היישום אינו מחובר לאינטרנט

"אפקט ינואר": מהו ההסבר האמיתי?

עבודה מס' 068728

מחיר: 483.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת שלושת ההסברים: "שיפור הופעה" (window dressing); הזרמת מידע (information release), מכירה לצורך הפחתת מס (tax-loss selling).

3,576 מילים ,7 מקורות ,2008

תקציר העבודה:

בעבודה שלי אנסה לבצע בדיקה מקיפה אשר במהלכה אוכל להתייחס לכל אחד מההסברים וגם לבודדן אחד מהשני. ובכן, שאלת המחקר היא: "אפקט ינואר" - מהו ההסבר האמיתי?
ההשערה של המכירה לצורך הפחתת מס תיבדק באמצעות ההשוואה בין מניות בעלות פוטנציאל גבוה יותר לחסכון במס לבין מניות אחרות, בתקופת סוף דצמבר ותחילת ינואר. אנו מוצאים עדות לקיום ההיפוטיזה של הפחתת המס. בפרט, מניות עם הפוטנציאל הגבוה ביותר להפחתת המס מדווחת תשואה ממוצעת של 5.2% בחמשת הימים הראשונים של ינואר. מצד אחר, התשואות בדצמבר מציגות קורלציה שלילית עם הפוטנציאל להפחתת המס - ביצועיהם של המניות הבעלות פוטנציאל גבוה נמוכים יחסית. בנוסף, אנו מגלים שינויים של מחזור אשר באים בקנה אחד עם הפחתת המס. כמו כן, אנו סבורים כי משקיעים נוטים לדחות את מכירת המניות הזוכות עד ינואר כיוון שתשלום המיסים נדחה על ידי כך קרוב לשנה.
הנתונים אשר מחזקים את השערת המסים הם תואמים גם את השערת ה"שיפור הופעה". יחד עם זאת, אם משקיעים מוסדיים "משפצים" את תיקיהם - הם אמורים לעשות זאת יותר מפעם בשנה. לפי הכללים הנהוגים בארה''ב, על קרנות נאמנות לדווח מצב תיקיהם לפחות פעמיים בשנה. לכן נבדוק גם תשואות במהלך יוני - יולי, כאשר אין השפעה של מסים, אבל המוסדות אמורים לשפר את תיקיהם (במידה ועושים את זה גם בינואר). לא מצאנו עדות התומכת בהשערת שיפור ההופעה לא על בסיס התשואות ולא על בסיס המחזור.
אחר כך נבחן את ההשערה של שחרור מידע. לפי השערה זו, תשואות העודפות בינואר הן תוצאה של שחרור מידע משמעותי אשר מתרחש בימים הראשונים של ינואר. אם זה נכון - ניתן יהיה לראות הבדל משמעותי במחזורי המניות בין דצמבר לינואר. כמו כן, גם באמצע השנה ישנו שחרור מידע - נבדוק את מחזור המניות גם שם. למעשה, לא מצאנו כי המחזור של המניות הקטנות בינואר אף קטן מזה של דצמבר ולא קיים מחזור חריג באמצע שנה. כך, המציאות לא תומכת בהשערה זו.

בידוד משתנים:
* ההשערה של המכירה לצורך הפחתת מס תיבדק באמצעות ההשוואה בין מניות בעלות פוטנציאל גבוה יותר לחסכון במס לבין מניות אחרות, בתקופת סוף דצמבר ותחילת ינואר.
* הנתונים אשר מחזקים את השערת המסים הם תואמים גם את השערת ה"שיפור הופעה". יחד עם זאת, אם משקיעים מוסדיים "משפצים" את תיקיהם - הם אמורים לעשות זאת יותר מפעם בשנה. לפי הכללים הנהוגים בארה''ב, על קרנות נאמנות לדווח מצב תיקיהם לפחות פעמיים בשנה. לכן נבדוק גם תשואות במהלך יוני - יולי.
* אם זה שחרור המידע אכן מתרחש - ניתן יהיה לראות הבדל משמעותי במחזורי המניות בין דצמבר לינואר. כמו כן, גם באמצע השנה ישנו שחרור מידע - נבדוק את מחזור המניות גם שם.

את המדגם הראשוני נרכיב ממניות הנסחרות ב- (New York Stock Exchange (NYSE, האמריקני (American Stock Exchange (AMEX ונאסד"ק. לא נכלול Depositary (ADRs) ומניות מיוחדות במדגם, כפי שזה נעשה נפוץ מחקרים אחרים. שערי מחזור ניתן לקבל בנתוני המרכז למחקר אבטחה מחירים (CRSP). את הציטוטים היומיים ניתן לקבל בנתוני (TAQ) של NYSE, אשר זמינים החל בינואר 1993. בהתאם לכך, המחקר שלנו מכסה 1993 עד ינואר 1999; כלומר, אנחנו בודקיםים את תשואת המניה עבור דצמבר של כל שנה, ובינואר של שנה הבאה. כדי להיכלל במדגם, מניה חייבת לדווח את כל הנתונים עבור כל השנה ועבור חמישה ימים בינואר בשנה שלאחר מכן ב- CRSP, וציטוטים ב-TAQ.

קטע מהעבודה:

השלב הראשון של הניתוח הוא להעריך את הפוטנציאל לחסכון במס (PTS). מהו Potential for tax-loss selling?
בדרך כלל, הפוטנציאל למכירה לצורך הפחתת המס נגזר מתשואת המניה בתקופה מוגדרת לקראת סוף השנה. הוא מחושב ע''י חילוק של תזרים המזומנים מעל הערך הנקוב על תזרים המזומנים הכללי. לפעמים, חוקרים מחשיבים ירידה מהמחיר הגבוה ביותר במהלך השנה כ PTS, המכונה PTSmax. אנו נסתמך על מדד חדש (נקרא בעבר PTSflow), אשר מתייחס למחיר הסגירה היומי ולנפח בכדי להגיע ל-PTS. כדי לחשב PTS, תחילה אנו מוצאים את המחיר בתאריך מוגדר כ-12 לפני יום המסחר האחרון בחודש דצמבר, בדרך כלל בסביבות 15 לדצמבר. בחירתו של היום ה -12 לפני יום המסחר האחרון, שונה במקצת מן המחקרים בעבר. רוב החוקרים מחשיבים את 6 ימי המסחר האחרונים של השנה. הבחירה שלנו נובעת מפשרה בין הצורך להתמקד בתקופה הקרובה לסוף השנה לבין לאפשר למשקיעים מספיק זמן למכור.

תגים:

בורסה · ניירות ערך · מניות · ספקולציות · השקעות · שוק ההון

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""אפקט ינואר": מהו ההסבר האמיתי? ", סמינריון אודות ""אפקט ינואר": מהו ההסבר האמיתי? " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.