היישום אינו מחובר לאינטרנט

השפעת מעורבות הורים בגן הילדים על שביעות רצון הגננת

עבודה מס' 064616

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהם המקרים בהן מעורבות הורים עשויה להיות מועילה ובאילו מקרים היא רק מפריעה.

5,552 מילים ,13 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

הגיל הרך, קרי גיל הגן, הוא תחילת דרכו של הילד. נפשם של הילדים טרם עוצבה כיאות ולכן החינוך בגיל הרך קשה שבעתיים.
בשנים האחרונות מתחזקת הנטיה של הורים להתערב בנעשה במערכת החינוך בכלל להורים רצון רב למעורבות בתהליך החינוכי של ילדיהם, עיצוב התנהגותם וחינוכם. יש להם ידע, ניסיון והשפעה מכרעת על ילדיהם. כתוצאה מכך, אנו נוכחים לאחרונה במעורבות גוברת של הורים בנעשה בגני ילדים.
עלון משותף שהוציא ארגון הגננות יחד עם ארגון ההורים, עוד בשנת 1979 אומר בין השאר:
"מערכת החינוך מעודדת מעורבות הורים, אנו שואפים להגברת מעורבות ההורים כחלק ממוסדות החינוך, אך טיב ההשתתפות ודרכיה טרם הובררו ויש ניסיונות מוצלחים ומעוררי תקווה, לצדם של כישלונות מרים. לאמיתו של דבר אין, ולא יכולים להיות, כללים אחידים להפעלת ההשתתפות. היא משתנה ממוסד חינוך אחד למשנהו, בהתאם לאופיו ולצביונו המיוחד."(סמילנסקי ובאומגרטן, 1995).
במהלך זמן שהות הילדים בגן מתפתחים מגעים שונים בין הורים וילדים הבאים לידי ביטוי בתכלית פעילות הגומלין בין ההורים והגננות, התפיסה והציפיות של כל אחד מהצדדים המחנכים (ההורים והגננות) כלפי הילדים וכלפי הפעולות בו הצד השני פועל מפרש ומבין אותן.
לאור האמור לעיל יש חשיבות לבחינת היחסים בין הורים לגננות, ולבחון כיצד פעילות זו באה לידי ביטוי.

לעיתים מעורבות הורים עולה יפה ולעיתים הגננות מתלוננות על כך כי המעורבות רק מפריעה להן. אי לכך מטרת העבודה היא לאבחן את המקרים בהן המעורבות עשויה להיות מועילה ובאילו מקרים היא רק מפריעה.
הבנת יחסי הגומלין שבין הורים וגננות עשויה לתרום למימוש היעד של חינוך טוב יותר של הילדים, זאת יעשה כתוצאה מהכרת כל אחד מהצדדים, הבנתו, ותפיסתו את פעולות הצד השני ומקור כוחו בהשפעה חינוכית התורמת לילד בגן.

השערות המחקר הן:
1. הגננות יעדיפו אוטונומיה ככל האפשר.
2. יש קשר בין ותק הגננת לבין מוכנות למעורבות הורים- גננות ותיקות יהיו פחות סובלניות להתערבות
3. יש קשר בין סוג ההתערבות לבין נכונות גננת למעורבות- הורים המרבים במתן עזרה יזכו ליתר סובלנות מצד הגננת ולעומת זאת הורים המרבים בביקורות ידחו על ידי הגננת.

מערך המחקר
המחקר הוא מחקר איכותני.

המדגם יערך על גני הילדים הנמצאים בשכנות למקום מגורי החוקרת.
הנחקרים יהיו שלושה הורים לילדים בגן ושלושה גננות.
כלי המחקר הם ריאיונות סגורים עם הורים ועם הגננות. השאלות לראיון נלקחו מעבודת דוקטורט של קרוואני (2003) בשינויים המתחייבים.

תוכן העניינים:
תקציר
מבוא
פרק א- תולדות מעורבות הורים בחינוך
דרכי מעורבות הורים במערכת החינוך
שיטת העבודה של ההגננת וגישתה לשיתוף הורים
מי הם ההורים המעורבים וסיבותיהם
פרק ב': מדיניות משרד החינוך בשאלת מעורבות ההורים
תמיכת משרד החינוך ברעיון מעורבות הורים
המלצות משרד החינוך למעורבות הורים
מהלך המחקר
מערך המחקר
מטרת המחקר
אוכלוסיית המחקר
כלי המחקר
תוצאות
דיון ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח 1 - השאלות שהוצגו לגננות
נספח 2- השאלות שהוצגו להורים

קטע מהעבודה:

חוזר משותף שהוציא ארגון הגננות יחד עם ארגון ההורים, כבר בשנת 1979 אומר בין השאר: "מערכת החינוך מעודדת מעורבות הורים. אנו שואפים להגברת מעורבות ההורים כחלק ממוסדות החינוך, אך טיב ההשתתפות ודרכיה טרם הובהרו ויש ניסיונות מוצלחים ומעוררי תקווה, לצדם של כישלונות מרים. לאמיתו של דבר אין, ולא יכולים להיות, כללים אחידים להפעלת ההשתתפות. היא משתנה ממוסד חינוך אחד למשנהו, בהתאם לאופיו ולצביונו המיוחד".

מקורות:

מאז שנת 1953 ניתנה להורים זכות חוקית להמרת חלק מתוכניות הלימודים בתוכניות משלהם, או ליזום תוכניות לימודים מעבר למסגרת של תוכנית הלימודים רגילה. מימושה של זכות זו הוא עניין מורכב ביותר וההחלטה סופית בעניין אישור תוכנית לימודים משלימה או נוספת היא בידי המחלקה הממונה על החינוך לגיל הרך במשרד החינוך.
אחד הפרסומים של המשרד מפרט את החקיקה בסוגיה זו וכן מביאה המלצות ליצירת שיתוף הורים בתוכניות הלימודים. המלצות אלו מפרטות את הדרך ליצירת התשתית של שיתוף הורים בגן ויש בהן כדי ללמד על מגמת המשרד בעניין זה. על פי פרסום מומלץ כי יצירת התשתית למעורבת ההורים תתפתח בשלבים ושיתוף הורים בתוכנית הלימודים יהיה
השלב האחרון.
המלצות משרד החינוך למעורבות הורים:
1. ההורים יסייעו בנושאים הקשורים לרווחתו ולתחזוקתו.
2. ההורים יקשרו קשרים עם רשויות מקומיות להשגת תקציבים ולתמיכה אחרת.
3. ההורים ישתתפו במפעלים כלליים כמו קייטנות, חוגים וכיו"ב.
4. ועדות משותפות של הורים ושל גננות תלווינה בפעולות שונות: ועדות טיולים, ועדות רכישה, ועדות חוגים וכיו"ב.
6. יוקם צוות היגוי משותף לגננות ולהורים למתן גוון בעל אופי מיוחד.
7. שיתוף הורים בתוכניות הלימודים יהיה תוצאה של תהליך מתפתח ויהווה את השלב הגבוה ביותר במעורבותם בחינוך ילדיהם ובהשפעתם עליו
כיום שוררת מודעות ופתיחות רבה יותר הן בגנים והן במשרד החינוך כלפי שיתוף הורים, אם כי העמדה הרישמית עדיין לא הדביקה את ההתפתחויות בפועל.
מהלך המחקר
מערך המחקר
המחקר הוא מחקר איכותני. אופיו של מחקר זה הוא תיאורי- מתאר מציאות. מערך המחקר גמיש, החוקר מתמקד בתהליכים הפנימיים יותר מאשר בתוצרים. המדגמים המשמשים את החוקר הם קטנים ולעיתים מבוססים על חקר מקרה בודד. גישה זו מייחסת חשיבות למשמעות הדברים בעיניהם של הנחקרים, וכלי המחקר העיקרי הוא החוקר (צבר, 1999).
בפרדיגמה האיכותית משתמשים בדרך כלל בחקר מקרה ובמחקר פעולה. על פי צבר (1999) "חקר מקרה הוא התצפית על הפעילות האנושית במקום ובזמן מסוים". מחקר פעולה על פי צבר (1999:) מאופיין באיתור הפעולה, פעולה והערכה. על פי המודל המסורתי הטכני של מחקר פעולה איסוף הנתונים נועד לא רק לאפשר הערכה של פעולה בכל שאלה
אלא גם לאפשר קיום מנגנון של משוב החוקר בין המידע לבין ניתוחו.
היתרון העיקרי במחקר זה הוא היכולת של הנשאלים להתבטא בצורה חופשית.
מטרת המחקר
מטרת המחקר היא לבחון את עמדות הגננות כלפי שילוב ההורים והתערבותם בעשייה החינוכית.
אוכלוסיית המחקר
המדגם יערך על גני הילדים הנמצאים בשכנות למקום מגורי החוקרת. באזור מגורי החוקרת יש קומפלקס של שלושה גני ילדים, אשר אני מכירה את הגננות במקום. את הראיונות ביצעתי בגן הילדים- הן להורים והן לגננות. הראיונות לא יוקלטו, על מנת ליצור אמינות מלאה. החוקרת מכירה אישית את הגננות, אשר הסכימו לשתף פעולה.
הנחקרים יהיו שלושה הורים לילדים בגן ושלושה גננות.
לנחקרים תובטח אנונימיות. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיונות ושאלונים שנערכו בגן ומחוצה לו.
כלי המחקר
כלי המחקר הם ראיונות סגורים עם הורים ועם הגננות. השאלות לראיון נלקחו מעבודת דוקטורט של קרוואני (2003) בשינויים המתחייבים.
השאלות לגננות הן:
כמה שנים את גננת?
האם את מתייעצת עם גורמים מקצועיים אחרים כגון המפקחת
האם את מרבה להתייעץ ולשתף את ההורים בנעשה בגן
העם ערכת בשנה האחרונה פרויקטים בשיתוף ההורים
האם ההורים יכולים להתקשר אליך בכל שעה
האם את סבורה כי הורה יכול לעזור בנושאים דידקטיים? בנושאים ארגוניים.
השאלות שהוצגו להורים
האם אתה פעיל ומשתתף בועדה משותפת להורים ולגננות
האם ה\ארגנת או ביצעת אירוע, מפגש או הרצאה בגן
כמה פעמים השתתפת בפעולות חברתית\תרבותי בגן השנה
האם אתה סבור כי בגן לומדים דברים רבים החשובים מחוץ לתוכנית הלימודים הרגילה?
האם לדעתך צריכה להיות להורים יותר או פחות השפעה על הנעשה בגן מאשר יש להם כיום?
תוצאות
התייעצות עם גורמים אחרים
שתי גננות ציינו כי הן מתייעצות לעיתים עם המפקחת ואילו הגננת השלישית (בת 45) ציינה כי היא מכירה את רוב הבעיות מניסיונה והמפקחות הצעירות לא יכולות לעזור לה. אחת מפקחות הצעירות ציינה (בת 35) "אני משתדלת כמה שפחות להתייעץ על מנת שלא לעורר חשש כי אני לא מתמצאת בנוהלים".
גננת אחת, בעלת שנת ותק אחת, שהיא למעשה פרח הוראה, ציינה כי אינה מרגישה בושה להתקשר למנהל או למפקח הביתה ולשאול שאלות כיצד להתנהג עם ילדים מופרעים או עם הורים "שמבלבלים את המוח" כדבריה.
התייעצות עם הורים בגן
שלושת הגננות משתדלות בכל כוחן שלא להתייעץ עם ההורים אלא לגבי נושאים טכניים לדוגמא "שאלתי את אבא של לירון האם הוא יכול למלא גז במזגן" או בנוגע לפרטים אישיים "שאלתי את אמא של נוי האם ניתן לדלל לה את התרופה". מעבר לכך אין כמעט התייעצות עם ההורים.
הגננוות ציינו כי אינן מבדילות בין הורה המשתדל לסייע לגננת ובין הורה אחר: "כולם בסופו של דבר לא יודעים כיצד להבליג כאשר הגננת עושה טעות"; "הורה לא יכול לשפוט לעולם את הגננת, ואין לו זכות לעשות זאת, גם אם הוא הורה המשקיע בלימודים ".
אחת הגננות ציינה כדוגמא לתרחיש העלול להתחולל במערכת והממחיש את החסרונות:
"סכסוך פורץ כתוצאה מניסיון להכניס שינוי מהותי ופתאומי בתוך הגן הפועל ומקיים שנים רבות דפוס מסוים של יחסי הורים-גננת. שינוי זה היה פועל יוצא מהשקפת עולמה של הגננת החדשה, ואם כי התקיים שיתוף במטרות בינה לבין ההורים ולבין הצוות החינוכי הרי שסגנון הפעולה הריכוזי שלה היה מנוגד בתכלית למערכת יחסי העבודה
בין כל הגורמים המעורבים בגן, מערכת שנתעצבה על השקפותיה הבסיסיות באשר לזכותם וליכולתן של הגננות וההורים להיות מעורבים באורח אינטנסיבי. ההורים, אם כך, יראו בדרך הפעולה של הגננת פגיעה במעמדם, כמו גם פגיעה היכולה להשפיע על חינוך ילדיהם. הם גם הביעו את דעתם בפומבי כי בינם לבין המחנכת יש פער של ממש. מאחר
והם האמינו כי ביכולתם להביא לשינוי המצב הם החלו לפעול בכל דרך אפשרית כדי לנסות ולהעביר את הגננת מתפקידה".
העם ערכת בשנה האחרונה פרויקטים בשיתוף ההורים
שתי הגננות הצעירות יותר ערכו מסיבת טו בשבט משותפת עם ההורים כאשר ההורים הכינו את החומר להצגה, על פי ניסיונם. הגננת השלישית ציינה כי אינה רוצה את המעורבות של ההורים בגן בשום צורה, אולם בלית ברירה היא משתפת אותם מעת לעת.
כל הגננות ערכו פרויקטים משותפים עם ההורים. שתי גננות עורכות מידי חודש מסיבת ראש חודש בהשתתפות הורה אשר מרצה על מקצועו. הם אינם מבצעים שום פעילות ללא עזרה כספית וחומרית של ההורים ואילו גננת אחת ציינה כי הוא אינו יוזם פעילויות חריגות, אלא אם ההורים מבקשים זאת.
האם ההורים יכולים להתקשר אליך בכל שעה
שתי גננות ציינו כי להורים יש את מספר הטלפון בבית. לעומת זאת השלישית נתנה רק את מספר הפלאפון שלה ובשעות הערב המאוחרות היא מנתקת אותו. בבוקר היא עונה להודעות, רק בשעות העבודה.
דעתן לגבי עזרה
שלושת הגננות ציינו לחיוב את יכולת ההורים לעור בנושאים לוגיסטיים וארגונים "לחלק מההורים כאן יש עודף מרץ ועודף זמן והם מוכנים תמיד לבוא ולקשט את הגן".
עם זאת בנושאים דידקטיים הגננות לא היו מוכנות להתערבות חיצונית בשום פנים ואופן: "ההורים לא יאמרו לי מה ללמד בגן ומתי..." "ההורים לא מבינים את צורת הלימוד בגן ורק יכולים לקלקל..." , "ההורים אינם מוסמכים להורות לי מה לעשות".
הגננות רואות את עצמן כבעלות המקצוע העיקריים, ואילו ההורים הם רק משתתפים זוטרים. ההורים לא קיבלו הכשרה והם אינם מוסמכים לעזור לגננות ולכן אין לתת להם דריסת רגל בתכנון תוכניות הלימודים. "כמו שאני לא מתערבת בעבודת ההורים, שלא יתערבו בעבודתי".
תפקיד הגננת על פי תפיסתם הוא:
סוכנת חיברות של החברה - בית הספר הוא מוסד חברתי ראשון בו מבקר הילד בו צריכה להיות "מעוצבת" אישיותו. הגן מקנה לילדים הרגלים וכללי התנהגות ורק לאחר מכן מתפנים לתכנים ומיומנויות שנהוג להקנות.
משימה אינסטרומנטלית של הכשרת הילד לחיים - טיפוח הכשרים הקוגניטיביים חשובה, לשון, טיפוח הקשב, ריכוז והתמדה, טיפוח מיומנויות הנדרשות בבית הספר, אוריינות כתובה ודבורה.
טיפוח הכשרים - סקרנות, מקוריות, יצירתיות, דמיון (פתוח מוסיקלי, אסתטיקה, אמנות, מוטורי- פתוח היכולות של הילד).
משימות בתחום הרגשי - בטחון עצמי, שייכות, דמוי עצמי חיובי, שליטה עצמית, יכולת לבטא רגשות וכו' סובלימציה.
דעות ההורים
פעילות בגן
ההורים כעיקרון היו מוכנים לקבל סמכות מסוימת בגן ולבצע אותה- הן מבחינה חינוכית והן מבחינה דידקטית. "אני מוכנה לתרום מניסיוני כמורה במשך 40 שנה... יש לי ניסיון רב מאוד". אחר ציין "אני מוכן בכל עת לעזור ולתת לילדי הגן שיעורים בחקלאות".
ביצוע פעולות\אירועים בגן
ההורים מנסים לבצע פעילויות בגן אולם לא תמיד הדבר עולה בילדיהם. בחנוכה שני הורים עזרו לארגון את הכיבוד למסיבה ואילו בפסח אמא אחרת עזרה להכשיר את המקרר. ההורים היו מוכנים גם לעזור בנושאים דידקטיים אולם הם טוענים שלא נותנים להם, והם לא לוחצים.
השתתפות בפעילות חברתית
שניים מתוך חמשת ההורים משתתפים באופן קבוע בפעילויות חברתיות בגן ומרבים להופיע גם מעבר לכך.
שני הורים אחרים טוענים כי הם פאסיביים. הם באים לגן אם יש מסיבה וכד' אולם לא נשארים מעבר לכך. "נראה לי כי הגננת מסתדרת היטב עם הילדים, ומה לי כי אתערב".
דיון ומסקנות
הגננות רואות את עצמן כבעלות המקצוע וכידעניות בנושא החינוך ואינן מוכנות לקבל הנחיות מהורים, במיוחד כאשר הן סותרות. הן רואות את כל הנחיות ההורים הנוגעות לתחום הפדגוגי כמיותרות ולכן אינן מעוניינות להיות שפני ניסיונות של ההורים.
רוב הגננות רואות עצמן כבעלות סמכות החלטה בלעדית, במיוחד בנוגע ללימודים עצמם- הגננות רואות עצמן כבעלות סמכות בלעדית ולא מוכנות להתייעץ עם גורמים אחרים מחוץ למערכת. הן מפחדות שמא שמן יצא למרחוק כלא החלטיות וכמי שאינן מסוגלים להשתלט על הנעשה בגן.
הגננות לא רואות מקרים קיצוניים כמקרים שאינם בשליטתן. גם אם ילד מתפרע ולגננת קשה לרסנו, ההורים אינם הכתובת. הגננות מוכנות לקבל עזרה מההורים בפעילויות חוץ מסגרתיות כמו מסיבות וכד', לפי ראות עיני ההורים. הן אינן מתערבות בפעילות ההורים ולמעשה "מפרגנים" להם על פעילותם זו. עם זאת הגננות פשוט אינן רוצות
את ההורים לידן בפעילות השוטפת.
ממצאים אלו תואמים את סקירת הספרות הטוענת כי אנשי החינוך, כמו כל בעל מקצוע אחר, לא מעוניין בהתערבות חיצונית, ורואות עצמן מסוגלות להתמודד עם מצבים שונים. מסוגלות הגננת היא אחד הגורמים המשפיעים על תפקודה. אי לכך למסוגלות נודעת חשיבות רבה בנושא פעילות הגומלין בגן ולאהדת הילדים את הגננת. גננת שאינה מראה
מסוגלות, הילדים לא יעריכו אותה, ותתקשה לבצע את עבודתה.
לדעת הגננות תהליך שילוב ההורים טרם עוצב במלואו. על פי סקירת הספרות ניתן לסכם ולומר כי מדובר בתהליך, אשר לו פנים לכאן ולכאן, ונראה שהמגמה בכללותה מחייבת ומעודדת שיתוף הורי רב יותר. משרד החינוך מודע לחשיבות המעורבות ההורית ודוגל בעידודה, ועם זאת נדמה כי הוא מתקשה להתחייב בניירות העמדה ובפרסומיו
הרשמיים באשר לעיגון של המעורבות הנ"ל מן האספקטים המהותיים יותר של תוכניות חינוך ומדיניות. עם זאת הגננות טרם עיכלו את עובדת ה"שותפות" של ההורים ורואים בה, במקרה הטוב, שותף סמוי ולא רצוי.
כמו כן אנו עולה כי רוב הגננות רואות עצמן כבעלות סמכות החלטה בלעדית, במיוחד בנוגע לתכני הלימוד בגן. הגננת כמנהיגת הגן אמורה להעביר תכנים לימודיים בקרב הילדים מעצם היותה הממונה בפועל על השגת היעדים החינוכיים והחברתיים. אין ספק כי לעיתים אין הן מצליחות בתפקידן. עם זאת הגננות לא מוכנות לקבל ביקורת
מההורים רק במקרים קיצוניים לאור ההכבדה על מהלך הפעילות. על פי התשובות משפט זה אינו מתקיים בקרב אוכלוסיית המדגם- גם במקרים קיצוניים הגננות לא רוצות את ההורים לידן.
ממצא זה אינו תואם את סקירת הספרות. על פי סקירת הספרות, כמוזכר לעיל, למרות חשיבותו של תפקיד הגננת בעידוד יחסי גן-הורה, יש דעות שונות בנושא המעורבות ההורית. יש גננות שהיו רוצות שההורים ירגישו מקובלים בגן ושיאמינו כי יחסי הורה-גננת יכולים להיות שותפות מועילה לשני הצדדים. גננות אלו רואות בהורים מקור של
עזרה ומרכיב שיכול להעלות את ערכן של התכניות החינוכיות בבית-הספר. גננות אלו מנסות "לתרגם" את התעניינות ההורים לתכניות ולפעולות ממשיות הן בעזרה בבית-הספר והן בעזרה אישית לילדים. במקרה זה הגננות מאמינות שההורים דואגים לחינוך ילדיהם ושהם כנים ברצותם להיות מעורבים בעסקי הגן, ולכן במקרים קיצוניים יתנו להם
להתערב. עם זאת ברוב המקרים הן רואות את היחסים כבעייתיים. על פי סקירת הספרות קיימות סיבות רבות לכך שהצוות החינוכי רואה את יחסי-הגומלין עם ההורים כבעייתיים.
לדעתי ההבדל בין תוצאות סקירת הספרות לבין התוצאות של המחקר הוא באוכלוסיית המחקר: המחקר הנוכחי נערך בגן שבו ההורים הם מהשכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות וכך הם מרגישים את עצמם חופשיים, ואולי מחויבים, להתערב. אולם במחקרים שנערכו על מדגם גדול יותר נכללו גננות והורים מגנים באזורים פחות מבוססים.
לפי תשובות הגננות רוב ההורים מעוניינים ללוות את הגננת. לדעת הגננות ההורים יכולים לתרום רבות לארגון, הן במובן הארגוני -לוגיסטי (לקניית מצרכים לפעילויות וכד') והן במובן התוכני-רעיוני; ההורים מהווים לרוב מעין לובי ציבורי עבור הגן, בכל הקשור לתמיכת המועצה המקומית או לתמיכת גופים ממשלתיים אחרים, והם אכן
עושים זאת, אולם לרוב את הפרטים הקטנים, כלומר "ללכלך את הידיים" הם משאירים זאת לגננות.
לסיכום:
הדיון שנערך בשאלת היתרונות והחסרונות של המעורבות ההורית בגן מצביע אפוא הן על היתרונות הרבים הגלומים במעורבות, והן על החסרונות הטמונים בה. עם זאת, נדמה, כי היתרונות עומדים בעינם וכי החסרונות הנם יותר בבחינת סכנות או איומים, אשר אף כי הנם ממשיים מאוד, ניתן לפותרם או אף למונעם תוך שימוש במנגנונים
הולמים.
מובן שאופי היחסים שבין הגננות לבין ההורים וסגנון המפגשים שביניהם מושפעים במידה רבה מההקשר הארגוני הרחב של היחסים שבין מערכת החינוך לבין ציבור ההורים ברמה הארצית וברמת המקומית (יכול להיות שאף יחסי ההורים עם בית הספר הנמצא באזור משפיע על היחסים בגן). יחד-עם-זאת, יש למפגש שבין שני אלה ברמת הגן,
דינמיקה ייחודית, המתגלה ומתפתחת באופן שונה בכל גן וגן. ההורים, כציבור, מרותקים בדרך-כלל מן הפעילות היום-יומית של הגן. הארגון הבירוקרטי של הגן כאילו מודיע להורים, שהוא אחראי אחריות מלאה לחינוך הילדים ולהוראתם, ושלהורים אין, ולא צריך להיות, חלק בתהליך חינוכי זה. לכן, כל מי שיתבונן במצבי המפגש שבין
גננות לבין הורי תלמידיהם, יבחין שמצבים אלה הם מועטים, מוגדרים היטב בתוכנם ובמטרתם, ונושאים אופי טקסי ביותר.
נראה שלצמצום זה של כמות המגע ולאופי הטקסי והחד-צדדי של העברת המידע יש שני גורמים עיקריים:
המאמץ הרב והזמן הדרושים להרחבת הקשר ולגיוון נושאי המפגש ממעיטים את כמות המפגשים;
אין לגננות, ואפילו לא ליועצים, הכשרה מתאימה ליצירת קשר מקצועי מתמשך ומגוון עם ההורים. כך, למשל, אין הגננת או היועץ מקבלים הדרכה כיצר לתת להורים ייעוץ מקצועי הנוגע.
לסיכום:
בשנים האחרונות גוברת תביעת הגננות שתפקידם יוגדר ויוכר על-ידי הציבור הרחב, כתפקיד מקצועי. המחלוקת בדבר האופי המקצועי של החינוך עדיין בעיצומה, אבל ציפיות הגננות לזכות מצד ההורים להתנהגות ולהתייחסות ההולמת בעלי מקצוע חופשי משפיעות על יחסי-הגומלין שבין שני הציבורים האלה. כאנשי מקצוע הגננות משדרים את
המסר שעליהם מוטלת המשימה להגדיר את תפקיד ההורים בבואם לכיתה. הגננות מבקשים להחליט עבור ההורים מתי עליהם לפעול בשם ילדיהם בכיתה ולהגדיר את נושאי פעילותם ואת סגנונה. כמו-כן, הם תובעים אוטונומיה בתהליך קבלת ההחלטות על כל הנעשה בכיתה ועל כל מה שעל התלמידים לעשות בבית הוריהם בקשר ללימודיהם בגן הילדים.
כלומר, הגננות רואות את עצמן כבעלות מקצוע בתחום החינוך, ומגדירות את ההורים כלקוחות עקיפים בלבד, חסרי סמכות פורמלית.
ביבליוגרפיה
אלחנני א., (1997), מעורבות הורים במצבי שינוי של מערכת החינוך, אוניברסיטת בר אילן: המחלקה לחינוך.
וקסמן, י., (1995) הזדהות ומעורבות הורים, ירושלים: האוניברסיטה העברית, בית-הספר לחינוך, 1995.
נווה א., (2003) חשיבות מעורבות הורים בבתי ספר בחינוך המיוחד רמת גן : מכללת רמת גן
נוי ב. (1984), שיתוף הורים בעבודה החינוכית בבית הספר, ירושלים, משרד החנוך והתרבות, תשמ"ד.
סמילנסקי י., ובאומגרטן ד. (1995), "אידיאולוגיה ומציאות בקשרי מורים עם הורי התלמידים" ,עיונים בחינוך,45 עמודים 45-57.
פלד, א' (1976( החינוך בישראל בשנות ה80-, הצעת תוכנית המוגשת לשר החינוך והתרבות ולדיון ציבורי, ירושלים.
פרידמן ,י' (1990( קונפליקט ומשבר הורים אל מול מוסד החינוך, ירושלים: מכון הנרייטה סולד.
פרידמן י'. (1990), קונפליקט ומשבר הורים אל מול מוסד החינוך, ירושלים: מכון הנרייטה סולד.
פרידמן, י' (1990( הקהילה הגדרתה ומאפייניה בביה"ס הקהילתי ירושלים: מגנס.
פרידמן, י' בר, א' (1990( סגנונות קהילתיים בבתי הספר הקהילתיים בישראל, ירושלים: מכון סאלד.
פרס, י' פסטרנק, ר' (1993( קהילתיות בחינוך: הצלחה או כשלון?- מחשבות, נתונים, המלצות , תל אביב: איתאם, בית הוצאה לאור.
קרוואני ח (2003) מעורבות הורים במערכת החינוך- עמדות כלפי היתרונות והחסרונות אוניברסיטת ליברפול.
שחר ח' (1994) "היבטים חברתיים וחינוכיים של בחירת מוסד חינוכי בידי הורים לאור התפיסה של כלכלת שוק", מגמות ל"ו (2-3) עמ' 173-184.
נספח 1 - השאלות שהוצגו לגננות
כמה שנים את גננת?
האם את מתייעצת עם גורמים מקצועיים אחרים כגון המפקחת
האם את מרבה להתייעץ ולשתף את ההורים בנעשה בגן
העם ערכת בשנה האחרונה פרויקטים בשיתוף ההורים
האם ההורים יכולים להתקשר אליך בכל שעה
האם את סבורה כי הורה יכול לעזור בנושאים דידקטיים? בנושאים ארגוניים.
נספח 2- השאלות שהוצגו להורים
האם אתה פעיל ומשתתף בועדה משותפת להורים ולגננות
האם ה\ארגנת או ביצעת אירוע, מפגש או הרצאה בגן
כמה פעמים השתתפת בפעולות חברתית\תרבותי בגן השנה
האם אתה סבור כי בגן לומדים דברים רבים החשובים מחוץ לתוכנית הלימודים הרגילה?
האם לדעתך צריכה להיות להורים יותר או פחות השפעה על הנעשה בגן מאשר יש להם כיום?
הרפז, י' (1982) ביה"ס הקהילתי - התפתחותו של רעיון, ירושלים: החברה למתנ"סים, עמ' 2-5.
נוי, ב' (1986) שיתוף הורים בעבודה החינוכית בבית הספר, עמ' 4.
גבטון ד' וזילברשטיין מ' (1989) מעורבות הורים בתכנון לימודים בית ספרי", חקר מקרה-בתוך ספר יצחק, מאמרים ודברי הגות בנושאי חינוך, משה"ב מחוז ת"א, עמ' 4-6.
פרס, י' פסטרנק, ר' ((1993 קהילתיות בחינוך: הצלחה או כשלון?- מחשבות, נתונים, המלצות , עמוד 56.
וקסמן, י' (1995) הזדהות וערות במעורבות הורים, ירושלים: האוניברסיטה העברית, בית-הספר לחינוך, עמ' 36.
וקסמן, י' (1995) הזדהות וערות במעורבות הורים, עמ' 37.
הראל, ח' ארנון מ' (1988) שיתוף הורים בתוכניות הלמודים בחינוך הרישמי, ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
גזיאל, ח' (1988) "תרגומים הקשורים לסיפוק ולאי סיפוק בעבודה אצל מנהלי בתיה"ס היסודיים", עיונים בחינוך 42, עמ' 137-144.
פרידמן ,י' (1990( קונפליקט ומשבר הורים אל מול מוסד החינוך, עמוד 1
פלד, א' ((1976 החינוך בישראל בשנות השמונים עמוד 76.
נווה א., (2003) חשיבות מעורבות הורים בבתי ספר בחינוך המיוחד עמוד 4
אלחנני א. (1987), מעורבות הורים במצבי שינוי של מערכת החינוך, עמודים 23-28
וקסמן, י' (1995) הזדהות וערות במעורבות הורים, עמ' 4-6.
וקסמן, שם, שם.
טרנר, מ' (1980) "שיתוף הציבור בתהליך התכנון", בתוך פרדסי י' תכנון חברתי ועבודה הקהילתית, חדרה, עמ' 23-26
נוי, ב' (1984) שיתוף הורים בעבודה החינוכית בבית הספר, ירושלים: משרד החנוך והתרבות.
Ferndes, a' (1980) "parents rights and power as new dynamic in the American school system, Nassp bulletin, p. 64.
מתוך חוזר מנכ"ל, ל"ד\6
הראל, ח' ארנון מ', (1988) שיתוף הורים בתוכניות הלמודים בחינוך הרישמי, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, עמ' 1-4.
סמילנסקי, י' באומגרטן, ד' (1995) "אידיאולוגיה ומציאות בקשרי מורים עם הורי התלמידים", עמ' 45-57.
26

תגים:

גיל · הרך · גננת · גננות · מעורבות · הורים · חינוך

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת מעורבות הורים בגן הילדים על שביעות רצון הגננת", סמינריון אודות "השפעת מעורבות הורים בגן הילדים על שביעות רצון הגננת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.