היישום אינו מחובר לאינטרנט

הקשר שבין ההשקעה בחינוך לבין צמיחה כלכלית וקידום חברתי

עבודה מס' 064052

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת סוגיית ההשקעות בחינוך בישראל, הקשר בינן ובין צמיחה כלכלית וקידום חברתי, והמלצות עקרוניות בנושאים אלה.

10,773 מילים ,9 מקורות ,1999

תקציר העבודה:

מטרת העבודה הינה לבחון את סוגיית ההשקעות בחינוך בישראל ואת הקשר בינן ובין צמיחה כלכלית וקידום חברתי, ולהעלות המלצות עקרוניות בנושאים אלה.
בתחילה תיסקרנה התפיסות המקובלות לגבי הקשר בין רמת ההשכלה ובין הרווחה הכלכלית, הן ברמת הפרט והן ברמת החברה.
אמידתה של פונקציית היצור של החינוך ברמה מאקרו-חברתית הינה משימה מורכבת מאוד, אשר אינה בהישג ידינו. אולם על מנת לאפשר אינדיקציה על כמות המשאבים אשר החברה הישראלית מקצה למערכת החינוך ועל היקף תפוקותיה של מערכת זו, מפרט חלקו השני של המסמך את עיקרי התשומות הכמותיות המושקעות במערכת החינוך ואת עיקרי התפוקות הכמותיות של מערכת החינוך, והתפתחותם על פני זמן.
יחד עם זאת, לתשומותיה ולתפוקותיה של מערכת החינוך ישנם היבטים איכותיים, אשר אין אפשרות לכמתן: התשומה של "שיתוף ההורים בהיבטים השונים של פעילות בית-הספר", או התפוקה של "הגברת חשיבותה של הדמוקרטיה בעיני התלמידים" וכו'. אולם על מנת לאפשר לקורא הבנה טובה יותר של משמעות ההיבטים האיכותיים של התשומות והתפוקות במערכת החינוך, סוקר החלק השלישי של המסמך שני נושאים חשובים: הנושא הראשון מטפל בהיבט איכותי חשוב של תשומות המערכת: איכות החינוך המוקנה לתלמידים, כפי שהיא נתפסת על ידי הוריהם. הנושא השני מטפל בהיבט איכותי חשוב של תפוקות המערכת במישור הנורמטיבי (הרצוי): הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך, כפועל יוצא מהאפיונים הצפויים של החברה, התרבות והכלכלה בישראל וממקומו הצפוי של החינוך הפורמלי בחברה.
בחלקה האחרון של העבודה תוצגנה ההמלצות לשיפור הפעילות והאפקטיביות של מערכת החינוך בישראל, אשר גיבש צוות ההכנה של המסמך, על רקע ההיבטים הכמותיים והאיכותיים של המערכת, אשר הוצגו בחלקיו הקודמים.

ראשי פרקים:
1. תקציר
2. מבוא
א. השפעת החינוך על רווחת הפרט והחברה
ב. אינדיקטורים כמותיים של מערכת החינוך בישראל
ב.1. - התשומות במערכת החינוך
ב.2. - תפוקות מערכת החינוך
ב.3. - היבטים איכותיים של מערכת החינוך בישראל
ג. היבטים איכותיים של מערכת החינוך בישראל
ג.1. - סקר איכות החינוך
ג.2. - הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך
ד. המלצות
נספח
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

הקשר בין רמת ההשכלה של הפרט ובין רווחתו הכלכלית והשפעת ההשקעה הלאומית במערכת החינוך על התוצר ועל הפריון נחקרים באופן אינטנסיבי למדי מאז שנות ה- 60'. עיקרי מימצאיהם של מחקרים אשר נערכו בתחומים אלו מראים כי ישנו קשר חיובי בין רמת השכלתו של הפרט (מספר שנות הלימוד שלו) לבין תזרים הכנסותיו מעבודה על פני חייו: ככל שרמת השכלתו גבוהה יותר, כך הכנסותיו הצפויות מעבודה גבוהות יותר. ממצאי מחקרים מצביעים על קשר חיובי בין רמת
השכלתו של הפרט ובין רמת בריאותו, תוחלת חייו ורווחת משפחתו.

מקורות:

(7) הגדלת ההשקעה בהשכלת מבוגרים, לשם השלמת השכלה יסודית ותיכונית בקרב מבוגרים, בייחוד כאשר הם עדיין בגילאי העבודה, ותמיכה בהסבה מקצועית נדרשת.
(8) בנושא חלוקת התפקידים בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי בתחום החינוך, יש לאמץ את המלצות הוועדה הממלכתית לענייני השלטון המקומי מיוני 1981 (ועדת זנבר):
משרד החינוך והתרבות יפעל כמערך מובהק של מטה כללי, הקובע את מדיניות החינוך, מטרותיו ויעדיו ברמה של אינטרסים לאומיים, המודד ומעריך באיזו מידה הושגו על ידי מערכת החינוך המקומית והמפקח על אפקטיביות ההפעלה של מערכת זו. הרשות המקומית תהיה אוטונומית בניהול מערכת החינוך בתחום שיפוטה.
עקרון ההשתתפות הממשלתית יהיה תמיכה בלקוחות של שירותי החינוך והתרבות (אזרחי הרשות) - בתלמיד לקבלת שירותי חינוך ובמבוגר לקבלת שירותי תרבות והשכלה. כל זאת בהתאם ליחידות שירות מוסכמות. במסגרת סמכויותיה לניהול ענייני החינוך המקומיים, תוכל הרשות לנייד משאבים ולהפעיל שימושים אלטרנטיביים של משאבים, כאשר
היא נושאת במלוא האחריות הן לרמת השירותים המופעלים על ידה והן למניעת גרעונות. אם יתברר כי הרמה והאפקטיביות של הפעלת מערכת החינוך על ידי הרשות המקומית אינה מספקת, יתערב משרד החינוך והתרבות, לאחר ברור מוקדם עם הרשות הנוגעת בדבר, ויפעיל ישירות את מערכת החינוך המקומית באמצעות ועדה קרואה לענייני חינוך או
בכל דרך מתאימה אחרת. (ראה פרוט עיקרי המלצות דו"ח ועדת זנבר בנספח (א) להמלצות).
(9) הקצאתו של יום הלימודים הארוך באופן סלקטיבי, לאזורי הפיתוח הפריפריאליים ולשכונות החלשות בישובים העירוניים. זאת, על מנת לאפשר הקצאת משאבים יעילה במערכת החינוך ולהגדיל את התפוקה המושגת לכל שקל השקעה ביום הלימודים הארוך.
(10) ביטול חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, בשל עלותו הגבוהה ביחס לתועלתו, בייחוד לנוכח השימושים האלטרנטיביים העדיפים אשר ניתן לעשות במערכת החינוך במשאבים המוקצים ליישומו. מדינות המערב אינן ממנות את החינוך לגיל הרך באופן מאסיבי ואוניברסלי. החינוך לגילאים אלה הוא סלקטיבי: הורים מן המעמד הבינוני ומעלה
מממנים אותו מהכנסותיהם. המימון הציבורי בא לידי ביטוי בתמיכת המדינה במסגרות חינוך לגיל הרך בקרב שכבות המצוקה, שם יש עניין ציבורי בעידוד יציאת נשים לעבודה ובהשלמת החינוך המשפחתי במסגרות מוסדיות. מן הראוי לאמץ גישה זו גם בישראל. (ראה מאמרו של פרופ' אברהם יוגב, עיתון "הארץ", 20.1.99).
(11) שינוי מבנה יום העבודה של המורה: ארגון מחדש של תיפקוד המורה וחלוקת זמנו.
נספח לפרק ג'
סולם הציונים של הסקר: מ- 4 (הציון הנמוך ביותר) ועד 10 (הציון הגבוה ביותר). מחבר הסקר מתייחס לציון 8 כאל הסטנדרט המינימלי של איכות בחינוך. הציון הממוצע בכל תת-פרק משקף את הדעה המקובלת. סטיית התקן מודדת את מידת ההסכמה בעמדות ההורים (סטייה קטנה = הסכמה). מהימנות מתייחסת למידת העקביות של הערכת ההורים
(מדד הקרוב ל- 1, מהימנות גבוהה).
מהימנות
ס. תקן
ממוצע
נושא
0.88
1.23
6.65
איכות השירותים החינוכיים
0.79
1.40
6.44
מגוון מסגרות ואפשרות בחירה
0.75
1.48
6.26
שירותי חינוך אחר-הצהריים
0.82
1.25
6.95
איכות כוח-האדם בחינוך
0.91
1.29
6.80
התחום הלימודי
0.84
1.31
7.29
דמוקרטיזציה בבית-הספר
0.90
1.24
6.94
סביבה פיזית ואסתטיקה
0.79
1.22
7.30
תשלומי הורים וניצולם
0.80
1.15
8.03
טקסים וטיולים
0.92
1.33
7.18
התחום הלימודי
0.96
1.41
6.75
התחום הבין-אישי בכיתה
0.91
1.38
6.74
היחס עם ההורים
0.94
1.37
6.64
הדגשים בתחום הלימודי
0.92
1.37
7.21
פיתוח הרגלי למידה
0.95
1.28
7.32
פיתוח ערכים
מקור: "סקר איכות החינוך, התשנ"ז - 1997"; ד"ר גד יאיר; בית-הספר לחינוך, המגמה לסוציולוגיה של החינוך והמכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים; ירושלים, דצמבר 1997.
נספח (א) להמלצות
עיקרי ההמלצות של דו"ח הוועדה הממלכתית לענייני השלטון המקומי מיוני 1981, בנושא חלוקת התפקידים בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי בתחום החינוך הם, כי משרד החינוך יתפקד כגורם מפקח ואילו הרשות המקומית תתפקד כגורם מנהל. אחריות משרד החינוך תאופיין בהתוויית המדיניות הלאומית ובהערכת התפקוד של מערכת החינוך
ואחריות הרשות המקומית תאופיין בתפעול מערכת החינוך ובאחזקתה.
א. בהתאם לכך יהיו עיקרי תפקידיה של רשות החינוך המרכזית (משרד החינוך והתרבות) כדלקמן:
קביעת המדיניות הלאומית בנושא החינוך ועקרונות ביצועה.
תכנון והפקה של תכניות לימודים מחייבות ותכניות ללימודי רשות לבחירה על ידי רשויות חינוך מקומיות, מוסדות חינוך ומורים.
קביעת קני-מידה, כללים ותקן לארגון מערכת החינוך וניהולה.
אחריות כוללת לתקציבי החינוך ולתרגום המדיניות לקריטריונים של הקצאת משאבים.
אישור פתיחת מוסדות חינוך (בעקבות מיפוי משותף עם רשות החינוך המקומית).
ניהול מערכת כח האדם (השמה והכוונה של עובדי הוראה לכל שלבי מערכת החינוך מהגנונים ועד לבתי-הספר העל-יסודיים).
קביעת תנאי עבודה אחידים לסגל החינוכי.
פיקוח על מערכת החינוך על ידי בקרה ישירה ובאמצעות מערכות מבחני הערכה ו"מדידה חינוכית", וקביעת מידרג הרשויות מבחינת אפקטיביות ההפעלה של מערכות החינוך המקומיות.
אחריות להכשרת מורים.
סיוע להשתלמות מורים ולהתמחותם על ידי ארגון מפעלי הדרכה ומערכים מסייעים דרושים.
הנחיית מערכות החינוך הלא פורמלי לסוגיהן (לרבות הכנת תכניות פעולה ואמצעי פעולה).
סיוע בגיבוש דפוסי שיתוף בין רשויות מקומיות שכנות (אגד רשויות, על פי הדגם של "איגוד ערים") בנושאי החינוך, ובמיוחד להפעלת מוסדות לחינוך מקצועי, לחינוך מיוחד וכדומה.
הפעלה ישירה של מערכת החינוך המקומית בישובים המגלים חוסר כושר הולם לניהול עצמי (באמצעות ועדה קרואה לענייני החינוך והתרבות - רשות מודרכת).
ייזום חקיקה והוצאת צווים בנושאי חינוך.
העסקת עובדי ההוראה במוסדות החינוך הרשמיים.
ב. תפקידי רשות החינוך המקומית (מחלקת החינוך ברשות המקומית יהיו:
השתתות בתהליך של מיפוי מוסדות החינוך.
גיבוש פרוגרמה להקמת מוסדות חינוך.
בניית מוסדות חינוך.
הפעלת מוסדות החינוך לביצוע תכניות החינוך והלימודים.
רישום, השמה והעברות של תלמידים.
הפעלת נושאי הארגון, המינהל, המשק והכספים של מערכת החינוך.
הפעלת שירותי העזר בחינוך (שירותי הזנה והסעות, השירותים הרפואיים והייעוץ הפסיכולוגי-חינוכי וכו').
הפעלת פיקוח על העבודה החינוכית השוטפת.
ג. משרד החינוך והתרבות יתארגן כיחידת מטה מובהקת. אזורי הפיקוח של מפקחי משרד החינוך והתרבות יהיו חופפים את גבולות שטח השיפוט של הרשויות המקומיות והמפקח ייצג את משרד החינוך כלפי הרשות. משרד החינוך והתרבות יהיה כדי להבטיח תפוסה מירבית של המגמות והקבוצות המקצועיות, של צירופי המקצועות בחטיבה העליונה ושל
מגוון המוסדות בחינוך המיוחד, ייעשו שיבוץ התלמידים והשמתם על ידי איגוד של רשויות או על ידי מיוצג במערכת החינוך המוניציפלית בנפרד לגבי מוסדות החינוך הממלכתי ומוסדות החינוך הממלכתי-דתי שברשות. הלשכה המחוזית של משרד החינוך והתרבות תשנה את אופייה ותתרכז:
בניהול כח האדם בהוראה המועסק על ידי המשרד (לשכת עבודה).
בתשלומי השכר של עובדי ההוראה במוסדות החינוך הרשמיים.
בהפעלת ועדות חינוך קרואות (במידת הצורך).
מתן שירותים למפקחים הכוללים.
ד. כל רשות מקומית תקים מינהל לחינוך ותרבות, האחראי לניהול מערכת החינוך בתחום השיפוט המוניציפלי. מנהלו של גוף זה ינהל את כל ענייני החינוך בזיקה מקצועית להוראות וההנחיות של משרד החינוך והתרבות ובאחריות ישירה ובכפיפות לראש הרשות המקומית וחברי המועצה הנבחרים.
ה. בכל רשות מקומית או אזורית תפעל מועצה חינוכית-ציבורית רחבה, שחבריה יתמנו על ידי יו"ר הרשות. מועצה זו, בהרכבה, תביא לידי ביטוי את כל הגורמים הקהילתיים המקומיים, הנוגעים לנושאי החינוך: אישי ציבור, מחנכים והורים. המועצה תדון בכל הבעיות, הצרכים והנושאים המקומיים, ותגיש הצעותיה והמלצותיה לביצוע ליו"ר
הרשות והמועצה הנבחרת.
בכל רשות חינוך מקומית, אזורית (או אגד רשויות לחינוך) יפעל צוות היגוי מקצועי מצומצם לענייני החינוך, שישמש כ"מזכירות פדגוגית מוניציפלית", בראשותו של מנהל המינהל (האגף או המחלקה) לחינוך ותרבות ברשות. צוות זה יהיה מורכב ממחנכים, עובדי הרשות המקומית ונציגי המשרד ויהיה בעל סמכויות החלטה ליזום ולתכנן
פרוייקטים חינוכיים ולפתח את מערכת החינוך המקומית, כך שתענה לצרכי כל התושבים בתחום השיפוט המוניציפלי. לצוות זה תהיה גם השפעה ישירה על בחירת המנהלים ועל התאמת המחנכים והמורים והשמתם או העברתם מתפקידיהם. לצורך זה יפעיל הצוות מערכת פיקוח מינהלי-חינוכי על כל מוסדות החינוך שבתחום השיפוט המוניציפלי.ועדה
אזורית, בכל המקרים שהדבר יידרש.
ז. המינהל לחינוך ולתרבות ברשות המקומית יעסיק כוח אדם לניהול ענייני החינוך בתחומי המינהל, הארגון, המשק ומינהל הכספים במסגרת האגף או המחלקה לחינוך. עובדים אלה יועסקו בדירוג מינהלי או בדירוג עובדי הוראה לפי העניין ויהיו כפופים בלעדית לרשות.
ח. עובדי ההוראה בחינוך הרשמי ימשיכו להיות מועסקים על ידי משרד החינוך בשל חוסר היכולת להעביר עובדים כה רבים ממעסיק אחד למעסיקים אחרים. במצב זה יש למצות את היתרון לגודל שבהעסקת עובדי הוראה בחינוך היסודי על ידי מעסיק אחד המאפשר גמישות בהקצאה, חיסכון ויעילות במערכת.
בתחומי הפעילות בהם עובדי ההוראה מועסקים על ידי הממשלה, יועברו המשאבים למימון השירותים ברשויות בשני אופנים, בכסף ובשעות הוראה. הרשויות המקומיות תקבלנה שעות הוראה ליחידת שירות. לכל יחידת שירות תיקבע מכסה של שעות הוראה שעל הרשות המקומית לתת. הרשות המקומית תוכל לחסוך על ידי צירוף כיתות והמרת חלק משעות
ההוראה בכסף, אשר ישמש את הרשות המקומית למימון פעולות נוספות בתחום החינוך. על בסיס החלטת הרשות המקומית על חלוקת ההקצאה המרכזית לשעות הוראה בפועל ולהקצבה כספית, יקבע הביקוש של הרשות המקומית לעובדי הוראה. ביקוש זה יסופק על ידי מאגר עובדי ההוראה שמעסיק משרד החינוך. שכר עובדי ההוראה יקוזז מהסכומים
המגיעים לרשות המקומית מתמיכת משרד החינוך והתרבות.
עובדי החינוך שיועסקו על ידי המדינה, למרות כפיפותם החוקית והפרופסיונלית למשרד החינוך והתרבות, יישמעו להוראות ולהנחיות הפיקוח המוניציפלי ויהיו חייבים כלפיו בביצוע מדיניות החינוך המקומי - המנהלים, ישירות למינהל החינוך (האגף או המחלקה) לחינוך ותרבות ברשות המקומית והמורים והמחנכים באמצעות המנהלים.
הבחירה של מנהלים וגננות (הגננת בגן הילדים היא גם מנהלת הגן) תיעשה בתאום מלא של משרד החינוך והתרבות עם הרשות המקומית על ידי ועדה משותפת של הפיקוח מטעם המדינה והרשות המקומית. גם הטיפול בנושאי תקופת הנסיון והארכתה לפי הצורך ומתן הקביעות או הפיטורין יבוצעו בתיאום מלא של שני הגורמים.
ט. שיפור המימון ופישוט הדיווח ברשויות המקומיות:
* קביעת ההשתתפות הכספית של משרד החינוך על בסיס יחידות שירות מוגדרות ושיעורי מימון אחידים: בכל נושא תוגדר יחידת (סל) שירות, תחושב עלותה ותיקבע שיטת העדכון. בחינוך הפורמלי תוגדר יחידת השירות לתלמיד ובחינוך הבלתי פורמלי לקבוצת פעילות הכוללת מינימום של משתתפים. יחידת השירות תכלול את מרכיבי השירותים
הניתנים ליחידה ועלותם. לכל אחד מהמרכיבים יקבע משקלו בסל השירותים, תיקבע עלותו ותיקבע הדרך לעידכונו המתמיד בהתאם לשינויים, החלים בעלויות השונות. נוסחת התחשיב תכלול גידול המערכת, התייקרויות, שיפור שירותים קיימים ותוספת שירותים מתחדשים לאוכלוסיות ספציפיות בהתאם לסטנדרטים לאומיים. משרד החינוך והתרבות
יערוך את התחשיבים ושיטת העידכון ויביאם לדיון ולאישור לפני ההפעלה בוועדת עלות משותפת עם נציגי מרכז השלטון המקומי, האוצר ומשרד הפנים.
* חלוקה מסודרת, ברורה ומוסכמת של המימון ונטל ההוצאה ליחידות השירות שנקבעו בין בשירותי חובה ובין בשירותי רשות: לכל תחום פעולה תיקבע שיטת המימון ושיעור המימון על ידי כל אחד מהגורמים השותפים - ממשלה, רשויות ואוכלוסייה. שיעור ההשתתפות של המשרד בכל שירות ושירות יהיה אחיד. משרד הפנים יהיה אחראי בלעדית
לפיצוי רשויות חלשות בהתאם ליכולתן הכספית ופוטנציאל ההכנסות שלהן. במקרה אשר יש אינטרס ממלכתי למתן תוספת שירותים לאוכלוסייה מסוימת, תוגדר התוספת מעל לסל הבסיסי ותוסדר תוספת המימון המתאימה.
* הקמת מערכת תקצוב ומימון במשרד החינוך על בסיס מוניציפלי: מבנה ההוצאות לחינוך של הרשויות המקומיות ומשרד החינוך יתואמו ויתבססו על הגדרות אחידות ומערכות תקציביות מתואמות. ההוצאה בכל אחד מתחומי הפעולה ברשויות ובמשרד החינוך תתבסס על אותן יחידות שירות. מבנה סל השירותים יותאם עם המבנה של סעיפי ההוצאות
ברשויות ובמשרד החינוך ויקבעו כללים אחידים לרישום ההוצאות בכל תחום פעולה. דבר זה יאפשר זיהוי בקלות של ההוצאה של הרשות המקומית וזיהוי ההכנסה הצפויה מהשתתפות משרד החינוך והנהנים מהשירותים. כך יהיה ניתן להבטיח קיום החלטות בדבר רמת ההוצאה הדרושה לקיום השירותים והעברת חלקה של הממשלה על פי ההסדרים שיקבעו.
בד בבד עם הנהגת סל השירותים בכל תחום פעולה יקבעו הכללים לרישום ההוצאות בתקציבי הרשויות.
משרד החינוך ייערך להצגת התקציב המיועד למימון פעולות החינוך ברשויות על פי השתתפותו בכל רשות ורשות, במטרה לקבל תמונה מלאה ומראש של כלל פעילות המשרד והשתתפותו הכספית במימון פעולות החינוך ברשות המקומית הבודדת. מדי שנה, עם הגשת תקציב המדינה לאישור הכנסת, יערוך משרד החינוך את העברותיו המתוכננות לרשויות
במתכונת של תקציב מוניציפלי, בה יפורטו החזויות של המשרד לכל רשות מקומית בכל תחום שירות לפי סעיפי התקציב. בתקציב המוניציפלי תרוכז אינפורמציה גם על הקצבת שעות ההוראה ומספר המשרות בכל רשות מקומית במימון תקני של המשרד. התקציב המוניציפלי ישמש לתכנון פעולות המשרד על בסיס ישובי גיאוגרפי ולקביעת גובה
ההעברות הכספיות ויסייע לרשות המקומית בתכנון פעולות החינוך ברשות המקומית ובהכנת תקציבה. מערך תקציבי זה יאפשר שיפור ומניעת פיגורים בתהליך העברת הכספים לרשויות המקומיות וכן יביא לביטול הפיצול בטיפול בהעברת הכספים בין אגפי המשרד.
ביבליוגרפיה
1. " The Economics Of Education"; Elchanan Cohn Terry G. Geske; third edition, 1990.
2. "Education And Economic Productivity" Edwin Dean (Ed.), 1984, Ch. 1: "Education, Productivity, and Well-Being: On Defining and Measuring The Economic Characteristics of Schooling"; Robert H. Haveman Barbara L. Wolfe
(3) "מערכת החינוך בראי המספרים, התשנ"ח - 1998"; משרד החינוך והתרבות, המינהל לכלכלה ולתקציבים, הגף לכלכלה וסטטיסטיקה; ירושלים, אב התשנ"ח.
(4) "משרד החינוך התרבות ןהספורט, עובדות ונתונים", משרד החינוך התרבות והספורט, המינהל לכלכלה ולתקציבים; ירושלים, אייר התשנ"ח - 1998.
(5) "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים - 1998"; יעקב קופ (עורך), המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל.
Israel Finance Ministry-Budget 1999; http://www.mof.gov.il/budget99/part41.htm
(7) "סקר איכות החינוך, התשנ"ז - 1997"; ד"ר גד יאיר; בית-הספר לחינוך, המגמה לסוציולוגיה של החינוך והמכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים; ירושלים, דצמבר 1997.
(8) "הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך"; גבריאל סולומון ותמר אלמוג; בית-הספר לחינוך, אוניברסיטת חיפה; פברואר 1994.
(9) "הועדה הממלכתית לענייני השלטון המקומי" ; ירושלים, יוני 1981, ע"מ 57-70, 94-97
1
2

תגים:

חינוך · השקעה · צמיחה · כלכלית · קידום · חברתי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר שבין ההשקעה בחינוך לבין צמיחה כלכלית וקידום חברתי", סמינריון אודות "הקשר שבין ההשקעה בחינוך לבין צמיחה כלכלית וקידום חברתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.