היישום אינו מחובר לאינטרנט

תומס הובס וספרו "הלויתן"

עבודה מס' 040960

מחיר: 228.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: רקע כללי, דיעותיו של הובס ביחס לסדר החברתי ותפקוד וניהול הקהילה לפי ספר זה והתייחסות למדע על פי הובס.

4,783 מילים ,10 מקורות

תקציר העבודה:

דברים אלא עוסקים בפילוסוף האנגלי תומס הובס ובספרו הלויתן. הנושא אותו ברצוני לבדוק הינו האם מתיישב השלטון האבסולוטי המוצע ע"י הובס עם רגשותיו ותחושותיו של האדם הבודד. או אם נחדד שאלה זו, עד כמה מתיישבים רגשות אלא אם תורת המשטר האבסולוטי?
החל מהמחצית השניה של המאה ה-17 עברה אירופה (במיוחד מערב היבשת) תהליכים של שינויי תפיסה חברתיים ופילוסופים נרחבים. הרנסנס שקדם לתקופה זו החזיר עמו את התרבות הקלאסית והחל לערער את עליונותה של הכנסייה בחיי התרבות והרוח של אירופה. הגישות ההומניות אשר העמידו את האדם במרכז הבריאה במקום האלוהים, פתחו את הדרך בפני שיטות חשיבה פילוסופיות חדשות, הן השיטות הרציונליות. כעת שוב לא ניתן לבסס את המשטר המדיני על "שליט בחסד האל", המשטר צריך היה למצוא בחברה בה החלו לעלות דעות רציונליות, בסיס רציונאלי לקיומו. המלך לא יכול היה להמשיך ולטעון במחצית השנייה של המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18 כי הוא מלך בחסד האל, ולצפות כי נתיניו על כל שכבותיהם ובמיוחד השכבות האינטלקטואליות יכירו במלכותו ללא סייג, מלכים שניסו לעשות זאת, במיוחד באנגליה בה חיים ופועליים מושאי חיבור זה, לוק והובס, מצאו עצמם מודחים , דוגמאות לכך ניתן למצוא בכרוניקות של צ'רלס ה-1 וג'ימס השישי אשר במהלך המאה ה-17 ניסו לשלוט כמלכים אבסולוטיים מהדגם הישן. במחצית השנייה של המאה ה-17
החלו לעלות שליטים מדגם חדש העריצים הנאורים. אותם מלכים היו מלכים ששלטו בכוח כללים רציונליים אשר התפתחו במהלך המאה ה-17 (להוציא אולי לואי ה-14 אשר מלכותו רצופה בסממנים מיסטיים) .
בניסיונם להצדיק ולתאר את מהות השלטון המדיני מתארים הובס ולוק את הרציונאל הטביעי לקיומו, את התפיסות הטבעיות שהובילו להיווצרו. כל אחד מהוגי הדעות בו נדון יצר לעצמו אמנה חברתית המתבססת על השקפת עולמו האישית בדבר טבעם של בני האדם.
שביל אחד בחיפוש אחר המקור הבלתי-אלוהי של הסמכות המדינית הוליך במאה ה-17 אל מושג ההסכמה הכללית או לאמנה החברתית והחוק טבעי, מושגים עליהם הסתמכו הן תומס הובס (הלויתן) והן ג'ון לוק ב Second treatise of Civil Government. אמנם שניהם הניחו מראש כי סמכות מדינית מבוססת על מעשה הסכמה בצורת חוזה חברתי, אבל החברות שהם שוו לנגד עיניים היו שונות זו מזו במהות ובתוכן. על פי לוק קיים חוזה מחייב בין הנשלטים לבין השליט וחוזה זה קובע סייגים לסמכות השליט. בעוד שלפי הובס חותם כל איש חוזה עם רעהו ומתחייב להשתעבד לשליט שכוחותיו כמעט בלתי-מוגבלים. לפי השקפתו של הובס, אין השליט מהווה צד בחוזה ועל כן אין החוזה מחייב אותו.
הבדלים נכרים שלא לאמור קוטביים חוצצים בין שתי ההשקפות לגבי מקומו של הפרט בחברה, תפקידיו, מחויבויותיו ובעיקר יכולתו לקבל החלטות הן לגבי עצמו הן לגבי הקהילה. הובס ולוק האמינו שניהם בנחיצותה של מסגרת ריבונית, אבל מתוך השקפות סותרות על תפקידה. הניגודים נבעו בעיקר מהשוני בתפיסתם לגבי מהות האדם והמצב בו אין קיימת הממשלה או המצב הטבעי.
הובס ראה את האדם כאגואיסט גמור הנושא את עיניו רק לאינטרסים האנוכיים שלו עד כי במצב הטבעי יהיר עלו להלחם בשכניו כדי לא להיבלע על-ידו. נהיר לנו אפוא ההגיון שבמסקנה הגורפת שלו שאין שום דבר בטוח אלא תחת שלטון מוחלט המסוגל לרסן ולבלום את תאוותיו של הפרט ולהשליט סדר. (או במילים אחרות כדי להגן על היצור האנושי מפני עצמו החוזה החברתי מפקיד בידי השליט, נטול מחויבויות באין היותו צד בחוזה החברתי, את כל יכולת קבלת החלטה של הפרט אף לגבי ענייניו הוא וניהול חייו. ואילו לוק ראה את האדם כיצור סביר המבורך במצפון.(יש לזכור שאנגליה בפרט ואירופה בכלל ניסו להתאושש מהתוצאות הרות אסון של המשטרים הדתיים של ימי-הביניים, משטרים שבמקור ביססו את סמכותם על תכתיבים שמימיים-מצפוניים).
האדם על פי לוק הינו אפוא יצור חברתי המסוגל לחיות בכיפה אחת עם שכנו במצב הטבעי. ממשלה עשויה אמנם לתרום לפרט יתרונות נעלים, אך היא עלולה גם להיות לבלתי-נסבלת עד כדי הצדקת מהפכה ושיבה אל המצב הטבעי.
קיום הסמכות מדינית-חברתית לגבי הובס נתפס כנטייה\ניסיון בלתי-נמנע של הפרט במלחמתו לקיים את עצמו בזמן שלגבי לוק זה צד הגיוני המושתת על רצונו החופשי של הפרט. לתורתו של לוק על סמכות מדינית המושתת על הסכמת העם הייתה השפעה רבה על תהליך החשיבה וניהול המדיני באנגליה והתורה הליברלית ברחבי אירופה וארה"ב ואילו להובס, במהדורות מותאמות ומתוקנות, חרף הכחשתם של הוגי הדעות ואידיאולוגיים, היתה השפעה לא מבוטלת על האידיאולוגיה של המדינות בעלות נטייה טוטליטריות. בבריטניה שלהם היה עד.
"שמי אנגליה התחילו מתקדרים בעקבות הסכסוכים המחריפים בין בית הנבחרים ובין מלך צ'רלס הראשון. הפרלמנט הארוך (1640) הצטיין בעמדתו לתפיסתו הפוליטית של הובס זיקה הדוקה למאבקי הכוחות התקיפה בהגנה על זכויותיה של הרשות המחוקקת ואווירה של מלחמת אזרחים ממשמשת ובאה השתררה בארץ והובס שכבר נודעו דעותיו בזכות שלטון יחיד המוחלט, היה לו יסוד לחשוש לביטחונו ובשלהי 1640 יצא בחשאי לצרפת"3).) מאבקי כוחות אלה הם שהובילו לראייה פסימית של הפוליטיקה ולהתייחסות שלילית אל הדמוקרטיה.
את התשתית האינטלקטואלית לבניית העולם הפוליטי שהוא מצא לנכון היה המדע ואת ראשית צעדיו בכיוון זה הוא החל ב-1628 כאשר החל לגלות עניין רב בגיאומטריה. אפשר להבין זאת על רקע היותה של הגיאומטריה מדע של אמיתות מוחלטות שאין שום אפשרות לערער עליהן וזאת מהסיבה שהרציונל שלה הוא מסקנות הנגזרות אחת מתוך השניה. מכיוון שהובס רצה לבנות תפישת עולם פוליטית חדשה הנותנת בידי השליט עוצמה וסמכות בלתי מוגבלים, הרי שהוא חייב להתבסס על עולם תוכן טוטלי והגיאומטריה לכן נראתה לו מתאימה לצורך זה. נראה היה לו על כן שאפשר להקיש מכלליה של הגיאומטריה על האנשים ועל המדינה. דווקא הגיאומטריה עשויה להעמיק את הפונקציונליות של המדינה.

ראשי פרקים:
פרק א' : מבוא.
פרק ב' : דעותיו של הובס ביחס לסדר החברתי כפי שמשתקף בספרו הלוויתן.
פרק ג' : על תפקוד וניהול הקהילה על פי הובס בספרו הלוויתן.
פרק ד' : המדע על פי הובס.
פרק ה' : סיכום.

מקורות:

הובס תומס, לויתן, מאגנס האונ' העברית, תשכ"כ.
וינרב אלעזר, בעיות בפילוסופיה של המוסר, הוצ' האו"פ, 1982 .
המשטרים הפוליטיים באירופה בעריכת Taylor Cole,הוצ' יחדיו,1977.
טלמון י, ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטאליטרית, הוצ' דביר 1987, עמ' 10.243 -
Durant, William James, The Story of philosophy, New York, Pocket Books, 1953.
Donford John W - Problems of Language in Hobbes's Political Science"/ The Journal of Politics
De Jong Willem R - "Hobbes' Logic:  Language and Scientific Method" History and Philosophy of Logic.
Bertman Mostin A - "Hobbes on Language and Reality" Rev IntPhil. 32 1978.

תגים:

לוק · טבע · פרנסיס · בקון · שלטון · הומניזם · האדם · מדינה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תומס הובס וספרו "הלויתן"", סמינריון אודות "תומס הובס וספרו "הלויתן"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.