היישום אינו מחובר לאינטרנט

עמימות וסגירות

עבודה מס' 063992

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בדיקת הקורלציה בין צורך גבוה בסגירות קוגניטיבית ואי סבילות לעמימות לבין דרך עיבוד המידע.

10,286 מילים ,64 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
מבוא
עמימות
סובלנות לעמימות (Tolerance Of Ambiguity)
תיאורית האפיסטמולוגיה הנאיבית
מוטיבציות אפיסטמיות
הצורך בסגירות קוגניטיבית ועמימות
מודל סבירות העיבוד (ELM)
דיון
ביבליוגרפיה

מבוא

את המילה "Ambiguity" נוהגים לתרגם לעברית במלה "עמימות", ומזהים את המושג עם דו-משמעות, רב-משמעות או חוסר בהירות (פרנקשטיין, 1981). משמעות אחרת של המונח, המופיעה כשאנו מבינים את התנהגות האדם הגלויה לעין, כשונה ממניעה הבלתי מודעים, המשוערים והתסביכים המונחים ביסודה. הקיום יחדיו של התנהגות גלויה והתנהגות נסתרת מצדיק את ציון ההתנהגות כ"ניגודית" יותר מאשר כ"עמומה". הנחת קיומו של גלוי ושל נסתר אינה באה כדי להסביר לנו את המשמעות הכפולה (או אפילו המרובה) של תופעות התנהגות: היא באה כדי להסביר את "מציאות הנפש" שבה כוונות הבלתי מודע, הלא מובנות, "מסבירות" את ההתנהגות הגלויה (פרנקשטיין, 1981).

המונח "סובלנות לעמימות" התפתח מהמסורת הפסיכואנליטית, והוזכר לראשונה על ידי Frenkel-Brunswick (1948), אשר טענה כי הסובלנות לעמימות היא תכונה דומיננטית המשפיעה על התפקוד הרגשי והקוגניטיבי של הפרט, ומאפיינת את הסגנון הקוגניטיבי שלו, מערכת האמונות והעמדות בהן הוא מחזיק, התפקוד החברתי והבינאישי, ודפוסי פתרון הבעיות שלו (Frenkel-Brunswick, 1951).

הצורך בסגירות קוגניטיבית מייצג את הצורך להיות בעל ידע כל שהוא על נושא נתון בניגוד לבלבול ולדו-משמעות. לצורך בסגירות קוגניטיבית יש השפעה של "הקפאה" על תהליך העלאת ההשערות (Kruglanski & Freund, 1983).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין צורך גבוה בסגירות קוגניטיבית ואי סבילות לעמימות לבין דרך עיבוד המידע. השערת המחקר הייתה כי תימצא קורלציה גבוהה בין צורך גבוה בסגירות ואי סבילות לעמימות לבין דרך עיבוד מידע. על מנת לבדוק השערה זו השתמשנו במודל סבירות העיבוד E.L.M שלCacioppo &Petty (1981) אשר מציעים להבחין בין שתי רמות שונות של עיבוד מידע עיבוד מידע בערוץ מרכזי (Central Route) לבין עיבוד מידע בערוץ פריפריאלי (Peripheral Route).

השערת המחקר היא דרך עיבוד המידע אצל נבדקים בעלי צורך גבוה בסגירות ואי סבילות לעמימות תמצא בקורל ציה עם עיבוד מידע בנתיב הפריפריאלי .

קטע מהעבודה:

משמעות אחרת של המונח, המופיעה כשאנו מבינים את התנהגות האדם הגלויה לעין, כשונה ממניעה הבלתי מודעים, המשוערים והתסביכים המונחים ביסודה. הקיום יחדיו של התנהגות גלויה והתנהגות נסתרת מצדיק את ציון ההתנהגות כ"ניגודית" יותר מאשר כ"עמומה". הנחת קיומו של גלוי ושל נסתר אינה באה כדי להסביר לנו את המשמעות הכפולה (או אפילו המרובה) של תופעות התנהגות: היא באה כדי להסביר את "מציאות הנפש" שבה כוונות הבלתי מודע, הלא מובנות, "מסבירות" את ההתנהגות הגלויה (פרנקשטיין, 1981).

מקורות:

מודל סבירות העיבוד (ELM)
(The Elaboration Likelihood Model).
Cacioppo Petty (1981) מציעים להבחין בין שתי רמות שונות של עיבוד מידע עיבוד מידע בערוץ מרכזי (Central Route ) לבין עיבוד מידע בערוץ פריפריאלי ( Peripheral Route ).
בתהליך עיבוד מידע בערוך מרכזי, מתמקד האדם במידע, אשר נתפס בעיניו כרלוונטי ומרכזי לערכיה האמיתיים של עמדה מסוימת (למשל, תכונותיו של מוצר) וכתוצאה מכך, מתרחש שינוי עמדות. בשימוש בערוץ זה, מקדיש האדם מחשבה לטיעונים הרלוונטיים לנושא ולייחוסים הרלוונטיים למוצר. לפי נקודת השקפה זו, כאשר בעקבות בחינת המסר
ובדיקתו, נמצאים טיעוני המסר משכנעים, מתעוררות מחשבות חיוביות המובילות לשינוי עמדות בכיוון עמדת המסר. לעומת זאת, כאשר טיעוני המסר נראים חלשים ומטעים, נוצרת תגובת התנגדות למסר, או אפילו התרחשותו של אפקט בומרנג. (שינוי עמדות בכיוון הפוך מן הרצוי) (1984, Cacioppo Petty). אולם, אנשים אינם בהכרח מונעים
להקדיש מחשבה למידע שאליו הם נחשפו ולא תמיד יש ביכולתם לעשות כן. במקרים כאלו, עשוי להתרחש שינוי עמדות בערוץ השני - הפריפריאלי.
תהליך עיבוד מידע בערוץ פריפריאלי, מתרחש כתוצאה מהתקשרות של נושא העמדה לרמזים חיוביים ושליליים, או כתוצאה ממסקנה באשר לערך המידע המוצג, המתקבלת תוך כדי התבססות על מגוון רמזים הנובעים מהקשר השכנוע (למשל, הסקת מסקנות לגבי ערכו של מסר על סמך העובדה שהוצג על ידי אישיות מפורסמת (Celebrity), או השפעתה של
תמונה יפה המופיעה במודעה).
בשימוש בערוץ זה, עשוי אדם שלא להתייחס לטיעונים הרלוונטיים לנושא ולקבל את עמדת המסר רק משום שהוא הוצג במהלך סעודה נעימה, או משום שמקור המסר הוא מומחה. באותה מידה, הוא עשוי לדחות את מסקנת המסר, רק משום שהעמדה שהוצגה נראית קיצונית מדי.
רמזים אלו ומסקנות עשויים לעצב עמדות או לאפשר לאמץ עמדה מכלי להשקיע מחשבה רבה בטיעונים הרלוונטיים למוצר או לנושא.
מודל ELM מציג שני נתיבים מובחנים יחסית לשכנוע ושינוי עמדות : הנתיב הפריפריאלי והנתיב המרכזי. שינוי העמדות דרך הנתיב המרכזי נובע מחשיבה מעמיקה של האדם על הטיעונים הרלוונטיים לנושא ועל המידע הרלוונטי המרכזי לקריטריונים של מצב עמדתי מסוים. בשינוי זה מעורבים תהליכים כמו : הבנה, למידה, הזכרות במידע
רלוונטי וכדומה. לעומת זה, שינוי עמדות דרך הנתיב הפריפריאלי אינו מתקיים משום שהאדם עשה שיקולי בעד ונגד של הנושא, אלא משום שמושא העמדה מקושר עם רמזים חיוביים ושליליים, או משום שהאדם מסיק הסקות פשוטות בהתבסס על חוקי החלטה ורמזים פשוטים המצויים בקונטקסט. רמזים אלו מאפשרים לאדם ליצור עמדה בלי הצורך
לעסוק בחשיבה מאומצת על הטיעונים הרלוונטיים לנושא (Petty, Cacioppo Schumann, 1983)
לפי מודל ELM, מידת האפקטיביות של מתודות לשכנוע תלוי בסבירות לעיבוד בסיטואציה שבה מתקבל המסר. כאשר הסבירות לעיבוד גבוהה הנתיב המרכזי לשכנוע יהיה אפקטיבי במיוחד, אולם כאשר הסבירות לעיבוד נמוכה הנתיב הפריפריאלי יהיה אפקטיבי יותר. חוקרים אלו בדקו את מודל שני הנתיבים גם בתחום של מחקר הצרכן וחקרו מתיח
צרכנים מחפשים ומעבדים מידע רלוונטי למוצר באופן אקטיבי ומתי הם הופכים לשטחיים יותר בעיבוד המידע. הוכח כי ניבויי ELM תקפים גם כאשר מושא המחקר הוא מוצר ולא נושא (Petty, Cacioppo Schumann, 1983)
ניתן להניח כי שינוי עמדות המושג דרך נתיב מרכזי, עשוי ליצור שינוי בעל המשכיות גבוהה ויכולת ניבוי טובה יחסית, של התנהגות Cacioppo Petty, 1981, Cacioppo Petty, Ciaidini).
עמדות המושגות דרך הנתיב הפריפריאלי, צפויות להיות זמניות יחסית ובעלי יכולת פחות טובה לניבוי התנהגות (1983, Cacioppo Petty).
ממצאי מחקרים תמכו בהנחה, כי התהליכים המופעלים על- ידי שני הנתיבים גם יחד, פועלים ביצירת שינוי עמדות (1978, Himmelfarb ? Eagly, 1981, Goldman Cacioppo, Petty) וכי שינוי אינו נקבע אך ורק על ידי טיעונים רלוונטיים למוצר או למסר, או רק על ידי קשר לרמזים פשוטים.
גורמים המשפיעים על קביעת ערוץ השיכנוע
גורמים שונים עשויים להיות חשובים בקביעת ערוץ השכנוע. במיוחד הודגשו גורמי המוטיבציה להשקעת מאמץ בעיבוד המידע והיכולת. לעשות כן. (1983, Al Et Petty, 1984, Cacioppo Petty).
על מנת לעבד מסר בערוץ מידע מרכזי, ראוי שרמות היכולת לעבד את המידע והמוטיבציה להשקיע את המאמץ הקוגניטיבי הדרוש - תהיינה גבוהות. אולם, כאשר רמתו של אחד לפחות משני הגורמים שהוזכרו איננה גבוהה, שינוי עמדות נוצר בדרך-כלל באמצעות שימוש ברמזים פשוטים הקשורים למסר או למוצר, כלומר בשימוש בערוץ מידע
פריפריאלי.
מאפייני המסר עשויים להשפיע על יכולת עיבוד המידע עשויים (כדוגמת רמת מורכבות גבוהה), גורמים מצביים (כגון: נוכחות גורם המסיח את הדעת) (1976, Brock Wells, Petty) ומשתנים של הבדלים אינדיבידואליים, (כדוגמת רמת ידע מוקדם) (1980, Petty Cacioppo).
לעומת זאת, גורמים אחרים נחשבים כמעלים את המוטיבציה של הפרט להקדיש מחשבה למידע הרלוונטי לנושא או למוצר על מנת לגבש עמדה נחרצת, בקבוצת גורמים אלו, הודגשו במיוחד משתנה המעורבות וגורם הרלוונטיות האישית. בנוסף, עשויה להשפיע נטייה אישית של פרט להפעיל סגנונות שונים של עיבוד מידע (1982, Petty Cacioppo).
חוקרים בתחום התמקדו במושג מעורבות צרכנים, כמשתנה מרכזי המשפיע על רמות וסוג המידע המסופק על- ידי תקשורת (1983, Suwer Burnkrant 1983, 1981, Cacioppo Petty).
למרות שקיימות מספר הגדרות ספציפיות למעורבות בתחום הפסיכולוגיה החברתית והתנהגות צרכנים, קיימת הסכמה ניכרת, כי למסרי רמת מעורבות גבוהה, רלוונטיות אישית גבוהה יותר וכי הם מובילים להקשרים אישיים רבים יותר ממסרי מעורבות נמוכה (1982, Blackmwell Engel 1979, Cacioppo Petty, 1961, Hovland Sherif,
1965, Krugamn). מחקרים שונים התמקדו במונח "מעורבות" בהקשר ל"נושא" או ל"מוצר". לפי גרסה זו, נושא העמדה או המוצר עצמו הינם בעלי רלוונטיות או תוצאה אישית ישירה לפרט ולכן הוא מעוניין ביצירת עמדה הגיונית לגביהם (1974, Cacioppo Petty).
על פי המודל, שיטות שונות להצגת חומר משכנע, עשויות להיות יעילות בכפוף לסבירות העיבוד של סיטואצית המסר. (למשל, ההסתברות להתעוררותן של מחשבות רלוונטיות למסר או לנושא). כלומר, יעילות ההצגה עשויה להיות מותנית בשאלה עד כמה סביר שהאדם יבצע עיבוד של המסר בנסיבות החשיפה לו. כאשר הסבירות לעיבוד גבוהה, הנתיב
המרכזי לשכנוע צפוי להיות אפקטיבי במיוחד, אך כאשר סבירות זו נמוכה, הנתיב הפריפריאלי צפוי לפעול טוב יותר. ככל שהרלוונטיות או התוצאות האישיות של הנושא או המוצר גבוהות יותר, החשיבות לאמץ, או ליצור דעה הגיונית ונחרצת גבוהה יותר.
לפיכך, המוטיבציה של הפרט להשקיע מאמץ קוגניטיבי הנדרש לשם הערכת הערכים האמיתיים של נושא או מוצר גבוהה יותר, כאשר המעורבות גבוהה מאשר כשהיא נמוכה.
אם מעורבות גבוהה יותר, מגבירה את נטיית הפרט לחשוב על ערכיו האמיתיים של נושא או מוצר, הרי שמניפולציות הדורשות מחשבה רלוונטית למוצר, או לנושא, תהיינה בעלות השפעה רבה יותר בתנאי של מעורבות גבוהה מאשר נמוכה.
מאידך, למניפולציות המאפשרות לפרט להעריך נושא או מוצר, מבלי להשקיע חשיבה רבה בנושא או במוצר, תהיה השפעה רבה יותר בתנאי של מעורבות נמוכה מאשר גבוהה. לגבי מצב של מעורבות מתונה מנבא המודל כי מידע כדוגמת מקור המסר, ישמש כרמז פשוט כמו בתנאי מעורבות נמוכה. כמו כן, הוא לא יזכה להתעלמות כמו בתנאי של מעורבות
גבוהה, אלא יסייע לאדם לקבוע כמה מחשבה להקדיש למסר (1981, Heesakrer Cacioppo Petty, 1979 Cacioppo Petty). מאידך, לרמזים פריפראליים, כמו מומחיות, או אטרקטיביות של מקור המסר, נמצאה השפעה גדולה יותר על שכנוע בתנאים של מעורבות נמוכה בהשוואה לגבוהה (1980, Chaiken,1981, Goldman Cacioppo, Petty 1970,
Servenge Rhine).
לאור ממצאים אלו, הסיקו . Petty Et Al (1983), כי בתנאי מעורבות גבוהה, נוטים בני אדם להקדיש את המאמץ הקוגניטיבי לשם הערכת הטיעונים הרלוונטיים לנושא המוצג ועמדותיהם מתקבלות כפונקציה של פעילות עיבוד מידע זו (נתיב מרכזי). בתנאי מעורבות נמוכה, נראה כי העמדות מושפעות יותר מרמזים פשוטים של קבלה או דחייה
בהקשר השכנוע ופחות מאיכות הטיעונים (נתיב פריפריאלי).
במחקר שבדק דרך קבלת החלטות בקרב חולי סרטן מצא שקיימים ארבעה דרכים בהם חולי סרטן מקבלים החלטות : חיפוש מידע, עיבוד מידע, קבלת ייעוץ, הרהור. ארבעת הדרכים מייצגים למעשה שני נתיבים של תהליכים קוגניטיביים. שני הדרכים הראשונות מתייחסות לערוץ המרכזי ואילו שתי האחרות מתייחסות לערוץ הפריפריאלי . קבלת החלטות
רפואיות נמצאו גם כמושפעות מאוד מהצגת מסרים. מחקר זה מייצג את הצעד הראשון ביישום תיאורית השפעה חברתית לקבלת החלטות רפואיות. במחקר השתמשו במודל ELM כגורם מנבא של סגנון קבלת החלטות בקרב חולי סרטן. (Petersen At El, 2000 )
דיון
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין צורך גבוה בסגירות קוגניטיבית ואי סבילות לעמימות לבין דרך עיבוד המידע. השערת המחקר הייתה כי תימצא קורלציה גבוהה בין צורך גבוה בסגירות ואי סבילות לעמימות לבין עיבוד מידע במסלול העיבוד הפריפריאלי.
הצורך בסגירות קוגניטיבית מייצג את הצורך להיות בעל ידע כל שהוא על נושא נתון בניגוד לבלבול ולדו-משמעות. לצורך בסגירות קוגניטיבית יש השפעה של "הקפאה" על תהליך העלאת ההשערות (Kruglanski Freund, 1983).
רמת הסבילות לעמימות היא משתנה אישיותי שנחקר ע"י (1949) BRUNSWIK - FRENKEL ו- (1948) ROKEACH. מחקריהם התמקדו בבני אדם המאופיינים ברמת סמכותיות גבוהה,הם הראו כי פרטים אלה הם בעלי נטייה ברורה לנוקשות ולאי סובלנות כלפי עמימות. אי סבילות לעמימות אופיינה על ידי חוקרים אלו כהעדפה אמוציונאלית לדרכי פעולה
מוכרות.
חוקרים שונים (Block Block, 1950; Cohen Et Al, 1955) מדגישים את המרכיב הקוגניטיבי בעמימות, חוקרים אלו מצאו שקיים קשר בין רמת הסובלנות לעמימות לבין המאפיינים הקוגניטיביים "צורך בהבניה" וב"צורך לסגירות קוגניטיבית".
Cacioppo Petty (1981) מציעים להבחין בין שתי רמות שונות של עיבוד מידע עיבוד
מידע בערוץ מרכזי (Central Route ) לבין עיבוד מידע בערוץ פריפריאלי ( Peripheral Route ). מודל ELM מציג את שני הנתיבים : הנתיב הפריפריאלי והנתיב המרכזי. שינוי העמדות דרך הנתיב המרכזי נובע מחשיבה מעמיקה של האדם על הטיעונים הרלוונטיים לנושא ועל המידע הרלוונטי המרכזי לקריטריונים של מצב עמדתי מסוים.
בשינוי זה מעורבים תהליכים כמו : הבנה, למידה, הזכרות במידע רלוונטי וכדומה. לעומת זה, שינוי עמדות דרך הנתיב הפריפריאלי אינו מתקיים משום שהאדם עשה שיקולי בעד ונגד של הנושא, אלא משום שמושא העמדה מקושר עם רמזים חיוביים ושליליים, או משום שהאדם מסיק הסקות פשוטות בהתבסס על חוקי החלטה ורמזים פשוטים המצויים
בקונטקסט. רמזים אלו מאפשרים לאדם ליצור עמדה בלי הצורך לעסוק בחשיבה מאומצת על הטיעונים הרלוונטיים לנושא (Petty, Cacioppo Schumann, 1983)
על מנת לבדוק את השערות המחקר הנוכחי בדקנו הימצאותם של מאפיינים זהים המעידים על שימוש בנתיב המידע הפריפריאלי בקרב פרטים בעלי צורך גבוה בסגירות ואי סבילות לעמימות.
בתהליך עיבוד מידע בערוך מרכזי, מתמקד האדם במידע, אשר נתפס בעיניו כרלוונטי ומרכזי לערכיה האמיתיים של עמדה מסוימת (למשל, תכונותיו של מוצר) וכתוצאה מכך, מתרחש שינוי עמדות. בשימוש בערוץ זה, מקדיש האדם מחשבה לטיעונים הרלוונטיים לנושא ולייחוסים הרלוונטיים למוצר. לפי נקודת השקפה זו, כאשר בעקבות בחינת המסר
ובדיקתו, נמצאים טיעוני המסר משכנעים, מתעוררות מחשבות חיוביות המובילות לשינוי עמדות בכיוון עמדת המסר. לעומת זאת, כאשר טיעוני המסר נראים חלשים ומטעים, נוצרת תגובת התנגדות למסר, או אפילו התרחשותו של אפקט בומרנג. (שינוי עמדות בכיוון הפוך מן הרצוי) (1984, Cacioppo Petty). בניגוד לכך מצב של סגירות
קוגניטיבית מוקדמת (הפסקת החיפוש אחר אלטרנטיבות), אשר מאפיינת אנשים בעלי אי סבילות לעמימות, מאופיין באי הערכה של מידע נגיש לגבי תופעות צפויות ושימוש בכללי החלטה פשוטים (טיטיון, 1993). מצב זה מאפיין שימוש בערוץ המידע הפריפריאלי בו הפרט מסיק הסקות פשוטות בהתבסס על חוקי החלטה ורמזים פשוטים המצויים
בקונטקסט (Petty, Cacioppo Schumann, 1983).
שינוי עמדות דרך הנתיב המרכזי נובע מחשיבה מעמיקה של האדם על הטיעונים הרלוונטיים לנושא ועל המידע הרלוונטי המרכזי לקריטריונים של מצב עמדתי מסוים. בשינוי זה מעורבים תהליכים כמו : הבנה, למידה, הזכרות במידע רלוונטי וכדומה. (Petty, Cacioppo Schumann, 1983). תיאור זה עומד בסתירה למאפייני פרטים הגבוהים
בנטייה לסגירות קוגניטיבית ואשר אינם סובלנים לעמימות. לפי פוקס (1998) פרטים אלו ממהרים להגיע ככל האפשר למסקנה מובנית, חד-משמעית וסופית. ברגע שיש בידם מידע מספיק התומך בידע שבשרותם, הם מקפיאים את התהליך ונאחזים במידע זה. הם גם נוטים לחפש מידע התומך בהשערותיהם ולהימנע מבדיקה ביקורתית של השערות אחרות,
חשוב להם לחזות את הצפוי להתרחש, הם מגיעים להחלטות מהר יותר, ואין הם סבלניים כלפי מה שחורג מהסטאטוס קוו. תיאור זה עולה בקנה מידה אחד עם תיאור השימוש בערוץ המידע הפריפריאלי בו הרמזים מאפשרים לאדם ליצור עמדה בלי הצורך לעסוק בחשיבה מאומצת על הטיעונים הרלוונטיים לנושא (Petty, Cacioppo Schumann, 1983).
תהליך עיבוד מידע בערוץ פריפריאלי, מתרחש כתוצאה מהתקשרות של נושא העמדה לרמזים חיוביים ושליליים, או כתוצאה ממסקנה באשר לערך המידע המוצג, המתקבלת תוך כדי התבססות על מגוון רמזים הנובעים מהקשר השכנוע (למשל, הסקת מסקנות לגבי ערכו של מסר על סמך העובדה שהוצג על ידי אישיות מפורסמת (Celebrity), או השפעתה של
תמונה יפה המופיעה במודעה) (Petty, Cacioppo Schumann, 1983). לפי Rokeach (1960) דוגמטיזם מתבטא במבנה מערכות האמונה של הפרט, מבנה זה נועד לשרת שני צרכים הנמצאים בקונפליקט זה עם זה : האחד - הצורך לדעת, מבנה קוגניטיבי ברור על המציאות והאחר הצורך בהפחתת אספקטים מפחידים של המציאות. מבנה מערכת האמונות
פתוח כשהצורך לדעת חזק מהצורך להפחית אספקטים מפחידים של המציאות, ומנגד כשהמציאות הופכת למאיימת המערכת נסגרת והצורך לדעת קטן. מצב זה גורם לחוסר יכולת של הפרט להבחין בין המידע שהוא מקבל לבין המקור. הפרט לא מעמיק בבדיקת המידע אלא נשען וסומך על המקור של המידע. מכאן שאדם בעל צורך גבוה בסגירות ואי סבילות
לעמימות עשוי שלא להתייחס לטיעונים הרלוונטיים לנושא ולקבל את עמדת המסר רק משום שהוא "סומך" על מקור המסר. שינוי עמדות דרך הנתיב הפריפריאלי אינו מתקיים משום שהאדם עשה שיקולי בעד ונגד של הנושא, אלא משום שמושא העמדה מקושר עם רמזים חיוביים ושליליים, או משום שהאדם מסיק הסקות פשוטות בהתבסס על חוקי החלטה
ורמזים פשוטים המצויים בקונטקסט. רמזים אלו מאפשרים לאדם ליצור עמדה בלי הצורך לעסוק בחשיבה מאומצת על הטיעונים הרלוונטיים לנושא (Petty, Cacioppo Schumann, 1983)

גורמים שונים עשויים להיות חשובים בקביעת ערוץ השכנוע. במיוחד הודגשו גורמי המוטיבציה להשקעת מאמץ בעיבוד המידע והיכולת. לעשות כן. (1983, Al Et Petty, 1984, Cacioppo Petty).על מנת לעבד מסר בערוץ מידע מרכזי, ראוי שרמות היכולת לעבד את המידע והמוטיבציה להשקיע את המאמץ הקוגניטיבי הדרוש - תהיינה גבוהות.
במקביל לכך, המוטיבציה האפיסטמית מונעת על ידי שיקולי עלות -תועלת (1998, Webster Kruglanski ) כלומר תפיסת הפרט לגבי המחיר או הרווח שבסגירות או הפתיחות במצב נתון או כתוצאה מההיבט האישיותי. מכאן שהצורך בסגירות יעלה כאשר יכולת ניבוי או פעולה יהיו חשובים. העדר סגירות עלול להיות כרוך בהפסד כאשר אדם נמצא
בלחץ זמן הדורש החלטה מהירה. במצבים אחרים הצורך להימנע מסגירות עשוי לנבוע מתוך החשש מביקורת צפויה, או מפני דריכה במקום, העלולים להיות תוצאה של סגירות קוגניטיבית.
Kruglanski Freund (1983) ערכו מחקר שבחן את השפעת המוטיבציה האפיסטמית על אפקט ראשוניות, סטריאוטיפ אתני ותופעות עיגון מספרי. ממצאי המחקר לימדו כי אצל נבדקים תחת צורך גבוה במבנה נמצאה עוצמה גבוהה יותר של אפקט ראשוניות, נטייה חזקה יותר לשיפוט סטריאוטיפי אתני וביטוי רב יותר של תופעת העיגון המספרי.
לעומת זאת הייתה ירידה בעוצמת התופעות האלו אצל נבדקים תחת רמה גבוהה של חשש מחוסר תוקף (אשר מאפיין הימנעות מסגירות). עוצמת אפקט הראשוניות משקף את הדרגה בה חיפוש האינפורמציה מוגבל לגירויים שהוצגו בשלב הראשוני של התהליך. שיפוט סטריאוטיפי אתני ניתן לפרש כמקרה של הקפאה אפיסטמית: תפיסת קבוצה אתנית מסוימת
על בסיס אינפורמציה מוקדמת ואטימות לעדויות מאוחרות יותר הסותרות תפיסה זו. אפקט עיגון מספרי הוא נטייה להערכות מספריות המעוגנות בערכים התחלתיים ולא לוקחות בחשבון חישובים מאוחרים יותר. ממצאים אלו תומכים בהנחה כי מאפייני המסר עשויים להשפיע על יכולת עיבוד המידע עשויים (כדוגמת רמת מורכבות גבוהה), גורמים
מצביים (כגון: נוכחות גורם המסיח את הדעת) (1976, Brock Wells, Petty) ומשתנים של הבדלים אינדיבידואליים, (כדוגמת רמת ידע מוקדם) (1980, Petty Cacioppo).
מחקרם של Kruglanski Mayseless (1987) שהראה את השפעת הצרכים האפיסטמיים על השוואה חברתית בתחום הדעות והעמדות מלמד על שימוש בשני נתיבי עיבוד המידע בהתאם למאפייני הפרט כגבוה/נמוך בסגירות ובעל סבילות / אי סבילות למצבי עמימות. ממצאי המחקר העלו כי בתנאי של צורך בהימנעות מסגירות נבדקים נטו יותר להשוואה
חברתית עם דעות אחרים שאינם מסכימים לדעותיהם בניסיון להיחשף למגוון דעות ופרטי מידע. מצב המלמד על שימוש בנתיב המידע המרכזי, לעומת זאת, צורך גבוה בסגירות הוביל לנטייה חזקה יותר להשוואה עם אחרים שמסכימים עם דעת הנבדק, תוך הימנעות מחשיפה להשקפות ופרטי מידע אלטרנטיביים. ניתן להניח כי יצירת מצבים של "תנאי
של צורך בהימנעות מסגירות" מוביל לשימוש בנתיב המרכזי שכן השימוש בנתיב זה מאופיין ב כך שהאדם מקדיש מחשבה לטיעונים הרלוונטיים לנושא ולייחוסים הרלוונטיים (1984, Cacioppo Petty).
שינוי עמדות המושג דרך נתיב מרכזי, עשוי ליצור שינוי בעל המשכיות גבוהה ויכולת ניבוי טובה יחסית, של התנהגות Cacioppo Petty, 1981, Cacioppo Petty, Ciaidini). לעומת זאת עמדות המושגות דרך הנתיב הפריפריאלי, צפויות להיות זמניות יחסית ובעלי יכולת פחות טובה לניבוי התנהגות (1983, Cacioppo Petty). לפי
פוקס (1998) נמוכים בנטייה לסגירות שואפים למידע תקף, מבוסס ומדויק. הן חוששים מאי-תקפות המידע שברשותם ונרתעים ממחירו של אי הדיוק בראיותיהם. לכן הם מוסיפים לחפש מידע ולהעלות השערות חלופיות. הם מפסיקים את התהליך רק כשהם בטוחים כי יש בידם ידע מוצק, ושהשערותיהם מבוססות היטב, ולפיכך נוטים להגיע להקפאה
אפיסטמית לאחר זמן ארוך יותר. היות ומצב זה מאפיין שימוש בערוץ העיבוד המרכזי ניתן להניח כי ניתן יהי לנבא התנהגות של פרטים בעלי צורך נמוך בסגירות ובעלי סבילות לעמימות.
גורמים שונים עשויים להיות חשובים בקביעת ערוץ השכנוע. במיוחד הודגשו גורמי המוטיבציה להשקעת מאמץ בעיבוד המידע והיכולת. לעשות כן. (1983, Al Et Petty, 1984, Cacioppo Petty).
על מנת לעבד מסר בערוץ מידע מרכזי, ראוי שרמות היכולת לעבד את המידע והמוטיבציה להשקיע את המאמץ הקוגניטיבי הדרוש - תהיינה גבוהות. אולם, כאשר רמתו של אחד לפחות משני הגורמים שהוזכרו איננה גבוהה, שינוי עמדות נוצר בדרך-כלל באמצעות שימוש ברמזים פשוטים הקשורים למסר או למוצר, כלומר בשימוש בערוץ מידע
פריפריאלי.
מאפייני המסר עשויים להשפיע על יכולת עיבוד המידע עשויים (כדוגמת רמת מורכבות גבוהה), גורמים מצביים (כגון: נוכחות גורם המסיח את הדעת) (1976, Brock Wells, Petty) ומשתנים של הבדלים אינדיבידואליים, (כדוגמת רמת ידע מוקדם) (1980, Petty Cacioppo).
לעומת זאת, גורמים אחרים נחשבים כמעלים את המוטיבציה של הפרט להקדיש מחשבה למידע הרלוונטי לנושא או למוצר על מנת לגבש עמדה נחרצת, בקבוצת גורמים אלו, הודגשו במיוחד משתנה המעורבות וגורם הרלוונטיות האישית. בנוסף, עשויה להשפיע נטייה אישית של פרט להפעיל סגנונות שונים של עיבוד מידע (1982, Petty Cacioppo).
חוקרים בתחום התמקדו במושג מעורבות צרכנים, כמשתנה מרכזי המשפיע על רמות וסוג המידע המסופק על- ידי תקשורת (1983, Suwer Burnkrant 1983, 1981, Cacioppo Petty).
לסיכום, ניתן להסיק כי קיימת קורלציה גבוהה בין צורך גבוה בסגירות ואי סבילות לעמימות לבין עיבוד מידע במסלול העיבוד הפריפריאלי. מאפייני עיבוד המידע בקרב בעלי צורך גבוה בסגירות ואי סבלות בעמימות מקבילים למאפייני עיבוד מידע בנתיב הפריפריאלי.
מומלץ, כי המחקרים הבאים שייערכו בנושא זה יתנו את הדעת למשתנה המין. האם קיים קשר בין מין הפרט, לבין הצורך בסגירות אי סבילות לעמימות ונתיב עיבוד המידע.
ביבליוגרפיה
אלרז-שפירא, י. (1996). דיוק בהערכת ביצוע בראי תיאורית האפיסטמולוגיה הנאיבית ותיאורית ההתפלגות הסמויה. חיבור לשם קבלת תואר בפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, המחלקה לפסיכולוגיה, רמת גן.
ינון, א. (1987). האידיאולוגיה האפסטימסטית והשפעתה על צורת עיבוד מידע. חיבור לשם תואר דוקטור בפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.
קבילי, ד. (1987). ירידה ברמת הביצוע לאחר החשפות לחוסר שליטה: השפעות של צורך במבנה ובתוקף ומיקוד קשב. עבודת מ.א. לקבלת תואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן,רמת גן.
פוקס, ש. (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי . רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר אילן.
גרינהאוז, ת. (1971). ההיקף והממדים של הקונספט של אי סבילות לעמימות. עבודת מ.א. החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.
טיטיון, ד. (1993). השפעת מצב לחץ ומידת הסובלנות לעמימות על הנטייה לשימוש בקורלציות מדמות. עבודת מ.א. במדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.
פרנקשטיין, ק. (1981). עמימות. מושגים בדיון החינוכי. ספרית פועלים. תל אביב.
Ashford, S., Cummings, L. (1985). Proactive Feedback Seeking : The Instrumental Use Of The Information Environment. Journal Of Occupational Psychology, 58, 67-97.
Bar-Tal, Y. (1989). Coping With Uncertainty. Presented At Fourth International Conference On Psychological Stress And Adjustment In Time Of War And Peace, Tel Aviv.
Berlyne, D.E. (1960). Conflict Arousal And Curiosity. New York : Mcgraw Hill.
Block, J Block, J. (1950). An Investigation Of Relationship Between Intolerance Of Ambiguity And Ethnocentrism. Journal Of Personality, 50
Bochner, S. (1965). Defining Intolerance Of Ambiguity. Psychological Records, 15, 393-400.
Bunder, S. (1962). Intolerance Of Ambiguity As Personality Variable. Journal Of Personality, 30, P 29-59.
Burnkrant, R.E Sawyer,A .G. (1983). Effects Of Involvement And Message Content On Information Processing Intensity. Hillsdale, N. J, Lawence Erlbaum.
Cacioppo, J.T Petty, R.E. (1979). Attitudes And Cognitive Response : An Electrophysiological Approach. Journal Of Personality And Social Psychology, 37, P. 2181-2199.
Cacioppo, J.T Petty, R.E. (1980). Persuasiveness Of Communications Is Affected By Analysis Of Persisting Attitude Change. In : J.H. Leigh C.R Martin (Eds). Current Issues And Research In Advertising; 97-122, Aebor, Mi : University Of Michigan.
Chaiken, S. (1980). Heuristic Versus Systematic Information Processing And The Use Of Source Versus Message Cues In Persuasion. Journal Of Personality And Social Psychology. 7; P. 479-483.
Cohen, A . R; Stotland, E; Wolf, D.M. (1955). An Experimental Investigation Of Need For Cognition. Journal Of Abnormal Social Psychology, 48.
Dittis, J.E. (1959). Effect Of Change In Self Esteem Upon Impulsivness And Edliveration In Making Judgments. Journal Of Abnormal Psychology, 59.
Dugas, M. J., Freeston, M. H., Ladouceur, R. (1997). Intolerance Of Uncertainty And Problem Orientation In Worry: Cognitive Therapy And Research, 21, 593-606.
Eagly, A.H. (1978). Sex Differences In Influenceability . Psychological Bulletin, 85, P. 86-116.
Engel, J .F Blackwell, R.D. (1982). Consumer Behavior. Hinsdale Il. : Dryden Press.
English, H.B English, A.C. (1958). A Comprehensive Dictionary Of Psychological And Psychoanalytic Terms. New York. Mckay.
Festinger, L. A. (1957). A Theory Of Cognitive Dissonance. New York : Row Pereson.
Freeston, M. H., Rheaume, J., Letarte, H. L., Dugas, M.J, Ladouceur, R. (1994). Why Do People Worry? Personality And Individual Differences, 17, 791-802.
Frenkel-Brunswik, E. (1948). Intolerance Of Ambiguity As An Emotional Perceptual Variable . Journal Of Personality, 18, 108-143.
Frenkel-Brunswik, E. (1951).Personality Theory And Perception. In R. Blake G. Ramsey (Eds), Perception: An Approach To Personality. New York: Oxford University Press.
Freund, T; Kruglanski, A.W; Shpitzajzen. (1985). The Freezing And Unfreezing Of Impressionable Primacy: Effects Of The Need For Structure And The Fear Of Invalidity. Personality And Social Psychology Bulletin, Vol .11 No.4, December 1985 479-487.
Friedland, N. Keinan, G. (1991). The Effect Of Stress, Ambiguity Tolerance And Trait Anxiety On The Formation Of Causal Relationship. Journal Of Research In Personality, 25(1), 88-107.
Furnham, A. (1994). A Content, Correlational And Factor Analytic Study Of Four Tolerance Of Ambiguity Questionnaires, Personality And Individual Differences, 16, 403-410.
Furnham, A., Ribchester, T. (1995). Tolerance Of Ambiguity : A Review Of The Concept, Its Measurement And Applications. Current Psychology : Developmental : Developmental, Learning, Personality, Social, 14, 179-199.
Heider, F. (1958). The Psychology Of Interpersonal Relations. New York. Wiley.
Kreitler, H. Kreitler, S. (1972). Cognitive Orientation : A Model Of Human Behavior. British Journal Of Psychology.
Kruglanski, A.W Ajzen, I. (1983). Bias Error In Human Judgement. European Journal Of Social Psychology, 13. 1-44.
Kruglanski, A.W Klar, Y. (1987). A View From A Bridge : Synthesizing The Consistency And Attribution Paradigms From A Lay Epistemic Prespective. European Journal Of Social Psychology. 17, 211-241.
Kruglanski, A.W Mayseless, O. (1987). Motivational Effects In Social Comparison Of Opinions. Journal Of Personality And Social Psychology. 53(5), 834-842.
Kruglanski, A.W . (1989). Lay Epistemic And Human Knowledge : Cognitive Motivational Bases. New York : Plenum.
Kruglanski, A.W. Webster, D. M. (1996). Motivated Closing Of The Mind : Seizing And Freezing. Psychology Review, 103, 263-283.
Kruglanski, A.W. Freund, T.(1983). The Freezing And Unfreezing Of Lay Inference : Effects Of Impressional Primacy, Ethnic Stereotyping And Numerical Anchoring. Journal Of Experimental Social Psychology, 19 448-468.
Kruglanski, A.W. (1980). Lay Epistemologic Process And Contents: Another Look At Attribution Theory. Psychological Review, 87, 70-87.
Kruglanski, A.W. (1990). Lay Epistemic Theory In Social Cognitive Psychology. Psychological Inquiry, 1. 181-197.
Kruglanski, A.W. (1996). Motivated Social Cognition : Principles Of The Inference In E. Troy Higgins, Arie W. Kruglanski (Eds), Social Psychology Handbook Of Basic Principles. The Guilford Press, 493-515.
Krugman, H.E. (1965). The Impact Of Television Advertising : Learning Without Involvement. Public Opinion Quarterly. 29 (Fall), P. 349-356.
Lazarus, R. S. (1979). Cognitive Process : As Mediators Of Stress And Coping. In Hamilton V. Warburton (Ed). Human Stress And Cognition An Information Processing Approach. New York : J. Wiley Sons.
Lazarus, R.S. Folkman, S. (1984). Stress, Appraisal And Coping. New York Springer.
Macdonald, P. (1970). Revised Scale Of Ambiguity Tolerance : Reliability And Validity. Psychological Reports. 26. P 791-798.
Moses, J, L. Lyness, K . S. (1990), Leadership Behavior In Ambiguity Environments In Clark K.E Clark M.B. (Ed). Measures Of Leadership. Leadership Library Of American, Ink.
Naccarato, M.F., Thompson, M.M Parker, K. (1986). Update On The Development Of The Need For Structure And Fear Of Invalidity Scales. Unpublished Manuscript.
Neuberg, s. l newsom, j.t. (1993). Personal Need For Structure : individual differences in the desire for simple structure. Journal of personality and social psychology. 65 (1). P. 113-131).
Petersen, S; Heesacker, M Et Al. (2000). Predictors Of Decision Making Style Among Cancer Patients : An Empirical Test Of Theory. Psychology And Health. 5. 9.663-675.
Petty, R.E Cacioppo, J.T (1981). Attitudes And Persuasion : Classic And Contemporary Approaches. Dubuque, In : Wiliam C. Brown.
Petty, R.E Cacioppo, J.T (1982). The Need For Cognition. Journal Of Personality And Social Psychology. 42(1). 116-131.
Petty, R.E Cacioppo, J.T (1983). Central And Peripheral Routes To Persuasion : Application To Advertising . In, Advertising And Consumer Psychology, L. Percy A. Woodside. (Eds). Lexigton,Ma, Lexigton Books, 3-23.
Petty, R.E Cacioppo, J.T (1984). The Effects Of Involvement On Response To Argument Quantity And Quality Central And Peripheral Routes To Persusion. Journal Of Personality And Social Psychology, 46 (1), P. 69-81.
Petty, R.E Cacioppo, J.T Goldman, R. (1981). Personal Involvement As A Determinant Of Argument Based Persuasion. Journal Of Personality And Social Psychology, 41(5), P. 847-855.
Petty, R.E Cacioppo, J.T Schumann, D. (1983). Centeral And Peripheral Routes To Advertising Effectiveness : The Moderating Role Of Involvement . Journal Of Consumer Research. 10, P.135-146.
Rokeach, M. (1960). The Open And The Closed Mind. New York : Basic Books.
Schrader, Riggs Smith. (1992). Choice Over Uncertainty And Ambiguity In Technical Problem Solving In Print.
Shaffer, D.R; Hendrick, C. (1974). Dogmatism And Tolerance For Ambiguity As Determinants Of Differential Reactions To Cognitive Inconsistency. Journal Of Personality And Social Psychology Vol O . 5. 601-608.
Smock, C. D. (1955). The Influence Of Psychological Stress On Intolerance Of Ambiguity. Journal Of Abnormal Social Psychology, 50.
Tegano, D.W. (1990). Relationship Of Tolerance Of Ambiguity And Playfulness To Creativity. Psychological Reports, 66 (3), P 1047-1056.
Van Hiel, A Mervielde, I. (2002). Effects Of Ambiguity And Need For Clouser On The Acquisition Of Information. Social Cognition. Vol. 20 (5). P. 380-409.
Webster D.M. Kruglanski A.W. (1998). Cognitive And Social Com\Nsequences Of The Need For Cognitive Closure, In Stroebe Hewstone M. (Eds). European Review Of Social Psychology, 8, 133-137.
Webster D.M. Kruglanski A.W. (1994). Individual Differences In Need For Cognitive Closure. Journal Of Personality Social Psychology.67. 1049-1062.
32

תגים:

האפיסטמולוגיה · הנאיבית · ההתפלגות · הסמויה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמימות וסגירות", סמינריון אודות "עמימות וסגירות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.