היישום אינו מחובר לאינטרנט

קפה נטו

עבודה מס' 064254

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ניתוח מסכם של תפיסת ומיצוב המותג.

3,995 מילים ,5 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
חלק א'
מאפייני המותג
אסטרטגיה שיווקית
אסטרטגיית כיסוי השוק
אסטרטגית המיצוב
אסטרטגיית המיתוג
סביבה תחרותית של המותג
ניתוח S.W.O.T
שלב במחזור החיים בו נמצא שוק המוצר
צרכני המותג
חלק ב'
ניתוח מפה תפיסתית
ניתוח מפה אסוציאטיבית
עולם תוכן, דימויים וסגנון חיים של המותג
ניתוח מסכם של תפיסת ומיצוב המותג
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

פערים בין המיצוב בפועל של המותג כפי שמצאנו לבין כוונות, רצונות או הצהרות הפירמה
אכן קיימים פערים בין המיצוב בפועל של המותג לבין אסטרטגיית המיצוב של "קפנטו". המותג שם דגש רב על טיב ואיכות המוצרים, מחיר אטרקטיבי, שירות אמין וידידותי. במפה התפיסתית שערכנו (נדגיש שוב שמדובר במדגם לא מייצג), המותג קיבל ציונים די טובים, למשל באווירה ובמגוון מוצרים, אך ציון נמוך בשירות לקוחות, מה שלמעשה מהווה סתירה עם רצונות וכוונות המותג. כמו כן במפה האסוציאטיבית שערכנו המיצוב שהחברה מנסה ליצור לא הוטמע בפועל בתודעת הלקוחות. לא עלו אסוציאציות שקשורות למיצוב איכותי ,נישתי שאותו "קפנטו" מנסה לייצר. האסוציאציות שעלו דנו בנושא קפה ומרכיביו ולא ב"קפנטו" כמותג, דבר שככל הנראה קשור לשם המותג

מקורות:

הרשת ולכן לספק טוב מובטחת פעילות עסקית רבה אצל כל סניפי הרשת המתרחבת
(ישנה כוונה לפתוח 3 סניפים נוספים כל שנה).
סביבה תחרותית של המותג
המתחרים העיקריים של "קפנטו" הינם רשתות בתי הקפה האחרות שפזורות בארץ כגון: ארקפה, אילן'ס, ארומה, קופי בין, קפה הלל, אספרסו בר, לחם ארז וקפה ג'ו.
בשוק פועלות מספר רב של חברות המוכרות קפה, דבר אשר מקטין את כוח המיקוח של החברה מול הלקוח ,מחירי הרשת הם נמוכים יחסית לטיב המוצרים והשירות ולכן נוצר כאן יתרון תחרותי אל מול המתחרים.
ניתוח S.W.O.T
הנישה של "קפנטו" מאופיינת בכמה פרמטרים אשר מבדילים אותה מבתי העסק הקיימים שלכאורה מציעים תפריט דומה:
עוצמות
התמחות בקפה ומוצרים נלווים ברמת מקצועיות גבוהה מאוד.
"קפנטו" ייחודי במובילות בתחום השירות ואיכות המוצרים שהוא מציע לצרכן.
מחירי בית הקפה נחשבים נמוכים יחסית לאופי המוצרים המוצעים ונקבעים בצורה אחידה בכל הרשת.
כל חודש דואגים להציע מוצר חדש לקו המוצרים והנטייה היא לשתף את קהל הלקוחות בבחירה של מוצרים מועדפים. יש נטייה למתחרים להעתיק מוצרים חדשים של בית הקפה לאור ההצלחה שהם זוכים לה (לדוגמא הסנדוויץ' הבגדדי שזכה לגרסה משלו אצל ארקפה בדמות הסנדוויץ' העיראקי).
חלק מרשת בתי קפה בפריסה רחבה- יתרון לגודל.
מוצרים באיכות גבוהה.
ייצור עצמי- הקטנת התלות בספקים.
חדשנות- מוצרים חדשים באופן תדיר(אחת לחודש יוצא מוצר חדש).
מודעות גבוהה לשירות ללקוח.
מחירים עממים אשר בולטים לנוכח השירות ואיכות המוצרים הגבוהים.
חולשות
תדירות תחלופה של עובדים יחסית גבוהה.
מותג לא מספיק ידוע.
איומים
מתחרים- סניפי המתחרים ממוקמים בסמוך לסניפי הרשת.
פיתוח מוצרי קפה להכנה ביתית ("נסטלה", "עלית") פגיעה במוצרים אשר נקנים בסניף לשימוש ביתי.
מיתון- פוגע בצריכת מותרות.
הזדמנויות
בתי קפה סמוכים לא מציעים התמחות רק בקפה ולכן לא שייכים לנישה הרצויה של בית "קפנטו".
מסע פרסום במדיות: טלוויזיה, שילוט חוצות, מתן חסויות ועיתונות.
יציאה מהמיתון- הזדמנות להגברת צריכה בקרב לקוחות קיימים ופוטנציאלים.
הנהלה צעירה ודינאמית אשר חותרת להרחבה של הסניף בהרמוניה שיתופית עם שאר סניפי הרשת.
נתח שוק משוער בקטגוריה
עד לפני 4 שנים היו לרשת "קפנטו" 20 סניפים שמחציתם נסגר עקב ניהול כושל ולא עקב ירידה בהכנסות כתוצאה מהמיתון, כך לדברי שלמה פאש מנכ"ל הרשת :" בתחילת הדרך התפרסנו מהר, ונתנו הרבה זיכיונות. לאחר מכן, גילינו שעשינו טעות מבחינת הזכיינים והמיקומים, ולכן החלטנו לסגור את סניפי הזכיינות שלא היו מוצלחים.
בתוך שלוש שנים סגרנו 50% מהסניפים, והיום כולם רווחיים. אנחנו מחזיקים 10 סניפים, מתוכם 6 בזכיינות ו-4 בבעלות מלאה".
חרף המיתון של שנת 2002 -2004, ענף בתי הקפה הצליח לשמור על יציבות בהכנסותיו, בין השאר הודות לפתיחת סניפים מואצת בקרב כמה מהרשתות הפועלות בענף, כך עולה ממחקר של כלכלני חברת המחקר ביזנס דאטה ישראל (BDI). מנתוני המחקר, ההכנסות של בתי הקפה בשנת-2004 היו 3-2.5 מיליארד שקל, ההכנסות צפויות להיות דומה או
גבוהות.כלכלני BDI מציינים, כי היציבות בהכנסות בענף מקורה בשתי סיבות: אומנם, המצב הביטחוני הירוד פגע בביקוש בענף, אך מצד שני, דווקא המיתון במשק הוביל לעלייה במספר המבקרים בבתי הקפה, במקביל לירידה במספר המבקרים במסעדות. זאת בין היתר מאחר שבתי קפה מציעים בילוי זול יותר ממסעדות. לפי נתוני BDI,
כ-50%-40% מבתי הקפה בישראל ממוקמים באזור המרכז (תל אביב וגוש דן). בתל אביב לבדה פועלים כ-35%-25% מבתי הקפה בישראל. בין אזורי הפעילות העיקריים של בתי הקפה, מציינים ב-BDI את מרכזי ההיי-טק (כמו הרצליה פיתוח ומתחם רמת החייל), אזור ה"סיטי" של תל אביב (שדרות רוטשילד, יהודה הלוי, שנקין, אחד העם), וכמה
רחובות ראשיים כמו יהודה המכבי ובוגרשוב. גם בקניונים ניכרת פעילות בתי קפה שוקקת חיים.
מנתוני BDI מתברר כי "ארומה", היא הרשת הגדולה ביותר בענף המפעילה 30 סניפים- בעיקר באמצעות זכיינים. הרשת השנייה בגודלה, לפי מספר הסניפים, היא "לחם ארז" המפעילה 12 בתי קפה והשלישית היא "ארקפה", המפעילה 10 סניפים (חלקם בזכיינות). בנוסף, מפעילה "ארקפה" חמישה דוכנים למכירת מוצרי מאפה. באותה קבוצה נמצאת
"קפנטו", שגם לה 10 סניפים כרגע, לכן נתח שוק משוער ביחד עם ארקפה והוא השלישי בגודלו.שיעור הרווח הגולמי הממוצע בבתי הקפה גבוה יותר על פי רוב משיעור הרווח הגולמי הממוצע במסעדות. לפי נתוני BDI, שיעור הרווח הגולמי בבתי קפה, נאמד ב-70%-65% מההכנסות. ב-BDI מסבירים כי בתי הקפה נוהגים לתמחר חלק ממוצריהם
במרווחים גבוהים במיוחד.עם זאת, כלכלני BDI מוסיפים כי למרות שיעור הרווח הגולמי הגבוה, בתי הקפה מתמודדים בשנים האחרונות עם עלייה בהוצאות התפעוליות, בשל הוצאות אבטחה המתייקרות; שיפור וההתמקצעות בהכנת משקאות קפה, הדורשת הכשרת עובדים והשקעה בעיצוב על רקע התחרות הגוברת.ב-BDI מציינים כי על אף התרחבותן של
רשתות בתי הקפה, בתי קפה פרטיים רבים נקלעו בשנתיים החולפות לקשיים כלכליים, וחלקם אף נסגר. נתונים נוספים מראים כי שיעור הפתיחה והסגירה של בתי הקפה בישראל הוא מהגבוהים במשק. בנוסף, שיעור בתי הקפה השורדים בענף נמוך במיוחד. על פי רוב, בתי הקפה השורדים מנוהלים היטב, ומושתתים על בסיס נאמן של לקוחות
קבועים.
מדיניות שיווק של מתחרים
מדיניות השיווק של המתחרים לא שונה בהרבה מן המדיניות של "קפנטו", שכן אנו רואים פרסומים בעיקר בעיתונות ובשלטי חוצות, ללא פרסום בטלוויזיה. עיקר השיווק של בתי הקפה הוא מפה לאוזן, ברגע שאנשים אוהבים את המקום, הם מייצרים נאמנות למותג ומדברים בשבחו באוזני חברים ויוצאים איתם לשם. לכן מדיניות השיווק דומה
והשוני הוא בשיווק הויראלי, מי שמצליח בדרך הזו למשוך עוד לקוחות. כמו כן השוני הוא במוצרים שיש לכל סניף, לדוגמא תפריטים מיוחדים ומגוונים, תחום בו ל"קפנטו" יש יתרון בולט.
שלב במחזור החיים בו נמצא שוק המוצר
כפי שתיארנו מקודם, הענף בשנה הקרובה אמור לייצר הכנסות דומות ואף גבוהות ממה שייצר בשנה האחרונה. לכן השוק עדיין צומח וזאת ניתן לראות לדוגמא אצל רשת ארומה, שפתחה כ-10 סניפים נוספים בשנה האחרונה. גם "קפנטו" אמורה לפתוח שני סניפים חדשים בקרוב כשאחד מהם אמור להיפתח בצוותא עם "צומת ספרים", כלומר הרשת,
בדומה למיצוב שלה, מנסה להיות חדשנית לא רק בתפריט אלא גם בסניפים שהיא פותחת. המטרה היא לייצר משהו ייחודי שיגרום ללקוחות להיכנס דווקא לסניף הזה. לכן אסטרטגיית המותג מתאימה לשלב זה, שכן המותג בדומה לשוק מנסה לגדול ולהתפתח ותוך כדי כך להציע דברים חדשים וייחודיים.
צרכני המותג
"קפנטו" עונה על הצרכים של הצרכן המודרני בעל ההכנסה הבינונית פלוס בכך שהוא מספק סביבת בילוי יוקרתית עם אווירה נעימה ומוצרים באיכות מעולה.
הצרכים הללו לא נולדו רק בארץ אלא ישנה מגמה עולמית בתחום צריכת הקפה האיכותי, במהלך השנים האחרונות, אשר נחשב לאחד התחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בענף המזון בעולם.
הסיבה לכך נעוצה בחיפוש ההולך וגובר של הצרכן המערבי, המפונק, אחרי מוצרי איכות ורווחה. התוצאה היא מעבר משיעור צריכה נמוך ביותר של קפה איכותי (כ-5% מסך תצרוכת הקפה), לשיעור צריכה של 30% ויותר מסך השוק. כלומר, שוק הקפה אומנם לא גדל אך חל מעבר בתוכו ממוצרים פשוטים למוצרי "איכות ואנינות".
בעשר השנים האחרונות, אומץ הקונספט של בר קפה במדינות מערביות שונות וביניהן ישראל. הקונספט מבטא את "תרבות האספרסו- בר", אשר בה לקפה תפקיד מרכזי והתפריט מלבדו מצומצם. באיטליה, הנחשבת כבר כמה עשרות שנים למולדת הקפה המודרני המשובח, קיימים עשרות אלפי אספרסו-ברים הפזורים בכל קרן רחוב ומשמשים כמקום מפגש
חברתי.
על פי מגמות הניכרות בעולם, חל תהליך של שינוי בסגנון חיים שתכליתו היא שהייה מרובה יותר מחוץ לבית וביקור תכוף יותר במקומות בילוי בכלל ובבתי קפה בפרט.
ביקור בבתי קפה הפך בישראל לנורמה תרבותית. על פי סקר של מכון "מיחשוב" קרוב ל- 70% מהישראלים מבקרים בבתי קפה לפחות פעם בחודש. וקרוב ל- 32% עושים זאת לפחות פעם בשבוע. תכיפות הביקורים הגבוהה ביותר התגלתה בקרב צעירים בגילאי 18- 24, ש- 26% מהם מבקרים בבתי קפה לפחות 2- 3 פעמים בשבוע.
קהל הלקוחות של המותג הוא מגוון ביותר מילדים קטנים שבאים עם המשפחה ועד אנשי עסקים בגילאי ה-60 פלוס שבאים לסגור עסקה או סתם לשתות קפה משובח.
רוב הלקוחות הם מאזור המרכז ובשבתות, לדוגמא בסניף הארנה שפתוח, מגיעים לקוחות מכל רחבי הארץ שבאים לראות את הים של הרצליה וליהנות מהפעילויות היזומות שנערכות במתחם.
הסניף מתאים את עצמו אל קהל הלקוחות מבחינה של אווירה:
בבוקר כאשר יושב קהל יותר מבוגר ישנה מוזיקה שקטה ורגועה שאפשר לדבר ולשמוע אחד את השני ובערב כאשר מגיע קהל צעיר יותר ישנה מוזיקה קצבית.
ארוחות הבוקר נבנו לפי דרישה של קהל הלקוחות הקבוע ותושבים אחרים מאזור המרכז אשר באים לפחות פעמיים ביום.
בערבי שישי ישנה הדגשה על המשקאות האלכוהוליים לקהל היעד הצעיר עם קוקטיילים מיוחדים של הסניף.
חלק ב'
ניתוח מפה תפיסתית
המפה התפיסתית נבנתה על פי דעותיהם של 15 אנשים להם חילקנו את שאלון המחקר (ראה נספח א'). בתחילה הצגנו בפניהם 6 קריטריונים שלדעתנו חשובים בבחירת בית קפה, וביקשנו מהם לציין את רמת החשיבות של כל קריטריון עבורם, בסולם של 1 עד 7. הקריטריונים היו: מחיר, איכות קפה, מגוון מוצרים, שירות, מיקום ואווירה. לאחר
מכן בחרנו את ארבעת המשתנים שזכו לציון הגבוה ביותר. במקרה זה נבחרו מגוון מוצרים, שירות, מיקום ואווירה (כמפורט בנספח א'). לארבעת הקריטריונים הללו בנינו שתי מפות תפיסתיות דו ממדיות עם שני משתנים על כל מפה, כשהשתמשנו בערכים הממוצעים של כל משתנה.
קפנטו
ארקפה
אילן'ס
ארומה
קופי בין
קפה הלל
אספרסו בר
קפה ג'ו
קפה אידיאלי
7
6
5
4
3
2
1
אוירה 7 6 5 4 3 2 1
פעמים רבות הבחירה האם לשתות בבית קפה מסוים, נובעת משיקולים של מיקום, אוירה, סביבה חברתית ועוד. לא רק הארומה קובעת.
בית הקפה האידיאלי זכה בציונים של 6.4 באווירה ו-6.2 במיקום, לפי מפה זו ניתן לראות שבית הקפה הקרוב ביותר לבית הקפה האידיאלי מבחינת המשתנים הללו הוא קפה הלל, שזכה לציונים של 6.6 באווירה ו-6 במיקום. "קפנטו" נמצא במקום השלישי, עמדה לא רעה עם ציונים של 6 באווירה ו-5.6 במיקום. כלומר על מנת להגיע לבית הקפה
האידיאלי עליו להשתפר קצת באווירה אך בעיקר במיקום. לפי דעת הנשאלים במחקר שלנו הוא אינו ממוקם במספיק מקומות אטרקטיביים. קפה ג'ו ואספרסו בר, בשתי מפות התפיסה זכו לציונים נמוכים לכן ניתן לומר שהם לא נמצאים באותה רמה עם "קפנטו" מבחינת הצרכנים ולכן אינם נחשבים למתחרים ישירים בשלב זה. ניתן לראות שחוץ מקפה
הלל שקרוב לבית הקפה האידיאלי, שאר בתי הקפה, מלבד קפה ג'ו ואספרסו בר, צמודים האחד לשני, כשל"קפנטו" יש יתרון קל על פני השאר. לכן במקרה זה חשובה מדיניות המותג, של פתיחת סניפים ייחודיים לדוגמה, שכן כל דבר שיבדל את בית הקפה ויעשה אותו קצת שונה מבחינת אווירה ומיקום, יגרום לו לפתוח פער משאר המתחרים.
מגוון מוצרים
7
6
5
4
3
2
1
שירות 7 6 5 4 3 2 1
בית הקפה האידיאלי זכה לציונים של 6.6 בשירות ו-6.4 במגוון המוצרים.על פי מפה זו ניתן לראות כי בית הקפה הקרוב ביותר לאידיאל על פי המשתנים הללו הינו בית הקפה ארומה, שזכה לציונים של 5.8 בשירות ו-6.8 במגוון מוצרים. כלומר הוא אף יותר טוב מבחינת מגוון המוצרים מבית הקפה האידיאלי אך עליו להשתפר מבחינת
השירות. "קפנטו" במפה זו, לעומת הקודמת, נותר מאחור עם ציונים של 5 בשירות ו-6 במגוון מוצרים. מדיניות המותג, על פיה יוצאים עם מוצר חדש בכל חודש, עובדת בצורה טובה, זאת ניתן לראות על פי הציון הגבוה לו זכה המותג בקטגוריה זו. הבעיה הגדולה יותר של "קפנטו" היא השירות, ציון של 5 הוא נמוך מאוד, במיוחד כשמדובר
בקריטריון חשוב לצרכנים בבחירת בית הקפה אליו ילכו. "קפנטו" טוען לייחודיות בתחום השירות, אך לפי מפה זו ניתן לראות כי עליו לשקול מחדש את כל הנושא ולהתחיל לשים דגש רציני על העלאת רמת השירות בסניפים. בנושא זה ניתן לראות כי מי שזכו לציונים גבוהים בתחום השירות היו ארקפה והקופי בין, שם ישנו שירות עצמי ללא
מלצרים, בניגוד ל"קפנטו", דבר שאולי יש לקחת בחשבון בנושא השירות.
ניתוח מפה אסוציאטיבית
ניתוח המפה אסוציאציות של המותג "קפנטו" (ראה נספח 2) מעיד כי המותג לא משדר חוזק רב בקרב הלקוחות וזאת על פי התוצאות של ניתוח המפה. רוב הנשאלים יחסו את המילים אל נושאים כלליים בעניין הקפה ומרכיביו. לא הייתה שום התייחסות למסר ש"קפנטו" משדר בנוגע לאיכות המוצר. מלבד הקפה ישנם עוד מוצרים שבית הקפה מציע
ולא הייתה כל התייחסות שעברה את תחום הקפה. לאור התוצאות של המפה ניתן להסיק כי רבים מן הנשאלים לא מזהים ותופסים את המותג "קפנטו" כמותג חזק בעל מוניטין. יתכן כי שם המותג יוצר מעין חסם ביצירת מותג חזק ונתפס. זאת להבדיל מהמתחרים אשר שמם היה יוצר יותר אסוציאציות לכל מרכיבי המותג כגון ארומה-אדום
שחור,לחם, שוקולד (נציין כי המפה נבנתה באמצעות דעות של חמישה נשאלים ויתכן כי אינה משקפת את כלל האוכלוסייה).
עולם תוכן, דימויים וסגנון חיים של המותג
כיום בארץ ישנן רשתות בתי קפה רבות, יותר מ-80 אחוזים מהישראלים מבקרים בבתי קפה.
ישיבה בבתי קפה הפכה כבר מזמן לסוג של סגנון חיים. לאור העובדה שתמורת עשרה שקלים כל אחד יכול היום לשבת בבית קפה מאוד חשוב לבדל את בית הקפה ולתת לו ערך מוסף.
עולם התוכן של ""קפנטו"" מסתכם באיכות הקפה שלו, "קפנטו" בזכות הקפה נטו.
כרגע אין ל"קפנטו" דימוי מיוחד (חוץ מקפה איכותי) שיבדל אותה משאר רשתות הקפה וזה דבר בעייתי, אמנם ניתן לראות שהעיצוב והאווירה בסניפים מנסים להתאים את עצמם לאיכות הקפה ולתת גם להם ערך מוסף של איכותיות ו"קלאסה", כשגם השירות על ידי מלצרים בסניפים (בתנאי שהשירות הוא אכן יעיל) אמור לעזור לאותו מיצוב
איכותי, אבל עדין "קפנטו" לא נושא איתו ערכים ודימויים של "איכותיות" לפחות לא ברמה כזו שאכן תבדל אותו מהשאר. זאת בניגוד למשל ל"אילן'ס" שגם אחרי עשר שנים שהוא קיים עדיין מצליח לשאת איתו דימוי של סטייל שבא לידי ביטוי בעיצוב (כסאות גבוהים) בקפה (הגשה מסוגננת) וכו'. כשאנשים חושבים על "אילן'ס" הם חושבים
על קפה לסטייליסטים.
ניתוח מסכם של תפיסת ומיצוב המותג
פערים בין המיצוב בפועל של המותג כפי שמצאנו לבין כוונות, רצונות או הצהרות הפירמה
אכן קיימים פערים בין המיצוב בפועל של המותג לבין אסטרטגיית המיצוב של "קפנטו". המותג שם דגש רב על טיב ואיכות המוצרים, מחיר אטרקטיבי, שירות אמין וידידותי. במפה התפיסתית שערכנו ( נדגיש שוב שמדובר במדגם לא מייצג), המותג קיבל ציונים די טובים, למשל באווירה ובמגוון מוצרים, אך ציון נמוך בשירות
לקוחות, מה שלמעשה מהווה סתירה עם רצונות וכוונות המותג. כמו כן במפה האסוציאטיבית שערכנו המיצוב שהחברה מנסה ליצור לא הוטמע בפועל בתודעת הלקוחות. לא עלו אסוציאציות שקשורות למיצוב איכותי ,נישתי שאותו "קפנטו" מנסה לייצר. האסוציאציות שעלו דנו בנושא קפה ומרכיביו ולא ב"קפנטו" כמותג, דבר שככל הנראה
קשור לשם המותג.
המיצוב בפועל מנסה לשים דגש על איכות הקפה ועל השירות הייחודי שבמקום.
הקפה של "קפנטו" עומד בהצהרות, אך בתחום השירות ישנה בעיה לחברה. מותג "קפנטו" טוען לייחודיות בתחום השירות, אך לפי המפה התפיסתית שערכנו ניתן היה לראות כי הוא קיבל את הציון הנמוך 5 .
פערים בין תפיסת והערכת המותג על ידי הצרכנים כפי שמצאנו לבין מדיניות המותג ואסטרטגיית השיווק המלווה אותו
קיים פער בין תפיסת המותג בפועל על ידי הצרכנים לבין הערכת החברה למותג. המסר שהחברה ניסתה לשדר לא נתפס על ידי הלקוחות, זאת על פי התוצאות של המחקרים שערכנו. פער זה למעשה מחליש את ערך המותג למול המתחרים בשוק בתי הקפה.
כמו כן ישנו פער בין מדיניות המותג ואסטרטגיית השיווק המלווה אותו השמה דגש רב על שיווק ויראלי שמטרתו להעביר מסר של "כל מי שחפץ בבילוי טוב עם ארוחה משביעה וקפה מצוין יכול למצוא זאת בקפנטו".
לחברה אין אסטרטגיית שיווק כוללת אלא דרך שלטי חוצות ואינטרנט בצורה מאד סמלית,
לדעתנו בשל כך מותג "קפנטו" לא נתפס על ידי לקוחות בצורה מספיק חזקה בה החברה מצפה שייתפס. אסטרטגיית שיווק חדשה הכוללת פעילויות שיווקיות יותר גדולות ומקיפות תוכל לעזור לחברה להיתפס כפי שהיא שואפת להיות בתודעת הלקוחות.
דרכים לגשר על הפער
סניפים נישתיים, לדוגמא הסניף המוקם בשילוב עם צומת ספרים. הרעיון הגיע מחו"ל על ידי חברת סטארבאקס.
שיפור בשירות, קורסי תודעת שירות למלצרים ולעובדים.
הקמת סניפים במקומות אטרקטיביים, לאחר שהמותג לא קיבל ציונים גבוהים בנושא.
שינוי הלוגו. לדעתנו הלוגו של המותג אינו מספיק מוכר ומזוהה בניגוד למתחרים כגון "ארומה", שם מזהים בקלות את צבעי השחור והאדום, "אילן'ס" עם הלוגו הייחודי שלו, "קפה הלל" ועוד.
מוצרים בעליי ייחוד רשתי נדחפים כדי להעצים את המותגיות של הרשת וכדי לבדל את המוצרים ממוצרים דומים אצל רשתות מתחרות.
כאשר מסתמן מחסור במלאי של אחד מהמוצרים ניתנת הוראה להוריד את קצב המכירה של המוצר כי שלא ייווצר מצב שלקוח מבקש משהו מהתפריט ולא ניתן לספק לו אותו,יש רצון לשמור על אמינות המלצרים ודרכם על אמינות המקום.
ללקוחות קבועים ישנה הנחה בצירוף כרטיס חבר ובנוסף מקבלים מתנות שונות בדמות מוצרים של הרשת.
עקב היותו של סניף "קפנטו" בארנה בזכיינות של האחים סקאל, נהנה הסניף מיכולת חשיפה מוגברת לקהל לקוחות סקאל העצום. ניתן להתחיל במבצע בו כל חנויות סקאל בארץ מחלקות פלאיירים של הסניפים עם הטבות והנחות מיוחדות. כמו כן ישנה גישה למיילים של לקוחות סקאל שמקבלים הודעות על מבצעים ומוצרים חדשים שיצאו לשוק.
ביבליוגרפיה
1. "רשת קפנטו משדרגת את סניפיה בהשקעה של 1.5 מיליון שקל", www.foodis.co.il,
23/9/04.
2. חגית ברונסקי, "בועה על סף פיצוץ", walla.co.il, 7/12/04. http://food.walla.co.il/?w=/908/636938
3. סיוון קלינגבייל, " BDI: הכנסות בתי הקפה- 3 מיליארד שקל", הארץ אוןליין. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=369510 contrassID=2 subContrassID=6 sbSubContrassID=10
4. "קפנטו תפתח 2 סניפים בהשקעה של 600 אלף ד'" YNET, 27/3/05. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3063838,00.html
5. חן קוטס בר, "יוצאים מהבוץ", מעריב, 22/4/05.
"רשת קפנטו משדרגת את סניפיה בהשקעה של 1.5 מיליון שקל", www.foodis.co.il, 23/9/04.
חגית ברונסקי, "בועה על סף פיצוץ", walla.co.il, 7/12/04.
חגית ברונסקי, "בועה על סף פיצוץ", walla.co.il, 7/12/04.
סיוון קלינגבייל, " BDI: הכנסות בתי הקפה- 3 מיליארד שקל", הארץ אוןליין.
סיוון קלינגבייל, " BDI: הכנסות בתי הקפה- 3 מיליארד שקל", הארץ אוןליין.
סיוון קלינגבייל, " BDI: הכנסות בתי הקפה- 3 מיליארד שקל", הארץ אוןליין.
סיוון קלינגבייל, " BDI: הכנסות בתי הקפה- 3 מיליארד שקל", הארץ אוןליין.
" קפנטו תפתח 2 סניפים בהשקעה של 600 אלף ד'" YNET, 27/3/05.
חגית ברונסקי, "בועה על סף פיצוץ", walla.co.il, 7/12/04.
חן קוטס בר, "יוצאים מהבוץ", מעריב, 22/4/05.

תגים:

אברס · הרשת · וחיים · קפנטו · בתי · קפה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קפה נטו", סמינריון אודות "קפה נטו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.