היישום אינו מחובר לאינטרנט

שמות מתחם וסימני מסחר

עבודה מס' 064028

מחיר: 421.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ההתנגשות ביניהם, הדומה, השונה ויחסי הגומלין

15,690 מילים ,35 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

לכל אתר באינטרנט יש כתובת אלקטרונית, הידועה כשם מתחם, או במונח הלועזי Domain Name, המזהה את בעל האתר כלפי שאר המשתמשים באינטרנט.
הגלובאליות של האינטרנט וקלות הנגישות שהיא מאפשרת לכמויות גדולות של מידע הפכו את האינטרנט, בין השאר, למוקד עסקי ופרסומי חשוב ממדרגה ראשונה. לכן, יותר ויותר חברות נכנסות לעולם המסחר הווירטואלי באמצעות אתרים באינטרנט. לאור החשיבות העסקית של האינטרנט, הפכה הכתובת האלקטרונית להיות יקרת ערך לחברות, בדיוק כמו שמותיהן וסימניהן המסחריים. כתובת אלקטרונית מוצלחת של חברה היא זו הכוללת את שמה המסחרי המוכר, כך שלקוחות פוטנציאליים יוכלו להגיע לאתר של החברה בקלות יחסית, באמצעות הקלדת שם החברה או סימנה המסחרי המוכר ביותר, תוך הנחה שהאתר הנמצא תחת אותו שם אכן יהיה האתר של החברה המבוקשת.
כשם שסימני מסחר הינם אחד האמצעים המרכזיים של חברות לפרסם את מוצריהן ו/או את שירותיהן ולרכוש לעצמן מוניטין בשוק, כך גם הכתובות האלקטרוניות, המובילות את משתמשי האינטרנט לאתרים של החברות, מהוות אמצעי לפרסום קיומן ופעילותן של החברות ברשת.
קיימת מחלוקת לגבי סיווגן של כתובות אלקטרוניות. יש הטוענים שכתובות אלה הינן כמו כלל כתובת אחרת ותו לא ולכן אין להחיל עליהן את החוקים הרלוונטיים לסימני מסחר, ויש הטוענים שלכתובות האלקטרוניות תפקיד דומה לזה של סימני מסחר ועל כן עליהם להיות כפופים לחוקי הסימנים המסחריים.
בין אם דוגלים בגישה זו ובין אם באחרת, הולך ומתברר עם הזמן שישנו מתח מסוים בין סימני מסחר וכתובות אלקטרוניות, המוליד בעיות משפטיות חדשות שעד כה לא עלה הצורך להתמודד עמן. ככל שרשת האינטרנט הופכת למוקד עסקי חשוב יותר, כך גם גדל הצורך למצוא פתרונות לבעיות המשפטיות, הנובעות מההתנגשות בין כתובות באינטרנט וסימני מסחר.

תוכן העניינים
1. מבוא
2. רקע והגדרת המושג DOMAIN NAME
2.1 התפתחות האינטרנט
2.2 שמות מתחם - DOMAIN NAMES
3. מערכת רישום שמות מתחם- ארגונים וחקיקה מרכזית
3.1 ארגונים וחקיקה בעולם
3.2 מוסדות בישראל
4. בעיית מחטפי השמות
4.1 פרשיות מרכזיות ומשמעותיות בעולם העוסקות ב- Cybersquatting
4.2 פרשות בתחום ה- Cybersquatting בישראל.
5. שמות מתחם וסימני מסחר - על ההתנגשות ביניהם, הדומה, השונה ויחסי הגומלין
5.1 ההתנגשות בין סימני מסחר ורישום שמות מתחם
5.2 האם מתקיים: שמות מתחם = סימני מסחר
5.3 טכניקות חיפוש כתובת באינטרנט וההשלכות על הקשר שבין שמות מתחם וסימני מסחר
5.4 האם יכול להיות מצב שבו סימן מסחר נרכש מכוח שימוש, לאחר שהוא נרשם כשם מתחם באינטרנט?
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

רשת האינטרנט הינה רשת מחשבים גלובלית, המחברת רשתות מחשבים שונות, ומקשרת בין מיליוני מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה והמסחר הרב שמתרחש תודות לה, הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של מאה ה-20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית. בצורתו הנוכחית מגשים האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי.

מקורות:

ארוכים ומיותרים.
באופן דומה לפעולות טרום אימוץ סימן מסחר, מאד מומלץ שהמבקש לרשום שם מתחם יערוך בדיקה מוקדמת האם קיים רישום או שימוש, היכול להוות ניגוד אינטרסים בשימוש בשם המתחם הספציפי. חיפוש שכזה צריך להיעשות לא רק בארכיוני רישומי סימני המסחר, אלא יש לחפש גם במרשמים אחרים של שמות מסחר (כמו שמות תאגידים וחברות),
ולבדוק שימושים מקומיים בשם, במיוחד כאשר בעל השם לא רשם את השם כסימן מסחרי. יש לזכור שמטרתו של הסימן המסחרי הינה לסמן את מקור המוצר, וכי אין חובה לרשום את הסימן בכדי שזכויות מהותיות יידבקו במילה. רישומו של סימן מסחר משמש רק ראייה לכאורה על קיומו של הסימן, ראייה לכאורה מכיוון שניתן למחוק רישום שכזה
באם המתנגד לרישום מוכיח שלסימן המסחר קיימת פרשנות אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם עצם הרישום. בדיקת הרישומים השונים תסייע לרושם שם המתחם בקבלת אינדיקציה כללית מהם הסיכויים שגורם אחר יקום ויתנגד לשימוש הנעשה בשם המתחם, ועדיף לעשות בדיקה זו מבעוד מועד. אין בעל עסק רוצה להשקיע מאמצים ומשאבים בקידום
מוניטין, לעודד צרכנים להגיע לכתובת מסוימת באינטרנט, רק לגלות שהינו חייב להעביר את הפעילות המסחרית לכתובת אחרת, ולתת לאחר ליהנות מן המוניטין שבינתיים נצבר לשם המתחם הייחודי. לאחר שניתן להסיק מתוצאות החיפוש שאכן שם המתחם פנוי וניתן לשימוש ללא חשש של הפרת זכויות קניין של אחר, יש לרשום את שם המתחם.
השאלה המתעוררת במקרה כזה, היא מה ניתן לעשות בכדי לצמצם את האפשרויות שגורם אחר יבוא וירשום שם מתחם אשר יפר את זכויות הקניין שלי? צעד ראשון שניתן לעשות הינו הגשת מספר בקשות לרישום שמות מתחם בגרסאות שונות הקרובות לשם המתחם הראשוני, אך הכוללות שינויים קלים, כמו טעויות כתיב מקובלות. לדוגמא, חברת
"למטייל" הישראלית רשמה את שם המתחם "lametayel.co.il", בד בבד עם רישום נוסף של עוד כ-8 גרסאות של שמה, כך שמשתמש אשר יחפש את מתחם החברה באינטרנט, קיים סיכוי קטן כי יטעה ויגיע למקום אחר. שאלת ההטעיה עולה כאשר קיים "חשש סביר" ששימוש בשם מתחם מסוים יגרום לציבור לסבור בטעות כי מדובר במקור אחר מאשר מקור
בעל סימן המסחר. ההטעיה נבחנת על-פי מבחן המראה והצליל, סוג הטובין, חוג הלקוחות, ומבחן שאר נסיבות העניין, וכך גם יבחנו סוגיות הפרה בשמות מתחם. כמובן שהבעיה בפתרון שכזה, נובעת מכך שהמתחיל בגישה זו ימצא עד מהרה את עצמו משקיע אלפי דולרים ברישומים שונים של שמות מתחם נוספים, מאחר ולעתים אין סוף לכמות
האיטרציות השונות בהן ניתן לכתוב את אותה המילה בשינויים קלים. חלופה אחרת הינה להגיש בקשה לרישום סימן מסחרי המבוסס על אותן המלים שמהן מורכב שם המתחם. כל זמן ששם המתחם הינו ייחודי ויכול לשמש גם כסימן מסחר, ניתן יהיה לרושמו גם כסימן מסחר. היתרון באימוץ סימן מסחר מדבר בעד עצמו. מכיוון שהעיקרון הכללי
בפסיקה הדנה בנושאי סימני מסחר, הינו למנוע מצב שבו הציבור עלול להתבלבל באשר למוצאו של מוצר או שירות. על-כן, בתי המשפט אינם מאשרים שימוש בסימן מסחר הקרוב לסימן מסחר רשום ומוכר, כאשר זה הראשון שונה מן השני בכדי מעט עד כדי כך שהציבור עלול שלא להבחין בשינויים שבין השניים. יש לציין כי שינוי בשם הגנרי
מדרגה ראשונה לא יעמיד למפר הגנה בגין אבחנה בין הנוסח המלא של הכתובת המפרה לנוסח המלא של השם המופר. כך, שימוש בסיומת שונה כגון "COM" או "NET" המלמדת על סוג שרות בלבד ולא על מהות החברה, אין בסיומות הללו כדי להוות נתון מבחין שדי בו כדי למנוע חשש להטעיה. לחילופין, אימוצו של שם המתחם גם כסימן מסחר יאפשר
לבעל המתחם למנוע מאחרים להשתמש בשמות מתחם דומים השונים בכדי מעט בצורת הכתיבה, ולא יצטרך לעבור את התהליך המייגע של רישום מספר רב של שמות מתחם שונים, שכל מטרתם לכסות איטרציות שונות של אותו השם. כמו-כן, בתי המשפט נוטים לתת עדיפות לזכויות קניין הנובעות מסימן מסחר רשום על-פני זכויות הנובעות מרישום שם
מתחם. NSI, החברה שהייתה אחראית על רישום שמות מתחם בארה"ב (בפתיחת תחרות חופשית ברישום שמות מתחם, NSI הכירה פורמאלית במעמדה של ICANN כגוף האחראי על חלוקת שמות מתחם, וממשיכה להיות האחראית על רישום שמות מתחם תחת שם מתחם גנרי מדרגה ראשונה "COM") אימצה בשנים האחרונות מדיניות שלפיה יימחק רישום שם מתחם
הזהה לחלוטין לסימן מסחר רשום השייך לאחר, אלא אם יוכיח בעל שם המתחם שגם לו זכויות קנייניות בשם (מעבר לזכויות הנובעות מרישום שם המתחם). באם המלים אינם זהות לחלוטין, על בעל הסימן המסחרי לפנות לערכאות השיפוטיות לקבלת סעדים (זמניים וקבועים) בטרם ייעשה שינוי ברישום שם המתחם. באמצעות הסעד הזמני יכול בעל
סימן המסחר לעכב ולמנוע את המשך השימוש בשם המתחם עד שיתבררו זכויות הצדדים. מטרת המדיניות של NSI, הינה לצאת מן הסבך של מעורבות בהליכים משפטיים ובהידיינות שבין בעלי דין, הנסבים סביב שאלות הנוגעות לזכויות סימני מסחר. בכדי לעמוד בתווך, NSI נקטה בעמדה ניטראלית, והודיעה שהיא תקיים את פסיקת בית המשפט
בנושא, גם פסיקה בהליכים זמניים וגם פסיקה סופית ומחייבת. יש לציין שלאחרונה נעשים צעדים מעשיים לאימוץ אמנה בינלאומית אשר תטפל בסוגיה זו גם כן. לאחר אימוץ שם המתחם ורישומו כסימן מסחר, על בעליו לוודא שאין אחרים מפרים את זכויותיו. אי קיום פעילות שיטורית זו יכול להביא לידי אובדן זכויות הקניין הנכספות
בסימן המסחרי, אם כי יש להיזהר מפעולה חריגה ובלתי סבירה, ובלשון אחרת, לא נדרשת פעילות אינטנסיבית של חיפוש מתמיד בכל אתר ואתר באינטרנט לגילוי ומניעת הפרת זכויות. כל שבתי המשפט דורשים הוא שבעל הסימן המסחרי יפקח עין, ואם וכאשר נודע לו שזכויותיו נפגעות, עליו לפעול, ולא לשבת ולהמתין. הדבר נועד למנוע מצב
שמפר תם לב ימשיך להשקיע משאבים בפיתוח מוניטין שלמעשה אין לו זכויות לעשות שימוש בו. עם פתיחת אפיקי רישום שונים של שמות מתחם, כמו הרישיונות הניתנים לגופים מסחריים שונים בעולם לרשום שמות מתחם, מלאכת שיטור זו תעשה יותר ויותר קשה, אך סביר להניח שבד בבד ייפתחו גם ארכיבים ציבוריים שבהן ירוכזו ויפורטו שמות
מתחם רשומים ובעליהם.
לבסוף ניתן לסכם שבעוד שקיימים סעדים וצעדים היכולים לשריין זכויות קניין שונות לאותה מילה, מבחינה פרקטית על בעל העסק שמעוניין להראות נוכחות באינטרנט, להכין עצמו למרוץ כפול. עליו לפנות, בו זמנית, גם לרשם שמות המתחם וגם לרשם סימני המסחר. המעוניינים להרחיב, יטענו שמרוצים אלו צריכים להתקיים בכל מדינה
ומדינה, וזאת עקב האופי המקומי של הרישומים השונים. אך הדעת נותנת שרישום צריך להיעשות רק באותן מדינות שבהן בעל העסק צופה למחזור עסקים נרחב. אין צורך לקיים מרוץ לרשמים השונים באותן מדינות שבהן אין צפי למחזור עסקים רציני, כל זמן ומידת הנזק המכסימלית מאובדן זכויות במדינה שכזו אינו מצדיק את המרוץ לרישום.
כמו בכל החלטה אחרת במחזור העסקי, ההחלטה הסופית הינה פונקציה של האפשרות לקבל זכויות, העלות לקבלת הזכויות, ההחזר הפוטנציאלי מניצול הזכויות באותה מדינה, ושיקולי סיכון. המאמצים לאזן בין הגידול המתמיד בדרישה לשמות מתחם והצורך להגן על סימני מסחר, ימשיכו לגבור גם בכמות וגם במורכבות. בעלי עסקים הפונים
לאינטרנט יצטרכו להמשיך ולפקוח עין על חידושים והמצאות בתחומים אלו וכיצד המחוקק ומערכת בתי-המשפט ממשיכים לאזן בין אינטרסים אלו המנוגדים לכאורה.
5.3 טכניקות חיפוש כתובת באינטרנט וההשלכות על הקשר שבין שמות מתחם וסימני מסחר
מכיוון שעדיין לא קיים מדריך כולל של כתובות, הדרך הנוחה ביותר עבור המשתמשים באינטרנט להגיע לאתר של ארגון או חברה מסוימת היא לנחש את הכתובת שלה. ככל שה- SLD בכתובת יותר מזוהה עם החברה, כך קל יותר למשתמשים לנחש את כתובת החברה. מכאן החשיבות של הכתובת המדויקת, אשר תביא את המשתמש ליעדו בקלות ונוחות
מקסימאליים. אמנם, ניתן להגיע לנשוא החיפוש גם באמצעות "גלישה", אך כמויות המידע העצומות הקיימות כיום בעולם האינטרנט, במקרים מסוימים, הופכות את שיטת ה"גלישה" למסורבלת וזאת מכיוון שכל גלישה עלולה להציג בפני המשתמש אלפי כתובות כאשר הוא למעשה מעוניין בכתובת אחת ספציפית בלבד.
חשוב לציין כי ניתן להגיע למידע גם בעזרת אתרי קישור ומנועי חיפוש שונים. במצב כזה, בו לא מחפשים את המידע בעזרת כתובת אלקטרונית, כל הנושא של ההגנה על סימני המסחר מקבל חשיבות פחותה יותר.
לטכניקות החיפוש של כתובות באינטרנט יש מספר השלכות:
אם הסימן או השם המסחרי נרשמו בידי אחר ככתובת אינטרנט, גם אם הוא אינו בעל הסימן או השם המסחרי, הרי שהבעלים האמיתיים של הסימן או השם, המשתמשים באותו TLD, אינם יכולים כבר לרשום אותו שם או סימן כשם מתחם, שכן קיימת רק כתובת ייחודית אחת בלבד לכל מספר IP.
חברה שרוצה להשתמש בסימן המסחר שלה ולרשום אותו כשם מתחם, לא תמיד יכולה לעשות זאת שכן לא תמיד ניתן לתרגם סימן מסחר לאותיות או מילים. לא לכל חברה יש זהות בין שם החברה לבין שמה או סימנה המסחרי, וכיוון שהכתובות מורכבות מאותיות לטיניות בעלות גודל וצורה זהה, לא ניתן דרך הכתובות לתת ביטוי לסימן או לשם
מסחרי בדרך אחרת. כמו כן לא תמיד ניתן לתת לסימן מסחר ביטוי באותיות בגודל שונה או בפונט מסוג אחר או בצבעים שונים, אלא רק באותיות בגודל, סוג וצבע אחיד זהה. מגבלה זו מקטינה את היכולת של בעלי הסימנים להבדיל את הסימן שלהם מאחרים, זאת כיוון שיש פחות דרכים להביא לייחודיות הסימן. הייחודיות של הסימן, האופי
המבחין שלו, הוא אחד התנאים העיקריים לרישום והכרה בסימן כסימן מסחר.
כאשר מדובר בסימני מסחר, ניתן לרשום סימן הזהה או דומה לסימן רשום אחר, כל עוד מדובר בסוגים שונים ונפרדים של מוצרים או שירותים ואין סבירות לבלבול ביניהם בקרב ציבור הצרכנים. לעומת זאת כאשר מדובר בכתובות אינטרנט, לא ניתן לרשום כתובת זהה לכתובת שכבר קיימת, גם כאשר מדובר במוצרים או שירותים שונים לגמרי.
לכן כאשר לשתי חברות יש אותו סימן מסחרי, רק החברה שתרשום ראשונה את סימנה המסחרי ככתובתה באינטרנט תזכה בכתובת זו ואילו החברה השנייה תיאלץ להסתפק בשם חלופי, שהוא אינטואיטיבית פחות טוב לחברה ולזיהויה. מכאן שהחברה השנייה לא תוכל להשתמש בסימנה המסחרי ככתובתה באינטרנט, למרות שעל פי פקודת סימני מסחר (נוסח
חדש), תשל"ב 1972, מותר לה להשתמש בו והיא אף משתמשת בו בכל סיטואציה אחרת.למשל חברת ההשקעות הגדולה "Fidelity Investments" נאלצה לרשום Domain Name אלטרנטיבי לאחר שחברה קטנה אחרת בשם "National Fidelity" רשמה את הכתובת "fidelity.com". הכתובת האלטרנטיבית שרשמה החברה היא: "fid-inv.com".
כיום לא ניתן לרשום שם מתחם המכיל יותר מ-24 אותיות. לפיכך חברות שיש להן שמות מסחריים ארוכים יותר עלולות להשתמש בכתובות המורכבות מקיצורים או מראשי תיבות, ואלו עלולים לבלבל בינן לבין ארגונים אחרים.לדוגמה, חברה בשם "Integrated Bituminous Mining", אשר אינה משתמשת בקיצור "IBM" בשום דרך, אך תשתמש בה
ככתובתה באתר, תגרום לבלבול בקרב משתמשי האינטרנט, אשר קרוב לוודאי יחשבו שהאתר תחת כתובת זו שייך לחברת המחשבים IBM.
בעיות דומות נוספות עלולות להיווצר מסיבות גיאוגרפיות, כאשר לחברה במדינה X יש סימן מסחר זהה לזה של חברה אחרת במדינה Y, ושתיהן רוצות לרשום כתובת באינטרנט הכוללת אותו סימן מסחר ו- TLD זהה (כגון "com" או "org"). רק אחת מחברות אלה תוכל לרשום את הכתובת המבוקשת, דבר שעלול להוביל לסכסוכים בינלאומיים. פתרון
אפשרי לבעיה זו הוא אימוץ TLD שונה לכל מדינה ומדינה, כפי שמדינות רבות אכן עשו (ישראל מזוהה ע"י הסיומת ".il"). כך ניתן לרשום סימני מסחר זהים במדינות השונות. פתרון זה מעורר בעיה אחרת והיא יצירת כפילויות רבות של סימני מסחר באינטרנט, אשר עלולה לגרום לדילול ייחודיות סימן המסחר.
5.4 האם יכול להיות מצב שבו סימן מסחר נרכש מכוח שימוש, לאחר שהוא נרשם כשם מתחם באינטרנט?
שימוש בסימן מסחרי סעיף 46א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] מקנה זכות שימוש ייחודי לבעל סימן מסחרי מוכר היטב אף אם אינו סימן רשום.
סעיף 1 לפקודה זו קובע, כי לעניין קביעת סימן מסחר כסימן מסחר מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה סימן המסחר מוכר בחוגי הציבור בנוגע לעניין והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק.
בפסיקה ובספרות נקבע, שהיותו של סימן מסחר מוכר היטב דורש הוכחת קיומם של הכרה ומוניטין בעלי עוצמה רבה.
ישנם סימני מסחר מסוימים אשר רכשו לעצמם הכרה בינלאומית כה רחבה, והם בעלי מוניטין עצום, עד כדי כך שהוא חורג מעבר לאותם מוצרים ספציפיים בהם עוסקים אותם בעלי סימן המסחר. מקובל כי שימוש בסימן זהה או דומה לסימנים שכאלה, על גבי מוצרים אחרים, עלול להטעות את ציבור הצרכנים בזיהוי מקור הטובין, גם אם אותם
מוצרים שונים מהותית מאותו טובין של בעל הסימן מסחר. הפסיקה הנהיגה קביעה זו בשל זיהוי העובדה שרישום שמות מתחם המתבססים על מוניטין חזק של מוצרים שכאלה, נעשה מתוך כוונה של ניצול ולא כל סיבה לבחירת השם הדומה או הזהה.
הכרעה לפיה סימן מסחר הינו מפורסם, מעניקה לבעל הסימן מטריה נורמטיבית ההולכת עמו לכל קצוות התבל, כך שיש לבחון בקפידה ובזהירות כל מקרה ומקרה בו נטען כי סימן מסוים הינו סימן מפורסם, בטרם יוענק לבעל סימן המסחר מונופולין חובק עולם.
כדי לרכוש מוניטין על סימן המסחר להיות מוכר היטב לא רק ללקוחות של החברה אלא לכלל הציבור הרחב.
נדרשת הוכחה כי השם, הסימן או התיאור רכשו להם הוקרה והכרה (reputation) בקהל, וכי הקהל התרגל לראות בסימן, בתיאור או בשם את ציון עסקו או את ציון סחורותיו של התובע (למשל).
מוניטין הם בגדר קניין. מדובר, למעשה, בשם המסחרי או בתדמית של עסק או אדם שהודות להכרה שקנה לעצמו קיים ציבור של לקוחות שיש לו עניין לרכוש ממנו מוצרים ושירותים.
הקמת אתר אינטרנט לצרכי עסק ומסחר, הינה דרך מקובלת ונפוצה ליצירת קשר בין עסק ללקוחותיו. אתר כזה מחייב קביעת שם דומיין, וכדי שלקוחות לא יתקשו ליצור קשר עם אתר, שם דומיין נגזר בד"כ מסימן המסחר לפיו העסק מוכר בציבור לקוחותיו או בציבור בכלל.
הואיל ומשנרשם שם דומיין בשמו של אדם, לא יוכל אחר לרשום אותו שם דומיין בשמו, ויהיה עליו לבחור לעצמו שם דומיין אחר לאתר המיועד לשרת את עסקו. אדם שרשם שם דומיין כשמו של סימן המסחר של אחר, חסם בפני אחרים את הדרך להקמת אתר שישא את שם סימן המסחר לפיו מכיר הציבור את עסקו.
מוניטין הוגדר בחקיקה ובפסיקה הישראלית כנכס וקניין בעליו. לכן, רשאי בעל המוניטין לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך, שימנע מפגיעה בזכותו הקניינית.
מכל האמור לעיל עולה כי סימן מסחר נרכש מכוח שימוש, ואין הבדל כיצד נרכש. סימן מסחר נרכש גם ללא רישום ע"י שימוש לאורך זמן. רישומו כאתר אינטרנט אינו מעלה ואינו מוריד.
6. סיכום
המאה ה-21 מתאפיינת בהתפתחות עצומה בתחום האינטרנט, אשר הביאה עימה התקדמות מוגברת בתחום המסחר האלקטרוני.
במהלך העבודה הצגנו את חשיבותו של אתר האינטרנט ככלי מסחר עבור החברות בשוק, והן ככלי המספק מידע ושירותים ללקוחות.
כתובת האינטרנט, ה- DOMAIN NAME, של החברה, הינה הכלי המזהה הראשון בחשיבותו של החברה כלפי הציבור, וככזה, היא תעשה כל שביכולתה על מנת שכתובת אתר האינטרנט שלה תכיל את שמה ו/או את סימנה המסחרי.
לאור חשיבותה של סוגיה זו, הוקמו בעולם ובארץ גופים שונים האחראים לחלוקת שמות המתחם והטיפול בהם, וכמו-כן חוקקו חוקים המשמשים ככלי בידי אותם ארגונים ומערכת בתי המשפט.
היקף המקרים של חטיפת שמות וסכסוכים הנוגעים לשמות מתחם הצטמצם לאורך השנים האחרונות, לאחר תקופה שאופיינה במקרים רבים בתחום זה, משתי סיבות עיקריות:
הפסיקה והחקיקה הרבים בנושא הביאו את אותם "חוטפי שמות" להכרה כי תם עידנם, וכי אין ביכולתם לעשות זאת עוד.
התפתחות האינטרנט המשמעותית, והקמת אתרי אינטרנט כמעט לכל חברה גדולה/בינונית בעולם, התרחשה לפני מספר שנים ומגיעה לרוויה, ולפיכך רוב החברות שכנגדן פעלו אותם "חוטפי שמות" כבר ניהלו את המאבקים מולם.
גילינו שברובם המכריע של הסכסוכים בתחום שמות מתחם, הכריעה הפסיקה, הן בארץ והן בעולם, לטובת בעלי סימן המסחר, וברוב המקרים גברה החברה התובעת, ה"גדולה" על ה- "trouble maker" שניסה לחטוף את שם המתחם שלה.
למרות ולאור כל האמור לעיל, לשמות מתחם וסימני מסחר הרבה מן הדומה, כמו גם השונה, ולפיכך רבות ההתנגשויות ביניהם, והסכסוכים סביבם.
7. ביבליוגרפיה
7.1 ספרות מקצועית
א' גולדנברג, הגנת העיצוב התעשייתי, ספר לנדוי כרך שלישי (תשנ"ה)
ג. טדסקי, גניבת עין, דיני הנזיקין העוולות השונות בעריכת 
יהונתן בר שדה, עו"ד - האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון (הוצאת פרלשטיין-גינוסר 1998)
יעקב וחנה קלדרון, סימנים מסחריים בישראל
נעמי אסיא, דיני מחשבים הלכה למעשה (הוצאת נ.ד.י.ר מחשבים 2001)
עמיר פרידמן, סימני מסחר - דין פסיקה ומשפט משווה (הוצאת פרלשטיין-גינוסר 1998)
ש.פרזנטי, דיני זכויות היוצרים (הוצאת כרמל ספרות משפטית 2000)
RECENT DEVELOPMENTS IN INTERNET LAW: CYBERSQUATTING, Robert C. Port Hassett Cohen Goldstein Port, LLP
Cybersquatting and Trademark Infringement, By Monica Kilian PhD, volume 7 september 2000
 
7.2 פסקי דין
בשא 2310/05 (א 444/05, מחוזי חיפה), בראל נכסים בע``מ נגד שי צוקרמן ואח`
317/01 (מחוזי ת``א) הורים וילדים נ` חברת צעד ראשון ואח`
ה"פ (ת"א) 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ' אקוונט תקשורת מחשבים בע"מ
ע"א 634/89 אסי ריין נ` Fuji Electronics Mfg. Co.
ע"א 261/64 פרו ביסקויט בע"מ נ` ל` פרומין ובניו בע"מ
ע"א 2498/97 רובי בוס נ' HUGO BOSS A.G. פ"ד נב(5) 665
ת.א 1627/01 מ.ש. מגנטיקס בע"מ נ' דיסקופי (ישראל) בע"מ ואח'
רע"א 9228/01 מיקרודן מחשבים (1985) נ' לשכת עורכי הדין
Panavision International, L.P v. Dennis Toppen, et al.
Craig Comb v. Paypal Inc, C-02-1227 JF (N.D.Cal., August 30, 2002)
7.3 אתרים באינטרנט
www.icann.org
www.isoc.org.il
www.netlaw.co.il
www.cyberlaw.co.il
http://www.techlawjournal.com
www.law.co.il
www.law.com
www.itpolicy.gov.il
www.technolawgy.com
7.4 חקיקה
פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972
פקודת סימני סחורות
חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999
חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979
חוק הגנת הצרכן הישראלי התשמ"א 1981
The federal trademark dilution law
http://www.icann.org
http://www.isoc.org
ARPA - Department of Defense Advanced Research Projects Agency
Network Solutions Inc
International Trademark Association
http://www.icann.org/
servers name domain
www.wipo.int
Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights
uniform dispute resolution procedure
www.isoc.org
http://arbiter.wipo.int/domains/decisions/html/2001/d2001-1121.html
Panavision v. Dennis Toeppen, D.C. Case No. CV-96-03284-DDP, Appeal No. 97-55467
Intermatic Incorporpated, Plaintiff, v. Dennis Toeppen,Defendant. No. 96 C 1982 Dated: Nov. 26, 1996
Stanley Kaplan v. Princeton Review, No. 94 CV 1604 (S.D.N.Y. 1994)
Mark Jenkins v. DB Enterprise Attn: Dan Black Case No. D2001-1106
בש"א 54749/99 ה.פ. 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ' ט.מ. אקוונט תקשורת מחשבים בע"מ ואח'
Avery Dennison Corp. v. Jerry Sumpton, D.C. Case No. CV-97-00407-JSL, Appeal No. 98-55810
בש"א 54749/99 ה.פ. 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ' ט.מ. אקוונט תקשורת מחשבים בע"מ ואח'
1.7.89, בש"א 69/9256, ת.א. 615/98
הפ (ת''א) 317/01 הורים וילדים מוציאים לאור בע''מ נ' חברת צעד ראשון - קשר ישיר לאם ולילד בע''מ
פקודת העיתונות 1993 הא"י פרק קט"ז (1) (2)
ראה עמ' 17
בשא 14377/01, הפ 810/01 (מחוזי תל אביב), לשכת עורכי הדין בישראל נ` יאיר בן דוד ואח`
פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972
הצעת החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התש"ס - 1999
Virtual Works, Inc. v. Volkswagen of America, Inc., et al 238 F.3d 262 (4th Cir., January 22, 2001)
על-פי סעיף 1 (א) לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט - 1999
פקודת הנזיקין [נוסח חדש] התשכ"ח 1968
ע"א 2498/97 רובי בוס נ' HUGO BOSS A.G. פ"ד נב(5) 665
ראה עמוד 38
על-פי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979
לפי סעיף 1 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ג - 1972
על-פי סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות התשנ"ט 1999
כמשמעות? בסעיפים 2 (א)(6) 2(א)(7) 2(א)(10) ו - 2(ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981
עמיר פרידמן, "סימני מסחר באינטרנט, פסיקה ומשפט משווה" (1998) 424
כב' השו' זפט בת"א 1627/01 מגנטיקס נ' דיסקופי (ישראל) בע"מ
נ' אסיא, פ' מרטין, א' גולדשטיין, "כתובות באינטרנט כסימני מסחר", שערי משפט א 189
Desknet Systems v. Desknet, Civ. No. 96-9548 (S.D.N.Y. May 14, 1997)
בש"א 54749/99 ה.פ. 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ' ט.מ. אקוונט תקשרות מחשבים בע"מ ואח'
ע"א 634/89 אסי ריין נ` Fuji Electronics Mfg. Co.
ע"א 261/64 פרו ביסקויט בע"מ נ` ל` פרומין ובניו בע"מ
ה.פ. 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ` ט.מ. אקוונט תקשורת מחשבים בע"מ ואח`
עו"ד פרידמן, סימני מסחר דין פסיקה ומשפט משווה (1998) עמ' 168
בר"ע 253/72 ג'וני ווקר נ' נשיונל דיסטילרס, פד"י כ"ז (1) 361 וכן סעיף 8 ו- 13 לחוק המטלטלין וסעיף 17 לחוק המקרקעין
3

תגים:

אינטרנט · במשפט · גניבת · הפרת · התעשרות · ודילול · זכויות · מוניטין · מסחר · סימני · עין · קניין · רוחני

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שמות מתחם וסימני מסחר", סמינריון אודות "שמות מתחם וסימני מסחר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.