עבודות [1-9] מתוך 973 :: [עמוד 1 מתוך 109]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 70480 SHOPPING CART DISABLED
בעלי מוגבלויות בתכניות ראליטי, 2015.
באיזה אופן מגיבים הצופים לדמויות בעלות מוגבלות המופיעות בתכניות ראליטי בטוקבקים?
9,368 מילים (כ-29 עמודים), 40 מקורות, 349.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
היות שהחברה נוטה להסתיר בעלי נכויות ברשות הפרט ולהעלים את קיומם מן החללים הציבוריים, הזירה התקשורתית היא עבור בני-אדם רבים המקום היחיד בו הם יכולים להתבונן בבעלי נכויות ולהתוודע אליהם (Thomson, 2001). העלמה זו מבוצעת הן מבחינה תרבותית והן מבחינה מוחשית. כלומר, קיימת מסורת בחברה המודרנית להצניע את בעלי 'הפגמים הלא-אסתטיים'. (Wolfson & Norden, 2000)                                                                                                                                                                בעקבות כך, בעבודתי בחרתי לבחון כיצד מוצגים בעלי מוגבלות בתכניות ריאליטי ואיך מגיבים הצופים לדמויות המסוקרות במדיה הדיגיטלית באמצעות טוקבקים באתרי אינטרנט כוואלה!, mako, nrg  ועכבר העיר. כן אתמקד בשישה בעלי מוגבלות: איתי וולך, משתתף האח הגדול עונה 5, בעל גמגום; מורן מזוז, משתתפת כוכב נולד עונה 7, בעלת לקות ראיה; אלעד צפני, משתתף האח הגדול עונה 3 , נמוך קומה; חנוך  בודרין, משתתף הישרדות הפיליפינים עונה 3, גידם; ארז דה דרזנר, משתתף האח הגדול  עונה 2, חירש; בנצי שני, משתתף האח הגדול עונה 2, בעל תסמונת טורט.
על מנת לבחון כיצד בעלי  המוגבלות נתפסים בעיני הטוקבקיסטים בעקבות השתתפותם בתכניות ריאליטי שונות אתייחס בניתוח לקריטריונים הבאים: סוג המוגבלות, מוגבלות פיזיולוגית נראית לעין, תכונות אופי אישיות והתייחסות הצופים למגבלה.
שאלת המחקר: באיזה אופן מגיבים הצופים לדמויות בעלות מוגבלות המופיעות בתכניות ראליטי בטוקבקים?  
השערות המחקר: ראשית, בעלי מוגבלות מוצגים בתוכניות ראליטי באופן שמשפיע בחיוב על תפיסת הציבור אותם. שנית, השתתפות בעלי מוגבלות בתוכניות ראליטי תורמת לחיזוק מעמדם בחברה.
שיטת המחקר: המחקר יתבצע בשיטה איכותית, תוך שימוש בבחינת טוקבקים במדיה הדיגיטלית, טקסטים אקדמיים וניתוח משתפי ריאליטי בעלי מוגבלות לצד ניתוח מאמרים בספרות המחקר האקדמית.

תוכן עניינים:
פרק א': מבוא
שאלת המחקר
השערות המחקר
שיטת המחקר
פרק ב': אופן ההתייחסות של החברה כלפי בעלי מוגבלות
פרק ג': תפקיד התקשורת בשינוי עמדות  הצופים  כלפי בעלי מוגבלות
פרק ד' : הקשר שבין הצגת בעלי מוגבלות בתקשורת לבין שינוי  עמדות הצופים
פרק ה':בעלי מוגבלות בתכניות ריאליטי מוצגים באופן אהוד
פרק ו': תגובות  הצופים לדמויות בעלות מוגבלות המופיעות בתכניות ריאליטי בטוקבקים
השערות המחקר
מדגם
ממצאים
פרק ז: סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
במבט על החברה הישראלית, ניתן לראות כי האפליה כלפי אנשים עם מוגבלות משפילה, מדובר בפגיעה בכבוד מהגישה השנייה לפי סטטמן (2001), יחס משפיל. שכן, חוסר יכולתו של אדם בעל מוגבלות ליטול תפקידים חברתיים נובע בחלקו מעמדות שליליות השוררות בחברה וממדיניות היוצרת בלמים ומחסומים להשתתפות ציבורית. לפיכך, הכשל השוויוני בחברה אינו מיוחס באופן בלעדי לקיומם של לקות ונכות של האדם עם מוגבלות, אלא נובע מקשיים ביחסי הגומלין בין האדם לסביבתו (ארטן-ברגמן ורימרמן, 2005, ע' 15).
 
עבודה מס' 70411 SHOPPING CART DISABLED
ערכיה של תרבות הנגד והמחאה בחברה האמריקאית בשנות ה-60, בשירי בוב דילן, 2014.
באיזו מידה מהווים שיריו של בוב דילן שירי מחאה ושופר לערכי תרבות הנגד האמריקאית בשנות ה-60 בארצות הברית?
9,454 מילים (כ-29 עמודים), 23 מקורות, 449.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו עוסקת בערכיה של תרבות הנגד והמחאה בחברה האמריקאית בשנות השישים, כפי שבאה לידי ביטוי בשיריו של בוב דילן.
שאלת המחקר אשר נבחנת במסגרת העבודה: באיזו מידה מהווים שיריו של בוב דילן שירי מחאה ושופר לערכי תרבות הנגד האמריקאית בשנות ה-60 בארצות הברית?
את שאלה זו אבחן באמצעות הצגת התשתית התיאורטית הנדרשת להבין מהם אותם ערכים ומהם מאפייניה של תרבות הנגד בשנות ה-60 בחברה האמריקאית, תוך ניסיון ליצור תמונה שלמה עד כמה שאפשר של החברה האמריקאית באותה התקופה. בחינה תיאורטית זו תבוצע תוך התייחסות לאחד מהיבטיה המרכזיים של תרבות הנגד כפי שבא לידי ביטוי במוסיקה הייחודית לאותה התקופה והשפעותיה על הקהל האמריקאי. כמו כן, אתן רקע ביוגרפי בעיקרו על האומן בוב דילן, שכן להבין את מקומו כחלק מתרבות בפולק-רוק האמריקאי באותה התקופה הנבחנת היא חשובה בכדי לבצע ניתוח תוכן איכותי לשיריו.
מאחר וקיים קושי להעניק לפרשנות טקסטואלית מעמד של קביעה מובהקת וחד משמעית והיא סובייקטיבית במידת מה לצד היותה מעמיקה ואיכותנית, אבצע ניתוח תוכן של שלושה שירים שנכתבו על ידי בוב דילן ואנסה לבדוק באיזו מידה הם מבטאים ערכים אנטי מלחמתיים, ערכי מחאה, ולמעשה את הערכים אותם מבטאת תרבות הנגד אשר מוצגת בסקירה התיאורטית. ניתוח התוכן מבוצע על ידי ניסיון לדלות ולהדגיש קטעים נבחרים מתוך שירים אשר בהם ישנם מסרים יחסית ברורים ומובהקים אשר אין בם מקום להרבה פרשנות אישית, אלא מקיימים מעין אחדות סמלית אוניברסאלית לגבי הלך רוח אנטי-מלחמתי, אנטי-קפיטליסטי, אנטי- ממסדי.
נושא העבודה הוא נושא אשר יש חשיבות לעיסוק בו. ראשית, אומנם הוא נוגע לעברה של ארצות הברית אך אין בהכרח מקום לפסול דמיון רב ומשותף בין הלך הרוחות בשנות ה-60 וה-70 וכן בתקופת מלחמת וייטנאם ובין זמננו אנו. בתחומים רבים אנו חשופים להנהגות, משטרים, תרבויות אשר מעמידות בספק רב את היות התרבות המערבית לתרבות אשר מעמידה את זכויות האזרח, וההתייחסות לאזרח כאדם במעלה ראשונה. כבר בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת ניתן היה להצביע על פגיעה בחייו של האדם הפשוט, זכויותיו, ערך חייו ועוד. אמרות מסוג זה יכולות להישמע גם היום בהקשר למשטרים ותרבויות שונות בעולם.
יתר על כן, העיסוק התרבותי, המסר אשר מועבר באמצעות התרבות והמוסיקה בפרט הוא נושא אשר יש בו רלוונטיות גדולה מאוד גם לימינו אנו. אומנם, באופן כללי, יש נטייה לעיסוק בעצמי ובאינדיבידואל גם באספקט התרבותי, אך לצד זאת ניתן לראות גם כיום שירי מחאה, מסרים תרבותיים מוסיקליים ואומנותיים אחרים אשר מטרתם העברת מסר, העברת ביקורת. כלי המחאה התרבותי הזה, הוא אותו כלי מחאה אשר נוסח גם בשנות השישים והשבעים על ידי אומני תרבות הנגד וכמותם גם בוב דילן.
בפרק הראשון- רקע תיאורטי, אבצע סקירה המבוססת על ספרות אקדמית על ארצות הברית והחברה האמריקאית בשנות ה-60 וה-70, תוך התייחסות להתעוררות תרבות הנגד, ולמלחמת וייטנאם. כמו כן, בפרק זה אבצע אינטגרציה בין אותה תרבות הנגד ובין היותה של מוסיקה כלי ושופר לביטוי ערכים פוליטיים באופן כללי, ובהקשר להלך הרוח החברתי-אמריקאי באותה התקופה בפרט.
בפרק השני-  בוב דילן, ביוגרפיה, אציג באופן כללי את קורות חייו של המוסיקאי והיוצר בוב דילן תוך ניסיון להתמקד בעיקר בתקופה הנבחנת בעבודה זו- שנות ה-60.
בפרק השלישי- שיריו של בוב דילן, שירי מחאה? אבצע ניתוח תוכן של שלושה שירים מתוך ארסנל השירים העצום של בוב דילן ואבדוק את מידת התאמתם למסרים וערכים של תרבות הנגד, מסרים פוליטיים, אנטי מלחמתיים, אנטי אלימים, אנטי קפיטליסטיים וכו. בשירים אדגיש את החלקים המרכזיים אשר יעמדו לניתוח, וכן חשוב להדגיש כי התרגום של הטקסט הוא תרגום שאינו מקצועי/ רשמי אלא תרגום שלי-כותבת העבודה.
בפרק הרביעי- דיון ומסקנות, אבדוק באיזה אופן ענתה העבודה על שאלת המחקר אשר הוצגה במבוא זה, והאם אכן יש התאמה בין ההנחה הבסיסית כי שיריו של בוב דילן הם שירי מחאה ובין השירים עצמם בפועל.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון- רקע תיאורטי
פרק שני- בוב דילן, ביוגרפיה
פרק שלישי- שיריו של בוב דילן, שירי מחאה?
פרק רביעי- דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
שנות השישים בארצות הברית של אמריקה, ה"סיקסטיז" הם לא רק תקופה בהיסטוריה המתארת עשור שנים. המונח "סיקסטיז" טומן בחובו התייחסות לרוח תקופה ייחודית שכולל פעלתנות רבה, מרד נעורים, התייחסות ואחריות לסביבה והטבע, ניסיונות לתיקון עולם, פעולות אנטי ממסדיות, הפגנות, מהומות, רציחות פוליטיות, מהפכה תמידית, שימוש בסמים, רוק'נרול- כל אלו הם מושגים אשר יחד מרכיבים את התצרף של התקופה. (נווה, 2000)
 
עבודה מס' 70409 SHOPPING CART DISABLED
הדילמה המוסרית בפרסום מידע ותמונות של ידוענים ב'עיתונות הצהובה', 2014.
מהם המאפיינים לבעיות המוסרית ב"עיתונות צהובה" בכלל, ובצילומי פפראצי בפרט?
13,710 מילים (כ-42 עמודים), 34 מקורות, 449.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אעסוק בדילמה המוסרית הנוגעת לצילום ופרסום ידוענים, סלבריטאים במסגרת העיתונות הצהובה. הדילמה המוסרית עולה הלכה למעשה כאשר באה לידי ביטוי ההתנגשויות בין הזכות לפרטיות ושמירה על הפרטיות של סלבריטאים מתוקף היותם אנשים ובני אדם, עם הזכות לחופש הביטוי והעיתונות וזכות הציבור לדעת.
ההחלטה המוסרית העומדת בפני צלם הפפראצי והן בעלי המדיה המודרנית העיתונאית הוא האם לפרסם מידע אישי ופרטי, באיזה אופן, ובאיזה אופן לקבל את אותו המידע.
שאלת המחקר היא: מהם המאפיינים לבעיות המוסרית ב"עיתונות צהובה" בכלל, ובצילומי פפראצי בפרט?
אנסה לענות על שאלת מחקר זו תוך ביסוס תשתית תיאורטית המושתתת על ידע קיים בנושא, התייחסות לניסיונות הריסון העצמי של ענף ותעשיית העיתונות, התייחסות לריסון החיצוני על ידי מערכת החוק והמשפט וכן אבצע ניתוח דילמה מוסרית על פי מודל השלבים אשר נלמד במסגרת הקורס: מוסר בעסקים.
החשיבות הקיימת לחקירת הדילמה המוסרית הנוכחית הולכת ומתבהרת עם השתנות העולם הטכנולוגי המודרני מחד והעולם המודרני התרבותי מאידך.
ברמה הטכנולוגית, אמצעי הצילום, המעקב, אמצעי השיתוף והפרסום המיידיים, הקלות בה ניתן לפתוח אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות ובהם לשתף מידע כל אלו נמצאים בהתפתחות, שיפור, התייעלות מתמדת ומהירה. למעשה, כל הכלים הללו מאפשרים למידע פרטי על חייהם של ידוענים להפוך בין רגע לחלקת ונחלת הכלל.
ברמה התרבותית, החברה המודרנית היא חברה מציצנית אשר חלק מסיפוק הצרכים שלה על ידי המדיה הפך לסיפוק צרכים רכילותיים, סיפוק צרכי סקרנות ומציצנות, כל אלו נוגעים בעיקר לאותן דמויות מפורסמות וציבוריות של ידוענים. הקהל, שהוא צרכן המדיה מעודד בעצם צריכתו את המידע והתמונות של סלבריטאים את תרבות הסלבריטי ותרבות החדירה לפרטיותם.
גם מבחינת עולם הידוענים, קיימת התפתחות של תרבות ידוענים. חלומם של אנשים רבים הוא חלום ההצלחה והתהילה. רבים רוצים להיות מפורסמים, רוצים להיחשף באמצעות תוכניות טלוויזיה, בין אם באופן הקשור ליכולות או כישרון מסוים ובין אם בכלל עבור עצם הפרסום. ולכן, גם מבחינה תרבותית זו קיימת חשיבות לחקירת הנושא.
בנוסך לכל האמור, אנו עדים למקרים בשנים האחרונות, כדוגמת מות הנסיכה דיאנה, בהם נוכחות צלמי פפראצי גרמה נזק באופן מובהק עד כדי סיפור טראגי אשר כולל את מותה של הנסיכה דיאנה. כלומר, יש חשיבות לבדוק את הקווים האדומים ואת תחומי המותר והאסור, תוך ניסוחם מחדש בכדי למנוע הישנות של מקרים מסוג זה.
בפרק הראשון- עיתונות צהובה; היסטוריה ומונחים מרכזיים, אעמוד על מונחים והגדרות בסיסיות של העיתונות הצהובה, תוך התייחסות להתפתחותה בארץ ובעולם. כמו כן, אתייחס לתופעת צלמי הפפראצי וההיסטוריה של תופעה זו. אנסה להגדיר מיהם סלבריטאים ומהם המאפיינים שלהם, וכן אנסה לעמוד על מאפייני מערכת היחסים של סלבריטאים ופפראצי.
בפרק השני- פרטיות וחופש העיתונות; הגדרות וקונפליקט מרכזי, אגדיר את המונחים המרכזיים המרכיבים את הקונפליקט המוסרי: פרטיות וחופש הביטוי והעיתונות. אעלה על הכתוב את הקונפליקט הנוצר תוך ניסיון לאזן בין שתי הזכויות הללו.
בפרק השלישי- ריסון עצמי, אסביר את חשיבותו של מנגנון ריסון עצמי, הבא לידי ביטוי באמצעות קוד אתי, ואפרט על מנגנוני הריסון העצמי בישראל ובעולם.
בפרק הרביעי- ריסון חיצוני, אבצע סקירה של הכלים הקיימים היום במערכת החוק והמשפט להתמודדות עם הדילמה המוסרית הנבחנת בעבודה
בפרק החמישי- ניתוח מוסרי על פי מודל השלבים, אבצע ניתוח של הקונפליקט המוסרי על פי מודל השלבים אשר נלמד במסגרת הקורס מוסר ועסקים, ואנסה לקבל החלטה האם ביצוע פעולה ו/או מעשה במסגרתם מפורסמים מידע/תמונות אישיות ופרטיות של ידוענים הוא מוסרי או בלתי מוסרי.
בפרק השישי- דיון ומסקנות, אבצע אינטגרציה וסיכום של המסקנות העולות מחקירת הדילמה המוסרית, כמו כן אנסה להעלות מנגנון התמודדות עם הדילמה המוסרית אשר יטיב עם ההתמודדות עם הקונפליקט המוסרי.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: עיתונות צהובה; היסטוריה ומונחים מרכזיים
1.1 עיתונות צהובה והתפתחותה בעולם
1.2 עיתונות צהובה בישראל
1.3 פפראצי; הגדרה
1.4 מיהו סלבריטאי/ ידוען
1.5 מערכת היחסים סלבריטאי-פפראצי
1.6 ישראל מול ארצות הברית
פרק שני: פרטיות וחופש העיתונות; הגדרות וקונפליקט מרכזי
2.1 פרטיות והזכות לפרטיות
2.2 פרטיות של ידוענים/ אנשי ציבור
2.3 חופש העיתונות
2.4 הקונפליקט בין חופש הביטוי והעיתונות ובין הזכות לפרטיות
פרק שלישי: ריסון עצמי
3.1 מועצת העיתונות- גוף לריסון עצמי
3.2 הקוד האתי
3.3 מקרה בוחן להתנהגות אתית של צלמי פפראצי- מותה של הנסיכה דיאנה
פרק רביעי:ריסון חיצוני
4.1 החוק בקליפורניה, ארצות הברית
4.2 החוק האירופאי
4.3 מקרה בוחן הנסיכה ממונקו
4.4 החוק בישראל
פרק חמישי:ניתוח מוסרי על פי מודל השלבים
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
המונח 'עיתונות צהובה' מתייחס לפורמט עיתונות אשר החל את דרכו בראשית המאה התשע עשרה בארצות הברית. בתחילה, נקראה עיתונות זו "עיתונות הפני" בשל מחירה הזול יחסית מזה של העיתונות המודפסת המסורתית. לצד מחירו הנמוך, היו עיצוב העיתון, סגנון הכתיבה ותחומי הכתיבה שונים מאלו בעיתונות המסורתית. המיקוד היה סביב פרסום 'סקופים' אשר לא בהכרח נבדקה אמינותם ונכונותם. פוליצר, רכש את עיתון הפני הניו יורקי New York World והוסיף למאפייניו הקודמים גם חלק ויזואלי- סדרות קריקטורה וציורים אשר תיארו את חיי העיר. דמות אחת בולטת הייתה "הנער הצהוב" ועל שמו קיבלה העיתונות את שמה החדש ה"עיתונות הצהובה". (קרניאל ולביא-דינור, 2009)
 
עבודה מס' 70389 SHOPPING CART DISABLED
המרד הערבי 36-39 כפי שמשתקף מן העתון דבר, 2016.
בחינת יחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל, בין ה-19 לאפריל 1936 ועד ה-26 באוקטובר אותה שנה, על פי מאמרים ב"דבר".
3,477 מילים (כ-10.5 עמודים), 6 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה קצרה זו מנסה להתמקד ולנתח את יחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל, במסגרת הזמן שבין ה-19 לאפריל 1936 ועד ה-26 באוקטובר אותה שנה.
לא יכולתי שלא לחרוג במקצת מנושא העבודה העיקרי, וציינתי מספר נקודות ביחסה של תנועת מפא"י לתנועה היריבה האצ"ל ולשלטון הבריטי, כי "הא בהא תליא", וכל זאת בהסתמך על שבעה מאמרי מערכת שפורסמו בעיתון "דבר" ומאמר פובליציסטי אחד.

המרד הערבי הגדול נקרא כך על ידי הערבים הפלסטינים על מנת ליצור את הרושם שיהווה ראש גשר (צבאי) למורדים, כלומר יוביל את ההתקוממות הלאומית הפלסטינית להחלשת הישוב היהודי והמנדט הבריטי ויוביל לביטול תכניות בריטיות ויהודיות להקים בארץ ישראל מדינה יהודית, עד להקמת המדינה הערבית במקום.  
המרד הערבי המאורגן שפרץ בארץ ישראל באפריל שנת 1936, נמשך לסירוגין עד מרץ שנת 1939. ביישוב היהודי כונתה התמרדות זו בשם מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ובאנגלית: המרידה הערבית בפלשתינה (Arab revolt in Palestine 1936-1939). במהלך המרד נהרגו למעלה מ-600 יהודים, כ-200 בריטים וכ-5000 ערבים רובם במסגרת חיסולי חשבונות ותקיפת מתנגדים.  
בישוב התפתח ויכוח חריף בקשר למדיניות התגובה שצריכה להינקט, האם הבלגה או התקפה? הוויכוח ניטש בין ההגנה שדגלה בתגובות נקודתיות וישירות כנגד המפגעים תוך הימנעות מפגיעה בחפים מפשע ובין האצ"ל שנקט בתגובה של טרור נגד טרור ואף הטמין פצצות בשווקים ערבים ותקף ריכוזי אוכלוסייה ערביים.
מאורעות אלה היו שונים מן הקודמים להם בהיקפם, בעוצמתם ובארגונם ונמשכו גם תקופה ארוכה יותר. היקף הפעולות האלימות ועוצמתן גבר עם הזמן.  

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א - תחילת המאורעות, "אבל וניצולו", 19 לאפריל - 21 לאפריל
פרק ב'- 20 במאי - הקמת הנמל ביפו בעיצומם של המאורעות וימי האבל
פרק ג' - 23 ליוני - "המחיר הוא כבד, אך הציונות היא עובדה פיסית ורעיונית"
פרק ד' - 9 ביולי, סגירת עיתונים עבריים, והתדרדרות יחסי השכנות הטובה בעיר המעורבת טבריה
פרק ה' - קריאה לדיבור ישיר בין שני העמים היושבים בא"י ללא תיווך חיצוני קולוניאלי
סיכום
רשימה ביבליוגרפית

מתוך העבודה:
מבחינה רשמית, המרד הערבי החל בתאריך ה-19 באפריל 1936, והרי "דבר היום" בעתון דבר של אותו היום, כותרת המאמר היא "אבל וניצולו", ומרמזת לנו כבר מבראשית על תוכנו. ובכן מ.ד. במאמר זה יוצא כנגד "חזיון קשה" לדבריו שהתרחש בהלוויה העממית שנערכה בעקבות הריגתו של אזרח תל אביבי יהודי שנרצח בדם קר על ידי ערבים.
 
עבודה מס' 70385 SHOPPING CART DISABLED
אל קעידה וסייבר טרור , 2012.
מהו הסייבר טרור, האם וכיצד עושות קבוצות טרור שימוש במרחב הקברניטי לשם קידום מטרותיהן.
3,874 מילים (כ-12 עמודים), 16 מקורות, 149.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה מבקשת לבחון מה הוא הסייבר טרור, האם וכיצד עושות קבוצות טרור שימוש במרחב הקברניטי לשם קידום מטרותיהן. לטענתי, האינטרנט הוא אמצעי זול, יעיל, זמין ומהיר לקידום אידיאולוגיות של ארגוני טרור, גיוס חברים חדשים, העברת מסרים וקיומו הוא הכרחי לקיומו של ארגון טרור כזה או אחר. לשם חיזוק והתמקדות, בחרתי לקחת כמקרה בוחן את ארגון אל קעידה. מבנה העבודה הוא כדלקמן: ראשית אציג רקע תיאורטי בדבר תיאוריית השימושים והסיפוקים המתייחסת לאימוצן של טכנולוגיות חדשות, כולל טכנולוגיות תקשורת, שמיועדות לספק את צרכיהם של בני האדם שאמצעי תקשורת אחרים שכבר קיימים, אינם מספקים. פרק ראשון יסביר על הסייבר טרור, פרק שני יעסוק במקרה הבוחן - אל- קעידה והאינטרנט. פרק שלישי, הוא פרק הסיכום, יבצע סינרגיה בין הפרקים הראשונים ויבקש לענות על שאלת המחקר תוך התייחסות להשערה כפי שהצגתי במבוא.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק תיאורטי - תיאוריית השימושים והסיפוקים
פרק א' - הסייבר טרור
פרק ב' - אל קעידה ואינטרנט
פרק ג' - סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
תיאוריית השימושים והסיפוקים מתייחסת לאימוצן של טכנולוגיות חדשות, כולל טכנולוגיות תקשורת, שמיועדות לספק את צרכיהם של בני האדם שאמצעי תקשורת אחרים שכבר קיימים, אינם מספקים. הצורה המעשית של השימוש בטכנולוגיות תקשורת חדשות באה לידי ביטוי באמצעות ה"תקשורת האלטרנטיבית", אשר מופעלת על ידי בודדים וקבוצות על מנת שיוכלו לקבל במה לביטוי עצמי פנים ארגוני וחוץ ארגוני. האינטרנט הוא מדיה אלטרנטיבית מסוג זה והוא מאפשר כיסוי רחב של נושאים, הצגת עמדות ותפיסות שלא בהכרח עומדות בקנה אחד עם התפיסות והגישות כמו אלו שזוכות לכיסוי רחב במדיה ההגמונית, והם אינם מחויבים לצנזר את עצמם, כלומר, יש להם אפשרויות בחירה רבות משלל המדיות האלטרנטיביות המוצעות היום מה שמביא להיענות על אותם צרכים של ארגונים שונים, דוגמת ארגוני מחתרת, ארגונים חברתיים עצמאיים ואף ארגוני טרור(5).
 
עבודה מס' 70357 SHOPPING CART DISABLED
סיקור העיתונות בעיתות משבר (הצעת מחקר), 2014.
הצעה תמציתית למחקר בנושא: כיצד התקשורת גויסה לטובת השלטון או לטובת הציבור וסיקרה את מצב מלחמת יום הכיפורים.
2,040 מילים (כ-6.5 עמודים), 11 מקורות, 149.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה תעסוק במלחמת יום הכיפורים בראי העיתונות הכתובה. מלחמה זו נערכה בשנת 1973 כאשר באותה העת המדינה לא הייתה ערוכה למלחמה זו ואף יש האומרים שהייתה מופתעת מתקיפת שני הצדדים; המצרים והסורים, שתאמו את המתקפה ואת עיתוייה. העובדה שכל העם היה בביתו הקל על גיוס המילואים אך העובדה שאמצעי התקשורת דממו עקב הצום הקשתה על הגיוס.  העבודה תבחן את המלחמה דרך העיתונות הכתובה באותה תקופה, כיצד הוצגו אירועי המלחמה בעיתונים היומיים ותנסה לענות על השאלה כיצד בוחרת העיתונות לסקר את החזית והעורף בעיתות משבר?
הבחירה בבחינת מלחמה זו נבעה מהעובדה שבמלחמה היו מחדלים רבים אותם התקשורת לא חשפה. ישיבות העורכים בראשותה של גולדה מאיר נערכו בדלתיים סגורות, העיתונאים שנכחו באותן ישיבות היו חשופים לכל המידע אודות המלחמה אך גולדה אסרה עליהם לפרסם את כל שבידם אלא רק את הנתונים אותם הסכימה לחשוף לעיני הציבור. לאחר מלחמה זו התקשורת שינתה מעט את פנייה והפכה פחות מגויסת לטובת השלטון, היא הבינה שאי חשיפת האירועים פגע באמונם. ייתכן כי במידה והעיתונאים היו מפרסמים את המידע שהיה ברשותם חלק מהמחדלים יכלו להימנע. השערתנו היא כי בזמן מלחמה התקשורת הופכת לתקשורת מגויסת וממסגרת בהתאם לאתוס הלאומי.
העבודה תסקור את המלחמה בהיבט הכללי תחילה, ולאחר מכן בהיבט התקשורתי. השלטון בראשותה של גולדה מאיר שלט ביד רמה באמצעי התקשורת בכדי שהעם לא ייחשף לקשיים ולמחדלים שהתרחשו באותה העת. בזמן מלחמה אמצעי התקשורת ממסגרים את האירועים אותם הם מדווחים, הם מבנים את המציאות לצופה או הקורא בעזרת מיקום אותה הידיעה, שימוש בשפה וקריטריונים נוספים. בעזרת כל אותם קריטריונים אמצעי התקשורת מבנים לנו את סדר היום התקשורתי, הציבורי והפוליטי. בזמן מלחמה ובסיומה העיתונאים נעים על רצפים של דילמות, האם עליהם להיות מלוכדים ולאומיים, כלומר לא ביקורתיים כלפי הממשל, או שעליהם דווקא להיות ביקורתיים ולחשוף את כל האמת ולהצמד לעובדות.

תוכן עניינים:
מבוא
סקירה ספרותית:
- תיאור המלחמה
- מסגור בזמן מלחמה
- התקשורת הכתובה בזמן מלחמה
מתודולוגיה
רשימת מקורות

מתוך העבודה:
שיטת המחקר בעבודה זו תהיה ניתוח איכותני, השואל לא האם קיימת אידיאולוגיה חבויה בתוך הטקסט, מתוך ההבנה שזה כבר נמצא בטקסט, אלא איך העיתונאים מעבירים את האידיאולוגיה בתוך הטקסט. הבחירה בעיתונות הכתובה נעשתה מתוך מחשבה שדרך העיתונים נוכל לענות על שאלת המחקר, כיצד הוצגו אירועי מלחמת יום הכיפורים בתקשורת הכתובה, בהתייחסות לעיתונים היומיים.
 
עבודה מס' 70337 SHOPPING CART DISABLED
הרגולציה על שידורי הספורט בישראל- "גול עצמי"? , 2014.
בדיקת ההשערה כי הרגולציה על שידורי הספורט בישראל הנה מחמירה ומבטאת התערבות גסה ולא מידתית בתעשייה.
12,382 מילים (כ-38 עמודים), 40 מקורות, 499.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תרבות הספורט תפסה מאז ומעולם חלק נרחב מהתרבות העולמית והישראלית. משחקי ספורט נחשבים לא פעם לאירוע משמעותי ועולים לסדר היום הציבורי. בעבר, על מנת להשתתף באירועי ספורט, היו נאלצים הצופים לפקוד את האצטדיונים, בריכות השחיה ומגרשי המשחקים. כיום לעומת זאת, עם השתכללות הטכנולוגיה, הצליחה המדיה להנגיש את אירועי הספורט לקהל הרחב, על-ידי שידור המשחק בכלי התקשורת השונים. הדבר יצר שוק חדש של שידורי ספורט, אשר גרף צופים רבים והביא לכך ששידורים נחשבים כמוצרי בסיס של ממש בבית הצרכנים. נקודת המוצא בעבודתי היא כי שידורי ספורט נחשבים "מוצרי סולידריות" אשר מהווים "דבק חברתי", מגבירים את הלכידות החברתית ומעניקים לאנשים תחושת שייכות והזדהות.
עקב הביקוש הקשיח והגבוה בקרב הקהל הישראלי לשידורי הספורט, ובעקבות הליך התייקרות שידורים אלו, הרשויות ראו לנכון להטיל רגולציה על תעשייה זו על מנת לשמור על האינטרס הציבורי של הנגשת השידורים לקהל הרחב. מאידך, זכויות קנייניות של שחקנים אחרים בתעשייה, כמו גופי הספורט וגופי השידור, עשויות להיפגע מהליך של הסדרה, פיקוח ואכיפה במסגרת הרגולטורית. בעבודה זו אקח את מקרה הבוחן של שידורי הספורט בישראל ואנסה לעמוד על המתח שבא לידי ברגולציה של שוק זה ועל ההצדקות שבאסדרתו.
השערתי בעבודה זו היא כי הרגולציה על שידורי הספורט בישראל הנה מחמירה ומבטאת התערבות גסה ולא מידתית בתעשייה. בפרק הראשון אנסה לתאר את מאפייני תעשייה, כדי להבחינה משווקים אחרים, ובפרק השני אתאר את המצב הקיים במדינת ישראל. על מנת לבחון את השערתי באשר לחמרתה של הרגולציה, המתודולוגיה בה אשתמש היא השוואה לרגולציה דומה במדינות אחרות. בפרק ד' אתאר את הרגולציה בארצות-הברית, אוסטרליה ואירופה ואעמוד על השוני בינה לבין הרגולציה הישראלית.
ביקורת ציבורית רבה עלתה באשר לחוסר או עודף ברגולציה על שידורי הספורט בישראל. הרגולציה נעשתה על ידי הרגולטור, המועצה לשידורי כבלים ולוויין ומתבטאת, בין היתר, בהחלטות גוף זה אשר אדון בהן בהרחבה בעבודה זו. חרף העניין הציבורי בנושא, מחקר מקיף אשר כולל בחינה של הרגולציה הישראלית אל מול הרגולציה העולמית טרם נעשה ובכך חשיבותה של עבודה זו. הרגולציה אמורה להיטיב עם קהל הצופים, אך עודף ברגולציה עשוי להיות כמעין "גול עצמי" עבור אותם צופים, בכל שהיא עשויה לפגוע באותם הגופים שבבסיס התעשייה.  
בפרק ד' אנסה לעמוד על האופן שבו ראוי לטעמי לאזן את הרגולציה על שידורי הספורט כך שתוכל להטיב הן עם קהל הצופים והן עם הגופים בתעשייה. כמו כן, אציע פתרונות בפן הרגולטיבי והן פתרונות משלימים ומקבילים, כגון שינוי שורשי של משחקי הספורט עצמם, סבסוד התעשייה, שינוי מבנה התעשייה ועוד.

תוכן העניינים:
מבוא

פרק א': שוק שידורי הספורט בישראל
א.1. תוכן השידור
א.2. שיטות השידור
א.3. הנפשות הפועלות
הפקה
הרגולטורים
א.4. שידורי הספורט בישראל על ציר הזמן.
א.5. מאפייני התעשייה

פרק ב': רגולציה של שידורי התקשורת בישראל
ב.1. הרגולציה והרגולטור- הצדקות
ב.1. א. האינטרס החברתי
ב.1. ב. האינטרס הכלכלי
ב.2. החלטות המועצה לשידורי כבלים ולוויין
ב.3. הצגת הקונפליקט

פרק ג': משפט משווה.
ג.1. הדין בארצות הברית.
ג.2. הדין באוסטרליה
ג.3. דין האיחוד האירופי

פרק ד': דיון והצעות לפתרון.
ד.1. צמצום המונח "מוצרי סולידריות"
ד.2.האיזון הכלכלי
ד.3. שינוי כללי המשחק.
ד.4. הקמת ערוץ ציבורי איכותי

סיכום
רשימה ביבליוגרפית
נספחים

מתוך העבודה:
תרבות הספורט תפסה מאז ומעולם חלק נרחב מהתרבות העולמית והישראלית. משחקי ספורט נחשבים לא פעם לאירוע משמעותי ועולים לסדר היום הציבורי. בעבר, על מנת להשתתף באירועי ספורט, היו נאלצים הצופים לפקוד את האצטדיונים, בריכות השחיה ומגרשי המשחקים. כיום לעומת זאת, עם השתכללות הטכנולוגיה, הצליחה המדיה להנגיש את אירועי הספורט לקהל הרחב, על-ידי שידור המשחק בכלי התקשורת השונים. הדבר יצר שוק חדש של שידורי ספורט, אשר גרף צופים רבים והביא לכך ששידורים נחשבים כמוצרי בסיס של ממש בבית הצרכנים. נקודת המוצא בעבודתי היא כי שידורי ספורט נחשבים "מוצרי סולידריות" אשר מהווים "דבק חברתי", מגבירים את הלכידות החברתית ומעניקים לאנשים תחושת שייכות והזדהות.
 
עבודה מס' 70336 SHOPPING CART DISABLED
"האצבע הקלה על המקלדת" - יחסי הגומלין שבין מערכת החוק והמשפט לבין הטכנולוגיה בעידן הדיגיטאלי, 2013.
מקרה בוחן- לשון הרע.
8,793 מילים (כ-27 עמודים), 40 מקורות, 449.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
"אחת האשליות הגדולות בעולם היא התקווה שניתן לרפא את הרעות בעולם על ידי חקיקה." (תומס ריד בתוך אגמון-גונן, 2011, עמ' 244).
אכן הגישה התולה כל תקוותיה בחקיקה אינה חפה מביקורת. כדי לשפר את העולם והכוונת התנהגות ראויה בו, יש להכיר בהתפתחויות אחרות נוספות המשפיעות עליו מלבד החוק.
כסטודנטית המשלבת את לימודי המשפטים ולימודי התקשורת והעיתונאות, בחרתי בנושא אשר משלב שני עולמות אלו. לעתים קיימת נטייה שמרנית לנסות ולתקן את העולם באמצעות חקיקה ורגולציה בלבד. חוקים אכן מכווינים התנהגות ועם זאת, ישנם אלמנטים אחרים העשויים להשפיע ולהכווין התנהגות כגון התפתחות הטכנולוגיה.
הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מעולמנו כיום. השימוש בתחבורה, טכנולוגיות תקשורת, מחשבים, רובוטיקה ועוד הולך ומתגבר. הרשת החברתית צוברת תאוצה, דיונים ציבוריים שלמים מתנהלים בה והיא אף עלולה לגרום לפגיעות ולנזקים קשים כגון התאבדויות בקרב צעירים.
בעוד הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, נראה לעתים כי המשפט נותר מאחור. לא פעם נתקלתי במהלך לימודיי בפסקי דין בהם השופטים מנסים להתאים עצמם לשינוי המציאות בתחום התחבורה, האינטרנט ועוד.  
הטענה המרכזית אותה אציג היא שהמשפט כיום אינו מצליח להתאים עצמו לטכנולוגיה והתפתחותה המואצת. התאמה זו באה לידי ביטוי הן בהיעדר חקיקה ספציפית והן בצורת חשיבה שאינה מותאמת למרחב הווירטואלי. קיפאון זה מביא לתוצאות בלתי אפשריות. כאשר אין הסדרה בתחום האינטרנט הוא הופך להיות פרוץ ונתון להסדרה של כוחות השוק, או הסדרה פנימית לא מבוקרת. כך או כך, האזרח הפשוט, או לחילופין ספקי האינטרנט, נמצאים בבעיה וסובלים מחוסר וודאות. עוד אטען כי הסדרה אינה בהכרח מגבילה את חופש הביטוי אלא אף עשויה להגן עליו.
המשפט, בין תכליותיו הרבות, נועד להכווין התנהגות ולשקף נורמות חברתיות. האזרח, בעודו משתמש ברשת האינטרנט מדי יום ביומו, ללא כללים או רסן, כבמעין "מערב פרוע", אינו כפוף לנורמות חקיקה. עם זאת, כאשר מתגלע סכסוך ובית המשפט נדרש לשאלה, עליו להכריע.
בעבודתי אתמקד בתחום טכנולוגיות התקשורת והמידע, בתוכן האינטרנט ואנתח את מקרה הבוחן של לשון הרע באינטרנט. זהו מקרה בוחן המדגים כיצד הטכנולוגיה והמשפט הגיבו ומגיבים, או לא מגיבים, זה להתפתחותו של זה. כמו כן, אעמוד על ההשלכות של תהליכים אלו על שאלת הסדרת האינטרנט בכלל ובתחום לשון הרע בפרט.
ראשית, אסקור את הרקע התיאורטי הרלוונטי לדיון. כחלק מרקע זה יש להבין מהן הגישות השונות לחקר הטכנולוגיה והתפתחותה ומשם לשאלת הסדרת ואסדרת האינטרנט תוך התחשבות בגישות אלו. האינטרנט הינו מדיום שונה מאלו שקדמו לו ויש שיגידו אף מהפכני ולכן לטכנולוגיה זו מאפיינים משלה שיש לעמוד עליהם כאשר דנים בהסדרתה.
במקרה הבוחן של לשון הרע באינטרנט אערוך סקירה של התפתחויות הפסיקה והחקיקה בישראל ואף בעולם. המתודולוגיה ואופן ניתוח מקרה הבוחן הם משפטיים, אך מתחשבים בגישות השונות לחקר הטכנולוגיה.
מקרה הבוחן מעלה שאלות שחלקן טרם הוכרעו בחוק הישראלי. כך למשל שאלת אחריותו של ספק אינטרנט לחשיפת גולשים אנונימיים. דרך מקרה הבוחן, אנסה להראות כיצד תופסת מערכת החוק והמשפט והפסיקה בפרט, את ההתפתחויות הטכנולוגיות ומהי מערכת יחסי הגומלין ביניהם. לבסוף אדרש לשאלה העיקרית המוסדית העולה מתוך העבודה. האם ראוי להסדיר את תחום לשון הרע ברשת האינטרנט ומי הוא המוסד שראוי שיהיה אמון על כך, על מנת למנוע "אצבע קלה על המקלדת" בידי גולשים אנונימיים.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': רקע תיאורטי
א.2. גישות לחקר הטכנולוגיה
א.1. יחסי טכנולוגיה- משפט
א.8. טכנולוגיות מידע ותקשורת
א.9. הסדרת ואסדרת האינטרנט
א. 2 .9. ייחודו של האינטרנט
א. 1 .9. האינטרנט כמרחב ציבורי
א. 8 .9. בעיות האכיפה באינטרנט

פרק ב': מקרה בוחן- לשון הרע
ב.2. מהי לשון הרע?
האם הטכנולוגיה מאפשרת חשיפת IP?
ב.1. לשון הרע באינטרנט- הדין בישראל
ב. 2 .1. גולשים שאינם אנונימיים
ב. 1 .1. גולשים אנונימיים
ב. 8 .1. פסק דין מור
ב. 9 .1. הצעות חוק
ב.8. לשון הרע באינטרנט- הדין בעולם
ב. 2 .8. אנגליה וקנדה
ב. 1 .8. ארה"ב
ב.9 השאלה המוסדית- מי יסדיר?

פרק ג': דיון, סיכום ומסקנות
השלכות
סוף דבר
רשימה ביבליוגרפית

מתוך העבודה:
למשפטנים נטייה להסתכל על העולם בראייה צרה המורכבת מאיזון בין ערכים וזכויות (שוורץ אלטשולר,2012). נדרשת ההבנה שהכרעות משפטיות הן תוצר של יחסי גומלין מורכבים יותר בין טכנולוגיה, אינטרסים כלכליים ונורמות חברתיות ותרבותיות והן תוצאה של מאבק על יחסי הכוחות בין כל אלו (שם, שם). על מנת להבין את יחסי הגומלין, יש להבין תחילה את הגישות לניתוח הטכנולוגיה לבדה.
 
עבודה מס' 70321 SHOPPING CART DISABLED
גבולות חופש הביטוי בקרב רבנים, 2014.
דיון בשאלה האם מעמדם של רבנים מקנה להם זכויות חופש ביטוי עודפות בעיני הציבור, ובחינת מקרה הספר "תורת המלך".
4,568 מילים (כ-14 עמודים), 22 מקורות, 189.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
חופש הביטוי נמצא על שולחן הדיונים הציבורי מאז ומתמיד בכל המדינות הדמוקרטיות ובכלל זה במדינת ישראל. אומנם חופש הביטוי לא מעוגן בחוק הישראלי באופן רשמי אך בפסיקה קיים באופן מהותי כבר מהשנים הראשונות של מדינת ישראל.  פסק הדין המוביל בנושא שניתן בשנת 1953 - בג"צ עיתון "קול העם", העניק חשיבות מכרעת לחופש הביטוי ולחופש העיתונות במדינת כישראל. מדברי פסק הדין, לחופש הביטוי ולתקשורת תפקידים מרכזיים כצינורות המממשים את ערכי המדינה דמוקרטית, חופש הביטוי והתקשורת מספקים את הבימה לפלורליזם. אולם פסק הדין הציג סייגים לחופש הביטוי, כפי שייסקר בהמשך.
בחודש ינואר 2014, משרד המשפטים, יחד עם המשרד לשירותי דת, החלו לקדם הצעת חוק המבקשת לצמצם את חופש הביטוי של רבנים בישראל. סוגיית חופש הביטוי של רבנים עומדת על סדר היום הציבורי מאז קום מדינת ישראל בחלק מהסוגיה של הפרדת דת ממדינה. לאחר פרשת רצח ראש הממשלה, יצחק רבין בשנת 1995 הדיון בדבר חופש הביטוי של הרבנים עלה לדיון נוקב, עורר סערה ציבורית, הוגשו כתבי אישום כלפי רבנים כפי שייסקר בהמשך שלטענת התביעה, דבריהם הכשירו את הקרקע שהובילה לפעולה של רצח ראש הממשלה.
ספרות המחקר  מציגה סקירה היסטורית ומצביעה על כך כי כמעט בכל מדינות העולם, אם לא כולן, מאז ומתמיד לדת היה מקום מרכזי ביותר, גם בשנות האלפיים. הספרות מציגה את הטענה כי הדת אינה מהווה עוד תרבות מיעוט כמו אחרות, אלא עומדת בפני עצמה והנה בעלת מעמד מיוחד ביחס לתרבויות מיעוט אחרות.

שאלת המחקר של עבודה זו הנה:
האם מעמדם של רבנים מקנה להם זכויות חופש ביטוי עודפות בעיני הציבור?
בהמשך העבודה ייסקר רקע תיאורטי המובא מספרות המחקר המקצועית וכן מקרה בוחן שיאפשר לבחון את השאלה על בסיס הסקירה התיאורטית.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע תיאורטי - חופש הביטוי
רקע תיאורטי- פונדמנטליזם
רקע תיאורטי - דת וחופש הביטוי
מקרה בוחן
ניתוח מקרה בוחן
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
כאשר באים לדון בסוגיה של עיקרון וזכות חופש הביטוי, עומדת בראש ובראשונה השאלה - מה הן זכויות אדם? המונח "זכויות אדם"(2) המוגדר במאמרה של רות גביזון, אחת החוקרות המובילות בתחום(3), "הזכויות הנתונות לכל אדם באשר הוא אדם, בלי קשר לתכונותיו הנוספות המייחדות אותו מאנשים אחרים", דוגמא לכך היא הזכות לחיים.
גביזון(4) טוענת כי קיים הצורך לערוך מיון של ארבע קבוצות מרכזיות של זכויות אדם. קבוצות אלו הן: הזכות לחיים ולביטחון, הזכות לחירות, הזכות לשוויון, והזכות לכבוד. חשוב לציין כי אל קבוצות אילו, מצטרפת גם הקבוצה של זכויות הליך הוגן, קבוצה זו למעשה נועדה להבטיח כי פגיעות בזכויות אדם תתבצענה רק מתוך ערובות כי הן אכן נדרשות.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/06/2017
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
אתיקה
כללי
עיתונות
תקשורת אלקטרונית
תקשורת המונים
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 973 :: [עמוד 1 מתוך 109]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>