היישום אינו מחובר לאינטרנט

יושר צדק ומשפט במשפט העברי

עבודה מס' 062954

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: תרומת הערך "רוח חכמים נוחה הימנו" למשפט הישראלי.

9,183 מילים ,37 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
פרק א: המשפט העברי - הסטוריה, עקרונות והשלכות לימינו
1.1 ראשית החקיקה היהודית והמשפט העברי
1.1.1 מהמקרא ועד התלמוד
1.1.2 השאלות והתשובות - ספרות השו"ת
1.2 הפסיקה בספרות השו"ת
1.3 ערכי המוסר של המשפט העברי במשפט הישראלי
פרק ב: הפסיקה היהודית - נטיית הלב מול הוראת הדין
פרק ג: השפעת מידת החסידות על המשפט הישראלי
סיכום
ביבליוגרפיה


מבוא
המשפט העברי מהווה בישראל את אחד היסודות למשפט הכללי, כאשר המטרה בעבודה זו
הינה לבחון את אחד העקרונות בשיקול השיפוטי והיא "רוח חכמים נוחה הימנו", הנתפסת גם
כמידת החסידות. למרות שמדובר בקטגוריה נפרדת, יש הרואים בה נגזרת של ההוראה "ועשית
הישר והטוב", הנובעת מהציווי המקראי. ציווי זה מופיע פעמיים בספר דברים והוא סוג נוסחה
המעגנת את מערכת היחסים שבין אדם לחברו ולחברתו ומקבילה אותם למצוות שבין אדם
למקום .1

אותם חכמים שיצרו את פסקי ההלכה המוקדמים שמו דגש על ההגינות במעשי האדם וכאשר
אדם עשה מעשה שאינו הגון, נאמר עליו "אין רוח חכמים נוחה הימנו"2. נראה, כי רוח חכמים
נוחה מאדם אשר מעשיו נוחים לבריות ועל כך מדגיש רבי חנינא בן דוסא3 כי "...כל שרוח
הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח
המקום נוחה הימנו". גם רש"י, בפירושו למילים "...כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלקיך"
מציין: "הטוב בעיני ה', והישר - בעיני אדם"4. כלומר, אותה הסדרת מערכת היחסים שבין אדם
לחברו המקבילה בציוויה המוסרי לבין מצוות שבין אדם למקום, הינה ביסוד המשפט העברי,
הבא לידי ביטוי בברייתא פרקי אבות, שעניינו בעיקר התנהגות האדם ודרכי התנהגות שבין
אדם לחברו.

ובמה הקשר שבין עשיית הישר והטוב, בין בן אדם לחברו לבין עשיית הישר והטוב במשפט?
נראה, כי בכך מכיר המשפט העברי במגבלותיו של האדם וגם של השופטים. קוצר ידו של
המשפט טבוע בעצם מהותו ובסלקטיביות שהיא מגבלת האדם בעולם. גם השופט הוא רק אדם
ואת הצדק במלואו, ככל הנראה לא ניתן לבצע5. מכיוון שכך חובה להשלים עם חלקיות
המערכת המשפטית ועם יחסיותה, שכן הכוח האנושי לעשות משפט מוגבל, אך יחד עם זאת
מתבסס הצדק המשפטי על ניסיון מקסימלי להגיע לאמת, לא רק העובדתית, אלא גם המוסרית.6

השאלה שתעמוד במרכז עבודתי הינה: מה תרומת עשיית הישר והטוב, ובפרט הערך "רוח
חכמים נוחה הימנו", הנתפס כמידת החסידות למשפט הישראלי? במה מעניקה מידת החסידות
ייחודיות וערך מוסף למשפט המדינתי? בעבודה זו אבקש לטעון כי תרומתו של המשפט העברי
ככלל, המביא בחשבון את רוח החכמים ומידת החסידות הינה בחריגה מהדין, כלומר בעשיית
הישר והטוב לפנים משורת הדין. זאת כאשר על פי דין ניתן להחמיר עם אדם העומד בפני בית
המשפט. התרומה של "רוח חכמים נוחה הימנו" הינה בכך, שההתייחסות המשפטית במקרים
רבים חורגת מהדין ומובילה את הפסיקה לכיוון הומני ומתחשב יותר מאשר החמרה על פי
הדין. ההתחשבות במצבו האישי של האדם, במצוקותיו החברתיות והאישיות הן ממידת
החסידות, אשר יוצרת איזון בין המעשה שבגינו מחויב האדם ובין מצבו האישי והנסיבות
שהובילו אותו לאותו מעשה. לעתים בית המשפט הישראלי נוקט המלים 'ועשית הישר והטוב',
אולם ניתן לראות כי כוונתו ל"רוח חכמים נוחה הימנו", כפי שאראה בפרק השלישי.

על מנת לתמוך בטענתי אציג בפרק הראשון סקירה קצרה של המשפט העברי, מימי התנאים
והאמוראים ועד ספרות השו"ת. מכיוון שספרות השו"ת מהווה דוגמה מוחשית מאוד לדרך
המשפט העברי, כפי שזו התקיימה מאות בשנים, אציג בחלקו השני של הפרק מספר דוגמאות
שתמחשנה את אופי הפסיקה הנוטה לקולא ובחלקו השלישי של הפרק אעסוק במעמד המשפט
העברי במשפט המדינתי בישראל. בפרק השני אעסוק בערך "רוח חכמים נוחה הימנו" במשפט
העברי - זאת מול ערכי "ועשית הישר והטוב" ו"לפנים משורת הדין". ערך זה מעניק לעתים
עדיפות לנטיית הלב על פני הוראת הדין. כן אעמוד על השוני שבין עקרון השוויון במשפט
לעקרון האיזון, תוך אזכור הקודקס המצרי החדש (1933-1949), שהושתת על עקרונות של
השריעה. על פי קודקס זה לא כל האנשים שווים ואין לנקוט לשון שוויון בחוק, אלא איזון.
בפרק השלישי אציג באופן מעשי את השימוש שנעשה במשפט העברי, במסגרת המשפט
המדינתי-ישראלי.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. י. גרין, "יושר ודין בהלכה - בירור ההוראה 'ועשית הישר והטוב'", שמעתין כא(77), תשמ"ד, עמ' .21
2. "אין רוח חכמים נוחה הימנו", אנציקלופדיה תלמודית, 1985, עמ' תשט"ז-תשי"ז.
3. "פרקי אבות", בתוך: סידור "תפילה יפה", (ג. גוטמאן, קאונאס, תרצ"ט), פרק ג', משנה י"ג.
4. גרין, תשמ"ד, עמ' .23
5. א. רוזן-צבי, "'כי המשפט לאלוהים הוא': על כוח המשפט ועוצמתו מול מגבלותיו וגבולותיו", עיוני משפט
יז(1992 ,(1, עמ' .9
6. שם, עמ' .15-16

מקורות:

אורבך, א.א., חז"ל - אמונות ודעות, (ירושלים, 1962).
אורטנר, נ., אשנב ליהדות, (מחניים, ירושלים, תש"ם).
"אין רוח חכמים נוחה הימנו", אנציקלופדיה תלמודית, 1985, עמ' תשט"ז-תשי"ז.
אלון, מ., מפתח השאלות והתשובות, (המכון לחקר המשפט העברי, ירושלים, תשל"ג).
אלון, מ., המשפט העברי (כרך 1), (ירושלים, תשל"ג).
בכור, ג., הקודקס האזרחי המצרי: בחיפוש אחר סדר חברתי 1949-1933, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", (אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 1998).
בנבנשת, ח., בעי חיי, (ירושלים, תש"ל).
בשן, א., "עמדותיהם של חכמי שאלוניקי במאות הט"ז-י"ח בעימות על רקע משקלו של מיעוט עשירים בהכרעות ציבוריות", ממזרח וממערב ב, תש"מ, עמ' 27-52.
גורדין, א., מוסר היהדות, (הועדה להוצאת כתבי אבא גורדין ז"ל, תל-אביב, 1965).
בניה, מ.צ., משה אלמושנינו, איש שאלוניקי פועלו ויצירתו, (הקתדרה לחקר יהדות שאלוניקי ויוון, המכון לחקר התפוצות אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב, 1996).
גרין, י., "יושר ודין בהלכה - בירור ההוראה 'ועשית הישר והטוב'", שמעתין כא(77), תשמ"ד, עמ' 21-31.
הרטמן, ד., הרמב"ם - הלכה ופילוסופיה, (עם עובד, תל אביב, 1979).
וורמברנד, מ. ורות, ב.ס., עם ישראל תולדות 4000 שנה, (מסדה, רמת גן, 1966).
זילברג, מ., כך דרכו של תלמוד, (ירושלים, תשכ"ב).
יוסף בן לב, משאלות ותשובות ספונות וחשובות, (חלק ב), (הוצ' גנזי קדם, ירושלים, תש"כ).
מולכו, י., ארחות יושר, (הוצ' ועד בית הכנסת ר' שלמה אבן גבירול לזכר קהילת שאלוניקי, תל-אביב (שאלוניקי), תשל"ה (תקכ"ט)).
מזר, ב., דייוויס, מ. ובן-ששון, ח.ה., תולדות היהודים, (המכון להוצאה לאור בישראל, ירושלים, 1964).
סולוביצ'יק, ח., שו"ת כמקור היסטורי, (מרכז זלמן שזר/האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1990).
עמינח, נ. וניצן, י., בשבילי היצירה התורנית לדורותיה, (ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, 1982).
"פרקי אבות", בתוך: סידור "תפילה יפה", (ג. גוטמאן, קאונאס, תרצ"ט).
קירשנבאום, א., "מדת חסידות וסופר ארוגציה", דעת 44, תש"ס, עמ' 5-16.
רוזן, מ., "למי משודכת ג'מילה?", עת-מול ז(5) ,1982, עמ' 12-13.
רוזן-צבי, א., "'כי המשפט לאלוהים הוא': על כוח המשפט ועוצמתו מול מגבלותיו וגבולותיו", עיוני משפט יז(1), 1992, עמ' 5-17.
ריבלין, י., "רוח חכמים - על פרשנות חז"ל לדבר משנה", סיני קה, תש"ן, עמ' נג-עא.
Bunim, I.M., Ethics from Sinai (vol. 3), (Philipp Feldheim inc., New York, 1966).
Rozen, M., Jewish Identity and Society in the Seventeenth Century, (J.B.C. Mohr - Paul Siebeck, Tubingen, 1992), p. 106.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יושר צדק ומשפט במשפט העברי", סמינריון אודות "יושר צדק ומשפט במשפט העברי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.