היישום אינו מחובר לאינטרנט

דרישת תום הלב בחוק החברות

עבודה מס' 065522

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: חובת תום הלב, היקפה ומהותה בחוק החדש.

7,212 מילים ,8 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

חוק החברות החדש שהוחק בשנת 2000 מכיל הוראות דומות לפקודת חברות (נוסח חדש) אולם בכמה מקרים ישנה נימה של החמרה עם נושאי המשרה.
אחת הדרישות היא חובת תום הלב. עבודה זו עוסקת בחובת תום הלב, היקפה ומהותה בחוק החדש.

אחת השאלות היותר שנויות במחלוקת בפירוש חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 שהעסיקה בתי משפט הוא כיצד יפורש סעיף 12(א) לחלק הכללי. הסעיף קובע: "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
בהצעת חוק החוזים נזקקו למשפט המקובל ולדין הגרמני. בדין הגרמני נחלק העיקרון של אשם בכריתת החוזה לענפי ענפים עיקריים(1):
1.חובת הזהירות לגבי פגיעות בגוף וברכוש.
2.חובת הודעה והבהרה, החובה שלא לעורר את הרושם שחוזה לבטח ייכרת...
חובת ההבהרה: הצדדים מתחילים לנהל בניהם משא ומתן ויוצרים בניהם יחסים קרובים. אין הם "זרים" יותר איש לרעהו כי אם עשויים להיהפך בעתיד הקרוב ל"שותפים" לחוזה. הדין הגרמני גורס כי מסכת יחסים ממין זה מחייבת יחסי אימון בין הצדדים. יחסי האמון יוצרים ציפיות. הציפיות היא הגורת לצורך לגלות לצד השני את כל הפרטים בקשר לנקודות העשויות להיות חשובות לקשירת החוזה ולגלותם לו.
לגבי תום לב הרי אין הוא צריך להתיישב עם "דרך מקובלת". הדרך המקובלת יכולה להיות אחת ואילו תום לב יכול להיות אחרת. במידה ושניהם מתנגשים עיקרון תום הלב גובר.
עד היום לא הגדירו בתי המשפט באופן מפורש את משמעות הביטוי "תום לב ודרך מקובלת". חזרה על מילים אלו או שימוש בביטויים נרדפים כמו "יושר לב והגינות". אין בהם כדי להנחות את המשפט בדבר צורת החובה החדשה שהוטלה על המתקשרים בחוזה בשלב המו"מ, בדבר היקפה ומה עשויות להיות "תופעות חיצוניות" להפרתה. בהיעדר פסקי דין כאלה קשה מאוד לקבוע מתי הופרה חובת תום הלב והדרך המקובלת.
קשה עדיין, עקב מספרם המועט של פסקי הדין בנושא לקבוע האם יש מגמתיות מסוימת בפסיקה. אולם כיוון מעניין של הפסיקה התגלה בבג"צ 75\135, שקבע בית המשפט מפי השופט ברנזון כי רשות ציבורית חייבת לנהוג ביושר ובהגינות ביחסה עם האזרח על סמך הבטחה שניתנה על ידיה כ"בעל שררה"(2).
הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן לובשת צורה של אי גילוי עובדות, כאשר היה מקום לצפות לכך שאדם המנהל משא ומתן יגלה אותן לצד השני. בתחום זה חובת תום הלב הינה חובה אקטיבית.
מטרתו של עיקרון תום הלב, בעצם, היא מניעת התנהגות שאינה הוגנת ולכן ברור מדוע אומץ העיקרון בשיטת המשפט הישראלית כעיקרון-על רחב היקף. עיקרון, שכנגד הפרתו ניתן גם לקבל פיצויים מסוגים שונים: פיצויי הסתמכות, אכיפת חוזה, במקרה ואפילו לא נכרת, שכלול החוזה ועוד(3).
חובת תום הלב כוללת חובה לגלות לצד השני לפני כריתת החוזה עובדות חשובות, ואפילו עובדות שהצד השני יכול היה לגלות בכוחות עצמו, כאשר גילוי כזה מתחייב ממהות העסקה ומנסיבות המקרה(4).
בשלב קיום החיובים יחול העיקרון דרך סעיף 39, ובו מחויב כל צד לחוזה לפעול בחריצות ובהגינות להגשמת כוונתם המשותפת של הצדדים, בהתאם לרוח העסקה ותוך שיתוף פעולה עם הצד האחר והתחשבות באינטרסים שלו. כמו בשלב הטרום-חוזי גם כאן חובת גילוי נמנית בין היבטיו הבולטים של עיקרון תום הלב.
מעבר לכך, כל צד לחוזה מחויב להתחשב בצד האחר ובמטרת החוזה כאשר הוא מגשים את זכויותיו החוזיות(5).
במשפט הישראלי, לעיקרון תום הלב תחולה רחבה, הן במישורים המוזכרים לעיל (טרום-חוזי וחוזי) והן כמקור ליצירת חבויות חוזיות, אם כי בנקודה זו הדעות בין שופטי בית המשפט העליון חלוקות. המחלוקת נסבה לגבי חיובים עיקריים. באשר לחיובים נלווים לחוזה, נראה שמכוח עיקרון תום הלב, נוטים שופטי בית המשפט העליון לקבל את הגישה כי העיקרון חל גם עליהם כאשר הם משתמעים מן החוזה. דוגמא לכך היא פסק הדין ע"א 636/78 ויצמן נ' אברמזון, פ"ד לג (3) 295 שבו השופט חיים כהן הוסיף לחוזה מכירת עסק עם מוניטין את התחייבות המוכר שלא למשוך לקוחות לעסק המתחרה.
---------------------------------------------------------------------
1. צלטנר ז., דיני חוזים (חלק כללי כרך ראשון, עמוד 503.
2. פלפל דרורה, "תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה", עמוד 613.
3. שלו גבריאלה (1995) דיני חוזים, - עמ' 71, 73.
4. שם - עמ' 54-57.
5. שם- עמ' 60, 62.

תוכן עניינים:
1. מבוא לתום הלב בדיני חוזים
1.1 מטרת העבודה
1.2 סקירה קצרה על מהות תום הלב
2. הרקע לחוק החברות החדש
3. שילובו של עקרון תום הלב בדיני החברות
4. בעיית הנציג
5. אחריות דירקטורים ונושאי משרה
5.1 הגדרת נושא משרה
5.2 אחריות חוזית בגין ניהול משא ומתן חוזי בשם החברה
5.3 ההבחנה בין חובת הנאמנות לבין חובת הזהירות
5.4 חובת תום הלב
5.5 היחס לחוק השליחות
5.6 כללי בקרה ופיקוח
5.7 תרופות
6. השוואה מול הדין בארה"ב ובאנגליה
7. סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

החל משנת 1929 ובמשך כשבעים שנה נהגה בארץ ישראל פקודת החברות, אשר הועתקה מהחוק האנגלי המקביל שחוקק באותה שנה באנגליה:Companies Act of 1929 (19 & 20 Geo. 5,c.23)
חוק החברות האנגלי משנת 1929 הוא מעין "נוסח משולב" המחליף נוסח משולב שקדם לו משנת 1908.

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דרישת תום הלב בחוק החברות", סמינריון אודות "דרישת תום הלב בחוק החברות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.