היישום אינו מחובר לאינטרנט

חוזה הביטוח לתאונות רכב וצד ג'

עבודה מס' 041221

מחיר: 228.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירה כללית, חוזה ביטוח הרכב, טענות ההגנה של המבטח וקיזוז חובות מהתביעה.

4,761 מילים ,11 מקורות

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
1. הקדמה
2. פרק 1- מבוא : חוזה ביטוח הרכב
3. פרק 2: חברת הביטוח וצד ג
4. סיכום
מראי מקומות

ביבליוגרפיה



הקדמה


בעבודה זאת אעסוק באחד המקרים הנפוצים ביותר שבהם צריכה לעסוק חברת הביטוח בצורך לבטח בעלי מכוניות למקרה שיסתבכו בתאונות שבהם יפגעו או הם עצמם או/ו יפגע מישהו אחר ( להלן הצד השלישי או צד ג' ) .
לכאורה המצב במקרה זה הוא פשוט וברור . החוק קובע שעל חברת הביטוח של מבצע התאונה לפצות את הנפגעים ככל הנידרש, ולשם כך הוכנסו בחוקים הרלבנטיים תיקונים שונים לאורך השנים שמטרתם לשמור על זכויותיו של צד ג' הצד הנפגע, גם אם אינו נוכח בעת ניסוח וחתימת החוזה בין המבטח והמבוטח .
אך לאמיתו של דבר לאורך השנים היו בחוזה הביטוח ומבחינת חברת הביטוח "חורים" שונים בהתחייבויותיהם שכתוצאה מהם יכלו להימנע מלשלם את מלוא תשלום הפיצויים או אף את כולו לצד ג' ולא כל החורים האלה תוקנו במהלך התיקונים השונים אותם עברו החוקים הרלבנטיים במשך השנים.
נשאלת השאלה מה יכולות להיות טענות ההגנה של המבטח כנגד צד ג' הנפגע בתאונה שלכאורה החוק עומד לצידו ועל זכותו לקבל את כל הפיצויים המגיעים לו? ומה יכול צד ג' לעשות כדי לתקן את המעוות כתוצאה ממחדלים שונים של המבוטח המשמשים כהגנה למבטח ?
והאם זכאי המבטח לקזז נגד צד ג' חובות המגיעים לו מהמבוטח וכך לפגוע בפיצויים המגיעים לו?
בעבודה זאת אתן תחילה סקירה כללית על מהות חוזה ביטוח הנהג ברכב והשינויים השונים שעבר החוזה לאורך השנים .
בפרק השני אדון בחורים שונים שהיו קיימים לאורך השנים בחוזה זה מבחינת צורך של חברת הביטוח לשלם לצד ג' ומה שיכול היה לעשות צד ג' כדי לתקנם .
וכן אדון בפרק זה בבעית הקיזוזים השונים אותם יכול המבטח או אף המבוטח לקזז בכספים המגיעים לצד ג' כתוצאה מהתאונה.

מקורות:

מהחובה לשלמם למבוטח בין ששלמם מרצונו או מחובתו.
כאשר צד ג' דורש מן המבטח להעביר את תשלומי הביטוח לידיו הוא מפעיל כאן זכות שהייתה שמורה למבוטח. נראה שמה שהמבטח משלם לצד ג' פוטר את המבוטח מכל מחויבות כלפיו בתנאי שהסכום ששולם בידי המבטח יהיה שווה לסכום שהמבוטח חייב לצד ג'. אם זאת הסכום יכול להיות שונה וגבוה יותר כתוצאה מהתקופות הצמדה שונות,ריבית,
שינוי בערך הכסף וכו'.
אם נשוה סעיפים אלה לסעיף 29 בחוזה שבו מצויה הוראה המעבירה ומקנה לצד ג' את זכויות המבוטח שפגע בו כנגד המבטח כאשר המבוטח הוכרז פושט רגל, נראה שסעיפים אלה עוד מחזקים את מעמדו של צד ג' ששוב אינו צריך לפעול כנגד המבטח רק כתוצאה מסייג כלשהו מבחינת המבוטח ( פשיטת רגל וכו'). כעת צד ג' יכול לתבוע את המבטח
ללא כל סייג מבחינתו ובכך יש הרחבה עקרונית של מה שהוא יכול לעשות לעומת מה שמותר לו לפי סעיף 29..
לפי סעיף 19 לפקודת הביטוח חובת המבטח לשלם ישירות לצד ג' רק אם ניתן בכך
דין למבוטח ולרוב חברת הביטוח מעדיפה לעשות זאת דרך המבוטח שהוא מי שחתם איתה על החוזה.
יש לציין עם זאת שבחוק נפגעי תאונות הדרכים יש לנפגעים יותר זכויות מאשר לנפגעים בתאונות אחרות אשר לא תמיד נהנים מאותם הזכויות שיש לנפגעי תאונות הדרכים. עם זאת סעיף 68 בחוק קובע ש" כל טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי",מה שיכול להביא לאפשרות של קנוניה בין המבטח והמבוטח.
יש טוענים שסייפה זאת דווקה פוגעת במעמדם של נפגעי תאונות הדרכים שאצלהם יש ליפעמים לניזוק יותר זכויות מאשר המבוטח, בהשואה לניפגעי תאונות מסוגים אחרים.(8)
וכך למרות שהחוק נוטה בבירור לטובת צד ג' כצד מועדף עדיין יש אפשרויות שונות
בידי חברת הביטוח להמנע מתשלום הפיצויים או לקזזם ובכמה מאפשרויות אלה נדון בפרק הבא.
פרק 2: חוזה הביטוח וצד ג'
כפי שראינו בפרק הקודם לפי הוראות החוק זכאי צד ג' לצפות לכך שקיימת פוליסת ביטוח בת תוקף הממלאת אחר דרישות החוק לזכאותו לפיצוי מצד מבטח.
אך ישנם אפשרויות שונות שכתוצאה מהן יכול המבטח להימנע מלשלם את פיצויים שצד ג' חושב שמגיעים לו, בפרק זה נעבור על כמה מאפשרויות אלה.
האפשרות הראשונה אותה תיארנו בפרק הקודם היא שהנהג האחראי לפגיעה לא היה מבוטח מלכחתחילה וכתוצאה אין מי שישלם את הפיצויים לצד ג'. במקרה זה לא תהיה לצד ג' ברירה אלא להגיש את תביעתו למשרד מבטחי מכוניות או "קרנית" שבה דנו בפרק הקודם.
אך ישנם גם מקרים שבהם חברת הביטוח אכן ביטחה את הנהג הפוגע ואם זאת מממאנת לשלם את הפיצויים לנפגע.
כמה ממקרים אלה מבוססים על טענתה של חברת הביטוח שהמבוטח הפר את תנאי הפוליסה שבידו או פעל שלא בהתאם להגבלות הכלולות בה.
בסעיף 19 לפקודה נקבע שעל חברת הביטוח לשלם לצד ג' במישרין את דמי הפיצויים שנפסקו למבוטח ( יריבות ישירה בין צדדים אלה ) אך זאת בתנאי שניתן פסק דין נגד המבוטח בשל חבות טעונת ביטוח ואותה חבות מכוסה על ידי הביטוח. (1)
אם תנאים אלה התמלאו מוטל על המבטח לשלם לצד השלישי את דמי הפיצויים " אף אם הוא זכאי לבטל את הפוליסה מעיקרה או כבר ביטלה או הפקיעה והכל בכפוף לסעיפים 22-26" לפקודה. כלומר גם אם ניתנת הפוליסה לביטול דבר זה יוכל לשמש הגנה למבטח כנגד צד ג' רק באותם מקרים וסייגים המפורטים סעיפים 22-26 לפקודה.
וגם אם בידי חברת הביטוח עילה כדי לבטל את הפוליסה עליה לעשות זאת תוך נקיטת צעדים מוגדרים הכוללים פניה לבית המשפט לשם קבלת הצהרה בדבר זכותה לבטל את הפוליסה.
ומה הם המקרים שכתוצאה מהם יכולה חברת הביטוח לסרב לשלם את הפוליסה?
א. אם הפוליסה היתה בטלה מכלתחילה.עד לתיקון החוק ב1975- היתה קיימת בידי חברת הביטוח האפשרות לטעון שמאחר שהמבוטח מסר לה נתן לה מידע כוזב למשל על זהותו לא היה למעשה "מפגש רצונות " ובמקום להתקשר עם אדם אחד בהתאם לפרטים שנמסרו המבטח התקשר למעשה עם אדם אחר.
כך למעשה ישנה דוגמה של בעל מכונית שרשם את אחיו בתור בעל המכונית והמעונין בביטוח בבבקשת הביטוח שלו. פוליסת הביטוח הוצאה אם כך בשם האח שלא בידיעתו ולכן מבחינת חברת הביטוח בטלה מכלתחילה, וצד ג' שהיה מעורב בתאונה עם המבוטח לא יכול היה לקבל פיצוים כתוצאה. (2)
התוצאה תהיה דומה אם מסר המבוטח פרטים כוזבים על כלי הרכב נשוא הביטוח באופן שהחברה טועה לגבי הרכב וחושבת שהביטוח מתייחס לכלי רכב אחר מאשר זה שבידי המבוטח. גם במקרה זה תוכל החברה להתגונן כנגד צד ג'.(3)
עם זאת בשנת 1973 בוטלה אפשרות הפטור מתשלום של מבטח לצד ג' מחמת מצג שוא והעלמת עובדות שנעשו על ידי מבוטח בחוזה הביטוח על פי החוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) תשל"ג1973-.
ב. ישנה האפשרות שפוליסת הביטוח בוטלה ביום שלפני התאונה בה נפגע צד ג' אמנם בתקופה שקדמה לתיקון הפקודה ב1967- היה תוקף הביטול כלפי צד ג' מותנה בכך שתעודת הביטוח תוחזר לחברת הביטוח מתוך הנחה שאם תישאר תעודת הביטוח הישנה בידי המבוטח הוא לא ירכוש ביטוח חדש ( לצרכי ביקורת משטרתית ניתן להסתפק בתעודת ביטוח
ויש אנשים שירצו ל"חסוך " בכסף).
התיקון של 1967 לא הטיב עם צד ג', בעל הפוליסה חייב אמנם להחזיר את תעודה
לחברה תוך 7 ימים מיום שנכנס הביטול לתוקפו ואם לא יעשה כך ייאשם בעבירה. (4)
אך תוקפו של הביטול כלפי צד ג' אינו מותנה בכך שתעודת הביטוח הוחזרה חברה.
ביטול הפוליסה לפני מועד התאונה מוסדר בסעיף 24 לפקודה ( בתיקון לפקודה משנת1967): " מבטח לא יהיה חייב לשלם לפי סעיפים 19 או 21 (א) בקשר לחבות אם לפני המאורע שגרם למוות או לחבלת הגוף שמהם נובעת החבות בוטלה הפוליסה בהסכמה הדדית או בתוקף הוראה שבפוליסה ; אולם אם הייתה סיבת הביטול או אחת הסיבות לכך,
כרוכה בכשרו של בעל הפוליסה לנהוג ברכב,בדרכי נהיגתו ברכב או בהיותו פרוע או מופרע, לא יהיה לביטול תוקף כלפי הניזוק או שאריו אלא כעבור שבעה ימים לאחר שניתנה הודעה על ביטולה לרשות הרישוי".
ג. ביטול על יסוד סעיף ביטול בפוליסה. רוב פוליסות הרכב מכילות הוראה המקנה
לכל אחד מהצדדים זכות לבטל את הפוליסה באמצעות הודעה לצד האחר. שני צדדים רשאים לבטל את הפוליסה כרצונם ללא מתן נימוק כלשהו.(5) ביטול כזה שנכנס לתוקפו לפני התאונה הוא בר תוקף כנגד צד ג' ללא קשר אם בוצע בידי המבטח או המבוטח.
ד. ביטול הפוליסה על סמך הפרת החוזה לפני התאונה. אם המבוטח הפר סעיף כלשהו של החוזה וחברת הביטוח ביטלה את החוזה לפני התאונה ניראה שהביטול תקף גם כלפי צד ג' אם כי יש ספיקות בעניין. (6)
ה. פקיעת הפוליסה מכח הוראה הקבועה בה. יש ונקבע בפוליסה שהיא תתבטל כתוצאה ממקרים מסויימים המוגדרים בה, למשל אם המבוטח הפאר תנאים מסויימים שנקבעו בה או מסר פרטים כוזבים. החברה תוכל כתוצאה לבטל את הפוליסה לפני התאונה אך לא תוכל לבטלה כלפי הצד השלישי מחמת הפרתה. (7)
ישנן מספר אפשרויות מוגבלות ביותר בידי המבטח לבטל פוליסה לאחר התאונה.
לפי סעיף 25 לפקודה נקבע כך: " א. מבטח לא יהיה חייב לשלם לפי סעיפים 19 או
21 (א), אם בתובענה, שהתחילו בה לפני שהוגשה לבית המשפט התובענה שבה ניתן פסק הדין או תוך שלושה חודשים לאחר שהוגשה, השיג הצהרה האומרת כי מלבד כל הוראה שבפוליסה רשאי הוא לבטל את הפוליסה על שום שהושגה בהעלמת עובדה חשובה או בהצגת עובדה שהיא כוזבת בפרט חשוב או השיג הצהרה שרשאי היה לבטל את הפוליסה כאמור אם
כבר ביטלה לפני כן.
ב."עובדה חשובה" ו"פרט חשוב" לענין סעיף זה הם עובדה ופרט שיש בהם כדי להשפיע על שיקול דעתו של מבטח זהיר בהחלטתו אם לקבל עליו את הסיכון".
לפי סעיף זה רשאית החברה לבטל את הפוליסה כלפי צד ג' רק משני נימוקים כאשר הפוליסה " הושגה בהעלמת עובדה חשובה או בהצגת עובדה שהיא כוזבת בפרט חשוב".
היא אינה זכאית לבטל את הפוליסה כלפי צד ג' מנימוקים אחרים כמו שהמבוטח הפר תנאים יסודיים בחוזה הביטוח לפני קרות התאונה. העלמת העובדות או מסירת פרטים כוזבים צריכה להתייחס לענין חשוב דהינו עובדה העשויה להשפיע על מבטח זהיר בהחלטתו עם לקבל עליו את סיכון הביטוח או לא.
במקרים מעין אלה כדי שיוכל צד ג' להיפרע מהמבטח עליו לקבל פסק דין כנגד המבוטח בשל חבות הנכללת בגדר חובת ביטוח במובן הרחב. ועל סמך פסיקה זאת
וסעיף 20 בפקודה הוא זכאי לתבוע את המבטח ואת המבוטח. אך אם אין פסק דין
כנגד המבוטח הוא לא יזכה בתביעתו כנגד המבטח.
לפי הוראה בסעיף 21 (א) יש תנאי שבמקרים הנכללים בגדר ביטוח חובה במובן הרחב " אי אפשר לתבוע את המבוטח או ליתן פסק דין כנגדו " בהתמלא תנאי זה על המבטח לשלם לנפגע " מה שהיה חייב לשלם לפי ס' 19 אילו ניתן פסק דין זה נגד המבוטח".
בהתמלא התנאים לסעיף זה ניתן לתבוע את חברת הביטוח ולקבל פסק דין כנגדה
מבלי לצרף את המבוטח לתביעה ומבלי שניתן פסק דין כנגדו.אך כל מה שצריכה
חברת הביטוח לשלם במקרה זה הוא מה שהיה עליה לשלם למבוטח במצב דומה.
אלו מקרים שבהם לטענת החברה הפוליסה הייתה בטלה בעת התאונה. ישנם גם מקרים שבהם החברה מסכימה שהפוליסה היתה תקפה אך לא חלה כתוצאה מתנאים מסויימים על מקרה הפגיעה הספציפי בצד ג'.
למשל פוליסה שבה נקבע כי היא מכסה שימוש ברכב למטרות חברתיות בלבד אילו
המבוטח השתמש ברכב בשעת התאונה למטרה אחרת. או מקרה שבו הנפגע הוא בן משפחה של המבוטח ובפוליסה נקבע בפירוש שהיא אינה מכסה בן משפחה. או פוליסה בה נקבע שהחברה תהיה פתורה מאחריות במקרה ונגרם נזק כתוצאה משכרות.(8)
למעשה נראה שלפי סעיף 19 לפקודה לא תוכל החברה להתגונן כלפי צד ג' בטענה שהמבוטח הפר את תנאי הפוליסה. היא יכולה לבטל את הפוליסה למבוטח שהפר את התנאים אך עדיין צריכה לשלם פיצויים לצד ג' הנפגע. אפילו אם נקבע פוליסה כי הפרת תנאי מסויים שנקבע בה יביא לפקיעתה לא יביא לשחרור החברה מאחריותה כלפי צד ג', שכן
לתנאי הקובע כי הפרת חוזה תגרום באופן אותומטי את ביטול החוזה מתייחסים כאל תנאי המעניק לצד הנפגע זכות ביטול. ועל מקרים אלו חלה ההוראה שבסעיף 19 לפקודה.
לחברה אסור אם כך לבטל את הפוליסה כלפי הצד השלישי בטענה שהמבוטח הפר את תנאי הפוליסה. (9)
אם זאת יש לציין שרק על פי הודעת תביעה של המבוטח רשאי המבטח להיכנס בנעלי המבוטח וליטול על עצמו את ניהול התביעה. המבטח אינו יכול לקבוע אם המבוטח אכן חב את חובת הפיצוי לצד ג' בלי שיהיו בידו את כל פרטי האירוע ולכן עליו לקבל את עזרת המבוטח בנידון. ללא הודעה ותביעה מהמבוטח לא קמה חבות המבטח על פי
הפוליסה.
לאחר בירור התביעה מנוע המבטח מתשלום כלשהו לצד ג' בלי לקבל קודם לכן את
הסכמת המבוטח, וגם אם שוכנע המבטח באשמת המבוטח לנזק לצד ג' הוא עדיין חייב לכבד את התנגדותו לתשלום הפיצויים. רק המבוטח רשאי לתבוע על פי חוזה הביטוח ורצוי להסביר זאת לצד ג' הפונה ישירות למבטח ולהבנותו למבוטח.
אם המבוטח הפר את חובת ההודעה על קרות האירוע עדיין אין זה פותר את המבטח מחובתו לשפות את המבוטח בשל התביעה אם כי הוא יהיה חייב רק בתגמולי הביטוח בהם היה חייב אילו לא בוצעה ההפרה. (10)
לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח אין ספק עם זאת שיש ביכולתו של צד ג' לתבוע ישירות את המבטח מאחר שתיתכן יריבות ישירה בינהם כל פעם שצד ג' דורש זאת או בכל פעם שהמבטח מעדיף לשלם ישירות את תגמולי הביטוח לצד ג'. הסייג היחיד לכך הוא שעל המבטח להודיע על כך בכתב למבוטח 30 יום מראש והמבוטח לא התנגד לכך במשך
תקופה זאת.
לפי סעיף 68 עומד צד ג' במקרה של תשלום ישיר בנעליו של המבוטח בכל הנוגע לזכויותיו של המבוטח כלפי ההמבטח וטענה שהמבטח יכול היה לטעון כנגד המבוטח תעמוד לו גם כנגד צד ג'. מעמדו של צד ג' דומה למעמד ה"מוטב " בסעיף 12 בחוק אם כי זה אינו נאמר במפורש. (11)
החוק שותק לגבי מצב שבו המבטח הוא בעל חוב של צד ג',אך נראה שמצב זה אין
המבטח רשאי לקזז מהתגמולים המגיעים לצד ג' שכן החייב האמיתי כאן הוא המבוטח שאינו בעל חוב של המבטח. אין זה ברור מהו המצב אם המבוטח הוא חייב של המבטח לכאורה במקרה כזה יוכל המבטח לקזז חוב זה כלפי צד ג' על סמך ההוראה שכל טענה שהמבטח יטען כלפי המבוטח תעמוד לו גם כנגד צד ג', אך בפסק הדין סהר נ' המפרקים של
מפעלי סרן התקבלה גישה הפוכה. (12)
כאשר שילם המבטח את תשלומי הביטוח לצד השלישי הוא פטור גם מחבותו כלפי
המבוטח, וגם המבוטח משוחרר מחובו לצד ג' אלא אם כן אין חפיפה מלאה בין סכומי חיובים. כתוצאה מהוראות הצמדה לא זהות וכו'.במקרה כזה של העדר חפיפה מלאה בין הסכומים רשאי צד ג' לקבל מהמבוטח את יתרת חובו, וכך גם יכול המבוטח לדרוש מצד ג' את יתרת הכסף אם קיבל מהמבטח יותר ממה שהיה מגיע לו.
סעיף 68 מאפשר אם כך לצד ג' לתבוע ישירות את המבטח לאורך כל הדרך וללא הגבלות כלשהן. בו בזמן הוא יכול לטבוע גם את המזיק והשיקול בידיו אם הוא רוצה לתבוע רק אחד מהם או את שניהם יחדיו.
כמובן שאם צד ג' בחר לתבוע רק את המזיק -המבוטח- פסק הדין במידה וניתן לטובתו אינו ניתן לאכיפה על המבטח שלא היה צד לדיון אך אם תבע גם את המבטח, המבטח לא יוכל לכפור באחריות המזיק ( אם זו אכן היתה תוצאת פסק הדין כנגד המזיק) ולא בשיעור הנזק שבו נתחייב המזיק. המבטח יוכל לטעון רק כנגד תחולת הפוליסה או הקפה
וכתוצאה לאי חבותו או חבותו החלקית בלבד כלפי המבוטח וצד ג' הנזוק.
כפי שראינו ישנם מצבים שבהם המבוטח נמצא במצב שבו לכאורה אינו יכול לשלם
לצד ג ' או למבטח, למשל אם פשט את הרגל. במקרים כאלה יכול צד ג' לדאוג לשמירת זכויותיו על פי החוק בכך שזכויות המבוטח כלפי המבטח יעברו לידיו, והוא רשאי לתבוע את המבטח על פי זכויות אלה. (13)
ומה יכול צד ג' לעשות אם חברת הביטוח מסרבת לשלם לו בטענה שהמקרה שקרה לו אינו מכוסה בידי הפוליסה שבידה ?
אפשרות העומדת לרשותו של צד ג' היא לפנות להוצאה לפועל. ידוע מקרה באנגליה שבו הוכתר ניסיון מעין זה בהצלחה לאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם לצד ג' בטענה שהפוליסה של המבוטח הושגה באמצעות טענות כוזבות. (14)
אם אכן הצליח צד ג' להשיג אישור עיקול נכסים מבית המשפט קיימת האפשרות
שחברת הביטוח שמכסה את אחריות הנתבע תכחיש את אחריותו ותתנגד לעיקול.
במקרה כזה יוכל צד ג' התובע לפנות לבית המשפט בבקשה מנומקת לאישור העיקול.
בקשה זאת כמוה ככתב תביעה וחברת הביטוח חייבת במקרה כזה להגיש כתב הגנה. אך כמובן כדי לזכות בתביעה נגדה על התובע לזכות תחילה בתביעה נגד המזיק ואז להוכיח את זכות המזיק כלפי חברת הביטוח. אם מילא תנאים אלה הוא יוכל לזכות באישור עקול זמני.
התובע יהיה זכאי לפי חוק ההוצאה לפועל להזמין את חברת הביטוח לחקירה ולגבות עדויות בענינו של המבוטח ( זכויותיו כלפי חברת הביטוח ).
כמובן שחברת הביטוח עלולה לכפור בהליכים מעין אלה בחוב שהיא חייבת למבוטח והיא יכולה לטעון שפסק בוררים יהווה תנאי מוקדם לזכויות המבוטח נגד החברה, תנאי המצוי במרפית פוליסות הביטוח. אם תנאי כזה מופיע בפוליסה והמבוטח לא פנה לבוררות לא יוכל הנפגע לגבות את חובה של חברת הביטוח באמצעות הליכי צד שלישי שהרי
עדיין אין החברה חייבת לשלם למבוטח דבר. (15)
כדי לממש את זכויות המבוטח נגד חברת הביטוח נדרשת פעולה אישית של המבוטח שאותה צד ג' אינו יכול לבצע במקומו. על קושי זה ניתן להתגבר באמצעות מינוי כונס נכסים שלו יוקנו הזכויות שיש למבוטח נגד חברת הביטוח.
ישנם מקרים שבהם אי אפשר לתבוע את המבוטח מאחר שהוא נהנה מחסינות כלשהיא למשל חסינות דיפלומטית. אך עדיין אפשר לתבוע ישירות את חברת הביטוח.יש סעיף מיוחד בפקודת הרכב משנת 1967 בקשר לאי האפשרטות "לתבוע את המבוטח או ליתן פסק דין כנגדו " מחמת אחת הסיבות המנויות בסעיפי המשנה. במצב כזה נקבע שעל המבטח לשלם
לנפגע " מה שהיה חייב לשלם לפי סעיף 19 אילו היה ניתן פסק דין כנגד המבוטח " ( שכנגדו אי אפשר היה להגיש תביעה).
במקרה ספציפי זה ניתן היה לתבוע את חברת הביטוח ולקבל פסק דין כנגדה מבלי שיהיה צורך לצרף את המבוטח לתביעה ומבלי שניתן פסק דין כנגדו, דבר שהוא הכרחי בכל מקרה אחר.
אם רכושו של צד ג' ניזוק ביד אדם הנהנה מחסינות סעיף 21 (ב) בפקודת הרכב קובע שהמבטח ישלם לניזוק מה שהיה חייב לשלם למבוטח לפי תנאי הפוליסה.
על הנפגע יהיה להוכיח בתביעה נגד המבטח את כל יסודות האחריות המבוטח בנזיקין. משהוכחו יסודת אלה ישמש הדבר לגיבוש אחריות המבטח כלפי המבוטח לפי הפוליסה ובכך תפתח הדרך בפני הנפגע לתבוע מהמבטח את הסכום שהאחרון חייב למבוטח לפי הפוליסה. אם זאת נקודה זאת פתוחה לפרשנויות שונות.
חברת הביטוח תתגונן בטענה שהיא פטורה מאחריות מחמת הפרת תנאי הפוליסה
או שהיא הושגה עקב מצג שוא או העלמת עובדות מטריאליות או שהיא אינה מכסה את התאונה שאירעה.
מעמדו של הנפגע יתחזק כתוצאה משימוש בבוררות בהתאם לחוקי הבוררות.
לפי הצעת חוק בנושא מ1989- המבטח ישא בהוצאות הבוררות ובכך יוקל ויקוצר
הליך בירור הטביעה וגם יוקל העומס הקיים בנושא על בתי המשפט. (16) וכך צד ג'
הנפגע יוכל להחליט אם הוא רוצה לפנות לבית המשפט או לבוררות שכל הסדריה נקבעים על ידי הצדדים כולל מינוי הבורר אך תתנהל על פי דיני הראיות החלים בבית המשפט. בוררות כזאת תעמיד את צד ג' הנפגע בעמדת פתיחה טובה יותר במשא ומתן לפשרה אשר עלול להגדיל את הוצאות חברות הביטוח לתשלומי פיצויים בתביעות עתידיות.
סיכום
בעבודה זאת עברנו על החקיקה בושא הפיצויים לצד ג' הנפגע בתאונות דרכים בידי אדם שבוטח בידי חברת הביטוח. הראינו שלאורך השנים היה שיפור גדל והולך במעמדו החוקי של צד ג' מבחינת יכולתו לקבל את הפיצויים המגיעים לו, שיפור שהיגיע לשיאו בתיקונים לחקיקה של 1975.
יש כאן תהליך הדרגתי לשיפור מעמדו של צד ג' כלפי המבטח דרך צימצום הגנותיו של המבטח כנגד תביעתו. כפי שראינו לרשות המבטח עמדו כמה וכמה טיעונים מדוע אין הוא צריך לשלם לצד ג' את הפיצויים. בין טיעונים אלה היו הטענות שפוליסת הביטוח ניתנה למבוטח רק בתנאים מסויימים אותם הפר המבוטח ולכן היא אינה תקפה
יותר. או שהפוליסה ניתנה תחת נתינת מידע כוזב בידי המבוטח למבטח.רוב האפשרויות האלה להמנעות מתשלום הפיצויים,צומצמו מאוד תחת החקיקה החדשה.תחת חקיקה זאת אין כל חשיבות למי " אשם" וחברת הביטוח של הפוגע היא שמשלמת את דמי הנזיקין בהנחה שהוכחה חבות מצד המבוטח.
המצב החדש שנוצר הוא שאם קודם לכן החוק מנע יצירת יחסים ישירים בין המבטח ובין צד ג', הרי כעת הוא מאפשר יחסים של יריבות ישירה בינהם אם כי צד ג' לא היה במקור צד לחוזה הביטוח בין המבטח והמבוטח. סעיף 19 בחוק הביטוח יצר את היריבות הישירה של צד ג' כלפי המבטח, וסעיף זה עם סעיפים 14
ו15 לפקודה הקנו לצד ג' "מעמד מועדף " על המבוטח על ידי הגבלה סטאטורית
של הטענות וההגנות שמכח דיני החוזים הכלליים עמדו למבטח ביחסיו עם המבוטח.
סעיף 19 שולל מהמבטח את הגנותיו בתחום ההתנאה החוזית וההגנה מכח דיני החוזים כאחד בהטילו על המבטח את חובת התשלום גם אם המבטח " זכאי לבטל את הפוליסה מעיקרה או להפקיעה". כלומר המבטח זכאי לבטל התשלומים למבוטח אך אינו יכול לעשות זאת לגבי צד ג'. אם המבוטח הפר תנאים שונים בפוליסה הוא לא יקבל התשלומים
אך צד ג' יקבל אותם. מאידך למבטח נשמרת הזכות לתבוע השבה של כל סכום ששולם לצד ג' מידיו של המבוטח. (1) צד ג' יכול כעת לתבוע ישירות את המבטח במקרה של מחדלים שונים של המבוטח. מאידך עדיין אין ברור לחלוטין מה המצב לגבי קיזוזים שונים אותם יכול המבטח לתבוע מפיצויי צד ג' אם זה או המבוטח חייב לו כסף. נראה
שהמבטח יכול לקזז מפיצויי המבוטח אך לא מפיצוייו של צד ג' מאחר שבכל מקרה המבוטח הוא בעל החוב האמיתי.
מראי מקומות:
פרק 1.
1. דמ"י 320
2. סעיף 3 המתוקן לפקודת הביטוח
3. פנחס גולדשטיין " ביטוח חבות " ו"ביטוח אישי" לאחר תיקון פקודת ביטוח רכב מנועי " משפטים ח ע' 264
4. אורי ידין חוק חוזה הביטוח ע' 162
5. ידין שם
6. דיני מדינת ישראל 320
7.פנחס גולדשטיין ביטוח נפגעי תאונות דרכים ע' 5
8. דוד מ. ששון דיני ביטוח ע' 95
פרק 2
1. ד. פרידמן בטוח רכב מנועי ע' 143
2. ZURIC INS. CO V.BUCK ( 1939) 64 LI.L.R.115
3. NEWCASTEL FIRM INS V. MACMORRAN (1815) 3 E.R,1057
4. סעיף 27 לפקודה
5. ע"א 60\423 הריפוליט נ' ירדניה ( פס"ד טו 1085)
6. פרידמן ע' 151
7. MCCORMICK V. NATIONAL INS UNION (1934) 4LI.L.R
8LOUDEN V. BRITISH INS (1961) 1 ALL E.R.705 8
9. פרידמן ע' 97
10. דינה פדואל "חובות המבוטח בנזק לצד שלישי" ביטוח מס ' 90
11. דוד מ' ששון דיני ביטוח ע' 90
12. סהר חברה לביטוח נ' המפרקים של החברה מפעלי סרן מאוחדים ( בפירוק )
ע"א 69\14 פ"ד כד (1) (746).
13. עמוס הרמן דיני ביטוח ע' 54
14. ADAMS VS. LONDON GEN INS (1932) 42 LI.L.R
15. SCOTT V.AVERY (1856) 10 E.R.1121
16.רענן הר זהב " בוררות לפי דרישת הנפגע בתביעות לפיצויים בתאונות דרכים", ביטוח מס 72 ע' 28
סיכום
1. ביטוח נפגעי תאונת דרכים ע' 7
ביבליוגרפיה
1. גולדשטיין,פנחס " ביטוח חבות ו" ביטוח אישי " לאחר תיקון פקודת רכב מנועי" משפטים ח תשל"ז-לח ע' 261-281
2. גולדשטיין,פנחס ביטוח נפגעי תאונות דרכים ת"א תשל"ח 1978
3. הר-זהב,רענן " בוררות לפי דרישת הנפגע בתביאות לפיצויים בתאונות דרכים"
ביטוח 72 אפריל 1990, ע' 26-28
4. הרמן, עמוס דיני ביטוח ת"א
5. חכם-אהרון,רונן " ביטוח צד ג' לכלי שיט קטנים " ביטוח 81 נוב' 1992 ע' 25-26
6. ידין,א. חוק חושזה הבטוח ת"א, תשמ"א 1981
7. מור,דניאל " פקודת ביטוח רכב מנועי ( נוסח משולב ) תש"ל 1970 לאור תקונה
על ידי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975 הפרקליט לז ע' 440-464
8. פדואל,דינה " חובות המבוטח בנזק לצד שלישי" ביטוח מס ' 90.
9. פרידמן, דניאל ביטוח רכב מנועי ת"א תשל"ב 1972
10. קיהל, יעקב ביטוח חבויות בישראל 1991
11. ששון,דוד מ. דיני ביטוח ת"א 1991

תגים:

פיצויים · תאונה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חוזה הביטוח לתאונות רכב וצד ג'", סמינריון אודות "חוזה הביטוח לתאונות רכב וצד ג'" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.