היישום אינו מחובר לאינטרנט

חוק איסור הלבנת הון ומשמעויותיו בקהילה הבינלאומית

עבודה מס' 064594

מחיר: 277.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת משמעויות חוק הלבנת הון, מבחינת האיסורים בישראל ומבחינת המשמעויות הבינאלומית שלו.

6,185 מילים ,11 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בתאריך 17 באוגוסט 2000 חוקקה הכנסת את החוק לאיסור הלבנת הון, זאת כחלק מהמלחמה בהלבנת הון ומניעת פעולות, שמקורן בפעילות עבריינית. הצו לאיסור הלבנת הון פורסם בינואר 2001 ונכנס לתוקפו בתאריך 17 בפברואר 2002.

הבנקים נדרשים לקבל ממי שמבקש לפתוח חשבון או לשנות בעלות בחשבון (או לבצע פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של לקוח) שורה של פרטים, אשר מרביתם נדרשו עוד לפני חקיקת החוק החדש (שם, מספר זהות, דרכון, מען, נהנים אחרים בחשבון, מיופי כוח בחשבון).
הלבנת הון הוגדרה כביצוע פעולה ברכוש, שמקורו בפשיעה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. להלבנת הון שלבים רבים המלווים אותה החל מעבירת המקור - העבירה שבאמצעותה הופק ההון, דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך "שרשרת ההלבנה", וכלה בשימושים החוזרים שנעשים בהון לאחר שהולבן.
להלן נקודות ציון במאבק בנדון:
1988 - אמנת וינה - סחר בסמים - חילוט
1989 - הקמת ה FATF קביעת 40 (25) קריטריונים
2000 - חקיקת החוק הישראלי
2001 - 11.9 - הוספת 8 קריטריונים בנושא טרור; החלטה 1373 של מועצת הביטחון
2003 - עדכון 40 הקריטריונים

תוכן עניינים:
1. מבוא
הצגת הנושא
מטרת העבודה
2. צורת הלבנת הון ומניעיו
3. עבירות מקור והרכוש החייב בדיווח
מהי עבירת מקור
הרכוש האמור בדיווח
עיצום כספי
החילוט
4. תפקידי הבנקים
בנקים כזרוע ארוכה
חובת הסודיות
חובת האמון
5. המצב החוקי במדינות המערב
התפתחות הגישה נגד הלבנת טרור במערב
ארה"ב
בריטניה
שוויץ
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
ספרות (11)
פסיקה (4)

קטע מהעבודה:

המודל המקובל והנפוץ ביותר של תהליך הלבנת הון בקהילייה הבינלאומית הוא בעל 3 שלבים :
-PLACEMENT- מיקום- החדרת הכסף למערכת הפיננסית ושינוי מקום הימצאו או צורתו של הרכוש האסור, לצורך ניתוק הרכש מעבירת המקור או מהעבריים ולהטמעתו בהמשך במערכת הכלכלית
-LAYERING - ריבוד. פעולות הבוצעות בזו אחר זו כאשר בכל פעולה משתנים צרת הרכוש\מיקומו\בעליו הרשומים וכיו"ב לצורך הפרדה ככל שניתן בין הרכוש לעבירת המקור.
-INTEGRATION- הטעמת הרכוש במשק המקומי\בינלאומי במטרה להשקיעו בעשייה פלילית או לאחר מכן בהמשך במערכת הכלכלית פיננסית.

מקורות:

סעיף קטן (א)(2) של סעיף 21 מתייחס לחילוט רכוש שנבע מביצוע העבירה, אולם בעיה אחרת העלולה היא העלמת רכוש הנאשם לאחר הרשעתו תוך התנהלות ההלכים המשפטיים. כאשר ייצפה הרשעה יפעל הנאשם להעלים את רכושו- ימכור נדל"ן, יעביר כספים לחול וכד'. סעיף 23 מתייחס לכך ומפנה אותנו לסעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים המסוכנים
המאפשר סעד זמני.
תפקידי הבנקים
בנקים כזרוע ארוכה
הפיקוח על הבנקים לעניין מילוי חובותיהם בנושא איסור הלבת הון מסור למפקח על הבנקים. הוא רשאי למנות לשם כך מפקחים מטעמו. חוק איסור הלבנת הון מעניק למפקחים סמכויות רחבות בנושא לסמכותם על פי כל דין.
אם בנק לא ממלא את כל החובות המוטלות עליו מכח הדין? רק בעניין אחד נקבע עבירה פלילית כאשר בנק גילה ללקוחו פרטים בנוגע לדיווח מיוחד או דיווח משלים שנעשה אודותיו למאגר רשות להלבת הון. בכל שאר המקרים אי מילוי החובות לכשעצמו אינו עבירה פלילי. הסנקציה המוטלת על הבנק במקרה של הפרת חוק או צו היא סנקציה
אזרחית- עיצום כספי כמתואר לעיל וכד'. המחוקק אשר רתם את הבנקים בעל כורחם למלחמה בהן השכר, דאג לספק להם את ההגנה הדרושה.
סעיף 24 לחוק קובע כי: אי עשיית פעולה ברכוש לרבות ברכוש האסור, גילוי או אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל לפי הוראות החוק בתום לב אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ולא ישמשו בסיס להטלת אחריות פלילית, אזרחית או משמעתית". יחד עם זאת גם אם היה אדם פטור מאחריות
אזרחית כאמור, רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות העניין לחייב אותו אדם להשיב את מה שיקלבל מהצד האחר או לשלם את שוויו או לקיים את החיוב שכנגד כולו או קצבו אם הצד האחר ביצע את חובו.
החובות המוטלות על הבנקים מכח החקיקה למלחמה בהלבנת הון מעוררות שאלות אתיות, חוקתיות ופילוסופיות לא פשוטות. הבנקים פועלים למעשה תחת שני כובעים, האחד הוא פעילות כגוף עסקי עצמאי המנהל עסקאות עם לקוחות שונים מתוך מטרה למקסם את רווחיו והשני הוא פעילות כזרוע ארוכה של רשויות החוק למלחמה בהון השחור, תפקיד
שנכפה עליהם מכח חיקוק. כפל תפקידים זה יוצר לא אחת קונפליקט עז מימדים בין האינטרסים ציבוריים לבין אינטרס הלקוח והבנק עצמו. פעילות של הלבנת הון באמצעות המערכת הבנקים קיימת בעיקר במדינות הן הפיקוח מועט.
החוק הישראל אינו מספק הגדרה למושג "סודיות בנקאית". ניתן להגדירו בכלליות בעיקרון לפיו אסור לבנק לגלות לצדדים שלישיים מידע בנוגע ללקוח. חובת הסודיות חלה על כל עניני הלקוח וכלפי כל לקוח, בין אם הוא אדם פרטי או תאגיד. היא נמשך גם לאחר סגירת החשבון וגם לאחר מות הלקוח. עם זאת חובת הסודיות אינה מוחלטת, כך
למשל מותר לגלות את המידע על פי הוראת דין המחייבת גילוי או כשיש לציבור עניין בגילוי מידע או כשלבנק עצמו אינטרס בגילוי המידע.
חובת הסודיות
ניתן לבסס את חובת הסודיות על על מקורות משפטיים שונים. אחד מהם הוא הרעיון של הגנת הפרטיות. הגדרת המושג פרטיות בעייתית ולכן בדומה לארצות אחרות בהן קיימים חוקים האוסרים פגיעה בפרטיות, בישראל לא הוגדר המושג בצורה ברורה שכן קשה למצוא הגדרה ממצה וברורה בחוק הישראלי. בבעיה זו נתקלו חברי ועדת כהן- ועדה
להגנה על צנעת הפרט ועל כן בהצעת החוק ובחוק הגנת הפרטיות התשמ"א- 1981אין הגדרה לפרטיות, אלא ישנה רשימה בלתי סגורה של מקרים שיחשבו כפגיעה בפרטיות.
גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נקבע כי אין פוגעים בחירותו של אדם אלא לתכלית ראויה, וכן נקבע בסעיף 7 כי כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
כוונת המחוקק היתה כי במרוצת השנים, על פי התפתחות החברה וצרכיה יצוק בית המשפט תוכן על ידי חקיקה שיפוטית, שכן עם התפתחות המדע והטכנולוגיה תמצאנה דרכים חדשות לפגיעה בפרטיות אשר לא יכולנו לחשוב עליהן קודם. דוגמא אקטואלית היא האזנה לפלאפון- בעבר מכשיר זה לא היה זמין ועל כן לא טרחו להתייחס אליו בחוק
האזנת סתר. לא ברור האם האזנה לפלאפון אסורה מחוק האזנות סתר או מכח חוק הגנת הפרטיות, וטרם נמצא לכך פתרון.
אין חולק על כך שכאשר הבנק מדווח לרשות המוסמכת לפי חוק איסור הלבנת הון יש מכך משום פגיעה בפרטיות של אותו אדם ובחובת הסודיות כלפיו אולם כאשר גם זכות הפרטיות וגם חובת הסודיות הבנקאית אינן מוחלטת. דיווח הנעשה על פי הוראת הדין הוא בגדר פגיעה מותרת אשר אינה מילה אחריות פלילית או אזרחית על הבנק. למען
הסר ספק פגיעה מורתת אשר אינה מטילה בא סעיף 24 לחוק ומעניק לבנקים פור מוחלט מאחריות בגין הפרת חובת הסודיות, אם פעלו בתוך לבעל פי הוראות החוק.
שאלה אחרת היא האם ההוראות הכופות דיווח בחוק איסור הלבנת הון ובצו של הנגיד בעלות תוקף חוקתי לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק היסוד מעגן בסעיף 7 את הזכות לפרטיות כזכות חוקתית, אולם חוק היסוד מאפשר לפגוע בזכויות המוגנות על פיו בהתקיים תנאי סעיף 8 לחוק היסוד ("פסקת ההגבלה") היינו הפגיעה צריכה
להיות בתוקף או לפי חוק מכח ההסמכה מפורשת בו על החוק להלן את ערכי המדינה. על החוק להיות לתכלית ראויה . לדעת רות פלטו שנער, לאור צורך לבער את תופעת הלבנת ההון, הנזק העצום שהיא גורמת למערכת הלאומית והבינלאומית ופגיעתה החמורה בחברה בכלל ובמערכת הפיננסית בפרט, נראה כי חובות הדווח הוטלו בחוק איסור הלבנת
הון ובצו של הנגיד תחשבנה כעומדות בתנאי פסקת ההגבלה.
חובת האמון
מאפיין אחר של יחסי בנק לקוח הוא חובת האמון שהבנק חב ללקוחותיו. בישראל אין חוק המטיל חובת אמון כללית על הבנקים כלפי לקוחותיהם אל בתי המשפט פסקו כי חובת האמון בעלת תחולה רחבה ביותר וחלה בכל מקום בו נתונים לאדם כח ושליטה על זולתו
חובת האמון פירושה החובה לנהוג בהגינות מיוחדת וברמה גבוהה של מקצועיות ויעילות. חובות האמון מטילים סטנדרט גבוה ביותר של התנהגות אף מעבר לחובה לפעול בתום לב. בבחינת "אדם לאדם מלאך". בעוד שבאנגליה חובת האמון חלה רק לגבי סוגי שירותים או נסיבות אשר בית המשפט קבע כי מן הראוי להטילה, הרי בארץ היא חלה מעצם
היווצרות יחסי בנק לקוח, על כל עיסקה ועיסקה, אם כי היקפה משתנה ממקרה למקרה.
בנוגע לחובות הדיווח על כל עסקה ועסקה הרי מורפת לדוגמא כאשר בנק מבקש ע"י הלקוח להעביר סכום כסף ממקום למקום ואילו הרשויות מבקשות לחלט אותו- הבנק נמצא בצבת האינטרסים.
המצב החוקי במדינות המערב
התפתחות הגישה נגד הלבנת טרור במערב
אירועי ה- 11.9.01 הביאו עמם שינוי מגמה גם בתחום של הלבנת הון ומימון טרור. הגופים הבינלאומיים העומדים בראש המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הגיעו להכרה כי קיים קשר אינהרנטי בין הלבנת הון לבין מימון טרור וכי הכלים בהם נעשה שימוש במסגרת מלחמה בהלבנת הון כוחם יפה גם למלחמה במימון טרור.
גופים אלו הצביעו על דמיון בשיטות בהן עושים שימוש ארגוני הטרור לאלו בהן עושים שימוש מלביני הון וארגוני הפשיעה. בשני המקרים קיים הצורך להסוות ולטשטש את מקור הרכוש, את בעלי הזכויות בו וכדומה.
 בעקבות התפשטות התופעה של מימון הטרור דרך צינורות של הלבנת הון החליט ארגון ה - FATF להרחיב את משימתו כך שתכלול גם את המאבק במימון טרור. באוקטובר 2001 פרסם הארגון שמונה המלצות מיוחדות אשר ימנעו מטרוריסטים ושולחיהם דריסת רגל במערכת הפיננסית הבין לאומית.
להלן עיקרי ההמלצות: 
§         קריאה לאישרורן של אמנות בינלאומיות בתחום הטרור
§         קביעה כי מימון טרור והלבנת הון הקשורה בכך הנם עבירה פלילית
§         נקיטת אמצעים על מנת שלא יעשה שימוש בעמותות וארגוני צדקה למימון טרור
§         על מוסדות פיננסיים לדווח על עסקאות החשודות כקשורות בטרור
§         קריאה לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום
בחודש פברואר השנה, פרסם הגוף דו"ח טיפולוגיות בתחום הלבנת הון תוך קשירת מימון טרור להלבנת הון. הדו"ח התייחס לארגונים ללא מטרות רווח, לסקטור הביטוח והסחר ביהלומים כסקטורים מובילים בהלבנת הון ומימון טרור. 
החיבור בין הלבנת הון למימון טרור מופיע היום במסמכים בינלאומיים שונים, כגון נייר המתודולוגיה של קרן המטבע הבינלאומית ((IMF, המבוסס גם הוא על סטנדרטים מוכרים בתחום של גופים שונים. 
צעדיה של הקהיליה הבינלאומית אשר התעצמו בעשור האחרון קיבלו ביטוי בהסכמים הבינלאומיים:
אמנת פריס שהיא עמת האום נגד החסר הבלתי חוקי בסמים נרקוטיים וחומר אחרים (1988)
אמנת שטרסבורג שהיא אמנת מועצת אירופה בדבר הלבנת הן, חיפוש, תפיסה והחברה של רכוש שמקורו בעבירה (1990)
דירקטיבה של מועצת אירופה (BBC 91\308 )
ב- 1998 הוקדם בפריס כח משימה בינלאומי למטרה האמורה FATF (FINANCIOAL ACTION TASK FORCE) אשר מרכז את המלחמה בתופעות הלבנת הון בדרכים שונות.
נבחן את המצב במדינות העיקריות.
ארה"ב
בארה"ב לא קיים חוק אחד המרכז את הטיפול בהלבנת הון, אלא מספר חוקים שסעיפיהם השונים מפוזרים בין החלקים השונים של הקוד הפדרלי. כבר בשנת 1970 נחקק בארה"ב חוק שמטרתו היתה להלחם בפשע המאורגן ובעבירות הצווארון לבן, לרבות בתופעה של הלבנת הון באמצעות הבנקים. החוק נקרא BANK SECRECY ACT. בהמשך נחקקו עוד מספר
חוקים שהכניסו תיקונים בחוק: MONEY LAUNDERY CONTROL ACT OF 1986 ANTI DRUG ABUSE ACT OF 1988 CRIME CONTROL ACT OF 1990 ANTI MONEY LAUNDERIN ACT OF 1991 .
בעקבות הפגיעות במגדלי התאומים בספטמבר 2001 חקקו גם INTERNATIONAL MONEY LAUNDERING OF ABATEMNET AND FINANCIAL ANTI-TERRORISM ACT OF 2001. החוקים מיושמים באמצעות תקנות שקבע מזכיר האוצר.
בארה"ב תופסת המלחמה בהון השחור מקום חשוב ביותר עד כדי שהחקיקה בנושא מחייבת את נשיא ארה"ב עצמו לפעול בעניין. לפי ה MONEY LAUNDERING AND FINANCIAL CRIME STRATEGY ACT OF 1998 נשיא ארה"ב עצמו מחויב לקבוע אסטרטגיה לאומית למלחמה בהלבנת ההון ולהציגה בפני הקונגרס בתחילת כל שנה. על התוכנית להתייחס בין השאר
להגדרת תפקיד בסקטור הפיננסי בנושא.
בריטניה
בבריטניה קיימים מספר חוקים המסדירים את הטיפול בהלבנת הון. THE TERRORISM ACT משנת 2000 הוא חוק שמטרתו להלחם בתופעת הטרור ונכללו בו מספר סעיפים הקשורים להלבנת "רכוש אסור". בעקבות הפגיעה במגדלי התאומים נחקק חוק נוסף שמטרתו להעמיק את המלחמה בטרור ובפשע ואף הוא מתייחס להלבנת הון ורכוש שמקורם בטרור :
ANTI-TERRORISM CRIME משנת 2001 אשר עוסק בתמורות פשע ומעניק סמכויות רחבות ביותר לרשויות, כגון חילוט רכוש שמקורו ברווח פשע.
עד לאחרונה נמצאה התייחסות להלבנת הון גם ב DRUG TRAFFICKING ACT משנת 1994 לגבי הון שמקורו סחר בסמים וב- 1988 CRRIMINAL JUSTICE ACT לגבי הון שמקורו בשורה של עברות חמורות שונות ולא רק בעבירות סמים, אולם בפברואר 2003, עם כניסתו לתוקף של PROCEEDS OF CRIME ACT בוטלו אותם חלקים בשני החוקים הללו שעסקו
בהלבנת הון ונקבע הסדר מקיף בחוק החדש.
הרשות המוסמכת למלחמה בהלבנת הון היאTHE NATIONAL CRIMINAL INTELLIGENCE SERVICE- THE ECONOMIC UNIT רשות זו מבלת מידע על עסקאות חשובות, מנתחת אותו ובמידת הצורך מעבירה אותו לרשויות אכיפת החוק. שלא כמו הרשות המוסמכת למלחמה בהלבנת הון בישראל, מוסמכת הרשות האנגלית גם לחקור חשדות להלבנת הון בעצמה ולתת
הוראות מחייבות בדבר ביצוע או אי ביצוע פעולות שונות.
הדין האנגלי קובע חמש עבירות שונות בהקשר של הלבנת הון. העבירות מנוסחות בצורת מפורטת ומדוקדקת ביותר.
סעיף 327 ל PROCEEDS OF CRIME ACT קובע עבירה של הסוואה, הסתרה, המרה, העברה או הוצאה מתחומי המדינה של "רכוש פלילי" במקורו בעבירה כלשהי. אולם אדם לא ייחשב כמבצע העבידה אם דיווח הפעולה וקיבל אישור.
הדיווח מוסדר בחוק בדומה לחוק הישראלי- יש להודיע למשטרה המקומית על כך.
סעיף 18 ל THE TERRORISM ACT קובע עבירה של סיוע להלבנת ""רכוש טרור". העבירה מבוצעת כשאדם נעשה מעורב בהסדר כלשהוא, המקל על שמירה או שליטה ברכוש טרור על ידי או עבור אחר וזאת על ידי הסוואת הרכוש, הוצאתו מתחומי המדינה, העברתי לאחרים או בכל דרך אחרת. הסעיף ממשיך וקובע כי תהיה זו הגנה אם הנאשם יוכיח שהוא
לא ידע ולא היתה לו סיבה סבירה לחשוד שהעסקה שביצע היא ברכוש טרור.
סעיף 329 ל לחוק PROCEEDS OF CRIME ACT קובע אף הוא עבירה של רכישה, שימוש או החזקה של רכוש פלילי. העבירה לא מתקיימת באותם שלושת המקרים המנויים בסעיף 327לחוק, וכן במקרה של מתן תמורה הולמת עבור הרכישה, השימוש או ההחזקה. אולם הסעיף קובע כי הספקת נכס או שירות בידיעה או בחשד שהוא עלול לסייע לאחר לבצע
התנהגות פלילית, לא חשובה תמורה כלל.
סעיף 20 ל THE TERRORISM ACT מתיר לאדם לדווח למשטרה או לרשות להלבנת הון או לממונה במקום עבודתו על חשד כי רכוש מסוים הוא רכוש טרור או נובע מטרור וזאת אך אם מוטלת על האדם המדווח חובת סודיות כלשהי. בתיקון לחוק הוסף סעיף 21 החל על הסקטור הפיננסי המודבר כולל הבנקים. סעיף זה קובע חובה ממש ולא רק רשות
לדווח על חשד להלבנת הון, ואף קובע כי הפרת חובת הדיווח מהווה עבירה פלילית. לפי סעיף 21A העבירה חלה כאשר אדם יודע או חשוד על סמך מידע שהגיע אליו במהלך עיסקו כי בוצעה עבירת הלבנת הון לפי סעיף 18 לחוק הנ"ל והוא לא מדווח על כך מיידת למשטרה או לרשות להלבנת הון אך אדם לא יחשב כמבצע העבירה אם היתה לו סיבה
סבירה לאי הדיווח הנ"ל.
סעיף 220 לחוק PROECEEDS OF CRIME ACT קובע עבירה דומה של אי דיווח החלה על הסקטור הפיננסי המוסדר. הסעיף מוסיף וקובע גם כי העבירה לא מתקיימת אם הנאשם הוא שכיר שלא קיבל הדרכה מתאימה ממעבידו בנושא הלבנת הון והוא לא ידע ולא חשד שאדם אחר מעורב בהלבנת הון. גם כאן נקבע, בדומה לסעיף 21 של TERRORISM ACT
בית המשפט יכול להטיל סנקציות נרחבות.
נקודה ראויה לציון בבריטניה היא הקמתו של הארגוןTHE JOINT MONEY LAUNDERING STEERING GROUP. מטרתו היא להנהיג פרקטיקה נכונה למלחמה בהלבנת הון ולהבהיר את ההוראות הדין השונות בנדון. לשם כך הוציא הארגון קווי הדרכה עוד בשנת 1990 המתעדכנים מפעם לפעם. קווי הדרכה אלו אינם מחייבים אך פירושם הוא אינדיקציה לאי
מילוי הוראות דין. לקווי ההדרכה הללו חשיבות רבה דם במריות הפלילי. ראינו לעיל כי החוק והתקנות קובעים שכדי להחליט אם אדם עבר עבירה פלילית, רשאי בית המשפט להתחשב בכללי ההדרכה שנקבעו על ידי גוף מפקח או גוף המסדיר את המגזר העסקי הרלוונטי.
במסגרת מלחמתו בהלבנת ההון מטיל המשפט האנגלי על הבנקים לא רק נטל רב כי אם גם אחריות חמורה, הן במישור הפלילי, הן במישור האזרחי והם בשל אי ההתאמה שנוצרה בין שני המישורים. גם באנגליה גורמות החובות השונות שהוטלו על הבנקים לפגיעה קשה בזכויותיו של הלקוח הבנקאי. אם בשונה מהדין בישראל ובארצות הברית, שם ניתן
לבנקים פטור רחב מאחריות, הרי שהמחוקק האנגלי פטר את הבנקים מאחריות רק מפני טענה של הפרה הסודיות הבנקים, דבר המקטין את הפגיעה בלקוח.
שוויץ
שוויץ היתה מאז ומתמיד "גן עדן" למלביני כספים וזאת בשל הסודיות שהובטחה במדינה על ידי הבנקים לכל מאן דבעי.
בשנת 1990 נוספו שתי עבירות לקוד הפדרלי הפלילי. העבירה הראשונה היא הלבנת הון. עבירה זו מתקיימת כאשר אדם פועל במטרה להסוות מקורו של נכס או להכביד על גילוי הנכס או חילוטו כשהוא יודע או צריך היה להניח שמקורו של הנכס בפשע. אם אותו אדם פעל כחבר בארגון פשיעה, או בקבוצה שמטרתה הלבנת הון או כמלבין הון
מקצועי, מוגדר הדבר כנסיבות מחמירות אשר העונש בגינן כבד יותר. ראוי להדגיש כי העבירה מתייחסת להון שמקורו "פשע" בלבד ולא בעברות קלות יורת כמו עבירות מיסים, וכן שהיא דורשת יסוד נפשי של כוונה, כך שרשלנות אינה מספיקה.
העבירה השניה היא "אי נקיטת תשומת לב הראויה". העבירה חלה על מי שבמסגרת עיסוקו קיבל, הפקיד או סייע להשקיע או העביר נכסים מבלי לוודא מי הנהנה האמיתית באפן פעולות. מטרתה של עבירה זו היתה לאכוף את סטנדרט מינימלי של כללי "הכר את הלקוח" ולכן היא אינה קובעת חובת זיהוי מקיפה.
בשנת 1994 נעשו עוד מספר שינויים בקוד הפדרלי הפלילי ונוספה העבירה של השתתפות בארגון פשיעה (סעיף 260TER לחוק הפלילי), וכן נעשה תיקון בנוגע לעבירה הנ"ל של "אי נקיטת תשומת הלב הראויה", המאפשר לכל אדם למסור לרשויות עובדות המצביעות על כך שרכוש מסוים מקורו בפשע. מטרתו של תיקון זה היתה לפתור את הדילמה בה
נתונים היו הבנקים בשל חובת הסודיות הבנקאית. ולכן התיקון קבע רשות למסור מידע ולא הטיל חובה כזו.
צעד משמעותי ביותר במלחמה בהלבנת הון נעשה בשנת 1997, עם חקיקת החוק הפדרלי למלחמה בהלבנת הון. החוק חל גם על גופים פיננסים רבים לרבות בנקים ומתייחס לשני נושאים עיקריים: הטלת חובת על הסקטור הפיננסי והסדרת הפיקוח בנושא הלבנת ההון.
פרק 2 בחוק עוסק בנאותות וכולל מספר חובות:
חובת זיהוי והכרת הלקוח- עם ביצוע התקשרות עסקית על הבנק לזהות את הצד המתקשר עימו באמצעות מסמכים רשמיים ובמיוחד יש לבצע זיהוי בעסקאות מזומן בסכומים גבוהים על העולים על תקרה שנקבעה על ידי ועדת בנקאות פדרלית. אולם אן מתעורר חשד להלבנת הון יש לבדוק את זהות המתקשר גם אם מדובר בסכום נמוך יותר. יש לערוך
בדיקה מחודשת של זהות המתקשר כל אימת מתעורר חשד כלשהו.
בנוסף לחובת הזיהוי, בנק חייב לקבל מהמתקשר עימו הצהרה בכתב המפרטת את זהות הנהנה, זאת כאשר המתקשר אינו הנהנה בעצמו שקיים ספק בנדון, כאשר מדובר בחברה, ובעסקות מזומן בסכומים העולים על התקרה הנזכרת לעיל.
כאשר היחסים עם המתקשר נראים חריגים, או כאשר מתעורר חשד שמקור הכסף הוא בפשע או מארגון פשע, צריך הבנק לבדוק את הרקע הכלכלי.
על הבנק לשמור מסמכים ולדווח על עסקאות חשודות.
בשנת 1998 הוחמרו הצעדים ופורסמו הוראות מפורטות לבנקים כיצד פעול. חוזר מיוחד הופק בנדון. החוזר מפרט את החובות המוטלות על הבנקים.
חלק ניכר מהחוזר מתייחס לחובה שנקבע בחוק הפדרלי למלחמה בהלבנת הון, לחקור את מטרת העסקה והרקע הכלכלי שלה בכל מקרה שהדברים נראים חריגים. בהקשר לכך מונה החוזר שורה של אינדיקטורים האמורים לעודד חשד להלבנת הון ומחייבות עריכת חבורת אמורות. במסגרת החקירות על הבנק לקבל הצהרה מהצד המתקשר עימו בנוגע למטרת
העסקה והרקע הכלכלי אך ניתן גם להסתפק בתזכיר פנימי שעורך פקיד הבנק על סמך המידע שמסר לו אותו צד. אם בעקבות הבדיקות החליט הבנק לא לבצע את ההעברה המבוקשת וזאת בשל חשד מבוסס להלבנת הון עליו לדווח על כך לא רק למשרד לדיווחים על הלבנת הון אלא גם לרשויות הצביעה הפלילית.
בנק שידווח על חשד להלבנת הון מחויב על פי החוק להקפיא את חשבון הלקוח למשך 5 ימים. בהעדר הוראה אחרת הבנק יכול להמשיך ולהחזיק בחשבון מוקפא.
הפיקוח על ביצוע ההוראות האמורות נמסר למבקרים חיצוניים.
נוסף לנ"ל בנקים שוויצרים החברים באיגוד הבנקים השוויצרי חברו יחדיו יגישו במשותף קוד התנהגות וולונטרי בשם "נאותות דיווח בנקאי" (CONVENTION DE DILLIGENCE BANQUES " . בסעיף 1 שלו מצוינת מטרתו- מטרתו אינה הלבנת הון דווקא אלא קביעת התנהגות עסקית נכונה על מנת להבטיח רמת הגינות נאותה של הפעילות הבנקאית.
בפועל הבנקים השוויצרים אינם מדווחים על פעילות שמקורה בעבירות מיסים אלא רק בעבירות פשע.
סיכום
עבודה זו עסקה בחוק איסור הלבנת הון ומקבילותיו בעולם המערבי.
החוק החדש קובע כי הלבנת הון היא עבירה פלילית; כי על הגופים הפיננסיים לזהות לקוחות על-פי כללים שנקבעו בתקנות; וכי עליהם לדווח על עסקות ופעולות פיננסיות מסוימות שהוגדרו, וכן על פעולות פיננסיות של לקוחות הנראות חריגות.
על ידי חקיקתו של החוק מתייחסת ישראל בחזית הבינלאומית שבה ננקטו על ידי קהיליית העמים צעדים שונים על מנת למנוע הלבנת הון שמקורו בעבירות סמים ובעסקות חמורות אחרות.
עיקרו של החוק קובע איסור עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה פלילית במטרה להסתיר את מקורו ואת זהות בעליו. מי שעושה פעולה של הלבנת הון עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים שנקבעו בחוק. החוק מפרט את רשימת העבירות לעניין איסור הלבנת הון: סחר סמים, סחר בלתי חוקי בנשק, עבירות הימורים, עבירות זנות, עבירות הקשורות
להפרת זכויות יוצרים, ועוד. עבירות מס אינן כלולות ברשימה.
כדי להלחם בניסיונות להלבנת הון באמצעות המערכות הפיננסיות, החוק מחייב נותני שירותים פיננסיים, והבנקים בכלל זה, לקבל ולאמת פרטי זיהוי ממי שמבקש לפתוח חשבון בנק, או לבצע עסקות באמצעות הבנק, ומחייב את הבנקים לדווח על עסקות מסוימות אל מאגר המידע ברשות שהוקמה למטרה זו במשרד המשפטים.
לעיל נבדקו שיטות משפט שונות. נסקרה מעורבותם של הבנקים במערכה כנגד הלבנת ההון. ראינו כי השיטות השונות בחרו במודולים שונים, אם מבחינת סוג והיקף חובת הדיווח לרשויות על עסקאות ופעולות שמבצע הלקוח, אם מבחינת היקף הדרישה לזהות ולהכיר את הלקוח ועסקיו , וגם בסוגית הפטור מאחריות לו זכו הבנקים. השיטות השונות
רתמו את הבנקים בעל כורחם למלחמה בהלבנת ההון, כל שיטה לפי דרכה.
אולם למרות שמדובר במודלים שונים, קיים להם מאפיין משותף והוא הפגיעה בלקוח ובעיקר בזכותו לסודיות בנקאית. אומנם מידת הפגיעה לפי המודלים השונים אינה זהה, אולם העיקרון זהה: המחוקק מעדיף במופגן את האינטרס הציבורי הגלום במלחמה בהלבנת ההון, על פני האינטרס האישי של הפרט. להימצאות המאפיין המשותף קיים טעם
ברור: ללא נקיטה בצעדים דרסטיים לא תהיה המלחמה במלביני ההון אפקטיבית דיה ולא תשיג את התוצאות הרצויות. העובדה ששיטות המשפט השונות שהוצגו לעיל, כמו גם רבות אחרות בחרו בדרך זו, מהווה ראיה לכך.
ביבליוגרפיה
ספרות
עמיר גיורא "על חוק איסור הלבנת הון" מיסים טו\6 דצמבר 2001
פלטו שנער רות "הסודיות הבנקאית וחובת האמון" מאזני משפט ג, תשמ"ה
פלפל דרורה "הסודיות הבנקאית היקפה וחריגיה" מחקרי משפט יא תשנ"ה
קדמי יעקב על הדין בפלילים תל-אביב: 1988.
Alldridge Peter. Money Laundering Law: Forfeiture, Confiscation, Civil Recovery, Criminal Laundering and Taxation of the Proceeds of Crime. Intl Specialized Book Service Inc, 2003
Bell, R. E. "An Introductory Who's Who For Money Laundering Investigators," Journal Of Money Laundering Control, Vol. 5, No. 4: Pp. 287-295.
Fisher, Jonathan. Money Laundering Law and Practice. Oxford University Press, 2004
Magliveras, Konstantinos D. "Revision To The European Community's Anti-Money Laundering Instrument: Critical Analysis," International Enforcement Law Reporter, Vol. 18 Issue 5: 2002, Pp. 181-185.
Montano, Elizabeth. "Wealth Hidden, Tax Evaded: Strategies For Revelation," Journal Of Money Laundering Control, Vol. 5, No. 4: Pp. 263-265.
Straub, Jonathan P. "The Prevention Of E-Money Laundering : Tracking The Elusive Audit Trail" Suffolk Transnational Law Review Vol. 25, Afl. 3, 2002:  Pp.515-534
Witherell, William. 2002. "International Approaches To Combating Financial Abuse And Promoting Stable Financial Markets," Journal Of Money Laundering Control, Vol. 5, No. 4: Pp. 257-262.
פסיקה
ע"א 5893/91 טפחות סע"מ נ. צבאח ואחרים פ"ד מח(2) 573.
רע"א 1917/92 סקולר נ. גרבי פ"ד מח (5) 764.
ה"פ (ת''א) 1478/02 מדינת ישראל - פרקליטות מחוז תל-אביב - מיסוי וכלכלה נ' חביב שם-טוב ת"פ (י-ם) 343/04 - מדינת ישראל נ. גואטה
Montano, Elizabeth. "Wealth Hidden, Tax Evaded: Strategies For Revelation," Pp. 263-265.
Montano, Elizabeth. "Wealth Hidden, Tax Evaded: Strategies For Revelation," 4: Pp. 263-265.
(FINNACIAL INTELIGENCE UNIT - יחידה מודיענית למלחמה בהלבנת הון שהוקמה בכל מקינה אשר אמצה את עקרונות המלחמה הבינלאומית בהלבנת ההון
Witherell, William. 2002. "International Approaches To Combating Financial Abuse And Promoting Stable Financial Markets," Vol. 5, No. 4: Pp. 257-262.
Alldridge Peter. Money Laundering Law: Forfeiture, Confiscation, Civil Recovery, Criminal Laundering and Taxation of the Proceeds of Crime pp 36-54
ת.פ 000472/02 מדינת ישראל נ. עבד אל רחמן ואחרים (טרם פורסם)
קדמי יעקב, על הדין בפלילים, עמוד 82
עמיר גיורא "על חוק איסור הלבנת הון" עמוד א-87
Fisher, Jonathan. Money Laundering Law and Practice p 56
רע"א 1917/92 סקולר נ. גרבי פ"ד מח (5) 764.
בהפ (ת''א) 1478/02 מדינת ישראל - פרקליטות מחוז תל-אביב - מיסוי וכלכלה נ' חביב שם-טוב
ת.פ 000472/02 מדינת ישראל נ. עבד אל רחמן ואחרים (טרם פורסם)
פלפלה ד הסודיות הבנקאית היקפה וחריגיה" עמוד 1265.
רע"א 1917/92 סקולר נ. גרבי פ"ד מח (5) 764.
דין וחשבון הוועדה להגנה בפני צנעת הפרט, עמוד 88.
שם, עמוד 89.
פלטו שנער רות "הסודיות הבנקאית וחובת האמון" עמוד 271
שם, עמוד 272
Montano, Elizabeth. "Wealth Hidden, Tax Evaded: Strategies For Revelation," Pp. 263-265.
Magliveras, Konstantinos D. "Revision To The European Community's Anti-Money Laundering Instrument: Critical Analysis," Pp. 181-185.
Bell, R. E. "An Introductory Who's Who For Money Laundering Investigators," No. 4: Pp. 287-295.
ibid. Pp. 287-295.
Straub, Jonathan P. "The Prevention Of E-Money Laundering : Tracking The Elusive Audit Trail" pp 18-36

תגים:

הון · הלבנה · הלבנת · בנק · פיננסי · בנקאיים · מולבן · כסף

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חוק איסור הלבנת הון ומשמעויותיו בקהילה הבינלאומית", סמינריון אודות "חוק איסור הלבנת הון ומשמעויותיו בקהילה הבינלאומית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.