היישום אינו מחובר לאינטרנט

הערכת תכנית המניעה "חיים ללא סמים"(חל"ס)

עבודה מס' 040834

מחיר: 252.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: רקע תיאורטי, תיאור מאפייני התכנית וייחודה, היישום של התכנית והערכת יעילותה.

5,364 מילים ,30 מקורות

תקציר העבודה:

הערכת התערבות של תוכנית המניעה - "חיים ללא סמים"
(חל"ס(

תוכן העניינים hc0834
מבוא
פרק ראשון: מניעה - רקע תאורטי וממצאי מחקרים
פרק שני: שיטת המחקר
פרק שלישי: ממצאים
פרק רביעי: דיון
פרק חמישי: המלצות
מקורות
נספחים

מבוא
אוכלוסייתה של כל חברה נתונה בסיכון של שימוש לרעה בסמים אולם בקרב בני
הנוער בישראל הולך השימוש ונעשה נפוץ בשנים האחרונות עד כדי סיכון לחברה
הישראלית.
סטטיסטיקות מישראל ומהעולם הרחב מצביעות על כך כי הצעירים באוכלוסיה הינם
פגיעים יותר מכל סוגי אוכלוסיה אחרת להתפסות לסמים. בארה"ב ניסו כשישים
אחוז מתלמידי בתי הספר התיכוניים שימוש בסם בלתי חוקי (ברנע, רהב וטייכמן
1991). אוכלוסית הצעירים בישראל הוגדרה כאוכלוסיה מיוחדת הנמצאת בסיכון גבוה
לשימוש בסמים.
לעומת השימוש הגובר והולך בסמים בקרב אוכלוסית הצעירים בישראל נמצא כי
השימוש בקרב הנוער מנותק גבוה יותר בהשוואה להיקף השימוש בקרב תלמידים בני
אותו גיל (הדר, 1990).
ככל שמחמירה בעיית השימוש בסמים כך עולה תשומת הלב המוקדשת לנושא
המניעה. גורמים שונים העוסקים בתחום הגיעו זה מכבר למסקנה כי הדרך הטובה
ביותר להתמודד עם התופעה היא המניעה. (דו"ח הועדה הבין-משרדית והבין-מוסדית
לטיפול מקיף בנושא הסמים, .(Battjews 1985, ;1983
עבודה זו עוסקת בהערכת התערבות של תוכנית המניעה - "חיים ללא סמים" (חל"ס)
אשר הופעלה על נוער מנותק באזורים שונים בארץ בשנים 1993-1994. מטרתנו לנסות
ולתת מענה ליעילותה וייחודה של תוכנית חל"ס לגבי נוער מנותק וזאת תוך סקירת
הגישות והנסיונות שנעשו עד כה בתכנית המניעה. יעילות התוכנית תיעשה באמצעות
הערכת מידת השפעתה על מניעת השימוש בסמים.

עבודת מחקר זו באה להעריך את מידת ההצלחה והאפקטיביות של התוכנית "חיים
ללא סמים" (עוז ושחף, 1989) בקרב אוכלוסיית היעד של נוער מנותק.
השערתנו היא כי הפעלת תוכנית חל"ס גורמת להמנעות והתרחקות משימוש בסמים
בקרב אוכלוסיה זו ולהפחתת השימוש בקרב אלו שהתנסו בכך.



מקורות:

בדיקת השפעות תוכנית מניעה חינוכיות נעשית בדרך כלל לפני התוכנית ומיד לאחריה. בסקירה של פעולות הערכה שפורסמו עד כה לא נמצאה עדיין אף הערכה בה הצליחו לבדוק את האוכלוסיה לאחר משך זמן.
מבדיקת תוצאות של 138 תוכניות מניעה לשימוש בסמים למתבגרים לא נמצאה הוכחה חד משמעית שהושגה השפעה ((Gao-General Accounting Office,1992.
למרות זאת ניתן לומר שישנן תוכניות שהשיגו הישגים גדולים יותר מתוכניות אחרות. GAO זיהתה ששה מרכיבים משותפים לתוכניות אלה:
1. אסטרטגיה מקיפה.
2. גישה בלתי ישירה למניעת השימוש לרעה בסמים.
3. הצבת מטרה של הקנייתכם לנערים.
4. גישה משתפת ומפעילה.
5. גישה הרגישה להבדלים בין-תרבותיים.
6. פעילויות מובנות מאד.
פלקו (1992, (Falco שבדקה את מידת האפקטיביות של יותר משלש מאות תוכניות שהופעלו בארה"ב, מצאה כי אותן התוכניות שהבליטו את ההשפעות החברתיות של השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים הצליחו להשיג את יעדיהן לעומת תוכניות אחרות שלא הדגישו מספיק את הגורם הזה. היא מציינת כי גם לתמיכת המשפחה והקהילה יש קשר להצלחת
התוכנית.
לפעולת הערכה המודדת את הפחתת השימוש לרעה בחומרים כתוצאה מתוכנית מנע חינוכית נדרים משאבים רבים ומתעוררים קשיים רבים בביצועה. דוגמא לכך היא פרוייקט "Alert" - תוכנית מנע חינוכית שהופעלה בארה"ב לכתות השביעית והשמינית למניעת עישון סיגריות ושימוש בסמים. הערכה שפורסמה ב- 1988 בדקה האם התוכנית הופעלה כמו
שהתכוונו לה יוצריה וכיצד
התקבלה בכתות הלימוד על ידי קהל היעד שלה. בתוכנית היו מעורבים 30 בתי ספר, 58 מורים לחינוך ו75- מדריכי נוער.
ההערכה המעצבת והמסכמת ארכה שבע שנים ועלתה קרוב לתשעה מיליון דולר.
הרעיון שהנחה את פרוייקט "Alert" הוא שניתן ללמד בני נוער מיומנויות חברתיות כמו עמידה בלחץ חברתי ואסרטיביות ובדרך זו להפחית את השימוש לרעה בחומרים. בהערכה המסכמת שפורסמה בשנת 1990 דיווח פרוייקט
"Alert" על הצלחה בהפחתה או מניעה של שימוש בסיגריות ובמריחואנה תוך כדי מהלך התוכנית, אולם ממצא זה לא חזר על עצמו לאחר סיום התוכנית או במעקב לאורך זמן.
הידיעה אודות ההשפעה שיש לתוכניות המניעה הינה מוגבלת. הסיבה לכך היא שאף אחת מפעולות הערכה לא השוותה את ההשפעות של המניעה החינוכית על מניעה המופעלת בשיטות ובאמצעים אחרים.
ג. תוכנית חל"ס - חיים ללא סמים
1. כללי
התוכנית פותחה ועוצבה על ידי צוות של אנשים מקצועיים מדיסציפלינות שונות הקשורים ליחידות לקידום נוער של משרד החינוך. התוכנית נכתבה ונערכה במהלך השנים 1988-1987 ונוסתה במהלך שנת 1989 בשבעה ישובים שונים בקרב שמונה קבוצות מקבילות בהן השתתפו כמאה נערים. בשנת 1990 עובדה תוכנית הכנה מחודשת ומוכנה להפעלה
בהיקף רחב שתוך ארבע שנים הופעלה בשבעים ישובים שונים ברחבי הארץ.
המטרה היתה ליצור תוכנית הסברה למניעת ו/או הפחתת השימוש בסמים ואלכוהול עבור אוכלוסית קידום נוער. היא מכוונת לקבוצה המוגדרת כ"נערים בסיכון" ((Youth at Risk. הכוונה היא לנערים החשופים לסיכון יותר מאשר קבוצות נוער אחרות מחמת היותם חיים באקלים קהילתי, אקולוגי, אישי ומשחתי אשר יוצר תנאים לסטיה, לניתוק
ולניכור חברתי.
תוכנית חל"ס פועלת בשלושה מישורים מרכזיים: סיפוק מידע, שינוי עמדות והקניית מיומנויות התנהגותיות. המודל משתמש בשיטות התערבות הלקוחות מתאוריה קוגניטיבית-התנהגותית. ההנחה שבבסיס התאוריה היא שידע אודות הבעיה הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לשינוי ולמניעה של התנהגות לא רצויה. כדי להשיג מטרות אלו יש להוסיף
שני גורמים חשובים: עמדות חיוביות כלפי מניעה ושינוי התנהגות, ומיומנויות הדרושות למימוש עמדות אלו.
על סמך תאוריה זו פותחו בשנים האחרונות התערבויות שונות כדי למנוע תופעות לא רצויות. התערבויות קוגניטיביות-התנהגותיות נוסו בהצלחה בתוכניות מניעה שונות כגון: מניעה של הריון לא רצוי בקרב בני נוער אמריקאי ממעמד סוציו-אקונומי בינוני-נמוך, שימוש בסמים על ידי בני נוער ומניעת התפשטות מחלת האיידס בקרב
הומוסקסואלים באמריקה.
למרות העדויות ליעילות המודל הקוגניטיבי-התנהגותי במניעת התנהגותיות לא רצויות לא ברור היה אם מודל זה יצליח למנוע שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול בקרב נוער מנותק. המודל לא נוסה כמעט בקרב נוער מנותק ולא ברור אם תוכניות שנוסו בחו"ל יצליחו בישראל, בה התרבות והתנאים החברתיים שונים.
2. מאפייני התוכנית וייחודה
תוכנית המניעה "חיים ללא סמים", בניגוד ליתר תוכניות המניעה, נוקטת בגישה רב-מימדית ומשלבת בתוכה את ארבעת מרכיבי המניעה העיקריים:
- מידע
- חינוך אפקטיבי
- פיתוח מיומנויות התמודדות
- מתן חלופות
התוכנית מבוססת על ההנחה שרכישת ידע, עמדות ומיומנויות הקשורים להמנעות משימוש בסמים ואלכוהול הינם תנאי הכרחי לעיצוב ההתנהגות המניעתית הרצויה. ((Kap: Knowledge, Attitudes and Practice.
התוכנית מותאמת בעיקר לצרכיהם של בני נוער הנמצאים בקשר מתמשך או חד פעמי עם יחידות לקידום נוער. ניתן להתאים את התוכנית, בשינויים קלים, לכל אוכלוסיות נוער המתלבטת ושואלת שאלות הקשורות לשימוש בסמים ובאלכוהול.
חל"ס מופעלת על ידי מדריכים, מנחים ומורים המפעילים קבוצות חברתיות-חינוכיות והמהווים סוכן חינוך משמעותי. התוכנית מנסה להעניק למנחה הקבוצה את הכלים הטובים ביותר בעזרתם יוכל להתמודד עם הנושא באופן עצמאי.
תוכנית העבודה היא קבוצתית ובנויה מחמישה פרקים בעלי רצף והמהווים מיקשה אחת. מטרת התוכנית היא השגת יעדים כשלכל פרק יעד משלו ומשום כך מנוסחים הם במונחים אופרטיביים:
פרק א' - גיוס ומיון המשתתפים, מפגש הכנה לצורך הכרות, ברור ציפיות ובניית חוזה קבוצתי.
פרק ב' - העברת מידע למשתתפים בעל אופי מרתיע בנושא השימוש בסמים.
פרק ג' - הקניית עמדות שליליות כלפי הסם לצורך השרשת עמדה כזו
וגיבושה בקרב המשתתפים.
פרק ד' - פיתוח יכולות התנהגותיות הדוחות שימוש בסם תוך הכרת המאפיינים האישיים, המשפחתיים והחברתיים של נערים העלולים להקלע לשימוש בו ("מצבי סם").
פרק ה' - בחירת חלופות ואלטרנטיבות לשימוש בסמים באמצעות הקניית סיפוקים וריגושים אלטרנטיביים.
מטרת התוכנית הינה ליצור אוירה ציבורית כך שגורמים בקהילה יטלו חלק במלחמה בסמים. אוירה כזו נוצרת הן על ידי הקמת צוות היגוי המורכב מגורמים בעלי השפעה הנותנים גיבוי להפעלת התוכנית, דרך יצירת קבוצות תמיכה של הורים ומבוגרים שמתפקידם לסייע בהפעלתה ועד לנקודת שיא שבאה לידי ביטוי בשבוע של ארועים מרכזיים
בקהילה בשיתוף בתי ספר, תנועות נוער והמתנ"ס.
תוכנית המניעה של חל"ס נראית על פניה כתוכנית חינוכית מהמעלה הראשונה יש בה הרבה מאד מרכיבים הנדרשים מתוכניות חינוכיות אותם קשה למצוא בתוכניות אחרות (מור וארליך 1992):
- הכשרת מדריכים מובנית ואחראית.
- לווי על ידי הנחיה שוטפת ומתמשכת כל זמן הפעלת התוכנית.
- קבלת משוב מהחניכים.
- הכנת כל אמצעי ההמחשה הדרושים להפעלה.
- מבחר גדול של אפשרויות בחירה מתוך מגוון נושאים להפעלה.
3. אוכלוסיית היעד.
אוכלוסיית היעד הוגדרה על ידי כותבי התוכנית כ"נערים ונערות בגילאי 18-14 הנמנים על אוכלוסיית קידום נוער ואוכלוסיות אחרות דומות לה, אשר חשופים לסכנת השימוש בסמים ובאלכוהול במשפחתם, בסביבתם החברתית הקרובה ובקהילה שבה הם חיים".
תוכנית חל"ס יועדה למתבגרים המתקשים להסתגל למסגרות חינוכיות-חברתיות פורמליות ולהשתלב בהן. בני נוער אלה נמצאים בדרך כלל במסלול של ניידות הנע על פני רצף דינמי מלימודים ועבודה מלאים עד למצב של אי לימודים ואי עבודה. (שחף 1988).
בשלבים הראשונים להפעלתה, הועברה תוכנית חל"ס רק ביחידות לקידום נוער, והיתה מזוהה עם ארגון זה. לאחר כשנתיים, ביקשו ארגונים אחרים המטפלים באוכלוסיות בעלות מאפיינים דומים, להפעיל אף הם את התוכנית.
מאז היא מופעלת גם בחברת המתנסי"ם, משרד העבודה והרווחה, רשת "עמל", שרות בתי הסוהר ועוד.
מן הראוי לציין כי התוכנית מכוונת לבני נוער שאינם משתמשים ואינם מכורים לסמים ולאלכוהול וכי היא מועברת גם לבני נוער במגזר הערבי והבדואי.
הרקע המשפחתי של בני נוער אלה מתבטא בדרך כלל ברמה סוציואקונומית נמוכה. לרוב גרים נערים אלה בשכונות מצוקה או באזורים עירוניים בעלי מוקדים של סטיה חברתית, עבריינות ופעילות פלילית רבה. נערים אלה סובלים מדימוי עצמי נמוך ושלילי, כוחות "אני" דלים, סף תסכול נמוך וצורך בקבלת סיפוקים מידיים.
4. תהליך בניית התוכנית
על רקע אכזבות מנסיונות כושלים בעבר לבניית תוכנית לנוער מנותק על ידי צוותים בין משרדיים הוחלט לחתור להשגת המטרה בדרך שונה. לצורך הענין כונס צוות נרחב שמנה שבעה עשר אנשים וביניהם מדריכים המטפלים באופן ישיר בנערים, מנהלי יחידות לקידום נוער, מנחים, מפקחים, עובד בכיר בחברת המתנסי"ם ושני צעירים שהתנסו
בעבר בשימוש בסמים וחוו במהלך פיתוח התוכנית חוויה מתמשכת של גמילה מוצלחת. צוות זה הגדיר, כתב ועיבד את התוכנית תוך הנחיית יועץ ארגוני והסתייעות באנשי מקצוע מתחום הסמים.
יתרונה של השיטה טמון בהכרות הצוות את אוכלוסית היעד אליה מכוונת התוכנית. השילוב והמגוון של בעלי דעות, צרכים ואינטרסים שונים אמור ליצור סינתזה העדיפה על פני כל מומחה חיצוני בתחום. מעצבי התוכנית היוו צוות שמיצה שלש פונקציות שונות:
הפונקציה הראשונה - כללה מפעילי תוכניות, נגמלים, מנחה וכו'. נמצאו בה אנשים שהתנסו בעבר, משני צידי המתרס, בסוג כזה של תוכנית ארגונית.
הפונקציה השניה - בעלי תוכניות וגישות שונות, כגון: יוזמה, מנהלה, יכולת אינטגרטיבית ויכולת הוצעה לפועל.
הפונקציה השלישית - מומחים המיצגים תחומי ידע שונים כחינוך, מדעי ההתנהגות, מניעה וכתיבת תוכניות.
בשלב הראשון הוגדרה מסגרת התוכנית, נקבעה המטרה והוסכם על יעד שינוי עיקרי שהיווה את מטרת העל של התוכנית. בעקבות זאת נקבעו יעדים מפורטים יותר אשר היוו בהמשך את התשתית לתחומים המרכזיים של התוכנית.
בהמשך ערך הצוות היכרות עם תוכניות חינוכיות קיימות באמצעות מפגשים עם מומחים מתחום הסמים. בשלב הבא קובצו התחומים המרכזיים של התוכנית לארבע קטגוריות:
- מידע עובדתי
- עמדות וערכים
- מיומנויות התנהגותיות
- חלופות
בשלב זה הוגדר האספקט הקהילתי שבתוכנית. כל אלה היוו את שלב התוכנית שלתוכו שולבו התכנים הספציפיים שיצרו את התוכנית בשלמותה.
5. שיטת ההפעלה
התוכנית מורכבת ממערך של 15-12 מפגשים שבועיים קבועים, בני שעה עד שעה וחצי לקבוצת נערים המונה עד 15 משתתפים. מערך זה אמור לעסוק בשלושה תחומים עיקריים:
- מידע מגמתי ומרתיע
- עמדות וערכים ביחס לסמים
- מיומנויות התנהגותיות להתמודדות עם מצבי סם
תחום נוסף, המהווה חלק בלתי נפרד מהתוכנית, עוסק בהתנסויות אחרות - חלופות לסם, שבהן ניתן להגיע להישג ולהצלחה משמעותיים.
במהלך העיסוק בכל ארבעת התחומים, מתבצעות פעילות נלוות ומשלימות של חיזוק ותמיכה על ידי הקהילה. כותבי התוכנית המליצו על הפעלת התוכנית לפי הסדר כפי שהוצג לעיל אולם ניתן לשנות סדר זה ולפעול בצורה אחרת וכן ניתן להיכנס לתוכנית בנקודות כניסה שונות בהתאם למצבה הספציפי של הקבוצה. בכל מקרה אמור פרק החלופות
להתבצע בסיום התהליך לאחר שהסתיימה העברת שלושת הפרקים הראשונים.
להלן תרשים זרימה המתאר את נקודות הכניסה השונות וסדר ההפעלה:
א. -- מידע

ב. -- עמדות וערכים

ג. -- מיומנויות התנהגותיות

ד. -- חלופות
ההנחיה המומלצת היא בזוג שעבר הכשרה מיוחדת לכך והאמור להכין "תפריט" מפגשים המתאים למנחים ולקבוצה.
6. הערכת תוכנית חל"ס
בשנת 1992 התבצע בטכניון מחקר הערכה על תוכניות חל"ס ובו נמדדה השפעת התוכנית על 379 נערים (מור וארליך, 1992). נערים אלה השתייכו לאוכלוסיה המטופלת על ידי היחידות לקידום נוער במנהל חברה ונוער שבמשרד החינוך.
בהערכה נמדדו התוצרים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים של התוכנית. היא כללה איסוף נתונים בקרב המשתתפים לפני הפעלת התוכנית ולאחריה, והשוואת נתונים אלה לממצאים דומים בקבוצות ביקורת שחבריהן לא נחשפו לתוכנית. במהלך השנתיים נדגמו כ23- קבוצות ניסוי שנלקחו מתוך אותן קבוצות שמדריכיהן עברו הכשרה להפעלת
תוכנית חל"ס ב1991- והפעילו את התוכנית בפעם הראשונה. שבע קבוצות הביקורת כללו נערים הדומים באופיים לקבוצת הניבוי.
החוקרים נתקלו בקושי לערוך את המדידה כיוון שקבוצות ניסוי אחדות לא סיימו את התוכנית ובאחרות היתה נשירת משתתפים. בנוסף לכך קיים היה קושי להשיג קבוצות ביקורת עם שיתוף פעולה לאורך זמן. לצורך הערכת התוכנית נבחר המודל של מטרות התנהגותיות - Behavioral Objectives (,Tyler ,1967 אצל ארליך ומור, 1993). כמו
כן, נערכו תצפיות על מפגשים שנועדו לאמת את הפעלת התוכנית לאור מטרותיה. אלה נערכו במהלך הכשרת המדריכים המיועדים להפעיל את התוכנית לאור מטרותיה. אלה נערכו במהלך הכשרת המדריכים המיועדים להפעיל את התוכנית ובקבוצות בהן היא הופעלה לאחר מכן.
שיטה
מחקר ההערכה היה מורכב משאלון ידע שכלל 16 שאלות, שאלון עמדות שכלל 20 שאלות ומבדיקת דיווח הנערים על התנהגויותיהם ועל כוונות התנהגותם.
בצורה דומה דווחו הנערים על חבריהם וקרוביהם.
ממצאים
ממצאי המחקר עולה כי בתחום הידע נמצאה עליה מובהקת ב9- מתוך 16 השאלות, בתחום העמדות נמצא שינוי בכיוון הרצוי בשתי שאלות ובכוון הלא רצוי בשתיים מתוך 20 השאלות. בדווח על התנהגות וכוונת ההתנהגות לא נמצאו שינויים מובהקים בכוון הרצוי בתחומים בהם היתה מיועדת התוכנית לגרום לשינוי. ממצאים אלה עולה כי למעט
תוספות ידע מסוימות לא השיגה התוכנית את יעדיה בתחום שינוי העמדות ושינוי ההתנהגות.
יתכן כי ההשגים המועטים מקורם בבעיות שנבעו מאי יכולת הפעלת התוכנית במלואה. החוקרים מציינים כי קיימים קשיי יישום כאשר מדובר בתוכנית מניעה ראשונית בקרב נוער הנמצא מחוץ למסגרות הלימוד הפורמליות.
למרות תוצאות אלה חשוב לשים לב לממצא המצויין על ידי ד"ר בר-המבורגר לפיו חל"ס הצליחה ביעדים שקבעה לעצמה לגבי החומרים האסורים על פי החוק כחשיש, קוקאין, ל.ס.ד ומתדון. בדיקת הידע, העמדות וההתנהגות מראה שקיימת ירידה בהסכמה לנסות חומרים אלה. קיימת גם ירידה סטטיסטית מובהקת במוכנות להתנסות בחשיש או
במריחואנה בתום העברת תוכנית חל"ס בהשוואה לתחילתה. לעומת זאת ניכרה אי הצלחה במניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים המותרים על פי החוק בשתיית אלכוהול ועישון סיגריות.
מן הראוי לציין כי בעקבות מחקר ההערכה שבדק את התוכנית ומניתוח של עשרות משובים שהתקבלו ממנחים שהפעילו את התוכנית במשך שלוש שנים הוחלט לעדכן את תוכנית חל"ס. מטרת העדכון היתה להחדיר שינויים
בתוכנית הקיימת, בהתאם לצרכי השטח ולהמלצות החוקרים. בתהליך העדכון לא שונו הנחות היסוד, הרציונל ומטרות התוכנית. עיקר השינוי התבטא בהוספה של פעילויות חדשות, בהוצאה של מפגשים שלא נעשה בהם שימוש מספיק ובתיקונים במערכים קיימים.
ממחקר הערכה נוסף של התוכנית, הפעם בצורתה המעודכנת, הוברר מבדיקת הממצאים המתיחסים ישירות לידע, עמדות והתנהגות בקשר לחומרים אסורים על פי החוק כי הללו מחזקים את הממצאים שהתקבלו מבני נוער שעברו את התוכנית הראשונה מספר שנים קודם לכן, על השפעה בכיוון הרצוי למעט חשיש ומריחואנה. לדעת בכותבת ניתן ליחס זאת
מלבד לאפקטיביות התוכנית גם להעלאת הנושא למודעות ציבורית ולתעמולה המסיבית באמצעי התקשורת נגד השימוש בסמים. כבמחקר הקודם הוברר כי יש לעשות יותר במניעת השימוש בסמים הנחשבים "קלים". לפיכך ממליצה הכותבת להפעיל תוכניות מניעה שונות: האחת לחומרים האסורים על-פי חוק ואחת לחומרים המותרים.
כתוכנית למניעה ראשונית חל"ס משיגה את מטרתה לגבי אותם בני נוער בסיכון אשר לא התנסו כלל בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים כלשהם. לגבי בני נוער שכבר משתמשים בסמים המותרים על פי חוק אין התוכנית מצליחה להשיג את מטרתה וכן לא לגבי אלה המשתמשים בחשיש ובמריחואנה. מכאן נשאלת השאלה האם תוכנית חל"ס המוגדרת על ידי
מפעיליה כתוכנית חינוכית למניעה ראשונית ושניונית אכן יכולה להשיג רמת מניעה שניונית והאומנם נבדקה הנחה זו לפני הפעלת התוכנית. מסקנת המחקר היא שהתוכנית צריכה להגדיר לעצמה מטרות ריאליות ברות השגה המותאמות לרמת המניעה לה נזקקת אוכלוסית היעד בכל קבוצה ולא להתיימר ולהקיף רמות מניעה ראשונית ושניונית של כל
החומרים הפסיכואקטיביים.
מחקר הערכה נוסף של חל"ס (מרום ומרדכי, 1993) נערך בשנת 1993 לאחר שהתוכנית הופעלה על קבוצת נערים הנמנים עם אוכלוסיית קידום נוער בחולון. התוכנית הופעלה במשך חמישה חודשים כמערך הכולל 14 מפגשים שבועיים בני שעה ורבע כל אחד.
ביבליוגרפיה
ארליך, ע. מור, מ. (1993) הערכת התוכנית החינוכית למניעה ראשונית:
"חיים ללא סמים". הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.
אביעד, י. רוזמן, מ. (1989) סמים בראש. תל אביב, הוצאת רמות.
אליאס, מ. (1991) סקירה ובחינה של תוכניות מניעה בנושא השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול. ירושלים, הרשות למלחמה בסמים.
ברנע, צ. (1985) סמים ואלכוהול בקרב מתבגרים: השפעות הגומלין בין גורמי אישיות, תהליכים חברתיים, עמדות וידע לבין השימוש בחומרים פסיכואקטיביים. עבודת דוקטורט, אוניברסיטת ת"א, תל-אביב.
ברנע, צ. (1989). מניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בישראל. חברה ורווחה, ט' (4), יוני 1989, 347-326.
בר-המבורגר, ר. (1994) הערכת השפעתה של תוכנית המניעה - חל"ס - תמצית הממצאים ומשמעותם. מניתוק לשילוב, עמ' 41-36.
גרין, ד. (1987): יעילותן של תוכניות מניעה בשימוש לרעה בסמים בקרב בני-נוער. אוניברסיטת ת"א.
דו"ח מבקר המדינה, הטיפול בסמים, כרך א' (27), עמ' 459-422, ירושלים 1987.
הועדה הבין-משרדית והבין מוסדית לטיפול מקיף בנושא הסמים. (1983) תוכנית אב להתמודדות כוללנית עם בעיות השימוש לרעה במדינת ישראל.
ירושלים.
הדר, ע. (1990) דפוסי השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב נוער מנותק.
עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב.
משרד החינוך והתרבות (1974) תוכנית למניעת השימוש בסמים ובאלכוהול, ביה"ס הארצי לעובדי נוער, המכון לקידום נוער.
טייכמן, מ. (1985) השימוש באלכוהול ובסמים בקרב מתבגרים: היבטים חינוכיים. פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך, שנתון תשמ"ה, 191-173.
טייכמן, מ. (1989) לחיות בעולם אחר: אלכוהול, סמים והתנהגות אנושית.
הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב.
מבורך, מ. (1987) ניתוח השוואתי של תוכניות חינוכיות למניעה ראשונית של שימוש לרעה בחומרים פסיכו-אקטיביים באמצעות סכמה אנליטית. עבודת מוסמך, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א.
נבו, ד. (1989) הערכה המביאה תועלת - הערכת פרוייקטים חינוכיים וחברתיים. הוצאת מסדה, אוניברסיטת ת"א.
רהב, ג. טייכמן, מ. וברנע, צ. (1987) תפוצת השימוש באלכוהול ובסמים בקרב מתבגרים בישראל: 1983-1982. עברינות וסטייה חברתית, ט"ז (2-1), 115-101.
שחף, א. (1988) נוער מנותק: הגדרה, רקע ומאפיינים. המכון לקידום נוער, קלמניה, כפר-סבא.
Battjes, R.J. Prevention of adolescent Drug Abuse. The International Journal of Addiction, 20, pp. 1113-1134, 1985.
Botvin, G. J. (1983) Prevention of Adolescent Substance Abuse Through the Development and Social Competence in T. J. Glynon,
L.G. Leukefeld and J. P. Ludford (eds.), Preventing Adolescent Drug Abuse: Intervention Strategies, National Institute on Drug Abuse, Rockville.
Caplan, G. Support Systems and Community Mental Health: Lectures on Concept Development. Behavioral Publication, New-York, 1974.
Cook, R. (1985): The Alternative Approach Revisited: A Biopsychological Model and Guidelines for Application The International Journal of the Addictions, 20 (9), pp. 1399-1419.
Falco, M. (1992): The Making of Drug Free America - Programs that Work, Times Books, New York.
Cronbach, L. J. et al. (1980) Toward Reform of Program Evaluation and Decision Making. San-Francisco: Jossey-Bass.
Gao -United States General Accounting Office (1991), Teenage Drug Use: Uncertain Linkages With Either Pregnancy or School Dropout Washington.
Moskowitz, J.M. (1983): Preventing Adolescent Substance Abuse Through Drug Education in: T.J. Glynn, C. G. Lenkefeld and J.P. Ludford (eds). Preventing Adolescent Drug Abuse Intervention Strategies (pp. 115-140). Maryland: NIDA
Ray, O. and Ksir, C. (1987): Drugs Society and Human Behavior, 4th Edition. Times Mirror-Mosly Collage Pub. St Louis.
Stufflebeam, D.L., et al (1971): Educational Evaluation and Decision-Making. (1970): Thaca, Illinois: Peackock Pub.
Surisher, J.D. (1979): "Prevention Issues" in R. I. Dupont, A. Goldstein and J. O'Donnel (eds). Handbook on Drug Abuse. U.S. Government Printing Office, Washington, D.C.
Thompson, E.L. Smoking Education Programs. American Journal of Public Health. 68, 150-157.

תגים:

נוער · חינוך · פסיכולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הערכת תכנית המניעה "חיים ללא סמים"(חל"ס)", סמינריון אודות "הערכת תכנית המניעה "חיים ללא סמים"(חל"ס)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.