רכבת העמק

תקציר העבודה:

5/10/1905 החלה רכבת העמק בפעולתה לכל אורכה, לאחר שכבר ב-1903 הופעלה בחלקה. בתחילה
נסעה רכבת אחת ביום לכל כיוון, מחיפה לדרעה ובחזרה.
זו הייתה בהחלט מהפכה. יש לזכור, כי המכונית הראשונה הגיעה לארץ רק במרס 1908, וכלי-רכב הנע במהירות כה רבה (בערך פי ארבעה ממהירותו של גמל) והנושא מטען כה כבד, היה דבר שבחידוש גמור בארץ הקודש. הנסיעה מחיפה לצמח נמשכה שעתיים וארבעים דקות, לעומת יום עד יום וחצי רכיבה בקיץ וכמעט ללא אפשרות בחורף.
עיקר פעולתה של הרכבת היה, כאמור, בהעברת עולי-רגל מחיפה לדרעה בעונות מסוימות ומוגדרות של השנה. באותן תקופות יצאו כמה וכמה רכבות לכל כיוון, והנוסעים לא שילמו בעד הנסיעה. בכיוון הפוך החלה הרכבת יותר ויותר ליטול את הובלת הדגנים מהחורן לחיפה.
בכך ירדה חשיבות הקו הצרפתי המקביל, ובאותה מידה ירדה גם חשיבותה של עכו לעומת חיפה.
שתי התפתחויות חשובות חלו כשנסללו שלוחות האחת לעכו (13 .1912) והשנייה לג'נין ( 1913). הקטע לעכו עזר רק במעט להילחם בהידרדרות העיר בעקבות פתיחת המסילה, אולם בהמשך הוא סייע לפיתוח היישוב היהודי והתעשייה במפרץ חיפה (לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא הוסב לרחוב סטנדרטי). הקטע לג'נין היה שאפתני יותר. השולטאן ביקש להגיע עד לירושלים. בהמשך, סמוך לפרוץ המלחמה, הגיעו הפסים עד למסילת א-דהר בשומרון.
הרכבת גרמה למתיישבים הרגשה של שייכות ושל ביטחון. העובדה שחיפה, על בתי-החולים שלה, מקורות ההספקה, השווקים והמוסדות הפיננסיים נמצאה במרחק של כשעתיים נסיעה סייעה בכך.
"רכבת החלב", שהופעלה בתחילת שנות ה-20 במסלול צמח- חיפה, הייתה דוגמה מצוינת לחשיבותה של הרכבת ולפתיחות שגילו מנהליה לצורכי המתיישבים.
ב-1922 ביקשה קבוצת דגניה מהנהלת הרכבת להקצות קרון מיוחד להובלת החלב מצמח לחיפה.
עם התפתחות הרפתות האחרות בעמק הקצתה הנהלת הרכבת למטרה זו מספר קרונות ברכבת הבוקר מצמח.
במשך השנים נענתה ההנהלה להצעות שונות לשיפורים. כך, למשל, הותקן מאוורר מיוחד בקרון, ובשנת 1925 שונה לוח הזמנים של רכבת הבוקר בגלל משלוח החלב, והיא יצאה מצמח בחצות, אספה את החלב בלילה, מיד לאחר החליבה, והגיעה לחיפה ב-4 בבוקר.
רכבת נוספת עזבה את צמח כל יום ב-8 בבוקר, אספה את התוצרת החקלאית בדרך, והגיעה לחיפה זמן מתואם עם הרכבת שיצאה מחיפה ללוד, וכך יכלה תוצרת חקלאית טרייה להגיע לירושלים וכמובן לתל-אביב ליפו וליתר ערי המרכז בו ביום, דבר שלא היה אפילו בדמיון רק עשרים שנה קודם. הרכבת פתחה ליישובים גם את השווקים במזרח. יישובי עמק הירדן שיווקו ירקות בשוק של דמשק באותו יום שבו היה הקטיף. וחשוב לא פחות בשנות ה30 - העבירו אחדים מיישובי "חומה ומגדל' את החומרים והציוד הכבד ברכבת עד סמוך לאתר העלייה על הקרקע.

מטרת הסמינריון היא לבחון את תרומתה של רכבת העמק לכלכלה ולהתיישבות היהודית בארץ ישראל מיום תפעולה 5/10/1905 של הרכבת ועד להקמת המדינה בה' באייר תש"ח.

תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. מטרת הסמינריון
מסילת העמקים - סקירה היסטורית
א. הוגי הרעיון
ב. הזיכיון של משפ' סורסוק
ג. תחילת המימוש ע"י חברת היזמים של אוליפנט
ד. הזיכיון של חברת S.O.R
ה. מסילת הברזל החיג'אזית
ו. הפעלת רכבת העמק
הגורמים לסלילת רכבת העמק
א. הצורך בבניית מסילת חיפה-צמח-דרעא
ב. כיצד נסללה
הרכבת ורכבת העמק כגורם בפיתוח הכלכלה בא"י
א. הניסיון היהודי לשותפות בבניית המסילה
ב. הזינוק אחרי 1900
ג. רכבת העמק מסייעת לכלכלת ארץ ישראל
רכבת העמק כגורם בפיתוח ההתיישבות היהודית בא"י
א. צורות ההתיישבות
ב. הישוב הישן ערב ההתיישבות הציונית
ג. העלייה הראשונה (1903-1882)
ד. העלייה השניה (1904-1914)
ה. התיישבות העלייה השלישית (1919-1923)
ו. התיישבות העלייה הרביעית (1924-1928)
ז. תנופת ההתיישבות בעלייה החמישית (1929-1939)
ח. חומה ומגדל
ט. ההתיישבות ממלחמת העולם השניה ועד להקמת המדינה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אהרנסון, ר. (1987-1991). היקף ואופי הגל הראשון של ההתישבות היהודית החדשה בארץ ישראל (1882-1890). מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית-יישובית של א"י (קבץ): ירושלים, יד יצחק בן-צבי.
אהרנסון, ר. "שלבים בהקמת מושבות העלייה הראשונה והתפתחותן", תדפיס תיק גולדשטיין יוסף, מס' 698209, ע' 56-25.
אהרנסון, ר. (1977). הקמת שתים מהמושבות הראשונות: ראשון לציון וזכרון-יעקב, נופים: עיונים בידיעת הארץ 9-10: 131-135.
אהרנסון, ר. (1987). זכרון יעקב, תרמ"ב-תרמ"ד, חלום מול מציאות, אופקים בגיאוגרפיה, 20: 19-50
אהרנסון, ר. (1993). פילאנתרופיה והתיישבות - על יק"א ופועלה בארץ-ישראל, מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, י"ד: 95-107.
אורן, א. (תשל"ח). ההתיישבות בשנות מאבק - אסטרטגיה ישובית בטרם מדינה תרצ"ו-תש"ז 1936-1947, יד יצחק בן-צבי, ירושלים.
אליאב, מ. (1976). היישוב היהודי: הגורם הקובע בהתפתחותה הכלכלית של ארץ-ישראל במסגרת "דיון" תמורות כלכליות בארץ-ישראל" קתדרה מס' 2.
אליאב, מ. (1977). "עימותים ראשונים עם השאלה הערבית הלאומית" ספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן: ספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן, מדעי היהדות ומדעי הרוח י"ד-ט"ו: 297-315.
אליאב, מ. (1981). ספר העלייה הראשונה. יד יצחק בן-צבי, תשמ"ב.
ביין, א. (1976). "תולדות ההתיישבות הציונית מתקופת הרצל עד ימינו". הוצאת מסדה בע"מ, רמת גן.
בן-דוד, ח. (1988). 'הנה באה הרכבת - תכנית למסילת ברזל בדרום הגולן', ארץ הגולן, 130 (תשמ"ח), עמ' 19-18.
גבתי, ח. (1981). תולדות ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל. הוצאת דקל ת"א.
גלעדי, ד. ונאור מ. (1982). רוטשילד "אבי הישוב ופועלו בארץ ישראל", ירושלים, בית הוצאת כתר.
גרוס, נ. (1976). "תמורות כלכליות בארץ-ישראל בסוף התקופה העות'מאנית" במסגרת "דיון" תמורות כלכליות בארץ-ישראל" קתדרה מס' 2.
ואלך, י. (1974). אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה. בהוצאת כרטא ירושלים.
וייץ, ר. (1947). התנחלותנו בתקופת הסער. ירושלים.
ללא ציון שם. (1979). 'מייסנר פ' פיק, פחה: חלוץ הרכבות בארץ-ישראל ובשכנותיה', קתדרה, 10 (טבת תשל"ט), עמ'111 -110.
לסקוב, ש. (1978). "לבטי תנועת ביל"ו בראשית דרכה" הציונות. ה' 263-298.
לסקוב, ש. (1980). "מראשית ימי בילו". שורשים: קבצים לחקר הקיבוץ ותנועת העבודה בישראל, ב: 223-202.
ניר, ה. (1987). "המסה והמעש, ראשית הקבוצה והקיבוץ", זמנים 25, 82-93.
פלקוב, א. (1982). הרכבות בארץ ישראל עבר הווה עתיד, הוצאת רכבת ישראל.
פלקוב, א. (1992). מאה שנה לרכבת בארץ ישראל, הוצאת רכבת ישראל.
קושניר, ד. (1990). "מסילת הברזל חיפה-דמשק: השלב הבריטי', קתדרה, 55 (ניסן תש"ן), עמ' 92.
רייכמן, ש. (1979). ממאחז לארץ מושב - יצירת המפה היישובית בארץ-ישראל, יד יצחק בן-צבי, ירושלים.
שילוני, צ. (1990). הקרן הקיימת וההתיישבות הציונית 1914-1903, יד יצחק בן צבי, ירושלים. בפרק צורות הישוב שהתפתחו על אדמת קק"ל.
תירוש, ד. (1988). רכבת העמק, הוצאת החברה להגנת הטבע.
צבי שילוני. (1990). הקרן הקיימת וההתיישבות הציונית 1914-1903, יד יצחק בן צבי, ירושלים. בפרק צורות הישוב שהתפתחו על אדמת קק"ל.

תגים:

תחבורה · מסילת · העמקים · סורסוק · אליפנט · לורנס · חברת · R.O.S · מסילת · ברזל · חיג'אזית · העלייה · חומה · ומגדל · דגניה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "רכבת העמק", סמינריון אודות "רכבת העמק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.