היישום אינו מחובר לאינטרנט

העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם

עבודה מס' 064692

מחיר: 350.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הסיבות העיקריות להתפתחותן של חברות כוח אדם בישראל, פסיקה בנושא, עיקרי "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם", התשנ"ו-1996 והתיקון לחוק.

9,105 מילים ,21 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

לעיל, הסיבה העיקרית שהביאה אותי לכתיבת עבודה סמינריונית בנושא זה, היא חוסר הצדק הקיים במצב של עובד זמני.
באותו ארגון עובדים שניים : האחד עובד חברה והשני עובד זמני - מבצעים אותה עבודה, תחת אותם נהלים, מול אותם אנשים, אותן שעות.
ובכל זאת, הראשון נהנה בד"כ ממשכורת גבוהה יותר, מתנאים טובים יותר, ביטוח פנסיוני, פיצויי פיטורים ובטחון תעסוקתי.
האחר, יקבל משכורת בניכוי אחוז מסוים לחברת כוח האדם, יעבוד ללא תנאים מעל למינימום הנדרש, יחשב כעובד ארעי, ואולי אף יועבר בין מעסיק בפועל למעסיק בפועל על פי הצורך.
להלן דברי השופטת ברק בעניין צבי שפיר - נתיב ביצוע תעשייתי : "שיטת ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם או קבלנים לתקופת זמן ארוכה נראית בעיניי כמגמה שלילית ביחסי עבודה הפוגעת בהגנה שמשפט העבודה נותן לעובדים הן במישור האינדיבידואלי והן במישור הקיבוצי. העסקה באמצעות קבלני כוח אדם מטרתה להגן על עובדים זמניים העוברים ממשתמש למשתמש כאשר העסקתם אצל כל אחד מהמשתמשים היא לתקופה קצרה. אדם המועסק במשך תקופה ארוכה אצל משתמש אחד ראוי לו שיחשב כעובדו של המשתמש. אם לא תאמר כן ייווצרו במקום העבודה שני מעמדות של עובדים, העובדים המוגנים על ידי ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה החלים על המשתמש ועובדים הנחשבים לעובדי הקבלן אשר כל אותם הסכמים וצווי הרחבה החלים על המשתמש אינם חלים עליהם"(1).

אין תשובה חד משמעית באשר לתועלות שבתיקון לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. נכון להיום, התיקון עדיין לא יושם ואין תאריך ודאי ליישומו.

בתחילת דרכי בעבודה זו, חשבתי כי יקרו מהלכים רבים, שישנו את פני הדברים בעבודה עוד בהתהוותה, אולם המצב לא השתנה.
עובדים שמועסקים באמצעות חברות לכוח אדם זמני, נקלטים לארגון המשתמש בפועל לאחר 3 שנים. ולא אחת שמעתי על עובדים המפוטרים לפני הגיעם ל-3 השנים הללו. ריבוי חברות ה"קש" וחברות הנעות על פני הרצף - אך אינן בדגם ה"אוטנטי", מותיר את העובדים ללא זכויות, ויותר חשוב מכך ללא ביטחון תעסוקתי ו/או כלכלי.
-------------------------------------------------------------------
1. דב"ע נז' 3-56 צבי שפיר - נתיב ביצוע תעשייתי, פד"ע ל"ב 241, 249.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: הקדמה
הסיבות העיקריות להתפתחותן של חברות לכוח אדם זמני
פרק שני: החברות לכוח אדם זמני
2.1 תבניות העסקה מסורתיות ותבניות בלתי שגרתיות:מאפייני השוני
2.2 דגמים שונים של חברות לכוח אדם זמני
2.3 חברות לכוח אדם זמני בישראל
פרק שלישי: זרם הפסיקה החדש
3.1 כפר רות
3.2 קרן הפנסיה של פועלי הבניין בע"מ
3.3 דפנה לוין
3.4 חברת הבניה של הקיבוץ הארצי
פרק רביעי: "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו 1996"
4.1 כללי
4.2 ביקורת על החוק
4.3 משמעויות לגבי שוק העבודה
4.4 משמעויות לגבי העובדים
4.5 יחסי עבודה ארוכי טווח
4.6 טענות כנגד ההעסקה במסגרת חברות לכוח אדם זמני
4.7 שביעות רצון בקרב עובדי חברות לכוח אדם זמני
פרק חמישי: פסקי דין משמעותיים לפני התיקון לחוק
5.1 הכרה בקלדניות בתי המשפט כעובדות מדינה
5.2 אילנה לוינגר
פרק שישי: התיקון לחוק
6.1 כללי
6.2 השלכות אפשריות
נספחים

קטע מהעבודה:

אז מה מניע אדם לעבוד כעובד זמני? מתברר שישנם מצבים שהעובד יעדיף להיות עובד זמני.
הסיבות העיקריות להתפתחותן של חברות לכוח אדם זמני מתחלקות לשלוש קטגוריות עיקריות: הקטגוריה הראשונה נובעת מצורכי המערכות הארגוניות הפועלות בסביבה תחרותית דינאמית.
הקטגוריה השנייה נובעת מרצונם של ארגונים להשתחרר ממגבלות שמוטלות עליהם - מגבלות ביורוקרטיות, חוקיות וכדומה.
הקטגוריה השלישית, היא זו שתענה על השאלה שמוצגת בתחילת הפרק, נובעת מצורכיהם של העובדים עצמם.

מקורות:

התיקון לחוק
העבודה באמצעות קבלני כוח-אדם שבה ועלתה לדיון הציבורי בשלהי שנת 1999, עם הנחת הצעת התיקון לחוק של חה"כ ויו"ר ההסתדרות עמיר פרץ.
השינויים העיקריים בחוק לאחר כניסתו של התיקון לתוקף הם כדלקמן:
הגבלת משך זמן העסקה: משך זמן העסקתו של עובד באמצעות קבלן כוח-אדם הוגבל לתשעה חודשים, עם אפשרות הארכה (באישור שר העבודה והרווחה) עד ל-15 חודשים.
הגדרות זהות המעביד: בתקופת משך זמן העסקה (תשעת החודשים הראשונים) תשמש חברת כ"א כמעבידתו של העובד שהופנה מטעמה אל המעסיק בפועל. עם תום תקופת העסקה זו יהפוך המשתמש אליו הופנה העובד מטעם חברת כוח-האדם למעבידו- או שיפוטר.
שכר ותשלום סוציאלי: זכויות שכר ותשלומים סוציאליים יינתנו לעובד חברת כ"א מהיום הראשון לעבודתו אצל המשתמש ועל פי המקובל לעובד מסוגו אצל המשתמש.
במהלך שנת 2000 התקבל התיקון לחוק, וישום הסעיף בדבר היקלטות של עובדי כוח-אדם כעובדים מן המניין במקום עבודתם אמור היה להיכנס לתוקף באוקטובר 2001. בעקבות בקשת שר האוצר נדחה יישום החוק בחמישה חודשים, לחודש מרץ 2002. בחודש מרץ נדחה שוב יישום החוק לשנת 2003 על מנת לאפשר למשרדי הממשלה להיערך לקראת קליטת
העובדים.
אולם, עד כה לא נכנס התיקון לחוק העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם לתוקף. יישום התיקון לחוק נדחה שוב לשנת 2006.
בפועל, עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק נוצר החשש כי חברות כ"א עלולות להעסיק את העובדים בשיטת "הדלת המסתובבת"; כלומר, לפטר עובדים בטרם מלאו תשעה חודשים לעבודתם, ואז להעסיק אותם מחדש כעבור תשעה חודשים של הפסקת עבודה.
בנוסף, למרות התיקון לחוק, סעיף 13 ס"ק (ג) קובע כי עובד שתנאי עבודתו אצל קבלן כוח-אדם מוסדרים בהסכם קיבוצי כללי הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליו [ בסעיף 13 ס"ק (א) נאמר כי "תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי- הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח-אדם,
יחולו לפי העניין על העובדים של קבלן כוח-אדם המועסקים באותו מקום בהתאמה.."] . משמעות הסייג היא כי עלולים להיווצר מקרים בהם חברת כ"א תחתום על הסכם עבודה קיבוצי מול ארגון עובדים אשר התנאים בו מקפחים את עובדי חברת כוח האדם לעומת תנאי העבודה של עובדי המעסיק בפועל ועובדי חברת כוח האדם יהיו מחויבים לו.
השלכות אפשריות של התיקון לחוק
(1) התיקון לחוק, בדומה לתחיקה ולפסיקה עד כה, אינו מביא בחשבון את השוני הרב בדגמי
הפעילות של חברות שעוסקות בכוח אדם זמני, ולכן הוא עלול לפגוע בפעילותן של החברות
לכוח אדם בדגם ה"אוטנטי" על ידי הפיכת שירותיהם לבלתי כדאיים כלכלית למעסיקים
בפועל.
לעומת זאת, חברות ה"קש" לא תיפגענה בהכרח. החברות הללו יכולות להמשיך לאפשר
לארגונים להפעיל עובדים בתנאים נחותים, שכן ברובן אינן מזדהות כלל כחברות לכוח אדם
ואינן כפופות לחוק.
(2) מעסיקים ינסו, כפי הנראה, לעקוף את התיקון לחוק באמצעים שונים. כגון, פיטורי עובדים
של חברות לכוח אדם זמני לפני הגיעם לותק של תשעה חודשים.
(3) המועסקים כיום באמצעות החברות לכוח אדם זמני בדגם ה"אוטנטי" (ובעיקר המועסקים
בכורח) יאבדו כלי ייחודי עבורם למציאת עבודה. לאחרים, כדוגמת אלה הזקוקים לעבודה
ארעית, או אלה שאינם יכולים לחפש עבודה "תקנית", תהיה זו משימה כמעט בלתי אפשרית
למצוא תעסוקה שתואמת את צורכיהם. שוק העבודה הזמני יהיה פחות מוסדר.
(4) יש לשער, כי מרבית העובדים שייפלטו מחברות לכוח אדם זמני, לא יועסקו במסגרת תנאים
של הסכמים קיבוציים. זאת מאחר שלפחות מחצית מהמשק הישראלי אינה פועלת, מזה
מספר שנים, בהתאם להסכמים קיבוציים. עבודה על פי חוקים אלה לא תיטיב עם העובדים
יותר מאשר החברות לכוח אדם זמני בדגם ה"אוטנטי".
לסיכום, נראה כי אין בכוחו של התיקון לחוק לפתור את בעיות העובדים שעליהם הוא בא להגן. ייתכן כי ההפך הוא הנכון, וכי התיקון עוד יפגע בעובדים, הבאים בדרך כלל מאוכלוסיות חלשות ונדרשים לשירותי החברות לכוח אדם. התיקון אך לא ייטיב במיוחד עם המעסיקים, אשר לשם עקיפת התיקון לחוק, יבחרו בחלופות פחות רצויות
מהעבודה עם חברות שפועלות בדגם ה"אותנטי". התיקון אף לא ייטיב עם המשק בכלל, שכן הוא עלול לאבד מכשיר חשוב לוויסות בעיות של חוסר ודאות ולוויסות שוק העבודה הזמני.
סקר של אגף כלכלה של אגוד לשכות המסחר שנערך בינואר 2001 ניסה להעריך את השפעות יישום התיקון לחוק על המגזר הציבורי והעסקי. על פי הסקר, הגבלת משך העסקת עובדי חברות כ"א לתשעה חודשים והשוואת תנאי עבודתם לאלו של עובדים אחרים תביא לייקור עלות העובד בשיעור של כ-25%- 30% במגזר הציבורי, ובכ-6% במגזר הפרטי
וכתוצאה מכך לפיטורי רבים מן העובדים. הסקר מעריך כי מספר המפוטרים בין עובדי חברות כ"א המועסקים במגזר הציבורי עלול להגיע לכ-15,000 איש.
אולם, בבדיקה שנעשתה ע"י ההסתדרות בסוף שנת 2001 עלה כי בתשעת החודשים של השנה שעברה נקלטו בפועל 15,000 עובדים על יד מעסיקיהם עקב היערכות הגופים המעסיקים להפעלת סעיף הקליטה בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כ"א. לדוגמא, בחברת בזק נקלטו 2500 עובדים ובקופת חולים כללית 2,700 איש. הממשלה התכוונה לקלוט 2,300
איש מקרב 4,000 עובדי כ"א המועסקים במשרדיה.
אין תשובה חד משמעית באשר לתועלות שבתיקון לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. נכון להיום, התיקון עדיין לא יושם ואין תאריך ודאי ליישומו.
בתחילת דרכי בעבודה זו, חשבתי כי יקרו מהלכים רבים, שישנו את פני הדברים בעבודה עוד בהתהוותה, אולם המצב לא השתנה.
עובדים שמועסקים באמצעות חברות לכוח אדם זמני, נקלטים לארגון המשתמש בפועל לאחר 3 שנים. ולא אחת שמעתי על עובדים המפוטרים לפני הגיעם ל-3 השנים הללו. ריבוי חברות ה"קש" וחברות הנעות על פני הרצף - אך אינן בדגם ה"אוטנטי", מותיר את העובדים ללא זכויות, ויותר חשוב מכך ללא ביטחון תעסוקתי ו/או כלכלי.
תקופה ארוכה תפקדתי כעובדת ארעית, דרך חברת כוח אדם - חשתי את תחושת התסכול ואת חוסר האונים בעבודה ללא תגמול הולם. כמו כן, ידעתי כי מצב שכזה עדיף על פני אבטלה, וציפיתי לבאות - רכשתי ניסיון רב בתחום בו עבדתי, למדתי את העבודה על כל גווניה, ניסיתי לתת מעבר לנדרש - כל זאת בידיעה שאני אקלט אצל המעסיק בפועל
בסופו של דבר.
על אף שידעתי, שגם קליטה אצל המעסיק בפועל היא זמנית, ולאחר מכן עוד אצטרך לעבור מבחני מיון, זהים לאלה שעברתי במסגרת החברה לכוח אדם, אך סיכויי קטנים יותר לעוברם.
בשלב זה, נפלתי לתוך תהליכי ביורוקרטיה ארוכים מאוד, שנמשכו 5 חודשים, ועוד היו נמשכים זמן רב.
במהלך כתיבת עבודה זו, אזרתי אומץ והתפטרתי מעבודתי - ולפי דעתי, זאת התחושה הכללית של עובד בחברה לכוח אדם זמני: עבודה ללא עתיד; ניצול מלא של ההון האנושי ללא תגמול הולם; אי שוויון בין העובדים בעבודה זהה; תקופת מעבר.
לטעמי, כיום חברות לכוח אדם זמני מתפקדות כיחידות רווח והפסד לכל דבר, ובהיעדר כוונות עזרה לעובד.
איני חושבת שמיגור התופעה זו התשובה המוחלטת לבעיות שעלו בעבודה. אולם, לדעתי, הפרדה מוחלטת בין סוגי החברות לכוח אדם השונות מבחינה הלכתית, הכרה בהם, וקביעת חוקים שונים לגביהם יובילו למיגור התופעה בעוכריה, ולשיפור התופעה על תועלתיה.
נספחים :
נספח א' : העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם :
הלכה ומציאות / רות בן ישראל
נספח ב' : "שוק עבדים" בישראל
נספח ג': "דחיפה לחברות כוח האדם - מכה לעובדים" / חיים ביאור
העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם : הלכה ומציאות / רות בן ישראל
העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם מעוררת דילמה משפטית ערכית המתייחסת לזהותו של המעביד. דילמה זו היא אוניברסלית ומתחבטות בה מדינות רבות. חלקן הכשירו את השימוש בחברות לאספקת כוח אדם גם למטרת מיקור החוץ והכירו בקבלן כוח האדם כמעביד, ואחרות ממשיכות בפסילה של כל ניסיון כזה. המשפט המשווה שאליו אנו
מופנים בספרות ובפסיקה הוא נכון למועד בדיקתו אבל אינו משקף בהכרח את הדינמיות המופגנת בסוגיה זו כיום. ניתן להמחיש דינמיות זו בשתי התפתחויות שחלו בעת האחרונה. כך למשל Biagi מסביר, כי באיטליה, Act N. 1369/1960, נאסר להפעיל הסדרי מיקור חוץ של המשאב האנושי, ההנחה של המשפט האיטלקי היא שמדובר בעיסקה שכל
כולה מיועדת לעקוף את הגנת משפט העבודה באמצעות פיקציה מלאכותית של הכרה בקבלן כמעביד פורמאלי. בעקבות זאת, המחוקק קבע שעובדי הקבלן נחשבים לעובדי המשתמש לכל מטרה וענין. אולם, חרף עמדה נחושה זאת, נחתם בשנת 1993 הסכם קיבוצי שמתיר להעסיק עובדים באמצעות קבלני כוח אדם כשהאחרונים מוכרים כמעבידים, בתנאי
שמדובר על תקופת העסקה בת שישה חודשים, הניתנת להארכה אחת נוספת בלבד. כלומר, האיסור המוחלט של המשפט האיטלקי בדבר מיקור החוץ של המשאב האנושי נפרץ, ודוקא במסגרת המשא ומתן הקיבוצי, אם כי לפרק זמן מוגבל בלבד.
כך קרה גם בשוודיה. Fahlbeck מסביר כי השינוי חל בעקבות חקיקת ה- Private Employment Exchange and Hiring Out of Employees Act 1993, ששינתה את המצב המשפטי ונתנה לגיטימציה להסדרי מיקור חוץ של המשאב האנושי ולהכרה בקבלן כמעביד.
האמביוולנטיות של המשפט המשווה מחזירה אותנו לזירת המשפט הישראלי ומחייבת אותנו לבחון את השאלה על פי שיטת המשפט שלנו ולאור הערכים שאנו רוצים לקדם בשיטה זו. בחינת הפסיקה מלמדת על התפתחותם של שני זרמים בכל הקשור לשאלת טיבו של המעביד בנסיבות של העסקה באמעות קבלן כוח אדם:
הזרם הראשון שהתפתח מבחינת הזמן, נתפש כמי שנותן גושפנקה להתקשרות הפורמאלית הנחזית לעין, שמשמעותה הכרה בקבלן כמעביד. פסק-הדין שהובן כמוביל זרם חשיבה זה הינו פסק-הדין שניתן בעניין הרשקוביץ - מדינת ישראל. בעקבות הקביעה האופרטיבית שניתנה בפסיקה זו נדמה היה שהשאלה המשפטית הוכרעה. רמזים ברוח זו עולים
מכמה עובדות : האחת, המציאות בשטח מלמדת שעשרות אלפי עובדים, ואולי אף למעלה מכך, מועסקים כיום באמצעות קבלני כוח אדם, כשהקבלנים מתנהגים כמעבידים שלהם, בלי שמנסים לערער על מעמדם זה של הקבלנים במערכת המשפטית; שנית, כשהמחוקק ניסה ללחום בתופעה באמצעות חקיקת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם,
תשנ"ו-1996, התבטאה נקודת המוצא שלו בהתייחסות לקבלן כאל המעביד; שלישית, נדמה כי המסמר האחרון בארון הלגיטימציה של ההכרה בקבלן כוח האדם כמעביד נלמדת דוקא מהעובדה שארגוני העובדים חתמו על הסכמים קיבוציים עם קבלני כוח האדם והכירו במסגרת זו בקבלן כמעביד.
"שוק עבדים" בישראל 09:56, 6 יולי 2004 / י"ז בתמוז תשס"ד
"בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חמורה, של היווצרות שוק עבודה שניוני של עובדים חלשים, חסרי זכויות ונטולי הגנה. עובדים אלה, המועסקים בחוזים אישיים, סובלים מניצול, ואינם זוכים לתנאים סוציאליים מינימליים, כפי שנקבע בחוקי העבודה", כך אמר אתמול יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה ד"ר עוזר כרמי, לקראת
הכנס השנתי של האגודה, שיתקיים ביום רביעי השבוע בכפר המכבייה ברמת-גן. "הממשלה, ביודעין או שלא ביודעין, נותנת יד למעסיקים להמשיך בתנאי העסקה מקפחים של עובדים אלה, תוך כדי עבירה על חוקי המדינה, ובכך מסייעת לעיבויו של שוק עבודה שניוני בצורה קיצונית ונצלנית", הוסיף.כתב INN איציק וולף מדווח כי ד"ר כרמי,
המשמש גם מרצה בקריה האקדמית בקרית אונו, ציין כי בשנים האחרונות, על רקע הגלובליזציה והאבטלה הגוברת, נוצרו בישראל שני שוקי עבודה מקבילים. השוק הראשוני, ואליו משתייכים עדיין רוב העובדים במשק, ובו פועלים ומופעלים הכללים והחוקים של המדינה בנושאי עבודה, ובמקביל נוצר שוק עבודה שניוני (Secondary Labor
Market), שגדל בהתמדה והבנוי על חוזים אישיים המקפחים את העובדים. במפעלים רבים נוצרו שלוש עד ארבע קטגוריות של עובדים, ולעיתים אף יותר: עובדים המועסקים מכוח הסכם קיבוצי, עובדי דור ב', אשר עדיין שייכים למסגרת ההסכם הקיבוצי, אך זוכים להטבות פחותות, עובדי קבלן המועסקים באמצעות חברות כוח אדם, או באמצעות
קבלנות משנה, ועובדים שהמפעל בעצמו מעסיק אותם בחוזים אישיים. לדברי ד"ר כרמי, היווצרות כמה קטיגוריות נבדלות של עובדים באותו מקום עבודה פוגעת ביכולת העובדים להתארגן ולהגן על עצמם, ומחבלת בסולידריות שלהם. לדברי ד"ר כרמי, מדובר בעיקר בעובדים המועסקים בידי חברות כוח אדם, שהם עובדי קבלן, עובדים בבתי מלאכה
ומפעלים קטנים, עובדים זרים ועובדי ייצור ברמות נמוכות. "זו מערכת של חוזים אישיים השונה, כמובן, תכלית השינוי, מהחוזים האישיים שמהם נהנים שכירים בכירים במערכת הבנקאות או בענפי ההיי-טק והמשתייכים לשוק העבודה הראשוני", הבהיר ואמר כי המעסיקים גילו, שזול יותר וקל יותר להעסיק עובדים בחוזים אישיים ובכך לעקוף
את חוקי העבודה. כך יוצא שכל ניסיון של העובדים להתארגן זוכה לאיום בפיטורין, או באיום בסגירת המפעל.שיעור עובדי הקבלן בישראל הוא מן הגבוהים בעולם המערבי, גילה ד"ר כרמי. בעוד שבמערב שיעור זה נע בין 1%-1.5% מכוח העבודה במשק, הרי בישראל הוא עומד על 6% מכוח העבודה. לדבריו, זהו שיעור ללא תקדים, הנובע גם מכך
שפעולות ליבה של מפעלים וארגונים מוצאים החוצה לקבלני משנה, ואלה מעסיקים פועלים מחברות כוח אדם. לדבריו, גם הממשלה מעסיקה עובדים רבים באמצעות חברות כוח אדם, אך לזכותה ייאמר כי איננה מקפחת את זכויותיהם הבסיסיות. "הטיעון של הורדת עלויות עבודה, המושמע כהצדקה לפגיעה בזכויות סוציאליות, איננו קביל", אמר ד"ר
כרמי והוסיף כי אמנם עלויות העבודה בישראל ביחס לשוק העבודה בארה"ב הן גבוהות יותר, אך ביחס למדינות האיחוד האירופי, כגון צרפת, גרמניה, בלגיה והולנד, שהם יעד הייצוא חשוב של ישראל, הן נמוכות יותר. לדבריו, שוק העבודה בכלכלה החופשית והגלובלית אמנם מכתיב את תנאי העבודה, אך יש לחזור לאיזון בין הצורך להפחית
עלויות לבין הגנה מינימלית על העובדים. כרמי הדגיש כי המלצה זו יש לה הצדקה מוסרית וכלכלית. ההצדקה הכלכלית נוגעת בעיקר להגדלת כוח הקנייה של השכירים, מהלך שאפילו שר האוצר נתניהו החל בו לאחרונה.
דחיפה לחברות כוח האדם - מכה לעובדים
מאת חיים ביאור
שלוש הצעות בתוכנית הכלכלית ל-2004 ייטיבו את מצבן של חברות כוח אדם
בענף כוח האדם מביעים שביעות רצון - לא בקרב 70 אלף העובדים המועסקים בו כיום, אלא בקרב בעלי החברות. לאחר שלוש שנים שבהן מחזור הפעילות של הענף הצטמק מ-4 מיליארד שקל בשנה ל-2 מיליארד שקל ומספר החברות הפועלות בו פחת ל-250 לעומת 320, עומד שר האוצר, בנימין נתניהו, להעניק לחברות דחיפה לא קטנה.שלושה צעדים
בתוכנית הכלכלית ל-2004 ייטיבו את מצבן של חברות כוח אדם. אלה הופכים על פניו את חוק קבלני כוח אדם זמני שיזם יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, או מה שנותר ממנו. על פי הראשון שבהם, התקופה בה עובד יעבור מממעמד של מועסק בחברת כוח אדם למעמד של עובד מן המניין של המפעל בו הוא מועסק, תהיה 3 שנים לעומת 9 חודשים
בלבד הקבועים בחוק.על פי ההצעה השנייה, תבוטל הקביעה בחוק לפיה עובד הנשלח לעבוד במפעל באמצעות חברה לכוח אדם יהנה מאותן זכויות החלות על עובדיו כבר מהיום הראשון לעבודתו בו; השוואת הזכויות תיעשה רק לאחר תקופת העסקה של שנתיים. ההצעה השלישית, שמשפטנים מטילים ספק בכשרותה, קובעת כי פיצויי פיטורים לעובד
שפוטר יחושבו רק תמורת התקופה שבה היה עובד ישיר של המפעל, ולא תמורת התקופה שבה נחשב עובד של חברת כוח האדם.הסיבה העיקרית להצטמקות הפעילות בענף חברות כוח האדם היא המיתון במשק, שהחל לפני 3 שנים והקטין את הביקושים לעובדים בכלל. ענף חברות כוח האדם נפגע כמו מרבית ענפי המשק האחרים כגון תיירות ומלונאות,
מפעלי תעשייה, חברות בנייה, חברות שירותים ובתי עסק. מספר המועסקים באמצעותן ירד ב-30% ממחצית 2000.
בנוסף הכביד על בעלי החברות חוק קבלני כוח אדם. החוק התקבל במטרה להכניס מעט סדר בענף, ובמילים של אנשי ההסתדרות - לסיים את המצב שבו עובדי חברות כוח האדם, שהם 5% מכלל השכירים במשק, הפכו למעשה עובדים מסוג ב' בשל שכר ותנאים סוציאליים ירודים לעומת המקובל במשק.הסעיף בחוק קבלני כוח אדם המחייב מתן תנאי שכר
שווים לעובדי חברות כוח אדם מהיום הראשון להעסקתם במפעל, מייקר משמעותית את עלות העסקתם ומקטין את הכדאיות של שכירת עובדי אלה על ידי המפעלים (הסעיף השני בחוק, המחייב הפיכת עובד חברות כוח אדם לעובד מן המניין של המפעל לאחר 9 חודשי העסקה, טורפד על ידי משרד האוצר באמצעות חוק ההסדרים). התוצאה היא אובדן
הכנסות לחברות. אמנם אלה אינן מפרסמות את תוצאותיהן הכספיות, אך לפי הערכות בענף לכשליש מהן נמחק הרווח ב-2002 ולשליש נוסף נגרמה ירידה ברווח."ההצעות של נתניהו עושות צדק עם ענף כוח האדם", אומר מנכ"ל השלוחה הישראלית של חברת כוח האדם אדקו, אבי קולמן. "חיוב המעסיקים להשוות מהיום הראשון את תנאי השכר של
עובדי חברות כוח האדם לתנאים של העובדים הקבועים, היה מלכתחילה מגוחך. לא הגיוני כי עובד שזה עתה הגיע למפעל - באמצעות חברת כוח אדם או ישירות - ייהנה מיד מכל הזכויות המוקנות לעובד ותיק. לדוגמה, האם יעלה על הדעת שעובד חדש בבנק ייהנה מהזכות לצאת לנופש באילת, מביטוח מנהלים או מרכב חברה צמוד כמו עובד
ותיק?"לטענת קולמן, "מפריעה לנו גם הקביעה בחוק, שלפיה לאחר שעובד חברת כוח האדם נהפך לעובד מן המניין, המשרה אליה נקלט תימחק, כלומר לא יהיה ניתן לקלוט אליה עובד אחר של חברת כוח אדם. זו פגיעה קשה בחברות כוח האדם. היחלשותו של עמיר פרץ והירידה במשקלן הציבורי של שתי הסתדרויות העובדים הגדולות, הכללית
והלאומית, יגרמו לכך שמעתה יתחילו להקשיב לאיגוד לשכות המסחר, המבטא את האינטרסים של החברות".לעומתו, יעקב זלוטניק, מומחה ליחסי עבודה ולפנסיה, אומר שהחקיקה החדשה, אם תיושם, "תחזיר את ענף חברות כוח האדם שנים רבות לאחור". לדבריו, מבחינת רוב העובדים בענף, המצב החדש-ישן יתבטא בעסקתם בתנאים מינימליים מבחינת
השכר, ימי חופשה, דמי הבראה וזכויות פנסיה - כמעט כמו לגבי עובדים זרים. "לעומת זאת תגדל האטרקטיוויות של חברות כוח האדם בעיני ארגונים הנמצאים בתהליכי התייעלות ומחפשים כוח אדם זול". זלוטניק מעריך שאם החקיקה תעבור, ענף חברות כוח האדם יזכה לפריחה מחודשת.חברות כוח האדם - מרביתן לפחות - חוגגות בחודשים
האחרונים הישג נוסף: הפסקת המו"מ שהתקיים בשנה האחרונה בין שתי ההסתדרויות, הכללית והלאומית, לחמש חברות כוח האדם הגדולות בענף, בהן מנפאואר ואו. אר. אס, על חתימת הסכם עבודה קיבוצי חדש, שישפר את תנאי העסקתם של עובדי חברות כוח האדם.ההסכם היה אמור לכלול את הסעיפים המיטיבים ביותר מבחינת העובדים, המופיעים
בשני הסכמים שנחתמו ביולי ובדצמבר 2001 אך יצאו אל הפועל בשל היריבות המסורתית בין שתי ההסתדרויות. באחרונה נראה היה שראשי שתיהן התגברו על העוינות ביניהם וההסכם עומד להיחתם. ואולם בינתיים חל מהפך בראשות איגוד לשכות המסחר, ולתפקיד נשיא האיגוד נבחר אוריאל לין. לין אינו מכחיש כי היתה לו יד בעצירת המו"מ
לקראת חתימת ההסכם."מבחינת בעלי החברות, עצירת המו"מ על ההסכם והחקיקה החדשה של נתניהו הן סיבות לחגיגה, מבחינת העובדים זו מכה", אומר זלוטניק.
ביבליוגרפיה
ספרות:
רות בן ישראל, העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם: הלכה ומציאות. מתוך: "מתמקרים החוצה: העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם"/ רות בן ישראל, ספר ברנזון.
עובדים באמצעות קבלני כ"א בישראל: ניתוח תוצאות סקר עובדים באמצעות קבלני כ"א 1999-2000.
השפעת חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם על הענף. אגוד לשכות המסחר בישראל. ינואר 2001.
מרציאנו יוסי, יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית וחב' כ"א. הסתדרות העובדים הכללית חדשה. מכתב מתאריך ה-.20.3.2002
גלין, אמירה. "על התיקון לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם - האם יצא שכרנו בהפסדנו?". עבודה, חברה ומשפט ח : 103-126. תשס"א.
צ'רלס הנדי, "עידן הפרדוקס" 1995
מרגליות, יורם; רבין מרגליות, שרון.: "עבודה ורווחה: על הקשר בין דפוסי ההעסקה המשתנים לבין זכויות הרווחה של העובדים". עיוני משפט כ"ח, תשס"ב.
בן ישראל רות, "דיני עבודה", כרך ב', האוניברסיטה הפתוחה.
בן ישראל רות, "העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם : שאלות של יחידת מיקוח ויציגות - הרהורים ראשוניים בעקבות התיקון לחוק". מאזני משפט ב, תשס"ב.
"שוק עבדים" בישראל, 6 יולי 2004 / י"ז בתמוז תשס"ד.
חיים ביאור, "דחיפה לחברות כוח האדם - מכה לעובדים".
בן ישראל, רות, "מיקור חוץ 'מתמקרים' החוצה - העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם - פרשנות אחרת - המרת העסקה הפורמלית בעסקה האוטנטית". שנתון משפט העבודה ז: 4-52, תשנ"ט.
אילן מרסיאנו, "50% מעובדי חברות כוח אדם משתכרים שכר מינימום", פורסם ב"ידיעות אחרונות" 09/02/04.
פסיקה:
דב"ע נז' 3-56 צבי שפיר - נתיב ביצוע תעשייתי, פד"ע ל"ב 241, 249
חסן עליאה אלהרינת נ' כפר רות ואח' דב"ע נב 3-142 , פד"ע כד, 535
הרשקוביץ נ' מדינת ישראל,דב"ע 3-129, פד"ע י"ב 255
תב"ע מט 6-16 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות, אגודה שיתופית בע"מ נ' זמיר שירותי כוח אדם בע"מ, פד"ע ד 24.
דב"ע נה/2-109 לוין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 326
דב"ע נד 3-96 מחלקת הבניה של הקיבוץ הארצי בע"מ נ' עבד אל רחמן עאבד, פד"ע כט 151.
חני אבני - כהן ואח' נ' מד"י הנהלת בתי המשפט ואח'. עב 911583/99 (ניתן ביום 29.7.01).
ע"ע 1189/00 אילנה לוינגר נגד מדינת ישראל ואח'
דב"ע נז' 3-56 צבי שפיר - נתיב ביצוע תעשייתי, פד"ע ל"ב 241, 249.
בן ישראל, רות. "מיקור חוץ 'מתמקרים' החוצה - העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם - פרשנות אחרת - המרת העסקה הפורמלית בעסקה האוטנטית". שנתון משפט העבודה ז : 4-52, תשנ"ט.
גלין, אמירה. "על התיקון לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם - האם יצא שכרנו בהפסדנו?". עבודה, חברה ומשפט ח : 103-126. תשס"א.
צ'רלס הנדי, "עידן הפרדוקס" 1995
בן ישראל רות. "דיני עבודה", כרך ב', האוניברסיטה הפתוחה.
בן ישראל רות. "העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם : שאלות של יחידת מיקוח ויציגות - הרהורים ראשוניים בעקבות התיקון לחוק". מאזני משפט ב, תשס"ב.
שם ר' הערה 3
שם. ר' הערה 3.
ר' נספח ג' : "שוק עבדים בישראל"
ראה נספח ד' : "דחיפה לחברות כוח האדם - מכה לעובדים".
אילן מרסיאנו, "50% מעובדי חברות כוח אדם משתכרים שכר מינימום", פורסם ב"ידיעות אחרונות" 09/02/04.
ראה נספח א'
הרשקוביץ נ' מדינת ישראל,דב"ע 3-129, פד"ע י"ב 255 (להלן - עניין הרשקוביץ)
חסן עליאה אלהרינת נ' כפר רות ואח' דב"ע נב 3-142 , פד"ע כד, 535 (להלן - עניין כפר רות).
שם, ראה הערה 13.
ראה תב"ע מט 6-16 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות, אגודה שיתופית בע"מ נ' זמיר
שירותי כוח אדם בע"מ, פד"ע ד 24.
ראה דב"ע נה/2-109 לוין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 326 (להלן - עניין דפנה לוין).
ראה דב"ע נד 3-96 מחלקת הבניה של הקיבוץ הארצי בע"מ נ' עבד אל רחמן עאבד, פד"ע כט 151.
ראה פרק 5 : "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), התש"ס - 2000"
שם. ראה הערה 3
מרגליות, יורם; רבין מרגליות, שרון. : "עבודה ורווחה : על הקשר בין דפוסי ההעסקה המשתנים לבין זכויות הרווחה של העובדים". עיוני משפט כ"ח, תשס"ב.
שם. ראה הערה 3
חני אבני - כהן ואח' נ' מד"י הנהלת בתי המשפט ואח'. עב 911583/99 (ניתן ביום 29.7.01).
ע"ע 1189/00 אילנה לוינגר נגד מדינת ישראל ואח'
ב"כ הקלדניות וההסתדרות - עו"ד א. ניסנקורן ועו"ד קידר, ב"כ מד"י - עו"ד ר. שילנסקי, ב"כ O.R.S - עו"ד בירן. https://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?FileName=/Avoda/Public/art_bovm.htm
שם. ראה הערה 23
עובדים באמצעות קבלני כ"א בישראל: ניתוח תוצאות סקר עובדים באמצעות קבלני כ"א 1999-2000.
השפעת חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם על הענף. אגוד לשכות המסחר בישראל. ינואר 2001.
מרציאנו יוסי, יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית וחב' כ"א. הסתדרות העובדים הכללית חדשה. מכתב מתאריך ה-.20.3.2002
מתוך: "מתמקרים החוצה : העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם" / רות בן ישראל, ספר ברנזון.
ראה M. Biagi, "Painful Rebirth from Ashes : the Future of the Individual Employment Contract in Italy", The Employment Contract in Transforming Labour Relations (L. Beaty. Ed., Kluwer, 1995) 43
ראה R. ahlbeck, "Past, Present and Future Role of the Employment Contract in Labour Relations in Sweden", The Employment Contract in Transforming Labour Relations (L. Beaty ed., Kluwer, 1995)77
ראה דב"ע שם / 3-129 הרשקובית - מדינת ישראל, פד"ע יב 255 (להלן - עניין הרשקוביץ).
31

תגים:

דיני · זמניים · עבודה · עובדים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם", סמינריון אודות "העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.