היישום אינו מחובר לאינטרנט

התייחסותן של כותבות לסיפורה של אשת לוט

עבודה מס' 061687

מחיר: 433.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מעמדה של אשת לוט בביתה, על הסטטוס הנשי בכלל ועל תפקידה של האשה במסגרת המשפחתית, הקהילתית ובעולם - מתוך קריאה נשית של הסיפור.

7,272 מילים ,24 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בעיקרה בקריאה הנשית. בדרך כלל אנו נתקלים, בכל הקשור לספרות נשים, בכתיבה הנשית. בכתיבה זו הרבו לדון, כאשר כתיבה נשית, ובמיוחד פמיניסטית, מנסה להתרחק מהכוונות המובעות בכתיבה הגברית, כמו התשוקה, אשר נתפסת בכתיבה הגברית כרצונה של אשה בבית ובמגן, בעוד שבכתיבה הנשית התשוקה מהווה חלק מנימי נפשה של האשה. הכתיבה הנשית מובדלת מהכתיבה הגברית בהתייחסות לחייה של האשה, שאצלה מדובר בחיפוש אחר אהבה, בעוד שבכתיבה הגברית היא רוצה בעל שישמש לה כמגן. בכתיבה הנשית מנסה האשה להתמודד עם גורלה, בעוד שבכתיבה הגברית היא מצויה עם הגבר, אך כה רחוקה ממנו, ומשמשת בעיקר כנספחת, אך לא כבעלת זכות קיום בפני עצמה. הכתיבה הנשית מנסה לתת מענה לשאלה בדבר גורלה של האשה, תוך זיהוי הסיכוי והתקווה, שקיימת באיזה מקום בעולם אהבה, העשויה להתבטא בנתינה ובשיתוף (Cixous, 1979: 5).
לעומת הכתיבה הנשית שניתן להבדילה מהכתיבה הגברית על ידי ניתוח השוואתי וביקורתי, הרי שהקריאה הנשית, בעיקר של טקסטים גבריים, הינה קריאה ביקורתית וחודרנית, המדגישה את התייחסותו השונה של הכותב לגבר ולאשה, במובן של ערך, מעמד וסטטוס.
גולדשטיין (91 :1999) מציינת כי "קריאה נשית היא קריאה מודעת, ששמה דגש על מידת מרכזיותן של הדמויות הנשיות: מעמדן [החברתי, תרבותי, כלכלי], מצבן המשפחתי [רווקות, נשואות, אלמנות, אימהות], נקודת התצפית ממנה מתוארת הנשים, יחסי הגומלין בין הדמויות הנשיות ובינן לבין הדמויות הגבריות".
הקריאה הנשית נראית כמעניינת, מרתקת וחודרנית יותר, דווקא כאשר היא מופנית כלפי כתיבה גברית ויתרה מכך, כאשר היא מופנית כנגד ערך ספרותי קנוני. הערך הספרותי המקובל בעולם בחזקת קנון, יותר מכל ערך ספרותי אחר הוא התנ"ך, שהינו גם רב המכר הגדול ביותר בכל הזמנים. התנ"ך משופע בדמויות גבריות ונשיות, כאשר בדרך כלל הגיבורים בעלי המשמעות הינם גברים. אמנם קיימות גיבורות נשיות כמו דבורה הנביאה, אולם קיימות גם גיבורות רבות, שהינן בבחינת אנטי-גיבור, כמו הגר, אשת לוט ואחרות.
מכיוון שסיפורי המקרא נפוצים כמעט בכל אוכלוסיה, הן לגברים והן לנשים, הרי שמעניין לראות את ההתייחסות השונה לדמות תנ"כית, דווקא מצידן של נשים. התנ"ך משופע בפרשנויות גבריות לסיפורים השונים, החל מפרשנותו הנפוצה של רש"י ועד אגדות שונות שנתלקטו להן במרוצת הדורות. פרשנויות נשיות לתנ"ך הן מועטות, כשאולי המפורסמת שבהן היא הפרשנות הדי מסורתית שהעניקה פרופסור נחמה ליבוביץ' לסיפורים השונים. לראשונה יזמה רביצקי (1999) בספר שערכה "קוראות מבראשית", אנתולוגיה פרשנית של נשים הדנות במעמדן ובמצבן של דמויות נשיות מספר בראשית. פרשנויות אלו מופיעות לעתים כמאמר ולעתים כשיר, המבטא את התייחסותה של הכותבת לאותה דמות.
מכלל הגיבורות הנשיות בחרתי לעסוק בהתייחסותן של כותבות לסיפורה של אשת לוט.
הסיבה לכך היתה הן מעצם דמותה הטרגית והן מעצם ההתייחסות הרחבה והמגוונת יחסית לדמות זו, אשר זוכה לשני מאמרים, של מחנכת ושל סופרת ולשני שירים, של אנדה עמיר פינקרפלד, שהחלה יצירתה כבר בעשורים הראשונים של המאה העשרים ושל גלית חזן רוקם, שהינה מרצה לספרות ולפולקלור ועיקר יצירתה משלהי המאה העשרים.

בעבודתי ארצה לטעון, כי למרות שאשת לוט כמעט ואינה מוזכרת בהקשר מעשי כלשהו, להוציא את הפניית מבטה אחורה, ניתן ללמוד מהקריאה הנשית, כפי שאתייחס אליה בפרקי עבודה זו, על מעמדה של אשת לוט בביתה, על הסטטוס הנשי בכלל ועל תפקידה של האשה במסגרת המשפחתית, הקהילתית ובעולם של אותה תקופה בכלל. עוד אטען, כי לעומת דרך הקריאה הגברית, המתבטאת בפרשנות ובמדרשים שהושתו על אשת לוט, מוצאת הקריאה הנשית את הפן האנושי ואת יסודות הקיפוח הנשי בסיפורה של אשת לוט, כפי שאעמוד על כך בעבודתי.
כדי לתמוך בטענתי זו, אציג בפרק הראשון סקירה תיאורטית לגבי קריאת נשים. בפרק השני אתייחס לאופי המיוחס לאשת לוט, כמייצגת, בעיניים גבריות, את השלילה ונושאת באחריות לסיכונו של לוט, המוצג כאיש צדיק. בפרק השלישי שהינו המרכזי בעבודה זו, אתייחס למעמדה ולתפקידה של אשת לוט בביתה, כשמעמד זה מייצג מבחינות רבות את מעמדן של הנשים באותה תקופה, בתור דמויות כמעט חסרות חשיבות במסגרת התא המשפחתי. בפרק הרביעי אתייחס לסטטוס של האשה בחברה בעיני הנשים שביצירתן הביקורתית אעסוק בעבודה זו.
כמובן שהקריאה הנשית מתבטאת גם בכתיבה הנשית, כפי שזו מופיעה לגבי אשת לוט במאמר ובשיר. במובנים רבים, ניתן יהיה לראות, כי הקריאה, כמוה כמבט חודרני, אשר בא לידי ביטוי במהלך הכתיבה, ועל כן הקריאה הנשית מהווה עוד ספקטרום, שדרכו יכולה האשה להתבונן על יחסי המגדר בתרבויות שונות ובתקופות שונות.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: הקריאה הנשית - גישות תיאורטיות
פרק ב: דמותה של אשת לוט בעיני הקורא הגברי
פרק ג: האשה בביתה - מעמדה ותפקידה
3.1 האשה כרעיה
3.2 זכויות האשה בביתה
3.3 האשה כאם
פרק ד: ההתייחסות לסטטוס החברתי
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אריסטו, (1984), הפואטיקה, מאגנס ירושלים.
ביאליק, ח.נ. ורבניצקי, י.ח., (עורכים), (תרצ"ד), ספר האגדה א/א, דביר, תל אביב.
ברנדס, י., "הקרבת נשים בחברת-רשע", בתוך: רביצקי, ר., (1999), קוראות מבראשית, משכל, תל אביב, עמ' 112-123.
גולדשטיין, ע., "בני אור ובני חושך", עלי שיח 42, 1999, עמ' 91-108.
גולן, א., "קריאה פמיניסטית של 'בדמי ימיה'", עלי שיח 27/28, 1990, עמ' 81-92.
חזן רוקם, ג., "כמו אשת לוט", בתוך: רביצקי, ר., (1999), קוראות מבראשית, משכל, תל אביב, עמ' 110-111.
יזרעאלי, ד., "נשים בעולם העבודה", בתוך: יזרעאלי, ד., פרידמן, א. ושריפט, ר., (עורכות), (1982), נשים במלכוד, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, עמ' 113-171.
לובין, א., "אשה קוראת אשה", תיאוריה וביקורת 3, 1993, עמ' 65-78.
מדרש רבה, (תשי"ח), תורה לעם, ירושלים.
עמיר פינקרפלד, א., "אשת לוט", בתוך: רביצקי, ר., (1999), קוראות מבראשית, משכל, תל אביב, עמ' 101-104.
פרקינס-גילמן, ש., (1995), נייר הקיר הצהוב, אסטרולוג, הוד השרון.
קאמי, א., (1959), הנפילה/גלות ומלכות, ספרית פועלים, תל אביב.
רונג, ד., "ראיית האדם בסוציולוגיה המודרנית: חיברות-יתר", בתוך: רוט-הלר, ד. ונוה, נ., (עורכים), (1993), היחיד והסדר החברתי, עם עובד, תל אביב, עמ' 148-155.
רייך, ר., "הביטו אחורה בחמלה", בתוך: רביצקי, ר., (1999), קוראות מבראשית, משכל, תל אביב, עמ' 105-109.
שחם, ח., "אורידיקה צועדת בעקבות אורפיאוס ושרה: פרשנות נשית מתקנת של המיתוס בשירי משוררות", בקורת ופרשנות 33, תשנ"ח, עמ' 61-85.
Bhabha, H.K., "The White Stuff", Artforum 36(9), 1998, pp. 21-28.
Cixous, H., (1979), Coming to Writing and Other Essays, Harvard University Press, Cambridge.
De Pizan, C., (1980), The Book of the City of Ladies, Quality Paperback Book Club, New York.
Derrida, J., "Differance", in: Bass, A., (ed.), (1982), Margins of Philosophy, Harvester, Brighton, pp. 1-27.
Iser, W., "Do I Write for an Audience?", PMLA, 2000, pp. 310-314.
Kennard, J.E., "Ourself behind Ourself: A Theory for Lesbian Readers", in: Flynn, E.A. Schweickart, P.P., (eds.), (1986), Gender and Reading, The Johns Hopkins University Press, Baltimore, pp. 63-80.
Schibanoff, S., "Taking the Gold Out of Egypt: The Art of Reading as a Woman", in: Flynn, E.A. Schweickart, P.P., (eds.), (1986), Gender and Reading, The Johns Hopkins University Press, Baltimore, pp. 83-106.
Scweickart, P.P., "Reading Ourselves: Toward a Feminist Theory of Reading", in: Flynn, E.A. Schweickart, P.P., (eds.), (1986), Gender and Reading, The Johns Hopkins University Press, Baltimore, pp.31-61.
Shapiro, J., "Transsexualism: Reflections on the Persistence of Gender and the Mutability of Sex", in: Epstein, J. Stranb, K., (eds.), (1991), Body Guards, Routledge, New York, pp. 248-279.

תגים:

אישה · כתיבה · מקרא · נשים · נשית · סטטוס · פמיניזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התייחסותן של כותבות לסיפורה של אשת לוט", סמינריון אודות "התייחסותן של כותבות לסיפורה של אשת לוט" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.