היישום אינו מחובר לאינטרנט

הויכוח בין ההיסטוריונים הישנים לבין החדשים לגבי מלחמת העצמאות

עבודה מס' 065214

מחיר: 300.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת 3 מיתוסים עיקריים כפי שנבנו, התפתחו והוצגו בהיסטוריוגרפיה הציונית ואבדוק מה עשו איתם ההיסטוריונים החדשים.

5,264 מילים ,13 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

בשלהי שנות השמונים, בהתאם לחוק הארכיונים, נחשפו מסמכים ומידע מתקופת העצמאות לעיונם של החוקרים. בזה אחר זה התפרסמו עבודות וספרים של חוקרים שכונו בשם "ההיסטוריונים החדשים". כולם עסקו במחקר אירועי השנים 1947-1952 וטענו כי הם הראשונים שכותבים את כל האמת על תקופת הקמת המדינה. הם כינו את ההיסטוריונים שפעלו לפניהם היסטוריונים 'מטעם' ולגרסתם, גוייסו אלה ע"י האליטה הפוליטית דאז, כדי להצדיק מדיניות, אכזרית לעיתים, באצטלה מחקרית. הם טענו כי עבודת ה"אבות המייסדים" של ההיסטוריוגרפיה הציונית נכתבו כתעמולה ציונית שטעמה היה הצגת הציונות והמדינה הצעירה באור חיובי ובהרואיות. קריאת תגר זו על האליטה האקדמית הממסדית היוותה קריאת שופר של תחילת הוויכוח שחרג מגבולות השנים הנחקרות והפך לדיון בין סוציולוגים, אנשי מדע המדינה, פוליטיקאים, עיתונאים, חוקרי המזרח התיכון וכמובן היסטוריונים.

ספרים מהפכנים הופיעו בזה אחר זה והביאו לוויכוח ציבורי מתמשך בנושא. 'המהפכנים' שכונו "פוסט ציונים" הטיחו ביקורת קשה בקודמיהם על ששימשו היסטוריונים "מטעם" וחרגו מגבולות האובייקטיביות המדעית. והאחרונים האשימו את הדור הצעיר בהירתמות לצד האויבים ובאובדן הערכים. קבוצת ההיסטוריונים החדשים פרצו את גבולות הידע וההיסטוריוגרפיה כפי שנכתבה והועברה עד אז. ההיסטוריונים החדשים של מלחמת העצמאות יצאו נגד קיומו של מה שהם כינו המיתוס של מלחמת העצמאות. הם ניסו לערער את העובדות וע"י כך לנפץ היסטוריוגרפיה שנבנתה כמיתוס מאז הקמת המדינה.

מדובר כאן על תהליך שעברה החברה הישראלית: יתר ביקורתיות כלפי האליטות, השמעת קולם של "האחרים" וסדקים בקונצנזוס ששמר על הזיכרון הקולקטיבי. הוויכוח מצביע על הזכות להגדיר מחדש את הזיכרון הקולקטיבי הישראלי והנרטיב, תוך התחשבות בנרטיבים של קבוצות שוליים ולא רק את אלה של האליטות. אניטה שפירא טוענת בספרה "יהודים חדשים, יהודים ישנים" כי הפולמוס הזה מבטא שני תהליכים:
האחד, "חוק הברזל של פיחות העבר" לפיו ניגוח העבר חשוף לאוזן קשבת וקבלת השלילה .
וכי פשוט לערער את הזהות הלאומית ולפתוח דיון מחדש על עיצובה.
השני, "נדידת הקונצנזוס" לפיו קיימת תזוזה בדפוסים המקובלים וכי קיימת היום נכונות גדולה יותר לבחון מחדש אירועים היסטוריים (אניטה שפירא, 1997).

בעבודה זו אבחן את תהליך ניפוץ המיתוס.
ראשית, אגדיר מהו מיתוס ואבחן את תהליך היווצרותו. לאחר מכן אציג את ההיסטוריה כמדע ואת תהליכי האקדמיזציה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית.
בהמשך, אבדוק 3 מיתוסים עיקריים כפי שנבנו, התפתחו והוצגו בהיסטוריוגרפיה הציונית ואבדוק מה עשו איתם ההיסטוריונים החדשים.
לסיכום, אחבר את השלבים הקודמים ואראה כי נסיגתו של המיתוס הוא הרבה מעבר לוויכוח מדעי/ כתיבה היסטוריוגרפית וכי יש בויכוח הזה ובניסיונות לערער על המיתוסים, פולמוס תרבותי- פוליטי וחברתי.

תוכן העניינים:
מבוא
המיתוס
ההיסטוריה כמדע ותהליכיה האקדמיזציה
היסטוריונים ישנים והיסטוריונים חדשים
ניפוץ מיתוסים
ניתוח הוויכוח בין ההיסטוריונים
סיכום
רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

ההגדרה המילונית למיתוס הוא סיפור מעשה היסטורי המעלה אדם או מפעל לדרגה על טבעית.
במקור, תאר המיתוס סיפורי אלים בימי קדם. המיתוסים עסקו במוצא האלים, אהבותיהם, מלחמותיהם ומעשי גבורתם, איך נוצר העולם, כיצד נברא האדם וכיצד החלו תופעות טבע ומה מקורם של מנהגים מסויימים. המיתוס סיפק הסבר לסביבתו של האדם וסיפק תשובות לשאלות בסיסיות ומהותיות. (lib.cet.ac.il)

תגים:

הסטוריונים · העצמאות · חדשים · ישנים · מיתוסים · מלחמת · פוסט · ציונות · בני · מוריס · היסטוריוגרפיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הויכוח בין ההיסטוריונים הישנים לבין החדשים לגבי מלחמת העצמאות", סמינריון אודות "הויכוח בין ההיסטוריונים הישנים לבין החדשים לגבי מלחמת העצמאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.