הגורמים המשפיעים על הנכונות למחזר

תקציר העבודה:

לפי נתוני דו"ח אדם טבע ודין (2010) רוב הפסולת במדינת ישראל עדיין מועברת להטמנה באתרים המיועדים לכך, למרות כל הפיתוחים הטכנולוגיים ועליית המודעות הנוגעת להגנת הסביבה. להטמנת הפסולת השלכות ונזקים סביבתיים קשים, לרבות זיהום מי התהום, זיהום הקרקע, פליטת גזי חממה וזיהום האוויר, פגיעה בשטחים הפתוחים הנדרשים כתשתית להטמנה, פגיעה בתוואי הנוף ועוד.
הבעיה חמורה במיוחד לאור תרבות השפע והצורך ההולך וגדל בחומרי גלם ובכללותם חומרים בלתי מתכלים. ההצטברות של הפסולת הנגרמת כתוצאה מהצריכה ההולכת וגוברת של האוכלוסייה המערבית בכללותה והאוכלוסייה בישראל בפרט, מהווה איום סביבתי חמור העלול להשפיע על עתיד הדורות הבאים.
בשנים האחרונות נעשו מספר צעדים בכדי לצמצם את הצטברות הפסולת ואת השפעתה המזיקה על הסביבה. מאמצים אלו כללו את הגברת התודעה הציבורית למחזור באמצעות קמפיינים ממשלתיים וחברתיים, לימוד נושאי שמירת הסביבה בקרב בני הגילאים הצעירים וחקיקה תומכת, שבמסגרתה הוקמו תאגידי מחזור כגון אל"ה, שאחראי על איסוף מכלי משקה. בנוסף, בחלק מן העיריות והמועצות המקומיות החלה בשנים האחרונות תוכנית להפרדת פסולת במקור, שמשמעותה מיון של פסולת ביתית לפסולת רטובה ופסולת יבשה.
המטרה הינה למחזר פסולת רטובה ככל הניתן ולהפוך את התרכובת הנוצרת ממנה לקומפוסט, ובמקביל לעודד מחזור של אריזות ומכלי שתיה, בכדי לצמצם את השימוש בחומרי גלם חדשים שייצרו גל נוסף וחדש של פסולת.
בשנת 2010 הצטרפה ישראל לארגון המדינות המתועשות (OECD). כחלק מתנאי החברות, מחויבת המדינה לדווח על שיעורי המחזור ולנטר אחר פליטת גזי החממה. עם הכניסה לארגון, קבעה ממשלת ישראל יעד שאפתני להקטנה של פליטת גזי החממה בשנים הקרובות בהדרגה ובשיעור ניכר. עם זאת, חקיקת חוקים ופיזור מכלי מחזור בשטחי העיריה והמועצות המוניציפאליות הינם צעדים הכרחיים אך בלתי מספיקים. שיעור ההצלחה במשימה הלאומית להפחתת כמויות הפסולת ובתוך כך לשמור על הסביבה האקולוגית ולהפחית את זיהום הקרקע, האוויר והמים, תלוי רוב רובו בנכונות של האזרחים לשתף פעולה ולהשתתף באופן מודע ואקטיבי בפעילויות המחזור.
כפי שניתן לראות בסקירה הספרותית שבהמשך העבודה, מחקרים מראים כי שיעור המחזור שונה לא רק בין אדם לאדם אלא גם בין קבוצות אוכלוסייה, ובפרט בין מועצות מקומיות שונות. המידע הציבורי הקיים עבור שיעורי המחזור ברמה המוניציפאלית בישראל הינו מצומצם מידי מכדי להוביל לתובנות באמצעים אמפיריים, ולכן במחקר זה תיבחן סוגיית השונות בשיעורי המחזור בין המועצות המקומיות והעיריות באמצעות שאלוני סקר.
מטרת המחקר הינה להבין מהם הגורמים המשפיעים מבחינה אמפירית על שיעורי המחזור בקרב תושבי עיריות ומועצות מקומיות, ובפרט מה משפיע על הנכונות של התושבים להיות פעילים באקט המחזור.
מחקר זה הינו בעל חשיבות רבה להבנה של הגורמים אשר משפיעים על הנכונות של התושבים למחזר, מפני שהתובנות שיעלו ממנו עשויות להביא למסקנות באשר למדיניות ציבורית אפקטיבית שתוכל להביא לעליה ממשית בשיעורי המחזור ברמה המוניציפאלית ואף ברמה הלאומית.
המאמר המרכזי עליו מתבססת עבודה זו הינו מאמרם של Abbott, Nandeibam and O'Shea (2011).

אשתמש בשאלוני סקר אינטרנטיים ואנונימיים ולאחר מכן אנתח באמצעות רגרסיה לינארית את התשובות לפי המשתנים שהוצגו. אציג את התוצאות של הרגרסיה ואנתח את הממצאים וכיצד ניתן להשתמש בתוצאות ובמסקנות מן המחקר לגיבוש מדיניות שתעודד מחזור בקרב רשויות מקומיות בישראל.

תוכן עניינים:
מבוא
סקירת ספרות
המאמר המרכזי
שיטת המחקר
ממצאים
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

קטע מהעבודה:

תגים:

מיחזור · קיימות · איכות הסביבה · פסולת · אשפה · הפרדת אשפה · הגנת הסביבה · תפיסות · עמדות · תאגידי מיחזור · מחזור · משבר האקלים · פליטות פחמן · התנהגות · סביבה · כלכלת משאבי טבע

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגורמים המשפיעים על הנכונות למחזר", סמינריון אודות "הגורמים המשפיעים על הנכונות למחזר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.