היישום אינו מחובר לאינטרנט

אדריכלות של המאה ה-20 - מגדל שלום בת"א

עבודה מס' 064485

מחיר: 119.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: תהליך הבנייה וההיבטים האדרכיליים

1,669 מילים ,5 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

מגדל שלום, למרות שנבנו גבוהים ממנו ומתוחכמים ממנו, נשאר אייקון, נשאר סמל מוכר ואהוב. אולי כי הוא מופת לאיך אדריכלות פשוטה צריכה להתבצע; אמנם קוים ישרים, "מרובעים", אבל תכנון רב ודיוק בפרטים הקטנים." (מתוך המאמר "הבניינים הגבוהים בישראל", עמיר נהרי).

ישנם שיסכימו, ישנם שמאוד לא. על מגדל שלום, מטרותיו, מתכניו, השפעותיו ועוד אנסה לענות בעבודה זו.

הערת מערכת: העבודה נכתבה במסגרת לימודי תקשורת. בעבודה לא צויינו מראי מקום.

קטע מהעבודה:

מגדל שלום הוקם על מנת לבטא שינוי שרצו לחולל בממשלה ובעירית תל אביב דאז. המטרה הייתה להפוך את אזור דרום תל אביב למתחם עסקי-ראשי של המדינה. המבנה יועד למספר מטרות כגון מרכז עסקי (משרדים), חנות כלבו גדולה, מרכז תרבות, לונה פארק, בתי קפה, מוזיאונים ועוד.
כיום הבניין משמש למשרדים וכולל בתוכו מפלס מסחר. בשנת 2003 החלה הסבת כמה מקומותיו העליונות למגורים. בקומות אלו מתוכננות להבנות דירות יוקרה שינצלו את מיקום המגדל, נוף הים והסמיכות לשכונת נווה צדק ההיסטורית.

מקורות:



Untitled
אדריכלות ארץ ישראל - מגדל שלום
"מגדל שלום, למרות שנבנו גבוהים ממנו ומתוחכמים ממנו, נשאר אייקון, נשאר סמל מוכר ואהוב. אולי כי הוא מופת לאיך אדריכלות פשוטה צריכה להתבצע; אמנם קוים ישרים, "מרובעים", אבל תכנון רב ודיוק בפרטים הקטנים." (מתוך המאמר "הבניינים הגבוהים בישראל", עמיר נהרי).
ישנם שיסכימו, ישנם שמאוד לא. על מגדל שלום, מטרותיו, מתכניו, השפעותיו ועוד אנסה לענות בעבודה זו.
מגדל שלום תוכנן והוקם על ידי האדריכלים יצחק פרלשטיין ז"ל, גדעון זיו ומאיר לוי. בנייתו נמשכה שבע שנים, משנת 1959 ועד לשנת 1966.
הבניין הוקם עבור עיריית תל אביב וממשלת ישראל בשיתוף יזמות פרטית.
החברה היזמית אשר התבקשה לבצע את הפרויקט הייתה חברת "האחים מאיר" אשר על שם אביהם של השותפים בפרויקט, שלום מאיר, קרוי המבנה. הפרויקט היה מבוסס על עסקה מורכבת הכוללת הון פרטי והשקעה ממשלתית בעלות של עשרים וחמישה מליון דולר.
מגדל שלום הוקם על מנת לבטא שינוי שרצו לחולל בממשלה ובעירית תל אביב דאז. המטרה הייתה להפוך את אזור דרום תל אביב למתחם עסקי-ראשי של המדינה. המבנה יועד למספר מטרות כגון מרכז עסקי (משרדים), חנות כלבו גדולה, מרכז תרבות, לונה פארק, בתי קפה, מוזיאונים ועוד.
כיום הבניין משמש למשרדים וכולל בתוכו מפלס מסחר. בשנת 2003 החלה הסבת כמה מקומותיו העליונות למגורים. בקומות אלו מתוכננות להבנות דירות יוקרה שינצלו את מיקום המגדל, נוף הים והסמיכות לשכונת נווה צדק ההיסטורית.
מיקומו של מגדל שלום הינו בדרומה של תל אביב, בקרן הרחובות אחד העם - הרצל ומונטיפיורי כאשר כביש עובר תחתיו. המגדל נבנה כשתי חזיתות אשר פונות האחת לדרום והשנייה לצפון. המגדל נבנה על הריסות "הגימנסיה הרצליה", שהיה אחד המבנים המרשימים והייחודיים שנבנו בראשית ימיה של העיר תל אביב. הריסת מבנה אחד על מנת
לבנות אחר במקומו עוררה זעם רב, ובעקיפין הביאה להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרים.
במרוצת השנים הושמעה ביקורת נוקבת כלפי עיריית תל אביב בפרט והממשלה בכלל כי אין היא יודעת לשמר את אתרי המדינה וההיסטוריה שלה. אישים רבים מהאופק החברתי והפוליטי הביעו ביקורת נוקבת כלפי זרות הבניין, בקורת כמו זו של נתיבה הן יהודה אשר תיארה את המבנה כ"הטעות של תל אביב".
כאשר נוסעים היום ברחוב הרצל, לכוון דרום, אל מול המגדל אין אנו יכולים להתעלם מהאפקט המרשים שלו, הנובע ממיקומו. המגדל אינו עומד בצד הרחוב, כמו כל הבניינים האחרים, אלא הציר כולו מוביל אליו, יש שישוו זאת לבזיליקה, מזבח. ישנו ניסיון להעביר חוויה של מעין עלייה לרגל.
המגדל הפך לסמל בתל אביב. קשה מאוד להתעלם ממנו שכן הוא בולט מאוד לעומת הנוף האורבאני סביב נוסף הוא נראה למרחוק, אם זה בעיר עצמה ואם מחוצה לה. הבולטות אשר קיימת בבניין לא תמיד מתקבלת בעין יפה ולעתים גוררת עמה ביקורת לא מעטה, ישנם הטוענים כי המגדל זר לסביבתו. עד לבניית המגדל היה האזור בנוי בסגנון
האופייני לתל אביב הישנה, מבנים אשר הוקמו בתקופת "אחוזת בית". נוסף על כך המבנה גבוה מאוד לעומת הבתים אשר היו מצויים בסביבתו ואשר היו נמוכי קומה, צבעו לבן- שמנת לעומת צבעם הטבעי של אבן ולבני בתי המגורים, המגדל סימטרי מאוד וזוויותיו חדות לעומת הבנייה הפשוטה של שאר הבתים אשר במהלך השנים אף הוסיפו
נדבכים על נדבכים כאפקט התרחבות המבנה.
המבנה היה חדיש בתפיסתו את הסביבה ואת תפקודו בתור מבנה המכיל "עיר שלמה", הוא היה הראשון שנבנה במתכונת של גורד שחקים, היה למגדל הגבוה ביותר במזרח התיכון במשך ארבע עשרה שנה והיה הגבוה ביותר בארץ במשך שלושים וחמש שנה.
כיום המבנה נראה מעט מיושן מול המגדלים שנבנו במרוצת שלושים השנים האחרונות וזאת למרות הראייה החדשנית והמעט אוונגרדית ששררה באותם ימים.
הבניין מלבני ומורכב משורות חלונות אופקיים ומחופה אריחי פסיפס בגוון בז' משני צידיו הרחבים ושורת חלונות אנכית משני צידיו הפחות רחבים.
פרופורציות המגדל, הגובה מחושב בדיוק עם העומק ורוחב הבניין ליצור את האפקט הנכון. ההקפדה על הואריאציות הקטנות בצורניות - הפסים הבולטים והשקועים זה מעל זה; הגג הבולט החוצה. הצבע שלו, נוצר ע"י ריצוף באריחים בצבע שמנת, שהובאו במיוחד מאיטליה.  
גובה המגדל הינו 140 מטר מעל פני האדמה ושיטחו 100000 מ"ר.
המגדל עשוי בטון מזוין ומשקלו 60000 טון. המגדל בנוי משני חומרים עיקריים, בטון מזוין וברזל. השימוש בחומרים אלו בשנות השישים נבע בעקבות התפתחות ועלייה במודעות נושא איכות הסביבה. נושא זה היה בעיצומו בעולם ובישראל נתפס כדבר חדשני.
בניית המגדל החלה מבניית שני פירים תת- קרקעיים אשר הופכים לשני צריחי בטיחות בצידי המגדל אשר מיועדים לשמור על יציבות המגדל ושמירת שלמותו בעת רעידת אדמה או סופה חזקה כגון הוריקן. נוסף, לראשונה בישראל נבנתה קומה אשר רוחבה 20 מ"ר, דבר שהיה נפוץ מאוד בעולם. תכנון שכזה נובע משיקולים כלכליים כגון השקעה
כספית קטנה יחסית בקיר חיצוני וכן מצריך פחות קירור בקיץ וחימום בחורף.
מתוך השאיפה להפוך את המגדל ליחידה עצמאית העומדת בפני עצמה כמרכז עסקי הותקנה מערכת חשמל הפועלת על תחנות טרנספורמציה המספקות אנרגיה חשמלית לכל המבנה. הגנראטורים העצמאיים מבטיחים אי- תלות במערכת אספקת החשמל העירונית ובמידה של ניתוק הזרם הם מסוגלים לפעול באופן אוטומטי ועצמאי.
מערכת מיזוג האוויר מספקת תנאי אוורור ולחות נעימים לאורך כל ימות השנה בעזרת מערכת חדישה. על כל מפקחת מערכת בקרה משוכללת הפועלת בתוך המגדל 24 שעות ביממה.
המצפה אשר נבנה בסמוך לקומת הגג נבנה תחילה כחלל אדריכלי פתוח לגמרי האמור לאחד את האדם עם הטבע והנוף.
מצידו השני של המצפה הוצבו מוכ"כמים של בסיס חיל הים אשר היו ממונים על איתור חפצים וספינות חשודות אשר ניסו להיכנס לחופי תל אביב. הבסיס עדיין קיים אך במתכונת שונה.
ההכנות לרכבת תחתית לא זרזו את הקמת הרכבת התחתית בתל אביב וייעוד זה נשאר מיותם, המצפה נסגר בשנת 1999 עקב פתיחתו של המצפה במגדל העגול במגדלי עזריאלי ולנוכח ירידה מתמשכת במספר המבקרים. בעבר פעל במגדל מוזיאון השעווה היחיד בישראל, אך גם הוא נסגר עקב בעיות כלכליות.
אט אט התרחקה המטרה הראשונית של המבנה ממימושו העכשווי עקב גדילת העיר והתזוזה של אנשי העסקים לכיוון המרכז.
אדריכלי המגדל הושפעו משלושה גורמים עיקריים שהתרחשו בעולם באותה תקופה.
הראשון היה עלייה במודעות איכות הסביבה והעניין בנושא, ההשפעה השנייה הייתה סגנון הברוטליזם אשר השתייך לזרם המודרניזם אשר פקד את אדריכלי העולם והשלישית הייתה הסגנון הבינלאומי אשר היווה מסגרת לגישות שונות, מהן הברוטליזם).
הברוטלים, הוא אחד הביטויים לאדריכלות המודרנית. סגנון זה רווח בעולם ובישראל בשנות החמישים והשישים והוא מתאפיין במונומנטליות ובשימוש בבטון חשוף ליצירת אסתטיקה של משטחי קירות חיצוניים ופנימיים המתקבלים ממרקמים שונים של יציקות הבטון. בנייני ציבור ובנייני דירות רבים שנבנו בעולם השתמשו בסגנון זה.
נראה כי גישה זו התאימה לאדריכלים אשר פעלו בארץ באותה תקופה. חשיפת החומר וגסות העיצוב, ובעיקר מרקם יציקה בתבניות העץ התאימו לתנופת הבנייה ולרוח החספוס שזיהו בחברה הישראלית.
אחד העקרונות הנוספים המנחים בשיטה זו הוא ההתאמה של המבנה לצרכים האורבאניים של הפרט. מגדל שלום אם כי לא במובן של מגורים אלא במובן של תעסוקה ביקש ליצור יחידת עסקים כחלל אחד אשר כולל בתוכו את כל צרכיו של הפרט. במגדל שלום אנו מוצאים כי הריכוזיות והחיסכון במקום ובקרקע הם שעמדו לנגד עיני האדריכלים וזהו
האלמנט אותו שאבו מהברוטליזם בעוד שברוב המבנים בארץ כפי שציינתי קודם נתנו יותר דגש לשימוש בבטון החשוף וליצירת אסתטיקה של מרקמים.
איכות הסביבה, היוותה מגמה אשר החלה לקראת שנות החמישים והשישים. היה רצון ליצור ולבנות כאשר במקביל ישנה שמירה על הסביבה ואף השתמשות בה.
החלה ההבנה כי ישנם חומרים שאינם מתכלים והשימוש בהם עלול לגרום נזק כבד בעתיד, נכתבו מחקרים שונים על שכבת האוזון והשפעתה. במקביל התפתחה המודעות כי ישנם חומרים תעשייתיים העוזרים ליציבות המבנה ועשויים לתרום לשימור המצב הסביבתי. ההשפעה של איכות הסביבה הגיע באיחור לארץ, אך ניתן לראות כי היא גרמה לאדריכלי
"מגדל שלום" לפתח ממשק רעיוני ובו השימוש בחומרים יעזרו להעביר את הרעיון העומד מאחורי בניית המבנה. דוגמא לכך ניתן לראות בשימוש יעיל ומופחת בקרקע, תוך כדי עידוד חיסכון ומניעת פגיעה בלתי הפיכה במשאבי טבע. הרצון לשמר את משאבי הטבע נראה גם בתכנון הקירות כך שלא יהיה צורך בהפעלת עזרים חשמליים לקירור ולחימום
המבנה. שימוש בחומר כגון בטון מזוין יעיל מפני נזקי הטבע אשר עתידיים להתרחש.
הסגנון הבינלאומי הנו אסכולה אמנותית אשר טוענת כי הצורה באה בעקבות התפקוד. הצורה ההולמת את התפקוד היא הצורה היפה ביותר. באדריכלות ניתן לראות זאת על ידי שימוש בצורות גיאומטריות פשוטות, עיצוב נטול עיטור, ההפשטה, והנאמנות לחומר.
ניתן לראות במגדל שלום את הצורה המאוד פשוטה ונקייה של המבנה, צורה גיאומטרית של מלבן נטול עיטורים מיוחדים, מאוד פונקציונליסטי בהגדרתו, ובמטרתו. חלק גדול של היופי הוא השילוב של כל כך הרבה אפשרויות אשר טומן בחובו בניין אחד.
כאשר באים להשוות את מגדל שלום למבנים אחרים אשר השפיעו על בנייתו מוצאים כי אפשר להשוות את מגדל שלום למספר מבנים ובכל אחד נמצא את נקודות הדמיון, אך אני מבקשת להשוותו אולי לאחד המבנים אשר עמדו לנגד עיניהם של האדריכלים אשר תכננו את מגדל שלום. המבנה אליו אשווה את מגדל שלום הוא "יחידת המגורים" במרסי של
לה- קורבוזיה.
"יחידת המגורים" הוקמה בשנת ארבעים ושבע בהזמנת ממשלת צרפת. הבניין מהווה את אחד מאבי הטיפוס של הבנייה הציבורית למגורים. הבניין בנוי מבטון חשוף בבנייה מתועשת. הוא מתנשא לגובה של ארבע עשרה קומות, ישנן שלוש מאות שלושים וארבע דירות בבניין ושני רחובות פנימיים וגינת גג פיסולית. יחידת המגורים כוללת בתוכה
אזור קניות, מעונות יום ובתי ספר ומשמש למעשה כמעין יחידה שלמה.
למרות שמגדל שלום הנו מבנה ציבור אשר הוקם למשרדים ולא לבתי מגורים כמו "יחידת המגורים" ישנו דמיון רב בין השניים. שני המבנים בנויים בהשפעת הברוטליזם, פשוטים, בעלי צורה גיאומטרית. שניהם מבקשים להוות יחידה אחת אשר תיתן מענה לכלל צרכי הפרט אם זה בתי קפה, מוזיאונים ותחבורה אשר משרתים את העסקים בתל אביב
ואם מעונות היום ובתי הספר אשר מבקשים לשרת את בתי המגורים במרסי. שני המבנים עושים שימוש בקומת הגג כחלק התכנון המבנה, ושניהם מכילים במבנה רחובות (באחד רחובות פנימיים ובשני רחובות אשר מתחברים לסביבה האורבאנית). שני המבנים בנויים על עמודים, ולשניהם סגנון של חלונות מאורכים אשר מוטבעים בתוך מסגרת בטון,
הבטון מצל על החלונות.
"גם בערים אחרות בעולם , ישנו "האייקון" של המודרניות, גורד השחקים שהכניס באמצע המאה ה-20 את האדריכלות המודרניסטית, הדור החדש. זה היה דור של זריקת המסורת "המיופייפת" לטעמם של אירופה הקלאסית; דור של פונקציונאליות, של בנייה זולה עבור כולם, של פשטות חמורה - קווים ישרים, בלי עיטורים. גם במקומות אחרים
הרסו בניינים היסטוריים כדי להכניס את "העולם החדש", וגם פה. הגימנסיה הרצליה, בית הספר הראשון ופנינה אדריכלית הוחרב ופנה את מקומו למגדל שלום הצעיר. לפעמים הפונקציונאליות גם משרתת מטרות אמנותיות." (בתוך המאמר "הבניינים הגבוהים בישראל". עמיר נהרי).
ביבליוגרפיה:
המרכז להכרת תל אביב.
פדן יחיעם, (2003). מדריך הרחובות תל- אביב יפו, תל- אביב.
אלחנני, א' (1998). המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20. משרד הביטחון - הוצאה לאור, תל אביב.
קונדה ברכה, (1994). אדריכלות הסגנון הבילאומי. תל- אביב.
עמיר נהרי, "הבניינים הגבוהים בישראל", אתר אינטרנט: http://www.e-mago.co.il/e-magazine/buildisra.html, תאריך כניסה: 19.2.2006

תגים:

אביב · שימור · אתרים · גימנסיה · אדריכלות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אדריכלות של המאה ה-20 - מגדל שלום בת"א", סמינריון אודות "אדריכלות של המאה ה-20 - מגדל שלום בת"א" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.