היישום אינו מחובר לאינטרנט

המשמעות של שירי מחאה מזרחיים

עבודה מס' 064370

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם שירים בעלי גוון מחאתי יוצרים אסוציאציות שונות אצל ספרדים (יוצאי עדות המזרח) המרגישים מקופחי לעומת אשכנזים, שלכאורה הם המקפחים.

7,290 מילים ,29 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק האם שירים בעלי גוון מחאתי יוצרים אסוציאציות שונות אצל ספרדים (יוצאי עדות המזרח) המרגישים מקופחי לעומת אשכנזים, שלכאורה הם המקפחים.
שני שירים שידונו להלן, לדוגמא, הם השירים: "איזו מדינה" מאת אלי לוזון בו הוא מתלונן על צורת ניהול של המדינה. השיר השני הוא "קוראים אותי בבר" מאת מוטי גלעדי- בו הוא שר על זמר מרוקאי ששיריו אינם מושמעים ברדיו בשל "ביורוקרטיה אשכנזית".
להערכתי מתבגרים שמאזינים למוסיקה פופולרית (פופ/רוק) הינם בעלי עמדות תרבות שמרניות יותר, ממתבגרים ששומעים מוסיקה אחרת- מזרחית.
את השערתי אבדוק באמצעות שאלון עמדות, שיבדוק את עמדותיהם והעדפותיהם המוזיקליות של הנבדקים.
כמו כן, השאלון יבדוק האם גם הנבדקים משייכים את עמדותיהם להעדפה מוזיקלית מסוימת.
אוכלוסיית המחקר כלל האנשים שפגשתי בתאריכים 15 בינואר 2001 ועד 31 בינואר 2001. המדגם היה על 100 איש.

השערות המחקר העיקריות הן:
- יש הבדל בין אשכנזים למזרחיים בתפיסת המחאה המושמעת בשירים.
- השירים יהיו בעלי משמעות רבה עבור המזרחיים.
- יש קשר בין כמות ההאזנה לשירים לבין תפיסת המחאה המושמעת בהם.

ראשי פרקים:
מבוא
הקדמה- השפעת המוסיקה
השסע התרבותי בישראל
המוסיקה כסוכן חיברות
שיטת המחקר
שיטת המחקר
מגבלות המחקר
השערות המחקר
תוצאות
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
נספח- דוגמת השאלון

קטע מהעבודה:

אחד האלמנטים עלהם התבססו החוקרים היתה כמות הדציבלים אותה שומעים אנשים. רעש של רחוב רגיל מגיע ל- 80 דציבלים, וניתן להניח כי לרעש כזה אנו מתרגלים. לעומת זאת, רעש גבוה יותר מן הסתם יעורר את חושינו.
גורם נוסף בקול הוא המקצב. למספר המקצבים במוסיקה יש יכולת לסחוף אותנו, להרים אותנו לרמה חדשה של מודעות חושית. צורות כאלו של מוסיקה, על פי קרל סישו יוצרות צורה מתונה של אקסטזה או צורה של חופש. לצורך מקצביות אחרת, ביחוד לפעימה מקוטעת הקיימת בצורות מסוימות של מוסיקת רוק יש השפעה מחלישה או מרוקנת על גוף האדם. המקצב המסוים הזה גורם לאובדן האיזון שבין שני חלקי המוח, וכתוצאה מכך נוצרים קשיי תפיסה קשים וכן מספר תופעות המציינות ראשיתה של חרדה. במקרה כזה כל הגוף נכנס למצב של מתח וחרדה.

מקורות:

-0.19
-0.10
-0.03
-0.09
-0.19
0.00
0.47
0.02
-0.19
-0.09
1.00
-0.08
-0.23
-0.05
0.44
-0.08
-0.17
-0.02
ש' 11
בעזרת מתאמי פירסון נבחן אילו משפיעים על תפיסת שירי מחאה:
משמעות
לשאלה
מתאם בין שאלה
אלו שמאזינים לשירים סבורים כי הם יוצרים מחאה.
7, 5
2
ספרדים סבורים יותר מאשכנזים כי השירים נועדו להשפיע על העמדות החברתיות.
0.01
3
9
אלו שזוכרים את שירי המחאה (רום ספרדים) טענו כי השירים נועדו לשנות את החברה.
0.00
4
9
יש קשר זכירת שירי המחאה לבין תפיסת המדיה המשפיעה ביותר.
0.01
10
4
יש קשר זכירת שירי המחאה לבין תפיסת השירים כגורמים לקרע בעם.
-0.02
11
4
העולה מהתוצאות הנ"ל כי אנשים הפתוחים להצעות מצד הפרסומות מעוניינים בפרסומות באמצעות הטלוויזיה ומתרשמים מפרסומות באמצעות ניחוס.
לגבי הגיל:
הגיל מתואם עם שאלות 2 (מתאם שלילי), 3, 4, 8 (מתאם שלילי) ו- 9 (מתאם שלילי)
כלומר ככל שהעונה מבוגר יותר כך הוא מאזין פחות לשירים מזרחיים, פחות זוכר שירי מחאה אולם יותר מזדהה עם השירים וסבור כי השיר נכתב על מנת לשנות משהו בחברה.
כלומר מבוגרים מאזינים פחות לשירים אולם את השירים שהם שומעים הם מפנימים וסבורים כי יש להם משמעות יותר מאשר לצעירים.
כלומר השערות המחקר אוששו. על פי סקירת הספרות ישנה השפעה של שירים על הלכי הרוח- דבר שנמצא נכון במחקר שלנו.
סיכום העבודה
עבודה זו עסקה בנושא הפער העדתי בישראל וביטויו על ידי שירי המחאה
הפערים בין העדות בישראל גדולים, ואף מתרחבים. העולים שהגיעו לישראל לא קיבלו את ההזדמנויות שקיבלו עולים אחרים ולכן לא הצליחו להשתלב בחברה באופן מוצלח ומסודר.
פגיעות זו של עולי המזרח נוצלה היטב על ידי הממסד שהציב לעצמו כמשימה למנוע את הסיכון שעולי המזרח יחתרו תחת אושיות התרבות המערבית וכן לרתום אתם לפתרון בעיות לאומיות, ללא כל קשר עם המחיר העכשווי שהעולים עשויים לשלם, ועם המחיר העתידי שהחברה כולה תשלם.
לעיל הוצגו כמה גישות להסבר הפערים והנצחתם. המדינה בגישה המעמדית היא זו שחושבת על האינטרסים הכלכליים והאחרים של בעלי ההון ודואגת לכך. אי לכך המעמד השליט ניסה, והצליח, לגרום לפער סוציואקונומי זה, ואף להגביר אותו במשך השנים.
הפערים הסוציואקונומיים בישראל מורגשים ביחוד לאור שתי סיבות עיקריות:
1. הצלחתם של עולים מארצות אירופה-אמריקה להשתלב בחברה במהירות יחסית- תוך כמה שנים הם רוכשים השכלה ומשתלבים בשוק העבודה ובחברה. עדות לכך אנו יכולים לראות בעולי ברית המועצות בשנות השיבעים והתשעים שנקלטו היטב בחברה.
2. חברות מהגרים אחרות, כמו אוסטרליה או קנדה, שקלטו עולים, לא הגיעו לפערים חברתיים גדולים כל כך כמו בישראל, אם בכלל.
מאז קום המדינה איש טרם קם וראה, או הגדיר, את "הישראלי" החדש שכה מדברים בו. התוצאה העיקרית של הישראליזציה היתה ניסיון להטמיע את יהודי המזרח לתוך תרבות אשכנזית דומיננטית מבחינה פוליטית וממסדית על חשבון הזהות והגאווה של מורשת תרבות המזרח. בשנות השבעים, במיוחד בגלל הפגנות הרחוב שנערכו ב1971- ע"י
הפנתרים השחורים, התחילה ה"בעיה העדתית" לצוץ (הרצוג, 1986). אולם, לפי מחקרו של ינון (1995) נראה כי הפער אינו נסגר. אולי ברמה ההצהרתית קיימת נסיגה מהעמדה הרישמית של עדתיות, אולם מתחת לפני השטח עדיין קיימת אפליה שסמוחה (1993) טוען כי היא עשויה להוביל להתנגשות.
למוסיקה משמעות בעיקר במונחים של רגשות, הלכי-רוח, תחושות: מצבי רוח. יש דוגמות מתועדות רבות ליעילותה להשפיע על מצבי-רוח. המוסיקה מזינה ומגרה את הרגשות והופכת אנשים למודעים יותר לרגשות שהם חווים. והיא עושה זאת על פני קשת רגשות רחבה מאד, בדיוק רב יותר של גוני משמעות מכל שפה מילולית. מוסיקה מתקשרת גם
ברמה השכלית; כוח משיכתה של המוסיקה לגבי השכל נובע מהדרך בה התווים עצמם מטופלים, המבנה של היצירה או הפיתוח של הנושא, השימוש בצבע הצליל ושינויי סולמות.
בוודאי, התגובות האישיות למוסיקה הן מאד סובייקטיביות ורבות מהן תלויות 'בהתנייה'. כל אחד חשוף לכמות גדולה של מוסיקה מגיל רך, באופן מודע או לא, תכופות בהקשר חזותי (קולנוע וטלוויזיה), או בהקשר לאירועים מיוחדים.
סיכומו של דבר, המוסיקה כשלעצמה פועלת בעצמה רבה ברמות החושים וההבעה. היא רבת השפעה בגירוי, או העצמה של מגוון רגשות/הלכי-רוח/מצבי נפש, על פני טווח רחב וגווני תגובה ללא שיעור.
עבודה זו עסקה בנושאי המוסיקה כסוכן חיברות למחאה עדתית. השירים המושמעים בשנים האחרונות כוללים יותר ויותר אלמנטים אנטי-ממסדיים. הדבר קרה בעקבות המהפכה החברתית שיזמה ש"ס, והצליחה בה לא מעט.
העבודה בחנה את האפקטיביות והמשמעות של פרסומות בנושאי מחאה. על פי הממצאים, הציבור אכן רואה את השירים הללו כמחאתיים, אולם לא בטוח כי הם נכתבו לצרכי מחאה; חלקם סבור כי הוא נכתב לצרכי האומנים עצמם. מכל מקום, נמצא הבדל בין אשכנזים למזרחיים בתפיסת המחאה המושמעת בשירים, כאשר השירים יהיו בעלי משמעות רבה
יותר עבור המזרחיים.
לדעתי, במחקרים עתידיים יש לבחון את השפעת המאפיינים השונים של המוסיקה על הלכי הרוח; יכול להיות כי מוסיקה בעלת צלילים אתניים יכולה ליצור יותר רגשות מאשר מוזיקה מודרנית וכד'.
ביבליוגרפיה
אדורנו,תיאודור ומקס הורקהיימר, 1993. תעשיית התרבות- נאורות כהונאת ההמונים,5 אסכולת פרנקפורט, ספרית פועלים, תל אביב, עמ' 158-198
גרוניך א., תולדות המוסיקה, (חוברת) ת"א, 1970.
ווטסון אנדרו ונוויל דרורי, ריפוי במוסיקה, ת"א, 1990.
וילציג ליימן שמאל (1994), מחאה ציבורית בישראל, אוניברסיטת בר אילן.
חסון שלמה (1992), מחאת הדור השני, הוצאת מכון ירושלים למחקרי ישראל.
רגב, מוטי, 1995. רוק: מוסיקה ותרבות, דביר , תל אביב.
רגב מוטי, 1997, "רהוט או עילג : מיומנות ארגונית ובולטות תרבותית בתעשיית המוסיקה בישראל", תיאוריה וביקורת, כרך 10 .
שנהב, יהודה, 1995. מכונת הארגון, שוקן, תל אביב.
Seashore c.g.,Psychology of music, New york, 1967.
Tuner a., Music from the heart oF space, San francisco, 1982.
Meyer b. Leonard, Emotion and meaning of music, University of chicago press, 1956.
Adler i., And hodg r.,. "ethnicity and the process of status attainment in israel", Hsrael social science research (1)1, 1983, pp.5-23.
Sammy sMooha, (1993) "class, ethnic and national and dmocracy in israel", in larry diamond and ehud shprinzak (eds), Israely democracy under stress, Israeli democracy institue.
Becker, Howard, 1982. Art Worlds. Berkeley: The university of California Press.
CampbEll, Deanna Robinson, Elizabeth B.buck, and marlene cuthbert, 1991. Music at the margins. Newbury park : sage .
Chapple, Steve, And reebee Garofalo, 1997. Rock'n'roll is here to pay. Chicago: nelson hall.
Dimaggio, Paul, 1982. "cultural entrepreneurship in Nineteenth century boston", parts 1 2, media, culture and society 4: 33-50 and 303-322.
1992. "The extension of the high-culture model to Theatre, Opera and the dance ", In cultivating Differences, Ed. Michele lamont and marcel fournier. Chicago: the University of chicago press, pp. 21-57.
Dimaggio, Paul, And paul M.hirsch, 1976. "Production organization in the Arts, "American behavioural scientist 19: 735-749.
Featherstone, mike, 1991. "lifestyle and consumer culture", in consumer culture and postmodeRnism. London: sage.
Frith, Simon, 1981. Sound Effects. New York: Pantheon.
~1988. "The industrialization of popular music", in music for pleasure. London: routledge
Grossberg, Lawrence, 1984. "Another boring day in paradise: rock and roll and the empoweRment of everyday life", popular music 4: 225-258.
Hall, stuart, 1982. "the rediscovery of ideology: return of the repressed in media studies", in culture, society and the media, ed. Michael gurevitch et al. London: methuen, pp. 56-90.
Hirsch, paul m., 1972. "Processing fads and fashions: an organization- set analysis of cultural industry systems", american journal of sociology 77: 639-659.
Lash, scott, 1990. Sociology of postmodernism. London: routledge.
Malm, krister, and roger wallis, 1992. Media policY and music activity. London: routledge.
Peterson, richard, and david berger, 1971. "entrepreneurship in organizations: evidence from the popular music industry", administrative science quarterly 16: 97-106.
Wallis, roger, and krister malm, (1984). Big souNds from small peoples. London: constable.
שאלון
שלום רב ,
אבקשך לענות על מספר שאלות בנושא מוזיקה.
השאלון הינו אנונימי ולצרכי מחקר אישי בלבד.
תודה על תשומת הלב .
הקף בעיגול את התשובה המתאימה לך .
שאלה 1 :
מין : א. זכר ב. נקבה
שאלה 2 :
האם אתה מאזין לשירים מזרחיים?
א. כן ב. לא ג. לפעמים
שאלה 3 :
א. אשכנזי ב.מזרחי ג. מעורב
שאלה 4 :
האם אתה זוכר שירי מחאה?
א. כן ב. לא
להלן 4 שירי מחאה. עבור כל אחד הינך מתבקש לענות על מספר שאלות :
שאלה 5 :
האם הינך מזהה את השיר?
א. כן ב. לא
שאלה 6 :
האם ראית בעבר פרסומת לשיר זה ?
א. כן ב. לא ג. לא זוכר
שאלה 7:
האם השיר מעורר בך רגשות מחאה?
א. מאוד ב. כן ג. לא כל כך ד.כלל כא.
שאלה 8 :
האם אתה מזדהה עם השיר:
א. מאוד ב. כן ג. במידה מסוימת ד. לא כל כך ה. כלל לא
שאלה 9 :
האם לדעתך השיר נכתב על מנת לשנות משהו בחברה?
א. בהחלט כן ב. חושב שכן ג. אינני בטוח ד. חושב שלא ה. בהחלט לא
שאלה 10 :
איזה אמצעי משפיע, לדעתך, הכי הרבה על המחאה החברתית?
א. עיתונות ב. שילוט חוצות\פליירים ג. אסיפות מחאה ד. שירים ה. אחר
שאלה 11 :
האם לדעתך השירים הללו גורמים לקרע בעם?
א. בהחלט כן ב. חושב שכן ג. אינני בטוח ד. חושב שלא ה. בהחלט לא
האם אתה יכול לתת דוגמא לשיר מחאה???!!!!
גילך:
עד 20
עד 30
עד 40
עד 50
50+
הערות אישיות
תודה על תשומת הלב.
גרוניך א., תולדות המוסיקה, עמוד 3.
SEASHORE C.G.,PSYCHOLOGY OF MUSIC, P.142
ווטסון אנדרו ונוויל דרורי, ריפוי במוסיקה, עמוד 13.
RHODA KELLOGG, ANALYZING CHILDREN'S ART CALIFORNIA 1970. PP. 75-77.
חסון שלמה, מחאת הדור השני, פרק חמישי.
28

תגים:

מוזיקה · מוסיקה · רגש · צליל · קצב · שירי · מחאה · תרבות

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המשמעות של שירי מחאה מזרחיים ", סמינריון אודות "המשמעות של שירי מחאה מזרחיים " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.