היישום אינו מחובר לאינטרנט

ציורי הבאר בדורא אירופוס כמקור למדרש היהודי במהלך הדורות

עבודה מס' 060811

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ציור הבאר כדגם של אמנות מסורתית, ששימרה לדורות הבאים אגדות ומדרשים שונים, עד שאלה כונסו ונערכו.

5,375 מילים ,13 מקורות ,1997

תקציר העבודה:

ציורי הבאר בדורא אירופוס
כמקור למדרש היהודי במהלך הדורות

תוכן עניינים
מבוא
פרק ראשון: ספרות המדרש על באר מרה עפ"י המקור הציורי של תמונת הבאר בדורא
אירופוס
פרק שני: ציורי בית הכנסת בדורא אירופוס - פרשנות ומגמות
פרק שלישי: למהותו של המדרש
סיכום
הערות שולים
ביבליוגרפיה


מבוא
בית הכנסת בדורא אירופוס התגלה כתוצאה מפעולות צבאיות, על ידי קצין בריטי באביב
11921. בית כנסת זה הוא ככל הנראה בית הכנסת השני שהוקם באותו מקום, מעל המבנה
הראשון שנוסד בסביבות שנת 200 לסה"נ. בית הכנסת בו אעסוק בעבודתי זו, נחנך בסביבות
שנת 244 לסה"נ. בשנת 256 לסה"נ נהרס חלק מבית הכנסת כתוצאה מהמצור הפרסי.2

דורא אירופוס איכלסה קהילה יהודית בתקופת התלמוד. הידיעות היחידות שיש בידי
החוקרים על הימצאותו של הישוב, הינן מהשרידים שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות. על פי
מכתב שנמצא בחפירות, מסתבר, שככל הנראה, מצבם הכלכלי של היהודים היה איתן. ציורי
בית הכנסת הינם גם כן עדות לכך, שככל הנראה, נדרשו לצורך ביצועם אמצעים כספיים
מרובים.3 יהודי בבל השתמשו בשפה הארמית וכן בשפה היוונית, כפי שניתן ללמוד מהכתובות
היווניות שנשתמרו בבית הכנסת.4
ביצורה של העיר תוך מילוי גושי הבתים שליד החומה המערבית בשכבות של לבנים, יצר
חטיבה מוצקה שמנעה מן הרטיבות לחדור לקירות בית הכנסת שנותרו טמונים בתוכה, וכך
נשתמרו הציורים שקישטו אותם במשך אלף שש מאות שנה.5 בחפירות הסתבר כי במקום
היה קיים בית כנסת קדום יותר, שונה בגודלו ובקישוטיו, כשבדרומו של בית הכנסת חוברו
האצטבאות החדשות לחלק מהקיר הקדום, שעוד נשתמרו עליו גם שרידי ציורים שקישטו
אותו.6

בית הכנסת בו עוסקת עבודתי זו, נבנה על ידי שמואל הכהן וחבריו בשנים 245-246 לסה"נ.
הוא היה גדול מבית הכנסת הקודם והצטיין בעיטורי קירותיו. ערכו המיוחד של בית הכנסת
השני בדורא אירופוס, הינו במערכת הציורים על נושאים מהמקרא שקישטה את קירותיו.
ממחזור ציורים זה נותרו רק כשני שליש.7
מחזור הציורים מופיע על ארבעת הקירות בשלושה רגיסטרים, כפי שניתן לראות מהשרטוט
שמביא סוקניק.8 מעיון בנושאים השונים, נראה כי לא היתה תכנית איקונוגרפית לציורים
והם מופיעים על הקירות השונים ללא סדר כרונולוגי, כאשר בני יעקב במצרים סמוכים
ליהושע לפני המלאך. תמונה זו נמצאת ליד תמונת שלמה המלך ומלכת שבא, כשמתחתיה
מעשה אהרון ובניו הכהנים, משמאלו של אהרון נס מי מרה ומתחתיו נס פורים.
החוקרים השונים שעסקו בביאורם ופירושם של ציורי בית הכנסת בדורא אירופוס, הסתייעו
רבות בספרות המדרשית. סוקניק9 מציין כי הדבר מוכיח שכבר במחצית המאה ה3- לסה"נ,
רווחו בקהילה היהודית במקום סיפורי אגדה שנרקמו סביב המקרא. מחזור הציורים המקראי
שבדורא אירופוס, תומך בהשערה כי האגדות המקראיות השונות היו עוד מראשיתה של
הספירה הנוצרית וככל הנראה, גם האמנות הנוצרית הקדומה הושפעה על ידי אמנות יהודית
עממית ועל ידי המדרשים היהודיים השונים. לפיכך ארצה לטעון, כי בניגוד למרבית היצירות
האמנותיות המסורתיות המושתתות על מקורות כתובים, קיים לפנינו דגם של אמנות
מסורתית, ששימרה לדורות הבאים אגדות ומדרשים שונים, עד שאלה כונסו ונערכו.
---------------------------------------------------------------------------------------
1. נ. שנייד, (תש"ו), ציורי בית הכנסת בדורא אירופוס, הוצ' גזית, תל-אביב, ע"מ 5-6; א.ל. סוקניק, (תש"ז),
בית הכנסת של דורא אברופוס וציוריו, מוסד ביאליק, ירושלים, ע"מ ז.
2. שנייד, תש"ו, ע"מ .5
3. סוקניק, תש"ז, ע"מ ל-לא.
4. שם, ע"מ לא.
5. שם, ע"מ לו-לז.
6. שם, ע"מ לז.
7. שם, ע"מ מה-מח.
8. שם, ע"מ נג.
9. שם, ע"מ קע.

מקורות:

א. אופק, "אגדות לילדי ישראל", ספרות ילדים ונוער א [ט], 1976, ע"מ 3-12.
ולדן, צ., "ספרי קריאה במקום ספרי לימוד", ספרות ילדים ונוער 18 [ד] (72), 1992, ע"מ 57-62.
אריסטו, (תשנ"ג), מדינת האתונאים, מאגנס, ירושלים.
ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, (1960), ספר האגדה חלק א-ג, דביר, תל-אביב.
ל. גינצבורג, (1968), אגדות היהודים כרך 4, מסדה, רמת-גן.
מ. ד. גרוס, (תשל"א), אוצר האגדה - מהמשנה והתוספתא התלמודים והמדרשים וספרי הזוהר כרך ב, הוצ' מוסד הרב קוק, ירושלים.
צ. ולדן, "ספרי קריאה במקום ספרי לימוד", ספרות ילדים ונוער 18 [ד] (72), 1992, ע"מ 57-62.
י. טובי, (תש"מ), תולדות יהודי תימן, מרכז זלמן שזר, ירושלים.
מולכו, שלמה, (תר"ץ),'ספר המפואר', האחים לוין-אפשתין ושותפם, ורשה.
י. נאכט, (תשי"ט), סמלי אשה, הוצ' ועד תלמידיו וחניכיו של המחבר, תל-אביב.
ר' נחמן מברסלב, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מכון "תורת הנצח" ברסלב, ירושלים, תשנ"ו.
א.ל. סוקניק, (תש"ז), בית הכנסת של דורא אברופוס וציוריו, מוסד ביאליק, ירושלים.
פ. פיגרס, "ציורי הקיר בבית-הכנסת בדורא אירופוס לאור המחלוקת היהודית-נוצרית", מיתר 3, 1996, ע"מ 103-110.
נ. שנייד, (תש"ו), ציורי בית הכנסת בדורא אירופוס, גזית, ת"א.
E.R. Goodenough, "Dura and Babylonian Jews", Jewish Symbols in the Greco-Roman Period, Vol. 9, 1964, pp. 8-10.
E.R. Goodenough, "Israel's Triumph", Jewish Symbols in the Greco-Roman Period, Vol. 10, 1964, pp. 126-135.
E.R. Goodenough, "The Dura Synagogue/ The Middle Register", Jewish Symbols in the Greco-Roman Period, Vol. 12, 1964, pp. 169-175.
C.H.Kearling, "The Synagogue", In: A.R. Bellinger et. al. (eds.), (1979), The Excavation at Dura-Europos: Final Report, VIII, Part I, Yale, pp. 39-41.

תגים:

ציורי · קיר · ארכיאולוגיה · בבל · בית · גולה · כנסת · סוריה · פרסקאות

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ציורי הבאר בדורא אירופוס כמקור למדרש היהודי במהלך הדורות", סמינריון אודות "ציורי הבאר בדורא אירופוס כמקור למדרש היהודי במהלך הדורות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.