היישום אינו מחובר לאינטרנט

סמכויות החקירה של המפרק בפירוק חברה

עבודה מס' 064707

מחיר: 470.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: "חקירה פרטית" ו-"חקירה פומבית" בהתאם לסעיפים 288 ו-298 לפקודת החברות.

11,218 מילים ,28 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

במצבת נכסיה של החברה בפירוק יכול שתהיינה זכויות, מוחזקות או ראויות, שהעילה לקיומן מטושטשת מבחינה עובדתית. לכן, חיוני להעניק לבית המשפט כוח לחקור בדרך יעילה עובדות שכאלה, על מנת שאם תמצאנה נכונות, יוכל המפרק לממש את זכויות החברה: לתפוס את נכסיה המוחשיים ולאכוף את זכויותיה כלפי צדדים שלישיים.
חקירות המפרק דרושות בין היתר בקשר לניהול בלתי תקין ושלא כדין של עסקי החברה, באופן שגרם לכאורה נזקים והפסדים לחברה ולנושיה, בקשר להעלמת מסמכים, אי תקינות בהנהלת החשבונות של החברה ונושאים נוספים הכרוכים בהשלטת סדר בענייניה של החברה.
המציאות המתוארת לעיל מחייבת את המפרק לחקור הן את נושאי המשרה בחברה והן צדדים שלישיים שונים, כדי לחשוף את העובדות הרלוונטיות. לכן, יש בחוק הוראות המעמידות לרשות המפרק כלים לביצוע החקירות האמורות.
סמכויות החקירה המוענקות לבעלי תפקיד, בדין ועל פי ההלכה הפסוקה, גובשו בפקודת החברות ובפסיקתו של בית המשפט העליון ובתי המשפט של פירוק, בתי המשפט המחוזיים.
בעבודתנו נגלה שרבה התורה שבעל פה על זו שבכתב, באשר לסמכויות החקירה של בעלי תפקידים.
בעלי תפקידים מבחינתנו , הוא כל מי שמונה על ידי בית משפט מוסמך לתפקיד של מפרק או מפרק זמני (בפירוק זמני) על חברה, כהגדרתה בחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן- "חוק החברות").
פקודת החברות (נוסח חדש),תשמ"ג-1983 (להלן- "פקודת החברות"), מקנה למפרק סמכות ליזום הן חקירה פומבית והן חקירה פרטית של מי שהיו נושאי משרה בחברה או שהשתתפו בייזומה או ביסודה, וזאת במטרה לקבל מידע בכל הנוגע לאופן ניהול עסקי החברה ולהתחקות אחר האירועים והסיבות שהביאו לקריסתה.
מידע זה עשוי לאפשר לו להגיש תביעות נגד נושאי משרה או יזמים של החברה בדרך מקוצרת, בהתאם לקבוע בסעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות.
כמו כן, עשוי מידע זה לאפשר למפרק "לנהל את החברה בצורה הטובה ביותר, ועל מנת שנזקם של בעלי התביעות כתוצאה מהפירוק יהא קטן ככל האפשר"(1).
במסגרת עבודה זו נתמקד בסמכויות החקירה של המפרק- "חקירה פרטית" ו-"חקירה פומבית" בהתאם לסעיפים 288 ו-298 לפקודת החברות.
במסגרת העבודה נבחן את סמכויות החקירה הרצויות שתהיינה בידי המפרק מראש, Ex ante, ובדיעבד לאחר פרוץ משבר, Ex post, בשים לב לפגיעה אפשרית בזכויות היסוד של הנחקרים ולזכותו של כל אדם להליך ראוי והוגן בפני ערכאות.
נבחן את ההצדקה או אי ההצדקה לקיומם של הליכי חקירה שונים מאלה המקובלים בהליכי משפט רגילים ואחרים המקובלים בבתי המשפט, ונמליץ על מה שנראה לנו הוגן ונכון לסמכויות החקירה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: דיני הפירוק- מקורם הנורמטיבי, מטרתם ועקרונות היסוד שלהם
המקור הנורמטיבי של דיני הפירוק
מטרות דיני הפירוק- מטרות חברתיות מול מטרות כלכליות
עקרונות היסוד של דיני הפירוק
פרק שני: חקירה פרטית- סעיף 288
הוראות החוק- סעיף 288 לפקודת החברות (נוסח חדש)
דברי הסבר
סמכותו של בית המשפט בחקירה פרטית
האצלת סמכויות בית המשפט למפרק
הסמכות לדרוש פנקסים שבנוגע לחברה
מטרת החקירה
רמת ההוכחה הנדרשת לבקשת חקירה פרטית
שימוש בהליכי חקירה על פי סעיף 288- פרשת אדאקום
פומביות דו"ח חקירה פרטית שנעשתה על פי סעיף 288
חובת התייצבות ללא תנאי של אדם המוזמן לחקירה במסגרת הליכי פירוק
מיקום החקירה הפרטית- בבית המשפט או אצל המפרק
סיכום ובקורת על כלי החקירה הפרטית והמלצות כותב העבודה
פרק שלישי: חקירה פומבית- סעיף 298
הוראות החוק- סעיף 298 לפקודת החברות (נוסח חדש)
דברי הסבר
מטרת החקירה
רמת ההוכחה הנדרשת
מיקום החקירה הפומבית- בבית המשפט או אצל המפרק
תנאים מוקדמים לפתיחת הליך חקירה
פרוטוקול החקירה הפומבית כראיה
סיכום ובקורת על כלי החקירה הפומבית והמלצות כותב העבודה
פרק רביעי: סוגיות שונות
חקירה פרטית כשלב מקדמי לחקירה פומבית
מועד הזימון לחקירה- שיקולי מדיניות
מימון הליכי חקירה
אימוץ סעיף 288 בהקפאת הליכים
הצורך באחידות בחוק
הקצאת משאבים ומתן סמכויות חקירה בידי הכונס הרשמי
סוף דבר
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

דיני הפירוק מוסדרים בפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983. פקודה זו נחקקה בשנת 1929, ועל כן ההסדרים הכלולים בה, ושלא עברו תיקון חקיקתי מאוחר יותר, אינם מתאימים למציאות החיים המודרנית. צורך זה גרם לחקיקתו של חוק החברות,התשנ"ט-1999. אלא שחוק החברות אינו עוסק בנושא פירוק חברות . החוק משאיר בעינן את ההוראות של פקודת החברות העוסקות בפירוק חברות ובשעבודים , מתוך כוונה להסדיר נושא זה בחוק מיוחד, אשר יכלול את מכלול המצבים של חדלות פרעון- פשיטת רגל של יחיד ופירוק של חברה וכן את ההסדר הנוגע להבראת חברות, כפי שהדבר מקובל בשיטות משפט אחרות (ארה"ב ואנגליה למשל ).

מקורות:

המגיעות לחברה שבפירוק".
עמדה זו עולה מפורשות אף מדבריו של א' פרוקצ'יה בספרו דיני חברות חדשים בישראל דין נוהג, דין רצוי והדרך לחקיקה:נ
"... הדין הקיים יוצר שני מסלולים נפרדים ... האחד, החרות בסעיף 288 לפקודה, והקרוי 'חקירה פרטית', מסמיך את בית המשפט לחייב כל אדם היכול 'למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה' לבוא ולהעיד בשבועה על הידוע לו. מטרת הסעיף היא ליצור תשתית עובדתית לגיבושן של עילות תביעה מצד החברה.
המסלול השני מותווה בסעיף 298, והוא עוסק 'בחקירה פומבית'. אם הגיש כונס הנכסים הרשמי מסמך הקרוי 'דו"ח נוסף', ובו העלה את החשד שפלוני עשה מעשה מרמה כלפי החברה, ניתן להזמין את פלוני לחקירה פומבית לצורך ליבון החשד. שני הסעיפים האלה ממלאים צורך חיוני באכיפת החיובים המגיעים לחברה".
בענין ינוב דחתה השופטת שטרסברג כהן את טענת המבקשים, לפיה אם במסגרת חקירה פרטית שאותה מנהל המפרק, מתגלה כי קיימת עילה להגשת תובענה לפי סעיפים 373,374 לפק' החברות , הרי שיהיה על המפרק לערוך תחילה חקירה פומבית בטרם יוכל לממש את זכות התביעה, בקובעה כדלקמן:
"דרישה שכזו יש בה משום סרבול והכבדה שלא לצורך על החברה ומפרקה, באופן העומד בסתירה למטרות סעיפים 373,374 בדבר החשת ההליכים לטובת החברה, הנושים והציבור בכללותו".
מועד הזימון לחקירה- שיקולי מדיניות
הן הזימון ל"חקירה פרטית" והן הזימון ל"חקירה פומבית" מותנים בכך שכבר ניתן צו פירוק, או במקרה של "חקירה פרטית", שכבר מונה מפרק זמני.
מצד אחד, יש טעם להמליץ כי כוחו של בית המשפט לזמן אדם לחקירה יקום מיד עם הגשת הבקשה לפירוק, בהסתמך על בקשה בדרך המרצה שתוגש על ידי כל צד מעוניין, ובמעמד צד אחד. מאידך גיסא, כל עוד לא החליט בית המשפט על הוצאת צו הפירוק, עלולה התרופה של זימון אדם לחקירה להסתבר כדראסטית מידי- היא עלולה לחשוף פונקציונר
ישר לחקירה על עסקיו, גם תוך פגיעה בצנעתו העסקית, והיא יכולה לשמש נשק בלתי לגיטימי בידי נושים קנטרנים או מתחרים מסחריים.
המלומד א.פרוקצ'יה בספרו "דיני חברות חדשים לישראל", מציע פתרון המאזן כראוי בין שני יעדי המדיניות העולים בסוגיה זו:
"כדי לאזן בין שני יעדי המדיניות- לחשוף את האמת בקשר לזכויותיה המופרות של החברה מחד גיסא, ולהגן על צנעתם העסקית (והפרטית) של הנחקרים מאידך גיסא, מוצע לקבוע בחוק כי בית המשפט יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לצוות על חקירה מייד עם הגשת הבקשה לפירוק. ניתנה ההחלטה לזמן אדם לחקירה לפני הוצאת צו
הפירוק, רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, להתנות את החלטתו בהמצאת ערובה מספקת לכיסוי הוצאות הנחקרים, אם יימצא שהבקשה לחקירה הייתה נטולת יסוד ראוי"(בעמ' 631).
מימון הליכי החקירה
אין אפשרות לקיים הליכי חקירה נאותים ללא מקור למימון ההוצאות הכרוכות בכך. היקף המימון הדרוש תלוי בנסיבותיו של כל מקרה. מדובר בבעיה קשה שלא נמצא לה פתרון גם באנגליה. לעניין זה יפים דבריו של Sir Kenneth Cork- מומחה ידוע לדיני פירוק ופשיטת רגל, כדלקמן:
"We hoped to bring further aid to the creditor by ensuring that there was always money left for the liquidator, first of all hopefully to pay a dividend but also to have funds for investigating and taking actions against delinquent directors. It was no good introducing rules on how to make
delinquent or dishonest directors responsible if there was no money available to investigate and prosecute or both. To provide this we suggested that 10 per cent of all realizations by a receiver or administrator should be left for the liquidator ... My view is that the 10 per cent rule must come
eventually, for without money or legal aid the liquidator's hands are tied. The law cannot work without money. If I was in charge of a company and dicided to do things I should not do, I would make damn sure that there was not enough money left behind, after the debenture holders had been paid, to
attack me".
אכן, המחוקק העמיד כלים משפטיים מיוחדים להליכי פירוק חברה, לרבות הליכי חקירות כפי שפורטו לעיל, וזאת לצורך המאבק בנגע של ניצול לרעה של אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה וניצול לרעה של מעמד נושא משרה בחברה. ברם, במקרים רבים אין תקציב הדרוש להפעלת כלים אלה באופן שלא יימצאו חוטאים נשכרים ושיהיה בו משום
גורם מרתיע ממשי, אשר יוכל לצמצם בעתיד את אחוז החברות שהכרחי לפרקן.
קיים לדעתי אינטרס ציבורי בקיומם של אמצעי מימון אפילו ציבוריים, אם אין אמצעים בקופת הפירוק, לביצוע חקירות על מנהלים ונושאי משרה בחברות שסרחו ופגעו בצדדים שלישיים, דבר שירתיע חורשי מזימות לעשות שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת ולא יאפשר להם להסתמך על הליכי חדלות הפירעון כמחסום למימון חקירתם על
מעשיהם.
אימוץ סעיף 288 בהקפאת הליכים
סעיפים 288 ו-298, נראים כמוגבלים רק להליך של פירוק חברה. לכן, ניתן היה לחשוב כי בתי המשפט לא יאפשרו החלת סעיפים אלו גם על הליך של הקפאת הליכים של חברה, כלומר, פתיחת הליכי חקירה בהיעדר הליך פירוק.
על סוגיה זו עומדת השופטת אלשיך בפש"ר 1700/05, בש"א 17331/05 קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ(בהקפאת הליכים), הכונס הרשמי רו"ח גבי טרבלסי וד"ר שלמה נס עו"ד ורו"ח בתוקף תפקידם כנאמנים של החברה.
בהליך זה הכונס ביקש למנות חוקרים בדבר נסיבות הקריסה של קלאבמרקט והחשדות בדבר פעולות שלא כדין אשר נעשו בחברה ערב קריסתה. השופטת אלשיך קבעה כי "עריכת חקירה מקיפה בכל הנוגע לנסיבות קריסתה של חברה שהגיעה להקפאת הליכים, הינה בגדר דין רצוי", חלק מהסיבות לכך לדברי השופטת הן:
כדי למנוע את הפיכתו של מוסד הקפאת ההליכים ל"עיר מקלט" למנהלים אשר פעלו שלא כדין ומבקשים להימנע מפירוק, ומסמכויות החקירה המקיפות הקמות בעת הפירוק, לפי סעיף 288 לפקודת החברות.
עריכת חקירה יסודית וממצה של הפעולות בחברה עולה בקנה אחד עם הגישה, לפיה אלה המבקשים את הגנת הדין (כלומר, צו הקפאת הליכים ועריכת הסדר נושים אשר ייכפה על המיעוט המתנגד), חבים בחובה גבוהה של תום לב, גילוי נאות וניקיון כפיים. עריכת חקירות במתכונת דומה לאלה הנערכות בפירוק הינה בגדר חובה, בכדי לתת לגישה
זו "שיניים" ונפקות אמיתית בחיי המעשה.
יסוד ההרתעה- החקירה היסודית במקרה זה נדרשת אף כעניין של מדיניות שיפוטית ומראית פני הצדק. בכדי להעביר מסר חד משמעי למנהלים ובעלי מניות של חברות אחרות, כי הגעה לקריסה והקפאת הליכים, יתכן מאוד ותוביל אף לחקירה מדוקדקת של מעשיהם והתנהגותם.
מצב בו תהיה סמכות החקירה קיימת בפירוק, אך לא בהקפאת הליכים, תוביל נושים רבים להעדפת האופציה הראשונה(פירוק) על השנייה(הקפאה) כל אימת שיחשדו כי נעשו בחברה מעשים שלא כדין- וזאת חרף היות החברה, לכשעצמה, ברת שיקום באופן שיועיל לכל הנושים, בסופו של יום.
עוד מוסיפה השופטת, כי נראה שמהבחינה הטכנית, אין בעייתיות רבה באישור מינויים של חוקרים. הדבר אפשרי הן בשל תקנה 55 לתקנות החברות(בקשה לפשרה או הסדר), המאפשרת מינוי מומחה מקצועי בכדי שיתן חוות דעת בדבר הקפאת ההליכים. מושג אשר נקל להווכח כי ניתן, ואף חובה, לכלול בו את נסיבות הקריסה ועמידת המנהלים
בחובות הגילוי הנרחבות המוטלות עליהם בתקנות.
החלטתה של השופטת במקרה קלאבמרקט הושפעה מנסיבותיו החריגות והקיצוניות של המקרה: היקף החובות העצום, הנזק הגדול שגרמה הקריסה לגופים רבים - החל מהעובדים וכלה בספקים הרבים אשר נפגעו מהקריסה. מקרה זה יוצא דופן בו הספקים מהווים (להבדיל מנושים בדין קדימה או הנושים המובטחים) חלק הארי של מצבת הנשיה, בסך העולה
ככל הנראה על 800 מיליון ?!. נסיבות חריגות וקיצוניות אלו מחזקים את הצורך בחקירה מקיפה. אולם, לדעתי יש להחיל את סעיף 288 גם במצבים פחות קיצוניים של הקפאת הליכים מאחר והטעמים דלעיל, או חלקם הארי, מתקיימים גם בהם.
הצורך באחידות בחוק
הנושא של כינוס נכסים לפי דיני החברות שלוב בדיני פירוק חברות או שיקומן ובדיני פשיטת רגל. מלאכת החקיקה בארץ בנושאים אלו נעשתה לפני שנים רבות והיא זקוקה לעדכון ולהתאמה. חוק החברות, התשנ"ט- 1999, נועד להתאים את דיני החברות למציאות הכלכלית-חברתית, אולם חוק מודרני זה לא עוסק עדיין בדיני כינוס נכסים
ופירוק חברות. בנושאים אלו, עומדת בתוקפה פקודת החברות(נוסח חדש), התשמ"ג-1983, אשר מרביתן שאובות מפקודת החברות המנדטורית משנת 1929. מאז ועד היום חלו התפתחויות עצומות במציאות הכלכלית בארץ ובעולם, וביחסים המסחריים בין חברות בישראל לבין חברות בעולם, ויש צורך להתאים את הוראות החוק בנושאים אלו למציאות
החדשה.
קיימת כיום פסיקה ענפה בתחומים אלו המהווה תשתית אשר מאפשרת לגבש חוק אחד לדיני פשיטת רגל, כינוס נכסים, פירוק חברות או שיקומן. עדכון הוראות החוק בנושאים אלו והתאמתן למציאות החדשה, יסייעו לאחידות ועקביות בתחומים אלה ויתרמו לייעול וזירוז הדיונים בתחומים אלו ולאחידות בפסיקה של בתי המשפט השונים.
יתרה מזאת, כל אחד מתחומים אלה כרוך במינוי בעל תפקיד לביצוע הוראות החוק. יש לבחון מחדש גם את החיקוקים השונים העוסקים במינוי בעל תפקיד,ויש מקום לשקול חקיקת חוק מסגרת מיוחד לכל בעלי התפקיד, המסדיר פעילות בעל תפקיד שמתמנה על ידי בית משפט על פי הסמכות הנתונה לו בחוקים השונים.
הקצאת משאבים ומתן סמכויות חקירה לכונס הרשמי
לא די בעדכון הוראות החוק בנושאים הנ"ל. תמיד ימשיכו הניסיונות להתעשר על ידי ניהול עסקים שלא כדין. ולכן, על מנת שנוכל להתמודד כראוי עם פגיעתה הקשה של "מחלת" חדלות הפירעון, יש צורך להגדיל את המשאבים המופנים למערכת השפיטה וכן הכרחי להגדיל את כוחו של הכונס הרשמי בתחום של עריכת חקירות של ממש בכל הנושאים
שבטיפולו.
כונס נכסים לפי דיני החברות נתקל לעיתים בנושאים המחייבים חקירה. הוא אמנם נתמנה לבקשת הנושה המובטח, אך בעל תפקיד זה חייב לעסוק בכל הנושאים הכרוכים בהשלטת סדר בענייניה של החברה, אפילו אם חלק ניכר של עבודה זו לא כרוך כלל במימוש הנכסים המשועבדים, כגון: נקיטת הליכי חקירה בגין חשד להברחת נכסים, למעשי
תרמית ולמעשים אחרים שנעשו שלא כדין בקשר לענייני החברה ולרכושה.
לגבי כונס נכסים לפי דיני החברות נקבע על ידי כב' השופט ויתקון בעניין פפרבוים נ' שריזלי : "תפקידו דומה לזה של המפרק, והוא מופקד לא רק על כלל נכסי החברה החייבת, אלא גם על האינטרסים של כלל נושי החברה החייבת".
אולם, אין לכונס הנכסים סמכויות כמו של המפרק. אין הוא מוסמך לנקוט בהליכים לצורך חקירה והשבה בהתאם לסעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות ותקנה 51 לתקנות החברות(פירוק), התשמ"ז-1987 . לכונס הנכסים אין גם כל מעמד בחקירה פומבית בהתאם לסעיף 298 לפקודת החברות, וזאת אף שלעיתים מרבית המידע בנושאים הדרושים לעניין
הוא בחזקתו, ומצב דומה קיים גם לגבי סמכות לחקור חשודים בהחזקת נכסי החברה, בהתאם לסעיף 288 לפקודת החברות.
על כן, ראוי להקנות לכונס נכסים, בחקיקה ראשית, סמכויות מתאימות גם בנושא זה, תוך הסדרת תיאום נדרש בינו לבין המפרק, לכשיתמנה.
בנוסף, ביצוע יעיל של חקירות על ידי מחלקת החקירות של הכונס הרשמי והגברת שיתוף הפעולה בין הכונס הרשמי לבין רשויות חקירה אחרות, יגרמו לגילוי רכוש רב שהוברח ומיצוי הדין עם מי שסרח, ואף יהוו גורם מרתיע ממדרגה ראשונה כנגד התפשטות תופעה קשה זו.
בפרקטיקה, מוטל נטל החקירות בדבר הסיבות שהביאו לקריסה הכלכלית של העסק על כתפי בעלי התפקיד הממונים על ידי בית המשפט. לבעלי תפקיד כאמור אין בדרך כלל תמריץ כלכלי לבצע חקירות מורכבות, לחשוף מעשי נוכלות ולהיגרר לדיונים משפטיים ארוכים וסבוכים בקשר למעשי מרמה, העדפות נושאים וכיו"ב. מאידך, למדינה יש אינטרס
ברור להיאבק בתופעה הזו של "עבריינות צווארון לבן" שהפכה להיות בשנים האחרונות "מכת מדינה", והמדינה , באמצעות הכונס הרשמי שהינו שלוחה, צריכה להגן על האינטרס הציבורי ולעודד את המאבק בתופעה הקשה הנ"ל. האמור לעיל מחייב העמדת משאבים רבים יותר בידי הכונס הרשמי כדי שיוכל, בעזרת בעלי התפקיד שמונו על ידי בית
המשפט, להילחם בתופעות ההרסניות הנ"ל. ככל שתגבר יעילותו, פעילותו והשפעתו של הכונס הרשמי, ויחוזק מנגנון החקירות שלו, כן תגבר גם פעילותם ויעילותם של בעלי התפקיד שבפיקוחו, וכן יתאפשר לבית המשפט להפעיל ביתר יעילות את אכיפת החוק בתחומים החשובים הנ"ל שבטיפול הכונס הרשמי.
סוף דבר
שמגר בפס"ד פלוק נ' זינגר קובע כי: "...הסמכויות כוללות לא רק סמכות לחקור אלא גם את הסמכות לדרוש הצגת מסמכים, ואף לאכוף דרישות אלו על ידי מעצר אדם המסרב להיענות לדרישות. הסמכויות על פי סעיפים אלו הן רחבות".
אולם, למרות הפירוש הרחב שנותן בית המשפט לסמכויות החקירה של המפרק, עדיין נתקל המפרק בקושי רב בבואו לקבל מידע אודות החברה ולעיתים יש צורך בחוקר הונאות על מנת שיסייע למפרק.
כב' השופטת אלשיך בפש"ר 2207/03 רו"ח עפר עזוז בתפקידו כמנהל מיוחד של קבוצת אדאנת לעסקים בע"מ נ' פאול וייסבאך ואח':
"חקירת התנהלות החברה (כולל בעלי המניות ובעלי השליטה) הינו חלק עקרוני בכל פירוק, וקשור קשר בל-ינתק לשיקולים של מדיניות משפטית ובהרתעה ex-ante של בעלי שליטה מניהול עסקיהם באופן שיעמיד את נושי החברה מול שוקת שבורה".
הלכה למעשה, לא נעשה די שימוש במכשיר זה של חקירות ונקיטת הליכים משפטיים עקב הקשיים המעשיים והעלויות הכרוכות בכך. הנושים אינם מעוניינים, בדרך כלל, בהוצאת משאבים נוספים, שהם בבחינת זריקת כסף טוב לאחר כסף רע. את זה ימשיכו חורשי המזימות לנצל עד תום עד שהמחוקק יתעשת בסדר עדיפויותיו.
ביבליוגרפיה
פסיקה:
ע"א 3322/92 אברהם פלוק ואח' נ' משה זינגל עו"ד ואח', תקדין עליון 93(4) 180.
רע"א 10/89 פקר נ' פ.י.ט חברה פיננסית לתעשיה ולמסחר בע"מ(בפירוק) , פ"ד מב(4), 573.
ע"א 1211/96 עו"ד יורם כהן, מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ נ' נשיונל קונסלטנטס, פ"ד נב(1) 481.
ת.א(נצ') 133/97,בש"א 1011/99 ישראויאיישין בע"מ (בפירוק) נ' דוד אביקם רו"ח.
פשר (ת''א) 2043/01 עו''ד גד שילר, בתפקידו כמנהל מיוחד של גן אורנים נ' טופ פוינט השקעות בע''מ (מחוזי; אלשיך ורדה; 20.5.04).
ע"א 471/64 מנור נ' גולדשטיין, פ"ד יט(2) 93.
פש"ר 1458/03 עו"ד דוד ששון בתפקידו כמפרק זמני של חברת ש.ר.מ שיווק מאור בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' (החלטה מיום 4.7.04).
ע"א 407/73 יצחק גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 169.
פש"ר (ת"א) 1053/01 אביב פריצקי נ' אליהו חברה לביטוח,תק-מחוזי 2001(3)7750.
ע"א 2907/90 מיכלמן נ' זיו ואח' , פ"מ מו(4) 725.
פש"ר(ת"א) 1398/02 (בש"א 13015/04) לינה דובוסקי נ' עו"ד אורי ברגמן ורו"ח יהודה ברלב (בתפקידם כמנהלים מיוחדים של הבנק למסחר בע"מ).
ע"א 738/82, 292/84 יהושע אוירבך נ' עו"ד אילן שילה, תק-על 88 (1) 256.
פש"ר (ב"ש) 5773/01 חברת רונדה מטח בע"מ בפירוק נ' חאלד אבו נג'מה, תק-מח 2001(2) 2063.
רע"א 5388,5393/97 ינוב ורוזנצוויג נ' מפרק גדרם שמנים בע"מ(בפירוק), פ"ד נב(1)199 , 203.
Bishopsgate Investment v. Maxwell, supra note 229, p.871
המ'(חי') 2194/76 פלפלסט אריזות פלסטיות בע"מ, פ"מ תשל"ז(ב) 269,267.
ע"א 141/74 פפרבוים נ' שריזלי, פ"ד ל(1) 20, 23.
ע"א 294/88 צבי רכטר ואביר אברון נ' מפרק חיים שכטר חברה לבנין והשקעות בע"מ בפירוק ובכינוס נכסים, פ"ד מו(1) 362.
בש"א(חי') 11821/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בולוס גרניט ושיש בע"מ, תק-מח 2001(3) 4674.
ספרות:
T.H.Jackson,The Logic and Limits of Bankruptcy Law (1986) 4.
D.G.Baird and T.H. Jackson, "Corporate Reorganizations and the Treatment of Diverse in Ownership Interests: A Comment on Adequate Protection of Secured Creditors in Bankrupcy", 51 U.Chi.L.Rev.(1984) 97.
אוריאל פרוקצ'יה, "דיני חברות חדשים בישראל", עמ' 627.
פרופ' צפורה כהן, פירוק חברות, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין(תש"ס-2000), 256.
2nd cumulative supplement (1997), p.38-39, to the 17th edition of Kerr on receivers (1989) p.285
ש' לוין, פרוצדורה אזרחית- סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט(חברה ישראלית להכשרה מקצועית,2003).
י' קדמי, על סדר הדין בפלילים (תשנ"ז) חלק ראשון, 490.
א' פרוקצ'יה, דיני חברות חדשים בישראל דין נוהג, דין רצוי והדרך לחקיקה (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, תשמ"ט).
Cork on Cork (Macmillan, London, 1988) p.199
דברי שמגר בע"א 3322/92 אברהם פלוק ואח' נ' משה זינגל עו"ד ואח', תקדין עליון 93(4) 180.
למעט הוראה אחת המקנה לרשם סמכות לבקש את פירוק החברה- סעיף 362 לחוק.
סעיף 367(א)(1) לחוק החברות.
ראה, בארה"ב- Bankruptcy Code ובאנגליה- Insolvency Act,1986
ראה ספרו של ג'קסון: T.H.Jackson,The Logic and Limits of Bankruptcy Law (1986) 4.
ראה גם מאמר: D.G.Baird and T.H. Jackson, "Corporate Reorganizations and the Treatment of Diverse in Ownership Interests: A Comment on Adequate Protection of Secured Creditors in Bankrupcy", 51 U.Chi.L.Rev.(1984) 97.
סעיף 300(ד) לפקודת החברות.
אוריאל פרוקצ'יה, "דיני חברות חדשים בישראל", עמ' 627.
פרופ' צפורה כהן, פירוק חברות, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין(תש"ס-2000), 256.
פ"ד מב(4), 573, 575.
פ"ד נב(1)481
2nd cumulative supplement (1997), p.38-39, to the 17th edition of Kerr on receivers (1989) p.285
ראה ת.א(נצ') 133/97,בש"א 1011/99 ישראויאיישין בע"מ (בפירוק) נ' דוד אביקם רו"ח.
ראה תקנות 118-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984
פשר (ת''א) 2043/01 עו''ד גד שילר, בתפקידו כמנהל מיוחד של גן אורנים נ' טופ פוינט השקעות בע''מ (מחוזי; אלשיך ורדה; 20.5.04).
ראה פירוט הגישה הכלכלית עמ' 5-4 לעיל.
ראה ה"ש 9 לעיל
שם בעמ' 576.
ראה ה"ש 1 לעיל
פ"ד יט(2) 93, 105.
ראה ה"ש 14 לעיל.
ראה ה"ש 10 לעיל בעמ' 500.
החלטה מיום 4.7.04
פ"ד כט(1) 169, 172-171
תקדין-מחוזי 2001(3)7750 ,עמ' 7754
פ"מ מו(4) 725.
שם, בעמ' 728.
(חי') 1339/85 [3],483
ע"א 738/82, 292/84 יהושע אוירבך נ' עו"ד אילן שילה, תק-על 88 (1) 256
ראה ה"ש 25 לעיל .
עמ' 18-17 לעיל
ראה ה"ש 10 לעיל, בעמ' 497.
(חברה ישראלית להכשרה מקצועית,2003), עמ' 116.
תק-מח 2001(2) 2063.
רע"א 5388,5393/97 ינוב ורוזנצוויג נ' מפרק גדרם שמנים בע"מ(בפירוק), פ"ד נב(1)199 , 203.
י' קדמי, על סדר הדין בפלילים (תשנ"ז) חלק ראשון, 490.
ראה ה"ש 1 לעיל
לעומת זאת, טירקל בפס"ד בעניין אדאקום (1996) קובע כי "סמכותו של בית המשפט להורות למשיבה לחשוף את המידע שברשותה כפופה לטענות חיסיון העומדות למשיבה". גם השופט ש' לוין מכפיף את סמכות בית המשפט לזכות הנחקר, כדבריו בפס"ד בעניין פ.י.ט: "ודאי שזכותו של המבקש שמורה לו להתנגד לשאלות ספציפיות, כגון על יסוד
טענת חיסיון מפני הפללה עצמית וכדומה".
Bishopsgate Investment v. Maxwell, supra note 229, p.871
ראה, ה"ש 1 לעיל.
ראה ה"ש 34 לעיל.
ראה ה"ש 1 לעיל.
המ'(חי') 2194/76 פלפלסט אריזות פלסטיות בע"מ, פ"מ תשל"ז(ב) 269,267.
ראה ה"ש 19 לעיל, עמ' 104.
ראה ה"ש 34 לעיל, בעמ' 206.
שם בעמ' 207.
ראה ה"ש 25 לעיל, עמ' 730.
המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, תשמ"ט, 630-631.
ראה ה"ש 34 לעיל בעמ' 208.
Cork on Cork (Macmillan, London, 1988) p.199
ראה לעניין זה סעיף 1.1 לעיל בפרק הראשון.
ע"א 141/74 פפרבוים נ' שריזלי, פ"ד ל(1) 20, 23.
ראה ע"א 294/88 צבי רכטר ואביר אברון נ' מפרק חיים שכטר חברה לבנין והשקעות בע"מ בפירוק ובכינוס נכסים, פ"ד מו(1) 362.
השווה להחלטת כב' השופט שפירא בבש"א(חי') 11821/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בולוס גרניט ושיש בע"מ, תק-מח 2001(3) 4674.
ראה ה"ש 1 לעיל
36

תגים:

דיני · חברות · חדלות · מפרק · פירוק · פרעון · תאגידים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סמכויות החקירה של המפרק בפירוק חברה", סמינריון אודות "סמכויות החקירה של המפרק בפירוק חברה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.