היישום אינו מחובר לאינטרנט

גוש אמונים

עבודה מס' 060156

מחיר: 228.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מטרת המחקר היא לבחון את הקשרים בין אנשי גוש אמונים והממשלה, לבחון את פעולותיהם כלפי הרשויות ולנסות להבין כיצד מעשים אלו השפיעו על הממשלה.

4,755 מילים ,16 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
פרק א': מבוא
פרק ב': רקע תיאורטי
פרק ג:' סקירה היסטורית
פרק ד': ניתוח
פרק ה': סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מבוא
גוש אמונים הוקם בפבואר 74, והיה בשלב הראשון, סיעה מסיעות המפד"ל1. כאשר החליטה ההנהגה הותיקה של המפד"ל להצטרף לקואליציה בראשות גולדה מאיר, במרס 1974, בניגוד לדעתם של הרב קוק וחניכיו, החל הגוש לפעול באון עצמאי למימוש תורתו המדינית לגבי ארץ ישראל. דרך הפעולה שנבחרה הייתה הפגנות והתנחלויות בניגוד לדעת הממשלה. במשך כשנה וחצי, בשנים 74-75, הפגינו אנשי גוש אמונים, התנחלו בסבסטיה ופונו ממנה שש פעמים עד שהכניעו את ממשלת רבין והיא התירה להם להישאר במקום.
במשך כל ההיסטוריה של עם ישראל, התקיימה תרבות של התנגדות, שהתבטאה בצורות ובדרכים מגוונות. מידה של מחאה ציבורית היא חלק בלתי נפרד מן הפעילות הפוליטית מאז הקמת המדינה. הגורמים לתדירות ההפגנות משתנה, אך התנהגות חוץ פרלמנטרית רבת עוצמה אינה תופעה חולפת. רוב המחאה הציבורית בארץ אינה אלימה, ורק לעיתים קרובות היא מעמידה איום רציני לסדר היום הציבורי. אזרחים בוחרים באפיק חוץ ממסדי כלשהו רק אם הם חשים שאפיקי ההשתתפות הממסדיים חסומים בפניהם, שהפעילות באפיקים אלו אינה נושאת פרי בגלל מגבלות ומכשולים שאי אפשר לסלקם מהדרך, או שהמצב הפוליטי הוא כה לקוי, שיש לשנות את כללי המשחק מן היסוד, אך ברור להם שאי אפשר לעשות זאת מבפנים.2
שאלת המחקר:
כיצד ובאיזו מידה היוו פעולות המחאה של גוש אמונים נגד ממשלת רבין בשנים 74-77, פעולות של דה- לגיטימציה שעירערו את יציבות הממשלה, ובכך הפחיתו מעוצמת הממשלה?
מטרת המחקר:
לבחון את הקשרים בין אנשי גוש אמונים והממשלה, לבחון את פעולותיהם כלפי הרשויות ולנסות להבין כיצד מעשים אלו השפיעו על הממשלה.
השערת המחקר:
השערתי היא כי כאשר מתקיימות פעולות אשר מתנגדות להחלטות הממשלה, יוצאות ופועלות נגדה, =פעולות של דה לגיטימציה, הנובעות משסעים פוליטים- חברתיים, יציבות הממשלה מתערערת. בעבודתי זו, אטען כי יש קשר ישיר בין מעשיהם וקשריהם של אנשי גוש אמונים עם הרשויות לבין ערעור יציבותה של ממשלת רביו וכי בכך הביאו לנפילתה ולעליית ממשלת הליכוד במקום.

הפרק הראשון, המבוא, עוסק בהצגת הנושא והשאלה אותה אבדוק. הפרק השני, יעסוק בהצגת המונחים בהם אשתמש והצגת הקשרים ביניהם. הפרק השלישי, יעסוק בסקירה היסטורית קצרה על תנועת גוש אמונים ודרכי פעולתה. הפרק הרביעי- הוא גוף העבודה, יעסוק בהצגת פעולות גוש אמונים בכל אחד משלבי הפוליטיקה של דה- לגיטימציה. יציג את מקורות הלגיטימציה של הגוש והתיחסותם אל מוסדות הריבונות הישראלית. הפרק החמישי והאחרון, יעסוק במסקנותי ויציג כיצד ממשלת רבין איבדה מיציבותה על ידי פעילותם של אנשי הגוש.
-----------------------------------------------------------------------------------1. דני רובינשטיין (1982). מי לה' אלי. תל- אביב: הקיבוץ המאוחד, ע' 46.
2. שמואל ליימן ווילציג( 1992). מחאה ציבורית בישראל 49-72. רמת- גן: בר אילן, ע' 13.

מקורות:

אדמוני, יחיאל (1986). עשור של שיקול דעת. רמת אפעל: מכון ישראל גלילי.
ארן, גדעון (1985). ארץ ישראל: בין דת ופוליטיקה. ירושליים: מכון ירושלים לחקר ישראל.
וובר, מקס (1976). טיפוסים של סמכות ותאום מחייב,. בתוך: ש. איזנשטט, ע. גוטמן, י. עצמון (עורכים). מדינה וחברה (א). תל- אביב: עם עובד, 48-34
כרמון, אריק (1994). ממלכתיות יהודית. תל- אביב: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
ליימן- ווילציג, שמואל (1989). "מחאה ציבורית בישראל, האם היא מצליחה?" בתוך: מדינה ממשל ויחסים בין לאומיים. [31], 125-111.
ליימן- ווילציג, שמואל (1992). מחאה ציבורית בישראל 49-72. רמת- גן: בר- אילן.
ליפסט, סימור (1972). המאבק החברתי, לגיטימיות ודמוקרטיה, בתוך: האדם המדיני. עמ' 119-87. תל- אביב: יחדיו.
מילסון, מנחם (1975). "גוש אמונים מתכונן לעלייה רביעית" בתוך: ידיעות אחרונות. מוסף השבת, עמ' 15-17. תל- אביב: ידיעות אחרונות.
נוייברגר, בנימין (1994). המשטר הדמוקרטי לגווניו. ירושליים: משרד החינוך והתרבות.
עצמון, יעל (1976). "להגדרת מושג העוצמה" בתוך: ש. איזנשטט, ע. גוטמן, י. עצמון (עורכים). מדינה וחברה (ב) תל- אביב: עם עובד, 18-9.
רובינשטין, דני (1982). מי לה' אלי: גוש אמונים. תל- אביב: הקיבוץ המאוחד.
שפט, גרשון (1985). גוש אמונים הסיפור מאחורי הקלעים. בית אל: ספריית בית אל.
שפרינצק, אהוד (1974). תהליכי דה- לגיטימציה במשטר דמוקרטי, בתוך: מדינה ממשל ויחסים בין לאומיים. [6], 24-5.
שפרינצק, אהוד (1981). גוש אמונים: מודל הקרחון של הקיצוניות הפוליטית, בתוך: מדינה ממשל ויחסים בין לאומיים. [17], 48-22.
שפרינצק, אהוד (1986). איש הישר בעיניו. תל- אביב: ספרית פועלים.
שפרינצק, אהוד (1995). אלימות פוליטית בישראל. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.
דני רובינשטיין (1982). מי לה' אלי. תל- אביב: הקיבוץ המאוחד, ע' 46.
שמואל ליימן ווילציג( 1992). מחאה ציבורית בישראל 49-72. רמת- גן: בר אילן, ע' 13.
יעל עצמון (1976). מדינה וחברה. תל- אביב: עם עובד, ע' 17.
בנימין נויברגר (1994). המשטר הדמוקרטי לגווניו. ירושליים: משרד החינוך והתרבות, ע' 5.
אריק כרמון (1994). ממלכתיות יהודית. תל- אביב: המכון הישראלי לדמוקרטיה, ע' 12.
סימור ליפסט (1972). האדם המדיני. תל- אביב: יחדיו, ע' 97.

תגים:

חברתי · יציבות · לובי · לגיטימציה · מחאה · עוצמה · פוליטיקה · חוץ · פרלמנטרית · שסע

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גוש אמונים", סמינריון אודות "גוש אמונים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.