היישום אינו מחובר לאינטרנט

זיכרון השואה בממד הזמן

עבודה מס' 062337

מחיר: 603.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: כיצד נבנה והשתנה היחס לזיכרון השואה בישראל, בעיקר בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה וכיצד השפיע על מפעל ההנצחה הממלכתי.

10,515 מילים ,54 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

הסוציולוג הצרפתי מוריס הולבוואקס אמר כי זיכרון קולקטיבי הוא איננו דבר נתון אלא מושג שנבנה באופן חברתי. הפרטים הם אמנם אלה שזוכרים אך הם ממוקמים בקונטקסט של קבוצות ומוסדות חברתיים, אשר "יוצרים מחדש" את תמונת העבר. המודעות של דור ההווה, על פי הולבוואקס, הנה תוצר של תהליך השוואתי ביחס לעבר המובנה. תהליך זה מתרחש באמצעותם של טקסי זיכרון, שהם חלק מהפרקטיקות התרבותיות, בכל חברה. האנשים, על פי הולבוואקס, הם אלה הבוחרים את הזיכרון שלהם, אשר מעצב בהמשך, את הרעיונות והפעולות שלהם.

עבודה זו עוסקת ביחס החברתי הקולקטיבי אל שאלת ממד הזמן - העבר, ההווה והעתיד. נשאלת כאן שאלת הבחירה הסלקטיבית מתוך זיכרון העבר.
עבודה זו חוקרת באופן מעמיק, כיצד הבחירה הסלקטיבית מתוך הזיכרון, שימשה את גיבוש הזהות הלאומית הישראלית וכיצד חלו בה שינויים, במקביל לשינויים החלים בדרך כלל, בדרכי ההזדהות של אומה מתגבשת.
שאלת מיסוד זיכרון יהדות אירופה שנספתה בשואה, מובאת כ"מקרה בוחן", תוך התייחסות לתגובה היהודית בזמן השואה ותפיסת הגולה בשנים הראשונות שלאחר המלחמה וקום מדינת ישראל, תוך דגש על השינויים שחלו בו ולמיסודו ברמה הממלכתית.
נחקרת כאן השאלה, מדוע היווה זיכרון השואה באותן שנים ראשונות שלאחר קום המדינה, נושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית החדשה, אשר התבטא בפולמוס הציבורי בארץ בשנים אלה.
שאלות נוספות הן ביחס לאופן ה"זכירה" וביחס למיסוד הזיכרון וכיצד השינויים שחלו בהם, משקפים שינויים ביחס אל העבר, ההווה והעתיד בחברה הישראלית.

תוכן העניינים:
מבוא
מקרה בוחן - הפולמוס הציבורי בשאלת מיסוד זיכרון השואה
פרק 1 - שלילת הגולה והויכוח על מוקדי התרבות העברית
פרק 2 - התגובה היהודית בשואה והדימוי היהודי הפסיבי
יום הזיכרון ומפעל ההנצחה הממלכתי והשינוי ב"גישת ההפרדה"
פרק 3 - הפולמוס הציבורי ומפעל ההנצחה הממלכתי
פרק 4 - השינוי שחל ב"גישת ההפרדה" - השערת המחקר
הזיכרון הקולקטיבי, התודעה הקולקטיבית ועיצוב הזהות הלאומית
פרק 5 - התודעה ההיסטורית והיחס אל ממד הזמן
פרק 6 - היחס לעבר, הזיכרון הקולקטיבי ופרקטיקת הזיכרון
פרק 7 - ה"סלקטיביות", הפוליטיקה וההבניה החברתית של הזיכרון הקולקטיבי
פרק 8 - הזיכרון הקולקטיבי ותפקידו בגיבוש הזהות הלאומית
פרק 9 - דיון - כיצד מסבירות התיאוריות את ביסוס זיכרון השואה בישראל ואת השינויים שחלו בו במהלך שנות ה-50
סיכום
מראי מקום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

שואת יהודי אירופה בשנות מלחמת העולם השנייה, החלה להיוודע בישוב היהודי בארץ ישראל, כבר במהלך שנות התרחשותה. סיפורי הזוועה הגיעו מאירופה לאוזני הישוב הקטן שבארץ ועוררו תגובות מסוגים שונים. בין היתר, עם היוודע מעשי הנאצים, החל להתעורר הדיון על התגובה היהודית בשואה והוא נמשך גם בשנים שלאחר המלחמה ובשנותיה הראשונות של המדינה. דיון זה נקשר לדימוי הפסיבי של יהדות הגולה שהשתרש בתרבות העברית ובאידיאולוגיה הציונית כבר בסוף המאה ה-19 והשתרש גם במחשבה הציבורית בישוב הארץ-ישראלי.
בבסיס תפיסה זו עמדה ההנחה כי בשנות המלחמה, התגובה היהודית תאמה את דפוס התגובה הגלותי שנקבע לאורך מאות שנים - הימנעות מוחלטת מהתגוננות וממאבק מזוין. הדימוי הפסיבי של יהדות הגולה נקשר לרעיון "שלילת הגולה" שהוא מרכיב מהותי באידיאולוגיה הציונית. פירושו, הדגשת תחלואי הגלות כהוויה שלילית המייצגת ניגוד מוחלט לחיים עצמאיים וריבוניים בארץ ישראל. אחת הטענות המרכזיות בבסיס "שלילת הגולה" הייתה כי הקיום בגולה יצר פגמים מהותיים באופיים של היהודים. "נכנעות, מורך לב, פחד להיאבק, קבלת הדין ושתדלנות, נמנו על תכונות האופי הפגומות הבולטות של היהודי הגלותי" . אלה בנוסף לתכונות שהושפעו מהדעות הקדומות שרווחו בחברה האירופית בקשר ליהודים : תלישות, ניתוק מהאדמה ומהטבע, עיסוקים לא יצרניים, פלפול ועוד.

מקורות:

אבנרי, א. "מקבצני עולם לבוני אומה". מבפנים, טו', א', עמ' 55-73 פברואר, 1951
אלמוג, ש. "מיהדות השרירים לדת העבודה", הציונות, עמ' 137-146, תשמ"ד
אשד, י. "במיצר", מבפנים, יא', ד', (מאי) עמ' 517-527, 1946
דון-יחיא, א. "ממלכתיות ושואה", עמ' 167-188 בתוך: בשבילי התחייה: מחקרים בציונות הדתית, רובינשטיין, א (עורך), רמת-גן, 1983
דינור, ב. "ישראל בגולה", תל-אביב, תשי"ח
הורוביץ, ד. "תכלת ואבק" , ירושלים, 1993
הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה, יד ושם, תשי"ג (1953), דברי הכנסת, 14 עמ' 6-2455
הרמן, ש. "זהות יהודית - מבט פסיכולוגי חברתי". ירושלים, 1979
ויץ, י. "היבטים ביחס הישוב בארץ אל שואת יהודי אירופה 1942-1943", נקודת תצפית עמ' 73-85
רוזן, י. "על מה הורגנו", למרחב, 17, 24 בנוב' 1954
פרידלנדר, ש. "עם בוא הזיכרון", ירושלים, 1980
שפירא, א. "השואה: זיכרון פרטי וזיכרון ציבורי", א' שפירא (עורכת) עצמאות 50 השנים הראשונות, עמ' 527-540. ירושלים, 1998
ברש, א. "על התמורה שבגאולה", איגרת יח' (47) עמ' 3-4 כה' בניסן תשי"ב
כצנלסון, ב. "כתבים", יב', תל-אביב, תש"י
לובטקין, צ. "אחרונים על החומה", דברים בועידה הט"ו של הקיבוץ המאוחד ביגור, יוני 1946
לוז, א. "מקבילים נפגשים", תל-אביב, 1985
אוחנה, ד. וויסטריך, כ.ס. (עורכים) "מיתוס וזיכרון". תל-אביב, 1996
היילפרין, י. (עורך) "ספר הגבורה", תל-אביב, 1977
עופר, ד. "מה ועד כמה לזכור מן השואה, זיכרון השואה במדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה", א, שפירא (עורכת) עצמאות 50 השנים הראשונות, עמ' 171-193, ירושלים, 1998
לישצ'נסקי, י. "מדינת ישראל וגולת ישראל", בטרם, ו', עמ' 8-14, מרץ 1953
קובנר, א. "על הגשר הצר". תל-אביב, 1981
קורצוייל, ב. "ספרותנו החדשה - המשך או מהפיכה". ירושלים, תש"ך
שביד, א. "שתי גישות לרעיון 'שלילת הגולה' באידיאולוגיה הציונית". הציונות ט' (תשמ"ד) עמ' 21-54
שדה, י. "כתבים", ב', (צ' דרור, עורך). תל-אביב, תשמ"ט
שפירא, א. "חרב היונה". תל-אביב, 1992
בן גוריון, ד. "במערכה", כרך ג', (י' ארז, עורך). תל-אביב, תשט"ו
הזז, ח. "אבנים רותחות-סיפורים". תל-אביב, תשכ"ח
פוזננסקי, י. (עורך) "אגרות י.ח. ברנר" . תל-אביב, תש"א
שדה, י. "מסביב למדורה (כתבים)" (צ' דרור, עורך). תל-אביב, תשמ"ט
גרינבוים, י. "בימי חורבן ושואה". ירושלים-תל אביב, תש"ו
שביד, א. "שלילת הגולה כיסוד האתוס הציוני". חיפה, תש"ם
שביד, א. "גלגולי הצורה של הזהות היהודית המודרנית כתהליך היסטורי" א' שפירא (עורכת) עצמאות 50 השנים הראשונות עמ' 541-560. ירושלים, 1998
עוז, ע. "סיפור על אהבה וחושך". ירושלים, 2002
יבלונקה, ח. "אחים וזרים - ניצולי השואה במדינת ישראל 1948-1952". ירושלים, 1994
פונקנשטיין, ע. "תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית". תל-אביב, 1993
פונקנשטיין, ע " הפאסיביות כסימנה של יהדות הגולה: מיתוס ומציאות". א' שפירא (עורכת) עצמאות 50 השנים הראשונות עמ' 232- 250. ירושלים, 1998
בנימין, ו. "על מושג ההיסטוריה", הרהורים כרך ב' עמ' 310-318. ישראל, תשנ"ו
שטאובר, ר. "הלקח לדור - שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות ה-50". י-ם, 2000
קריב, א. "אדברה וירווח לי". תל-אביב, 1950
ניטשה, פ. "דמדומי שחר - כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים". תל-אביב, 1978
Hilberg, R. "The Destruction of the European Jews", New York, 1961
Liebman, C.S. Don Yehiya, E. "Civil Religion in Israel". Berkeley, 1983
Connerton, P. "How Societies Remember". Cambridge, 1989
Halbwachs, M. "The Social Frameworks of Memory". Pp 23-35 in : On Collective Memory. Coser, L.A (ed.). Chicago,1992 .
Antze,P. Lambek, M (ed.) "Introduction" Pp 1-12 in: Tense Past- Cultural Essays in Trauma and Memory" London, 1996
Kugelmass J. "Missions to the Past - Poland in Contemporary Jewish Thought
and Deed" Pp :199-214 in : Tense Past - Cultural Essays in Trauma Memory" Antze, P Lambek, M (eds.). London, 1996
Middleton, D. Edwards, D. (eds.) "Introduction" Pp : 1-22 in : Collective Remembering. London, 1990
Billig, M. "Collective Memory, Ideology and the British Royal Family"
Pp : 60-80 in : Collective Remembering. Middleton, D. Edwards, D. (eds.) London, 1990
Zerubavel, Y. "The Historic, The Legendary, and the Incredible : Invented Tradition and Collective Memory in Israel" Pp : 103-123 in : Commemorations -The Politics of National Identity. Gillis, B.R. (ed.) Princeton, 1994
Piaget, J. "On the Development of Memory and Identity". Massachusetts,1968
Zarecka, I. "Frames of Remembrance". New-Jersey, 1994
Zerubavel, Y. "Recovered Roots". Chicago, 1995

תגים:

גולה · גיבוש · הבנייה · הנצחה · זהות · טקסים · ישראליות · לאומיות · צבר · קולקטיב · תודעה · תרבות

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "זיכרון השואה בממד הזמן", סמינריון אודות "זיכרון השואה בממד הזמן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.