תעשיית היין הישראלית וחדירה לשווקים אירופאיים

תקציר העבודה:

תעשיית היין הישראלית עברה לאחרונה שינויים מרחיקי לכת בתחום יצור יינות איכות, פיתוח זני ענבים חדשים, חדירה לשווקים בינלאומיים רבים ופיתוח טכנולוגי שהקל מאוד על מלאכת יצור היין. ישראל נתפסת בעולם המערבי כייצרנית יינות העולם החדש בעוד תדמיתה של אירופה המתחרה העיקרית שלה מסווגת כיצרנית יינות העולם הישן כלומר בשיטות עבודה מסורתיות, יצור יין מזנים של ענבים ישנים ומעצמה יננית עתיקה.
בישראל כ- 30 יקבים קטנים וגדולים (בינהם יקביי בינימינה) המשווקים יינות ישראלים לכל העולם בעיקר בארה"ב, קנדה ומערב אירופה.
בעקבות פתיחת הגבולות האירופאיים וחתימה על שורת הסכמי סחר בין ישראל והאיחוד התפתח מאוד נושא הסחר בין המדינות גם היבוא ובעיקר הייצוא.
יקבי בינימניה הפועלים בישראל מתחילת המאה השכילו להבין את משמעות ייצוא היינות אל מחוץ לגבולות המדינה והפיכתם מארגון מקומי קטן לארגון הפועל בסביבה הגלובלית התחרותית של אירופה.
היציאה אל מחוץ לגבולות ישראל איפשרה הגדלת מערך הייצור, הגדלת נפח המכירות, ובראש ובראשונה הגדלת הרווחים מ- 8 מיליון ש"ח בשנת 1996 ל- 18 מיליון ש"ח בשנת 1999.
יקבי בינימינה מלבד היותם ספקי הבית של חברת התעופה הלאומית של ישראל - "אל-על" מייצאים כיום את ינותיהם למדינות מערב אירופה בינהם, בלגיה, שוויץ והולנד, כאשר בעבודה זו יוצגו מדינות נוספות אליהם כדי לחדור על מנת להרחיב את נפח היצור, המכירות והרווחים.
מדינות כמו אנגליה - צרכנית יין חדשה באירופה שמתעוררת ומודעותה ליין גוברת,
שבדיה - מדינה קרה בצפון אירופה שאינה יכולה לייצר יין בעצמה בשל תנאי מזג האוייר הקרים ברב ימות השנה שאינם מאפשרים פיתוח משק יין עצמאי.
גרמניה, צרפת וספרד - מדינות בעלות שוק יין מפותח ורווי אך עם זאת תושבי המדינות הללו מחפשים יינות איכותיים ואקזוטיים "מהעולם החדש", יינות המוצעים להם ע"י יקבי בינימינה.
אין כלל ספק כי טרם החדירה לשווקים האירופאיים יש צורך בבחינת גורמים רבים העלולים להשפיע על מערך החדירה והצלחתה.גורמים כגון: מצב פוליט במדינה, מצבה הכלכלי של המדינה, מגמות חברתיות המאפיינות את השוק המקומי, השפעת הטכנולוגיה וכמובן חוקי ותקנות המדינה המייבאת את היין.
בבחינת כל אותם הגורמים נמצא כי השווקים שצויינו לעיל הנם המתאימים ביותר על מנת לייצא אליהם את יינות יקבי בינימינה אך בהפרשי זמן אחד מהשני על מנת לבדוק כיצד מגיב השוק ליינות הללו.
בראש ובראשונה נבחרה אנגליה, שבה שוק צרכנים גדול המתוודע בשנים האחרונות לסגולותיו של היין, בהמשך חדירה לשבדיה ולבסוף לשווקים הגדולים צרפת, גרמניה וספרד.
לשווקים הגדולים (ספרד וצרפת) החדירה תתבצע ע"י מיזוג עם חברות יצרניות יין קטנות מקומיות על מנת להכיר את השוק בצורה טובה יותר ובכדי לעמוד בתחרות הקשה, בעוד שלשווקים החדשים (אנגליה, שבדיה ואף גרמניה) החדירה תתאפשר הודות למפיץ או סוכן מקומי.
בעבודה זו, אם כן, יסקר ענף היין הישראלי בהשוואה לתעשיית היין האירופאית, ייקבי בינימינה כמובילים בייצור היין בישראל, 5 מדינות אליהם מתכנן הייקב לחדור על מנת להפוך לארגון הפועל בסביבה הגלובלית, ואסטרטגיות החדירה לכל אחת מהמדינות הללו תוך שימוש במודלים רלוונטיים.

תוכן עניינים:
תקציר
מבוא
תעשיית היין בישראל
תעשיית היין האירופאית
ישראל והאיחוד האירופי
ניתוח סביבה השוואתי ישראל - האיחוד האירופי (מודל פורטר)
יקבי בינימינה
שוק היין בחמש מדינות האיחוד
· גרמניה
· שבדיה
· ספרד
· צרפת
· אנגליה
אסטרטגיות חדירה לשווקים חדשים
לוח גאנט - זמני חדירה לשווקים
סיכום והמלצות
בבליוגרפיה
נספחים

הערת מערכת: בעבודה חסרים שלושה נספחים.

קטע מהעבודה:

תגים:

יין · אירופה · ניתוח שוק · גלובלי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תעשיית היין הישראלית וחדירה לשווקים אירופאיים", סמינריון אודות "תעשיית היין הישראלית וחדירה לשווקים אירופאיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.