יחס הריב"ש לאנוסים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
יחס הראשונים לאנוסים
יחסו של הריב"ש לאנוסים
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
יהדות ספרד, להבדיל ממקומות אחרים, הייתה שותפה בחלק גדול מהחיים הציבוריים, עובדה זו הביאה אותה להתחככות מתמדת עם האוכלוסיה הנוצרית. חלק מהיהודים אכן התנצר מרצונו החופשי והיו אף כאלו שתפסו עמדות חשובות לאחר שהתנצרו1. ניתן לראות במכתבו של יהושע הלורקי, בו הוא מציין את הסיבות שמובילות להתנצרות: שאיפות כלכליות וחברתיות, דהיינו הרצון להשיג מעמד רם ולזכות במשרות שהיו נעולות אז בפני יהודים, או האכזבה מכל אמונה דתית, הייאוש שפקד את היהודים לנוכח המצב של הגלות, והיו כאלו בהתנצרותם היה שכנוע פנימי אמיתי באמיתותה של הנצרות. עובדות אלו מראות לנו כי היהודים בספרד הנוצרית היו במצב רוחני ירוד, במיוחד השכבה העשירה. בער2 מציין כי היו יהודים, שעוד לפני הפרעות של קנ"א הרגישו שהאדמה בוערת והמירו את דתם לשם הנוחיות.3
הפרעות החלו ב-4 ביוני 1391 בסיבילה עקב תעמולה ארסית נגד היהודים שניהל פיראנט מרטינס, הארכידיקון מאסיחה, התפשטו מהר מאוד בחצי האי האיברי כולו. ביולי פרצו הפרעות במלכות ולנסיה, ובעקבותיהם נחרבו כל הקהילות, חוץ ממורביאדו. רבים נטבחו, רבים הוטבלו מאונס ורבים ברחו למרחקים. גורל דומה לזה ציפה ליהודי מיורקה. קהילתם נהרסה למרות הנסיונות להגן עליה. כמעט כל יהודי קאטלוניה הותקפו ואף גורלם היה דומה לגורל קהילות ואלנסיה ומיורקה. באוגוסט שמו הפורעים קץ לקהילת ברצלונה. אלה שלא ברחו ולא נטבחו חיו כ'נוצרים חדשים' (ה"קונבארסוס") או כאנוסים.4
כמה יהודים המירו את דתם? על כך חלוקות הדעות. באיגרת ששלח בכ' במרחשוון קנ"ב ( 19 באוקטובר 1391) חסדאי קרשקש, ממנהיגיה של יהדות ארגוניה, לקהילת אוויניון (Avignon) עולה, כי ב"קהלת סבילייאה רבתי עם שהיו בה כמו ששה או שבעה אלפים בעלי בתים הציתו באש שעריה והרגו בה עם רב אך רובם המירו"5. מצב דומה שרר בקהילות רבות אחרות. בער טוען כי אנו יודעים על יהודים רבים שקידשו את ה', כמסורת יהודי אשכנז. "אבל גדול פי כמה היה מספר האנשים שנמצאו מזומנים לקבל על עצמם את דין המשיח הנוצרי, 'שבא אליהם בכח'. קהילות שלמות נתפזרו ובטלו אך ורק בדרך השמד. לפי טבע הדברים ידועים בעיקר שמות הבוגדים, שיצאו מחוגי האמידים והמשכילים"6. מתוך שישים איש (שניתן היה לזהות אותם), שניהלו את קהילת ברצלונה ניתן למצוא כחמישה עשר שהוטבלו לנצרות בפרעות, שמואל די פיארה ואנשי חוגו טענו כי הפילוסופיה האורואיסטית הייתה גורם אב לחורבן הקהילות.
לאחר הפרעות התעוררו הן הקהילה היהודית והן הקהילה הנוצרית למציאות חדשה, מציאות בה יש סוג שלישי של אנשים, מעין מעמד ביניים. הם לא התקבלו על ידי האוכלוסיה הנוצרית כנוצרים גמורים מאחר וחשדו בהם, שאם הם מסוגלים לבגוד בדת אבותיהם הם אולי יבגדו בעתיד גם בדתם החדשה. היהודים לעומת זאת נתקלו ביהודים שעכשיו מוגדרים כאנוסים, כלפי חוץ הם נוצרים לכל דבר וכלפי פנים היו כאלה ששמרו על אורח חיים יהודי עד כמה שניתן. אומנם היו גם כאלו שלאחר הטבלתם עברו למחנה האויב, והשתדלו להוכיח את נאמנותם לדתם החדשה. הם העבירו על דתם את בני משפחתם וידידיהם והיו מראשי המסיתים נגד היהודים. היו כאלה שהיססו ופסחו על שני הסעיפים, הם שמרו חלק ממצוות הדת אולם לא היו בטוחים לאן להשתייך .7
מצב כזה של שמד המוני, כאשר רבים מתנצרים, דרש התייחסות שונה של חכמי הדור מאשר ההתייחסות שהייתה בדורות לפני כן.
לאלו שנשארו לאחר הפרעות כאנוסים, כיצד יש להתייחס לאותם אנוסים? מה מעמדם האישי?
מאמר זה מנסה להתעכב על מעמדם של האנוסים כפי שהוא בא לידי ביטוי בתשובותיו של רבי יצחק בר ששת ברפת (הריב"ש) ורבי שמעון בן צמח דוראן (התשב"ץ). אומנם נכתבה כבר עבודת תיזה על שו"ת הריב"ש על ידי יוסף סלוטניק, אולם נראה לי כי יש כמה פרטים בנושא זה עליהם אני חולק.
השתמשתי בפרויקט השו"ת של בר-אילן, כדי למצוא את תשובות הריב"ש והתשב"ץ ואת המקורות הקשורים אליהם.
-------------------------------------------------------------------------------
1. ייזכרו שמואל אבארבנאל, גזבר המלך חואן הא', שהמיר את דתו בסביליה ונקרא חואן סנצ'יס דע סביליה. רבה של בורגוס שמואל הלוי שלאחר המרתו נקרא פבלו די סנטה מריה, ולימים הגיע לשמש בהגמונה של העיר בורגוס. יצחק כולוף, בנו של אלעזר כולוף, המיר את דתו בארגוניה ונקרא חואן סנצ'יס די קלעתאיוד. מתוך ביינארט חיים, "השמד הגדול, בעיית האנוסים וגורלם במאה הט"ו", בתוך מורשת ספרד (ע) חיים ביינארט, הוצאת י"ל מגנס האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ד, עמודים 308 - 280. (להלן ביינארט, השמד)
2. בער יצחק, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, עם עובד, 1965, עמ' 281. (להלן בער, תולדות).
3. להבדיל ממקרים של התנצרות לפני כן, כאשר יהודים שהמירו את דתם הצטרפו לכנסייה ולרודפי היהדות. כאן ראינו את אותם מומרים דואגים להכנסתם ומעמדם, שאכן השתפר בעקבות ההתנצרות.
4. יום טוב עסיס, "מלכות ארגוניה ואזורי חסותה", בתוך מורשת ספרד (ע) חיים ביינארט, הוצאת י"ל מגנס האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ד, עמודים .80 - 36
5. כתב אשר שלח[...] דון חסדאי קרשקש אל קהלות אוינ"יין", בתוך שלמה אבן וירגא, שבט יהודה, מהדורת וויענער, עמוד 128.
6. בער יצחק, תולדות, עמ' .304
7. אין מעניינו של מאמר זה להתייחס ליחסי נוצרים אנוסים, אלא ביחסי יהודים אנוסים.

מקורות:

ביינארט חיים, "השמד הגדול ובעיית האנוסים וגורלם במאה הט"ו", בתוך מורשת ספרד (ע) ביינארט חיים, הוצאת י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשנ"ד.
ביינארט חיים, "האנוסים בספרד: אורח חייהם והגירתם", בתוך מורשת ספרד (ע) ביינארט חיים, הוצאת י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשנ"ד.
בער יצחק, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, הוצאת עם עובד, 1965.
ברודי ירחמיאל, צוהר לספרות הגאונים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.
הרשמן אברהם, רבי יצחק בר ששת, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשט"ז.
זוהר צבי שגיא אבי, מעגלי זהות יהודית בספרות ההלכתית, ספריית "הילל בן-חיים" הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף מכון שלום הרטמן, 2000.
כ"ץ יעקב, הלכה וקבלה, הוצאת ספרים ע"ש מגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשמ"ו.
סולוביצ'יק חיים, שו"ת כמקור היסטורי, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים, תשנ"א.
סלוטניק יוסף, רבי יצחק בר ששת - הריב"ש עיון בתשובותיו ודרכי פסיקתו, חיבור לשם קבלת התואר מ"א בטורו קולג' השלוחה בישראל התוכנית לתואר שני בלימודי יהדות, 2001.
עסיס יום טוב, "מלכות ארגוניה ואזורי חסותה", בתוך מורשת ספרד (ע) ביינארט חיים, הוצאת י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשנ"ד.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחס הריב"ש לאנוסים", סמינריון אודות "יחס הריב"ש לאנוסים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.