מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: טרומן - מיתוס "הקול היהודי"
פרק שני: ניקסון - עימות בעידן ההפשרה
פרק שלישי: קרטר - הסיכוי לשלום
סיכום
רשימת מקורות

תקציר:
המזרח התיכון לא היווה אזור חשוב עבור האינטרסים של ארצות הברית עד לימים האחרונים של מלחמת העולם השניה. המאבק הבין-גושי, אשר החל עוד לפני הכרעת גרמניה, הקנה למדינות המזרח התיכון חשיבות אסטרטגית חדשה: נוצר חשש כבד כי אזור זה הוא כשדה קרב טעון חומר נפץ, בו עלולה לפרוץ מלחמה כוללת בין ארצות הברית וברית המועצות. הקיטוב בין ישראל ותורכיה המערביות מחד, לבין מדינות ערב, בראשן מצרים וסוריה מאידך, נתן ביטוי מוחשי לחשש זה. "הזהב השחור", הוא הנפט, עלה לקראת שנות ה70- כגורם כלכלי-פוליטי ממדרגה ראשונה והדגיש מחדש במשנה תוקף את חשיבות הסכסוך המזרח התיכוני עבור מדיניות החוץ של ארצות הברית (והעולמית בכלל). פירוק המתח הבין-גושי, ה"דטנט" בין ברית-המועצות לארצות הברית, הצמיח את ניצני השלום גם במזרח התיכון בהסכם השלום בין מצרים לישראל ב-1979, בתיווך נשיא ארצות הברית.
בעבודה זו אעמוד על מדיניות החוץ של שלושה נשיאי ארצות הברית במחצית השניה של המאה ה-20, אשר בתקופת כהונותיהם עמד המזרח התיכון בצמתים היסטוריים חשובים. בימי הרי ס. טרומן (1945-1952) הוקמה מדינת ישראל, הנשיא ריצ'רד ניקסון (1968-1974) נאלץ להתמודד מול מלחמת 1973 והשלכותיה ואילו ג'ימי קרטר (1976-1980) שיחק תפקיד מכריע בכינון השלום בין ישראל ומצרים.
בחירתם של נשיאים אלו ושל האירועים הנלווים איננה מקרית: לדעתי, היו אלו נקודות מפתח במדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי המזרח התיכון ובכלל. יתר על כן, שלושת נשיאים אלו יכולים לייצג בצורה ראויה נשיאים אחרים במאה ה-20: שניים מהם היו דמוקרטים והשלישי רפובליקני והם באו מרקעים מגוונים. הם כיהנו בתקופות עוקבות בזירה הבין-לאומית - החל מראשית ימי המלחמה הקרה וה"פחד האדום" האנטי-קומניסטי, דרך ה"דטנט" וההלם שלאחר מלחמת ויטנאם וכלה בסימני הנפילה הראשונים של ברית המועצות (בפלישה לאפגניסטן. ההיסטוריה הפנימית של ארצות הברית בתקופות כהונתם של שלושת הנשיאים הללו גם היא מגוונת - אמריקה בימי טרומן לאחר מלחמת העולם הראשונה, היתה שונה חברתית מזו שתחת ניקסון (למשל בשוויונות כלפי שחורים) או תחת קרטר.
בכל נקודת זמן כזו אנסה לבחון החלטה מכריעה אחת של הנשיא הקשורה למזרח התיכון. מדוע בחר טרומן להכיר במדינת ישראל דקות ספורות לאחר הקמתה? מה היו שיקוליו של ניקסון כאשר הורה על סיוע צבאי מיידי לישראל המותקפת ב- 1973? אילו מניעים גרמו לקרטר להחליט ולכנס את נציגי ישראל ומצרים לדיון "עד שיצא עשן לבן" והסכם ביניהם בקמפ דיויד?

מקורות:

יזהר, מיכאל (1977). מדיניות-החוץ של ארצות הברית. הוצאת "עם הספר" בע"מ, תל אביב.
יזהר, מיכאל (1974). "ארצות-הברית ומלחמת יום-כיפור", מולד, כרך ו (כט), חוברת 31 (241), אייר-תמוז תשל"ד. עמ' 16-6.
Dowty, Alan (1984). Middle East Crisis. University of California Press, Berkley, Los Angeles, London.
Feldman, Shai (1988). U.S. Middle East Policy: The Domestic Setting. Jaffee Center for Strategic Studies, Tel Aviv University, The Jerusalem Post, Westview Press.
Foreign Relations of the United States. 1948.
Joiner, Harry M. (1977). American Foreign Policy - The Kissinger Era. The Strode Publishers, Inc.,Huntsville, Alabama.
Lenczowski, George (1990). American Presidents and the Middle East. Duke University Press, Durham and London.
Quandt, William B. (1986). Camp David - Peacemaking and Politics. The Brookings Institution, Washington D.C.
Spiegel, Steven L. (1985). The Other Arab-Israeli Conflict. The University of Chicago Press, Chicago and London.

תגים:

ארצות · הברית · מזרח · נשיאים · תיכון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון", סמינריון אודות "מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.