היישום אינו מחובר לאינטרנט

ארץ ישראל ביצירותיו של הסופר אמנון שמוש

עבודה מס' 061420

מחיר: 302.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: עבודה הדנה ביצירותיו מישל עזרא ספרא ובניו ובתמיר - אחותי כלה.

6,542 מילים ,16 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

בעבודתי אתמקד בשתי יצירות:

א. "תמיר" - "אחותי כלה" \ אמנון שמוש
הנער המספר, מעדות המזרח, מעריץ את "תמיר" המבוגר ממנו ושונה במוצאו ובהשקפת חייו. הוא מרבה ללמוד ממנו ועמו מתנסה בחוויות שונות הנחרטות בנפשו. אך עם זאת, בתהליך הדרגתי הוא לומד להכיר את מגרעותיו. הוא חותם את הסיפור במשפט: "ספרתי על תמיר של אותם ימים ראשונים, קטן הייתי באותן שנים רחוקות, קטן בגופי וקטן בעיני, אולי משום כך נראה תמיר כל כך תמיר בעיני".

ב. "מישל עזרא ספרא ובניו" \ אמנון שמוש
במישל עזרא ספרא ובניו ניתן לראות פתח לעולמה הנעלם של קהילה יהודית עתיקה, בעלת רמה גבוהה ורבת-פעלים, הקרובה לישוב היהודי בארץ ישראל ואף על פי כן מרוחקת ממנו ומסוגרת בתוך עצמה.
זהו תאור ראשון נאמן הרווי אהבה לחאלב ארם צובא במסורת היהודית. המרחיק את אפיקי ראייתנו ומכניס אותנו בסוד עולם שלא היה מוכר.
עלילת משל עזרא ספרא ובניו מסתעפת על פני משפחה שלמה, מקומות רבים מתוארים הן ברחבי העולם והן בארץ. על פני הספר כולו מרחפת רוחה של חאלב העיר שבסוריה. היא מקור-השורש של כל המשפחה, ומשם הם נושאים עימם את הוויתה ומורשתה לכל אשר פניהם תהיינה מועדות.
משפחת ספרא היא משפחה פטריאכלית. היא נהנית ממעמד נכבד שהוא תוצאה של הצלחת עסקים. מישל עומד בראש המשפחה ולינדה עזר כנגדו. לאחר מותו עובר התפקיד לבנו-בכורו רחמו (סמליות המאפיינת את עדות המזרח).
העלילה מאד סוערת. היא ניזונה מכמה אירועים חשובים כמו הפרעות בחאלב ושלושת המלחמות בתולדות עם ישראל, דהיינו העלילה משתרעת על פני עשרות שנים, שהן שנים גורליות הן בקרב תולדות עם ישראל והן בתולדות סוריה.
הדמויות נבנות בהתאם ליחסם של אותם המאורעות.

בשתי היצירות הללו אתמקד בסוגיית ארץ ישראל ביצירותיו של אמנון שמוש, תוך כדי התמקדות במאבק תרבויות - "אשכנזים" מול "ספרדים"; הישוב "הישן" מול הישוב "החדש"; שמירת המסורת השורשית מול התרבות החדשה ה"ארץ-ישראלית".
כמובן אעסוק בחבלי הקליטה הקשים שליוו את הדמויות בשתי היצירות הללו.

תוכן העניינים:
מבוא
"תמיר" - "אחותי כלה" - אמנון שמוש
א. "אחותי כלה וארץ ישראל"
ב. ארץ ישראל דרך הסיפור "תמיר"
"מישל עזרא ספרא ובניו" - אמנון שמוש
ג. ההתאקלמות בארץ ישראל דרך הדמויות
ד. סוגיית ה"אשכנזים" וה"ספרדים" ברומן
ה. פולקלור ומנהגים ודרך השתלבותם בארץ
אמנון שמוש הסופר
ו. "להיעשות ישראלי" לפי אמנון שמוש
ז. סוגיית "האשכנזים" ו"הספרדים" לדעת אמנון שמוש
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

מקורות:

אוריין יהודית. "הרוטשילדים של חאלב", ידיעות אחרונות, 19.1.1979.
אלחנני מ.א. "עם אמנון שמוש בנתיבי ההגדה לבית מישל עזרא ספריו", במערכה כ' (233), 21-20, כ' (234), 21-20, 1980.
אנציקלופדית עולם התנ"ך, "שיר השירים" (מי"פ,י"ד), 1986.
בן משה שאול. הסדרה מישל עזרא ספרא ובניו בטלוויזיה, במערכה כ"ג (273), 17-16, 1983.
בן עזר אהוד. "אחותי הכלה", על המשמר, 1.4.1975
דיין ניסים. ראיון עם ניסים דיין, במערכה כ"ג (273) 11-10, 20, 1983.
דרורי ניצה. "ילדות וגעגועים בטעם המזרח", הארץ, 21.3.75.
חקק הרצל. "לא צריך לטפח שמורות עדתיות", במערכה 319, 1987.
יוסף אורן. "ילדות קסומה בחאלב". ידיעות אחרונות, 30.5.1975.
מוקד גבריאל. "הערות בעניינים שונים של סיפורת", עכשיו - ספרות אמנות ביקורת 49: 361-357, 1984.
עינת עמלה. "מודה ועוזב ואינו מנוחם". עתון 77, לספרו ולתרבות 58: 52, 1984.
קלעי מ. "אחותי כלה מן העם אל העם" טוח-קצר, מעריב 3.1.1975.
שמוש אמנון. אחותי כלה - "ספורים" הוצאת מסדה רמת גן, 1974.
שמוש אמנון. מישל עזרא ספרא ובניו - הוצאת מסדה, רמת גן, 1978.
שמוש אמנון. מן המעיין - "שיחות ומאמרים" הוצאת כרטא ירושלים, 1988.
שנהר עליזה. "העוול הבין קבוצתי של הציבור הדומם" - על המשמר 8.12.78.

תגים:

אשכנזים · ספרדים · רומן · מוטיבים · מיתוס · ישוב · יהודי · ישן · חדש · חאלב · תרבות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ארץ ישראל ביצירותיו של הסופר אמנון שמוש", סמינריון אודות "ארץ ישראל ביצירותיו של הסופר אמנון שמוש" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.