היישום אינו מחובר לאינטרנט

עבודת החקר כשינוי באסטרטגיה של הוראה ולמידה

עבודה מס' 063994

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת התוכנית ל"פיתוח לומד עצמאי באמצעות חקר" כאסטרטגיה לשינוי בדרכי הוראה - למידה לאור השינויים המאפיינים את החברה המערבית והמשפיעים על מערכת החינוך.

3,290 מילים ,10 מקורות ,1998

תקציר העבודה:

מחקר זה נועד לבחון את התוכנית ל"פיתוח לומד עצמאי באמצעות חקר" כאסטרטגיה לשינוי בדרכי הוראה - למידה. כל זאת לאור השינויים המאפיינים את החברה המערבית והמשפיעים על מערכת החינוך.
התוכנית "עבודת החקר" צמחה על רקע תיאוריות חדשות אודות תהליכי הוראה-למידה, ומבססת את עקרונותיה על גישה ההומניסטית בחינוך. עפ"י גישה זו הלומד מוביל את תהליך הלמידה, והמורה מנחה אותו בלמידתו, מלווה אותו בהתקדמותו, ומסייע לו בתהליך הצמיחה שלו.
החוקרת ביקשה לבדוק באיזו מידה התוכנית "עבודת החקר" הנה אסטרטגיה לשנוי תרבות המליצה בבית הספר?
במחקר החוקרת בדקה: מהם עמדות המורים כלפי מטרות התוכנית? האם המורים המורים/התלמידים משתמשים בעקרונות התוכנית (מיומנויות חקר) ומיישמים אותם בכיתה.
השימוש בשיטת המחקר האיכותי ע"י החוקרת נעשה, כשהיא רואה את המציאות הנחקרת כשלמות שאיננה ניתנת לפירוק, התצפיות הראיונות הראו את התמונה בשלמותה.

תוכן העניינים
1. רקע - הבהרת הנושא
2. מבוא סקירת ספרות
3. שיטת המחקר
4. הממצאים
5. דיון בממצאים וניתוחם
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה

הערת מערכת: התצפיות והראיונות עצמם אינם נכללים בעבודה.

קטע מהעבודה:

המחקר נערך בחטיבת ביניים באיזור המרכז, בכיתות ז' וח'. החטיבה קיימת תשע שנים. בביה"ס 13 כיתות רגילות ו- 3 כיתות חינוך מיוחד. החטיבה הינה חטיבה אינטרטיבית ממוקמת באזור ברמה סוציואקונומית בינונית ומטה. הנגישות לשדה המחקר התבצעה ללא קושי, משום שהחוקרת היא חלק מהצוות.

אוכלוסיית המחקר: הקבוצה הנבדקת היא של שנים עשר מורים שמלמדים במסגרת התכנית במקצועות: תנ"ך, ספרות, גיאוגרפיה והיסטוריה, שישה עשר תלמידים הלומדים במסגרת התוכנית, מנהל בית ספר התיכון, ומרכזת הפרוייקט.

כלי המחקר:
1. תצפית
2. הראיון - ראיון אתנוגרפי פתוח, ראיון חצי פתוח

מקורות:

להביא להגברת ההנעה, הסקרנות והרצון לדעת אצל התלמיד.
הקניית שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתהליך הפקת המידע, הכתיבה והצגת עבודות.
לקדם את הישגי התלמידים.
2. מתן אתגר חינוכי למורים בהפעלת שיטות הוראה חדשות.
להביא שינוי בדפוס ההוראה למידה בבית הספר ובתפקיד המורה המעביר ידע למנחה המדריך את תלמידיו ביצירת ידע.
להתאים את הלמידה לכישוריו וסגנונו של כל תלמיד ע"י שיפור דרכי העבודה בקבוצות למידה הטרוגניות.
3. מפגש צוותי עבודה מקצועיים לייעול שיטות הוראה ולהחלפת מידע וידע.
תאור תהליך הכנסת השינוי לבית הספר
בשנת תשנ"ה הוחלט בחטיבת ביניים במרכז הארץ להכניס שינוי באסטרטגיות הוראה ולמידה באמצעות "עבודת חקר".
באסיפת מורים בשנת תשנ"ד הציג מנכ"ל קרית החינוך את התוכנית "עבודת חקר" כתוכנית שבאמצעותה יתאפשר ביתר קלות למורה לשנות את אסטרטגיות ההוראה ולהפוך מבעל הידע הבלעדי למנחה ולמתווך בין החומר ובין התלמיד ובעיקר לשותף פעיל בתהליך הלמידה. בדרך זו יוכל המורה להקדיש תשומת לב מרבית לתלמידים, באופן דיפרנציאלי
ולהדריך אותם לפי תחום ההתפתחות שלהם. כלומר על המורה לספק בתחילת הדרך את הפיגומים הדרושים לתלמיד להתגבר על הקשיים שיתקל בהם.
תוכנית הלימודים
התכנית מתמקדת בארבעה מקצועות לימוד: תנ"ך, היסטוריה, גיאוגרפיה וספרות. תכנית הלימודים הרגילה נשארת כבסיס וכנקודת מוצא להוראת תחום הדעת ולצוות המקצוע ניתנת אפשרות לגוון ולשנות, כשהדגש הוא על תהליך ההוראה ולא על כמות התכנים. התוצר המבוקש - ההערכה אינה נעשית על ידי בחינות מסכמות אלא על ידי הגשה של
עבודת חקר בכל מקצוע על יד כל תלמיד בסיום רבעון בכיתות ז' ובסיום מחצית בכיתות ח' המדידה, למעשה, אינה בודקת רק קליטה של חומר לימודים מוגדר אלא חשיבה והבנה של התלמיד, היינו, את היכולת האינטלקטואלית לשימוש בכלים המוקנים לו לניתוח, יישום, ולמידה עצמאית המסתעפת מהנושא הנבחר.
המקצועות: גיאוגרפיה, תנ"ך, היסטוריה וספרות נלמדו במיקוד זמן כלומר ריכוז שעות ההוראה.
תכנים
לימוד תחום התוכן - הקניית מושגי יסוד בתחום המקצוע, מיומנויות דיסיפלינאריות ייחודיות, בחירות תכנים רלוונטיים ודרכי למידה מגוונות על פי שיקולי דעת דידקטיים של הצוות המקצועי.
הקניית מיומנויות החקר - מיומנויות החקר ילמדו באופן מצטבר מרבעון לרבעון בז', ו- ח'.
ברבעון הראשון: מיומנויות החקר המרכזיות שבהן תתמקד ההוראה והלמידה הן תהליך בניית שאלת החקר וכן התמודדות פרטנית עם מקרות המידע.
ברבעון השני יושם הדגש על פיתוח תהליך הכתיבה של התלמיד תוך משוב מורה. שלב זה עשוי לשפר את יכולת החשיבה וההבעה של התלמיד.
במסגרת הרבעון השלישי יוקדש זמן ללימוד בבניית ראשי הפרקים. כמו כן ברבעון זה תהיה התנסות בקריאת טקסטים הרלוונטיים לעבודת החקר.
הרבעון הרביעי יוקדש בחלקו לחזרה, השלמה וחיזוק חוליות חלשות בתהליך כתיבת העבודה, כמו כן התלמידים ילמדו לתכנן זמן על פי חוברת העבודה "תכנון זמן" (בן כנען, מט"ח). ולסיכום, ברבעון זה יעשה שימוש בכל המיומנויות שנלמדו במהלך הרבעונים האחרים.
השינוי הארגוני
תוכנית זו מחייבת כמה שינויים ארגוניים שינוי זה תואם תפיסה רחבה ומערכתית.
המסגרת האופרטיבית של השינוי הארגוני באה לידי ביטוי בארגון מחודש של מבנה הלימודים בחטיבה.
חלוקת השנה
ההתמודדות היומיומית של התלמיד עם מספר מקצועות מגוונים, המעבר המהיר מעיסוק בתחומי דעת שונים ומפגשים עם מורים שונים במשך היום היא אחד הגורמים שמפריעים לתהליך הלמידה של התלמיד. בניסיון למקד את התלמיד בעיסוק בתחום דעת אחד בתקופה קצרה וליצור אפקטיביות בלמידה צריך לחלק את שעות הלימוד בדרך אחרת.
מסגרת שישים וארבע השעות השנתיות לא נלמדות בפריסה שנתית (שעתיים בשבוע) אלא: בכיתות ז': השנה תחולק ל- 4 רבעונים, ובכל רבעון ילמד התלמיד מקצוע אחד מבין 4 המקצועות; תנ"ך, ספרות היסטוריה וגיאוגרפיה. בכיתות ח': השנה תחולק למחציות, ובכל מחצית ילמד התלמיד שני מקצועות מבין 4 החקר: תנ"ך, היסטוריה, גיאוגרפיה,
ספרות.
שיטת המחקר
החוקרת בחרה בשיטת המחקר האיכותית כי זו השיטה המתאימה לבדיקת איכויות הנושא הנחקר.
החוקר מתבונן בתופעה כמכלול של אינטראקציות. על ידי ניתוח הנתונים בשיטה האינדוקטיבית בתהליך המעגלי מגיעים למשמעויות עמוקות של המציאות הנחקרת.
החוקרת אינה מעונינת בבחינת התוכנית "לפיתוח לומד עצמאי באמצעות עבודת החקר" כתוכנית לימודים גרידא. התוכנית, לגבי, היא תוצר של תהליך המעוצב ע"י הפועלים עצמם, שבדרך אינטראקציית ומצבים דינמיים ובלתי פוסקים מבנים את מציאותם. לכן שיטת המחקר האיכותי הנה השיטה המתאימה לבדיקת איכויות הנושא הנחקר.
מטרות המחקר ושאלות המחקר
המטרה הראשונה היא לברר את עמדות המורים והתלמידים.
שאלת המחקר הנגזרת היא: האם לדעת המורים והתלמידים תורמת "עבודת החקר" להשגת המטרות המוצהרות של התוכנית?
המטרה השנייה היא לוודא האם המורים והתלמידים משתמשים בעקרונות התוכנית.
שאלת המחקר הנגזרת היא: האם המורים והתלמידים משתמשים במיומנויות החקר ומיישמים אותם בכיתה.
מהלך המחקר
במהלך המחקר התעוררו הקשיים הבאים:
* הקושי היה להחליט באילו שאלות להתמקד.
* החוקרת חששה מנטייה לשיפוטיות ביחס לתוכנית.
התמודדות החוקרת עם קשיים אלו נעשתה ע"י ניסיון לראות את הדברים בצורה ביקורתית אנליטית באמצעות תיקוף בשיטת השילוש (טריאנגולציה) וזאת ע"י שימוש בכלי המחקר הבאים: ראיונות, תצפיות וניתוח מסמכים.
שדה המחקר
המחקר נערך בחטיבת ביניים באיזור המרכז, בכיתות ז' וח'.
החטיבה קיימת תשע שנים. בביה"ס 13 כיתות רגילות ו- 3 כיתות חינוך מיוחד.
החטיבה הינה חטיבה אינטרטיבית ממוקמת באזור ברמה סוציואקונומית בינונית ומטה.
הנגישות לשדה המחקר התבצעה ללא קושי, משום שהחוקרת היא חלק מהצוות.
אוכלוסיית המחקר
הקבוצה הנבדקת היא של שנים עשר מורים שמלמדים במסגרת התכנית במקצועות: תנ"ך, ספרות, גיאוגרפיה והיסטוריה, שישה עשר תלמידים הלומדים במסגרת התוכנית, מנהל בית ספר התיכון, ומרכזת הפרוייקט.
כלי המחקר
1. תצפית
במהלך התצפית, החוקר הוא מכשיר המחקר העיקרי, מאחר שהוא מביא עמו את אישיותו והנחותיו המוקדמות. הוא נמצא פרק זמן ממושך בשדה המחקר, ומתעד את הנתונים הנאספים לעיניו.
במחקר זה נעשה שימוש בשני סוגים של תצפיות:
א. תצפית לא משתתפת - תצפית זו מחייבת מגע מזערי עם המשתתפים. איסוף הנתונים התבצע תוך כדי הקשבה, רישום ותיעוד המתרחש ב"זמן אמיתי" בכיתות.
ב. תצפית משתתפת - תצפית משתתפת משמעותה, שהחוקר הוא פרט באוכלוסייה הנחקרת (דבר, בן מהושע, 1990), החוקרת היא חלק מהצוות המלמד.
2. הראיון
הראיון הוא כלי לאיסוף נתונים אשר באמצעותו אפשר לחשוף דעות ועמדות וליצור מערכת יחסים טובה המהותית למחקר. (דבר, בן יהושע, 1990). במחקר זה נעשה שימוש בשני סוגים של ראיונות:
א. ראיון אתנוגרפי פתוח - בתום התצפיות ערכתי ראיון יזום עם המורה. ראיון זה היה משתת על עקרון הראיון הפתוח, הבלתי מובנה, אשר מאפשר למרואיין התבטאות חופשית ומשוחררת.
ארבעה ראיונות כאלו נערכו: שניים עם תלמידים ושניים עם מורים, כדי להפיק מידע ראשוני.
ב. ראיון חצי פתוח (דבר בן יהושע, 1990) השאלות שנשאלו במהלך ראיון זה נקבעו בהתאם לשאלות המחקר כדי להבהיר, לתקף או לקבל מידע מסויים.
במהלך המחקר נערכו שישה עשר ראיונות חצי פתוחים עם שישה עשר תלמידים ושישה עם הצוות החינוכי.
ממצאים
הממצאים יסוכמו בהתייחס לכל אחת ממטרות המחקר ולשאלות הנגזרות ממנה.לגבי כל שאלת מחקר תהיה התייחסות התלמידים והמורים.
הממצאים נתנו תשובות לשאלות המחקר הבאות:
א. האם לדעת המורים והתלמידים תורמת "עבודת חקר" להשגת המטרות המוצהרות של התוכנית?
ב. האם המורים והתלמידים משתמשים בעקרונות התוכנית (מיומנויות החקר) ומיישמים אותם בכיתה?
להלן עיקרי הממצאים לגבי שאלות אלו:
א. עמדות כלפי מטרות התוכנית
הממצאים לשאלה זו חולקו על פי המאפיינים הבאים:
-- המורה מעודד למידה עצמית.
-- המורה מגוון את שיטות ההוראה.
-- קידום הישגי התלמיד.
המורה מעודד למידה עצמית
מה חושבים המורים
מתוך הראיונות עם המורים נמצא כי המטרות של פיתוח התלמיד כלומר חושב ויוצר, ופיתוח התלמיד כלומד עצמאי לא תמיד מושגות.
המורה לספרות הגדירה זאת כך "תפסת מרובה לא תפסת" המורה להיסטוריה, אמרה: "עם תלמידים שמתקשים לקרוא טקסט, קשה לפתח לומד עצמאי."
המורה לתנ"ך, מוסיפה: "בכל כיתה יושבים תלמידים משולבים (תלמידים בעלי צרכים מיוחדים), שקשה לומר שהתוכנית הזו תהפוך אותם ללומד עצמאי, חושב ויוצר."
כמו כן המורים חושבים שתוכנית זו אינה מגבירה את ההנעה לסקרנות והרצון לדעת אצל התלמיד. המורה לגיאוגרפיה, מציינת שכאשר היא נותנת משימות נוספות לתלמידים טובים באחת הכיתות שהיא מלמדת הם אומרים: לא צריך, אני גם רוצה משימות קלות."
המורה להיסטוריה: "מי שרצה לדעת ממשיך לרצות, מי שאינו מבין את מה שמתבקש ממנו, ויש רבים כאלה קשה לומר שתוכנית זו הגבירה את סקרנותו."
מה חושבים התלמידים
מתוך הראיונות עם התלמידים עלה שרק שלושה מתוך שישה עשר ידעו לומר במפורש מהן מטרות התוכנית, שישה אחרים ענו באופן חלקי על השאלה: "לקדם את התלמיד" תשובה זו מתייחסת רק לחלק ממטרות התוכנית. התלמידים הנותרים ארבעה במספר או שלא ידעו לענות על השאלה וענו: "אינני יודע/ת" "לחכמים זה לא עוזר" ו"שיטת לימוד
שמטרתה לעזור לחלשים."
לשאלה האם התוכנית תרמה לפיתוחם כלומדים עצמאיים, תשעה מתוך שישה עשר ענו שתוכנית זו תרמה לפיתוחם כלומדים עצמאיים והם הסבירו זאת בכך, שכיום הם מסוגלים לקחת נושא ולכתוב עליו עבודה גם ללא "הדרכה צמודה", אך הדגישו שיצטרכו עזרה כלשהי. הנותרים שבעה במספר אמרו שיצטרכו עזרה "די צמודה" כדי שיוכלו לחקור נושא
חדש.
לשאלה האם התוכנית הגבירה את ההנעה לסקרנות ואת הרצון לדעת תשעה תלמידים חשבו שהתוכנית הגבירה אצלם את המוטיבציה והרצון לדעת כשנתבקשו
להסביר כיצד זה בא לידי ביטוי? חלקם לא ידע להסביר וחלק ציין כשיש לו נושא חדש הוא מחפש מידע אודותיו.
המורה מגוון את שיטות ההוראה
מה חושבים המורים
מתוך הראיונות עולה כי המורים לא חשבו שחל שינוי בדרכי ההוראה של המורה, וכן לא חל שינוי בתפקיד של המורה ממעביר ידע למנחה.
לשאלה האם המורה עובד בקבוצות הטרוגניות התשובות שעלו מתוך כלי המחקר השונים היו חד משמעיים מורים אינם עובדים בקבוצות.
המורה להיסטוריה, תארה זאת כך: "40 ילד בכיתה מתוכם כמה כאלה שאינם מסוגלים לשבת בכסא נראה שמישהו יצליח לעבוד אתם בקבוצות."
המורה לספרות -- "בקצוות כל כך חדים ובכיתה שמאוכלסית ב- 38-40 תלמידים בכיתה ללא סיוע קשה לעבוד בקבוצות."
המורה לתנ"ך אומרת: כאשר המשולבים מאבדים את הצפון אי אפשר ללמד בכלל ובטח לא בקבוצות."
מתוך התצפיות שערכה החוקרת בשיעורי תנ"ך, היסטוריה גיאוגרפיה וספרות עולה שאין עבודה בקבוצות והמורה משמש יותר כמעביר מידע מאשר כמנחה.
השיעורים בהם צפתה החוקרת היו שיעורים פרונטליים ברובם בחלק קטן מן השיעור הותרה עבודה בזוגות אולם לא כחובה.
המטלות היו מגוונות יותר ועשירות במיומנויות למידה אך המורה עדיין שימש כמעביר ידע. בראיון שנערך עם המורה לתנ"ך בתום התצפית היא אמרה בהתייחסה לנושא זה: "ברוב המקרים אני מעבירה ידע כאשר התלמידים אינם יודעים למצוא את המידע הדרוש להם, במציאות הקשה להיות מנחה."
המורה לגיאוגרפיה אמרה: "זה בלתי אפשרי להנחות כאשר יש כל כך הרבה תלמידים בכיתה וחלק גדול חלשים."
המורה להיסטוריה: "מבקשים מהמורה להנחות מעובדה זו מתבקש שמספר התלמידים יהיה מצומצם אבל בפועל יש למורה מספר תלמידים רב ואתם יושבים המשולבים וכל זאת ללא סיוע."
מתוך הפרוטוקולים עולה שמורים מבקשים סיוע כדי להתגבר על הקשיים שהוצגו אולם הבקשות נדחו בשל אילוצים תקציביים.
לשאלה האם חל שינוי בדפוס ההוראה - למידה בבית הספר בישיבת משוב נאמר על ידי המנחה לספרות בהתייחסה לנושא זה: "יש התייחסות ללימוד החוויתי כגון ארגון תצוגות אופנה, עיתון - ניסיון להוראה בסגנון אחר, אך אי אפשר לומר שחל שינוי מהותי בדרכי ההוראה."
המנחה להיסטוריה הוסיפה: "על ידי ארגון תערוכות ובניית דגמים יש שינוי בדפוס ההוראה למידה אך הוא נקודתי."
ניתן ללמוד, שהמורים מגלים ספקנות לגבי השגת מטרות התוכנית "עבודת חקר" אולם הם סבורים שתוכנית זו יכולה להביא בתנאים אחרים לשינוי דפוס ההוראה בבית הספר.
מה חושבים התלמידים
התלמידים נשאלו במהלך הראיון: "האם בתוכנית החקר לומדים אחרת?" האם המורה בחקר מלמדת אחרת מהמורה לאזרחות, מדעים וכו'." עשרה תלמידים חושבים שיש שינוי בדפוסי ההוראה והלמידה ובחקר מלמדים אחרת. ארבעה נוספים אמרו שרק בחלק ממקצועות החקר לומדים אחרת ושניים אמרו שאין שינוי.
מתוך דברי התלמידים עולה כי התוכנית אינה מופעלת בצורה אחידה בכל המקצועות עובדה זו מפנה את תשומת הלב למורה כגורם משפיע.
קידום הישגי התלמידים
דיווחי המורים
מתוך הפרוטוקולים והראיונות שנערכו, המורות אמרו שלכאורה יש שיפור וקידום הישגי התלמידים כי הערכת התלמיד היא ביחס לעצמו ולא ביחס לאחרים. אולם אם נעריך את התלמיד ביחס לנורמה הרי התלמיד החלש עדיין נשאר חלש.
בפאנל מורים הממונה על החט"ע התייחסה לנושא זה ואמרה: "ההערכה של התלמיד רק ביחס ליכולתו יוצרת בעיה, נדמה שהוא התקדם, ויש לו הערכה טובה אולם יש בעיה לגבי תקפות ההערכה, משום שאיננו חיים בחלל ריק. התלמידים בסוף התהליך יצטרכו להתמודד עם בחינות חיצוניות - בגרות, אוניברסיטה וכו'."
המורה לספרות בתשובתה לשאלה זו: "לדעתי, יש אפילו פגיעה בהישגי התלמידים, משום שמימד התחרות שהוא דבר חשוב במערכת הישגים מתמוסס."
מה חושבים התלמידים
התלמידים נחלקו בדעותיהם מחציתם מאמינים שתוכנית החקר אכן תרמה לשיפור הישגיהם אך הם הדגישו ששיפור זה בא לידי ביטוי רק במקצועות החקר. המחצית האחרת סבורה שבאופן כללי החקר לא קדם את הישגיהם.
דיון בממצאים וניתוחם
יותר מכל מערכת אחרת, פועלת מערכת החינוך בהווה כאשר תוצאות פעולתה יבואו לידי ביטוי בעתיד.
בחט"ב הנחקרת נעשה ניסיון להחדיר שינויים באסטרטגיה של הוראה ולמידה. מטרת ההוראה אינה העברת ידע אלא פיתוח לומד חושב בעל הכוונה עצמית.
החוקרת סבורה שאין הלימה בין המטרות המוצהרות של התוכנית "עבודת חקר" שהן פיתוח התלמיד כלומד עצמאי, חושב לבין המטרות שהושגו בפועל.
החוקרת סבורה שהקושי להשיג את המטרות המוצהרות נובע משני גורמים עיקריים:
הגורם הפדגוגי
הטרוגניות חדה בכיתות, השונות בין התלמידים בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים והפער בין תלמידים ברמות השונות יכול אף להגיע לטווח של שבע עד עשר שנות לימוד. (נוי, תשמ"ה)
הגורם הכלכלי
העדר משאבים גורם לכך שהתלמידים לא יקבלו הכשרה לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתהליך הפקת המידע, הכתיבה והצגת העבודה. ובנוסף העדר משאבים כלכליים אינו מאפשר צמצום מספר התלמידים בכיתה.
"עבודת החקר" היא תוכנית לימודים חדשה המשלבת מיומנויות למידה, החוקרת מוצאת שהשימוש והיישום של עקרונות התוכנית נתקל בקשיים פדגוגיים.
המורה משתמש בעקרונות ומיישמם בכיתה. התלמיד משתמש בעקרונות התוכנית אך מתקשה בישומם בתכנים חדשים.
החוקרת סבורה שהקושי נובע מכך שמורים יעדיפו הספק על הקניית המיומנויות.
שילד ורוזנסווד (1996), טוענים כי קיימת אפשרות שהמורים ימשיכו לשאוף "להספיק את החומר" ויעדיפו ללמד תכנים ולא מיומנויות.
החוקרת סבורה שלחלק מן המורים אין מספיק ידע בהקניית מיומנויות הלמידה לכן התלמידים אינם מקבלים הקנייה ואינם מיישמים מיומנויות אלו בכל המקצועות.
החוקרת סבורה שהיכולות המוקדמות של התלמידים משפיעות על שימוש וישום עקרונות התוכנית.
סיכום מסקנות והמלצות
המחקר התמקד בבדיקת השאלה האם "תוכנית עבודת החקר" מהווה אכן שינוי בצרכי הוראה-למידה.
שאלות המחקר נועדו לבדוק את השגת המטרות, שימוש בעקרונות התכנית וישומם בכיתה.
ולסיכום עיקרי הדברים שנמצאו:
המורים אינם מאמינים שהתכנית יכולה להשיג את המטרות העיקריות של התכנית, שהיא להפוך את התלמיד ללומד עצמאי, חושב וסקרן.
המחקר מצביע על כך שהמורים משתמשים בעקרונות החקר.
המושגים: שאלת חקר, ראשי פרקים ואסטרטגיות לחיפוש מידע הופנמו ע"י המורים והתלמידים והפכו לחלק אינטגראלי מתכנית הלימודים. אולם התלמידים והמורים מציינים שיש קושי לתלמידים ביישום העקרונות בתכנים חדשים.
קושי זה נגרם בשל ההטרוגניות החדה בכיתות ומתוך הרכב הלומדים וכישורי הלומדים.
ובנוסף, כישורי הלומד העצמאי מוקנים בהוראה פרונטאלית וללא תהליך למידה מעצב הכולל תהליכים רפלקטיביים המאפשרים לתלמיד לבחון את אסטרטגיות הלמידה המתאימות לו.
ביבליוגרפיה
אדן, ש. (1991) "המורה וה"מרכז" בתכנון לימודים", בתוך: ש. אדן (עורך), פרקים בתכנון לימודים, 346-302 ירושלים. משרד החינוך והתרבות, המנהל החינוכי, האגף לתוכניות לימודים.
בירנבוים, מ. (1997), ערכו למיפוי ולהערכה של כישורי הכוונה עצמית בלמידה בדרך החקר, ירושלים. משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, המנהל הפדגוגי, האגף לחינוך יסודי.
גולן, ס' וכספי, מ'. (עורכות) (תשמ"ז). "להיות לומד עצמאי". שלבים י"א.
זילברשטיין, מ. עמנואל, ד. צבר מן יהושע, נ. (1995), "תכנון לימודים בית ספרי בבית הספר האוטונומי: תמונת מצב ומגמות התפתחות לעתיד", בתוך: חן, ד. (עורך), החינוך לקראת המאה ה- 21, 140-119 תל אביב. רמות.
מיקוד הלמידה (תשנ"א), אלטרנטיבות לארגון אחר של מקצועות ההוראה, חוברת ראשונה, ירושלים. משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, האגף לחינוך יסודי.
נוי, ב. (תשמ"ו), הוראה שיתופית בכיתה הטרוגנית, ירושלים. משרד החינוך והתרבות.
צבר בן-יהושע, נ. (1990), המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, גבעתיים. מסדה.
רציונל התוכנית "ללמוד איך ללמוד" (1996), תכנית לפיתוח כישורי למידה בחט"ב. תל אביב. מרכז לטכנולוגיה חינוכית.
שפטיה, ל. (1989). שיטות הוראה אלטרנטיביות לקראת שיפור תהליך חינוכי, ירושלים. מכון סאלד.
שרן, ש'. שחר, ח'. (1994), "שיפור ההוראה בכיתה הטרוגנית - תלות גומלין בין בית הספר לבין הכיתה כמוסד", בתוך: י' ריץ'. ר', בן ארי. (עורכים), שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית, אבן יהודה. רכס.
17

תגים:

ויגודסקי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עבודת החקר כשינוי באסטרטגיה של הוראה ולמידה", סמינריון אודות "עבודת החקר כשינוי באסטרטגיה של הוראה ולמידה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.