היישום אינו מחובר לאינטרנט

שימוש במכשירים פיננסים כאמצעי הגנה בשוק המטח בישראל: היבטים תיאורטיים ואמפיריים

עבודה מס' 064317

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: העבודה מתארת את שוק המעו"ף בבורסה לני"ע בת"א ואת הסיבות העיקריות לחוסר השכלול בשוק ההון בישראל.

4,964 מילים ,7 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

למרות שבמבט כללי אפשר לומר כי משוואת ה- PUT CALL PARITY חלה גם בשוק ההון הישראלי, כמו בשווקים אחרים בעולם, ניתן למצוא בבדיקה קצת יותר פרטנית מספר לא מבוטל של סטיות גדולות יחסית מהשוויון הנ"ל, המעידים על חוסר שכלול בשוק ההון בישראל.
חלק מהסיבות להפרשים הנ"ל נבעו מהמצב הספציפי אליו נקלע שוק המעו"ף בתקופה הנדגמת (כמובן בהשפעת גורמים מיקרו-כלכליים ופוליטיים שקרו במשק באותה תקופה), אך ללא כל ספק ישנם גורמים כבדי משקל הנעוצים במבנה הבורסה ובשיטות המסחר הנהוגות בה.
הסיבות העיקריות לחוסר השכלול בשוק ההון בישראל, כפי שעלו בעבודה זו, הן:
מחזורי מסחר נמוכים יחסית (מחסור בשחקנים בשוק המעו"ף), מסחר לא סימולטני הן במניות והן באופציות, בעיות והגבלות במכירה בחסר.
הבורסה מנסה להתמודד עם הבעיות שהוזכרו וכאמור מתוכננת להתחיל לפעול בקרוב שיטת מסחר חדשה אשר תהיה ממוחשבת וסימולטנית ואמורה לפתור את בעיית שיטת המסחר.
בד בבד עם כניסה מסיבית יותר של משקיעים, בעיקר זרים לבורסה בת"א ועם יישום דו"ח ועדת ברודט, יתכן ותיפתר בעיית חוסר השכלול במסחר בעתיד.

תוכן עניינים:
הקדמה-גורמים המשפיעים על השוק
שיטת המחקר
בדיקה אמפירית
סיכום ומסקנות
מקורות

קטע מהעבודה:

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שוק המניות הוא כמובן הריבית, שבאה בעיקבות שיעור האינפלציה.
רמת האינפלציה היתה בישראל נמוכה יחסית עד לתחילת שנות ה70-' לאחר מלחמת יום כיפור ועקב משבר הדלק, התבצעה התאמת האינפלציה באופן הדרגתי לרמות של 36% לשנה (ב1974-77-) כ- 84% לשנה (1978-1980) ו- 127% לשנה (בשנים 1981-83). בשנות השמונים עלתה שוב האיפלציה ובשנות התישעים חזרה לרמה של ONE DIGIT.
מאמר העוסק בהשפעות אינפלציוניות הוא המאמר של (1987)YOKKO DON. המאמר בודק השפעות מקרו כלכליות, כגון מיסים, השפעת אינפלציה חזויה על שוק המניות.

מקורות:



מבוא
שימוש במכשירים פיננסים כאמצעי הגנה בשוק המטח בישראל: היבטים תיאורטיים ואמפיריים
ראשי פרקים
1. הקדמה-גורמים המשפיעים על השוק
מבוא
המסחר באופציות

המסחר באופציות מתנהל בין השעות 1030 ל 1600.
השלב הראשון חל בשעה 1030 או 1100, בכפוף להחלטת דירקטוריון הבורסה. המסחר בשלב הפתיחה מתנהל עפ"י סדר קבוע מראש, בו נסחרות תחילה אופציות שתאריך המימוש שלהן הוא הקרוב ביותר, ובהן תחילה אופציות שמחירי המימוש שלהן נמוכות ביותר ולאחריהן אופציות עם מחירי מימוש גבוהים יותר. לאחר מכן נסחרות אופציות שתאריך
המימוש שלהן הוא הבא הקרוב ביותר לפי הסדר הנ"ל, וכן הלאה.
בשלב השני, שחל מיד לאחר תום השלב הראשון, נסחרות האופציות בזה אחר זה לפי הכרזות חברי הבורסה ולא לפי סדר קבוע מראש. בשלב זה יהיה גודל מזערי של עסקה באופציה, כפי שיקבע דירקטוריון הבורסה מעת לעת.
השלב השלישי הוא מסחר הנעילה, שהוא מסחר סידרתי בדומה לשלב המסחר הראשון.
תנודת המחיר המורכב באופציה תוגבל ככלל ל- 10% ממדד המעו"ף, אולם בימי המסחר הראשון והאחרון של האופציה, וגם במקרים בהם לא מוגבלת תנודת השערים של מרבית מניות מדד המעו"ף, תותר תנודה בלתי מוגבלת גם באופציות הכתובות עליו (באישור דירקטוריון הבורסה).
הקדמה-גורמים המשפיעים על השוק
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שוק המניות הוא כמובן הריבית, שבאה בעיקבות שיעור האינפלציה.
רמת האינפלציה היתה בישראל נמוכה יחסית עד לתחילת שנות ה70-' לאחר מלחמת יום כיפור ועקב משבר הדלק, התבצעה התאמת האינפלציה באופן הדרגתי לרמות של 36% לשנה (ב1974-77-) כ- 84% לשנה (1978-1980) ו- 127% לשנה (בשנים 1981-83). בשנות השמונים עלתה שוב האיפלציה ובשנות התישעים חזרה לרמה של ONE DIGIT.
מאמר העוסק בהשפעות אינפלציוניות הוא המאמר של (1987)YOKKO DON. המאמר בודק השפעות מקרו כלכליות, כגון מיסים, השפעת אינפלציה חזויה על שוק המניות.
נמצא:
1.קשר שלילי בין אינפלציה חזויה לרמת מחירים של שוק המניות הצפויה.
2.אנשים רוצים לראות בורסה יותר גבוהה באי ודאות אינפלציונית.
3.במחקר לא נמצאה מובהקות "לאפקט דרבי" (על מיסים) על פי נוסחת פישר לשערי מניות בתנאי אי וודאות.
המאמר דן ראשית בנוסחת פישר ובתוצאותיה ולאחר מכן דוחה את הנוסחא ומביא מסקנות מעצמו.
הנוסחא הבסיסית בה הוא משתמש מכפילה את גורם מחיר אי הוודאות בשוק המוכפל בשונות משותפת של המחיר, והמחיר פחות המחיר הממוצע כפול אחוז ההשקעות במניות מוכפל בשונות המחיר.
בשלב הבא הוא מפריד את גורם אי הוודאות של האינפלציה מגורם אי הוודאות הכללי מקבל את גורם אי הוודאות במניות.
משוואת פישר הסטנדרטית טוענת ששער התשואה הנומינלי יכול להתאים את עצמו לנוסחא של ריבית ריאלית עם צפיות לאינפלציה. נושא "העושר", שהוא הבסיס לדיון, גורס כי צפיה לעליית האינפלציה מעבירה את הנכסים לנכסים צמודים או לנכסים אחרים שיש צפיה לעליית מחירים.
הוא מניח כי משוואת פישר אינה יכולה לשלב יחד את דחיית הסיכון ואת אי הוודאות. אם לא היתה אי וודאות במשוואתו ואם למשקיעים לא היה איכפת מסיכון, משוואת פישר היתה עובדת.
כמו כן מוכיח דוקו כי צפיות אינפלציוניות אינם גורם בלתי תלוי וצריך לנטרל ממנו השפעות שונות כגון שוק המניות עצמו, ואת זה הוא בודק אמפירית בחלק השני של המאמר.
הבדיקה שלו היא לשנים 1980-5, חודשית, לגבי האינפלציה הצפויה מול התשואה הצפויה מהבורסה. את הצפיות לאינפלציה הוא מודד ע"י חילוק חודש אחד בחודש הקודם,מוכפל במכפלת סטיות התקן של האינפלציה. את המדד הזה הוא גוזר ומקבל הפרשים שניים לצפיות לאינפלציה.
הבדיקות בוצעו לרמת מובהקות של 10%, 5%, ו1%-. התוצאות הסטטיסטיות מראות שההשפעה של האינפלציה הצפויה על התשואה הנדרשת הינה שלילית רק כאשר המדד של האינפלציה חושב לפי נוסחת פישר.
התוצאות היו כולן מובהקות- F סטטיסטי גבוה- 4 כמעט בכל המיקרים ורמת ההסבר R2 הינה בסביבות ה30%-; דרבין ווטסון בסביבות 1.9.
בדיקה נוספת היא הבחנה בין ציפיות לאינפלציה מול ציפיות לדפלציה. התוצאות היו שונות כאשר דפלציה אין לה השפעה מובהקת על ההשקעות.
(1981)PAMA מראה את הקשר בין אינפלציה צפויה לבין שיעורי התשואה על המניות. הוא טוען כי מ1953- ועד ימנו התוצאות מראות כי קיים קשר שלילי. הסיבה לפי דעת רוב החוקרים היא בגלל הגדלת השונות בשיעורי התשואה הריאליים ולא בהקטנת שיעור התשואה עצמו, היות והשונות היא מרכיב חשוב בהערכת סיכון ההשקעה.
PAMA השתמש בשיטת הריבועים הפחותים על כמה משתנים לרמות מובהקות של 95%: כמות הכסף, שער הריבית הריאלי והתוצר לאומי, שיעורי האינפלציה הצפויה ושונות ההשקעה. ההנחה שלו היא כי היחס השלילי בין שערי המניות לבין האינפלציה הוא בשל הצפיות. תשואות חיוביות באות בשל משתנים חיוביים המשפיעים על הבורסה ואילו תוצאות
שליליות לגבי תשואות המניות הינן תוצאה של יחס שלילי בין אינפלציה לפעילות כלכלית.
התוצאות האמפיריות של המודל נחזות להיות טובות. ישנן הוכחות ששיעור התשואה קשור חיובית למדדים של תפוקה לאומית וכד'. כמו כן נמצא בבדיקות אמפיריות מתאם שלילי בין אינפלציה לפעילות כלכלית המוסברת ע"י תאוריות הביקוש לכסף. יותר מכך, המתאם בינהם חזק יותר ומובהק.
ממצא חשוב ומרכזי לדעת PAMA הוא כי הציפיות לאינפלציה משפיעות יותר כאשר בסיס האינפלציה מוטה ולא כאשר האינפלציה עצמה גואה.
(1983)GU LTEKIN מדבר במאמרו על הקשר בין אינפלציה צפויה לשערי המניות בבורסה וכתוצאה של התשואות אותם הן מניבות. הוא מוכיח כי משוואת פישר המראה את השפעת הציפיות מלמדת יותר על העתיד מאשר על העבר.
מחקרים קודמים לו הראו כי היחס בין אינפלציה לשערי המניות שלילי אולם כולם השתמשו בנתונים מהעבר ולא בנתונים צפויים, כלומר ראו מה היו הציפיות בעבר על סמך המשתנים הרלוונטים ואם התנהגו כתוצאה מכך שערי המניות. המחקר משתמש בשיטות של ציפיות העתיד ומוכיח כי הקשר הוא חד חד ערכי ומושלם: כלומר 100%.
המימצאים שלו היו כי אינפלציה לא צפויה (האטה או האצה באינפלציה) יש להם השפעה שלילית חזקה על שערי המניות בבורסה.
שנית, אם דוגמים אמפירית את השוק התוצאות לא מתיישבות עם המודל המפורסם של מודליאני שטען כי בדק את הנושא אמפירית ומצא כי בזמן אינפלציה לא צפויה רווח השוק הוא הרווח הנומינלי, כלומר משקיעים מפסידים את מלוא המדד. בכל מקרה המאמר מוכיח כי למרות שהתנהגות המניות אינה אחידה, ההתנהגות כלפי האינפלציה אחידה.
יש לציין את שיטת המדגם שלו שהיתה שונה משל כל האחרים. את האינפלציה הצפויה הוא לא בדק ע"י חילוק מדד אחד במדד הקודם לו אלא חילוק של 12 מדדים החולפים ב6- המדדים שלפניהם וכך קיבל ציפיות לטווח ארוך.
אשר לכמות הכסף ורמת מחירי המניות. (1964)SPRINKEL משווה את כמות הכסף והשינויים בה לרמת מחירי המניות. הוא מוצא כי יש השפעה לכיוון הגדלת השערים בפיגור של כ15- חודש וצפיה לירידה לאחר כחודשיים של מדיניות מוניטרית מצמצמת.
הוא לא בדק את הנושא סטטיסטית ולכן קיימות במחקרו בעיות הגדרה (אילו מהשינויים בכמות הכסף ומדד מחירי המניות הם אכן נקודות תפנית); לא ברור השינוי במדד מחירי המניות; לא ברורה קביעת הממוצע.
כלומר על פי מחקרו ניתן לאמר כי על סמך נתוני העבר ניתן ללמוד על התפתחות שוק המניות בעתיד ואולם ניתן גם לאמר כי אינפורמציה מהעבר לא תועיל לחיזוי העתיד שכן כל מידע חדש מתורגם מיידית למחיר המניה (שוק יעיל).
COOPER ו- (1974)PESANDO ערערו על קביעה זו. COOPER טען שמדד מחירי המניות מקדים את הגדול בהצע הכסף ולא להיפך.
(1974)COPPER בחן את נושא הקשר בין מחירי מניות וכסף תוך בדיקת ההנחה ששוק ההון הוא יעיל. הוא טען ששיעור השינוי מיוצג טוב יותר ע"י השינוי במחיר המותאם לדיבידנד מאשר השינוי במחירה בשוק בלבד. בעבודתו האמפירית קשר את התשואה לשיעור השינוי בכמות הכסף שלפני ועד 6 חודשים לאחר התקופה הנבדקת. הוא קיבל קשר
חלש בין תשואת המניות ושיעור השינוי בכמות הכסף. כמו כן הגיע למסקנות הר"מ:
1.שיעור השינוי בהיצע הכסף אינו קשור בשינויים צפויים בתשואת המניות (כלומר ההתאמה בוצעה כבר קודם).
2.תשואת המניות קשורה בו זמנית לשנויים בלתי צפויים בהיצע הכסף, או לשינויים צפויים בעתיד.
תיאורתית ממצאים אלו עיקביים עם הנחת שוק הון יעיל המניח שהציבור חוזה חלק מהשינויים בהיצע הכסף ומתרגם אותם מיידית למחירי המניות, לפני שהשינוי בכסף מתרחש בפועל.
(1972)HUMBURGER KOCHIN הניחו כי לכמות הכסף אין השפעה ישירה על רמת מחירי המניות אלא השפעה עקיפה בלבד, דרך שער הריבית ורמת הסיכון. הם הסתמכו על נוסחת הניכיון כאשר הניחו שהדיבידנד הצפוי הוא פרופורציונאלי לרווחים הצפויים.
תאוריית תיק ההשקעות אומרת ששינויים בשוק המניות מעלים את הסיכון, ככל שהם מתואמים היות ופועלים בו זמנית עם שינויים במקורות הכנסה אחרים וכל שתנודות במקורות אלו גדולים יותר הסיכון גדל. למרות שבתיאוריה אין הוא מדבר על משתנים כלכליים ברור שתזוזה בשוק המניות, שנגרמה ע"י שינוי בהיצע הכסף, קרוב לוודאי
מתואמת עם שינויים בנכסים אחרים ואולי גם עם הכנסה מעבודה. לכן שינויים בערך ההון הנגרמים ע"י שינויים בהיצע הכסף הם בעלי השפעה שולית חזקה ותורמים להעלאת פרמיית הסיכון הנדרשת ע"י המשקיעים.
מעבר לכך, השינויים במלאי הכסף מהווים מסביר עיקרי לתנודות הכלכליות ובעקיפין ישפיעו על פרמיית הסיכון. ככל שהשתנות הכסף גדלה, גדלה גם אי הוודאות הכלכלית אותה פרמיית הסיכון וכתוצאה מכך יורדים מחירי המניות.
בסיכום המאמר המחברים טוענים שמימצאיהם אינם מחזקים את ההשערה שלכסף יש השפעה עקיפה בלבד. הם מצאו שלכסף יש השפעה ישירה על מדד מחירי המניות.
(1974)PE RSANDO בדק את התרומה של המודלים לעיל ומכניס גם את אלמנט הסיכון ואי הוודאות, ולכן, לפי דעתו המודלים לעיל לוקים בחסר.
(1977)KRAFT KRAFT טוענים שאין קשר בין היצע הכסף ושינוי בהיצע הכסף לבין שער הניכיון לאג"ח ורמת מחירי המניות. עבודתם באה לחזק את הנחת שוק ההון היעיל ואומרת ששינויים בכמות הכסף בעבר ובהווה אינם משפיעים על מחירי המניות. בפועל לא נמצאה מגמה עיקבית אחידה לסיבתיות ולכן התקבל אישור נוסף לחוסר יכולת
היצע הכסף להסביר ולחזות את מחירי המניות. לדעת המחברים גם כאשר התוצאות הסטטיסטיות מצביעות על קשר סטטיסטי חזק אין הדבר מעיד בהכרח על קיום קשר סיבתי בין המשתנים.
המכשירים הפיננסים
2.3 מחיר האופציה
מחיר האופציה בתקופת חייה תלוי במחיר נכס הבסיס, הזמן לפקיעה, שער הריבית חסר סיכון, חוקי כלכלה של ביקוש והיצע, ותנודתיות נכס הבסיס. גורמים אלו משפיעים באופן שונה על אופציות CALL ואופציות PUT. ביום פקיעת האופציה, לעומת זאת, מחירה תלוי בשני אלמנטים בלבד: מחיר המניה (נכס הבסיס) ומחיר המימוש.

להלן סקירה קצרה של השפעת כל אחד מפקטורים אלו על אופציה CALL ועל אופציה PUT.
2.3.1 מחיר נכס הבסיס הנוכחי ומחיר המימוש
לגבי אופציה CALL - ככל שמחיר המניה גבוה יותר ביום הפקיעה ערך האופציה גבוה יותר. הסיבה לכך היא שהתמורה נטו גבוהה יותר. ככל שמחיר המימוש גבוה יותר, ערך האופציה נמוך יותר, מאותה הסיבה.
לגבי אופציה PUT - מחיר אופציה מסוג זה יורד ככל שמחיר המניה עולה. הסיבה הינה שהתמורה נטו קטנה. מחיר האופציה יעלה ככל שמחיר המימוש גבוה יותר והסיבה היא גידול בתמורה נטו.
2.3.2 זמן לפקיעה
לגבי אופציה CALL - ככל הזמן לפקיעה ארוך יותר, מחיר האופציה גבוה יותר. לכך שתי סיבות: ראשית, ככל שהזמן עד לפקיעה ארוך יותר תנודות מחיר המניה הצפוי במועד הפקיעה גבוהות יותר. בנוסף לכך, ככל שמועד הפקיעה רחוק יותר, הערך הנוכחי של מחיר המימוש נמוך יותר.
לגבי אופציה PUT - לפקטור זה שתי תוצאות מנוגדות לגבי מחירה של האופציה. ככל שהזמן ארוך יותר, קיימת אפשרות לתנודות גדולות יותר בשערי המניה ולכך כאמור השפעה חיובית על מחיר האופציה, אך באותו זמן הערך הנוכחי של התקבול (מחיר המימוש) נמוך יותר, ולכך השפעה שלילית על מחיר האופציה .

2.3.3 שער ריבית חסרת סיכון
לגבי אופציית CALL - ככל ששער הריבית המתאים לאורך חיי האופציה עולה, מחיר האופציה עולה, וזאת בשל אופי מהות האופציה: רכישת אופציה זו מהווה בעצם קניית נכס הבסיס בשני תשלומים: התשלום הראשון הוא מחיר האופציה היום, והתשלום השני הוא מחיר המימוש המשולם במועד המימוש. עליית שער הריבית חסר הסיכון מקטינה את
הערך הנוכחי של התשלום השני, לפיכך רוכש האופציה מוכן להגדיל את התשלום הראשון (מחיר האופציה) בעקבות הקטנת התשלום השני.
לגבי אופציה PUT - גם במקרה זה הערך הנוכחי של מחיר המימוש יורד עם עליית שער הריבית חסר הסיכון אך באופציה זו לאלמנט זה השפעה שלילית על מחירה.
2.3.4 חוקי כלכלה של ביקוש והיצע לאופציה
במציאות, מחיר אופציה עלול לעתים להשתנות מסיבות שמקורן בחוסר השכלול של השוק, ושהשפעתן מסובכת ביותר. השפעת הביקוש וההיצע נובעת מגורמים שונים כגון:
עמלות, חוקי המס, בטחונות, מאפיינים של התפלגות התשואה של המניה (להוציא סטיית תקן), הגישה לסיכון של המשקיעים והציפייה לעליה/ירידה של מחיר המניה והמאפיינים האחרים שלה, ותנאים מאקרו-כלכליים ופוליטיים השוררים במשק ומקרינים על שוק ההון.

2.3.5 התנודתיות של נכס הבסיס
לגבי אופציה CALL - ככל שרמת תנודתיות נכס הבסיס (הנמדדת בסטיית תקן) עולה, מחיר האופציה עולה מכיוון שהפסדי מחזיק האופציה ( LONG ) מוגבלים לגובה הפרמיה ששילם, וגידול בתנודתיות לא תגדיל אותם. מצד שני, פוטנציאל הרווח של בעל האופציה גדל עקב עליה בתנודתיות.
לגבי אופציה PUT - בדומה לנאמר לגבי אופציה CALL, ככל שרמת התנודתיות עולה, מחיר אופציה PUT עולה גם כן. כאשר סטיית התקן גבוהה, מחזיק האופציה מרוויח מחד אם מתממשים מחירים נמוכים מאוד של נכס הבסיס, אך אינו מפסיד מאידך מעבר לפרמיה אותה שילם, כאשר נכס הבסיס עולה.
2.4 משוואת ה-put call parity :
תכונות מחירי אופציות נובעות מעקרון הדומיננטיות, אשר לפיו, אם נכס A נותן תמורה בכל מצב עולם אפשרי לפחות כמו נכס B ולפחות במצב עולם אחד הוא נותן תמורה גבוהה יותר מנכס B, הרי שמחירו של נכס A יהיה לפחות בגובה מחירו של נכס B.
ההגיון העומד מאחורי עקרון זה הוא שאם מחיר נכס B יהא גבוה מזה של A, כאשר שניהם נותנים את אותה התמורה, אף אחד לא ישקיע בנכס B, ועם הזמן מחירו ירד.
יש לציין כי אם מחירי הנכסים אינם פועלים בהתאם לעיקרון זה, הרי שיתכנו רווחי ארביטרז'.
ניתן ליצור תיק המשלב שני סוגי אופציות על מנת להגיע לאותה תמורה וזאת על ידי קניית אופציה CALL וקניית אג"ח או מלווה קצר (מק"מ), שמועד פירעונו זהה למועד פקיעת האופציה ומחיר מימושן זהה לסכום הפדיון של המק"מ.
לדוגמא: מק"מ שיתן 300 ש"ח בפדיונו ואופציה CALL עם מחיר מימוש זהה (300). בתום התקופה יקבל המשקיע:
300 + Max (S(T)-300,0) = Max (S(T), 300)
כאשר S(T) הינו ה-SPOT בזמן הפקיעה.

לחילופין, על ידי קניית PUT עם מחיר מימוש 300 וקניית נכס הבסיס מובטחת התמורה:
Max (300-S(T),0) + S(T) = Max (300,S(T))
כפי שניתן להבחין, ערך התיקים הללו זהה בשני המקרים. לפיכך, חייב להתקיים השוויון הבא:
CALL + מק"מ = PUT + נכס הבסיס
בשוק משוכלל משוואה זו ידועה בשם PUT CALL PARITY:
S + P = B + C

כאשר:
S - מחיר בהווה של נכס הבסיס (מדד המעו"ף)
P - אופציה PUT עם מחיר מימוש X
C - אופציה CALL עם מחיר מימוש X
B - שווי מק"מ שביום פקיעת האופציה מניב מחיר מימוש X
על פי הגדרת B:

תגים:

ועדת · ברודט · אופציות · נגזרים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שימוש במכשירים פיננסים כאמצעי הגנה בשוק המטח בישראל: היבטים תיאורטיים ואמפיריים", סמינריון אודות "שימוש במכשירים פיננסים כאמצעי הגנה בשוק המטח בישראל: היבטים תיאורטיים ואמפיריים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.