היישום אינו מחובר לאינטרנט

יחסי הגומלין בין התקשורת לטרור

עבודה מס' 063770

מחיר: 724.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: השפעת הסיקור התקשורתי של פיגועי טרור על הזכרון הקולקטיבי של עם ישראל.

11,742 מילים ,33 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון - מאפייני הטרור
1. הגדרת הטרור
2. מטרות הטרור
3. סוגי טרור
4. סוגי אלימות שהטרור מפעיל
פרק שני-" תקשורת ההמונים" - מטרותיה ותהליכים בהתפתחותה
1. תקשורת מהי?
2. המהפכה בתקשורת
3. מידת השפעתה של התקשורת
4. דיווח תקשורתי בעיתונות כתעמולה
פרק שלישי - יחסי הגומלין בין טרור לתקשורת
1. התעמולה כחלק בלתי נפרד מהטרור
2. התקשורת במדינה דמוקרטית
3. השפעת סיקורי התקשורת את הטרור על דעת הקהל
4. זיכרון קולקטיבי
המחקר
1. נבדקי המחקר
2. כלי המחקר
3. ההליך המחקרי
4. ממצאי המחקר
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח - השאלון

מבוא:
מטרת העבודה הינה ללמוד על התקשורת ככלי שרת בידי הטרור ועל יחסי הגומלין בין השניים. בנוסף בדיקת הזיכרון הקולקטיבי של פיגועי טרור בארץ בקרב אוכלוסיית הצבא כאספקט אחד מיני רבים בסוגייה זו, בעזרת מחקר.
על הקשר בין טרור ותקשורת נכתב כבר רבות. האמרה הסינית " הרגת אחד הפחדת רבבה" כוחה יפה במידה כפולה ומכופלת לגבי טרור, שהרי הטרוריסטים של היום מפחידים מיליונים. את תוצאה זו לא יכלו להשיג ללא התקשורת החופשית. מעשי טרור שאין מדווחים עליהם משולים לעץ הנופל ביער בלי שאף אחד רואה או שומע אותו.
לעיתים מרצון, אך גם לא מרצון, משמשת התקשורת כמגביר קול למסע הפרסום של טרוריסטים. בחברות חופשיות דבר זה הוא במידה רבה בלתי נמנע, אף על פי שהיה ניתן לבלום את ההשפעות אילו נהגה בהם העיתונות באותה מידת זהירות שהיא נוקטת כאשר היא מסקרת פורנוגרפיה. ישנה חשיבות מכרעת גם לשפה בה משתמשת התקשורת. לוחם חופש אינו מעורר את אותן הקונוטציות של טרוריסט. גרילה, למשל, איננה נמדדת באותן אמות מוסר של טרור. גרילה נתפסת כלחימה של ארגון סמי-צבאי כנגד ארגון צבאי המסוגל להגן על עצמו, טרור מכוון כלפי אזרחים שאינם מסוגלים להגן על עצמם. עובדה זו מראה שיש הבדל בעיני צורך התקשורת בהקשר למילים בהן בוחרת להשתמש התקשורת.
בלי הפרסומת יהיה הטרור חסר אונים. מאחר שעיקר כוונתו היא לרתק אליו את תשומת ליבו של הציבור, תלוי הוא תלות גמורה בכלי התקשורת . זהו אחד הטעמים שבגללם תוקפים טרוריסטים אזרחים חפים מפשע. חייל הנורה בגבו יזכה לסיקור תקשורתי קצר, אך אזרח הנהרג בשעת ארוחת ערב יזכה לאהדת העיתונות. במידה מסוימת אחראית התקשורת להסלמת האלימות. החברה שמתרגלת לצערנו לאלימות איננה מתעניינת כבעבר באותם אירועים ולכן חובתו של הטרוריסט, במידה והוא אכן רוצה לתפוס כותרות, היא להמציא משהו חדש, בדרך כלל, יותר נורא מקודמו.
הטרוריסט מנצל את הדמוקרטיה לטובתו ואת העובדה שהחברות המערביות לא מוכנות לספוג פגיעה בערכי חופש הביטוי.

בעבודה זו ננתח את מאפיינו של הטרור, לאחר מכן את מאפייניה של התקשורת הגלויה ולסיכום החלק ננתח את יחסי הגומלין בין השניים.
החלק השני של העבודה הינו מחקר המדגים את ההשפעה שיש לתקשורת על האוכלוסייה. במחקר איננו מתיימרים להקיף את כל האוכלוסייה או את כל כלי התקשורת, אלא נדבך מסוים בתוך סוגייה זו.
הבעיה המחקרית - מהו הקשר בין כמות הדיווח התקשורתי של פיגועי טרור, לבין הזיכרון הקולקטיבי שלהם בקרב אוכלוסיית צבא הקבע?
בעבודה זו ננסה לבדוק את הקשר בין כמות הדיווח התקשורתי בעיתונים המובילים בארץ , לבין הזיכרון הקולקטיבי בקרב הקצונה הזוטרה של צה"ל. את כמות הדיווח התקשורתי נבדוק על ידי שני מדדים. האחד הוא כמות העמודים שתפס הדיווח מתוך כלל העיתון, והשני היא מיקום העמודים בעיתון. את שני מדדים אלו נבדוק לאורך זמן.
הפיגועים שבחרנו להתמקד בהם במחקר נבחרו בעקבות שאלון מקדים שנערך בקרב אוכלוסיית המדגם. לטובת אובייקטיביות המחקר הוספנו אירועים נוספים שיהוו קבוצת ביקורת למחקר.
השערת המחקר שלנו הינה שככל שכמות הסקירה התקשורתית גדלה, הזיכרון הקולקטיבי של אותו אירוע חזק יותר.

הערת מערכת: בעבודה לא קיים פירוט של הכתבות הספציפיות בהן נעשה שימוש בחלק המחקרי.

מקורות:

א.ה., קאר, היסטוריה מהי?, מודן, 1986.
אהרון סקורביאנסקי, "תעמולה על ידי העיתונים". האוניברסיטה העברית, 1974.
אריאל מררי ושלומי אלעד, פח"ע חו"ל, הקיבוץ המאוחד, 1987.
בועז גנור, מדיניות ישראל בהתמודדותה עם הטרור - אפקטיביות מול ערכים דמוקרטיים ליברליים, האוניברסיטה העברית.
בועז גנור, טרוריזם - הקשיים המושגיים להגדרתו, נתיב - 68, מרץ 1999.
בנימין נתניהו, מלחמה בטרור, ידיעות אחרונות, 2001.
בנימין נתניהו, "הטרור - כיצד יוכל המערב לנצח?", מעריב 1987.
גיליאן בקר, מרכזיותו של אש"ף, הטרור-כיצד יוכל המערב לנצח, עורך: בנימין נתניהו, מעריב, 1987.
דינה גורן, תקשורת ומציאות- מושגי יסוד בתקשורת המונים, כתר, 1993.
דן כספי, תקשורת ודמוקרטיה בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997.
דן כספי ויחיאל לימור, תקשורת המונים- כרך א'-ג', האוניברסיטה הפתוחה, 1993.
זאב איבינסקי, הטרור האישי - הרעיון והמעש, הקיבוץ המאוחד, 1977.
זאב איבינסקי, מהפכה וטרור, הוצאת יאיר,1989.
יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1992.
יצחק איילון, תקשורת ההמונים המשודרת - והחברה, הוצאת איילון, 1994.
קליר סטרלינג, פענוח החידה, הטרור-כיצד יוכל המערב לנצח, עורך: בנימין נתניהו, מעריב, 1987.
רוברט קופרמן ודרל טרנט, "טרור - הסכנה, המציאות, התגובה", משרד הביטחון 1982.
שאול קנצלר, הטרור הבינלאומי: אידיאולוגיה, ארגון וביצוע, עם עובד, 1980.
שי שאול, טרור בשליחות האימאם, המרכז הבינתחומי, הרצליה, 2001.
שמואל גורדון, ישראל נגד הטרור- הערכת מצב לאומית, הוצאת אפי מלצר, 2002.
תמר הרמן, מלמטה למעלה: תנועות חברתיות ומחאה פוליטיות, כרך ג'-חלק שני, האוניברסיטה הפתוחה , 1997.
J. Bowyer Bell, TRANSNATUONAL TEROR, AEI-Hoover Policy Study, 1975.
TERROISM IN CONTEXT, Edited by Martha Crenshaw, P.A University, 1995.
Adrian Forty and Susanne kuchler. "The art of forgetting" N.Y. : 1999.
A.D Baddeley. "What is autobiographical memory?". D.C 1992.
Roster L. "The Washington correspondence". N.Y. Harcourt brace 1937.

תגים:

זיכרון · טרור · עיתונות · פיגועים · קולקטיבי · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי הגומלין בין התקשורת לטרור", סמינריון אודות "יחסי הגומלין בין התקשורת לטרור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.