היישום אינו מחובר לאינטרנט

תולדות ההתיישבות היהודית בא"י משלהי המאה ה19 - ועד תחילת המאה ה. 20 -

עבודה מס' 062726

מחיר: 409.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה:

8,501 מילים ,37 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
ההתיישבות בשלהי האימפריה העות'מאנית בא"י
א. רקע
ב. הישוב היהודי בא"י במאה ה 19 -
ג. תמורות דמוגרפיות-כלכליות-חברתיות ותרבותיות ב"ישוב הישן"
ד. פעלו של משה מונטפיורי
ה. היציאה מן החומות
ו. המעבר להתיישבות חקלאית
"מבשרי הציונות"
א. רקע
ב. "מבשרי הציונות" - אישים ואידיאולוגיה
1. משה הס ((1875 - 1812
2. הרב יהודה אלקלעי ((1878 - 1795
3. הרב צבי הירש קאלישר ((1795-1874
ג. תנועת "חיבת ציון" - הרקע לצמיחתה
ד. גיבושה של האידיאולוגיה הלאומית היהודית
ה. הסתדרות לאומית יהודית - ועידת קטוביץ
ו. תנועת "חיבת ציון" - הערכה
"העלייה הראשונה"
א. הגורמים
ב. הישגיה של העלייה הראשונה
ג. המושבות הראשונות
ד. ביל"ו
ה. מושבות "חובבי ציון" - מפעלו של הברון רוטשילד
ו. יחסם העוין של התושבים הערבים
ז. בעיית רכישת קרקעות
ח. חוסר הידע של המתיישבים בעבודת האדמה ובכלל
ט. העברת מושבות הברון לחברת יק"א
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
רשימת מפות1
מפה מס' 1 החלוקה המנהלית של ארץ ישראל בתקופה העותמנית
מפה מס' 2 הישוב היהודי הישן בא"י
מפה מס' 3 מסעות סיר מונטיפיורי בארץ ישראל 1784-1885
מפה מס' 4 ההתיישבות היהודית בירושלים מחוץ לחומה
מפה מס'5 העליה הראשונה והתגוננות
מפה מס' 6 רכישת קרקעות ע"י הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד
מפה מס' 7 פעולות יק"א ופיק"א בארץ ישראל

מבוא
כ43000, - מתוך כ520000, - תושבי הארץ ב1890- היו יהודים - כמחציתם ישבו בירושלים, והשאר
ביפו, בצפת, בטבריה, בחברון, בשכם ועוד. בירושלים נוסדו השכונות היהודיות הראשונות מחוץ
לחומות - משכנות שאננים (1860) ונחלת שבעה (1869). באותה עת הקימו היהודים גם מוסדות
רפואה וחינוך מודרניים ראשונים (ביה"ס "למל" ובי"ח בירושלים, 1854, וביה"ס מקווה ישראל
בקרבת יפו, 1870), והחלו לצאת לאור עיתונים עבריים. ב1878- ייסדו יוצאי ירושלים את פתח
תקווה, ובני צפת את גיא אוני (במקום ששוכנת בו היום ראש פינה). בה בעת ניעורה באירופה
התנועה הציונית.
העלייה הראשונה (1882) פתחה פרק חדש בתולדות ההתיישבות בא"י. חלוציה - שבאו לא"י
ממניעים של דת ואידיאולוגיה - הצטרפו אל אנשי היישוב הישן המעטים שנטשו את קהילותיהם
כדי להתפרנס מעבודה יצרנית ולגאול שטחים מאדמת הקודש. אנשי העלייה הראשונה היו חברי
תנועת ביל"ו, ומטרתם היתה לייסד מושבות חקלאיות, שבהן ראו את הדרך לחידוש הקשר בין
היהודים למולדתם ההיסטורית ולהשתרשותם בה. בשנים 1882-1883 הקימו הביל"ויים את
מושבותיהם הראשונות, ובהן ראשון לציון, זכרון יעקב, נס ציונה, יסוד המעלה ומזכרת בתיה; ב -
1884 נוסדה גדרה.
על דרכם של המתיישבים נערמו קשיים רבים - מלריה ומחלות אחרות, התנכלויות מצד ערבים,
העדר הכשרה מקצועית וחוסר הרגל בעבודת כפיים, ובעיקר חוסר אמצעים כלכליים. לעזרתם
נחלץ "הנדיב הידוע", הברון אדמונד דה רוטשילד, שהזרים כספים רבים לביסוס המושבות
הראשונות. בעקבות גל העלייה של 1890/1 נוסדו עוד מושבות, ביניהן רחובות וחדרה. באותן שנים
הגבילו השלטונות העות'מאניים את התיישבות היהודים בארץ, והספסרות בקרקעות הלכה
ורווחה על רקע ניסיונותיהן של אגודות רבות מחוץ לארץ לרכוש קרקעות בארץ. בה בעת נתגלעו
חילוקי דעות קשים בין פקידי הברון לבין אנשי המושבות, מחמת שאיפתו של הברון לנהל את
ענייני המושבות שבהן תמך בכספים, מחד גיסא, ורצונם של התושבים בעצמאות, כמו גם
התנגדותם לשרירות לבם של אחדים מהפקידים, מאידך גיסא.

בעשרים שנותיה של העלייה הראשונה עלו לארץ כ25000, - איש, ומספר תושביה היהודים הוכפל.
בעקבות שורה של פוגרומים ברוסיה בתחילת המאה ה20 - היגרו מתחומיה רבים מהיהודים שחיו
בה, ומקצתם עלו לא"י. אנשי העלייה השנייה (1904-1914) היו ברובם סוציאליסטים בהשקפת
עולמם, אם כי היו ביניהם אחדים שגישתם היתה חלוצית-לאומית; אלה כמו אלה לא ראו בעין
יפה את אורח חייהם של אנשי המושבות, שהסתמכו על עבודת שכירים ערבים. כן הגיעו לארץ
באותן שנים עולים מתימן, שבאו לארץ ממניעים דתיים, ומקצתם התיישבו במושבות.
באותן שנים, וגם לאחר מכן, נעשתה ההתיישבות סדורה ומאורגנת, אף שהיו עדיין מקומות יישוב
שקמו ביוזמת יחידים. המוסדות המיישבים - חברות פיק"א ויק"א , הקרן הקיימת לישראל
(קק"ל ) וקרן היסוד - שמרביתם פעלו במסגרתה הכללית של הסוכנות היהודית, עסקו ברכישת
אדמות, בפעולות בירוא, סיקול וניקוז, בארגון המתיישבים, בהדרכתם ובמתן סיוע בכסף ובציוד
לפחות בתחילת הדרך.
מטרת עבודה זו לסקור את תולדות ההתיישבות היהודית בא"י משלהי המאה ה19 - ועד תחילת
המאה ה20 -. להגשמת המטרה אסקור תחילה את ההתיישבות בשלהי האימפריה העות'מאנית
בא"י, הישוב היהודי בא"י במאה ה19 -; תמורות דמוגרפיות-כלכליות-חברתיות ותרבותיות
ב"ישוב הישן"; פעלו של משה מונטפיורי; היציאה מן החומות; המעבר להתיישבות חקלאית.
אקדיש פרק מיוחד ל"מבשרי הציונות": משה הס, הרב יהודה אלקלעי, הרב צבי הירש קאלישר,
תנועת "חיבת ציון" - הרקע לצמיחתה וגיבושה של האידיאולוגיה הלאומית היהודית. במוקד
העבודה תינתן סקירה נרחבת על "העלייה הראשונה": הישגיה של העלייה הראשונה; המושבות
הראשונות; ביל"ו, מפעלו של הברון רוטשילד; העברת מושבות הברון לחברת יק"א.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. המקור: ואלך, י. (1974), אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, ירושלים
הוצאת כרטא.

מקורות:

אבינרי שלמה, הרעיון הציוני לגוניו - פרקים בתולדות המחשבה הלאומית היהודית (תל - אביב, עם - עובד, 1985).
אהרנסון, רן (1993). פילאנתרופיה והתיישבות - על יק"א ופועלה בארץ-ישראל, מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, י"ד: 95-107.
אהרנסון, רן, (1990), הברון והמושבות - ההתישבות היהודית בארץ-ישראל בראשיתה 1890-1882. ירושלים, יד יצחק בן צבי.
אהרנסון, ר. (1987-1991). היקף ואופי הגל הראשון של ההתישבות היהודית החדשה בארץ ישראל (1882-1890). מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית-יישובית של א"י (קבץ): ירושלים, יד יצחק בן-צבי.
אהרנסון רן. "שלבים בהקמת מושבות העליה הראשונה והתפתחותן" , תדפיס תיק גולדשטיין יוסף, מס' 698209, ע' 56-25. ).
אהרנסון, ר. (1977). הקמת שתים מהמושבות הראשונות: ראשון לציון וזכרון-יעקב, נופים: עיונים בידיעת הארץ 9-10: 131-135.
אהרנסון, רן (1987), "תכנית נטר-רוטשילד - תחילת פעולתו הישובית של הברון בא"י" , קתדרה 80-55 :44 .
אהרנסון, ר. (1987). זכרון יעקב, תרמ"ב-תרמ"ד, חלום מול מציאות, אופקים בגיאוגרפיה, 20: 19-50
אהרן, (תרצ"ו), הרוטשילדים, תל-אביב.
אבן שושן, תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, עמ' 12).
אליאב, מ. (1981). ספר העליה הראשונה. יד יצחק בן-צבי.
אליאב, מ. (1977). "עימותים ראשונים עם השאלה הערבית הלאומית" ספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן: ספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן, מדעי היהדות ומדעי הרוח י"ד-ט"ו: 297-315. (להלן: אליאב - עימותים).
אילון עמוס, הרצל (תל-אביב, עם - עובד, 1976).
אלמוג שמואל, לאומיות, ציונות, אנטישמיות: מסות ומחקרים (ירושלים, הספריה הציונית, תשנ"ב).
אלמוג שמואל (עורך) , ציונות ודת (ירושלים, מרכז זלמן שזר, 1994).
אסולין, ה, (1987), ארץ-ישראל--היסטוריה 1914--1800 ומפקד אוכלוסין--ארץ ישראל1839 לפי כ"י מונטפיורי, ירושלים, האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר תולדות ישראל ע"ש בן-ציון דינור
ביין אלקס. "תולדות ההתיישבות הציונית מתקופת הרצל עד ימינו". הוצאת מסדה בע"מ, רמת גן 1976, פרק ג'.
ביין אלכס, תיאודור הרצל: ביוגרפיה (ירושלים, הספריה הציונית, תשמ"ג).
ביין אלכס, עם הרצל ובעקבותיו - מאמרים ותעודות
דינבורג (דינור) בן-ציון, ספר הציונות - מבשרי הציונות (תל-אביב, מוסד ביאליק, 1938).
דן גלעדי/מרדכי נאור. רוטשילד. "אבי הישוב ופועלו בארץ ישראל", ירושלים, בית הוצאת כתר, 1982, עמ' 14-17.
הרצל תיאודור, אלטנוילנד (חיפה, חברה להוצאת ספרים, 1901).
הרצל תיאודור, עניין היהודים: ספרי יומן, מבוא שלמה אבינרי, (ירושלים, מוסד ביאליק, 1997 - 2001).
וילסון, דרק, (1991), רוטשילד- העושר והעוצמה. (תרגום- דפנה עמית), ירושלים, דומינו.
ואלך, י. (1974), אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, ירושלים הוצאת כרטא.
כ"ץ יעקב, היציאה מן הגטו: הרקע החברתי לאמנציפציה של היהודים 1770 - 1870 (תל - אביב, עם-עובד, 1985).
לסקוב שולמית, (1978). "לבטי תנועת ביל"ו בראשית דרכה" הציונות. ה' 263-298
לסקוב שולמית. (1980). "מראשית ימי בילו". שורשים: קבצים לחקר הקיבוץ ותנועת העבודה בישראל, ב: 223-202.
מורטון, פרדריק, (1962), בית רוטשילד, (תרגם אריה חשביה), ישראל, צור
נאור מרדכי, ספר העליות - מאה שנה ועוד של עליה וקליטה (גבעתיים, מסדה, 1991).
נאור, מרדכי, (1996), מהרצל עד בן-גוריון-ציוני-דרך בקורות הציונות, הישוב והמדינה בראשיתה , תל-אביב, משרד הבטחון.
ניני יהודה, יחסן של חיבת ציון והתנועה הציונית לעלייה מתימן (ירושלים, ספריית שזר, 1976).
פאוול ארנסט, הרצל במבוך הגלות: ביוגרפיה (תל-אביב, מחברות לספרות, תשנ"ז). 933.612
צנציפר (רפאלי) אריה, פעמי הגאולה: ספר הציונות הרוסית מראשית "חיבת ציון" עד מהפכת 1917 (ירושלים, מרכז דינור, תשמ"ח).(47) 933.5
קרסל, גצל, (1954), אבי הישוב- הברון אדמונד דה רוטשילד ופעלו, חיפה, מגן
שמה, שמעון, (תש"ם), בית רוטשילד וארץ ישראל- מפעלם של אדמונד וג'יימס רוטשילד בארץ, ( תרגום- מ. חצור[ ירושלים הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
שמש, דוד, (1986), הברון בנימין-אדמונד רוטשילד : אבי הישוב, בהוצאת קרן קיימת לישראל.

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תולדות ההתיישבות היהודית בא"י משלהי המאה ה19 - ועד תחילת המאה ה. 20 -", סמינריון אודות "תולדות ההתיישבות היהודית בא"י משלהי המאה ה19 - ועד תחילת המאה ה. 20 -" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.