היישום אינו מחובר לאינטרנט

ילדים וילדות במקאמה

עבודה מס' 060662

מחיר: 324.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הילדות והנערות כפי שהם משתקפים במקאמה ובחינת ייחודם של הנעורים למול הזיקנה.

7,475 מילים ,24 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

תחילתה של המקאמה במאה ה-10 כאשר הראשון שיצר את המקאמה הוא עבד אל-פאתח אחמד אבן הוסיין אל-המדאני מהעיר המדאן בפרס (1008-967). מאפייניה של המקאמה הם היותה פרוזה שקולה ומחורזת, משובצת ומופיעות בה דרך קבע שתי דמויות מרכזיות: המגיד, המספר את עלילות הגיבור שלהם היה עד ראיה או שמיעה והגיבור, שהוא בדרך כלל נווד, רמאי חביב, משורר ורב מעללים. זירת התרחשותה של המקאמה היא העיר ומשתתפים בה בני המעמד הבורגני והזעיר-בורגי וכן פשוטי עם, גנבים ואנשי שוליים. מהותה של המקאמה משעשעת, בעלת הומור, משכילה ומיועדת לסוחרים ובני המעמד הבינוני. מטרתה להגיע הן לקהל המשכיל העשוי ליהנות מהשעשועים הרטוריים והמשכיל פחות העשוי ליהנות מעצם הסיפור, מהויכוחים בין דמויות אלגוריות וכן בין דמויות וחפצים אלגוריים כמו איש ואישה, פרעוש ונמלה, שבת ומועד וכיו"ב. המקאמה מכילה אפיזודות מעניינות ומשעשעות העשויות ליהנות את כלל הציבור (מלאכי, תשנ"ב: 176-178 ; גוברין, ; 394 :1968 פגיס, 199). :1976

המקאמה ככל הנראה סופרה בהתקהלויות בשוק, בכיכר העיר או במקום ציבורי ומכאן שמה: "מקאמה", כלומר "מעמד". ה"מקאם" הינו מקור המילה מקאמה אשר בעברית מופיעה בצורה "מקום". ה"מעמד" או "מחבר" הינו מקום ההתרחשות המרכזי של עלילות המקאמה ו"מקאם" הינו גם הכינוי שניתן על ידי סופרי ערב למקום שנועד לאסיפות, להרצאות או לנאומים שנאמרו ברבים. עם הזמן דבק השם בנאומים המצטיינים בסגנונם, שנישאו בכיכרות הערים והכפרים ונועדו לעורר שעשוע בקרב המשתתפים\השומעים (שירמן, תשנ"ז: 98). מדובר בסיפור המועבר במסגרת חברתית ודן בהתרחשות חברתית. שורש החברה בא לידי ביטוי גם בדמויות כמו "חבר הקיני" - גיבור ספר "תחכמוני" ליהודה אלחריזי, היינו איש חברה להתרועע עמו ושמה העברי של המקאמה הוא "מחברת". השם מעיד על עניין החבורה במסופר וגם על חיבור הקטעים למסכת אפיזודות (מלאכי, תשנ"ב: 177).

עבודה זו תעסוק במוטיב הילדות והנעורים בספרות המקאמות. במקאמות רבות משלבים המחברים ילדים, ילדות ונעורים בעלילה. לעתים התיאור מעיד על העוני המיוצג על ידי הילד ההולך עירום מאחורי הגיבור ומעצים את העוני והסבל (אלחריזי, התשי"ב: 250-254) ולעתים מופיע הילד כסמל לשמחת הנעורים ולבחרות בבחינת 'שמח בחור בילדותך' כנאמר בקהלת, כשהדבר בא לידי ביטוי במשל הקדמוני "יעלוז לבבך בילדותך מאוד.....מלא פיך שחק ילדי יקר..." (שירמן, תשל"א- תשל"ב: 243). סעיד בן באבשאד למשל מציג את שכרון הנעורים כיצר הרע (פליישר, תש"ן: 125).

השאלה המרכזית בעבודתי זו הינה: מה השימוש שעשו מחברי המקאמות בילדים ובילדות, בנעורים ואף בבחרות במסגרת העלילה ומה הייחוד של הנעורים מול הזיקנה דווקא במקאמה?

בעבודתי ארצה לטעון, כי מאחר והמקאמה שילבה שעשועים רטוריים יחד עם סיפור משעשע, כאשר הדבר מכוון הן למעמדות הגבוהים יותר והן למעמדות הנמוכים, הרי שעצם העמדת הילדות והנעורים כקוטב לזיקנה, יוצר מתח אשר בא לידי ביטוי הן בניגודי התפיסות של הצעירים והזקנים, הן בתום הנעורים מול מזימות הזקנים ולכך מצטרפים גם התיאורים החזותיים של היופי מול הכיעור. התיאורים החיצוניים מלווים גם בכינויי חיבה נלווים לדמויות הצעירות ובכינויים מעליבים לדמויות הקשישות. ניגודים אלה תורמים להפתעה ולמציאות המשעשעת במקאמות וניתן לראותם בחלק גדול מספרות זו בתור "תפאורת במה" למסגרת הסיפורית.

תוכן עניינים:
פרק א': מאפייני ילדות ונעורים בספרות המקאמות
1.1. תיאורי ילדות ונעורים ממין זכר
1.2. תיאורי ילדות ונעורים ממין נקבה
פרק ב': יחס הסביבה לילדים, לילדות ולנעורים
פרק ג': ילדות ונעורים מול הזיקנה במקאמות
פרק ד': תרומת מוטיב הילדות והנעורים למקאמה.
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבן זבארה, י., (תרע"ד), ספר השעשועים, בית מדרש הרבנים אשר באמריקע, ניו ארק.
אופק, א., ( 1978), תנו להם ספרים, ספרית פועלים, תל אביב.
אלחריזי, י., (התשי"ב), תחכמוני, מחברות לספרות, תל אביב.
גוברין, נ., "סגנון המקאמה בספרות העברית בדורות האחרונים", מאסף ח-ט, תשכ"ח, עמ' 394-408.
דישון, י., "למקורותיה של המחברת 'מנחת יהודה' ליהודה אבן-שבתי והשפעתה על מקאמת הנישואין ליהודה אלחריזי", אוצר יהודי ספרד, כרך י"ב, תש"ל, עמ' 57-63.
דישון, י., " 'נאום אשר בן יהודה' לשלמה אבן צקבל והמקאמה העשרים ב'תחכמוני' ליהודה אלחריזי", בקורת ופרשנות 6, 1974, עמ' 57-65.
דישון, י., "דרכו של יוסף אבן - זבארא בשימוש במובאות מן התלמוד ב'ספר שעשועים'", בר אילן י"ב, 1974א, עמ' 200-223.
דנה, י., (1982), הפואטיקה של השירה העברית בימי הביניים, דביר, ירושלים-תל אביב.
הוס, מ., "הבדיון ומעמדו במקאמה העברית: יהודה אלחריזי ועמנואל הרומי - המשך או תמורה?", תרביץ ס"ז(ג), תש"נח, עמ' 351-378.
טופרובסקי, י., (עורך), (1952), תחכמוני, מחברות לספרות, תל אביב.
טשרניחובסקי, ש., (תרפ"ה), עמנואל הרומי, אשכול, ברלין.
יצחק בן-שלמה בן-סהולה, (1952), משל הקדמוני, מחברות לספרות, תל אביב.
מלאכי, צ., "משלי חמורים בסיפורים עבריים בימי הביניים", ידע עם כ"ה(57-58), 1991, עמ' 20-27
מלאכי, צ., "המקאמה העברית והשפעתה על האלגוריה העברית", מחניים 1, תשנ"ב, ירושלים, תשנ"ב עמ' 176-179.
מלאכי, צ., "תפיסת מחזור-החיים בשירה העברית בימי-הביניים", דפים למחקר בספרות 9, תשנ"ד, עמ' 111-125
פגיס, ד., (1976), חידוש ומסורת בשירת החול העברית: ספרד ואיטליה, כתר, ירושלים.
פליישר, ע., (תש"ן), משלי סעיד בן באבאשד, מכןם בן צבי, ירושלים.
פרץ, י., "מבוא למחברות איתיאל", בתוך: אלחרירי (תשי"א), מחברות איתיאל, מחברות לספרות, תל אביב.
קמינקא, א., "בשם המלמד אדם דעת", בתוך: אלחריזי, י., (תרנ"ט), תחכמוני, אחיאסף, ווארשא.
רצהבי, י., "השפעות ערביות בספרות תקופת ספרד", בר-אילן ו'(4), תשכ"ח, עמ' 314-338.
רצהבי, י., "מוטיב הזקנה בשירה הספרדית העברית", בר אילן ט"ז-י"ז, תשל"ט, עמ' 193-220.
שטאל, א., (1974), שירת ישראל בספרד, הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
שירמן, ח., (תשל"א-תשל"ב), השירה העברית בספרד ובפרובאנס, כרכים א'-ב', מוסד ביאליק, ירושלים.
שירמן, ח., (תשנ"ז), תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת, מאגנס, ירושלים.

תגים:

אלחריזי · תחכמוני · פואטיקה · פרוזה · הומור

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ילדים וילדות במקאמה", סמינריון אודות "ילדים וילדות במקאמה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.