ניתוח דוחות כספיים מנקודת מבטו של נותן אשראי

תקציר העבודה:

ניתוח דוחות כספיים

מבוא hy1086 -

דו"ח כספי הוא הראי של החברה; והוא הכלי היחיד הזמין שדרכו אפשר לבחון את
הגוף המדווח והוא ישמש את המשקיע בכח בחברה, את נותני האשראי את ספקי
החברה ואת המוסדות הסטטוטוריים המעונינים בו אולם יותר מכל הוא משמש את
החברה עצמה לשם ידיעת מצבה הפיסקלי וריוחיותה ולשם בחינת דרכים לשיפור
מצבה ופעולותיה.
כמספר מעלותיו כך מספר מגרעותיו של המאזן. המאזן מוצג לרוב במחירים
הסטוריים (לפחות הרכוש מוצג כך) דבר המעוות את כל התמונה בזמנים של
אינפלציה ואפילו הדוחו"ת התוצאתיים האמורים להראות את פעולותיו של העסק
באותה שנה, במקרים של אינפלציה מעוותים את התמונה ומראים תוצאות מוטות.

עבודתי זו מוצגת מנקודת מבטו של נותן האשראי. כיצד יתייחס נותן האשראי
בבואו לבחון את איתנותה של החברה ואת כושר הסולונטיות שלה וכיצד יבחן הנ"ל
כל סעיף במאזן.

העבודה תתחלק אם כן ל 3- חלקים:
א. הקדמה - ניתוח דו"חות - מהו וכיצד נעשה?
ב. ניתוח דוחו"ת למעשה- הדגמת ניתוח דוחות ע"י שימוש בדו"ח חברה
הנתונה בקשיים.
ג.סיכום ומסקנות.

מקורות:

מבוא
דו"ח כספי הוא הראי של החברה; והוא הכלי היחיד הזמין שדרכו אפשר לבחון את הגוף המדווח והוא ישמש את המשקיע בכח בחברה, את נותני האשראי את ספקי החברה ואת המוסדות הסטטוטוריים המעונינים בו אולם יותר מכל הוא משמש את החברה עצמה לשם ידיעת מצבה הפיסקלי וריוחיותה ולשם בחינת דרכים לשיפור מצבה ופעולותיה.
כמספר מעלותיו כך מספר מגרעותיו של המאזן. המאזן מוצג לרוב במחירים הסטוריים (לפחות הרכוש מוצג כך) דבר המעוות את כל התמונה בזמנים של אינפלציה ואפילו הדוחו"ת התוצאתיים האמורים להראות את פעולותיו של העסק באותה שנה, במקרים של אינפלציה מעוותים את התמונה ומראים תוצאות מוטות.
עבודתי זו מוצגת מנקודת מבטו של נותן האשראי. כיצד יתייחס נותן האשראי בבואו לבחון את איתנותה של החברה ואת כושר הסולונטיות שלה וכיצד יבחן הנ"ל כל סעיף במאזן.
העבודה תתחלק אם כן ל 3- חלקים:
א. הקדמה - ניתוח דו"חות - מהו וכיצד נעשה?
ב. ניתוח דוחו"ת למעשה- הדגמת ניתוח דוחות ע"י שימוש בדו"ח חברה הנתונה בקשיים.
ג. סיכום ומסקנות.
א. הקדמה- ניתוח דוחו"ת כספיים
בניתוח דוחות כפסיים קיימות שלוש נקודות מבט:
1. נזילות-מה הכושר של החברה לעמוד בפרעון חובותיה בזמן הקצר. האם יש ברשותה מספיק אמצעים נזילים (כסף, אג"ח וכו') כדי לפרוע את ההתחייבויות העומדות לפרעון באופן שוטף. (יש לזכור שפשיטת רגל אינה נובעת כתוצאה מהפסדים אלא כתוצאה ממחסור באמצעים נזילים).
כושר זה נמדד ע"י היחס שבין הרכוש השוטף לבין ההתחייבויות השוטפות שלה ומחושב ע"י נכסים שוטפים התחייבויות שוטפות כאשר מקובל שהנכסים השוטפים עולים במעט על ההתחייבויות השוטפות. ישנה שיטה נוספת שמורידה מנכסים שוטפים את המלאי היות והוא פחות נזיל ברוב המקרים, לפחות יחסית לשאר הנכסים הנזילים.
שיטה נוספת היא מחזור החייבים כלומר: כמה זמן אנשים חייבים לחברה עד שגובים מהם. במקרה וישנם הרבה חובות אבודים או שמחזור הגביה ארוך מאוד יש ספקות ביחס לאיתנות של החברה וביכולתה לפרוע את חובותיה.
2.איתנות- מה מבנה ההון של החברה (איך היא מממנת את פעולותיה האם ע"י הון זר שעליו משלמים ריבית או ע"י הון בעלים הנקרא הון עצמי). כאשר חברה מפעילה הון זר גבוה מאוד יחסית לכלל האמצעים של החברה המשמעות היא שהסיכון בחברה כזאת גדול יותר משום שכאשר אין רווחים גם אז חייבים לשלם ריבית על ההון הזר ואז הסיכון
גבוה יותר, אבל בחברה כזו האפשרויות לרווחים גבוהים גדולים בהרבה - סיכון מול רווחיות.
3.ריוחיות-בודקים רווח יחסית להון עצמי או רווח יחסית למכירות. (אפשר לקחת רווח גולמי או תפעולי ולנטרל גורמים חד פעמיים).
לפני בואנו לנתח דוחות כספיים עלינו לבדוק ראשית:
א. התוצאות העסקיות של הפירמה.
ב. עיקרי המדיניות בחשבונאות באותה פירמה (מוצג בד"כ בבאור מס' 1 לדוחות.)
ג. מעמד החברה באותו ענף. הצגת השוואות לשגור הענף. (ניתוח אנליטי).
ד. האם לחברה חברות בנות או חברות שלובות.
ה. האם דוח מבקר החשבונות הוא ללא דופי או שיש בו הערות המרמזות על מצבה של החברה הן מבחינה פיסקלית והן מבחינה סטטוטורית.
ו. עלינו לקרוא את הביאורים לדוחות הכספיים ולראות אם הם מכילים פרטים העשויים להיות מהותיים לניתוח מצבה, ולחיזוי עתידה הכלכלי.
ז. האם יש בדו"ח ביתרות המאזניות ו/או ביתרות התוצאתיות פרטים או סעיפים המסתירים תופעה כלשהי או סעיפים מצטברים שיכלו בצורת הצגה אחת לשנות את המסקנות. לדוגמא : בחברה שיש לה הרבה נכסים הפחת הוא סעיף מהותי בדוח רווח והפסד שלה ושינוי באחוז קטן בו יכול לשנות תמונה כוללת. כאשר החברה רוצה להגדיל את הרווח
היא משנה את שיטת הפחת ואז הפחת משתנה. שינוי שיטת הפחת מופיע בסעיף מאזני "השפעה מצטברת לתחילת השנה בגין שינוי השיטה" וצריך לנתח את היתרה ולראות מה היה קורה אילו לא שינו את השיטה.
ח. סקירת ההתפתחות העסקית של החברה. בחינה האם החברה נמצאת במגמת התפתחות או במגמת שקיעה.
ט. לבדוק את דו"ח על השינוים במצב הכספי של החברה (אם יש דו"ח תזרים מזומנים עדיף לבדוק גם אותו אולם כיון אין חובה לערוך דו"ח כזה לכן סביר שנמצא רק דו"ח על השינויים) ולראות מהי התנועה הכספית והיכן משקיעים אותם.
י. העובדה כי מהירות ההמרה של כל סוג של נכסים שוטפים (למזומן) הנה שונה, מחייבת את בחינת התפלגות הנכסים השוטפים בניתוח אנכי סטטי ובניתוח אופקי דינמי.
אנו בוחנים באחוזים או במדדים אחרים את משקלו של כל פריט של נכסים שוטפים , בהשוואה לכלל הנכסים השוטפים (או לכלל הנכסים) בתאריך הדו"ח.
על מנת לעמוד על התפתחות המגמה של הפריטים השונים לאורך זמן ראוי להעזר בניתוח אופקי המשווה את ההתפתחות של כל פריט משנת בסיס כלשהי אל שנת התחשיב.
יא. האם חלק מנכסי החברה משועבדים. כאשר פירמה משעבדת את נכסיה כבטחון להשגת הלוואה לזמן ארוך נוהגים לבחון את בטחון
ההתחייבויות ע"י חישוב היחס = נכסים קבועים
סה"כ התחייבויות לזמן ארוך
ו"נזילות החוב" מחושבת על ידי היחס = נכסים שוטפים
סה"כ התחייבויות לז"א.
ככל שהיחס האחרון גבוה יותר כן גבוהה יותר ההסתברות שפרעון החוב לזמן ארוך יעשה מתוך ההון החוזר הענין של בטחונות אינו בא בשיקול האם לתת הלוואה או לא. אנו בתור נותני אשראי רוצים לראות אם המלווה יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו ורק אחרי שאנו רואים שהתשובה לנ"ל חיובית אנו מחפשים בטחונות כי במידה וכושר
הסולוונטיות שלו נמוך אין טעם בבטחונות משום שבפרוק חברה לא בטוח שהבטחון יעבור לרשות המלווה בשלמותו.
יב. יש לסקור את התנאים הכלכליים הספציפים למפעל, כלומר: מבחן מצבו הכלכלי של המפעל במושגים כלליים ללא מבחן מספרי חשבונותיו, בדיקה מהי מידת הביקוש לתוצרתו או לסחורתו כיצד מבוצע ההיצע ע"י המפעל, מהם דרכי השווק שהמפעל משתמש בהם, מה גישת המפעל למקורות מימון ובאילו תנאים.
סקירת התנאים הכלכליים הלאומיים וסקירת התנאים הכלכליים הביןלאומיים גם הם תופסים מקום נכבד בהחלטה. שקט או סערה פוליטיים, נטיות עלית או ירידת מחירים בין לאומית יבואו בחשבון בזמן ההערכה.
כמו כן יש להכיר את הענף שבו המפעל פועל. יש לסקור את מעמדו בין שאר הפועלים בענף (אם הוא מונופול או פועל יחיד מול קרטל).
יג. יש לבדוק מהו מצב החוב למס הכנסה. לא פעם ישנם שומות מס הכנסה הנתונות להשגה ובמידה ופקיד השומה יגבר בהתנצחות המפעל עלול לשלם ביוקר רב על הפסדו זה.
יד. לבדוק מהו מצב יחסי העבודה במפעל. האם המפעל נתון לסכסוכי עבודה תכופים ו/או מתמשכים. האם ההנהלה מתחלפת לעיתים קרובות לא מסיבות אובייקטיביות.
טו. יש להתייחס גם למצב הגרוע ביותר בו העסק יפשוט את הרגל ואז יממשו את הנכסים. במצב זה יש לתת את הדעת לסדר העדיפות בפירוק, לראות אם יש חובות מובטחים במלואם או בחלקם והאם יש לחברה מספיק נכסים כדי לעמוד בהתחייבויותיה הראשונות שהם לעובדים ולמס הכנסה.
טז. יש להתייחס גם לדוח הדירקטוריון בו מפורטות פעולות החברה ופרטים שונים שאינם כלולים במאזן ואינם בהישג ידו של המשתמש בהם.
יז. יש לשאול את החברה באופן כללי לשם מה היא זקוקה לאשראי. אם היא זקוקה לאמצעים ע"מ לשלם חוב גדול שנוצר לפתע (לדוגמא: למנהל שפרש או למס הכנסה) יש להתייחס בחשדנות יתר לדוחות הכספיים או לכושר התיפעול העתידי של החברה.
ב. דוגמא לניתוח דו"ח כספי
כדוגמא להמחשת ניתוח דו"ח כספי מנקודת מבטו של נותן האשראי החלטתי להביא את הדו"ח של מפעלי מתכת קדמוני בע"מ.
מפעלי מתכת קדמוני הם מפעלים בצפון הארץ אשר הוקמו ומנוהלים ע"י האחים קדמוני והם אחד מיצרני המתכת הגדולים בארץ.
בשנת 1987-8 נכנסו המפעלים למשבר פיננסי עמוק ועמדו לפני פשיטת רגל. אולם לאחר סיוע מבנק לאומי בפריסת חובותיהם הצליחו לשקם את עצמם וכעת הם מנסים לחזור לקו יצור אופטימלי.
הדו"חות שאותם אנתח הם לשנים שנסתיימו ב- 31.12.86 ו- 31.12.87 וכן דו"ח חצי שנתי 30.6.88 (דו"ח אשר לא נחתם ע"י רואה חשבון אולם עבר את סקירתו). אלו השנים שבהם נכנסה החברה לקשיים ובמשך שנת 1988 מנסה לצאת מהקשיים.
הדו"חות מובאים בסוף העבודה בשלמותם.
הדו"חות שאשתמש בהם הם דו"חות מותאמים לאינפלציה כלומר כל פריט שאינו מוגדר כפרוט כספי (רכוש קבוע, מכונות, קרקע, הון עצמי וכו') מתואם לאינפלציה. ברור שהערך המוצג במאזן אינו הערך הכלכלי שלהם אולם הוא שואף לערך הכלכלי.
הדו"חות התוצאתיים שנשתמש בהם הם דו"ח רווח והפסד נומנלי משום שדו"ח רווח והפסד מתואם אינו בנמצא כיום אלא רק דו"ח מקוצר אשר ממנו לא ניתן ללמוד רבות על המגמות בניתוח הריווחיות של החברה.
ראשית, כמו שהזכרתי יש לקרוא את דו"ח הדירקטוריון לבלעלי המניות ולראות אם יש בו הערות חשובות.
בדו"ח הדירקטוריון לשנת 1987 מביעים הכותבים אופטימיות לגבי המשך רמת פעילותה הכלכלית של החברה. כמו כן מביאים הכותבים שורת פעילויות שנעשו כדי לשפר את ריוחיותה ופעולותיה כגון: מכירת חברות בנות מפסידות, (שאינו מהותי עקב יחסם הקטן ביחס לחברה האם) ומאמצים להקטנת הוצאות המימון הגדולות של החברה.
נתבונן אל היחס הפשוט ביותר במאזן לשנת 1987 ולשנת *1986.
סך הרכוש השוטף כלפי 0 ההתחייבויות השוטפות הינו שלילי בשתי השנים.
בשנת 1987 58% = 6283220
10843987
בשנת 1986 5928689 = 55.5%
10664468
אנו רואים שיפור כלשהו במצב בשנת 1987 אולם כפי שהזכרתי התחייבויות שוטפות אלו הן ההתחייבויות העומדות לפרעון בתוך שנה ולפי המאזן לא נראה שתהיה זו משימה קלה עבור החברה.
גם אם נוריד את המלאי משני צידי המאזן (מלאי חומרים, עבודות בביצוע בניכוי מקדמות ומקדמות בניכוי עבודות בביצוע המצב לא יראה יותר טוב:
בשנת 1987: (4360162)=5454641-9814803
בשנת 1986: (4948395)=4631297-9579692
בשני המקרים אנו רואים גרעון בהון החוזר, גרעון אשר עולה על כל הנכסים השוטפים (יחס זה אגב, נקרא Acid Test שפירושו יחס מהיר.)
במאזן ליוני 1988 אנו רואים מגמה דומה:
52% = 7623606
14481226
ניתוח לאורך זמן מראה כי סך הרכוש השוטף מ- 31.12.87 ועד 30.6.88 עלה ב- 11.6% אולם ההתחייבויות השוטפות עלו ב- 23%.
התבוננות קצרה במאזן מראה שאת עיקר האמצעים משקיעה החברה ברכוש הקבוע או בתשלומי ריבית (בשנת 1987 תשלומי הריבית היוו יותר מאשר סך הוצאות המכירה ההנהלה והכלליות ו- 25% מסך המכירות ויחס זה הוא גבוה מאוד) אולם עם רכוש קבוע, כידוע, אי אפשר לשלם, ואי אפשר לממש היות וזקוקים לנכס לשם פעילות ייצור.
יש לשים לב גם שסך החובות לבנקים הצמודים במלואם למדד+ ריבית אפקטיבית הם בערך פי 10 מסך המזומנים שנמצאים לרשות החברה. דבר זה מתאפשר רק הודות לאובליגו רחב שהחברה יכולה לספק.
כמעט 3/1 מסך החייבים המהויים 3954696 הם חברת בת שבשליטת מפעלי קדמוני (מתכת נגב בע"מ) שגם היא לא נמצאת במצב מזהיר (באור 7 לדו"חות הכספיים).
התבוננות בבאור 11 ב מעלה שרוב ההתחייבויות לזמן ארוך עומדות לפרעון בשנה השניה (היינו שנת 1989) ואילו מקצתם עומדות לפרעון בשנים מאוחרות יותר. דבר זה מרע את מצב החברה היות וגם החלויות השוטפות של ההלואות לזמן ארוך בשנת 1989 יהוו נטל מכביד על החברה.
לעומת החייבים אנו מוצאים את הזכאים שיותר מ- 3/2 מהם עומדים לפרעון מיידי ביותר (מוסדות, ספקים וקבלני משנה) אם כי אותם ניתן "למשוך" כמו את החייבים אולם יש סיכון שהנ"ל יפסיקו לספק לחברה ח"ג ואז החברה תשתתק.
התבוננות בבאור 16 מרגיעה יותר. לחברה מעמד של מפעל מאושר והיא עמדה בתנאים שהציב לה משרד האוצר (השקעת מרבית האמצעים ברכוש קבוע).
כמו כן לחברה שומות מס סופיות עד שנת המס 1986 (שזהו אגב הישג במושגים של מס ההכנסה בארץ) ולכן לא צפויות הפתעות מכיוון זה.
עובר לבאור 17 אנו רואים שקיימים שיעבודים על כל נכסי החברה. כלומר, בבואנו לשקול מתן אשראי לחברה שכזו יש לבקש ערבות אישית מהמנהלים או ערבות מדינה.
ההתחייבויות התלויות (באור 17) אינן מהותיות ואפשר לא להתייחס אליהן.
נתבונן כעת בדו"ח רווח והפסד.
אחוז הרווח הגולמי הוא:
לשנת 23%:1986 = 2779822
11821489
לשנת 16%:1987 = 25531885
15408812
לשנת 2.2%:1988 - = (172077)
7676623
אפשר לשים לב למגמת הירידה הברורה ברווח הגולמי עד אשר בשנת 1988 מגיעים לרווח גולמי שלילי שאינו מקובל בשום ענף (אין אף מפעל שמוכר את הקניות שלו בהפסד).
אחוז רווח גולמי שלילי הוא סימן להתמוטטות מוחלטת של המפעל (אלא אם כן הדו"ח הלא מבוקר נושא בחובו טעות - דבר לא סביר) ולמפעל שבו יש רווח גלמי שלילי אין לו סיכוי להמשיך ולפעול גם בטווח הקצר.
לאור ממצאים חמורים אלו נעבור כעת לבדיקת איתנותו של המפעל.
בדיקת האיתנות יכולה להעשות באחד משלושת היחסים הר"מ:
הון עצמי הון זר הון זר
סה"כ מאזן הון עצמי סה"כ מאזן.
אנו נשתמש ביחס הראשון ונשתמש במאזן הנומינלי (עמוד 24) משום שבמאזן המותאם ההון מותאם לאינפלציה מיום ההנפקה ואין לו שום משמעות
שנת 1986===== 42% = 9810210
23385567
שנת 1987====== 38% = 9810210
25393864
יחס איתנות של 42% הוא יחס גבוה אם כי גם בו אנו רואים כרסום.
נעבור כעת לבדיקת מחזוריות המלאי. (יש לזכור שהמלאי המוצג בספרים לא תמיד מיצג הערכו הראלי משום שהוא מוצא ע בסיס עלות או מחיר שוק לפי הנמוך שבהם ויכול להיות שמחיר החילוץ השוק שלו גדול בהרבה ממחירו בספרים.)
שנת 1986 ======= מלאי חומרים 0.9= 678633X12
עלות המכר 904667
שנת 1987======= 144138X12 = 1.12
12876927
שנת 1988====== 959157X12 = 1.466
7848700
אנו רואים עליה מדאיגה במצב המלאי . המלאי עומד יותר זמן בחברה כנראה משום שההזמנות פחתו או התבטלו.
כדי למדוד את אומדן האורך הממוצע של המחזור התפעולי יש לבדוק את תקופת חילוףהמלאי ואת תקופת גביית החייבים. את תקופת חילוף המלאי אנו יודעים אולם את תקופת גביית החייבים אין אנו יודעים.
-----------------------------------------------------------------
היחס הנ"ל מראה לי לכמה חודשים מספיק המלאי הנ"ל. מצד אחד זה טוב שיהיה יחס גבוה כי זה מראה על איתנות. ומצד שני זה יכול לעורר חשד אם רואים שהמלאי הרבה זמן בחברה ללא תנועה. (מלאי מת).
(גביית חייבים: מחושב לפי 365 ימים )
( מחזור חייבים)
כאשר המחזור התפעולי נמוך יש להתייחס בחשדנות יתר לחברה. על פי נתוני המלאי לבדם אנו רואים מחזור תפעולי יפה (מלאי מחזיק בממוצע חודש עד חודש וחצי וזוהי נקודת זכות למפעל).
נעבור כעת להתבונן בדו"ח על השינויים במצב הכספי.
בשנת 1986 כפי שאנו רואים, עיקר הפעולות מומנו מרווחים ומימוש נכסים וכך גם בשנת 1987 כאשר השימוש היה בעיקרו השקעה ברכוש קבוע. כאן אנו נכנסים לשאלה האם יש השקעת יתר בתור קבוע והאם לא ניתן היה להשתמש בכסף לצרכים יותר מועילים. על תשובה זו אין אני יכול לענות היות וצריך להכיר את המפעל מבפנים ואת כל ענף
המתכת יש להניח שהשקעה ברכוש קבוע של 10% מסך הרכוש כל שנה אינה בגדר הגזמה (הפחת הממוצע הוא 10%) ולכן ניתן להניח שההשקעה מוצדקת.
אנו רואים גם בשנת 1986 וגם בשנת 1987 עליה בהון החוזר אולם היחס העגום שהבאתי לעיל מבטל את הנקודה הזו.
לסיכום, מצב החברה הוא די עגום מבחינה פיננסית. יש לה גרעון גדול בריוחיות, גרעון שכנראה לא הגיעה בבת אחת והוא תוצאה הן של המצב הכלכלי במשק והן בשל הוצאות המימון הגבוהות. (נדיר למצוא חברה במשק שסך הוצאות המימון שלה, לבד מהמחיר האלטרנטיבי על ההון העצמי שה שקיעו המנהלים שהרי יכלו להשתמש בו ולהשקיע אותו
לצרכים פרטיים ואז הוצאות המימון בחברה היו גבוהות בהרבה, מהווים כ- 20% מסך המכירות כאשר הרווח הגולמי עצמי לא עולה על 20%.
החברה מקיימת את עצמה בעיקר בשנים 1986 ו- 1987 ממכירת חברות בנות או נכסים (ראה דו"ח על השינויים במצב הכספי) ונקודה זו לא מראה על איתנות ממסחרית
ישנם אינידקציות נוספות לחישוב הרווח והאיתנות כגון: בדיקת שעור רווח נטו מההון הממוצע, אחוז הרווח ברוטו, מכירות חלקי חובות אבודים או כלל ההוצאות חלקי מכירות נטו, ואולם כל אלה לא עוזרים לאור האינדיקציות "המרשיעות" האחרות.
גם לדו"ח הדירקטוריון יש להתיחס בחשדנות היות ויש סיכוי סביר שאינו אוביקטיבי.
סיכום מסקנות והמלצות
את הסיכום וההמלצות אביא מנקודת מבטו של נותן האשראי לחברה או המשקיע הפוטנציאלי המעונין בהשקעה סבירה של כספו ולא השקעה חפוזה בעלת מקדם אי ודאות גבוה.
ראשית, ככלכלנים עלינו לבדוק מהו המחיר האלטרנטיבי של הכסף. עלות כלכלית אינה נמדדת במחיר שאנו משלמים, אלא, במחיר שהיינו יכולים לקבל במקום אחר על אותו כח כלכלי.
כאשר בידנו הון פיננסי וברצוננו להשקיע אותו יש לבחון את כל מקורות ההשקעה העומדים לרשותנו, להביא בחשבון את התשואה ולהכניס כמובן , את גורם הסיכון ואי הודאות לתוך מערכת שיקולים סבוכה זו.
היות ואנו באים לנתח פה דו"ח כספי ולא כדאיות השקעה לכן נצא מנקודת הנחה שהמחיר האלטרנטיבי של הכסף הוא 0 כלומר אין מקום אחר להשקיע אותו ואנו מעונינים לבדוק אם בחברה שלפננו, במידה ונשקיע בה את הכסף נקבל את הקרן+ הפחת או שמא, נפסיד את כספנו ונהפך לנושים של חברה בפירוק.
הדו"חות שהבאתי הם של מפעלי קדמני בע"מ הנמצאים בקשיים פיננסיים כבר למעלה משנה ופועלים כרגע במאמצים עילאיים כדי לצאת ממשבר זה.
הדו"חות על פניהם אינם מעודדים הפסד מתמשך משנת 1987 ואילך שבשנת 1988 הופך להיות הפסד גולמי (מה שמראש שהחברה מפסידה אפילו בזמן הייצור עצמו). ההפסדים אינם שוליים אפילו אם מביאים בחשבון את המצב הכללי במשק.
הניתוח החשוב ביותר לנו כנותני אשראי הוא אפשרות מימון תשלומי הריבית והחזרת הקרן במועד.
בשטח זה בעיקר הראתי שמצב החברה בכי רע. יש לה הון חוזר שלילי ובמידה ואחד החייבים לא יעמוד בהתחייבויותיו כלפי החברה יש לצפות להתמוטטות מידית של החברה.
המצב רע אפילו יותר אם נוסיף את החלויות שיהיו על ההלוואות בשנים 1989 שגם הם לא מזעריות ואת תשלומי הריבית האמתניים שאותם אמורה החברה לשלם.
יש לשים לב שרוב הנכסים ממומנים ע"י התחייבויות שוטפות וזהו המצב הגרוע ביותר לעסק כי תשלום התחיבויות אי אפשר לבצע, כפי שהזכרתי לעיל, מתוך נכסים המופעלים ביצור השוטף.
גם אם החברה תיקלע לקשיים ותרצה לממן את עצמה בהנפקה לגורמים חיצוניים, לפי דעתי הסיכוי כאן קלוש מאוד מכמה גורמים:
א. מצב שוק ההון בישראל היום הוא בכי רע. אין כמעט פעילות בבורסה והמניות נסחרות בפחות ממחיר הנפקתם.
ב. לאור המצב העגום של המפעלים אין לצפות להצלחת ההנפקה מה גם שעלויות בהנפקה הם גבוהות במיוחד.
מכל מקום יש לשקול מתן הלואה לחברה ע"י מתן בטחונות מתאימים וכמו שראינו לעיל ביטחונות מתאימים אינם קלים להשגה בחברה זו שכל נכסיה משועבדים, ולכן יש לבקש ערבות אישית מהמנהלים.
מקורות מימון מחו"ל אינם קלים להשגה לאור מעמדה של ישראל בשוק ההלוואות העולמי כחצי פושטת רגל.
שאר היחסים הפיננסים שהעלתי אינם מצביעים על דברים ומגמות מהותיות היכולות לעניין את המשקיע הפוטנציאלי למעט נתון בודד אחד שהוא העליה בהון החוזר (מזערי ביותר) וירידת תשלומי הריבית ל- 16.8% מסך המכירות.
לסיכום: אפשר להשקיע עם בטחונות מתאימים בלבד ובשעת הדחק רצוי רק לזמן קצר.
ישנה בעיה קטנה של התאמת הדוחות של 86' ו87-' למחירי יוני 86' כדי לעמוד באותו בסיס . במידת הצורך אעשה כך.
נתבונן תמיד אל המאזן המאוחד משום שכאשר יש חברות בנות לרוב האם אחראית לבנותיה וכן מצד שני :היא נהנית מרווחי בנותיה.
הון + קרנות הון.
עלות המכר מורכבת ממלאי פתיחה+קניות- מלאי סגירה כלומר, כמה עלו לו המכירות במשך השנה.
ישנה דרך אלטרנטיבית רווחים לסוף שנה 365X
מכירות בהקפה
אולם לא מומלץ להשתמש בה.
אם כי יש לשים לב שהיות וזו חברה ציבורית יש לחשוש שמא המנהלים שהם בעלי השליטה בחברה פשוט משכו לעצמם משכורות גבוהות והיו ברמת הוצאות גבוהה מהרגיל וזה פגם בריוחיות.
כמן כן גיוס הון מהממשלה, שהיה נוסף בעבר במיוחד במפעלים תעשייתיים אינו בנמצא כיום.

תגים:

חשבונאות · בנק · מאזן · רווח · דווח · חברה · הלוואה · הפסד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח דוחות כספיים מנקודת מבטו של נותן אשראי", סמינריון אודות "ניתוח דוחות כספיים מנקודת מבטו של נותן אשראי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.