היישום אינו מחובר לאינטרנט

דמותה של האישה בקולנוע ההוליוודי

עבודה מס' 064538

מחיר: 483.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: קווים מאפיינים לדמותה של האישה המסורתית מול האישה החדשה בקולנוע ההוליוודי.

17,588 מילים ,64 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

מטרתה של עבודה זו היא לעזור בבנייתה של מתודולוגיה היסטורית פמיניסטית למחקר של דמותה של האישה בתרבות הפופולרית , ובקולנוע הוליוודי בפרט.

בעבודה יש ניסיון לגשר בין שני תחומי ידע נפרדים של לימודי קולנוע והיסטוריה, תוך התמקדות בהיבטים הפמיניסטים של תחומים אלו. ולכן, אציג ואנתח את דימוי הנשים בקולנוע האמריקאי בתקופות שונות, ובמיוחד בשנות ה- 2000, תקופה אשר הביאה להכרה ביוצרים שהגיעו לבשלות אומנותית ואשר יצרו סרטים בעלי מכנה משותף ברמה האסתטית.
אבל בצד פיתוח מתודולוגיה, יש לעבודה גם מטרה נוספת והיא להבין כיצד הקולנוע, והתרבות הויזואלית, יכולים לסייע בחקירה טובה יותר של דמותה של האישה.
לעבודה זו גם מטרה נוספת, והיא לנסות לקחת חלק מחקירת יחסי המגדר ולאפשר אולי לראות כיצד הקולנוע בונה את דמותה של האישה ככל שמשתנה הזרם והרוח הפמיניסטית.

תוכן עניינים
מבוא מתודולוגיה ומטרות
1.דמות האישה
1.1 הגדרת האישה
1.2 השפעת התנועה הפמניסטית על מעמד הנשים בחברה
1.3 ייצוג הגוף של נשים בתרבות ובקולנוע.
1.4 סיכום

2. גישות בקולנוע
2.1 הגישה השמרנית
2.2 התנועה הפמיניסטית
2.3 הגישה המתקדמת יותר
2.4 סיכום

3. תיאוריות קולנוע פמיניסטיות
3.1 ביקורת הקולנוע הפמיניסטית - סוציולוגית
3.2 הביקורת הפסיכואנליטית סמיוטית
3.3 הביקורת על המתודה הפסיכואנליטית

4. ייצוג האישה מסורתי מול חדשני בקולנוע של שנות ה- 2000
4.1 האישה המסורתית
4.2 האישה החזקה וחסרת הרסן
4.3 סיכום

5. דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה.

קטע מהעבודה:


העבודה מחולקת לכמה חלקים: בחלקה הראשון של העבודה יוצג רקע תיאורטי המתאר את דמות האישה בתרבות וכן הגישות השונות להצגת האישה בקולנוע, אסגור חלק זה בסקירת התיאוריות הפמיניסטיות הקולנועיות. ואילו בחלקה השני של העבודה יוצג ניתוח של האישה המסורתית מול המודרנית בקולנוע העכשווי תוך ניתוח הסרטים נשים מושלמות והסרט מיליון דולר בייבי.
את ניתוח הסרטים יש לראות בשני הקשרים פמיניסטים נפרדים: נשים מושלמות היינו ניסיון לקחת את דמותה של האישה המושלמת המאופיינת לראשית הקולנוע להביא לימינו, בניתוח דמותה של גיבורת הסרט אראה כי מהותה של ג'ואנה מקודדת כסובייקט וגם כאובייקט. ואצביע על כך כי הגיבורה חוצה גבולות מגדרים משתנים, כמו כן אחשוף את העמדת הפנים של הייצוג המגדרי והדגים כיצד ניתן לאשר זהויות, להעלימן, ולהגדירן מחדש.
מיליון דולר בייבי מביא את דמותה של האישה החזקה והלוחמת, שאינה עוד דמות משנית. בניתוח דמותה של גיבורת הסרט אראה כי המשמעות של ההצגה של גיבורה חזקה ולוחמת בקולנוע המודרני הינה מורכבת, והאימז'ים רחוקים מלסמן הירכיה מינית פשוטה. בנוסף הציג הסבר מקיף יותר לתפקיד האישה הלוחמת, אשר פותחת דלת לקריאה חתרנית של גיבורות מסוגה של מגי פיצ'גרלד, ומציבה מחדש את הפרפורמנס אשר מדגישים את המלאכותיות של תפקידי המגדר.
ומכאן עולה השאלה המרכזית - האם ואיך השתנה דימוי האישה בקולנוע במעבר התקופות השונות ?
השערתי היא שעל אף השינויים הרבים והתמורות שהביאה הגישה המתקדמת יותר, נותרת דמותה של האישה כלואה לצורכי הגבר, גם אם נראה את דמותה מניעה את העלילה בסרט.

מקורות:

ההנאה שלה מהאגרוף מבחינה אותה משאר המתאמנים, כך שבסצנות האימונים אנו מקבלים מבט חטוף על יכולתה לגבור על תפיסות מאמנה כאישה חלשה "אני אנסה לשכוח שאת בחורה".
אחת הדרכים בהן הפטריאכיה מנסה להיאבק באיום שמציב הגוף השרירי של האישה הינה כלהציגה כ"לא טבעית" ולא נכונה דוגמא לכך הינה המתחרה של מגי פיצ'גרלד הדובה הכחולה (לוסיה ריינג'קייר) אשר נחשבת לקשוחה ביותר בתחום ומוצאה ממזרח גרמניה (הנשים ממזרח גרמניה נראו בתחרויות ספורטיביות שונות כיותר גבריות מאשר
נשיות).
דרך נוספת כדי להדגיש את נושא הפטריאכיה אשר קיימת בסרט היינו המפגש בין הגיבורה מגי פיצ'גרלד למשפחתה שבה נראת אימה ואחותה אשר נושאת ילד בידיה, כשאלו מטיחות בה "תמצאי גבר תחי כמו אישה הגונה", "אנשים צוחקים שהם שומעים מה את עושה".
במפגש זה ניתן לראות עמוד תווך נוסף להצגתה כגברית, וזאת בעמידתה לצד נשים אחרות מחוץ לעולם האגרוף, כדוגמא לכך השווה בין מגי לאחותה. בעוד שאחותה לבושה בצורה נשית אשר מבליטה את הנתונים של גופה, ואשר מהווה אנטי תזה למראה של מגי אשר לבושה באותה אימונית אפורה. בניגוד לאחותה הנשית והמטופחת, על מגי עדיין
ניכרות הצלקות וסימני המכות היבשות מקרבות האגרוף.
אישה נוספת, שגם מציגה סוג אחר של גוף נשי מזה שמציגה מגי, הינה אימא, אישה שמנמנה, ולא במיוחד מטופחת, אשר מייחסת את סימני המכות על פניה של מגי להתעללות ואלימות מצד פרנקי. הערה זו מזכירה בעצם לצופים כי בקולנוע המראה של בחורה חבולה הוא בדרך כלל תוצאה של הצגתה כקורבן לאלימות גברית, כפי שהיה מקובל בסרטים
מהדור הישן.
על מנת לספק לגבורה סביבה אנושית משכנעת, מצלם איסטווד את מקום עבודתה של מגי והדירה שהיא מתגוררת בסגנון המחקה את הקולנוע הריאליסטי בשחור לבן של שנות החמישים (שחור לבן עם נגיעות קלות של צבע).
סצנות האגרוף, לעומת זאת רחוקות מהריאליזם כשהקומפזיציה מדגישה את יחסי הכוחות בין המתאגרפים, הדם והזיעה נגרים בכמויות בלתי סבירות וכל אלה הופכים את זירת האגרוף כבמה תיאטרלית שעליה מתפתח סיפור חייה של מגי פיצ'גרלד. יריבותיה נראות כגברים אכזרים אשר מובסות זו אחר זו.
נדמה כי במהלך הסרט קיים חילוף בתפקיד הג'נדר המסורתיים. בעוד שהגיבורה מוחזקת על ידי הנרטיב היא ממלאה תפקידים גבריים וניתן לראות אותה בסיטואציות שונות לאורך כל הסרט כבעלת מאפיינים "גברים". לעומתה מוצג "דנג'ר" - מסוכן (גאי בראונשל) צעיר לבן הסובל מפיגור שכלי אשר מפנטז על אגרוף נער שכולו לב אך חסרים לו
השרירים. וכמו כן פרקני דאן, מאמנה של הגיבורה שלנו, אשר כל חייו מונעים על ידי תחושה של חטא ואשמה כשהוא נוהג לבלות זמן רב בכנסיה תוך הרצון למצוא כפרה וגאולה לאורך כל העלילה של הסרט.
התעצמותה הנפשית של מגי פיצ'גרלד מתרחשת להתעצמותה הפיזית. סימן להתעצמות זו ניתן לראות ביחסה עם פרנק דאף מאמנה. באחת הפגישות הראשונות עם פרנק דאף כאשר היא פונה אליו להיות מאמנה, הוא מתייחס אליה כאישה פגיעה הזקוקה להגנה "קשיחות נשית אינה מספיקה", "הקסם באגרוף זה להמשיך להלחם למרות הכאב שכרוך בכך" .גם
כאשר מגי פיצ'גרלד טוענת כי היא באה להיות אלופה, הוא מבטל את דבריה ואמר לה בציניות "כי לוקח שלוש שנים להתאמן כדי להיות אלוף והיא כבר מבוגרת מדי", והיא לא מקבלת את הדין וממשיכה באימונים במרץ, בהמשך לאחר שפרנק דאף מסכים לאמן אותה הוא ממשיך לגונן עליה ביחס אבהי כסוג של כיפור על פצע שיש לו עם הבת שלו
והיא רואה בו כסוג של אב שאבדה "אתה מזכיר לי את אבא שלי".
לכאורה, אנו צופים במסר שוויוני. אישה המנסה, ואף מצליחה לסלול לעצמה דרך עצמאית לאושר ועושר. כשהסרט לא חוסך מאתנו את המראות הקשים של קרבות האגרוף, אנו רואים שהיא מקבלת אגרוף חזק בפנים שגורם לה להאבד את שיווי משקלה, ראשה מוטח בעוצמה בכיסא עד שהיא מאבדת את הכרתה.
כשמגי מתעוררת בבית החולים מתחילה בקרב חדש בחייה ונאלצת לעבור טרנספורמציה מחדש "נלחמתי כדי להגיע לעולם הזה ועכשיו אני אלחם אל דרכי החוצה".
כאמור, מגי עוברת בשלב זה התעצמות נפשית "אני לא יכולה להמשיך לחיות כך אחרי שראיתי את העולם, שרו את השם שלי".
לאחר שמגי בוחרת "להיכנע" המראה שלה היינו יותר נשי חסר אונים, אנו צופים בפעם הראשונה בסירוב לתת לה להיכנע וכי היא אישה לוחמת מצד מאמנה פרנקי דאף "אתה לא יודע כמה היא דקה, כמה קשה היה לאמן אותה, מתאבקים אחרים עושים בדיוק מה שאומרים להם והיא שאלה למה זה ולמה זה ועשתה את זה בדרכה בכל מקרה, איך היא
נאבקה לתואר ולא קנתה כלום, וזה לא היה בגלל שהיא לא הקשיבה לי, אבל עכשיו היא רוצה למות ואני רוצה רק לשמור אותה איתי". (פרנקי דאף בשיחה עם סקראפ).
לקראת סיום הסרט אנו רואים את מגי פיצ'גרלד לוחמת על זכותה למות בכבוד כשהיא מנסה להתאבד על ידי נשיכת הלשון כאשר צוות ההוסטל מציל אותה, היא מוכיחה לפרנקי בעקבות שיחה, כי גם זו דרך להיות מנצחת והוא כמחווה בסוף הסרט מעניק לה את מבוקשה.
תפיסת העולם המשתקפת בסרט אינה בשלה עדיין להכיל נשים מסוגה של מגי, והמסר הסמוי שלו אומר כי יש להפחידן ולהכחידן. כלומר סופה של אישה החולמת על עצמאות, ניצחון, כוח ועושר במקום בית ומשפחה, חייב בעונש חמור, כפי שדורש השיח השוויוני האמריקני אשר אומר נשים שוות לגברים, אבל כשמגיע רגע האמת הוא אינו יכול
לסבול את הצלחתן.
בתת פרק זה הצגתי את דמותה של הפרועה וחסרת הרסן וכיצד הינה מוצגת בקולנוע העכשווי, ולשם המחשה ניתחתי את הסרט מיליון דולר בייבי.
4.3 סיכום
בפרק זה השוותי בין ייצוג האישה המסורתית מול האישה החדשה בקולנוע של שנות האלפיים.
כאשר בתחילת הפרק הצגתי את דמותה של האישה המסורתית והדגמתי זאת באמצעות ניתוח הסרט נשים מושלמות, כאשר למעשה הסרט מעביר ביקורת על החברה ועל האידיאלים שלה, כפי שהם משתקפים בתרבות האמריקאית. בהמשך הצגתי את דמותה של האישה הפרועה וחסרת הרסן וגם כאן לשם המחשה ניתחתי את הסרט מיליון דולר בייבי, כאשר תפיסת
העולם של הסרט שהגיבורות החדשות של הקולנוע האמריקאי עצמאיות, ניצחון, כוח ועושר במקום בית ומשפחה אך נאלצות לשלם מחיר גבוה בשל כך.
דיון ומסקנות
הדיון בדמותה של האישה בקולנוע ההוליוודי נעשה באמצעות סקירה של דמותה של האישה, תוך התמקדות באופן ייצוגה של האישה החדשה המודרנית ושאלה האם ואיך השתנה דימוי האישה בקולנוע במעבר התקופות השונות ?
עבודה זו נפתחה בניסיון לענות על השאלה :נשיות מה היא? כלומר, ביקשתי לפתוח בהצגת אפיון הנשיות בכדי להצביע על אופן ייצוגן.
בכדי לתהות על מושג הנשיות, הצגתי מספר הגדרות למושג "אישה" וראיתי כי שורשה של הבעיה מתחיל כבר בשלב זה. הנשים מוגדרות ביחס לגברים ובאמצעותם. הן נתפסות כשוליות ואילו הגברים נתפסים כ"נזר הבריאה". כלומר, הגברים הם המושלמים ואילו הנשים חיות בצילם.
מתוך אותן ההגדרות "נולדה" התנועה הפמיניסטית שהשפיעה ועדיין מנסה להשפיע על מעמד הנשים בחברה.
במסגרת הסקירה הצגתי את הדרך שעברה התנועה הפמיניסטית החל מהמאה
ה- 18 ועד היום, וזאת תוך הצגת גלי הפמיניזם אשר התפתחו במהלך השנים. הגל הראשון של הפמיניזם היינו הפמינזם הליברלי אשר מתקיים במקביל לגלי הפמינזם המאוחרים יותר, ומתמקד בהשגת שוויון זכויות בסיסי לנשים. בהמשך אליו התפתח בשנות ה- 60 של המאה העשרים הפמיניזם הרדיקלי שמטרתו למצוא את שורשי ומקורות אי השוויון
בין גברים ונשים. הביקורת על גל זה כי השינוי לא יכול להתבצע מבחוץ, הביאה את הגל של הפמיניזם הסקטוריאלי בשנות ה- 70 ושולל את התייחסות לנשים כקבוצה המגונית, ומצביע על מצבן הייחודי של נשים בזיקה לנתונים נוספים כמו: מעמד חברתי כלכלי, שיוך אתני, העדפה מינית וכו'.
בנוסף, הצגתי את ייצוגי הגוף של הנשים בתרבות ובקולנוע, כאשר העידן הפוסט מודרני, הרחיב באופן ניכר את האפשרות האנושית לברור שיחים ולעיתים לקיים בו זמנית ובמקביל שני סוגי שיח או יותר. דווקא בעידן זה, עידן בו ערכים כמו 'בחירה חופשית' 'כאן ועכשיו' בולטים והודפים 'קונפורמיזם בנאלי ומשעמם', נותר הגוף הנשי
עדיין כאביון הניזון, מדלת שיירי המבט הפאלוצנטריסטי. בעשורים הקודמים, ייצוגיו של הגוף הנשי היו צרים כמותניה של ברבי, מעין מציאות פלקאטית וחד ממדית. כולן ידעו, ואף הביעו מחאה על דומיננטיות המבט הגברי המכונן את הגוף הרצוי כגופה של 'דוגמנית הפרסומת'. בסקירה הספרותית הצגתי מספר תיאוריות אשר המחישו את
הטענה כי בתרבות ובקולנוע הנשים הינן מעין אימג' הנועד להנאתו של הגבר הצופה, כאשר הדבר מלווה בתמיכה מלאה על ידי המערכת הפטריכלית של עולם זה.
בהמשך, עברתי לעסוק בגישות הקולנוע השונות לייצוגה של האישה. בתחילה הצגתי את הגישה השמרנית אשר הציגה את דמותה של "האישה המושלמת" שהפכה לחלק מן המורשת התרבותית האמריקנית. הסטריאוטיפ של עקרת בית, אישה חלשה, תלויה בבן זוגה ודי פאסיבית. כאשר כל ניסיון להוציא את האישה מהבית נכשל, והגישה חיזקה את הרעיון
שנשים הן בלתי בשלות כדי להחזיק בעיסוק רציני ומקומה של האישה בבית.
לאחר מכן, הראתי את תמורותיה של התנועה הפמיניסטית לדמותה של האישה, שהובילו ליותר יצירתיות והעזה בהצגת האישה. בסוף שנות השישים, התנועה הפמיניסטית המודרנית החלה את פעילותה וחלה התקדמות משמעותית בזכויות הנשים באמריקה. הקולנוע נועד להתנגשות עם התנועה בדרך זאת או אחרת. גישת הקולנוע כלפי נשים התכוונה
להיות מתקדמת עוד מההתחלה. בכל אופן, הנסיבות לא אפשרו גישה מתקדמת כלפי נשים והן לא זכו לאותן זכויות כמו הגברים. במקום זאת, נטע הקולנוע לחזק את הסטטוס קוו של השנים קודמות בכל הנוגע ליחסים בין המינים ותפקיד האישה. וניתן לומר כי גם בתקופה זו כאשר נשים קיבלו תפקידי מפתח של דמויות המייצגות אוטוריטה,
המשיכו להעניש נשים על "חטאיהן" בכל פעם שחרגו מהמוסכמות החברתיות.
וסיימתי סקירה זו בהצגת הגישה המתקדמת יותר אשר הולידה את הדימוי של האישה העצמאית, מצליחה, ערמומית, מפתה ובעיקר חזקה. אם בשנות השישים והשביעים נראתה המהפכה הפמיניסטית כמו הרפתקה, הרי שמראשית שנות השמונים הנשים מאיימות על הסדר החברתי הקיים. נשים הגיעו לעמדות כוח , יש להן כסף והשפעה, ועכשיו יש למצוא
דרכים חדשות ומתוחכמות יותר להחזיר אותן אל "המקום הטבעי" שהינו הבית.
בעקבות הגישות השונות של ייצוגה של האישה בקולנוע, הבאתי את התיאוריות הקולנועיות הפמיניסטיות אשר ביקרו את ייצוג הנשי, והחלו לחפש שפה פמיניסטית קולנועית. החל בביקורת הקולנוע הפמיניסטית - סוציולוגית של שנות השביעים המוקדמות, שאופיינה במחקר דימוי האישה. גישה זו חשפה את עצם קיומה של השליטה הגברית בייצוג
הקולנועי, והצביעה על הצגה סטריאוטיפית של נשים ותפקידי מין.
תוך המשך הגישה נולדה מאמצע שונות השבעים הביקורת הפסיכואנליטית סמיוטית אשר חקרה את ההנחות שמאחורי הייצוג הקולנועי תוך התמקדות במאמרה של לורה מאלווי, השפעותיו והשלכותיו על העשייה הקולנועית. כשהיא טוענת, כי הניגוד הבינרי הבסיסי בשפה הקולנועית בין הגבר אקטיבי לאישה הפסיבית. ניגוד שבו האישה היא תמיד
אובייקט של הסתכלות. בדרך כלל כספקטקל ארוטי.
לאחר מכן, הוצגה הביקורת על המתודה הפסיכואנליטית אשר נעה בשלושה צירים עיקרים הראשון דן בהעדר של הסובייקטיביות הנשית בתיאוריה זו, בה הנשים הן רק סימן בסדר הסימבולי. השני, דן בניתוק והאליטיזם של גישה זו מהתרבות הפופולרית. והציר השלישי דן בא-היסטוריות של גישה זו שאינה מסוגלת להסביר ולקלוט את השינויים
ההיסטוריים שחלו במעמדן של הנשים במאה העשרים.
הדבר הוביל אותי לדיון בקולנוע האמרקאי העכשווי ולסקירת מאפייני הגיבורות של ימינו, המסורתי מול החדשני.
הסרט נשים מושלמות שאותו ניתחתי במסגרת דימוי האישה המסורתית נבנה באופן שתאם את חוקי הז'אנר. התרחשות בהווה, דמויות של אמריקנים לבנים מן המעמד הבינוני בעלי מקצועות חופשיים, מרשימים בהופעתם והציג את ג'ואנה אברהארד כגיבורה הנשאבת לקונספציה המיושנת של ייצוג הנשים, תוך רצון ונטייה לעצמאות.
לעומתה הצגתי את דימוי האישה הפרועה וחסרת הרסן בסרט מיליון דולר בייבי, אשר במסגרת ניתוחו ניתן להצביע על קיומו של ז'אנר חדש של סרטי אגרוף ולחימה. ז'אנר זה מתאפיין בגיבורות העומדות במרכז, שולטות בנרטיב ונושאות את הסרט בדרכים שבדרך כלל נשמרו עד כה לפרוטגוניסטים הגברים. גיבורות כמו מגי פיצ'גרלד נלחמות,
הורגות, ומצילות את עצמן ואחרים ממצבים מסוכנים.
והמסקנה שעולה מניתוח הסרטים נשים מושלמות ומיליון דולר בייבי היא כי אותן נשים המוצגות אינן עוד דמות משנית אלא בעלות תפקיד מרכזי, אשר הוביל ליצירת סדרה של תפקידים חדשים עבור נשים בקולנוע האמריקאי, בהן הגיבורה אינה בהכרח פאסיבית.
הגיבורות העכשוויות נלחמות, יורות, הורגות, פותרות תעלומות אך לא אחת נאלצות לשלם מחיר גבוה.
למעשה, הגיבורה העכשווית 'נאלצת' לאמץ תכונות גבריות, שכן בעבר האישה לא הייתה פומבית כלל, היא ישבה בבית ואילו הגבר הוא שיצא החוצה ו'ייצג' אותה ואת משפחתה.
לסיכום, ניתן לומר כי הדימוי הדומיננטי של האישה בקולנוע האמריקאי הוא לרוב סטריאוטיפי ומסורתי, כשלעיתים מתקיימת הצגה מתקדמת וליברלית יותר של נשים.
הקולנוע של שנות האלפים כולל דימוים שונים של נשים.
דמויות מיושנות ומעונות של נשים כבר אינן קיימות אך מדי פעם ניתן להבחין בהשפעתן על עיצוב דמויות הנשים בקולנוע של השנים אחרונות, כלומר דמויות המעוצבות באופן מסורתי מוצגות במקביל לדמויות מתקדמות יותר.
בסך הכל ישנם היום יותר יצירתיות והעזה בכל הקשור להצגת נשים. עידן הפוסט פמיניזם הביא את הדימוי של האישה העצמאית והחזקה. אשר מספקת מצד אחד מודל המעורר השראה, ומצד שני מחזקת סטריאוטיפ ומנציחה את העליונות הגברית.
נספח
קיצור העלילה נשים מושלמות
ג'ואנה אברהארד (ניקול קידמן), היא לא אישה טובה כל כך. היא מזניחה את בעלה ואת הילדים בעבור הקריירה, התוכניות שהיא מפיקה עבור הרשת. עד שמגיעה המפלה, והיא נשלחת בבושת פנים מהרשת, על ידי הבוסית שלה. בעקבות כך, חווה ג'ואנה אברהארד התמוטטות עצבים, והיא ובעלה (מת'יו ברודריק) עוברים לעיירה קטנה, בורגנית
והייטקית בקונטיקט. אלא שלאט לאט מתברר כי הנשים באותה עיירה הן ממש מושלמות ועתה מנסה ג'ואנה אברהארד להשתלב בחברה, תוך שילוב וחוסר וותרנות על אישיותה שלה.
קיצור העלילה מיליון דולר בייבי
פרנקי דאן (קליינט איסטווד) הוא מאמן מזדקן שבתו היחידה מתנכרת לו. הוא מסרב לאמן מתאגרפים צעירים מחשש שהם יתנכרו לו ברגע שהם כבר לא יצטרכו אותו.
מג'י פיצ'גרלד (הילרי סוונק) היא מתאגרפת צעירה השואפת להיות אלופת העולם באירגוף. היא ממוקדת במטרה ונחושה להצליח ביעד שהציבה לעצמה והיא יודעת שהמאמן הכי טוב בעיר הוא פרנקי, שלא כל כך מתלהב מהנודניקית שנצמדת אליו.
"איגרוף זה לא תחום לנשים" פרנקי מציין בפניה של מגי אבל היא מסרבת להרפות ומוכיחה לו שאיתה הוא יכול להגיע רחוק.
מערכת היחסים שלהם הופכת לתא משפחתי חמים וקטן שחסר לשניהם מאחר ומשפחתה מתנגדת למקצוע שהיא בחרה בו.
ביבליוגרפיה
תורה נביאים כתובים (1982) - הוצ' קורן ירושלים ספר בראשית, פרק ב' פסוקים כ' - כז.
אבישר א. (1995) אמנות הסרט - האוניברסיטה הפתוחה עמ' 124-69.
אבן שושן א. (1995) מילון חדש - הוצ' קריית ספר עמ' 39, 91, 113.
אוסטין נ. (1995) האישה האסרטיבית - הוצ' אור עם עמ' 163-116.
אירוגארי ל. (2004) את, אני, אנחנו - הוצ' רסלינג עמ' 49-44, 27-7.
אלקרייב י. (2004) - ואת תעשי סרט עם דארסי פעם בשנה - עיתון תל אביב
אנג א. (1996) להזדהות עם המלודרמה: בדיון טלוויזיוני ופנטזיות של נשים - תקשורת כתרבות כרך ב' עמ' 374-362
אשר ג'יין מ. (1992) הפסיכולוגיה של גוף האישה - הוצ' אח עמ' 112-23.
בורדיאר ז. (2002) אמריקה - הוצ' בבל עמ' 19-1.
גילגן ק. (1993) בקול שונה - הוצ' ספריית פועלים עמ' 42-4.
גראטי כ. (1996) פמינזם וצריכת תקשורת - תקשורת כתרבות כרך ב'
עמ' 393-377.
דה בובואר ס. (2001) המין השני - הוצ' בבל עמ' 201-93, 27-9.
דה פרדינן ס. (2005) קורס בבלשנות כללית - הוצ' רסלינג עמ' 21-1.
דירקטור ר. (1999) אומנות בקולנוע - חיפה המוזיאון לאומנות עמ' 18-9.
הוקס ב. (2002) פמינזם זה לכולם - הוצ' פרדס עמ' 110-103, 67-63.
וולף נ. (2004) מיתוס היופי - הוצ' הקיבוץ המאוחד עמ' 83-60, 26-18.
ייטס ו. (1965) כלובי נשמה - תל אביב גוונים עמ' 39-25.
כנעני ד. (1981) אינצקלופדיה למדעי החברה - הוצ' פועלים כרך 7 עמ' 259,262
לאקלאן ז. (2005) הסמינר ה- 20 - רסלינג עמ' 17-11.
לוי שטראוס ק. (1973) החשיבה הפראית - הוצ' מרחביה ספריית פועלים
עמ' 92-22
מאסט ג'. קאווין ברוס פ. (2003) קיצור תולדות הקולנוע - האוניברסיטה הפתוחה כרכים א' וב'.
מאסלו א. (1951) עיונים בערכים אנושים - הוצ' דגה עמ' 56-19.
מונק י. (2004) קולנוע ומגדר - הוצ' אוניברסיטת תל-אביב עמ' 23-20.
מור י. (1994) ניתוח ביוגרפי ונרטיבי - אוניברסיטת בן גוריון עמ' 35-20
מקינון ק. (2005) פמינזם משפטי בתיאוריה ובפרקטיקה - הוצ' רסלינג
עמ' 139-121.
סטרקן מ. (2000) תלמה ולואיז - הוצ' רסלינג עמ' 28-10.
פישר ה. (2004) המין הראשון - הוצ' אריה ניר עמ' 93-69.
פרויד ז. (1923) מיניות ואהבה - הוצ' עם עובד עמ' 42-38, 199-195.
פרנץ מ. (1991) מעבר לעוצמה - הוצ' זמורה ביתן עמ' 48-30.
קון א. (1995) צפייה חסרת גבולות - תקשורת כתרבות כרך ב' עמ' 242-235.
קריסטבה ז. (2005) כוחות האימה - הוצ' רסלינג עמ' 42-24.
רולן ב. (1989) מיתולוגיות - הוצ' בבל עמ' 32-11.
שראל ברוך (1990) אינקלופדיה כללית כרטא בכרך אחד - משרד הביטחון ההוצאה לאור עמ' 1154
Behar R. (1995) Women Writing Culture- Berkeley University press
p. 111-112.
Besinger J. (1995) A Woman's View: How Hollywood Spoke to Women- Wesleyan University Press p. 168-258.
Berger J. (1977) Ways of Seeing - London Bbc/Penguin p. 21-44
Bernstein B. (1972) Genre and Gender- Blackwell Publishers
p. 132-138
Brusdon C (1997). Film for Women- London British Film Institute
p.22-29
Colver C. (1992) Gender in Modern Herror - Princeton University Press p. 111-258
Delton E (1972). Women and the Sacred in film - Illinois University Press p. 29-37
Down M. Ann (1992) Classical Hollywood Narrative - Duke University Press p. 289-296.
Faludi S (1991). Backlash - NY Anchor Books Doubleday p. 13-20
Foucault M. (1985) The History of Sexuality- NY Penguin p. 1-137
Gamman L. (1989) The Female Gaze Real comt press p. 54-170.
Gerbner G. (1989) Cases in Publie Policy Analysis - NY Longman p. 201-216
Gledhill C. (1994) Home is Where the Heart is- British film Institute
p. 86-258
Hall S (1996). Critical Dialogues in Cultural Studies- Rutledge
p. 504-514
Haskell M. (1987) From Reverence of Rape University of Chicago Press.
Holmlund C. (2002) Impossible Bodies- Rutledge p. 17-29
Humm M. (1997) Feminism and Film - Edinburgh University Press p. 13-26
Kaplan A. (1990) Feminism Film -Oxford University Press
Kelso T. (1999) Image, Gender, Difference - University of Texas press p. 220-234
Penly Constance E. (1988) Feminism Theory Rutledge p. 58-259.
Logier S.(1993) American Feminist Thought at Century's End - NY Blackwell p. 39-92
McKinnon K. Uneasy Pleasures -Cygnus Art p. 159-258
Mayers K. (1995) Mediated Women - Hampton press p. 109-260
Mellencamp P. Avant Garde Film, Video Feminism - Indiana University Press p. 7-16
Mulvey L. (1989) Visual Other Pleasures- Bloomington: Indiana University Press.
Rosen M. (1973) Popcorn Venus Avnon
Rosenston Robert (1995) Revisioning History Princeton University Press p. 31-61.
Tasker Y. Working Girls: Gender Sexuality in Popular Cinema- Rutledge p. 186-198
Turner G (1992). Film: Fender, Genre, and Excess - British Press
p. 152-275
Stacey J (1994) Star Gazing- Rutledge p. 151-258
Young L. Fear of the Dark- Rutledge p. 51-177
ראה קיצור עלילה בנספח
ראה קיצור עלילה בנספח
64

תגים:

ייצוג · נשים · פמיניזם · קולנוע

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמותה של האישה בקולנוע ההוליוודי", סמינריון אודות "דמותה של האישה בקולנוע ההוליוודי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.