אלימות במשפחה כגורם לנוער בסיכון

תקציר העבודה:

המשפחה היא מכשיר לתחלופה חברתית ולה השפעה מכרעת על בניית אישיותו של הילד. התיאוריות הפסיכואנליטית והסוציולוגית מדגישות את חשיבותה לתהליכים אלו. בכל משפחה קיימים משברים ולחצים, אלא שבמשפחה הבריאה הינם זמניים בלבד ואילו במשפחה הדיספונקציונלית הם נוטים להיות כרוניים ולהוביל לפתרונות בדרך אלימה. האלימות מוגדרת כמעשה או מחדל של מבוגר כלפי ילד, הגורם או יכול לגרום לילד נזק פיסי או רגשי, ולפגוע בהתפתחותו. האלימות באה לידי ביטוי בהתעללות פיזית או בהזנחה. הסיבתיות לאלימות מוגדרת כאינטראקציה בין 4 גורמים : מאפייני ההורים, מאפייני הילדים, הסיטואציה ורמת התמיכה. קיימים שלושה סוגים של גורמים סיבתיים: ראשוניים, משניים ומזרזים החוברים להם יחדיו ויוצרים הצטברות המוצאת את ביטוייה בסופו של דבר בפגיעה בילד. התעללות בילדים היא לא משבר קצר טווח בחייו של ילד, יש לה השלכות הרסניות על תחומים שונים בהווה ובעתיד. ההשלכות באות לידי ביטוי בתחום הפסיכולוגי, פיסי, התנהגותי, לימודי-אקדמי, בינאישי ובתחום התפישה העצמית. בנוסף הילד חווה טראומה כתוצאה מההתעללות, או מזדהה עם הדמות המתעללת בו. כל הגורמים וההשלכות בהרכבים שונים, עשויים להוביל להתנהגות הפוגעת בראש ובראשונה בנער עצמו וגם בסביבה בה הוא חי, וכפועל יוצא מכך לאי הסתגלות המובילה לסיכון. נוער בסיכון הוא נוער בגילאי 10-17 העלול להימצא במצבי סיכון פיסיים, נפשיים או רוחניים. בהגדרת הסיכון נכללת אבחנה בין גורמי סיכון, סימני סיכון, התנהגויות סיכון ותוצאות סיכון, כאשר מזוהים שישה גורמים העשויים לנבא התנהגויות ומצבי סיכון בקרב בני הנוער. חוקרים נוטים לחלק את אוכלוסיית הסיכון על פי קריטריונים שונים, בדרך כלל לפי רמת הסיכון השונה. למצבי הסיכון השפעות הרסניות המובילות רבים מבני הנוער לניתוק ולנשירה הספר, בריחה מהבית ופנייה לעבריינות.

העבודה תסקור את השפעת דפוסי אלימות במשפחה כגורם לבני נוער בסיכון. הפרק הראשון יציג את חשיבות המשפחה להתפתחות התקינה של הילד, מהי משפחה בריאה ומהי משפחה דיספונקציונלית ואלו משפחות מועדות לאלימות. הפרק השני יגדיר מהי אלימות פיזית והזנחה במשפחה ויסקור את השלכותיה על הנער או המתבגר. הפרק השלישי, ידון בתופעת נוער בסיכון, גורמיה סימניה והשלכותיה.

תוכן עניינים
תקציר
מבוא
המשפחה
אלימות במשפחה
נוער בסיכון
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

אדר ד' (1997). התעללות מינית בילדים והשלכותיה על גיל ההתבגרות. מתוך ח' דויטש (עורך), התעללות בתקופת הילדות והשלכותיה בגיל ההתבגרות - לקט הרצאות. (עמ' 11-25). ירושלים: מכון סאמיט.
אילון, א', כדורי ת' (1996). "בין שני בתים" עבודה קבוצתית עם ילדי גרושים. מניתוק לשילוב,7, 38-46.
אילון, ע' (1999). התעללות בילדים במשפחה. ירושלים: מכון הנרייטה סולד.
אליצור, א' (1997). הפרעות פסיכיאטריות בילדים ומתבגרים. מתוך ח' מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. (עמ' 472-475). פפירוס: אוניברסיטת תל אביב.
גיבור ח', גרניאק מ' (1996). אלימות מהי וכיצד נבנתה תוכנית להתמודד עם התופעה. מניתוק לשילוב, 7, 59-65.
דאוד-נורסי, ס', למב, מ' וסטרנברג ק' (1999). השפעת אלימות גופנית במשפחה על הסתגלות ילדים בבית הספר. מגמות, מ(1), 72-102.
המועצה הלאומית לשלום הילד (2004). ילדים בישראל - שנתון סטטיסטי. ירושלים: המרכז למחקר ופיתוח.
להב, ח' (1999). נוער בשולי החברה, התופעה ודרכי ההתמודדות. מדינת ישראל: משרד החינוך התרבות והספורט, מינהל חברה ונוער.
להב, ח' (2000). נוער בסיכון - התופעה בפרספקטיבה. מניתוק לשילוב, 10, 3-12.
להב, ח' (2004). תופעת הנשירה ממערכת החינוך - הויכוח על המספרים ומי משלם את המחיר. מניתוק לשילוב, 12, 11-23.
לוגסי, ש' (1991). אלימות במשפחה נגד ילדים. צוהר לבית-הסוהר, 2, 21-28.
לוין, ש' (1996). החוק נחלת הכלל. חברה ישראלית להכשרה מקצועית בע"מ. נתניה.
מלמד, א' (1999). המשפחה: ערש או הרס ילדיה. קרית ביאליק: אח.
נבו, ת' (1999). תופעת בני נוער בורחים וחסרי בית. מניתוק לשילוב, 9, 58-69.
סנדרוביץ', ש' (2002). כושר ההשתנות של בני נוער - מתיאוריה למעשה. מניתוק לשילוב, 11, 35-47.
פסטרנק, ר' (1994). המעגל הראשון: המשפחה כמחנכת - חממה או מלכודת?. תל אביב : איתאב.
צימרין, ח' (1985). ילדים מוכים: בעיה רבת פנים. פפירוס: אוניברסיטת תל אביב.
קרסון ר', בוצ'ר, ג', ומינקה ס' (1998). פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים. האוניברסיטה הפתוחה.
שגיא, ש', דותן, נ' (2001). משאבי התמודדות של ילדים שנפגעו במשפחתם. מגמות, מא(1-2), 218-235.
תכנית האב הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון בישראל, (1998). משרד העבודה והרווחה, לשכת מנכ"ל המשרד, ירושלים.
תכנית האב הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון בישראל, (2003). משרד העבודה והרווחה, לשכת מנכ"ל המשרד, ירושלים.
Benton, S. A. (1993) Dysfunctionnal families: recognizing overcoming their effects. Kansas State university.
Dryfoos, J. G. (1996) Adolescents at risk: shaping programs to fit the need. Journal of negro education, 65(1), 5-18.
Figley, C. (1990). Treating stress in families. New York: Brunner/Mazel.
Frazee, C. (2000) Abuse of children with disabilities. National Clearinghouse of family violence, 6, 85-97.
Freud, A. (1936). Identification with the aggressor. Writings, 2, 109-121.
Hay, T. (1997) child abuse and neglect overview paper. National Clearinghouse of family violence, 3, 97-104.
Kirk, A. A. (1993). Are youth at risk?. Journal of extention, 31(3), 13-21.
Latimer, J. (1998). The consequences of child maltreatment: A reference guide for health practitioners. National Clearinghouse of family violence, 4, 205-230.
Lewis, D. (1992). From abuse to violence: psychophysiological consequences of maltreatment. Journal of the American academy of child and adolescent psychiatry, 3, 92-115.
Martin. H. P. (1982). Abused children - what happens eventually. Ney York: Brunner/Mazel. 154-169.
Perry, B. D., Mann, D., Palker-Corell, A., Ludy-Dobson, C., Schick, S. (2002). Child physical abuse. In D. Levinson (Ed.), Encyclopedia of crime punishment (pp. 197-202). Sage publications, thousand oaks.
Resnick, G., Burt, M. R. (1996). Youth at risk : definitions and implications service delivery. American journal of orthopsychiatry, 66(2), 172-188.
Ryan, E. M. (2004). Identification with the aggressor: How crime victims often cope with trauma. FBI law enforcement bulletin, 73(8), 52-57.
Siegel, L, Senna, J. (1997). Juvenile Delinquency. New York: West.
Stott, D. H. (1950). Delinquency and human nature. The Carnegie United Kingdom Trust, Dunfermline, fife.

תגים:

התעללות · ילדים · מוכים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אלימות במשפחה כגורם לנוער בסיכון", סמינריון אודות "אלימות במשפחה כגורם לנוער בסיכון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.