היישום אינו מחובר לאינטרנט

השפעת טראומה ואירועי חרדה על החלומות

עבודה מס' 020711

מחיר: 228.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת הנושא, באיזו דרך הם מופיעים, הסימפטומים שלהם, סקירת התסמונת הפוסטטראומטית ועוד.

3,906 מילים ,29 מקורות

תקציר העבודה:

השפעת טראומה ואירועי חרדה על החלומות

ראשי פרקים hy0711 -

1.מטרת העבודה

2.המושג חרדה

3.סקירת מחקרים אודות חלומות
א.כללי
ב.מודל התנהגותי
ג.הדחקה
ד.חלומות של ניצולי שואה
ה.מלחמת המפרץ

5.סיכום העבודה

6.ביבליוגרפיה

מבוא
מטרת העבודה
מטרת עבודה זו היא לסקור את תופעת החרדה ואת השפעותיה על החלומות: באיזו
דרך הם מופיעים ומהם הסימפטומים שלהם. תכלית העבודה היא להעריך האם
חרדות אלו משפיעות על חלומות האדם. אסקור בעיקר את התסמונת
הפוסטטראומטית, היות והיא נמשכת לאורך ימים ושנים, כמו גם החלומות.

הצגת הנושא
החלום הינו בבואה של מחשבות האדם, הן במודע והן בתת מודע. אליבא דפרויד
התפקיד העיקרי בפרוש החלומות הוא בבמציאת הקשר בין שבילי האסוציאציות
אלה ובין אוביקטים או אירועים בעלי חשיבות. בחלום הוא ראה בברור מעין שסתום
ביטחון,אשר בחסות השינה מאפשר ביטוי לשאלות לא מודעות ועל ידי כך מעין סיפוק
של משאלות אלו אשר היה עלול לגרום להפרעות מסודרות של החיים המודעים. דומה
שהשינה מספקת סיטואציה מקבילה על ידי כך שבהיות הפעילות המוטורית
מופסקת, נמנע ע"י זה הACTING OUT- של החלום.
יש להניח, כי החלומות יושפעו גם ע"י אירועים אלו היו ולהפרעות בשינה יש השפעות
קליניות (שדה אבי ותומס אנדרס, 1993), ועל כך תתרכז העבודה.

מקורות:

1.אובדן כל אירוע המאיים ברמה גבוהה של לחץ: איום על החיים, איום על שלמות הגוף, איום על שלומם של יקירם, איום על ערכים (חברתיים לאומיים דתיים ואישיים, איום על הכבוד ועל תחושת הערך העצמי), או פחד מפני לחץ פיזי או מפני יצירת מצב לא נעים. המשקל המיוחד לכל אחד מהאיומים הללו שונה מאדם לאדם ובנסיבות האירוע
המלחיץ.
2.שינוי- יש שינוי קיצוני בהרגלים היום יומיים לטובה או לרעה מחייב ויתור על דפוסי התנהגות מבוססים המוחלפים בדפוסים חדשים המתאימים לנסיבות. השינוי יכול להיות הדרגתי או פתאומי רצוני או כפוי. כל אחת מתכונות אלו משפיעה על "דרוג הלחץ" של הארוע. שינוי הופך ללחץ אם הוא רב עוצמה מתמשך בזמן או חוזר שוב ושוב.
3.עומס- גרוי יתר ודרישות רבות בו זמנית תובעים מאיתנו לגייס משאבים נוספים על אלה המצויים בידנו.
חווית החרדה מוצאת לה ביטוי ישיר ברגשות, בתגובות גופניות ובהתנהגות. לחץ זה נובע מ-
1.גירוי.
2.תגובה
3.פעולה המשלבת בתוכה גירוי ותגובה יחדיו.
חרדה גורמת לשיבוש מצבו הפסיכולוגי והפיסיולוגי של האדם. דבר זה מוביל לסטייה מתפקודו הרגיל והנורמלי. התגובה משתנה מאדם לאדם אך אף על פי כן כוללת שלושה שלבים ברורים ומשותפים לכולם ((FLYNN, 1989.
א.שלב הראשון- מערב מצב של בהלה, פניקה וחשש שמלווה בהתנגדות. אם הלחץ אינו פוסק כל תושית הגוף נהפכת לאפיסת כוחות וטכניקת ההגנה של הקורבן נשברת. SELYE הגדיר התנהגות אופיינית זו כ- "סינדרום ההסתגלות הכללית".
השלב הראשון של הבהלה כולל בתוכו שני שלבים:
1.השלב בו נמצאים במצב של הלם והתנגדות הגוף פוחתת ((SHOCK.
2.השלב של הלם בכיוון ההפוך והמנוגד שבו התגובות הפיזיולוגיות מסויימות ((COUNTER SHOCK.
ב.השלב השני- התהליכים הנ"ל מובילים לשלב זה שנקרא "שלב ההתנגדות", שבמהלכו הגוף יראה מקסימום הסתגלות למצב וכעת האינדיבידואל הוא בשיאו ויוכל, אם זה אפשרי, להאבק או להתעסק ולהתרכז בבריחתו. אם המתח ממשיך, העודפים של הגוף יופחתו בצורה רצינית. תהליך זה יוביל לשלב הבא (קליגמן (1990).
ג.השלב השלישי- שלב של תשישות- מצב של אפיסות כוחות אשר ממשיך עד אשר מקורות ומשאבי הגוף יושלמו וימולאו מחדש. מתח שאינו מופחת קשור לסימפטומים של מחלות פיזיות ונפשיות. אולם אם המחלות תהיינה רציניות או קטלניות הדבר תלוי ביכולתו של האידיבידואל לעשות משהו בהקשר למצבו ולשנות אותו במידה והוא מתדרדר ונהיה
קשה.
כיום ידוע שמתח וחרדה משפיעים על לפחות חמש תגובות מערכתיות בסיסיות:
1.מערכת השילדית- שמוביל להכבדה על מערכת העיכול והמעיים.
2.המערכת העיצבית הסימפתטית מוביל למתיחות גבוהה וחוסר קיצביות.
3.המערכת האנדוקרינית אחראית לתפקודן של כל המערכות המוזכרות.
4.המערכת העצבית הפראסימפתטית שמוביל לכאבים בשרירים וכאבי ראש.
5.מערכת החיסון.
CANNON מכנה את התגובות הפזיולוגיות המופיעות בשעת חרדה "THE FIGHT OR FLIGHT". הוא מתייחס לכל הצורות כגון: דופק מהיר, שחרור אדרנלין וסוכר בדם, התמלאות השרירים בדם, עבודת ריאות יעילה ועוד. מנגד השינויים הגופנים הקיימים במצב חרדה, מופיעות גם תגובות רגשיות כגון פחד, כעס או שנאה; תגובות התנהגותיות כגון
גמגום, ושינויים בחשיבה כגון בלבול, עיוותים בתפיסה, שיפוט לקוי אובדן זיכרון ועוד.
הגדרת התיסמונת הדחק הפוסט טראומטית ((PTSD ע"י החברה הפסיכיאטרית האמריקאית רומזת על קשר לכאורה בין תופעה נפשית זו לבין תורת הדחק, תורה אשר במרכזה נמצא המודל ההומיאוסטטי של תגובת הדחק ושל תגובת ההתסגלות הכללית.
הסימפטומים העיקריים של תסמונת הדחק הזו- החודרות וההימנעות מקורם דווקא בסידרה של תצפיות וניסוחים פסיכואנליטיים. למעשה מהוה התסמונת הפוסט טראומטית חריג קיצוני למודל המאזן את עצמו של תורת הדחק. תיסמונת זו מהווה חריגה מתמשכת עד אינסוף משיווי משקל נפשי, המחזקת את עצמה יום יום בהיעדר מקור דחק חיצוני
ואינה נוטה לחזור לקו האיזון, כאילו זה האחרון איבד את תפקידו כמארגן.
בהגדרתה הפנומנולוגית הנוכחית מורכבת ההפרעה הפוסט טראומטית משלושה סוגים של סימנים:
1.סימני חודרנות והתנסות מחדש בטראומה ובהם חלומות בלהה, זיכרונות חודרנים במשך היום או רגעים בהם האדם, לפתע, חש ופועל כאילו הוא בתוך סיטואציה הטראומתית.
2.סימני הימנעות- שהם בעיקרם, הימנעות מחזרה לגירויים הקשורים לאירוע הטראומטי. בכלל זה נמצאים הימנעות מסיטואציות או גירויים המאזכרים את הטראומה, אבל גם הימנעות ממחשבות וזיכרונות של האירוע הטראומטי.
3.עוררות יתר, מתח, עצבנות, התפרצויות ותגובות מוגזמות לרעשי פתע.
תסמונת זו נוטה לקבל מהלך מתמשך ולאחר זמן מה אף אינה נוטה להתרפא באופן ספונטני. שכיחות התסמונת באוכלוסיה בישראל אינה ידועה, אך במחקרים בארה"ב היא נאמדת ב1%- ויותר. גברים נוטים לפתח תסמונת זו בעיקבות אירועי מלחמה ונשים מפתחות אותה, על פי רוב, אחרי אירועי תקיפה ואונס.
הגדרת התסמונת הפוסט טראומתית הביאה להתעניינות מחודשת בטראומה נפשית והאיצה תהליכים של חיפוש אחרי מהות של ההפרעות הנפשיות, הנובעות מאירועים טראומתיים. תהליך מואץ זה הביא, תוך שנים ספורות, לניסוח המולדים להבנת התסמונת, אשר נבעו משטחי הגות ומחקר מרוחקים.
סקירת מחקרים אודות חלומות
המחקרים אודות החלומות הינם רבים והרעיון ברובם הוא כי האדם חולם את מה שהוא חווה במשך העירות.
רייזר לין ((REISER LYNN WHISNANT,1994 בדק כיצד ילדים זוכרים שירים וכיצד המבוגרים זוכרים את שירי הילדים (לרבות תמונות וסיפורים). הוא טוען כי את שירי הילדים רובנו מדחיקים בשלב ההתבגרות, אולם את חלקם אנחנו זוכרים. תהליך הזכירה דומה לחלום והעלאת נושאים הקשורים בו. הרעיון הכללי של המסביר את הטכניקה של
החלימה הוא שחלימה היא חשיבה באמצעות דימויים ותמונות; המושגים המופשטים שבעירות הופכים לחשיבה ציורית; מהות הסמלים שבחלום היא מתן ביטוי מוחשי ברור ומדויק ככל האפשר למושגיו של החולם. מכאן שאין ריבוי סמלים לאותו אובייקט אלא כל סמל בפני עצמו מייצג משמעות אחרת לרעיון. הסמלים עולים בחלום, ואנו מדחיקים
אותם.
דרשוביץ (1994) ערכה בדיקה אמפירית של כמות הזכירה של חלומות "מעוררים" לעומת כמות הזכירה של חלומות אחרים, על מנת לגלות האם ביחס לתופעה זו מתממש הניבוי של תאורית ההדחקה הפסיכודינמית.
נמצא כי חלומות מעוררים נזכרו טוב יותר מחלומות אחרים אם כי ההבדל בכמות הזכירה לא היה מובהק. תוצאה זו מנוגדת לניבוי של תאוריית ההדחקה. בנגוד להשערה, לא נמצאה זכירה מועטה יותר של חלומות מעוררים בהשוואה לחלומות אחרים, אף לא אצל בעלי רמת הדחקה גבוהה.
מודל התנהגותי
ההסבר ההתנהגותי כבסיס לחרדה לאחר מעשה הוא כי תסמונת זו נוצרת ע"י התניה קלאסית. אנשים אשר מגיבים לאירוע בתגובת דחק למשל- של פחד, אימה, גועל וכד' ימשיכו להגיב לגירויים שהופיעו בזמן האירוע, שיהפכו לגירויים מותנים בתגובה דומה לזו בה הגיבו בשעת האירוע. ממצאים של תגובות עוררות פיסיולוגית לחשיפה לקולות
ולתמונות מלחמה אצל חולי התסמונת הפוסט-טראומטית מהווים בסיס ניסויי להשערה זו.
יחד עם זאת, העובדה שההתניה הטראומטית אינה נכחדת עם הזמן כפי שצריך היה לקרות לו היה מדובר בהתניה פשוטה, הביאה לניסוח מודל מורכב יותר הנקרא "מודל התניה דו שלבי". לפי מודל זה נוספת להניה ה"פשוטה" הראשונה התניה משנית אשר בה לומד האדם כי הימנעות ממפגש עם רמזים, המזכירים את האירוע גורמת להפחתה בחרדה.
המנעות ממשיכה ועוברת הכללה ומתפשטת לרמזים שקישורם לטראומה המקורית מועט ביותר (שלו 1994). כך נוצרת מערכת של הימנעויות, צמצום, ונמנעת הכחדה של ההתניה הראשונית.
שטיין (תשנ"ד) דיווחה כי יש קשר משמעותי בין לחץ והתמודדות. נמצאו השפעות על התנהגות הנובעות מצבירת ידע הנוגע ישירות לאיום, כולל על חלומות.
צביה אהרון (תשנ"ד) איבחנה פחדים ומחשבות טרדניות, פגיעה בשגרת היו יום, תגובות סומטיות וביטויי התנהגות רגרסיבית. הגורמים שנמצאו כמאפיינים לאסטרטגיות התמודדות עם סיטואציות המלחמה היו: חיפוש אנפורמציה באמצעי התקשורת, חיפוש תמיכה חברתית, התמקדות בפעילות, התמודדות ממוקדת ברגש, הימנעות פאסיבית, קבלת
לשיכנוע עצמי.
מתוצאות המחקר עולה גם כי הקירבה לאזור נפילת הטילים מהווה מקור מצוקה. ילדים ומבוגרים מאזור ירושלים דיווחו על פחות חרדה וחלומות בעתה מאשר באזור המרכז. כמו כן נמצא כי ככל שהאדם יותר מבוגר כך הוא מגיב פחות.
מאמרו של לביא פרץ (1994) מתאר עבודת מחקר הנערכת במעבדת השינה של הטכניון, ובודק את הקשר בין מחלות גופניות ותכני חלום. כמו כן מתוארות מספר עבודות מחקר שבדקו איכות שינה, תוכן וזכירת חלומות בקרב ניצולי שואה ונפגעי תגובת קרב. על פי ממצאי המחקרים מוטל ספק לגבי הערך הפרוגנוסטי של חלומות. כמו כן נראה
שבמקרים רבים לשיכחת החלום ערך הסתגלותי רב יותר מאשר לזכירתו.
במחקר אחר ((KAMINER, HANNA ,LAVIE, PERETZ DREAMING, 1991 מצאו החוקרים קשר ישר לחלומות. מטרת המחקר היתה בחינת מבנה ותוכן החלומות בקרב ניצולי שואה לעומת אנשים אשר לא חוו את השואה. נבדקו 12 ניצולי שואה אשר הסתגלו היטב לחיים לאחר המלחמה, 11 ניצולים שהסתגלותם טובה פחות ו10- נבדקים בגיל דומה שלא עברו את
השואה.
הנבדקים ישנו ארבעה לילות במעבדת שינה, כששנתם מנותרת באמצעים גופניים שונים. הם הוערו בעת שהיו שרויים בשנת חלום, נתבקשו לספר על חלומותיהם, ואף נשאלו שאלות ספציפיות לגבי החלומות. תוכן החלומות נותח בעזרת מדדים שונים.
נמצא כי ניצולים שהסתגלו היטב לחיים לאחר המלחמה זכרו את חלומותיהם פחות,באופן מובהק, לעומת ניצולים המתקשים להסתגל. כמחצית מחלומותיהם של הניצולים המתקשים להסתגל הוגדרו כחלומות חרדה.
(1982)HEMMENDINGER ROBINSON, בדקו אנשים שבגיל הילדות או בגיל ההתבגרות היו במחנה ריכוז ולאחר שחרורם עברו תקופת החלמה של 3 שנים בבית יתומים בצרפת בניהולה של החוקרת השנייה. כיום הם בסוף שנות ה30- או בשנות הארבעים לחייהם וגרים בצרפת, ארה"ב וישראל.
נמצא כי מרבית האנשים הסתגלו בצורה משביעה רצון, גידלו משפחות והגיעו להצלחה מקצועית. אחדים מתוכם נשלטים על ידי דחף חזק לפעילות ולהישגיות. אחדים סובלים עדיין מסימפטומים כמו חלום בלהות ומצבי חרדה וכן מחלומות והפרעות בשינה, אך לדעת החוקרים אין לראות בהם נכים.
פרץ לביא ואחרים (1979) חקרו את ההשפעות ארוכות הטווח של ארועי מלחמה על שינה.
נבדקו 11 אנשים הסובלים מנוארוזת קרב בעקבות מלחמת יום הכיפורים אשר התלוננו על הפרעות בשינה, וקבוצת ביקורת של אנשים נורמלים תואמים בגיל שהשתתפו במלחמה. השיטה היתה רישום אלקטרופיסיולוגי במעבדת שינה.
נמצא שלקבוצת הניסוי היתה תקופת שינה קצרה יותר באופן משמעותי, אינדקס נמוך יותר ביעילות השינה, שיעור שנת רא"ם נמוך ולטנטיות ארוכה יותר של רא"ם, יחסית לקבוצת ביקורת. שעורי הנשימה ותזוזות גוף בשלב השינה השני היו גם כן גבוהים יותר בקבוצת הניסוי. בניגוד לתלונות החולים, הדיווחים על חלום בלהות במעבדה היו
נדירים.
פרנקשטיין (1952) עסק בניתוח תופעת החרדה אצל הילד תוך הדגשת המשמעות המבנית והטרנספרסונאלית של גילוייה. לצורך הניתוח נערך שימוש בתפיסתו של ק. יונג. מובא דיון על חלום החרדה ועל האלמנטים השונים של החרדה המבדילים אותה מן הפחד. נדון הקשר שבין החרדה ועקרונות הנעימות והממשות, ונבדק היחס שבין החרדה
והתוקפנות.
לסיום מוצגות מסקנות חינוכיות, ומוצעות מספר דרכי פעולה חינוכיות להתגברות על החרדה והחרדה בחלום, ביניהן: הרחבת תכני התודעה לשם חיזוק ההתמצאות הריאלית; חיזוק החשיבה וההבנה הראציונלית; מתן הזדמנות להבעת חרדה; ייחוס החרדה לכוחות ולגורמים כאילו פרסונליים; פיתוח גישה אמיצה לתפקידי החיים המוסריים
והבינאישיים הדורשים העזה ונכונות השתנות; וחיזוק היכולת לחיות ביחסים חברתיים תקינים על ידי החינוך המכוון מזה ועל ידי חוויית המציאות הקבוצתית מזה.
מאמר מקיף ביותר הוא המאמר של הנרי אברמוביץ (1995) העוסק בהפרעת סיוט בעלת התחלה חדה ((nightmare disorder with acute onse תופעה הכרוכה בהופעתם הפתאומית של חלומות מבהילים ומטרידים, אשר תוכנם כולל בדרך כלל איומים להישרדות, לביטחון, או לדימוי העצמי של החולם. במקרים חמורים, עלולה ההפרעה להוביל לרמות
גבוהות של חרדה, פחד להירדם, וליקויים קוגניטיביים הנובעים מחסך שינה, ולכן היא עלולה להוות מצב חירום מבחינה פסיכיאטרית. המחבר קובע כי טכניקות מקובלות של פירוש חלומות הן בעלות יעילות מוגבלת בהתמודדות עם משבר מעין זה, ומציע כפתרון את טכניקת החלימה הצלולה ((lucid dreaming - חלום המלווה במודעות לכך שהאדם
חולם. המחבר טוען כי ניתן לרכוש טכניקה זו בקלות, וכי היא עשויה לספק לאדם הסובל מהפרעת סיוט הקלה יעילה
ודרמטית. המאמר מכיל תיאור מקרה המדגים את יעילותה של טכניקת החלימה הצלולה.
אמונות פראנורמליות
יש מתאם חיובי בין אמונה פאראנורמלית לבין חוויה פאראנורמלית ורמת ספיגה. כמו כן קיים מיתאם חיובי בין המשתנים הללו לבין רמת קיומם של מצבי התודעה וחלום (גליקסון 1990).
הדחקה
לפי פרויד החלום הוא מוקד בחיי הנפש. פרויד רואה בחלום בשורת העבר לעומת היהדות הרואה בחלום בשורת העתיד. החלום הוא אחד החלקים המשמעותיים ביותר במחשבה, ומרכיב מרכזי בחיי הנפש- שעתו הגדולה של הלא מודע. החלום הוא תוצאה של הדחקה- האני העליון לא נותן לאדם לעשות כל דבר, ואילו החלום מתיר קצת יותר.
בנושא ההדחקה קיימים מחקרים רבים: פטרסון ((PETERSON R.G, 1994 בדק התרפאות נפשית של לקוחותיו והדחקת זכרונות של התקפות מיניות. הוא טוען כי הדחקות קיימות וניתן להשתמש בטיעון על הדחקות בטיעונים משפטיים, אולם לא תמיד הם מתקבלים.
גרייר ((GREER JOANNE, 1994 בדקה קבוצה של נשים בגילאי 52 אשר עברו בחייהן גילוי עריות. הונח כי הדחקה ואובדן זיכרון קשור במישרין לחוויה הקשה שעברו, וכי הן הדחיקו זכרונות קשים במיוחד.
הופש ((OFSHE RICHARD, 1994, מדווח על הדחקות חזקות במיוחד שנמצאו. במהלך תרפיה שביצע בהם שיחזר חלק מזכרונם של סטודנטים, אנשי צוות וכיו"ב אודות מאורעות קשים במיוחד, ואז הם החלו לחשוב כי ישנם עוד הרבה מאורעות שהם שכחו, והיו בעברם. לאחר זמן הצליחו להזכר במאורעות, אפילו לפני עשור שנים. זכרונות אלו עלו
בהיסח הדעת, תוך כדי הטיפול שכלל רמזים, היפנוזה והצעות שונות.
הוא מדווח על שלושה מקרים שבהם "נפתחו חיים חדשים" למטופל, ומסכם כי ניתן לחולל פלאות ע"י טיפולים מתאימים לרבות טיפול נגד אובדן זיכרון.
גרי מריאן ((GERRY MARYANNE,1994 דנה בנושא ריפוי נפשי וטוענת כי ניתן לשנות את זכרונותיו של המתבגר בקשר לאירועי ילדות. כך לדוגמא ניתן לשנות זכרונות בקשר להתקפות מיניות על הילד.
לצורך בדיקה נתבקשו 115 סטודנטים לכתוב על אמונתם כיצד פועל הזיכרון. התשובות הראו מגוון רחב של דעות בנושא ההדחקה. נמצא כי 61% מהמשתנים שצויינו ע"י התלמידים נוסו והראו כי ניתן להעלות זכרונות מהעבר, ודברים שהודחקו.
קוהלר ((COHLER BERTRAM, 1994 דן בנושא תקיפות מיניות של ילדים. הוא מעלה תהיות על דרכי עבודתם של הפסיכולוגים השונים, ביחוד לגבי ההנחה כיצד העבר משפיע על ההווה.
תפיסת ההדחקה אצלו מוגדרת כמאורע שלא ניתן להעלותו חזרה בשום טיפול פסיכולוגי. המדחיק עצמו יוצר מנגנוני הגנה נגד העלאתם מחדש. כמו כן טוען כי מציאות ואקטואליה יכולים להעלות זכרונות מודחקים מהעבר, אולם הם נעשים מבולבלים במהלך שיפור ושיחזור הזיכרון כך שניסוי על העבר הינו ניסוי אמיתי.
חלומות של ניצולי שואה
השואה היוותה ומהווה טראומה לכל מי שמוקיר חיי אדם. מחקרים רבים נערכו אודות השפעת הטראומה על החלומות.
נתן תקוה (1995) סוקרת את התפתחות המודעות להשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של השואה על הניצולים. מקורות המידע הם: דיווחים קליניים של אנשי מקצוע שטיפלו באוכלוסיה זו, תאורים עצמיים של בני ניצולים ומחקרים על עמדות ניצולי שואה. הקושי שבחקירת הנושא נובע מהשיטות הרטרוספקטיביות בהן יש להשתמש ומהתגובות
האמוציונליות החזקות שהנושא מעורר. המחקרים הראו מספר תכונות אופייניות להורים ניצולי שואה לגבי יחסם לילדיהם, כמו- חסות יתר ((OVERPROTECTION וחרדה ופחדים השולטים באוירת הבית.
הורים שעברו את השואה בגיל צעיר יותר נוטים יותר לסבול מאי-בטחון ומחרדה קשה בעוד הורים שהיו מבוגרים יותר בזמן השואה נוטים למחשבות דכאוניות וחלומות בעתה ומגלים כלפי ילדיהם קוצר רוח, עייפות תשישות וחוסר התחשבות בצורכי הילדים. במשפחות אלו גם קשיי פרידה בולטים. אצל הדור השני קיים גיוון רב יותר בהתנהגויות
כשהתופעות הנפוצות הן: קשיי למידה וחוסר מוטיבציה ללימודים. וכן פחד מבחינות. קיימים גם קשיי הסתגלות חברתית, בדידות או חיפוש מופרז של חיבה, נטיה לכעס, סבילות נמוכה לכשלונות.
כשאנו עוסקים בנושא חלומות בתקופת השואה חייבים אנו להתייחס לחולמים ולרקעם הנפשי. פרופ' ויקטור פרנקל, קובע כי האסיר במחנה הריכוז חיפש לעיתים קרובות מפלט אשלייתי בתוכו הסתגר, כדי לברוח מהמציאות הנוראה הסובבת אותו בתוך מפלט אשלייתי זה דמיין האסיר שהוא נמצא במקום אחר לגמרי, ולא במחנה הריכוז. זה עזר
לאנשים להשתחרר- ולו לזמן קצר- מהמציאות הזוועתית (אייבשיץ, תשמ"ז).
רבים מניצולי השואה מזכירים בזכרונותיהם מצבים שבהם האסיר יצר לעצמו- מיוזמתו- מפלט אשלייתי. אייבשיץ (תשמ"ז) טוען כי היה עד לחלומות רבים מהסוג הזה, של בריחה מן המציאות אל המפלט האשלייתי. תופעה זו של בריחה מן המציאות שהיתה כל כך נפוצה בקרב האסירים, מחייבת אותנו להתייחס בזהירות אל החלומות של אסירי
המחנות שברובן הגדול היו תוצאה מהרהורים וממשאלות לב של החולמים.
לצורך כך בחר במספר חלומות של מקרים קונקרטיים שאירעו בעבר. ברוב המקרים ראו החולמים תמונות ודמויות, שמעולם לא ראו אותם. חלק של החלומות מתייחס להצלת הפרט, או של בעל החלום. לחלק מן החלומות יש בהם עניין לציבור. יש מהם שלא הניצול חלם אותו, אלא דווקא המציל ואפילו גוי.
מספר סיפורים מתוארים על ידו:
1."יום אחד נרדמתי מרוב חולשה וחלמתי חלום: הנה אני נמצא באולם גדול ומלאכי חבלה מבהילים ומציקים לי מושכים אותי לעברם, ואני עושה מאמצים כבירים להשתחרר מידהם. ופתאום אני רואה דמות של הסבא קדישא (האדמור מקוצק), עומד באמצע האולם ואני מנסה להסתתר מאחורי גבו אבל המחבלים מושכים אותי חזרה, ואני מנסה להאחז
בכוח בבגדו. כשאי נרגיש כי כוחותי אוזלים, לפתע נפתחת דלת צדדית וברעש נכנסת סבתי הרבנית והיא הרימה את קולה "חזור אחרי מילה במילה- אני מקבל עלי עול מלכות שמיים באימה ביראה וברטט...אין לך מה לפחד מאף אחד".
2.במחנה הנשים באושוויץ מצאה ה"קאפו" הגרמניה סידור תפילה. אף אישה לא היתה מוכנה להודות כי הסידור שייך לה. אז נגשה דבורה לאה והודתה כי היא הבריחה למחנה את "הסידור". היא הולקתה 25 מלקות על גווה החשוף. לאחר שהתאוששה מעלפונה סיפרה לחברותיה את החלום שחלמה אמש: "במגרש רחב ידיים היו מרוכזים אלפי יהודים,
גברים נשים וטף. אנשי ס"ס שמרו עליהם ערכו ביהודים טבח עקוב משם. לפתע נתחלפה התמונה, ובמקום נשארו רק שתי מפלצות ענק משונות שעוררו בחילה. ואז צץ לפתע מאי שם אדם ענק שהתחיל להכות במפלצות צמאות הדם... אני חושבת כי החלום מרמז כי המפלצות צמאות הדם הם הגרמנים שינחלו בקרוב מפלה ניצחת. יהודים יזכו לעלות עד
לראש ההר, כלומר לארץ ישראל אבל אני- סיימה דבורה לאה- כבר לא אזכה לכך...".
3."היה זה יום או יומיים לפני השחרור (אפריל 1945) במחנה הריכוז ברגן בלזן. שכבנו בבלוק של החולים. כולנו היינו חולות טיפוס. לא היה מי שיטפל בנו. והנה נרדמתי לשעה ארוכה וחלמתי שאני נמצאת בחוג משפחתי בבית הורי בעיר מולדתי ויילון. כל בני משפחתי מוסבים לשולחן ה"סדר". הכל נוצץ ומבריק בלובנו. וכל כך קל היה
לי...חלמתי שאמי מביאה לי לחם. ביקשת ממנה תפוח אדמה. פתאום מראה בלתי שכיח באותם ימים: גן יפה, עצים מלבלבים, דשא ירוק, ניחוח אביבי והכל גדל ופורח...".
מלחמת המפרץ
מלחמת המפרץ היתה אירוע טראומתי עבור הציבור בישראל היות ולראשונה נחשף להתקפות בעורף. למבוגרים שבנו הזכירה המלחמה מלחמות ואסונות קודמים, ואף את השואה.
הנטמן (1992) בדקה את תגובות הציבור לחרדה התמקדה בקשישים. הקשישים בארצנו, בחלקם הגדול, מורגלים למלחמות כולל הפצצות. חלקם אף זוכרים היטב את תאי הגזים ומסכות האב"כ כנגד מלחמה כימית אפקית היו עבורם זכרון לא נעים. מטרת מחקרה היתה לבדוק אם לחשיפה קודמת לאירוע טראומטי קיצוני היתה השפעה ממתנת או מחלישה על
יכולת של הקשישים להתמודד עם אירוע טראומטי. בניגוד למצופה ממצאי מחקרה מצביעים על כך כי בבדיקת השפעה של חשיפה קודמת לאירועים טראומטיים שונים קיימת השפעה דיפרנציאלית על תגובות הקשישים. האירועים שנבחנו היו השואה, שכול מלחמה וחוויות מלחמה דומות ונמצא קשר מובהק בין השפעת אירוע קודם ותגובות לחץ בזמן מחלה
רק אצל אותם קשישים שחוו מלחמות קודמות. קשישים אלה חשו יותר סכנה מקשישים שכולים או קשישים שחוו מלחמות קודמות, וחלומותיהם גם הושפעו מכך.
סיכום
עבודה זו עסקה בנושא החלומות וכיצד הם מושפעים מאירועי חרדה. נסקרה הספרות הרלוונטית ונמצא כי אירועי חרדה משפיעים ישירות על החלומות, אם כתוצאה מטראומה, אם בשל התסמונת הפוסט טאומרטית.
אחד הרעיונות החשובים ביותר ב"פשר החלומות" לפרויד היא ההנחה שאת האוביקטים הכלליים בתוך הגילוי של החלומות יש לראות כצמתים שבהם מצטלבים שבילי אסוציאציות מורכבים שונים. ע"י שבילי אסוציאציות אלה מתקשר התוכן של החלום אל המחשבות הסמויות שבו,שלפי דעת פרויד הן ממקור טרום מודע בעיקרן. אם כי אי אלה מהן הן
למעשה מודעות, במיוחד מה שעבר על החולם ביום שעבר.
התפקיד העיקרי בפרוש החלומות הוא במציאת הקשר בין שבילי האסוציאציות אלה ובין אוביקטים או אירועים בעלי חשיבות. בחלום הוא ראה בברור מעין שסתום ביטחון, אשר בחסות השינה מאפשר ביטוי לשאלות לא מודעות ועל ידי כך מעין סיפוק של משאלות אלו אשר היה עלול לגרום להפרעות מסודרות של החיים המודעים.
מהאמור לעיל אנו למדים כי לחלום השפעות שליליות על האדם, היות והוא חולם על דברים שהוא מנסה להדחיקם, או על אירועים מפחדים ביותר. כך גם נסקר אודות חולמים מתקופת השואה ומלחמת המפרץ.
אשר לתקופת השואה יש לציין כי אולי חלק מהחלומות שהיהודים חלמו בימי השואה, נבעו מהשפעות אוטוסוגסטיות, אבל דבר אחד ברור. שהחלום היווה חלק נכבד מהוויה של חיי הגיטו והמחנה ובמקרים רבים השפעתו היתה חיובית.
ואי אפשר לסיים משהו בלי היהדות. על פי היהדות החלום אמור לרמז לו על משהו. כך פתר יוסף את חלומות פרעה וכך פתר דניאל את חלומותיו של נבוכדנצאר.בימים ההם האמינו בני האדם כי הצפוי להם תלוי בפיתרון כפי שנאמר "כל החלומות הולכים אחר הפה".(מסכת ברכות דף נה').
אמונה זו משתלבת יפה עם מחקרי זה: אדם החרד, חולם בעיקבות כך חלום קשה וכך הוא נוח יותר להאמין כי אכן משהו קשה עומד לקרות לו.
ביבליוגרפיה
1.אהרון צביה, תגובותיהם וסגנון התמודדותם של ילדים ובני נוער ישראליים במהלך מלחמת המפרץ, (עבודת מ"א), אוניברסיטת בר- אילן, תשנ"ד.
2.איילון ע., "טיפול נפשי בנפגעי פעולות טרור, בתוך: חיים ד., איציקסון י., שפלר ג., (עורכים), פסיכופתולוגיה קצרת מועד- רקע טכניקות ויישום, ירושלים, האוניברסיטה העיברית, 1989.
3.הנטמן שירה, חשיפה קודמת לארועים טראומטיים על תגובות הקשישים למלחמת המפרץ",(עבודת מ"א) אוניברסיטת ת"א, 1992.
4.גיורא צבי, פסיכופתולוגיה, גישה קוגנטיבית, תל-אביב, 1979.
5.דרעין ע. ד"ר, מחלות נפש והפרעות בהתנהגות, תל-אביב, 1985.
6.מבוא לפסיכולוגיה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1994.
7.סולומון זהבה ופלום חנוך, "אירועי חיים, תגובות קרב, ותסמונת פוסט טראומטית", מגמות, ל"ב, 4, עמודים 537-546.
8.קווינט שרה, קשרים בין הכנה מטרימה וניסיון קודם עם אסונות לבין אפקטיביות בתי הספר בעת מבצע "סופה במדבר", אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג.
9.קליגמן א., התערבות פסיכולוגית בעת אסון, ירושלים, 1990.
10.רגולנט רות, תיזת ההחלמה האישית- דפוסי התמודדות של אזרחים הסובלים מתסמונת פוסט-תראומטית ונמצאים בטיפול נפשי, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1994.
11.שטיין ענת, מידע על המצב ודפוס אישיות רפרסיבי-סנסטיבי והקשר שלהם עם תגובות מצוקה והתמודדות בקרב ילדים בעת מלחמת המפרץ,עבודת מ"א, אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ד.
4.פרנקנשטיין, קרל, "על החרדה אצל הילד", מגמות,401-380 ,1952.
12.שלו אריק, "גישה רב מימדית לתסמונת הפוסט טראומתית", שיחות, כרך ח', 2, מרץ 1994.
1.זינגמונד פרויד, ספר החלומות, 1904.
2.לוין יצחק, הפסיכולוגיה של החלום, הוצאת דקל, תל-אביב, 1980.
3.פורום אריך, השפה שנישכחה, ירושלים, 1977
4.דרשוביץ, שמחה, זכירת חלומות: השוואה בין חלומות מעוררים וחלומות אחרים בכמות הזכירה ובתוכנה, ובדיקת הקשר בין הדחקה לזכירת חלומות, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, מח' לפסיכולוגיה, 1984.
5.איבשיץ יהושוע, "חלומות בגיטאות ובמחנות ריכוז בתקופת השואה", זכור, תשמ"ז.
לביא, פרץ, "האם קיים קשר בין חלומות ומצבי חולי?" הרפואה, 1994 עמודים 685-684.
4.דרשוביץ, שמחה, זכירת חלומות: השוואה בין חלומות מעוררים וחלומות אחרים בכמות הזכירה ובתוכנה, ובדיקת הקשר בין הדחקה לזכירת חלומות, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, מח' לפסיכולוגיה, 1984.
1.ABRAMOVITCH, HENRY, "THE NIGHTMARE OF RETURNING HOME: A CASE OF ACUTE ONSET",NIGHTMARE DISORDER TREATED BY LUCID DREAMING, ISRAEL JOURNAL OF PSYCHIATRY RELATED SCIENCES, 32[2], 1995, 140-145.
2.COHLER BERTRAM (1994), MEMORY RECOVERY AND THE USE OF THE PAST: A COMMENTARY ON LINDSAY, APPLIED COGNITIVE PSYCHOLOGY, VOL 8(4), PP. 365-378.
3.GERRY MARYANNE,(1994) "MEMORY: A RIVER RUNS THROUGH IT", CONSCIOUSNESS AND COGNITION, AN INTERNATIONAL JOURNAL, VOL 3, PP.438-451.
4.GREER JOANNE, "RETURN TO THE REPRESSED IN THE ANALYSIS OF AN ADULT INCENT SURVIVOR", PSYCHOANALYTIC-PSYCHOLOGY, 1994, VOL 11(4) PP.545-561.
5.HEMMENDINGER, JUDITH ROBINSON, SHALOM, "PSYCHOSOCIAL ADJUSTMENT 30 YEARS LATER OF PEOPLE WHO WERE IN NAZI CONCENTRATION CAMPS AS CHILDREN.IN: SPIELBERGER, C.D.; SARASON, I.G. MILGRAM, N.A. [ED.]: STRESS ANXIETY, V. 8. WASHINGTON, D.C.: HEMISPHERE PUB, CO., 1982, 397-399.
6.SADEH, AVI, ANDERS, THOMAS, "SLEEP DISORDERS",IN: ZEANAH, C.H. [ED.]: HANDBOOK OF INFANT MENTAL HEALTH, NEW YORK: GUILFORD PRESS, 1993, 305-316.
7.GLICKSOHN, JOSEPH, "BELIEF IN THE PARANORMAL AND SUBJECTIVE PARANORMAL EXPERIENCE", PERSONALITY INDIVIDUAL DIFFERENCES, 11[7], 1990, 675-683.
8.REISER LYNN WHISNANT,(1994) "REMEMBERD CHILDHOOD ARTIFACTS: WINDOWS TO THE PAST", PSYCHOANALYTIC STUDY OF THE CHILD, VOL 49, PP. 241-262.
9.LAVIE, PERETZ, HEFEZ, ALBERT , HALPERIN, GILA, "LONG TERM EFFECTS OF TRAUMATIC WAR-RELATED EVENTS ON SLEEP", AMERICAN JOURNAL OF PSYCHIATRY, 136[2], 1979, 175-178.
10."POISON SLEEP: DREAMING IN HOLOCAUST SURVIVORS" ,KAMINER, HANNA ,LAVIE, PERETZ DREAMING, 1991.
11.OFSHE RICHARD, (1994), "RECOVERD MEMORY THERAPY AND ROBUST REPRESSION: INFLUENCE AND PSEUDOMEMORIES", INTEGRATION J. O. CLINIC AND EXPERIMENTAL HYPNOSIS, 42, PP.391-410.
12.PETERSON R.G, (1994), "THE REALITY OF REPRESSED MEMORIES", COMMENT, 49, PP.443-453.
1

תגים:

שוק · דימיון · סיוט · שינה · לינה · בהלה · אסוציאציה · הזיה · פחד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת טראומה ואירועי חרדה על החלומות", סמינריון אודות "השפעת טראומה ואירועי חרדה על החלומות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.