היישום אינו מחובר לאינטרנט

אנורקסיה ובולמיה

עבודה מס' 064309

מחיר: 302.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת התופעות.

9,544 מילים ,14 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בעבודתנו עסקנו בהפרעות האכילה אנורקסיה נברוזה ובולימיה נברוזה.
ע"י קריאה של ספרים רבים וחיפוש בחומרים שונים העוסקים בנושא נחשפנו לידע נרחב.
בעבודה זו בדקנו תחילה מהי כל הפרעה, נפגשנו עם תיאוריות שונות וגורמים שונים המשלבים בתוכם את האנורקסיה והבולימיה יחד.
בספרות נפגשנו עם סיפורים ומקרים שונים שמהם נוכחנו לראות את התסכול של אותם חולים ועד כמה הגוף השתלט עליהם והקושי שלהם להשתחרר מהשתלטות זו.
עסקנו גם באיתותים ואפיונים של כל מחלה שזה חשוב שהחברה תהייה מודעת וערנית לשינויים המתרחשים באותו אדם שמתחיל לחלות או אדם שכבר נמצא בתוך המחלה, כיוון שאיתור מוקדם והתייחסות בזמן לאותו אדם שבשלבים הראשונים של המחלה יכולים לעזור לו מאוד ואפילו למנוע ממנו "להיכנס" למחלה או אדם שכבר בתוך המחלה אפשר יהיה לעזור לו להשתחרר ממחלה זו ע"י עידוד ושליחתו לטיפול מתאים.
עסקנו גם בסוגים שונים של טיפולים שיכולים לעזור מאוד לאותו חולה - עקב מגוון הרחב של הטיפולים זה מאפשר לחולה לבחור בטיפול המתאים לו, לאישיותו ואם לא מוצא חן בעניו טיפול מסוים יכול לעבור לטיפול אחר, כלומר עקב המגוון הרחב והמודעות של הרפואה בעניין נפתחות דלתות לחולה שבהם יוכל להרפות ולצאת מהמחלה.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע ונתונים
סיכויי החלמה
תיאוריות לאנורקסיה ולבולימיה
גורמים לאנורקסיה ולבולימיה
הגדרה לאנורקסיה ומאפיינים לאנורקסיה
איתותים להיווצרות אנורקסיה
נזקים לאנורקסיה
שיטות טיפול באנורקסיה
היסטורית בולימיה
הגדרות בולימיה
מאפיינים לבולימיה
איתותים להיווצרות בולימיה
נזקים לבולימיה
שיטות טיפול בבולימיה
הבדלים בין אנורקסיה לבולימיה
מטרת השאלון ותוצאותיו
סיפורי מקרה
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

הפסיכואנליזה היא התיאוריה המרכזית בתחום הפסיכותרפיה, החל מהמאה העשרים ועד ימינו פותחו 3 מודלים להבנת הפתולוגיה והנורמאליות בנפש האדם.
1. התיאוריה של הקונפליקט (drive conflict)
2. התיאוריה של יחס האובייקט (object relations)
3. התיאוריה של פסיכולוגיית האני (self psychology )
עפ"י התפיסה הפסיכואנליטית מייצגים הסימפטומים של האנורקסיה הפרעה של ה self וגם אמצעי הגנה הסתגלותיים כנגד המשך ההפרעה.

מקורות:

בחודש הראשון היא שהתה בביתה באשפוז בית, אחר כך התחילה ללכת לבית הספר, אבל חזרה הביתה לאכול ארוחת צהריים, היא עלתה במשקל באופן הדרגתי.
ההורים שיתפו פעולה ותרמו לטיפול לאורך כל הדרך "אנחנו נתמודד עם הבעיות שלנו בשלב מאוחר יותר" אמרו למיכל.
עכשיו אנחנו באים לטיפול בשבילך כדי שתבריאי. את לא צריכה לדאוג לנו, אנחנו לא מתכוונים להיפרד, היה לנו משבר קטן ואת היית עדה לו. אכן סבלת בגללנו, זה לא היה באשמתך. גם ליקוי הלמידה אינו באשמתך וגם לא הופך לנחותה או לחסרת ערך. אנחנו בכלל לא מאוכזבים ממך, ההיפך אנחנו חושבים שאת נהדרת, ומתמודדת נפלא. רק
עכשיו הבנו שהיית לבד עם הקשיים שהתעוררו אצלך בגיל ההתבגרות, ואנחנו רק הוספנו לך מתח נוסף, ובלבלנו אותך לגמרי. אז חשוב שתדעי שאת לא לבד, וכולנו יחד נעזור לך לצאת מהמשבר הזה.
הטיפול במיכל הוא דוגמא לטיפול מרפאתי שהצליח, למרות שמצבה הגופני של מיכל היה ירוד מאוד, תמיכת ההורים הייתה בלתי מסויגת, והם הצליחו לגייס כוחות להתמודדות.
המסר שהעבירו לה היה חד משמעי, ולא היו להם חילוקי דעות לגבי הטיפול. כך הם עזרו לה להבריא, ובהמשך אף להתמודד בהצלחה עם שאלות של גיל ההתבגרות.
במקרה של מיכל אנו רואים שלדימוי העצמי הנמוך של מיכל היו מקורות אחדים : בגלל ליקוי הלמידה מיכל חשה את עצמה פגומה, ושנאה את עצמה.
היא הרגישה אחראית לשלום כולם, וכשהיחסים בבית היו מתוחים ייחסה זאת לעצמה - כמו שכתבנו לעיל גורמים משפחתיים יכולים להיות אחד הגורמים לאנורקסיה.
מיכל אף הושפעה מן העמדה של ההורים כלפי משקל, ואימצה אותה בצורה מוגזמת ומסוכנת - גם כאן אנו רואים את הגורם המשפחתי והגורם החברתי שהשפיע על היווצרות המחלה.
למרות שמצבה הגופני של מיכל היה גרוע היא טופלה רוב הזמן בבית, לא הזדקקה לאשפוז והצליחה להחלים באופן מלא.
הדבר התאפשר מכיוון שבמשפחה של מיכל הייתה התארגנות מהירה וטובה של ההורים.
במשפחה זו לא היו בעיות רקע קשות שהטרידו את החולה או את הוריה, ואותן בעיות שהיו קיימות, נדחו הצדה ואיבדו את משקלן, כדי שההורים יוכלו להתרכז במשימה החשובה שעמדה בפניהם.
מקרה נוסף של אנורקסיה - הוא של אמירה
אמירה הייתה בת 26 כשהגיעה לטיפול, היא הייתה האמצעית בין שלושה אחים - אח הגדול ממנה בשבע שנים, ואחות הקטנה ממנה בשנתיים.
ההורים עבדו קשה מאוד מבוקר ועד ערב. אחיה שימש לה כאב -הוא זה שטיפל בה, הוא שיחק איתה, הוא היה זה שזכר את הבדיחות הקטנות וההברקות שסיפרה כילדה.
מאחר שההורים נעדרו משך כל היום, התקרבו הילדים מאוד. יום אחד בהיותה בת עשר החל אחיה לעשות בה מעשים מגונים. אמירה לא סיפרה לאיש על היחסים עם אחיה, אבל התנהגותה הפכה קיצונית יותר ויותר - היא ניסתה לאותת להורים, שלא ראו ולא שמעו מאומה מעבר לעבודתם ולתלאותיהם.
אמירה הפסיקה להכין שיעורי בית וללמוד לבחינות וירדה מאוד בציוניה, אך האיתותים לא עזרו והיא חדלה ללכת לבית הספר.
התנהגותה הפכה אלימה יותר ויותר, באותה עת גם חלתה אמה במחלה קשה, ואושפזה בבית חולים למשך שבועות אחדים.
בהיותה בת אחת עשרה וחצי, קיבלה מחזור, ואז גם הפסיקה לאכול לחלוטין. היא החלה לרדת במשקל בצורה דרסטית, ומחזור נוסף כבר לא קיבלה. גם בירידה במשקל לא הבחינו הוריה, כי היו כה עסוקים בעצמם.
ירידתה במשקל סימלה את כמיהתה לשוב להיות ילדה קטנה ותמימה, כמו לפני שאחיה התעלל בה.
המכה הקשה ביותר נחתה עליה, כשיום אחד ראתה את אחיה מסתגר עם אחותה הקטנה בחדר . היא הייתה אז בת ארבע - עשרה, והחלה לאכול ולהקיא בלי הפסק. אולם איש לא שמע ולא ראה את זעקתה. ההורים היו מנוכרים זה לזה . האב היה אדיש לכל הסובב אותו, האם חשה שהיא קורבן של החיים, וחיה בעצב ובייאוש מתמיד.
המודל שראו הילדים לגבי קשר זוגי הוא מודל אומלל וריק של הורים שכל אחד בורח לעבודתו. אפילו הילדים לא היוו נקודות קשר ביניהם.
אמירה הרגישה קשר עמוק מאוד לאימה, אליה הייתה מחוברת דרך האומללות. באופן לא מודע הרגישה, שאם תעשה משהו למען עצמה - תפעל בדרך כלשהי כדי להצליח, לעבוד, ללמוד ליהנות מחייה - היא תותיר את אמה לבדה בתוך הביצה האומללה שבה היא נמצאת.
כך בלי להבין או לדעת, היא החלה לרחם על אמה שחייה כה התאכזרו אליה, ואפילו לא סיפרה לה על "המקרה" שקרה עם אחיה, כדי לא לצער אותה. הדרך היחידה שמצאה אמירה לזעוק את זעקתה מבלי לאמלל את אמה עוד יותר - כלומר מבלי לומר מה מציק לה - הייתה להפסיק לאכול. כשגם זה לא הביא לה את תשומת הלב לה נזקקה. כשראתה שאחיה
עושה את אותם דברים נוראים גם לאחותה הקטנה, נזדעקה והחלה להקיא את כל הכאה, הייאוש והשנאה, שלא הרשתה לעצמה להרגיש באופן מודע - כלפי אחיה. כלפי אביה האטום וכלפי אימה. באומללותה המתמדת לא נתנה לאמירה הזדמנות לבטא את כל התחושות הללו. אמירה לא הרגישה את התחושות הללו, היא רק ביטאה אותם בלי מילים דרך
הימנעותה מאכילה תחילה, ובהמשך דרך אכילה והקאה עשרות פעמים ביום.
מקרה נוסף של אנורקסיה הוא המקרה של דפנה
דפנה היא נערה צעירה בת 14, דפנה היא בת זקונים במשפחה בת ארבעה ילדים : שני בנים, שתי בנות. ההפרש בגיל בינה לבין אחותה הבכורה גדול.
מאז ומתמיד היא חיי ההורים רצופי מריבות, אין אהבה ביניהם ומעולם גם לא הייתה.
הם נישאו רק משום שהאם נכנסה להריון ומשפחות ההורים הכריחו אותם להינשא, בעצם, גירושין היו על הפרק כל הזמן מאז הולדת בתם הבכורה.
אחרי הולדת הבן השלישי הפכו החיים הזוגיים לבלתי נסבלים.
האב עזב את הבית לתקופת מה ועבר לגור בעיר אחרת עם אישה שהכיר זה לא מכבר, ואולם, עקב קשיים כלכליים חזר האב הביתה ואשתו קיבלה אותו, באמונה שהמצב ישתפר ובניסיון לשקם את הקשר . - על הרקע הזה נולדה דפנה, בת הזקונים.
עברו שנים אחדות, שוב רצופות מריבות וקשיים, וחיי הזוג עלו על שירטון. המריבות החמירו, האב החליט לעזוב את הבית, ושוב עבר לגור עם אישה אחרת במרחק רב מהבית.
דפנה הייתה קשורה מאוד לאביה, היא הרגישה מצד אחד מאוד עצובה על שהיא מפסידה אותו, מאוד פגועה מכך, ומצד שני הרגישה שהיא מזדהה עם האם הננטשת, ודרך הפגיעה שלה עקב עזיבתו של אביה חשה את פגיעת אמה.
אחיה ואחיותיה כבר עזבו מזמן את בית ההורים וכל אחד מהם בנה לעצמו חיים משלו. אחותה התחתנה וכבר יש לה שני ילדים. אחיה נסע לחו"ל ואחיה השני החל ללמוד באוניברסיטה בעיר אחרת, ורק דפנה הרגישה שהיא זאת שהכי אכפת לה והככי נפגעה מפרידת ההורים.
דפנה החלה לסבול ממצבי רוח קשים. בכתה לעיתים תכופות והאשימה את שני ההורים לסירוגין בפרידה ובפגיעה הקשה שגרמה לה הפרידה.
דפנה שמרה בסוד את פרידת ההורים, התביישה לספר לחברותיה, למרות שהיו כמה הורים גרושים לילדים בכיתתה, היא הרגישה בושה שכך קרה לה.
היא ניסתה לדבר עם אמה על עוד ניסיון לחזור לאביה, שתנסה רק עוד פעם אחת.
גם עם האב, כשהייתה נפגשת איתו, ניסתה לדבר על ליבו שיחזור. היא לקחה על עצמה את התפקיד של המקשרת, מגשרת, מתווכת, תפקיד שלקחה מתוך צרכיה וכמיהתה למשפחה שלמה ומאוחדת.
לאט, לאט החלה להגיש שהתפקיד גדול עליה מדי והיא נכשלת בו שוב ושוב, וכך דפנה שהייתה תמיד נערה חיונית ומוצלחת, שהצליחה ברוב מעשיה, נתקלה פה לראשונה בכישלון צורב, שהיה מאוד משמעותי עבורה.
היא התחילה להתכנס בתוך עצמה, לנתק קשרים עם חברות, לא הייתה מרוצה מהישגיה בלימודים, ואז החלה גם לשנוא את המראה החיצוני שלה - חשבה שהיא שמנה מדי.
תחילה החלה בדיאטה מתונה, אך כשהתוצאות לא סיפקו אותה עברה מהר מאוד לדיאטת "כאסח" ירדה הרבה במשקלה עד שהפסיקה לאכול כמעט לחלוטין, איבדה כל שליטה ואושפזה.
ההורים הוזעקו ונזעקו, הם החלו להיות מאוד עסוקים במחלה של דפנה, במצבה הפיזי והרגשי.
דפנה התחילה להרגיש שהנה, שוב ניצחה במאבק שלה, הנה הצליחה גם בתפקיד חייה, במשימה הגדולה להחזיר את הוריה לחיים המשותפים, אך הניסיון כשל, הניצחון היה מר מאחר שהשליטה שהרגישה דפנה במצב הייתה שליטה מדומה וגם רגעית בלבד.
הנושאים המשמעותיים במקרה של דפנה הם דימוי עצמי, שליטה והפרדות.
לדפנה לא הייתה הזדמנות לעשות ספרציה נכונה בילדות והיא נשאבה לתוך בעיות ההורים,ולכן לא יכלה להיפרד מהם ומהבעיות שלהם.
עזיבתו של אביה, שהיה דמות נערצת בעיניה, פגעה מאוד בדימוי העצמי של דפנה. על מנת להתמודד עם תחושות הנחיתות וחוסר המשמעות שהתעוררו בה, הייתה דפנה חייבת להוכיח את עצמה שהיא כן שווה, שהיא טובה יותר מכל אחיה, אחיותיה, חברותיה, שלהן התביישה לגלות את האמת, שאבא עזב אותה ואת אימה. היא הייתה חייבת להצטיין
במשהו מעל ומעבר לכל מי שסביבה.
מבחינת השליטה - הבעיות בבית ופרידת ההורים היו אירועים שלא היו בשליטתה, דברים שקרו נגד רצונה וקרעו אותה, כאבו לה מאוד - סיטואציה שמאוד מתאימה לתיאוריה של פסיכולוגיית האני על ידי שליטה באכילתה כך הרגישה - היא הולכת להחזיר לעצמה את כל מה שנלקח ממנה ברעידת האדמה הזו.
סיפור מקרה של בולמית -
שרה היא בת למשפחה במצב סוציו אקונומי קצת גבוה מהממוצע, יש להם עסק משפחתי,היא הינה בת יחידה עם חמישה אחים (בנים) במשפחתה. לשרה יש שני אחים מעליה ושלושה אחים מתחתיה.
שרה טוענת שקיבלה תשומת לב רבה ממשפחתה, כל מה שרצתה קנו לה,לא החסירו ממנה דבר - "הרי אני בת יחידה". אך לטענתה הכול התחיל כשהיא הייתה בגיל 17 בשיא הפריחה שבהתבגרות שלה, נולד לה אח (האחרון בבנים), הוא נולד עם כליה אחת שדבר זה גרם לפאניקה רבה במשפחתה, אימא הייתה רוב הזמן בבית החולים, אחיה הגדולים היו
נרתמים לעזרה בעסק המשפחתי כיוון שהאימא לא נמצאה הרבה בבית והאבא היה דמות פחות בולטת בכל מה שקורה.
כשהאימא והתינוק חזרו הביתה לאחר שהות ממושכת בבית חולים, שרה החלה להרגיש שהכול סובב סביב האח הקטן שנולד, ובנוסף אימא נהייתה עצבנית יותר, חסרת סבלנות, רוב הזמן עייפה וחסרת מצב רוח.
אימא ציפתה ממני שאעזור לה עם "הילד החדש" ולימדה אותי כיצד מזריקים לו אוכל ובכלל כיצד מטפלים בו היא החליטה שאני גדולה וצריכה לעזור לה בכל מה שקורה עד אפילו ללכת להביא לו את התרופות מביה"ח." נשבר לי מהכול, זה לא ששנאתי את אחי הקטן אלא פשוט הרגשתי שכולם השתנו לי, זה כבר לא אותו משפחה ולא אותה אימא .
לא היה לי עם מי לדבר על זה, לא היה לי למי לפנות.
בארוחות משפחתיות (שזה היה קורה לעיתים רחוקות מאוד) לא היה לי חשק לאכול, אימא הייתה מפצירה בי "תאכלי משהו את צריכה לגדול ולהתפתח", אך אני הייתי טועמת קצת ואז קמה בתירוץ שאני צריכה להתקלח כי אני יוצאת עם חברות, במקלחת לא באמת הייתי מתקלחת הייתי רוצה להוציא את כל מה שיש בתוכי "לא צריכה את האוכל שלכם",
הייתי אומרת לעצמי ותוך כדי מכניסה לעצמי אצבע לגרון ומנסה להוציא את הכול, בהתחלה לא הייתי כ"כ מצליחה אבל מפעם לפעם "השתפרתי". מאז הייתי מנסה להתחמק מארוחות יחד עם המשפחה כי הרגשתי שאני לא רוצה כלום מהם, אמרתי לעצמי אני יכולה להסתדר לבד וכאשר אף אחד לא היה נמצא בבית(שזה היה קורה לעיתים קרובות מאוד)
הייתי "מפצה" את עצמי בארוחות גדולות ועסיסיות במיוחד, אך תמיד אח"כ הייתי נגעלת מעצמי ואז הייתי נגשת לשירותים ופשוט מוציאה הכול - דרך הקאה.
תהליך זה היה חוזר על עצמו פעמים רבות במשך השבוע במשך תקופה ארוכה כמעט שנה. התחלתי לשנוא את עצמי, היה נמאס לי מהכול, לא היה אכפת לי מהלימודים, מכלום. אימא התחילה להרגיש "שנעלם" מזון רב מהארונות והחלה לשאול שאלות את האחים האחרים, אם והם מלווים לחברים אוכל?, אם עשו מסיבה בבית?(הרי היא בקושי הייתה
בבית, לכן לא ידעה על המתרחש בבית). וכולם אמרו לה שהם עצמם בקושי בבית, אז אין להם מושג על מה היא מדברת.
אימא התחילה לשאול גם אותי שאלות ואני הייתי מנסה להתחמק ממנה וכשהיה לי קשה לעמוד מולה ולשקר הייתי צועקת עליה ומסתגרת בחדר ובוכה ומחכה ללילה לפצות את עצמי "בארוחה טובה". אימא סוף סוף החלה להרגיש שמשהו השתנה בי וניסתה לדבר על ליבי, מה קורה לי, מה עובר עלי, עד שנשברתי וסיפרתי לה הכול.
אימא ביקשה ממני שאלך לטיפול בביה"ח והיא לא תגלה לאף אחד ואפילו תהיה איתי.
לאחר שכנועים רבים הסכמתי (הרי בתוך תוכי רציתי בקרבתה של אימי). אושפזתי בביה"ח כיוון שמערכות בגוף שלי החלו להידרדר(המחזור חודשי שלי לא היה סדיר בכלל) ותוך כדי קיבלתי טיפול פסיכולוגי יחידני . השהות בביה"ח היה לסירוגים לתקופה של חודשיים והטיפול הפסיכולוגי המשיך עוד חודשיים (סה"כ ארבעה חודשים).
הטיפול היחידני עזר לי מאוד, הרגשתי שבעצם אף אחד לא עשה לי משהא בכוונה. היום אני הכי אוהבת והכי קשורה לאח הקטן הזה שבגללו או אפילו בזכותו עברתי תהליך אומנם לא פשוט ולא מאחלת אותו לאף אחד אבל הכרתי את החולשות שלי ואת עצמי בכלל. כיום אני נשואה ובתהליכים מתקדמים של הריון." (אחת הבנות מהמכללה שהסכימה
לספר לנו את סיפורה)
סיפור מקרה של בולמית -
"כשהתחילה הבולימיה הייתי בת שלוש עשרה. תמיד היה לי דימוי עצמי נמוך. כשההפרעה השתלטה, התחלתי לאבד הכול, היכולת להסתכל על עצמי בצורה אובייקטיבית, תחושת ה'אני', פרספקטיבה חיובית על החיים, וחשוב מכל, הרצון לחיות. בגיל שש עשרה, המחלה השתלטה כליל ובגיל שבע עשרה הפסקתי לבקר בבית הספר וכל מה שעשיתי כל היום
היה לכתוב ביומני שאינני רוצה דבר אלא מוות. נפשי התערערה כמעט לחלוטין ורוחות שבתוכי השתלטו עלי. יכולתי לחשוב רק איך לשים קץ לחיי.
למרבה המזל, ידידי ומשפחתי חשפו את מצבי, וקיבלתי עזרה. התחלתי לראות את פגי קלוד פייר ומצאתי בה מישהי שבאמת הבינה אותי ואת מצבי. עברתי תהליך קשה של רכישת חוסן, בטחון עצמי, ותחושת ה'אני'. עכשיו אני בת עשרים ואחת וזכיתי שוב בנשמתי,בביטחוני העצמי, וברצוני לחיות. אני אוהבת את החיים ומעריכה כל הנאה שהם
מזמנים לי. אני אוהבת לחיות בלי שהתחושה השלילית הזאת תדבק בי כל הזמן. פעם, אנשים היו מסתכלים לתוך עיניי ומספרים לי כמה עצובות ומרוחקות הן נראו. כשאנשים מסתכלים בעיני היום, הם אומרים שהן קורנות, כמוני. החיים בהחלט ראויים לחיות אותם, ועכשיו אני יודעת מה יש לי להציע לעולם הזה, לאנשים שסביבי, כמו גם
לעצמי."
סיכום
בעבודתנו עסקנו בהפרעות האכילה אנורקסיה נברוזה ובולימיה נברוזה.
ע"י קריאה של ספרים רבים וחיפוש בחומרים שונים העוסקים בנושא נחשפנו לידע נרחב.
בעבודה זו בדקנו תחילה מהי כל הפרעה, נפגשנו עם תיאוריות שונות וגורמים שונים המשלבים בתוכם את האנורקסיה והבולימיה יחד.
בספרות נפגשנו עם סיפורים ומקרים שונים שמהם נוכחנו לראות את התסכול של אותם חולים ועד כמה הגוף השתלט עליהם והקושי שלהם להשתחרר מהשתלטות זו.
עסקנו גם באיתותים ואפיונים של כל מחלה שזה חשוב שהחברה תהייה מודעת וערנית לשינויים המתרחשים באותו אדם שמתחיל לחלות או אדם שכבר נמצא בתוך המחלה, כיוון שאיתור מוקדם והתייחסות בזמן לאותו אדם שבשלבים הראשונים של המחלה יכולים לעזור לו מאוד ואפילו למנוע ממנו "להיכנס" למחלה או אדם שכבר בתוך המחלה אפשר יהיה
לעזור לו להשתחרר ממחלה זו ע"י עידוד ושליחתו לטיפול מתאים.
עסקנו גם בסוגים שונים של טיפולים שיכולים לעזור מאוד לאותו חולה - עקב מגוון הרחב של הטיפולים זה מאפשר לחולה לבחור בטיפול המתאים לו, לאישיותו ואם לא מוצא חן בעניו טיפול מסוים יכול לעבור לטיפול אחר, כלומר עקב המגוון הרחב והמודעות של הרפואה בעניין נפתחות דלתות לחולה שבהם יוכל להרפות ולצאת מהמחלה.
אנו כבנות שגילנו סובב סביב גילאי המחלה, רואות חשיבות רבה בחשיפה אל הנושאים שעסקנו בהם וכעת אנו מרגישות יותר בקיאות בנושא וראשינו פתוח יותר לסביבה.
ביבליוגרפיה
בכר .א. הפחד לתפוס מקום, ירושלים : האוניברסיטה העברית, תשס"ב.
גפני שרה, לאוב ברורית ו לביא יעל. "מטפל מאתגר -מטפל תומך : מודל התערבות במשפחות אנורקטיות. בתוך : במשפחה, כרך 35 (1992) 18 - 26
ד"ר רוט.ד. הפרעות אכילה, ראש העין, פרולוג, 1996.
ד"ר שאוס .א. אנורקסיה ובולמיה, הגישה התזונתית לטיפול בהפרעות אכילה קטלניות, נתניה, חותם זהב, 1999
הכנסת - מרכז מחקר ומידע, נעמי מי עמי, הפרעות אכילה בקרב ילדים ובני נוער. 2004
לצר,יעל, מלקטת. הפרעות אכילה, מכון הנרייטה סאלד. ירושלים : אחוה, 1999
מירה דנה, מרלין לורנס. נשים אוכלות את עצמן, תל אביב : הוצאת מודן 1999
מלי קמפנר-קריץ, "איך לנצח את הבולימיה", ידיעות אחרונות.
סמדר קניון, גורמים פסיכו חברתיים המשפיעים על הרגלי תזונה ודפוסי אכילה בקרב בני נוער בישראל, אוניברסיטת בן גוריון עבודת M.A1997.
פרנש.ב., התמודדות עם בולימיה, תל אביב, הוצאת אח בע"מ, 1989
צ'ישינסקי אורנה, לצר יעל. "הפרעת אכילה בולמוסית - תת קבוצה של השמנת יתר או של בולמיה נרבוזה?" בתוך: הרפואה כרך 142, חוב' ז (יולי 2003) ע"מ 544 - 549 .
קאפמן, מרדכי, "הפרעות חד רעיוניות : תהליכי התפתחות ודרכי טיפול - המקרה של אנורקסיה נרבוזה" בתוך : במשפחה, כרך 40 (1998) עמ' 46 - 58.
קלוד פייר .פ. השפה הסודית של הפרעות אכילה, תל אביב, אריה ניר, 1998.
ריצ'רד א.גורדון, "אנורקסיה ובולימיה-אנטומיה של מגיפה חברתית" תל אביב,הוצאת אח בע"מ, 1991
נספחים
שאלון
אנא סמני X בטור המתאים ביותר לדעתך, לשאלות כלהלן:
אף פעם.
לעיתים רחוקות
לפעמים
לעיתים קרובות
לעיתים קרובות מאוד
תמיד
1. מפחידה אותי המחשבה, שאני עלולה להיות שמנה.
2. נמנעת לאכול כשאני רעבה
3. חושבת על אוכל.
4. התנסיתי בזלילה תוך הרגשה שאיני לחדול
5. חותכת את האוכל לפיסות
6. מודעת לכמות הקלוריות במזון
7. נמנעת במיוחד מאכילת מזון עשיר בפחמימות .
8. מרגישה שאחרים היו מעדיפים לו אכלתי יותר.
9. מקיאה לאחר הארוחה.
10. חשה רגשות אשמה לאחר אכילה.
11. מוטרדת מרצוני להיות יותר רזה.
12. בעת התעמלות חושבת על שריפת קלוריות.
13. אחרים חושבים שאני רזה מדי.
14. מוטרדת מהמחשבה שיש לי עודפי שומן בגופי
15. מבלה יותר זמן מאחרים בארוחה.
16. נמנעת לאכול מזון עשיר בסוכר.
17. אוכלת מזון דיאטטי.
18. מרגישה, שאוכל הינו מרכז חיי.
19. עומדת בפני פיתוי בענייני אוכל.
20. מרגישה שאחרים לוחצים עלי לאוכל.
21. מקדישה מדי הרבה זמן במחשבה לאוכל.
22.מרגישה אי נוחות לאחר אכילת דברי מתיקה
23. מעסיקים אותי עניני דיאטה
24. מעדיפה, שקיבתי תהיה ריקה
25. נהנית לטעום מאכלים חדשים עשירי קלוריות
26. יש לי דחף להקיא לאחר ארוחות.
תודה על שיתוף הפעולה
הכנסת - מרכז מחקר ומידע, נעמי מי עמי, הפרעות אכילה בקרב ילדים ובני נוער. 2004
יעל לצר, הפרעות אכילה , ירושלים: אחווה, 1999 (ע"מ 24-27)
שם ,ע"מ 6.
ד"ר דינה רוט, הפרעות אכילה, ראש העין, פרולוג, 1996 (ע"מ 18-19)
סמדר קניון, גורמים פסיכו חברתיים המשפיעים על הרגלי תזונה ודפוסי אכילה בקרב בני נוער בישראל, אוניברסיטת בן גוריון עבודת M.A1997.
שם ע"מ 6, (ע"מ 39)
כיום מקובל להשתמש במדד BMI - Body Mass Index , המבוסס על היחס בין משקל לגובה.
ריצ'רד א.גורדון, "אנורקסיה ובולימיה-אנטומיה של מגיפה חברתית", תל אביב, אח בע"מ, 1991 , ע"מ 36
ברברה פרנש , התמודדות עם בולימיה , תל אביב, אח בע"מ , 1989 , ע"מ 26
שם עמוד 6 (ע"מ 40)
מלי קמפנר-קריץ , "איך לנצח את הבולימיה", ידיעות אחרונות.
שם עמוד 17.
שם ע"מ 9.
דנה מירה, לורנס מרלין, "נשים אוכלות את עצמן", תל אביב, הוצאת מודן, 1999. ע"מ 49-51
שם, עמוד 28
בכר.א. הפחד לתפוס מקום, ירושלים, האוניברסיטה העיברית, תשס"ב .
31

תגים:

אכילה · אנורקסיה · בולמיה · הפרעות · נרבוזה · נרווזה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אנורקסיה ובולמיה", סמינריון אודות "אנורקסיה ובולמיה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.