היישום אינו מחובר לאינטרנט

מערכות מידע בבנק לאומי והתועלות הצומחות לארגון מהשקעות אלו

עבודה מס' 064072

מחיר: 228.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: תיאור הטמעת מערכות מידע בבנק לאומי כחלק מאסטרטגית הבנק להמשיך להוביל את השוק במתן שירותים בנקאים

4,494 מילים ,12 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

עבודה זו מנתחת את אופן רכישת מערכות מידע בבנק לאומי והתועלות הצומחות לארגון מהשקעות אלו.
יש לציין כי חברי ההנהלה הבכירה של הבנק, יוזמים שינויים מעצם ההחלטה האסטרטגית לגדילה וצמיחה והמחוייבות להיות הבנק המוביל.
בנק לאומי הינו ארגון גדול ובירוקרטי ומשום כך כל שינוי שמתבצע, כולל תכנון מפורט ומבוצע בהדרגה, על-מנת לא ליצור "הלם תרבותי".
השינויים מתבצעים רק לאחר שכל הפונקציות של מערכות המידע בבנק ופונקציית משאבי האנוש ביצעו את כל השינויים הדרושים וההיערכות לשינוי על-מנת להטמיעו בצורה האופטימלית וה"רכה" ביותר.
אין ספק כי בנק לאומי ממשיך לחזק את מעמדו כמוביל בישראל במתן שירותים בנקאיים וממשיך להוביל בטכנולוגיות חדשניות וכפי שאהרוני (1997) גורס : "ככל שהסביבה יותר דינמית דרושה יותר גמישות באסטרטגיה, הארגון הוא יותר אורגני ויש פחות מקום לסטנדרטיזציה".

תוכן העניינים:
תקציר מנהלים
מבוא
תיאור הארגון
פלח השוק
ניתוח הארגון עפ"י מודל הכוחות של PORTER
ניתוח הארגון עפ"י מודל PEST
ניתוח הארגון עפ"י מודל SWOT
מסחר אלקטרוני
מערכות קיימות ומערכות בפיתוח
מודלים - מבנה הארגון על פי המודל ההיררכי של ANTHONY
השפעת השינויים הטכנולוגיים של הארגון
עלויות מערכות מידע בארגון
דיון וניתוח
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

עפ"י גלוברזון ושם טוב (1992), מקור ההצלחה של שינוי טכנולוגי הוא סוגיית הניהול. ארגונים שמצליחים להטמיע טכנולוגיה חדשה הם ארגונים פתוחים וגמישים. הם גורסים כי יש לקבל משוב מהעובדים לגבי השינוי.
בבנק לאומי לדוגמא, לא התקיים משוב עם העובדים לאחר הכנסת הדואר האלקטרוני וכפי הנראה ההנהלה יוצאת מנקודת הנחה שהמערכת הוטמעה כראוי.
עפ"י גלוברזון (1980), מנהלי הארגון צריכים לבצע בקרה והפקת לקחים תוך כדי התהליך.
לאחר הכנסת המערכת נוספו פונקציות לשיפור תוכנת ה- LOTUS NOTES ונשלחו פרסומים לכל הסניפים והמחלקות אודות השינויים.

מקורות:

סחר בין צרכנים לבין ספקים: מכרז הפוך. הצרכן מציע מחיר שהוא מוכן לשלם עבור מוצר או שירות מסוים והחברה חופשית לקבל או לדחות את הצעתו לפי בחירתה.
C2C
מכירות פומביות בין צרכים לבין עצמם.
חברת Ebay מאפשרת לכל דיכפין להציב סחורות משומשות וחדשות ולמכור אותם באמצעות האתר שלה, כאשר היא גובה עמלה בגובה 1.25% עד 5% מסך העסקה בנוסף על דמי פרסום המודעה.
דוגמא נוספת היא חברת פרייסליין המאפשרת לרכוש חבילות נופש וכרטיסי טיסה במכירות פומביות הפוכות ברגע האחרון. הצרכן פונה לחברה בלי לדעת האם יש בכלל כרטיסים לטיסה וברגע האחרון מקבל תשובה.
B2B
השוק המעניין באמת, בו מתגלגלים המחזורים הגדולים של כסף.
שיחת היום בשוק הדיגיטלי הוא המסחר בין עסקים באמצעות האינטרנט.
מערכות קיימות ומערכות בפיתוח
מערכות מידע נכשלות כאשר אינן מצליחות לספק את התועלות שאמורות להשיג. ככל שההשקעה ב-IS\IT גדולה יותר, כך השפעתו של פרויקט שנכשל, גדולה יותר, במיוחד כאשר ההשקעה הייתה יכולה להיעשות בחלק אחר של העסק.
המערכות הקיימות
EAS פתרונות יישום יזומות - פתרונות המשלבים ניהול חיוניים בכל המחלקות והאגפים של החברה.
SCM - ניהול שרשרת האספקה - תיאום ויעול תהליכים עסקיים בין כל קצוות הארגון המורחב - מהספק של הספק ועד הלקוח של הלקוח.
E-Procurement - רכישה ומכירה של אספקה בין עסקים באמצעות האינטרנט.
E-Sourcing - שירות לעסקים לרכישת תהליכי TI יישומים ותשתיות E-Sourcing דרך האינטרנט.
E-Collaboration - שיתוף פעולה אלקטרוני - שיתוף פעולה אלקטרוני הנו ניצול כוחות הקישור של האינטרנט כדי לתאם את פעולותיהן של שתי חברות או יותר.
E-Markets - זרימת קניינים ומוכרים באתר וירטואלי אחד תוך יצירת מסחר דינמי בזמן אמת, אשר מסחר שמציע ערך משמעותי לקניינים ולמוכרים כאחד בכל סוגי הארגונים.
בנק לאומי מחליט החלטות אסטרטגיות לגדילה וצמיחה המחייבות אותו להוביל בכל התחומים. הבנק החליט לא מכבר על החדרת מערכת המידע: דואר אלקטרוני המיושמת בתוכנת LOTUS NOTES , מערכת זו מכילה תיבות דואר של המשתמשים, ספרי כתובות, יומן אלקטרוני וכלים למעקב אחר משימות, קביעת פגישות, ביצוע משימות ועוד.
להכנסת המערכת מספר מטרות:
יישום הדואר האלקטרוני יישרת את עובדי הסניפים, מנהלות אזור, מרכזי עסקים ומחלקות ההנהלה הראשית בתכתובת פנימית בבנק. הדואר האלקטרוני ישמש להעברת מסרים ומידע בצורה קלה בין כל עובדי הבנק ויפשט במידה ניכרת תהליכים משרדיים כגון הפצת תזכירים פנימיים, ייעול תהליכים משרדיים, קיצור תהליכי תקשורת פנימיים
וחיצוניים ויאפשר בקרה על מטלות ומשימות, תוך תמיכה בתהליכי עבודה.
תוכנת ה- LOTUS NOTES נרכשה בחו"ל כמוצר מדף ותורגמה לעברית. בעתיד, בכוונת הבנק להשתמש במערכת זו כערוץ דואר חיצוני לתקשורת עם לקוחות הבנק.
בענף הבנקאות עולה ומתברר השינוי המתהווה בענף עם חדירת האינטרנט והפיכתו לנגיש לכל אחד. מהפיכת האינטרנט מעמידה בפני בנק לאומי סיכונים והזדמנויות. פעילות נכונה בתחום היא הבנת השינוי, האתגר וניצול ההזדמנויות.
בשנת 1995 הופיע מושג חדש בתחום הבנקאות: "בנקאות ישירה". משמעותו: פיתוח ערוצי תקשורת חדשים המאפשרים ללקוחות קבלת שירותים בנקאיים שונים בכל שעה ובכל מקום ללא צורך במתווכים דוגמת פקידים או סניפים.
מהפכת האינטרנט בבנקים הייתה הבטחה גדולה לביצוע פעולות הישר מהבית, לשירותי בנק מוזלים באופן משמעותי, לריביות זולות יותר ותנאי חיסכון מועדפים ולצמצום הוצאות הבנקים.
בנק לאומי מציע כיום ביצוע פעולות באתר האינטרנט בנושאים רבים כגון: ביצוע תשלומי בזק וחשמל, הפקדה לתוכ"ח, כתיבת אופציות מעוף, מסחר בני"ע זרים, ביצוע העברות, פעילות במט"ח ועוד.
באתר האינטרנט בבנק לאומי נעשה שימוש בטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם, המבוססת על תוכנת Broad Vision התומכת בתפיסה שיווקית דינמית ומאפשרת לבצע את הפרסונליזציה של האתר ע"י הלקוח וע"י הבנק, כמו גם יצירת קשר ישיר ואישי עם כל לקוח.
עיקרי תוכנית העבודה של אגף "בנקאות ישירה" בבנה"פ הינו לפתח פלטפורמה באינטרנט שתאפשר הידוק הקשר והדו-שיח עם הלקוחות, במטרה להגביר את נאמנותם ואת שביעות רצונם מהשירות ע"י זיהוי צרכיהם המשתנים ותחומי התעניינותם תוך בניית ממשק חדשני ללקוח עם התאמה אישית. בנוסף, לשלב את התכנים השיווקיים עם הנושאים
הבנקאיים בצורה נוחה לעבודה, תוך מתן אפשרות להתאמה אישית, באמצעות תוכנת Broadvision .
האגף שואף לחזק את איכות ורמת השירות ללקוח ע"י הפעלת מרכז תמיכה מתקדם ללקוחות, ופיתוח מערכות ממוכנות לתמיכה (SELF HELP SERVICES) וכן תאפשר קבלת תשובה מהירה ב- E-MAIL.
מטרת האגף לפתח את האתר של בנק לאומי כפורטל בנקאי פיננסי ע"י הידוק והרחבת שיתופי פעולה עם ספקי תוכן, חברות ואתרים באינטרנט, תוך בדיקת התועלת והכדאיות של יצירת מותגים משותפים עם השותפים המתאימים.
שיתופי פעולה אלו יאפשרו בנית אסטרטגית תקשורת רחבה מול הלקוחות בנושאים משלימים לבנקאות.
בנק לאומי הקים קמפוס וירטואלי באתר השיווקי באינטרנט בשיתוף עם חברת interwise במסגרתו עולים לרשת שיעורים מוקלטים בנושא ני"ע ושוק ההון וכן שיעורים "חיים" אינטראקטיביים בנושא מערכות ממוחשבות תומכות החלטה בהשקעות, שכלל שימוש ב- voice בו יכולים המשתתפים לשאול שאלות ולקבל תשובה מידית ממנחה השיעור.
בעתיד, יעלו שיעורים נוספים עם חברת "ערוצי ידע".
בבנק לאומי קיימות מערכות רבות על-פי רמות הניהול:
ESS -
מערכת מידע ברמה אסטרטגית, מערכת מידע התומכת בפעילויות תכנון ארוכות טווח של ההנהלה הבכירה.
TPS-
מערכות מידע לרמה תפעולית- מערכות מידע העוקבות אחרי פעילויות ותנועות בסיסיות של הארגון, מתאימה לדרג התפעולי בארגון.
MIS-
מערכות מידע לרמה ניהולית- מערכת מידע התומכת בפעילויות מעקב, שליטה, קבלת החלטות ואדמיניסטרציה של מנהלים בדרג הביניים.
מודלים
מבנה הארגון על פי המודל ההיררכי של ANTHONY:
רמת התכנון האסטרטגי (SP): מנהלי האגפים, הם הגורמים הקובעים את מטרות האגף ויעדיו, מה תהיה המדיניות בביצוע המשימות כאשר הם מציגים אחת לשנה את הנתונים הללו להנהלה הבכירה לשם קבלת תקציבים הדרושים לביצוע המטרות.
רמת הבקרה הניהולית (MC): הינם מנהלי המחלקות בהנה"ר ומנהלי הסניפים, הם האחראים על הבקרה ושימוש יעיל במשאבים העומדים לרשות המדורים העומדים תחתם וכן בקרה על תוכנית העבודה השנתית והעמידה ביעדיה.
רמת הבקרה התפעולית (OC): הינם מנהלי מדורים בהנה"ר ומנהלי מחלקות בסניפים האחראים על הבקרה לביצוע המטלות השוטפות באופן יעיל ואפקטיבי ונותנים הנחיות ספציפיות הנוגעות לעבודה בשטח לעובדים בהתאם להנחיות שקיבלו מהממונים עליהם.
רמת התפעול הממשי (OP): עובדי ההנהלה הראשית מתחת למנהלי המדורים ועובדי הסניפים המבצעים בפועל את עבודתם בשטח.
השינויים באופן מתן השירות המתאפשרים בעקבות חדירתם של ערוצי השירות החדשים מחייבים את הבנקים לבצע שינויים בתפיסות השיווק של השירותים הבנקאיים, שינויים ארגוניים פנימיים וכן שינויים נוספים.
הלקוח דורש כיום מהבנקים את זכות הבחירה. מתן האפשרות ללקוח לבחור את המקום, הזמן והאופן בו יצרוך את שירותיו הבנקאיים, תהיה מישור מרכזי בו תתנהל התחרות בין הבנקים, הן בישראל והן בעולם המערבי כולו.
קצב התרחשות השינויים הוא מהיר בכל מה שידענו עד כה. עוצמת התחרות רבה והיא מורכבת מתחרות מקומית ותחרות עולמית (כניסת בנקים זרים). לפיכך, גם הטיפול בנושאים אלה חייב להיות בהיקפים שונים ממה שידענו עד כה ובהקצאה רחבה של משאבים, השקעה וגיוס כ"א איכותי.
השפעת השינויים הטכנולוגיים על האירגון
חסכון בהוצאות - החסכון בהוצאות מתבטא בהסטת פעילות מהדלפקים בסניפים, לערוצי הבנקאות הישירה.
הובלה בנושאי בנקאות ישירה במערכת הבנקאית.
השקעה במיזמים חדשים - מסחר אלקטרוני, שילוב בין הבנקאות באינטרנט לסלולארי ול-PDA .
השתלבות בבנקאות בפס רחב, עם פתיחות ערוץ הכבלים לבנקאות הישירה.
מיזמים ושיתופי פעולה נוספים בהתאם להתפתחויות.
הובלה ברמת השירות ללקוח.
גיוס, מיון והכשרת כ"א - מיומן להפעלת סל מוצרים מגוון. יש להגדיר ולבנות קובץ שיכיל מידע בו יזינו את המערכות הבאות - מערכת הדרכה, מערכת חיזוי ושיבוץ, מערכת ניתוב לפי כישורים, מערכת תגמולים, מערכת בקרת איכות.
יישום נוהלי עבודה - פנימיים, להכוונת אנשי המוקד ונוהלים חיצוניים לתקשורת עם הסניפים והיחידות השונות.
עלויות מערכות מידע בארגון
הכנסת מערכת ממוחשבת הינה שינוי.
השינוי, עפ"י פוקס (1998), מוגדר כהמרת מצב אחד במצב אחר, כאשר ב'מצב' הכוונה לפעילויות, התנגדויות, לרגשות, לעמדות או לסביבה פיסית. מצב שהיה קיים בזמן נתון ואינו קיים עכשיו או שצורתו או תוכנו אחרים משהיו, הוא מצב שחל בו שינוי.
עפ"י Robson (1997), בכדי לנהל את השינוי בצורה האופטימלית ולוודא שכל עובד בארגון מטמיע את השינוי, התהליך ינוהל כתוכנית אינטגרטיבית של שינוי.
כל מערכת מידע ממוחשבת צריכה לעבור מספר תהליכים עד לאישורה הסופי וכוללת ארבעה שלבים:-
1. יש להביא לכך שההנהלה הבכירה תכיר בצורך שבהקמת מערכת מידע חדשה או שינוי/שדרוג מערכת קיימת. וינרמן (1989), טוען כי ישנן סיבות סובייקטיביות להתנגדות ההנהלה לשינוי:-
חשש שהצעות השינוי תיתפסנה כביקורת על המחדלים של ההנהלה.
חשש מקשיים הכרוכים בהפעלת תוכנית חדשה והצורך להשקיע בלימודה.
חשש מסיכון הקיים באם השינוי ייכשל.
שלב ההחלטה על בניית מערכת המידע. בנבנישתי (1993), גורס כי בשלב זה דרושה השקעה גדולה, לימוד העובדים את המערכת וקיימים מספר עקרונות המנחים בתהליך איסוף המידע:
בניית מערכת כלים המתאימה לעבודה השוטפת. יש לקחת בחשבון את הזמן הדרוש לאיסוף המידע, רמת המיומנות הנדרשת מהעובד ורמת ההכשרה אליה יש להגיע.
תכנים של כלים והתאמתם לצרכים.
תקפות ומהימנות - יש לצפות לכך שבהתחלה לא יהיה דיוק ברמה גבוהה עקב הדרכת העובדים והטמעת המערכת כשהמטרה היא להגדיל את התקיפות והמהימנות.
שלב התכנון והעיצוב - לאחר אישור פיתוח מערכת המידע יש צורך להשקיע בתכנונה. עפ"י בנבנישתי (1993) ורוזנבלום (1995), הדרך הנכונה היא שיתוף העובדים בתהליך כולו. נוימן (1998) גורס כי קיימים מספר סיכונים בשלב התכנון:
סיכוני הערכה גרועה. הפתרון - יש להעריך בצורה המדויקת ביותר את המשאבים הנחוצים על-מנת להפחית את הסיכון בכישלון הכנסת מערכת מידע חדשה.
מערך משאבים בלתי מתאימים. הפתרון - בחירת המשאבים המתאימים ביותר למשימה.
שלב היישום - עפ"י נוימן (1998), קיימים מספר היבטים בסיכון המימוש העלולים להוביל לכישלונה של מערכת מידע:
סיכון טכני - אחת הדרכים לביטול סיכון זה הוא בחירה בטכנולוגיה מוכחת.
סיכון תפקודי - התוכנית שגויה, ניתוח המערכות נכשל בזיהוי מדויק של צרכי המשתמשים. הפתרון הוא שיתוף העובדים לקבלת משוב מהם.
סיכון ארגוני - את הצלחת המערכת עלולים להכשיל בעלי עניין, הרואים בה איום על מעמדם. זה יכול לקרות בשל העדר ניהול שינויים מוצלח, השקת טכנולוגיה חדשה ללא התנסות מספקת, וללא הכשרת עובדים. הפתרון - יש לפעול לשיתוף בעלי העניין בתהליך ומתן הכשרה לעובדים.
העדר חקר ישימות כלכלית - ההשפעה היכולה להיות שפרוייקט מערכת מידע ייתקל בדחייה עקב תלועלות נמוכות הנראות לעין בטווח קצר תוך התעלמות מתועלות לטווח ארוך.
הסיכון של העדר היכרות עם תחום היישום - הפתרון הוא שימוש בידע של משתמשים אחרים בארץ ובעולם לצורך הקטנת הסיכון שביישום.
הסיכון של קבלן חיצוני - בחירת ספק גרוע תביא למימוש גרוע העלול להכשיל את המערכת ותלות בספק יחיד שעלול לנצל את הלקוח השבוי בידו. הפתרון - בחירת מספר ספקים.
עפ"י Robson (1997), קיימים שני גורמים עיקריים לטרנסמורמציה עסקית:
לבטל תהליכים שאינם מוסיפים ערך לתפוקה.
יעילות ביצועית.
גלוברזון וכרמי (1988) סבורים כי הבקרה חייבת להיות מותאמת לתנאים הספציפיים של הארגון, מהותו ופעילותו ולאופי ההנהלה והעובדים.
כרמי (1988), קובע מספר עקרונות בסיסיים שעליהם יש להקפיד בביצוע תהליך הבקרה שהנו מורכב ובו ניתן לבחון את ההצלחה או הכישלון של קליטת טכנולוגיה חדשה בארגון. גישתו, מתייחסת יותר לתהליכי הבקרה מול העובדים.
Robson (1997), מציע שיטה לרכישת טכנולוגית המידע, אשר בוחנת במערך העלויות:
רכישה רגילה.
הפעלה בחכירה.
חכירה ברכש.
שכירות.
שובל (1998) טוען, כי במערכת מידע יש תכונות ומרכיבים רבים שתועלתם לא מוחשית ולא ניתן למדדו אותם במונחים כמותיים, לכן נאלצים להעריכם הערכה סובייקטיבית באמצעות סולם ערכים מתאים.
עוד מוסיף שובל, כי עדיף להגדיר מטרות של מערכת מידע במונחים כמותיים, בני מדידה, המאפשרים אפיון מדויק יותר של הדרישות ממערכות המידע העתידיות והשוואת ביצועיה למטרות שהוגדרו לה. החשיבות בהגדרת מטרות במונחים כמותיים, משפיעה על התכונות ועל העלויות של מעארכת המידע העתידית.
אילו היה אפשר לאמוד את העלות והתועלות של כל הצעה כמונחים כספיים, היה אפשר לחשב בקלות יחסית את הרווח הצפוי ולבחור ברווחית ביותר.
גלוברזון (1980) מוסיף ומסביר כי מנהלי הארגון נדרשים להכיר ולהבין את תהליכי השינוי, לתכננו ולהפעילו ולבצע בקרה והפקת לקחים וישומן תוך כדי התהליך.
גישה שיטתית זו תאפשר להתגבר על התנגדות לקבלת שינוי ולהקטין את מחירי השינוי ולכן יש צורך לנקוט בפעולות הבאות:
יש להאמין בשינוי ובאפשרות הפעלתו.
המאמץ לשינוי צריך להיות רצוני ובעל הנעה עצמית במידה מרבית.
תכנית השינוי צריכה לכלול גם היבטים חברתיים וערכיים.
המתכנן והמפעיל את השינוי הינו גורם מרכזי בהקטנת התנגדות לשינוי.
רבים גורסים כי חייבת להיות מעורבות מנהלים בקליטת טכנולוגיה חדשה.
פיטר (1997), מוסיף כי המקור להצלחת השינוי הטכנולוגי הוא בסוגיית הניהול והנעת העובדים לביצוע פעולות לקליטת הטכנולוגיה החדשה.
גלוברזון (1980), גורס כי מנהלי הארגון נדרשים להבין את תהליכי השינוי, לתכננו ולהפעילו ולבצע בקרה והפקת לקחים וישומן תוך כדי תהליך.
אחיטוב, נוימן וצבירן (1996), גורסים כי על מנת להבטיח החדרה מוצלחת של מערכות מידע בטכנולוגיות חדשות לא די במעורבות מנהלים ומשתמשים אלא מחייבת גם את השתתפותם הלכה למעשה.
Ward Griffiths (1996) גורסים כי עלויות מערכות מידע תלויות במורכבות המערכת שנבחרה לארגון. ככל שהמערכת מורכבת יותר, תהיינה יותר עלויות. חוקרים אלה מביאים רשימת עלויות אשר יכולה לעזור לארגונים לזהות, לכמת ולהעריך את עלויות ה-IS והם:-
עלויות חומרה.
עלויות תוכנה.
עלויות התקנה.
עלויות סביבתיות.
עלויות הפעלה.
עלויות תחזוקה.
עלויות אבטחה.
עלויות התחברות לרשת.
עלויות הדרכה.
עלויות ארגוניות רחבות יותר - כמו הוצאות הנהלה וכלליות.
Robson (1997) בוחנת עלויות ה-IS הנחוץ מ-2 סיבות:-
כדי להבהיר את העלויות המוחשיות והלא מוחשיות הקשורות בהשקעה המתרחשת וההשקעה המתוכננת.
עבור הערך הנוכחי של השקעות IS\IT קודמות.
דיון וניתוח
עפ"י גלוברזון ושם טוב (1992), מקור ההצלחה של שינוי טכנולוגי הוא סוגיית הניהול. ארגונים שמצליחים להטמיע טכנולוגיה חדשה הם ארגונים פתוחים וגמישים. הם גורסים כי יש לקבל משוב מהעובדים לגבי השינוי.
בבנק לאומי לדוגמא, לא התקיים משוב עם העובדים לאחר הכנסת הדואר האלקטרוני וכפי הנראה ההנהלה יוצאת מנקודת הנחה שהמערכת הוטמעה כראוי.
עפ"י גלוברזון (1980), מנהלי הארגון צריכים לבצע בקרה והפקת לקחים תוך כדי התהליך.
לאחר הכנסת המערכת נוספו פונקציות לשיפור תוכנת ה- LOTUS NOTES ונשלחו פרסומים לכל הסניפים והמחלקות אודות השינויים.
מבחינת המנהל, הדרכת העובד תתרום להעלאת הרמה והכושר של העובדים, דבר אשר יביא להשגת מטרות הארגון.
עפ"י גישת אב-טיפוס (פרץ שובל, 1998, כרך א', עמ' 56) כבר בשלב מוקדם של תהליך הפיתוח, יכולים המשתמשים לראות לפחות חלקים של המערכת "על המסך". בבנק לאומי ניתן לראות את המערכת החדשה רק לאחר שהיא הושלמה כליל. מאחר ומדובר בארגון בירוקרטי והיררכי המעסיק אלפי עובדים, נוצר קושי לעבוד עפ"י מודל זה.
בבנק לאומי, פועלים עפ"י מודל "מפל המים" על-פיו בצוות הפיתוח משתתפים הן אנשי מקצוע והן נציגי המשתמשים במערכת המידע ובראשם צוות ניהול פרוייקט הפיתוח.
כמו כן עובדים עפ"י המודל הספירלי שמתאים לפרוייקטים גדולים מאוד שאופייניים לבנק לאומי שהוא ארגון גדול.
"מחזור חיי פיתוח מובנה" (SDLC). תהליך הפיתוח של מערכת המידע נעשה בשלבים, מפתחים מערכת מידע איכותית, העונה היטב על הצרכים ומשביעה את רצון המשתמשים.
אך יחד עם זאת, בגישת SDLC, נוצר נתק בין המפתחים למשתמשים, זמן הפיתוח מתארך ומחיר הפיתוח עולה. בגישה זו אין קבלת משוב ממשתמשים בטרם בוצעו טעויות יקרות. כמענה לבעיות אלה התפתחה גישת "אב טיפוס". (שובל, 1998, כרך ג', עמ' 11)
ניתן לראות כי מרבית המערכות החדשות שנכנסות לבנק לאומי הינן ידידותיות וקלות להפעלה ותוך מספר ימים מועט העובדים שולטים היטב במערכות.
אין ספק כי כתוצאה משינויי הסביבה ומשינוי החוזה הפסיכולוגי, עלה הצורך ברכישת מערכות מידע.
"הסביבה המשתנה והכלים החדשים הנוצרים כדי להתמודד עמה, הם אלו הדוחפים את הארגונים ללבוש צורה ארגונית חדשה של גמישות ושל יכולת תגובה לסביבה".(Oreilly, 1994).
יש לציין כי בנק לאומי, על אף היותו ארגון גדול, תהליכי השינוי נעשים באופן מסודר וכל שינוי שנעשה נובע מהרצון לשפר, לחסוך בעלויות (צמצום כ"א), ולהוביל כבנק המוביל.
ביבליוגרפיה
אחיטוב נ., נוימן ז., צבירן מ. (1996), "מערכות מידע לניהול", דיונון.
בנבנישתי ר. (1993), "מערכות מידע בשרותי אנוש", הוצאת הספרים ע"ש י.ל. מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
גלוברזון ש. (1980), "ניהול התפעול והייצור", הוצאת גומא.
וינרמן ת. (1989), "פרקים בתורת המנהל", הוצאת מישר-סביון.
נוימן ז. (1998), "תחרות באמצעות טכנולוגיות מידע, מערכות מידע אסטרטגיות", האוניברסיטה הפתוחה.
פוקס ש. (1998), "הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי", אוניברסיטת בר אילן.
פיטר מ. סנג'י. (1997), "הארגון הלומד", הוצאת מטר.
רוזנבלום קלנר י. (1995), "תורת המנהל", התהליך הטיפולי חלק ד', הוצאת אח.
שובל פ. (1998) "תכנון ניתוח ועיצוב מערכות מידע", כרכים א-ב, האוניברסיטה הפתוחה.
O'reilly, B., 1994, "The new deal", Fortune, june 14, pp 28-33
Robson, W. (1997) Strategic Management Information Systems , 2 th Edition, Printan.
Ward J. Griffiths P. (1996), Strategic Planning for Information Systems: Wile.
0
25

תגים:

בנק · לאומי · מערכות · מידע · טכנולוגיה · ארגון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מערכות מידע בבנק לאומי והתועלות הצומחות לארגון מהשקעות אלו", סמינריון אודות "מערכות מידע בבנק לאומי והתועלות הצומחות לארגון מהשקעות אלו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.