היישום אינו מחובר לאינטרנט

השוואה והתפתחות קווים לשוניים-סגנוניים בתרגומים לעברית של "פו הדוב" ו"הבית בקרן פו"-ו.ישראלית, א.ד.שפירא ואוריאל אופק ובדיקת המודל התרגומי.

עבודה מס' 041296

מחיר: 155.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה:

2,720 מילים ,9 מקורות

תקציר העבודה:

"פו הדב" ו"הבית בקרן פו" - א.א. מילן
השוואה והתפתחות קווים לשוניים-סגנוניים בתרגומם
לעברית:
ו.ישראלית וא.ד.שפירא ואוריאל אופק.

מבוא hc1296
עבודה זו מתמקדת בהשוואה של שני תרגומים לעברית לספורי פו הדב של א.א. מילן:
"פו הדב" Winnie-the-Pooh (1926) - , ו- "הבית בקרן פו" The House At Pooh Corner
(1928) . בין שני התרגומים לעברית מפרידות כשלושים שנה: התרגום של ו.ישראלית
וא.ד.שפירא ל"פו הדב" , יצא בראשית שנות החמישים, ואילו תרגומו של אוריאל אופק
"הבית בקרן פו" , יצא בשנת .1979
אלן אלכסנדר מילן 1956-1882) A.A. Milne -), סופר אנגלי ממוצא סקוטי, היה ראשית-
כל סופר למבוגרים.
סיפורי פו הופיעו בין השנים 1928 - 1926 באנגליה, כשהם מאוירים על-ידי הצייר
ארנסט שפארד (Ernest H. Shepard) ונועדו במפורש לילדים, אולם גם קוראים מבוגרים
מצאו בהם ענין ונהנו מהם.
הנחת המוצא של העבודה היא שהשוואה בין שני התרגומים, שביניהם מפרידים
כשלושים שנה, יכולה להעיד על ההתפתחות והשינויים שחלו בלשון העברית ובנורמות
התרגום לעברית.
העבודה מתבססת על מאמרה של רינה בן שחר , אשר עסקה בתרגומו של אהרון אמיר
ל"עליסה בארץ הפלאות" אשר יצא לאור בתחילת שנות החמישים. לטענתה של בן שחר,
תרגומו של אמיר "רחוק מלהיות תרגום אדקוואטי, המשחזר בלשון היעד את התבניות
הטקסטואליות העיקריות שבטקסט המקור" [75: בן שחר]. לדבריה, אהרון אמיר
מושפע מהנורמות הלשוניות-סגנוניות הפוריטיסטיות, ששלטו בתקופתו במערכת
הספרות המתורגמת לעברית ובמערכת הספרות העברית לילדים, ולכן בחר להשתמש
דווקא במודל לשוני-סגנוני גבוה, כך שתרגומו נחשב כאפיגוני למדי בהשוואה לספרות
המתורגמת של שנות החמישים. בחירתו זו של אמיר משקפת, לפי בן שחר, את הגישה
הנורמטיבית שהיתה שלטת בתקופתו, בדבר תפקידה של הלשון בספרות הילדים " -
'להעלות' את הילד לרמת-הבנה של לשון על-תקנית (לשון המקורות הכתובים) ול'אלץ'
אותו להתמודד עמה" [76 : בן שחר]. לפי בן שחר, אהרון אמיר השתמש במודל מוכן,
שהתמסד זה כבר בספרות העברית, תוך דבקות בנורמות לשוניות-סגנוניות מיושנות -
מודל לשוני נוקשה, שאין בו מקום אלא לאמצעים מלשון הכתב העל-תקנית, כאשר
האפקט הסגנוני חשוב למתרגם יותר מהעברה נאמנה ככל האפשר של המשמעויות
שבטקסט המקור. לפי בן-שחר, "הרושם המתקבל הוא, שהיצירה המקורית אינה
משמשת למתרגם מטרה לעצמה, אלא כאמצעי 'לתרגל' את לשון הספרות העברית
בהרקת תכנים מסוגים שונים לתוכה, בתוך הצגה לשונית 'וירטואוזית'" [76: בן שחר].
בן-שחר מציגה במאמר את ה'מודל' התרגומי בו השתמש אהרון אמיר, ומציינת את
הקווים הלשוניים-סגנוניים המאפיינים אותו.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק האם ניתן למצוא עקבותיו של 'מודל' זה בתרגומם
של ו.ישראלית וא.ד. שפירא ל"פו הדב", שיצא אף הוא, בתחילת שנות החמישים, ועד
כמה ואם בכלל הושפע גם תרגומו של אוריאל אופק ל"בית בקרן פו", שיצא בסוף שנות
השבעים, מ'מודל' תרגומי זה.
במלים אחרות, שאלת המחקר היא האם חלו שינויים או התפתחות ב'מודל' התרגומי
לעברית במערכת ספרות הילדים, ואם כן מהם השינויים והאם ניתן להסבירם.
לצורך המחקר נבחרו שני קטעים, האחד מ"פו הדב" והשני מ"הבית בקרן פו", שלהם
מאפיינים לשוניים-סגנוניים טיפוסיים היכולים להדגים את ה'מודל' לפיו תורגמו
לעברית.


מקורות:



1211
"פו הדב" ו"הבית בקרן פו" - א.א. מילן
השוואה והתפתחות קווים לשוניים-סגנוניים בתרגומם לעברית:
ו.ישראלית וא.ד.שפירא ואוריאל אופק.
מבוא
עבודה זו מתמקדת בהשוואה של שני תרגומים לעברית לספורי פו הדב של א.א. מילן: "פו הדב" - Winnie-the-Pooh (1926) [1], ו- "הבית בקרן פו" The House At Pooh Corner (1928) [2]. בין שני התרגומים לעברית מפרידות כשלושים שנה: התרגום של ו.ישראלית וא.ד.שפירא ל"פו הדב" [3], יצא בראשית שנות החמישים, ואילו
תרגומו של אוריאל אופק "הבית בקרן פו" [4], יצא בשנת 1979.
אלן אלכסנדר מילן - A.A. Milne (1956-1882), סופר אנגלי ממוצא סקוטי, היה ראשית-כל סופר למבוגרים. "הוא היה עורך-משנה בשבועון הסאטירי רב-היוקרה והתפוצה 'פאנץ', וגם כתב בו מאמרים, רשימות סאטיריות, שירים, רשמים וביקורת. הוא כתב נובלות, ספרי-מתח ורומנים בלשיים. אסופות מאמרים שלו זכו לתפוצה מרשימה. בעידוד
ג'יימס מאתיו ברי ('פיטר פן') הפך גם למחזאי. הקריירה שלו הייתה בשיאה. הוא נחשב לאחד מבכירי ההומוריסטים הבריטיים דאז. מחזותיו הועלו בלונדון ובניו-יורק, עד מאתים ושישים הצגות למחזה. [...] הכתיבה לילדים נועדה להיות רק אינטרמצו קצר וקליל בעבודתו למבוגרים" [5]. כל הרפתקת הכתיבה לילדים של מילן נמשכה חמש
שנים במהלכן יצאו לאור ספר השירים When we were very young (1924) (תורגם על-ידי יעקב אורלנד כ'פעוטים היינו' ועל-ידי אורה מורג 'כשהיינו קטנטנים'), Winnie the Pooh (1926) - 'פו הדב', בתרגום א"ד שפירא וורה ישראלית, ספר השירים Now that we are six (1927), ('אנחנו שנינו' לפי אורלנד, 'שש גיל לא רגיל' לפי
מורג), וכן ספר ההמשך ל"פו הדב" The House At Pooh Corner (1928) - 'הבית בקרן פו', בתרגום אהרון אמיר (1951) ואוריאל אופק (1979). כל הספרים הפכו רבי-מכר באנגליה, באמריקה, ואחר-כך בעולם כולו והם תורגמו עד היום לכ- 20 שפות.
כאמור, סיפורי פו הופיעו בין השנים 1926 - 1928 באנגליה, כשהם מאוירים על-ידי הצייר ארנסט שפארד(Ernest H. Shepard) ונועדו במפורש לילדים, אולם גם קוראים מבוגרים מצאו בהם ענין ונהנו מהם. הטקסט ניתן להקרא כפשוטו אך רבים מוצאים בו אוצר גלום. וכך בעקבות סיפורי פו יצאו לאור בשנים האחרונות ספרים כמו ספרו
של סקוט אקסלי "ופו היה אומר" - אוסף של 'דברי חכמה' שנלקחו בעקבות אמרותיו וקורותיו של פו הדב וחבריו: אי-יה, ינשוף, קנגה, רו, חזרזיר, ועוד. שני ספרים בעברית של אורה מורג - אוסף של ציטוטים מדבריהם של פו וחבריו: "כושר טוב לפו הדב" ו"ספר הנימוסים", וכן שני ספריו המצליחים של בנג'מין הוף "הטאו של פו"
ו"הטה של חזרזיר" - אשר מסבירים את התורה הטאואיסטית באמצעות הדגמות מספרי 'פו הדב'. לפיכך, כיוון שסיפורי פו מאפשרים מספר רמות שונות של קריאה, אפשר להגדירם כטקסטים אמביוולנטיים, למרות השתייכותם באופן מובהק על מערכת ספרות הילדים.
הנחת המוצא של העבודה היא שהשוואה בין שני התרגומים, שביניהם מפרידים כשלושים שנה, יכולה להעיד על ההתפתחות והשינויים שחלו בלשון העברית ובנורמות התרגום לעברית.
העבודה מתבססת על מאמרה של רינה בן שחר [6], אשר עסקה בתרגומו של אהרון אמיר ל"עליסה בארץ הפלאות" אשר יצא לאור בתחילת שנות החמישים. לטענתה של בן שחר, תרגומו של אמיר "רחוק מלהיות תרגום אדקוואטי, המשחזר בלשון היעד את התבניות הטקסטואליות העיקריות שבטקסט המקור" [75: בן שחר]. לדבריה, אהרון אמיר מושפע
מהנורמות הלשוניות-סגנוניות הפוריטיסטיות, ששלטו בתקופתו במערכת הספרות המתורגמת לעברית ובמערכת הספרות העברית לילדים, ולכן בחר להשתמש דווקא במודל לשוני-סגנוני גבוה, כך שתרגומו נחשב כאפיגוני למדי בהשוואה לספרות המתורגמת של שנות החמישים. בחירתו זו של אמיר משקפת, לפי בן שחר, את הגישה הנורמטיבית שהיתה
שלטת בתקופתו, בדבר תפקידה של הלשון בספרות הילדים - " 'להעלות' את הילד לרמת-הבנה של לשון על-תקנית (לשון המקורות הכתובים) ול'אלץ' אותו להתמודד עמה" [76 : בן שחר]. לפי בן שחר, אהרון אמיר השתמש במודל מוכן, שהתמסד זה כבר בספרות העברית, תוך דבקות בנורמות לשוניות-סגנוניות מיושנות - מודל לשוני נוקשה, שאין
בו מקום אלא לאמצעים מלשון הכתב העל-תקנית, כאשר האפקט הסגנוני חשוב למתרגם יותר מהעברה נאמנה ככל האפשר של המשמעויות שבטקסט המקור. לפי בן-שחר, "הרושם המתקבל הוא, שהיצירה המקורית אינה משמשת למתרגם מטרה לעצמה, אלא כאמצעי 'לתרגל' את לשון הספרות העברית בהרקת תכנים מסוגים שונים לתוכה, בתוך הצגה לשונית
'וירטואוזית'" [76: בן שחר].
בן-שחר מציגה במאמר את ה'מודל' התרגומי בו השתמש אהרון אמיר, ומציינת את הקווים הלשוניים-סגנוניים המאפיינים אותו.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק האם ניתן למצוא עקבותיו של 'מודל' זה בתרגומם של ו.ישראלית וא.ד. שפירא ל"פו הדב", שיצא אף הוא, בתחילת שנות החמישים, ועד כמה ואם בכלל הושפע גם תרגומו של אוריאל אופק ל"בית בקרן פו", שיצא בסוף שנות השבעים, מ'מודל' תרגומי זה.
במלים אחרות, שאלת המחקר היא האם חלו שינויים או התפתחות ב'מודל' התרגומי לעברית במערכת ספרות הילדים, ואם כן מהם השינויים והאם ניתן להסבירם.
לצורך המחקר נבחרו שני קטעים, האחד מ"פו הדב" והשני מ"הבית בקרן פו", שלהם מאפיינים לשוניים-סגנוניים טיפוסיים היכולים להדגים את ה'מודל' לפיו תורגמו לעברית.
"פו הדב" - המודל התרגומי נוסח ו. ישראלית וא.ד. שפירא
פרק שני - בו הולך ויני פו לביקור ובא בין המצרים [7].
א. שימוש בצירופים כבולים ואידיומים מן המקורות, הממירים צירופים חופשיים או יסודות בודדים בטקסט המקור. לפי בן-שחר, השימוש בצירופים כבולים מן המקורות הכתובים, הוא "אחד הרכיבים החשובים ביותר של המודל הלשוני-סגנוני שהשפיע על המתרגמים בתקופה הנדונה" [תחילת שנות החמישים]. לטענתה, "אפשר לומר שהכבילות
הלשונית היא תכונה אופיינית ללשון הספרות העברית המקורית והמתורגמת עד היום. תופעה זו נובעת כנראה בעיקר מן ההיסטוריה המיוחדת של הלשון העברית, שהתקיימה תקופה ארוכה כלשון כתב בלבד, על יסוד המקורות הכתובים שלה". השימוש בצרופים כבולים ואידיומים שאינם מקבילים לטקסט המקור, לעיתים יוצרים ירידה בכמות
האינפורמציה או לעיתים מוסיפים אינפורמציה שאינה מצוייה כלל בצירוף החופשי או ביסוד הבודד שאותו ממיר הצירוף [79: בן-שחר].
כבר בתרגום הכותרת של הפרק השני מופיע צירוף כבול מן המקורות "לבוא בין המצרים" (איכה א', ג'), אולם צירוף זה דווקא משקף במידה רבה את הביטוי המופיע במקור האנגלי "gets into a tight place".
במקור האנגלי הכוונה היא דו-משמעית: ניתן לקרוא ולהבין זאת הן במשמעות המילולית - נכנס למקום הדוק וצר, והן במשמעות מושאלת - להכנס לסיטואציה מסוכנת או קשה. לעומת-זאת בעברית הצרוף "בא בין המצרים" במובן המושאל פירושו (לפי אבן שושן) הימצאות במצב של מצוקה, במבוך, במצב ללא מוצא - אשר במידה רבה מאפיין את
מצבו של פו הדב שנתקע בפתח המאורה של שפן.
אידיום נוסף בתרגום לעברית: "נסתכל בו מכף רגל ועד ראש" (עמ' 31), אידיום המופיע ללא כל הקבלה למקור האנגלי בו הצירוף הוא חופשי: "looking at him all over" (p.25) - המוסיף אינפורמציה שלא מופיעה במקור האנגלי, אך למרות זאת אינו פוגם ברוח הדברים.
ב. שימוש בצמדי מלים: זוגות מלים סינונימיות - כפל לשון שרווח בתרגומים לעברית יותר מאשר בספרות העברית המקורית באותה תקופה:
"טייל לו פו והמהם לו את ההמהום, עליז ושמח, וחשב מה עושה פלוני ומה עושה אלמוני, ואם טוב להיות פלוני או אלמוני.." (עמ' 29).
"Well, he was humming this hum to himself, and walking gaily, wondering what everybody else was doing, and what it felt like, being somebody else" (p.24)
מילה כמו gaily הופכת בתרגום העברי ל'עליז ושמח' - כפל לשון מיותר, וכך גם צירוף חופשי במקור האנגלי כמו: everybody או somebody הופך בתרגום העברי ל'פלוני או אלמוני'.
דוגמה נוספת: במקום המילה pushed החוזרת שלש פעמים במקור האנגלי: "So Pooh pushed and pushed and pushed his way through the hole"
מופיע צמד המלים הסינונימיות "נדחק ונדחף" : "אז נדחק פו לתוך המאורה, נדחק ונדחף, נדחק ונדחף.." (עמ' 30).
במשפט זה גם חל שינוי במבנה התחבירי, כדי ליצור משפט תקני יותר.
ג. נטיה להגבהה לשונית.
לדוגמה במקור האנגלי אומר פו לעצמו בלשון דיבור פשוטה: (p.24)
"If I know anything about anything, that hole means Rabbit.."
ואילו בתרגום לעברית לשון הדיבור מוגבהת ללא כל צורך :
"אם שמץ מני שמץ-דבר לי ידוע, הרי מאורה זו פרושה שפן" (עמ' 29).
המילה 'שמץ' פרושה קצת, או משהו, (ראה איוב פרק ד' פסוק י"ב) ואילו באנגלית המילה anything פירושה 'כל דבר', ולפיכך יש כאן מן ההטעיה, בנוסף להיעדר אדקוואטיות סגנונית.
הנטיה להגבהת הלשון באמצעות סגנון כתב תקני הופכת את לשונו הפשוטה והיומיומית של פו הדב וחבריו ללשון דיבור מלאכותית:
"What I said was, ' Is anybody at home?'" called out Pooh very loudly.
"No!" said a voice; and then added, "you needn't shout so loud.
I heard you quite well the first time" (p.24)
" - הן שאלתי: "היש מישהו בבית?" - קרא פו בקול רם.
- לא! - השיב קול מן המאורה, ואחר הוסיף - מה לך צורח ככה? שמעתיך היטב בפעם הראשונה (עמ' 29).
בתרגום חופשי היה צריך להיות : "..אתה לא צריך לצעוק כל-כך חזק. שמעתי אותך די טוב בפעם הראשונה".
ד. שימוש בניאולוגיזמים - המצאות לשוניות של המתרגם, שאחת הפונקציות שלהם היא הגבהת רמת הלשון, ויצירת אפקט סגנוני-'פיוטי', עד כדי יצירת דנוטאציה מעורפלת.
במקור האנגלי שואל שפן את פו הדב:
"What about mouthful of someyhing?" (p.25)
ואילו בתרגום העברי : "מה בדבר לק או לגם ?" (עמ' 31)
המלה לק היא המצאה לשונית של המתרגם, כפי הנראה מלשון לקיקה (גמיאת נוזלים בלשון), והמלה לגם, אף היא המצאה לשונית, כפי הנראה מלשון 'לגימה' (גמיעה או טעימה ממשקה) או יתכן מהמלה לג, שפירושה מידה קטנה לנוזלים (ויקרא י"ד, י') [לפי אבן-שושן].
בכל מקרה, לקורא אין מושג מה פירוש מילים אלו, ומשמעותן הופכת מעורפלת, בלי כל קשר לרמת-הלשון הלא-גבוהה שבמקור.
לפי בן-שחר, 'היצירתיות' הלשונית היתה מקובלת מאד הן בספרות העברית המקורית והן בספרות המתורגמת לעברית, בשנות השלושים והארבעים, אך השפעתה ירדה, תחילה בספרות המקורית, ובהדרגה גם בספרות המתורגמת. לדבריה, בשנות החמישים המתרגמים "עדיין נוקטים את דרך ההמצאות הלשוניות" [77: בן-שחר].
ה. חוסר-רגישות למשחקי-לשון במקור האנגלי.
במקור האנגלי מופיעים משחקי לשון רבים שאינם יכולים להיות מועברים באופן מילולי לשפה העברית, חלקם בשל מגבלות אובייקטיביות הקשורות להבדלים מבניים לשוניים ותרבותיים שבין הלשונות השונות, וחלקם בשל תפיסתם של המתרגמים את הלשון ככלי להעביר מידע ותכנים, יותר מאשר ככלי שמספק תבניות פיוטיות-לשוניות. לפיכך חלק
מן המתרגמים, השואפים לתרגום אדקוואטי, נאלצים ליצור בתרגום תבניות לשוניות חדשות, שיש להן בעברית פונקציה דומה או מקבילה לזו הקיימת בטקסט המקור, וכך לשקף את היחסים הטקסטואליים של טקסט המקור, מבלי לפגוע במערכת הלשונית של לשון היעד [86: בן-שחר]. בקטע שנבחר יש משחק לשוני הקשור במלים הבאות: anybody /
nobody / everybody / somebody / anything / something - אשר כלל לא בא לידי ביטוי בתרגום לעברית, ובכך לא נשמרת השאיפה לאדקוואטיות ביחס לטקסט המקור.
"הבית בקרן פו" - המודל התרגומי נוסח אוריאל אופק.
פרק חמישי - בו עובר על שפן יום של פעילות ואנו למדים מה עושה כריסטוף רובין בבוקר [8].
א. שימוש בצמדי מלים: זוגות מלים סינונימיות - כפל לשון שרווח בתרגומים לעברית, וכפי הנראה השפעתו נותרה גם בסוף שנות השבעים בתרגומו של אופק.
במקור האנגלי : "He trootted along happily" (p.73)
אצל אופק: "הוא פסע בצעד קל ועליז" (עמ' 78).
ב. נטיה מזערית להגבהה לשונית.
אופק, משתדל ליצור שפה ברורה ופשוטה אשר תשקף באופן אקוויולנטי, ככל האפשר, את לשון המקור, על רבדיה השונים, כמו לדוגמה לשון דיבור נמוכה יומיומית . אולם גם כאן ניתן למצוא נטיה מזערית להגבהה לשונית.
לדוגמה, במקור האנגלי: It's just the day for doing things" (p. 73).
תרגם אופק: "היום הזה ממש נברא לעשות בו דברים" (עמ' 77).
במקום, בתרגום חופשי: "זה בדיוק היום כדי לעשות דברים"
ג. שימוש במשפטים "בנויים היטב" לפי התקן התחבירי של לשון הכתב העברי: הימנעות ממבנה תחבירי לא מוגמר, ממשפטים שסדר החלקים בהם חופשי או שהרצף בהם מופרע על-ידי הסגרים למיניהם. זוהי תופעה המעידה על סוג מסויים של 'שמרנות'. הסיבות להימנעות ממבנה תחבירי שאינו "בנוי היטב", נובעת, כפי הנראה, מאילוצים
נורמאטיביים - נורמות לשוניות הקיימות במערכת ספרות הילדים, שאינן מאפשרות ליצור משפטים בעלי מבנה מורכב, הכוללים הפסקים והסגרים למיניהם, כיוון שהם פוגמים ברצף הקריאה של הילד, ויוצרים קשיים בהבנת הנקרא. ברוב המקרים, אופק מנסה ככל האפשר לשמור על תוכן ומבנה המשפט המקורי, על סדר האיברים במשפט (גם אם סדר
החלקים חופשי), על ההפסקים וההסגרים למיניהם, וכך מתקבל תרגום שהינו אדקוואטי יותר. אולם יש מקרים בהם אופק נאלץ 'להתאים' את מבנה המשפט האנגלי לשפת היעד ולמערכת הקולטת - היא ספרות הילדים העברית. מאחר והלשון העברית, ובמיוחד זו שמיועדת לילדים אינה סובלת משפטים ארוכים ומקוטעים ברצף, משפטים בהם כינויי הגוף
לא תמיד חד-משמעיים, נאלץ אופק בתרגומו להשמיט מספר משפטים, לשנות את סדר האיברים במשפט, להשלים כינויי גוף, וכך ליצור משפט קליט וברור יותר. כלומר, במקרים אלו אופק מעדיף לסטות משאיפתו לאדקוואטיות תרגומית ולהתאים את תרגומו למערכת הקולטת.
להלן אחת הדוגמאות לסטיה מסוג זה בתרגומו של אופק:
"There seemed to be even more of them about than usual this morning, and having nodded to a hedgehog or two, with whom he was too busy to shake hands, and having said, "Good morning, good morning," importantly to some of the others, and "Ah, there you are," kindly, to the smaller ones, he waved a
paw at them over his shoulder, and was gone; leaving such an air of excitement and I-don't-know-what behind him, that several members of the Beetle family, including Henry Rush, made their way at once to the Hundred Acre wood and began climbing trees, in the hope of getting to the top before it
happened, whatever it was, so that they might see it properly" (p.73).
"אותו בוקר נדמה היה שהם רבים מתמיד, ולאחר שהנהן בברכה לקפוד או שנים, בהיותו עסוק מדי ללחיצת ידים, ולאחר שאמר "בוקר טוב, בוקר טוב" בקול רב-חשיבות לכמה מקרוביו-וידידיו האחרים, נופף כפתו לכתפו וחלף לו ; והוא הותיר אחריו רגשה רבה כל-כך ואנ'-לא-יודע-מה, עד שכמה מבני משפחת חפושית, כולל הנרי אוץ, מהרו מיד
ליער ת"ק הפרסאות והתחילו לטפס על עצים בתקוה להגיע לצמרת לפני שהדבר יתרחש - יהיה זה אשר יהיה - כדי שיוכלו לצפות בו היטב" " (עמ' 78).
ה ס ב ר : אופק מנסה להמנע מקיטוע הרצף התחבירי של המשפט, מספר רב של פעמים, כפי שמופיע במקור האנגלי, ומעדיף "לערוך אותו מחדש" לפי הנורמות המקובלות של לשון הכתב התקנית. אופק משנה את סדר האיברים במשפט, ומשמיט משפט אחד הקוטע את הרצף. במקום אחר (עמ' 77) הוא מחליף כינויי גוף בשמות פרטיים, ("he" ממיר
אופק ב'כריסטוף רובין') כדי להימנע ממצב בו לא ברור למי הכוונה במשפט.
דוגמה נוספת: השלמת המבנה האליפטי של המשפט המופיע בטקסט המקור, וזאת כדי ליצור מבנה תחבירי תקין :
המקור האנגלי : "He's fond of Pooh and Piglet and Eeyore, and so am I, but they haven't any Brain. Not to notice" (p. 72-73)
תרגומו של אופק: "הוא מחבב את פו וחזרזיר ואי-יה, וכך גם אני, אבל להם אין כל מוח. כל מוח שאפשר להבחין בו" (עמ' 77).
סיכום
המתרגמים לעברית נתונים לאילוצים שונים בבואם לתרגם את טקסט המקור. חלק מאילוצים אלו קשורים לנורמות הלשוניות הקיימות בלשון הכתב העברית, המחייבות משפטים תקניים, בעלי תחביר רציף ומבנה מאורגן ומסודר., וחלק אחר קשורים במערכת הקולטת - היא ספרות הילדים העברית - המחייבת משפטים פשוטים ולא מורכבים מדי, כדי
שיתאימו לקהל הקוראים הצעיר.
אין ספק שאדקוואטיות תרגומית היא תופעה נדירה בתרגום הספרותי, "אפילו לא כאמביציה של המתרגמים. לא מפני שהיא בלתי-אפשרית מבחינה אובייקטיבית או מיבנית (במגבלות הרגילות של ההבדלים בין שתי הלשונות), אלא מפני שיש הכרעות המבטלות לעיתים קרובות את השאיפה לממשה" [אבן-זהר, 43:]. הכרעות אלו קשורות קשר הדוק עם
הנורמות הלשוניות-סגנוניות השולטות במערכת הספרות המתורגמת לעברית, ובמערכת הספרות העברית לילדים בתקופה שבה נעשה התרגום. לפיכך, אם תרגומם של ו.ישראלית וא.ד.שפירא נעשה בתחילת שנות החמישים, הנורמות השמרניות ששלטו בתקופתם הן אלה שאילצו אותם לסטות מן המקור האנגלי - המאופיין בסגנון תחבירי חופשי, ובדיאלוגים
רבים הכתובים בלשון דיבור חיה - ולתרגם את הטקסט בסגנון 'גבוה' ותקני.
המודל התרגומי שלהם הותאם לנורמות ששלטו באותה תקופה במערכת ספרות הילדים העברית: ספרות 'חינוכית', בעלת 'עושר לשוני', ו'שפה קשה' שמטרתה "ל'העלות' את הילד לרמת הבנה של לשון על-תקנית (לשון המקורות הכתובים) ו'לאלץ' אותו להתמודד עמה" [76: בן-שחר]. לעומת זאת - המודל התרגומי של אופק רחוק ממודל שמרני זה.
אופק מנסה ליצור תרגום אדקוואטי ככל הניתן: דיפרנציאציות סגנוניות כפי שקיימות בטקסט המקור האנגלי: אבחנה בין לשון הסיפר ובין לשון הדיאלוג, ולשון דיבור חיה ויומיומית בדיאלוגים המשובצים בטקסט. אוריאל אופק מקפיד לשמור, ככל הניתן, על מבנה המשפט המקורי, הכולל: סדר חלקים חופשי במשפט, קיטוע ברצף התחבירי של
המשפט, הפסקים, הסגרים, ומשפטים אליפטיים, למרות שבמקרים בודדים ישנן סטיות, כפי שהודגם לעיל. ואמנם, לא תמיד אפשר לשמור על מבנה המשפט החופשי, כפי שקיים בטקסט המקור. בלשון הכתב העברית שוררות נורמות חזקות המאלצות את המתרגם לפעול לפיהן, ואז הוא נאלץ לסטות משאיפתו לאדקוואטיות תרגומית כדי ליצור טקסט שיהיה
כביל במערכת הלשונית בה הוא פועל.
רשימת הערות ביבליוגרפיות
1. A.A.Milne. Winne-the-Pooh., Dell Publishing, N.Y ., 1988.
2. A.A.Milne. The House At Pooh Corner, Dell Publising, N.Y., 1989.
3. א.א.מילן. פו הדב. בתרגום ו.ישראלית וא.ד.שפירא, הוצאת מחברות לספרות, 1988.
4. א.א.מילן. הבית בקרן פו. בתרגום אוריאל אופק, הוצאת מחברות לספרות, 1979.
5. אטלס, יהודה. "תסביך כריסטופר רובין", בתוך: 'ידיעות אחרונות' מוסף '7 ימים' 3.5.1996 , עמ' 72-70 .
6. בן-שחר, רינה. "עליסה בארץ הפלאות - קווים לשוניים-סגנוניים לתרגומו של אהרון אמיר", בתוך: מעגלי קריאה, עמ' 88-75 ,
7. הקטע שנבחר מן התרגום העברי: תחילת הפרק - עמ' 31-27.
ראה במקור האנגלי: מעמ' 22 ועד עמ' 25 כולל).
8. הקטע שנבחר מתוך "הבית בקרן פו": מתוך פרק חמישי, בתרגום העברי, עמ' 79-77. במקור האנגלי: עמ' 74-72 .
9. אבן-זהר, איתמר. " 'Spleen' לבודליר בתרגום לאה גולדברג: לאופי ההכרעות בתרגום שירה", הספרות מס' 21, עמ' 45-32, 1975.

תגים:

בלשנות · מילן · ילדים · תרגום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השוואה והתפתחות קווים לשוניים-סגנוניים בתרגומים לעברית של "פו הדוב" ו"הבית בקרן פו"-ו.ישראלית, א.ד.שפירא ואוריאל אופק ובדיקת המודל התרגומי.", סמינריון אודות "השוואה והתפתחות קווים לשוניים-סגנוניים בתרגומים לעברית של "פו הדוב" ו"הבית בקרן פו"-ו.ישראלית, א.ד.שפירא ואוריאל אופק ובדיקת המודל התרגומי." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.