הארגון הקהילתי ביהדות מצרים מאמצע המאה ה-19 ועד 1922

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון - המוסדות בקהילות מצרים
פרק שני - מוסדות חינוך
פרק שלישי - מוסדות ציוניים בקהילות מצרים
סיכום
רשימה ביבליוגרפית

הצגת הנושא
ראשית יהדות מצרים הינה עוד קודם חורבן בית ראשון.1
נושא עבודתנו הינו הארגון הקהילתי ביהדות מצרים, קרי, כיצד יהדות מצרים התארגנה כמיעוט יהודי בקרב אוכלוסייה בעלת רוב מוסלמי מכריע, מה היו המסגרות של הקהילה היהודית במצרים, כיצד קהילת מצרים הגיבה במסגרותיה לתמורות הרבות שפקדו את מצרים וכוונתנו בעיקר למודרניזציה, כל זאת מאמצע המאה ה19- ועד 1922, שהיא שנת "עצמאותה" הרשמית של מצרים, אם כי כידוע, זו היתה עצמאות מאד מוגבלת ומצרים נותרה תחת שליטה בריטית.
הקהילה היהודית הוכרה על ידי השלטונות העות'מאנים למן המאה ה16- ואילך והוענקה לה אוטונומיה בהתאם לשיטת ה"מלת", כפי שהופעלה כלפי בני הדתות השונות באימפריה העות'מאנית.2
הקהילה ניהלה את חייה בכוחות עצמה, ללא התערבות מצד השלטונות בענייניה הפנימיים. בראש הקהילה עמדה הנהגה דתית וחילונית, שייסדה מוסדות חברתיים ודתיים עצמאיים. סמכויותיה השיפוטיות היו נרחבות והיא הוסמכה לדון בבתי דין יהודיים משלה בעניינים דתיים ואזרחיים, למעט דיני נפשות.
הסמכות העליונה שהיתה אחראית לניהול חיי הקהילה היהודית במצרים היתה בידי הרב הראשי, "החכם באשי". זו היתה אחריות מחוזית ולא כלל-ארצית.
היישוב היהודי שהיה מרוכז ברובו בקהיר ומיעוטו באלכסנדריה, נוהל ע"י שני רבנים ראשיים, רב ראשי בכל עיר והם היו כפופים לרב הראשי שבקונסטנטינופול בעניינים הדתיים וכפופים לשלטון המצרי המקומי בענייני ניהול הקהילה. מאוחר יותר באו לעזרת הרבנים אישים בולטים, נכבדים מתוך הקהילה, שקיבלו על עצמם ניהול העניינים הארגוניים3, ועל כך בפירוט יתר בהמשך.
ראוי לציין, שמידת הלכידות של חברי הקהילה ונאמנותם למסגרת הקהילתית עד המאה ה -19 היתה גבוהה יותר מאשר במחצית השניה של המאה ה-19.

נושא עבודתנו הינו רב-חשיבות וכבד-משקל. מן הראוי, בגין הסקרנות האינטלקטואלית שהוא מעורר, לכתוב ספר בנדון, אך מאחר וקצרה היריעה כאן מלפרט את כל הסוגיות הקשורות לנושא, נצטמצם בדיון על הסוגיות, על המוסדות של הרבנים הראשיים, רבנות, ההנהגה החילונית, התקנות, בתי הכנסת, בתי הקברות, שירותי הבריאות, מוסדות סיוע ועיתונות. כל זאת, בפרק הראשון. מפאת חשיבותה של סוגיית החינוך, נקדיש לה את הפרק השני.
לציונות חשיבות מיוחדת בעינינו בתולדות העם היהודי. לפיכך, נייחד את הפרק השלישי להתארגנות הציונות של יהודי מצרים ומוסדותיה. חשיבותה של הסוגיה היא בהשפעתה על הקהילה היהודית במצרים ועל מסגרותיה ומוסדותיה.

המקורות
התבססנו לצורך עבודה זו על ספרים המספקים לנו פרטים רבים, נתונים חשובים ומידע רב, המאפשרים לנו להשלים העבודה.

ספרו של יעקב מ. לנדאו, היהודים במצרים במאה ה19-, מבוסס על עיון בספרים, מאמרים, ידיעות עיתונאיות, הנוגעים למצרים ויהודיה במאה ה19-. הספר מבוסס, בנוסף, על חומר מארכיונים שונים; הארכיון הציוני המרכזי בירושלים, ארכיוני משרדי החוץ של לונדון ופריס, רומא וארכיון כל ישראל חברים.
הספר תולדות יהודי מצרים בתקופה העות'אמאנית, בעריכתו של יעקב מ. לנדאו, מציג בפנינו קובץ מאמרים, מחקרים, בנושאים מרכזיים ביהדות מצרים, של חוקרים הבקיאים בתחומים השונים ובמקורותיהם. שני הספרים הנ"ל מפורטים ותרמו רבות למחקרנו.
ספרו של יהודה ניני, ממזרח ומים יהודי מצרים, מתבסס על ספרי השאלות ותשובות וספרי ההלכה של רבני מצרים.
ספרו של שלמה חביליו, התפתחות הישוב היהודי במצרים החדשה בתקופה - מראשית המאה ה -19 ועד למלחמת העולם השניה, מוסר לנו בין השאר, נתונים סטטיסטיים רבים, המבוססים על סטטיסטיקות רשמיות של משרדי ממשלה שונים במצרים וגורמים נוספים.
הספר יהודי הנילוס, Juifs du Nil, של Jacques Hassoun, מכיל אסופת טקסטים של חוקרים שונים.
הפרק המעניין אותנו בעיקר הינו של Alfred Moravia יליד מצרים וGudrun Kramer-, העוסק ביהודי מצרים במאה ה19- וה20-, אל מול נוכח תהליך המודרניזציה.
ספרו של מוריס מזרחי, מצרים ויהודיה, LEgypte et ses Juifs, עוסק בין השאר בלידת הציונות במצרים, היהודים ושכניהם, היהודים כפטריוטים מצריים, הסכסוך הישראלי- ערבי, תרומת יהודי מצרים בהתפתחות המודרניזציה במצרים, הארגון הקהילתי, חיי הרוח של יהודי מצרים, יהודי מצרים במלחמת העולם הראשונה, האנטישמיות במצרים, ארגון הLICA- במצרים, שמהווה את הסניף המצרי של הארגון הבינלאומי נגד האנטישמיות.
ספרו של Maurice Fargeon, היהודים במצרים, Les Juifs en Egypte, עוסק בין השאר בארגון הקהילתי של יהודי מצרים ומספק לנו נתונים סטטיסטיים רבים ושונים.
ספרו של צבי זוהר, מסורת ותמורה, עוסק בסוגיה הנושקת לנושא עבודתנו, התמודדות הרבנים, החכמים, במצרים ובסוריה עם המודרניזציה ומספק לנו מידע רב וחשוב על הארגון הקהילתי במצרים.
בנוסף, נעזרנו בכתב העת פעמיים ובעיקר בחוברת 16 תשמ"ג 1983, שהוקדשה ליהדות מצרים.
הספרות המקצועית הנ"ל סיפקה לנו מידע רב ובעל חשיבות חיונית על הארגון הקהילתי של יהודי מצרים, מאמצע המאה 19- ועד 1922 ועל מצב המחקר בסוגיה זו ובכך נסתייע לנו להשלים עבודה זו.
הספרים הנ"ל, פרט למגבלות שהובאו במצב המחקר, הם ספרים שנותנים לנו נתונים ופרטים רבים בהקשר לנושאים שאליהם הספרים מתייחסים. עם זאת, כאמור, אין לנו רצף של מחקר היסטורי.
---------------------------------------------------------------------
1. י. ניני, ממזרח ומים יהודי מצרים, ת"א, אוניברסיטת ת"א, תש"ם, עמ' 11.
2. יעקב מ. לנדאו, (עורך), תולדות יהודי מצרים בתקופה העות'מאנית, ירושלים, משגב ירושלים, 1988, עמ' 130.
3. ש. חביליו, התפתחות הישוב היהודי במצרים החדשה בתקופה מראשית המאה ה-19 ועד למלחמת העולם השניה, ירושלים, האוניברסיטה העברית, 1961, עמ' 28.

מקורות:

זוהר צבי, מסורת ותמורה, ירושלים, מכון בן-צבי והאוניברסיטה העברית, 1993.
חביליו שלמה, התפתחות הישוב היהודי במצרים החדשה בתקופה - מראשית המאה ה19- ועד למלחמת העולם השניה, ירושלים, האוניברסיטה העברית, 1961.
לנדאו יעקב, תולדות יהודי מצרים בתקופה העות'מאנית, 1914-1517, ירושלים, משגב ירושלים, 1988.
לנדאו יעקב, היהודים במצרים במאה ה19-, ירושלים, מכון בן-צבי, 1967.
ניני יהודה, ממזרח ומים יהודי מצרים, ת"א, אוניברסיטת ת"א, 1980.
מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית, פעמים, ירושלים.
צבי יהודה, "ראשיתה של הפעילות הציונית במצרים - אגודת 'בר-כוכבא' (1904-1897)", ספונות, ט"ז (תש"מ).
צבי יהודה, "הארגונים הציוניים במצרים (1917-1904)", שבט ועם, ח' (תשל"ט).
Fargeon Maurice, Les Juifs en Egypte, Le Caire, Paul Barbey, 1938.
Hassoun Jacques, Juifs du Nil, Paris, Le Sycomore, 1981.
Mizrahi Maurice, L'Egypte et ses Juifs Le Temps Revolu (19e et 20e siecle), Geneve, Avenir S.A., 1977.

תגים:

באשי · בתי · האימפריה · החינוך · החכם · הכנסת · העות · חברת · לאסירים · מאנית · מוסדות · סיוע · קדישא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הארגון הקהילתי ביהדות מצרים מאמצע המאה ה-19 ועד 1922", סמינריון אודות "הארגון הקהילתי ביהדות מצרים מאמצע המאה ה-19 ועד 1922" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.