|
עבודות [1-9] מתוך 100
:: [עמוד 1 מתוך 12]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
עבודות חדשות במאגר |
| עבודה מס'
68404 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
לוגו בישראל, 2010.
התפתחותו וחשיבותו של הלוגו, בדגש על שימושו בישראל. |
| 2,923 מילים (כ-9 עמודים), 3 מקורות, 199.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
לוגו (בעברית: סמליל) הוא אלמנט גרפי, טיפוגרפי שנוצר או עובד במטרה לסמל ולייצג גורם מסוים (בדרך כלל, ארגון או מוצר) ולהיות מזוהה עימו בתודעת הציבור, הוא אחד ממרכיבי השפה החזותית המשמשים אותנו במערכת התקשורת היומיומית1.
הלוגו הינו שפה ויזואלית הנולד מתוך הצורך של החברה לאלמנטים חזותיים לתקשורת, לוגו יכול להיות משחק טיפוגרפי עם אותיות המרכיבות את שם החברה, כמו כן הוא יכול לכלול איור, אייקון וסלוגן שמתמצת את המסר של החברה.
לוגו וסמל- כולנו זקוקים לסימן גרפי ברור שיעביר לנו את המסר בצורה מיידית; התמרורים בדרכים הם דוגמא מצוינת לשימוש יעיל בסמל, הסמל ע"ג התמרור מעביר לנו אינפורמציה מהירה,קוהרנטית וחד משמעית לכל אדם.
למעשה הלוגו מחליף שפה לא יעילה או לא קיימת, אם במקום תמרור היה מופיע טקסט המורה לנו לא לבצע פניית פרסה או לנסוע באדום סביר להניח שהאינפורמציה לא הייתה עוברת בצורה המהירה ביותר או בכלל אם מדובר בתייר למשל.
ללוגו בעולם הפרסום והשיווק יש חשיבות עצומה משום שרוב האנשים מעבדים מידע בצורה חזותית ויזואלית.
צבעי קוקה קולה האדומים והלבנים לדוגמא מאפשרים לנו לזהות את המוצר במיידיות, ה"סווש" של נייקי מזוהה גם בלי שיהיה כתוב "נייקי",כנ"ל לגבי הפרה המסמלת את חברת "עלית" או הכוכב הסגול המייצג את רשת הסלולאר "סלקום". כלומר הלוגו משמש כ"פני" החברה אותה הוא מייצג .
העיצוב הגרפי של הלוגו הוא חלק מהליך מיתוג המוצר, הארגון או החברה, ולכן על הלוגו לשדר ערכים מסוימים שיתקשרו בבהירות בקרב הצרכנים. ושוב ניקח לדוגמא את ה"סווש" של נייקי, אשר נועד להתחבר בתודעת הצרכן למהירות וכמו כן לבטא הצלחה והישגיות, כלומר האלמנט הויזואלי שנבחר לייצג את נייקי הוא בעל משמעות מעבר להיותו אסתטי.
בעבר, לא היה צורך לשים לוגו על חנויות או על מוצרים מכיוון שהתחרות הייתה קטנה, היה בדרך כלל מינימרקט אחד בעיר, חנות אלקטרוניקה אחת וכו' כיום אנו חיים בשוק הגלובלי הרחב שבו הצרכן נחשף לכמות עצומה של מסרים ויזואליים, יש אלפי מוצרים על המדף והריבוי הזה מצריך מאיתנו לחפש את הדרך הטובה ביותר לבדל את מוצרינו מקרב שאר המוצרים.
לסיכום, בעלי עסקים אשר מעוניינים לקדם את מוצריהם ישתמשו בלוגו מכיוון שהוא ממריץ טוב, לאחר שהצרכן רואה את הלוגו המסוים, הוא זוכר מיד לאיזה מותג הוא שייך. בחיים המודרניים כיום, אין לאנשים זמן רב כדי לחקור את כל היתרונות והמאפיינים של כל מותג, הם פשוט שמים לב ללוגו ויודעים מיד מהם אותם מוצרים ולמה הם מיועדים. נוסף על כך, עם הופעת האינטרנט, הקנייה הפכה לקלה יותר; בדיוק כפי שאנשים הקונים בחנויות מחפשים מותגים מוכרים, כך הם עושים גם כאשר הם מדפדפים באינטרנט. לכן, כאשר יש לוגו (טוב) האנשים לא מתקשים לזהות את המותג.
עיצוב לוגו הוא במידה מסוימת הדרך הפשוטה והישירה ביותר לקידום עסק מכיוון שהוא מהווה סוג של הצהרה כוללת של מה שהחברה \ מוצר באמת.
בעבודתי חקרתי את הסמלים שעברו שינויים עם השנים משום שעניינו אותי הסיבות לכך, כמו כן עניין אותי לראות כיצד העיצוב מושפע מתקופה וכיצד המסר מכתיב את העיצוב.
תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון - עיצוב לוגו
פרק שני - לוגו בישראל (בנק הפועלים, עלית, שטראוס, קוקה קולה, אל על, תנובה)
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
הלוגו מסמל חברה או עסק אך מעבר לכך מסמל התפתחות חברתית וכלכלית; הוא כמעט ולא נשאר זהה ועם השנים משתנה עיצובו בהתאם לתקופה; לעיתים הטיפוגרפיה משתנה לפעמים הגוונים מתחלפים ולפעמים המסר משתנה, אך נוכחותו של הלוגו היא בלתי נלאית , ועל כן חברות רבות משקיעות כסף רב בעיצובו.
בשבילי הלוגו הוא מנהרת זמן משום שהוא טומן בחובו הרבה זיכרונות נוסטלגיים, הוא סמן של תקופה ולכן הוא בעל כוח.
לא כל לוגו משתנה וישנן חברות בארץ ובעולם שהלוגו שלהן הוא בן גילן, הלוגו של עיתון "הארץ" למשל בן- 70 שנה, הלוגו של חברת המכוניות האמריקאיות "FORD" בן- 90 שנה וישנן עוד דוגמאות רבות אחרות. השורה התחתונה היא: אם הלוגו עובד אז אין צורך להחליף אותו. |
| |
| עבודה מס'
68403 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער, 2002.
סקירת תוכנית מניעתית וטיפול בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב בני נוער. |
| 6,385 מילים (כ-19.5 עמודים), 25 מקורות, 199.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
נכונות האדם להתנסות באלכוהול ובסמים מתפתחת ומתגבשת בתוך מערך יחסיי גומלין בין הפרט לבין המערכות החברתיות שעמן הוא נמצא בקשר. מחקרים אפדמיולוגיים בעולם ובישראל הניחו, כי בתקופת ההתבגרות מתרחש תהליך ראשון של התנסות בסמים ומתפתחים דפוסי שימוש קבוע בסם (גרין בתוך קריגר 1990 ; זיו, 1996). במהלך שלב התפתחותי זה, מצויים הנער או הנערה בקשרי גומלין עם שתי קבוצות התייחסות עיקריות: המשפחה וקבוצת השווים המשפיעות במידה רבה על נכונותם של המתבגרים להשתמש בסמים (גרין, 1995).
חלק מהנערים פונה אל הסם עקב לחץ ומצוקה זמנית, לחץ חברתי, או נורמה חברתית. מתבגרים מתנסים בסמים כחלק ממגוון התנסויות גיל ההתבגרות. עבור חלק מהמתבגרים מספק השימוש בסם ריגוש מידי בעיתות שעמום, הקלה של חרדה, או הקלה של לחץ מצד סמכות. נערים בדרך כלל, אינם מוגדרים כמכורים לסמים מאחר שהם אינם משתמשים בסמים לאורך זמן. בדרך כלל הם משתמשים בסם באופן מזדמן , באירועים חברתיים ובמסיבות. רוב הנערים לא יתמכרו לסמים למרות מספר התנסויות, אולם חלקם נמצאים בסיכון גבוה להתמכרות עקב בעיות ביו-פסיכו-סוציאליות שונות (רוזמן ואביעד, 1988).
בעבודה זו נתייחס לנושאים הבאים: נתונים על היקף התופעה, איפיוני מתבגרים המשתמשים בסמים, גורמים משפחתיים, השפעת עמדות בני הנוער על שימוש, גורמי סיכון והגנה, תהליך ההתמכרות, , טיפול בבעית השימוש בסמים בקרב בני נוער ותוכניות מניעה.
תוכן עניינים:
מבוא
שימוש בסמים בגיל ההתבגרות
היקף השימוש בסמים בקרב בני נוער
טיפולוגיה של בני נוער הפונים לסמים
גורמים משפחתיים
הקשר בין עמדות לשימוש לרעה בסמים
התהליך שעובר המתבגר מההתנסות ועד לתלות
הטיפול בנוער המשתמש בסמים
מסגרות לטיפול ושיקום בני נוער מכורים הקיימים כיום בישראל
חינוך למניעת שימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים בקרב בני נוער
מניעה בפועל של שימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים
הקשיים שביישום תכניות מניעת שימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים
סיכום ודיון
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
תפוצתה וייחודה של תופעת השימוש בסמים בקרב בני נוער והעובדה כי קיימים מספר מאפיינים ספציפיים, הביאו להתייחסות לקבוצה זו כאל תת תרבות של סמים -drug subcultural (kandel, 1978). תת-תרבות זו כוללת ערכים, נורמות התנהגותיות, שפה, טקסים, והגדרות תפקידים הקשורות לתחום השימוש בסמים. תת תרבות זו, משתלבת בסגנון החיים המאפיין מגזרים רבים של מתבגרים בעולם כולו וכוללת: מוסיקה, לבוש, צורות בילוי, אסתטיקה ועוד. בנוסף, היא מבטאת את אופיו האגוצנטרי של המתבגר בתהליך התפתחותו הקוגנטיבי, האמוציונלי והחברתי, ומעלה לדרגת מיתוס את צרכיו האישיים של המתבגר ודוחקת לפינה את צרכי החברה (קריגר, 1990). אפטר, הטב, ויצמן,וטיאנו (1999), תארו את תקופת ההתבגרות כתקופה של מעברים ושינויים אשר במהלכה צפוי כי המתבגר יבחן וינסה התנהגויות שונות בטרם יגיע לזהותו האישית והעצמאית. |
| |
| עבודה מס'
68402 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
'הרי לא תשאל אותי לשמי': הקבלה בין טאבו גילוי-העריות לבין פרשת "וישלח", 2006.
דיון ב"טאבו" וגילוי עריות, וניתוח של מספר ציורים. |
| 3,798 מילים (כ-11.5 עמודים), 26 מקורות, 99.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העבודה דנה במושג הטאבו ומחברת בין המושג המודרני של טאבו גילוי-עריות לבין מושג טאבו בכורות שהתקיים בתקופת פרשת "וישלח". מתוך ההקבלה מתחברת דמותו של יצחק לדמותה של אם המצויה בתוך משפחה בה יש גלוי-עריות ודמותו של עשו לדמות שעברה גילוי-עריות.
בנוסף, העבודה בוחנת עד כמה הציורים הנדונים נאמנים לסיפור המקור אם בכלל, ואם לאו, מדוע.
עבודה זו מציגה את הנושאים הבאים:
הצגת תערוכת ציורים שהוצגה בשם "הרי לא תשאל אותי לשמי"
מושג הטאבו בהקשר של התערוכה ושל פרשת "וישלח"
הקשר בין "אהבה" לבין הפרת טאבו
אפשרות ההחלמה שניתנת עבור מי שחווה הפרת טאבו
ביטוי חיי היומיום בשלוש תמונות נרטיביות
מתוך העבודה:
בתערוכה, שהתקיימה לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים בסוף שנת 2003, הוצגה תערוכתה של יפעת רובינשטיין בגלריית "אנטיאה - מקום לאומנות נשים" ב"קול האישה" בירושלים. בתערוכה הוצגו אחד-עשר ציורים, כולם מצוירים בצבעי-מים, והיא נקראה "הרי לא תשאל אותי לשמי".
התערוכה בכללה התמקדה בחוויה הפרטית של מי שעברה גילוי-עריות מידי אביה, כשהנושא המרכזי היה "הוצאה מן הסגור" וממה שמוגדר כטאבו, אל אויר העולם, אל "הרגיל", אל הפתוח לכל.
על מושג הטאבו נכתבו מאמרים רבים, אך כאן אפתח את הקישור שנעשה בין תוכן התערוכה לבין שמה של התערוכה, אשר מהווה הכוונה לפרשת "וישלח", אשר בספר בראשית, בה מובא סיפור מאבקו של יעקב ב"איש": |
| |
| עבודה מס'
68401 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
השפעת הידברות על יחסי דתיים-חילוניים בישראל, 2010.
ייחוס רגשות הדדי של דתיים וחילוניים, תפיסה חברתית של יחסי דתיים-חילוניים כבעיה חברתית, והשפעתה של תוכנית הידברות על תחומים אלו. |
| 12,715 מילים (כ-39 עמודים), 42 מקורות, 449.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
למחקר הנוכחי ארבע מטרות עיקריות: ראשית, לבחון את השערת ייחוס תת-האנושיות בהקשר של יחסי דתיים-חילוניים, כלומר לבדוק אם דתיים וחילוניים מייחסים יותר רגשות משניים לחברי קבוצתם מאשר לחברי קבוצת-החוץ. שנית, לבדוק את השערת המגע הבין-קבוצתי בהקשר זה, דהיינו לבחון אם הידברות בין דתיים לחילוניים מביאה לשינוי בייחוס תת-האנושיות ההדדי. שלישית, לבדוק אם דתיים וחילוניים בישראל תופסים את היחסים בין דתיים לחילוניים כבעיה חברתית. לבסוף, לבחון אם ההידברות בין הצדדים משפיעה על תפיסת היחסים בין דתיים לחילוניים כבעיה חברתית.
שוער כי לפני תחילת ההידברות תימצא תמיכה להשערת ייחוס תת-האנושיות: יהיה ייחוס תת-אנושיות הדדי בקרב המשתתפים הדתיים והחילוניים. כמו-כן, שוער כי תימצא תמיכה להשערת המגע הבין-קבוצתי: ההידברות תביא להפחתת ייחוס תת-האנושיות ההדדי בין הדתיים וחילוניים. השערה נוספת גרסה כי לפני ההידברות יחסי דתיים-חילוניים יתפסו בעיני הצדדים כבעיה חברתית חמורה, וכי ההידברות תביא לכך שיחסים אלו יתפסו כבעיה חברתית פחות חמורה.
מאה ושניים סטודנטים דתיים וחילוניים מאוניברסיטת בר-אילן וממכללת צפת השתתפו במחקר. המדגם כלל 70 נשים ו-32 גברים. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 25 שנים, והוא נע בטווח של 17 עד 51 שנים. הסטודנטים השתתפו בתוכנית הידברות המתקיימת במוסדות הלימוד שלהם. הם השיבו על שאלון דיווח עצמי במהלך מפגש ההידברות הראשון וכן במהלך מפגש ההידברות האחרון. שאלון המחקר נוצר במיוחד עבור המחקר הנוכחי, ובו נבדק ייחוס הרגשות כלפי הציבור הדתי והחילוני, וכן נבדקו תפיסות הצדדים לגבי המידה בה יחסי דתיים וחילוניים מהווים בעיה חברתית עבור החברה הישראלית.
ממצאי המחקר לא תמכו בהשערות.
באחרית העבודה, מוצג דיון בממצאי המחקר הנוכחי בהתייחס להשערות המחקר ולתיאוריות מרכזיות בתחום היחסים הבין-קבוצתיים. כמו-כן, נידונים מגבלותיו של המחקר ואף מוצעים הצעות למספר מחקרי המשך, שיבחנו אספקטים שלא נבחנו בעבודה הנוכחית. ממצאי המחקר הנוכחי ומחקרי ההמשך עשויים להוות תרומה משמעותית להבנת יחסי דתיים-חילוניים בחברה הישראלית והשפעת ההידברות על יחסים אלו. הבנה זו תסייע להגביר את האפקטיביות של מפגשי הידברות נוספים בין דתיים לחילוניים.
תוכן העניינים:
תקציר
רקע תיאורטי:
קונפליקטים בין-קבוצתיים
ייחוס רגשות אנושיים
מפגשים בין קבוצות בקונפליקט - סקירה עיונית
מפגשים בין קבוצות בקונפליקט - סקירה מעשית
יחסי דתיים-חילוניים בישראל
תפיסת יחסי דתיים-חילוניים כבעיה חברתית
מהי הידברות
שאלות והשערות המחקר
שיטת המחקר
תוצאות המחקר
דיון
ייחוס רגשות
תפיסת יחסי דתיים-חילוניים כבעיה חברתית
מגבלות המחקר
הצעות למחקרים עתידיים
ביבליוגרפיה
נספח - שאלון המחקר
מתוך העבודה:
קונפליקטים בין-קבוצתיים
לצורך הבנתם של תהליכים בין-קבוצתיים פותחו תיאוריות שונות ומגוונות בתחום הפסיכולוגיה החברתית, המנסות לתאר את הנסיבות להיווצרותם של קונפליקטים בין קבוצות.
קונפליקטים בין-קבוצתיים מתאפיינים במקרים רבים בהופעתן של דעות קדומות. דעה קדומה מוגדרת באופן כללי כ"רגש, אוהד או עוין, כלפי אדם או נושא, אשר אינו מבוסס על עובדות או על התנסות ממשית" (Allport, 1958:7). בהתייחס לקונפליקטים בין-קבוצתיים, מופיעה לרוב הדעה הקדומה בהקשרה השלילי ומוגדרת כרגש או תחושת עוינות כלפי אדם, רק בגלל השתייכותו לקבוצה מסוימת אשר יוחסו לה מאפיינים שליליים (1958:8). |
| |
| עבודה מס'
68400 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שיטות מחקר איכותני - השוואה בין שני מאמרים, 2010.
השוואה בין שני מאמרים העוסקים בחדשות מקוונות - מאמר איכותני-סיפורי ומאמר איכותני המשתמש בשיטות כמותיות. |
| 2,824 מילים (כ-8.5 עמודים), 4 מקורות, 79.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בעבודה זו אדון בספר ONLINE NEWS של STUART ALLAN ובמאמר NEWS OF PRIORITY ISSUES IN PRINT VERSUS INTERNET NEWSPAPERS של XIGEN LI. אנתח את שני המאמרים ואשווה בינהם על נת להבין את ההבדלים בגישות השונות בניתוח איכותני.
מאמרים מסוימים משתמשים בכלי מחקר כמותיים ומאמרים אחרים בגישה התיאורית-סיפורית. אתחיל מהניתוח של הספר ואז אעבור לניתוח המאמר.
מתוך העבודה:
ONLINE NEWS.
השיטה בה משתמש סטוארט אלן היא היסטוריוגרפיה ביקורתית- גישה היסטורית המחפשת להבין את החומרנות של שינוי חברתי- שכוונתה להשלים מחקרים קיימים על ידי הימנעות מהבעיות הרגילות שקשורות לדעות ושאלות בנושא טכנולוגיה: הקיטוב והויכוח בין מתנגדי הטכנולוגיה למצדדים בה- דטרמיניזם פסימי מול גישת החדשנות. נראה שהחוקר מקווה שהתמקדות הספר בשיח המתפתח בקרב עיתונאים לגבי טכנולוגיות של עיתונות מקוונת (למשל דיווח בבלוגים) תתרום למאמצים להימנע מויכוח זה על ידי הצגת שאלות של חדשנות מול אילוצים -בעד ונגד-טכנולוגיות עיתונות מקוונת במשך תקופה של עשר שנים. הכתיבה בספר היא אריגה של מידע ממקורות שונים לנרטיב כולל- בחינה ביקורתית של מקורות והסינתזה של פריטים ממקורות מגוונים לנרטיב קוהרנטי. |
| |
| עבודה מס'
68399 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מעשיית "חולדה ובור", 2001.
ארבעה נוסחים של המעשייה - כלים לבדיקת הפן הפסיכולוגי. |
| 3,866 מילים (כ-12 עמודים), 47 מקורות, 549.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
אני מוצאת במעשיית "חולדה ובור" פתח לתפיסות עולם רבות ומגוונות, בין אם הן מודרניות ובין אם הן נקשרות לתפיסות העממיות של אז. נראה בעיני, כי סיפור "חולדה ובור" מעמיד את המלחמה לחיים כאומללה מול המציאות השואפת אל המוות. המלחמה לחיים היא מן הייצוג הנשי, דווקא. הנשיות, שאינה חלק מכתיב, שאינה חלק הארי של התפיסה הממסדית, שאינה חלק מן התפיסה המגובשת הקאנונית, היא דווקא, זו המייצגת את המאבק לחיים. הגבר, הוא המביא את המוות, הוא המייחל למוות מתוך מושגי התרבות עצמם, מתוך הקליטה של המסרים היומיומיים. נראה, כי המסר הוא, שהתרבות עצמה מחנכת לחידלון, ומאפשרת את הכלים למוות, לחוסר החיים ולאטימת העתיד.
ארבעת הנוסחים(12), שייבחנו כאן, מאפשרים, דווקא בשל הדומות, הבחנות דקות יותר בניתוח הספרותי. השינויים ה"קלים", שבחלקם נראים כמקריים, ובחלקם נראים כבעלי משמעות רחבה יותר, הם הם, המאפשרים את ריכוז המאמץ במשמעויות השונות. הטקסט מבחינת תוכנו ומסריו הרחבים אינו משתנה באופן רדיקאלי בין נוסח לנוסח. אולם, בין טקסט לטקסט משתנים אופני ההבעה, ההדגשים וההתמקדויות הנקודתיות של אותו נוסח. הסיבות יכולות להיות מגוונות; משיבוש וטעות בכתיבה או בהעתקה ועד ייצוגים ועניין אישי של הכותב או המעתיק. לעניין זה יכולות להתחבר אסכולות מחקר שונות, שתצבענה על כמה אפשרויות או היבטים לכל שינוי ושינוי.
אסכולות המחקר השונות יובאו כדי להסביר, דווקא, את השונה ולא את הדומה בין הטקסטים. המטרה העיקרית בהבאה של כמה אסכולות למושג, ביטוי או משפט שונים היא, בעיקר כדי להראות, שהשינוי אינו רנדומאלי, אלא יש מאחוריו עניין, שאינו בטל בשישים. במקרים בהם לא תהיה אפשרות להעלות הסבר חוץ ספרותי (כי אותו שינוי אינו עומד בהקשר תרבותי או מציאותי מסוים) דרך האסכולות השונות, ינותח המקרה בכלים הספרותיים בלבד.
המעשייה עצמה היא מעשייה רחבת יריעה, עניינים ומסרים. אין באפשרותי בעבודה קצרה זו לענות על כלל ההיבטים, העולים מתוך הטקסט. אנסה, ככל שאוכל לרכז את הרבדים השונים, העולים מן המעשייה לכדי עניין מרכזי ומורכב כאחד. במקומות בהם העניין מורכב, עד לכדי צורך בעבודה נוספת, אעיר את הערותיי במקום. המטרה בעבודה זו היא לאו דווקא בהעצמת השינויים והסברתם. בסופו של דבר אחבר את ארבעת הנוסחים לכדי מסר עיקרי אחד.
תוכן העניינים:
פתיחה
מושגים
ההקשר הסוגתי
סיום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
מעשיית(1) "חולדה ובור" נזכרת ומסופרת בטקסטים רבים. הטקסט העברי(2) הראשון (מבחינה דיאכרונית), בו מוזכרת מעשייה זו, הוא בתלמוד הבבלי, תענית ח' ע"א (דור האמוראים השלישי, סוף המאה השלישית תחילת המאה הרביעית). המעשה בגמרא מובא רק כרמיזה:
ואמר רבי אמי: בוא וראה כמה גדולים בעלי אמנה. מניין?
מ"חולדה ובור". ומה המאמין ב"חולדה ובור", כך המאמין
בהקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה.
הטקסט העברי השני מבחינה דיאכרונית, בו מובאת מעשייה זו, הוא בספרות הגאונים(3) (סוף המאה העשירית תחילת המאה האחת-עשרה). זהו הטקסט הראשון(4), אשר מצוי בידיי, המביא סיפור מפורט על "חולדה ובור". מקור נוסף, אם כי מתומצת יותר, המספר את מעשיית "חולדה ובור", הנו ברש"י(5) (1040-1105) לתענית ח' ע"א ד"ה "חולדה ובור". כמאה שנה מאוחר יותר מובאת המעשייה אצל בעלי התוספות(6) (מאה שתים-עשרה ומאה שלוש-עשרה) בנוסח נרחב יותר מרש"י, אך מתומצת יחסית לנוסח ב"אוצר הגאונים". |
| |
| עבודה מס'
68398 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
בין אמהות לבין בנות באומנות הישראלית, 2006.
ניתוח תמונות על פי חמישה סוגי היטמעויות. |
| 4,776 מילים (כ-14.5 עמודים), 26 מקורות, 599.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בכל מקום בארץ אנו נמצא את כל חמשת סוגי ההטמעויות, שיורחבו כאן; ואלו הם:
1. הטמעות באמצעות אימוץ מאפייני התרבות הפטריאכלית, ללא ויתור על הזהות המטריאכלית-גינארכית וללא תחושת אנומליה נשית-אמהית.
2. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית ללא ויתור על הזהות המטריאכלית-גינארכית, מלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית ובחיפוש אחר נורמאליות.
3. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית, תוך ויתור על הזהות המטריאכלית, שאינה מלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית.
4. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית, תוך ויתור על הזהות המטריאכלית, המלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית ובחיפוש אחר נורמליות.
5. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית, תוך ויתור על הזהות המטריאכלית, המלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית, הגוררת בעקבותיה תחושת דחייה, ואף אנטגוניזם כלפי הנשיות, כלפי האמהות וכלפי הנשים. סוג זה של הטמעות יזוהה בדבריי כשנאה-עצמית.
על פי הערכתה של כותבת שורות אלו, ניתן לקטלג את יצירותיהן של האמניות אשר כן התייחסו לנושא היחסים אם-בת בחמש קטגוריות של הטמעות אל תוך מסריה וזהותה של התרבות הפטריאכלית:
ההטמעות באמצעות אימוץ מאפייני התרבות הפטריאכלית, או ההטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית נמדדה באמצעותי על פי שני קריטריונים עיקריים:
א. ברמת השתיקה: עד כמה נשים אמהות ובנות קבלו את הטענה, כי הגדרתה של אשה שונה באופן מהותי מהגדרתה כאם(15);
את טענתו של לאקאן, ואת פירושה של ליכטנברג-אטינגר, לקחתי גם בבחינת הקריטריון השני, במה שהוגדר על-פי הבנתי, כ"הצד השני של אותה מטבע":
ב. ברמת הקבלה של השפה הפאלית, כפי שהתבטאה ביצירתן של הנשים.
בשלב השלישי, ביקשתי לבחון מהי רמת תחושת האנומליה, המבוטאת ביצירה בקשר לנושא זה, ועד כמה ניתן לראות אם ישנו חיפוש אחר ה"נורמאליות".
חמשת הסוגים כאן, מובאים בצורה מדורגת מתופעת ההטמעות אל התרבות הפטריאכלית, המוגדרת בעיני כתופעה אוניברסאלית, טבעית וצפויה (שני הסוגים הראשונים להלן), אשר אינה מלווה בתחושה שיתר הנשים אינן "נורמאליות" ובשנאה-עצמית, ועד הטמעות אל התרבות הפטריאכלית, אשר מלווה עם הוויתור על הזהות המטריאכלית, ואשר עלולה להגיע עד לכדי שנאה-עצמית מובהקת והרסנית ביותר.
הערת מערכת: התמונות אינן כלולות בקובץ העבודה.
מתוך העבודה:
רבים מן הסוגים של ההטמעות, שאזכיר, מתייחסים לנשים, שמחזיקות בעמדה כי נשים אחרות (אימותיהן או בנותיהן) אינן נורמאליות "במידה מספקת". עמדה זו סותרת את דברי וויניקוט , שחולל מהפכה חיובית ביחס של נשים-אמהות אל אימהותן. הרעיון לפיו נשים אינן מאוזנות, או סוטות, ייתכן שהוא נובע מסטריאוטיפים אנטי-נשיים. דורות של שנאת-נשים ורדיפות הטביעו חותמם על נשים רבות וזרעו בהן אמונה כי הנשים כולן הינן בגדר אנומליות, בשל מעמדן ה"מוזר" בעולם. ביטוי לדעה זו נמצא, למשל, בתחום הפסיכיאטריה. דמויות בעלות שם בפסיכיאטריה ופסיכואנליזה, אימצו את ההנחה הבסיסית שרווחה בקרב פסיכיאטריים ופסיכואנליטיקאים, שטענו שנשים פגיעות במיוחד למחלות נפש(6). |
| |
| עבודה מס'
68397 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מריסול כבוחנת חוויה מול זהות , 2002.
ניתוח שתי יצירות נבחרות - "דיוקן עצמי", ו-"הביקור". |
| 2,351 מילים (כ-7 עמודים), 26 מקורות, 299.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בעבודה כאן, אין באפשרותי להיכנס לכל המשמעויות של התיאוריה הקווירית. אגע כאן בכמה נקודות עיקריות, על מנת שאוכל להסביר את תפיסתי לגבי יצירותיה של מריסול. נקודה אחת, הנראית לי רלוונטית כבסיס להבנה של התיאוריה הקווירית כחלק מן התפיסה הפוסט-מודרניסטית, ארחיב כאן.
התיאוריה הקווירית, בעיני, מנסה להיכנס כמבע אפשרי בתוך הפער הזה. המטאפיסיקה כמטרה נראית בעיניי כמעייפת עד בלתי אפשרית. התיאוריה הקווירית באה להעלות אפשרות, כאן. היא אינה מבקשת ביטול המושגים כולם, אלא היא מציאה עצמה כאפשרות בלבד. אי לכך, נראה בעיני, כי תיאוריה זו יכולה להתממש ביתר שאת גם כתיאוריה פרקטית מעבר לתפיסה הפילוסופית שבה. הפרקטיקה של התיאוריה הקווירית רלוונטית במקום בו הפרקטיקה של תנועות המחאה הפמיניסטיות האמריקאיות נכשלו.
באין הבדל בזמן הכרונולוגי , ובאין הבדל בסגנון האומנותי, אבקש לקשר גם את הצד התימטי האפשרי כאן. התיאוריה הקווירית מאפשרת את הכלים לקריאה זו. הקריאה כאן תתבסס מתוך הראייה, כי ישנה זיקה בין יצירותיה של מריסול, וכי מריסול אינה יוצרת כל עבודה כאילו היא מנותקת מעבודות אחרות שלה. אני יוצאת מתוך ההנחה, כי מריסול בונה את פיסולה מתוך הצורך למצוא מקום כאומנית מודרנית בכלל וכאומנית פופ-ארט בפרט .
מריסול ביצירותיה נוגעת בדילמות ובמאבקים החברתיים, כפי שהתבטאו המה בחברה האמריקאית. נראה, כי ישנה התמקחות מתמדת עם מושגי התרבות, כפי שהתנועות הפוליטיות רצו לצאת כנגד ולהגדיר מחדש. ההתמקחות כאן היא קולנית ורועשת ומעירה את הסביבה, למרות שבפועל מריסול אינה רואה עצמה כיוצרת את ההתנגדות .
נראה בעיני, כי מריסול מתייחסת לבעיית השחורים בארצות הברית של שנות השישים של המאה הקודמת באותה דרך בה היא מתייחסת לבעיית הנשים בארצות הברית דאז. ההתייחסות לשתי בעיות אלו היא מתוך תפיסת הפופ-ארט, כפי שאני מבינה תפיסה זו(6).
תוכן עניינים:
פתיחה
מריסול ובעיית השחורים והנשים בארצות-הברית של שנות ה-60
מריסול ובעיית הנשים בארצות-הברית
סיום
רשימת תמונות (התמונות עצמן אינן כלולות בקובץ העבודה)
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
שנות השישים של המאה הקודמת בארצות-הברית אפשרו מגוון ביטויים בחברה, שבחלקה ביקשה לצאת כנגד התפיסה השלטת . מריסול הצטרפה ביצירותיה(8) אל היוצאים כנגד.
ב- 62-1961 יצרה מריסול את "דיוקן עצמי"(9). ביצירה זו, נראות שבע נשים ישובות, אשר כל דמות נושאת את דיוקנה האישי של מריסול. זו העבודה הראשונה בה השתמשה מריסול בטכניקות שונות זו לצד זו בפיסול מונומנטאלי(10). אסמבלז' זה הוא קונסטרוקציה זוויתית עשויה מעץ, צבועה ומשולבת עם יציקות גבס וחפצים מזדמנים(11). |
| |
| עבודה מס'
68396 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
השוואת עקרונות שכר עידוד בין סביבת השירות לקוחות והתפ"י, 2010.
השוואה תיאורטית על פי 11 עקרונות המהווים בסיס להשוואה בין הסביבות השונות. |
| 7,313 מילים (כ-22.5 עמודים), 4 מקורות, 199.95 ש"ח |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עבודה זו משווה בין עקרונות מודל שכר העידוד בין סביבת השירות לקוחות לבין סביבת התפעול והייצור. על פניו, מעצם מהות מטרת מערכת שכר העידוד ותגמולי הפרמיה, שהינה הגברת מאמצי העובד והגדלת תפוקותיו, תתכן ההנחה שמודל זה או אחר יכול להתאים לכל אחת מהסביבות. לא כך הדבר, סביבת השירות שונה במהותה ומטרותיה מסביבת התפעול והייצור. תמריץ מסוים בסביבה אחת עלול להביא לאסון בסביבה האחרת, וכלה במודל שלם.
הגדרת הסביבות:
"סביבת שירות לקוחות": סביבת עבודה בה לפרט בחברה קיים ממשק ישיר עם הלקוח ומטרתו העיקרית, או המשנית, הינה מכירת מוצר. (מוצר - אלמנט פיזי, מוצר וירטואלי או שירות בגינו הלקוח משלם).
"סביבת תפעול ויצור": סביבת עבודה בה לפרט בחברה אין קשר ישיר עם הלקוח ומטרתו העיקרית הינה יצירת פריון עבודה הבא לידי ביטוי בהפקת תוצרת של מוצר, תפעולו, תיקונו או ברמת בקרת האיכות.
מהות המחקר (שאלת המחקר):
מהו השוני ומהות ההבדל ביישום מודל שכר עידוד בין סביבת שירות הלקוחות לבין סביבת התפעול והייצור.
סיבת צורך ההשוואה:
מתן התובנה שקיימים הבדלים מהותיים ראשוניים בין הסביבות הנ"ל, והשפעתן על מבנה ויישום מודל שכר העידוד והגדרת פרמיה בכל אחת מהסביבות. הבנה זו חשובה בקרב:
* מנהלים שעוברים בין הארגונים בסביבות השונות.
* כלים בסיסים והכוונה ראשונית לבחירת המודל האפקטיבי והמתאים ע"פ סביבת עבודתה לצורך יישום מודל שכר עידוד.
אופן ביצוע המחקר:
לצורך השוואה איכותית בין הסביבות השונות, הוגדרו עשרה קריטריונים הבוחנים החל ממטרות הארגון ואופי התפקידים שבסביבות השונות, כלה בסוגי המודלים ותוכניות שכר העידוד ועד להשפעת הפרמיה על לחץ העבודה של העובד.
קריטריונים אלו הינם הבסיס להשוואת המחקר, נחקרים בכל אחת מהסביבות באופן נפרד, ולבסוף מוצגת טבלה המרכזת את ההבדלים בראשי נקודות.
פרק נוסף, המוצג בעבודה זו, הינו חקר מקרה של יישום מודל שכר עידוד בסביבת תפעול וייצור, אך עם אלמנטים המיוצגים לרוב עם סביבת השירות.
תוכן עניינים:
1.תקציר מנהלים
2.סקירה ספרותית
3.עקרונות שכר העידוד
3.1.יתרונות שכר העידוד
3.2.חסרונות שכר העידוד
4.קריטריונים כבסיס להשוואה
5.שכר עידוד בסביבת שירות לקוחות
6.שכר עידוד בסביבת תפעול וייצור
7.טבלת השוואה מסכמת
8.חקר מקרה: יישום מודל שכר עידוד במחלקת שירות טכני
9.מקורות
מתוך העבודה:
3.עקרונות שכר העידוד
אחד הכלים המקובלים ליצירת מוטיבציה ולהגברת תפוקה בקרב עובדים הינו שכר העידוד. ככלל, מטרת שכר העידוד הינו יצירת קשר בין תפוקת העובד לבין שכרו, זאת כאמצעי לעידוד העובד להגביר את תפוקתו. בשיטות השונות של שכר העידוד מקבל העובד תוספת שכר על שכרו הבסיסי, זאת עבור ביצוע עבודה ברמה גבוהה מזו המוסכמת, תוספת זו מכונה בשם: פרמיה.
שיטות שכר העידוד אינן מטפלות במרכיבי שכרו הבסיסי של העובד או בתוספות הסוציאליות השונות, לדוג': דמי חופשה, הבראה, הפרשות מעביד השונות וכו. הן עוסקות באופן בלעדי בפרמיה המהווה תוספת לשכר הבסיס. שיטות שכר העידוד פועלות מתוך הנחה שהאינטרס העיקרי של העובד הוא הגדלה מכסימלית של שכרו. באמצעות התמריץ הכספי הן שואפות ליצור מוטיבציה להגברת תפוקה, בכך הן עשויות להוות גורם בהתנהגות העובד, אך בשום אופן לא הגורם הבלעדי. |
| |
|
|
