קווים אדומים במדיניות החוץ של ישראל בתקופה שבין הנסיגה מסיני ועד מלחמת ששת הימים

תקציר העבודה:

"אני ודאי לא אודיע פומבית מהם הקווים האדומים שלנו.לישראל אין עניין בייזום מלחמה נגד סוריה .....כוונתנו למנוע מלחמה... לכל מלחמה יהיה מחיר כבד, גם למלחמות שננצח.
המטרה המרכזית למנוע מלחמה. ישראל מסתפקת בקווים הקיימים ברמת הגולן... אין לנו סיבה שתצדיק מנקודת ראותנו מלחמה ... עלינו להבהיר לסורים דרך הערנות והמוכנות, שלא תהיה להם אשליה באשר למידת ערנותנו ומוכנותנו. נשתדל לעשות זאת בצורה שלא תסלים מחשש של אי הבנת הסורים את כוונתנו האמיתית.(יצחק רבין, אפריל 1986).

דבריו אלו של יצחק רבין אשר צותתו מראיון בגלי צה"ל בהיותו שר בטחון בשנת 1986 מעידים על כך שהמושג קו אדום שגור בפיהם של פוליטיקאים וחוקרים בהקשרים שונים, ולא תמיד ברורה כוונתם שעה שהם מציגים התנהגות פעולה או התנהגות מסוימת כקו אדום, שחצייתו מחייבת תגובה. ניתן לראות בדברים אלו את ההקשר שעושה יצחק רבין בין קו אדום לעילת מלחמה. ואכן בספרות אין הבחנה ברורה בין עילות מלחמה לקווים אדומים; לעיתים מוצגת עילת מלחמה כמושג חלופי לקו אדום ועיתים לקו אדום ישנה משמעות אחרת.

בעבודה זו אבהיר את המושג קווים אדומים ואת ההבדל בין קווים אדומים לבין עילות למלחמה. מקרה הבוחן יהיה הקווים האדומים בתפישת הביטחון של ישראל בתקופה שבין הנסיגה מסיני ב 1957 ועד לתחילת מלחמת ששת הימים ב 1967. מאפייני האסטרטגיה לתקופה זו היו: הרתעה, הגנה פעילה, מתקפה מקדימה, וריבוי קווים אדומים שחלקם מוגדרים כעילות למלחמה. בנוסף חשוב לציין כי תקופה זו גדושה בפעולות איבה ותגמול בין ישראל למדינות הסובבות אותה כפי שיפורט ברקע ההיסטורי.

שאלת המחקר המתבקשת היא: האם וכיצד הגיבה מדינת ישראל על חציית קווים אדומים כפי שהיא הגדירה אותם לאחר הנסיגה מסיני ועד לתחילת מלחמת ששת הימים?

השערת המחקר גורסת כי תגובה לחציית קו אדום אינה פעולה צבאית מיידית אלא ניתן זמן לשימוש בדיפלומטיה או בדיפלומטיה כופה אם כי התגובה אינה מושהת לנצח.(שלינג, 1981: 87)

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א' - רקע היסטורי
פרק ב' - תיאורטי
ב.1. - הגדרות
ב.2. - שינוי במאזן הכוחות
ב.3. - הגנה על אזורי חיץ ותחומי השפעה
ב.4. - הגנה על נתיבי מים ואוויר
ב.5. - פעולות טרור, חבלה וחתרנות בחסות מדינה
ב.6 - קווים נוספים
פרק ג' - תהליך קביעת קווים האדומים
פרק ד' - אמפירי
ד.1 - הגדרת הקווים האדומים לאחר הנסיגה מסיני.
ד.2 - ריכוז כוחות אופנסיביים בסיני (הגנה על אזורי חיץ ותחומי השפעה)
ד.3 - חסימת נתיבי הים (הגנה על נתיבי מים ואוויר)
ד.4 - פגיעה בכור הגרעיני (פגיעה בכורים גרעיניים או במוסדות מדע)
ד.5 - פגיעה במקורות מים (קווים נוספים)
ד.6 - הפרת הסכמי שביתת הנשק (קווים נוספים)
ד.6 - הפרת הסכמי שביתת הנשק (קווים נוספים)
ד.7 - שינוי במאזן הכוחות (שינוי במאזן הכוחות)
פרק ה' - סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אלון יגאל, מסך של חול .הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1959 . הגנה פעילה ערובה לקיומנו. הקיבוץ המאוחד , תל אביב 1967 .(עמ' 137-143)
בן גוריון דוד, צבא ובטחון. מערכות תל אביב 1955 . מערכת סיני. עם עובד תל אביב 1959 .
בריצ'ר מיכאל ,"התנהגות מדינות במשבר בינלאומי: מודל וממצאים משוערים" בתוך, מדינה ממשל ויחב"ל. עם עובד תל אביב 1980 .
בר מיכה , קווים אדומים באסטרטגיית ההרתעה של ישראל. מערכות תל אביב 1990 .
דיין משה , אבני דרך. דביר ועידנים תל אביב 1982 .
הורוביץ דן ,"התפיסה הישראלית של ביטחון לאומי" ,בתוך דיפלומטיה בצל העימות .האוניברסיטה הפתוחה תל אביב 1984.
יניב אבנר ," ההרתעה והגנה באסטרטגיה הישראלית" בתוך מדינה ממשל ויחב"ל . עם עובד תל אביב 1980.
רבין יצחק , פנקס שירות .מעריב תל אביב 1979 .
שלינג תומאס ,חימוש והשפעה מערכות. תל אביב 1981 .
Ben-Horin Yoav Barry Posen ,Israel's Strategic Doctrine. Rand corporation .Santa Monica 1981
Horowitz Dan ,Israel's Concept of Defensible Borders .The Hebrew University Press Jerusalem 1975.

תגים:

פעולה צבאית · מבצע קדש · מצרים סוריה · סכסוך מדיני · יצחק רבין · דוד בן גוריון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קווים אדומים במדיניות החוץ של ישראל בתקופה שבין הנסיגה מסיני ועד מלחמת ששת הימים", סמינריון אודות "קווים אדומים במדיניות החוץ של ישראל בתקופה שבין הנסיגה מסיני ועד מלחמת ששת הימים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.