היישום אינו מחובר לאינטרנט

החלטת המפעלים הקיבוציים להקים מועצת מנהלים

עבודה מס' 040563

מחיר: 252.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: תפקיד מועצת המנהלים,מוטיבציה לעבודה בתעשיה הקיבוצית, מודלים ותיאוריות ובדיקה ע"י מידגם.

8,186 מילים ,40 מקורות

תקציר העבודה:

הבדלים בין קבוצות והשפעתן על החלטת המפעלים
הקיבוציים להקים מועצת מנהלים:

מטרתו של מאמר זה הייתה בעיקר לזהות הבדלים בין הקבוצות, ובאמצעות הבדלים אלה לנסות ולהבין את הגורמים המביאים את המפעלים הקיבוציים להקים או לא להקים מועצת מנהלים.
הסיבות למעבר יכולות להיות:
1. גודל מפעל קריטי כלשהו המצריך מעבר לשיטת ניהול אחרת (הרצה מס' 1).
2. מצב משבר - דווקא במפעלים שהקימו מוע"מ התגלו בעיות ביצוא וברווחיות. זהו ממצא מעניין ולא צפוי.
3. כניסת שותף חיצוני - לא נמדד בניתוח.
4. "אופי קיבוצי" - גמישות גדולה ביחס למוסכמות ה'עבר' בארגון, או גישה פתוחה יותר לשינויים בארגון (דוגמא לכך היא ההבדלים ברמות העבודה השכירה שבעבר נחשבה לאסורה ובעייתית).

מקורות:

ישנן כמה בעיות ארגוניות העולות מלימוד נושא המערכת הארגונית במפעלים הקיבוציים בשנות השמונים ולפניהן:
1. במפעלים רבים היו מערכות התמחיר עמוסות ברישום ארכיוני. מערכות השיווק לא לקחו בחשבון התפתחויות אפשריות שההתכוננות להן דורשת זמן. ערבוב המערכת הכספית של המפעל במערכת של הקיבוץ גרמה לעיתים למחסור במזומנים להשקעות הכרחיות בפיתוח מערכי הייצור והשווק.
2. המבנה המוסדי שמר לעיתים על מסורת העבר, כביטוי אידאולוגי לערכי הקיבוץ ולא ענה על הצרכים הפונקציונאליים השונים. לא נבנו כלים למחשבה אסטרטגית לטווח ארוך. בדרך כלל לא השתתפו עובדים מן השורה בכיוון המפעלים, והתחליף לכך היה היחסים החבריים בין העובדים למנהל והעקרון האידאולוגי שהמפעל שייך לחברי הקיבוץ.
3. קבלת ההחלטות לא התבססה על דפוס קבוע. בתחשיבי ההשקעות חסרו לעיתים ניתוח עלות-תועלת וניתוחי רגישות. לגורם האישי היה משקל גדול מדי בקבלת ההחלטות ובהענקת הסמכויות לביצוען.
4. בדרך כלל מערכת הבקרה לא תפקדה, ובמיוחד לא מערכות הניהול, התמחיר והכספים. לעיתים היה זה משולב גם בחוסר אחריות אישית של עלי תפקידים האחראיים על מהלכים גדולים, עד כדי שימוש ציני בביטוי 'בקיבוץ יש אחריות קולקטיבית'.
5. מחסור בראייה רחבה של מערכת השיווק, חוסר עירנות, וחוסר ידע ומימוש ידע מיקצועי שיווקי.
6. יחסי המפעל והקיבוץ מורכבים מאוד. השפעת הקיבוץ ומוסדותיו על המפעל נמצאת בירידה:
א. האסיפה הכללית של הקיבוץ משמשת כמוסד מקבל אינפורמציה בלבד. בקיבוצים מסויימים ועדת המשק היא המוסד הקובע, וגם המאשר, בשאלות המפעל, ובמקרים רבים מוכרעים העניינים במוסדות המפעל. משקלם של נציגי מוסדות הקיבוץ במוסדות המפעל מותנה בדרך כלל בכושרם האישי, ומדיניות המפעל ודרך תפעולו נקבעים על ידי מוסדות
המפעל, כולל נציגי מוסדות הקיבוץ המשתתפים במוסדות אלה.
ב. קיימת בעייה חריפה של אוטונומיה ועצמאות כספית של המפעל, הן לגבי השימוש ברווחיו, והן לגבי אופן הניהול של הפעילות הכספית של המפעל והקיבוץ.
ג. תהליך הקבלה והפליטה של חברי קיבוץ לעבודה במפעל ודרך ההחלטה על כך ועל קבלת שכירים, עובדים מן השורה, מהווה בעיה שטרם הוכרעה במרבית המפעלים.
ד. חלו שינויים במבנה הפורמלי - חברה בע"מ, הקמת מועצות מנהלים, וכו'. לשינויים אלה יש משמעויות מבחינת התוכן והצורה.
7. עלה משקלם של אנשים חיצוניים בתפקידי ייעוץ, ניהול וקבלת החלטות.
מתודולוגיה
המדגם:
המדגם נלקח מאיגוד התעשייה הקיבוצית והוא מבוסס על מסד נתונים המתבסס על שאלון שנשלח בכל סיום שנה אל מנהלי המפעלים בקיבוצים. ההענות לשאלון היתה טובה בדרך כלל.
השאלון השנתי מדד את המשתנים הבאים:
סה"כ מכירות, סה"כ יצוא, סה"כ ערך מוסף, סה"כ השקעה, סה"כ ימי עבודת חברים, סה"כ ימי עבודת שכירים.
יתרונות השאלון הם הפצה בכל התעשייה הקיבוצית ופורמט אחיד לאורך השנים.
חסרונות השאלון הם:
1. המדדים אינם מבוקרים ע"י רואה חשבון כמו מדדי רווח והפסד או מאזן.
2. לא כל המפעלים ממלאים את השאלונים באופן רצוף, או שלא ממלאים באופן מלא.
אל מסד הנתונים הנ"ל צרפנו את הנתון נוהל בשנות השמונים באמצעות מועצת מנהלים.
גודל המדגם:
המדגם מכיל בין 300 ל400- מפעלים, בהתאם למשתנה הנמדד. למשל, עבור גודל המכירות גודל המדגם הוא כ440- מפעלים, עבור השקעה או ערך מוסף, גודל המדגם הוא כ300- מפעלים.
עבור כל מפעל קיימות 5 תצפיות במשך 5 שנים, לכן גודל המדגם עומד על 2200-1500 תצפיות, בהתאם למשתנים. אי לכך, ניתן היה להגיע להצהרות סטטיסטיות בעלות מובהקות גבוהה.
בדיקת השערות:
ההשערה הבסיסית עליה מבוסס הניתוח הסטטיסטי היא שאין הבדל בין שתי קבוצות המפעלים בכל המשתנים, כלומר:
H0: ללא מועצת מנהלים = עם מועצת מנהלים
H1: ללא מועצת מנהלים x עם מועצת מנהלים
בנוסף להשערות הללו יש לבנות השערות תיאורטיות שיבנו על מודלים תיאורטיים.
אם נוכל להביא מבחן סטטיסטי שיוכל לדחות את H0 באופן מובהק סטטיסטית, הרי שניתן לטעון כי בתקופת המדידה היה שוני בין שתי הקבוצות.
המבחן הסטטיסטי והעבודה התיאורטית מבוססים על ניתוח מצב קיים או שהיה קיים בין השנים 1989-1993. אולם, אי אפשר, באמצעות המבחן הנ"ל, לחזות את העתיד. תחזית עתידית סטטיסטית צריכה להיות מבוססת על מספר גדול יותר של תצפיות אחורה, ובידינו לא היתה האפשרות לעשות זאת. זוהי מגבלה של בסיס הנתונים עימה יש להתמודד.
המודל הסטטיסטי:
המודל הסטטיסטי הטוב ביותר לעבודה על המדגם הנ"ל הוא ניתוח שונות דו-כיווני. הניתוח מבוסס על בדיקת השונות בין ממוצעי המשתנים, כלומר, האם ממוצעי המכירות בכל אחת משתי הקבוצות שונה באופן מובהק סטטיסטית. (מבחינה סטטיסטית - האם השונות בין שני הממוצעים גדולה מהשונות בתוך כל אחת מהקבוצות).
אנו משערים שלפחות בכמה מדדים ימצא שהאוכלוסיות שונות זו מזו.
ניתוח השונות הוא מימדי, מאחר ואנו מעוניינים להכניס את מימד הזמן כמשתנה שירוץ בכל ההרצות הסטטיסטיות. מימד זה עוזר לנו לזהות מגמות, כמו עליה במכירות או ירידה ביצוא, שהתחילו באינטרוול הזמן של 5 שנים.
ההרצות הסטטיסטיות התבצעו בשתי צורות:
1. לפי מחירים שותפים.
2. לפי מחירים ריאליים לשנת 1993.
אנו מתייחסים רק להרצה המתוקנת למחירי 1993.
משתנה סה"כ מכירות מתוקן:
קצב הגידול בתעשיה הקיבוצית מושווה לקצב הגידול בתעשייה הישראלית:
I - K = Ui
כאשר:
מכירות 1990 = K בתעשייה ; מכירות I = 1990 בתעשייה
מכירות 1989 הקיבוצית מכירות 1989 הישראלית
וכך הלאה.
שיעור היצוא מתוקן:
שיעור הייצוא = יצוא = C
סה"כ מכירות B
מדד רווחיות:
מדד רווחיות = ערך מוסף = D
סה"כ מכירות B
שיעור ההשקעה:
שיעור ההשקעה = השקעה = E
מכירות B
מדד עבודה שכירה:
מדד עבודה שכירה = ימי עבודת שכירים = G
סה"כ ימי עבודה H
קודים לקריאה הסטטיסטית:
A = קוד המפעל
B = סה"כ מכירות
C = יצוא
D = ערך מוסף
E = השקעות
F = ימי עבודת חברי קיבוץ
G = ימי עבודת שכירים
H = סה"כ ימי עבודה
I = תחילת פעולת מועצת המנהלים
תוצאות ומסקנות
ממצאים:
משתני מכירות:
קצב הגידול במכירות התעשייה הקיבוצית הוא חיובי. הוא מושווה לקצב הגידול במכירות התעשייה הישראלית .(נלקח מהשנתון סטטיסטי).
הממצאים מראים כי גודל ממוצע המכירות ב5- השנים המנותחות (89-93) במפעלים שהקימו בשנים אלה מועצת מנהלים הוא:
24,581186 = 1.146 V %15
21,449474
קיימת מובהקות טובה 0.0 בניתוח השונות בין הממיצאים לפי שנים (0.0) ולפי מועצות מנהלים (0.025). סה"כ השונות בין הממוצעים מובהקת באופן מוחלט (0.00).
שיעור יצוא:
קיימת ירידה דראסטית בשעור היצוא של מפעלי התעשייה הקיבוצית ב5- השנים שנמדדו. ירידה זו היא מובהקת באופן מוחלט ((f = 0.0 עם השנים.
אין הבדל מובהק בין הממוצעים בשיעור היצוא בין המפעלים שהקימו מועצות מנהלים (0.5) לבין אלו שלא הקימו (0.51).
במפעלים שהקימו מועצות מנהלים קצב הירידה בשיעור היצוא עם השנים הוא איטי מעט יותר מן הקצב במפעלים ללא מוע"מ, אולם לא באון משמעותי .
מדד רווחיות:
ישנה ירידה חזקה בממוצע הרווחיות בין השנים 91-89. ירידה זו היא מובהקת סטטיסטית (f = 0.0).
ישנו הבדל מובהק במדד הרווחיות בין המפעלים ללא מועצות מנהלים למפעלים שהקימו מועצות מנהלים. הממוצע הגבוה הוא דוקא במפעלים שלא הקימו מועצות מנהלים ב5- השנים הללו:
ללא מועצות מנהלים - 0.56
f = 0.007
עם מועצות מנהלים - 0.52
ממצא זה יכול להיות מוסבר על ידי מעבר של מפעלים במשבר לשינוי ארגוני, בעוד שהמפעלים שהיו מבוססים מלכתחילה לא הקימו מוע"מ והמשיכו לתפקד כראוי.
שיעור ההשקעה:
הממצאים מראים כי לא נמצא הבדל משמעותי ומובהק סטטיסטית, לא בין ממוצעי ההשקעות בין השנים, ולא בין ממוצעי ההשקעות בין קבוצות המפעלים בשתי הקטגוריות. הממוצעים סובבים בין 9%-10% השקעה מסך המכירות.
הממוצע לכאורה בקבוצת המפעלים שלא עברו לניהול באמצעות מוע"מ גבוה קצת יותר - 10% לעומת 9%, אולם אין לייחס לכך משמעות.
ניתן להגיד כי ההשקעה היא פונקציה ישירה של המכירות, ולא של הרווחיות. מצב כזה עלול להביא בסופו של דבר לקשיים פיננסיים (כאשר הרווחיות בירידה).
מדד עבודה שכירה:
לפי הממצאים חל בתעשיה הקיבוצית בכלל גידול של 47% בעבודה השכירה, ביחס ל30%- בשנת 91 ו44%- בשנת 93.
ישנו הבדל מובהק בין ממוצעי מדד העבודה השכירה במפעלים שהקימו מוע"מ לבין מפעלים שהמשיכו לעבוד בשיטת הניהול הקיבוצי:
במפעלים עם מועצות מנהלים: 37% מכ"א במפעל שכיר
במפעלים ללא מועצות מנהלים: 33% מכ"א במפעל שכיר.
ההבדל בן הממוצעים המודדים את העבודה השכירה גדול יותר בשנים המאוחרות:
94: 0.48/0.42 = 14% ההבדל היחסי בין הממוצעים
89: 9% = 0.32/0.35 -"-
לסיכום:
מטרתו של מאמר זה היתה בעיקר לזהות הבדלים בין הקבוצות, ובאמצעות הבדלים אלה לנסות ולהבין את הגורמים המביאים את המפעלים הקיבוציים להקים או לא להקים מועצת מנהלים.
הסיבות למעבר יכולות להיות:
1. גודל מפעל קריטי כלשהו המצריך מעבר לשיטת ניהול אחרת (הרצה מס' 1).
2. מצב משבר - דווקא במפעלים שהקימו מוע"מ התגלו בעיות ביצוא וברווחיות. זהו ממצא מעניין ולא צפוי.
3. כניסת שותף חיצוני - לא נמדד בניתוח.
4. "אופי קיבוצי" - גמישות גדולה ביחס למוסכמות ה'עבר' בארגון, או גישה פתוחה יותר לשינויים בארגון (דוגמא לכך היא ההבדלים ברמות העבודה השכירה שבעבר נחשבה לאסורה ובעייתית).
ביבליוגרפיה
* לויתן, א., עדן, ד., 1975, "הקשר בין מבנה וארגון, אקלים ארגוני, תגובת העובדים ותוצאות כלכליות בענפי ייצור קיבוציים", גבעת חביבה, המכון לחקר התנועה הקיבוצית.
* פלגי, מ., רוזנר, מ., 1980, "תוצאות פסיכולוגיות, חברתיות וארגוניות של ניהול עצמי בתעשייה הקיבוצית", ניהול עצמי ועבודה שכירה במפעלי התעשייה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית.
* פלגי, מ., 1984, "היבטים תיאורטיים ואמפיריים של שיתוף עובדים בקבלת החלטות במפעלים תעשייתיים", חיבור לשם קבלת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
* רוזנטל, ג., 1994, "הכלכלה הקיבוצית בעקבות המשבר", יד טבנקין.
* רוזנר, מ., 1971, "היררכיה ודמוקרטיה בתעשייה הקיבוצית", הוצאת מדרשת רופין.
* שמעוני ע., חנה גולדמברג, יעקב גליק ומנחם רוזנר, 1994, "גורמי מוטיבציה לעבודה בתעשייה הקיבוצית",מתוך הנ"ל, "התעשייה הקיבוצית מוטיבציה ודגמי ניהול", אוניברסיטת חיפה, המרכז הקיבוצי, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.
* שמעוני ע., 1994, "דגמי ניהול ודפוסי ארגון במפעלי תעשייה קיבוציים על רקע המשבר", מתוך שמעוני ע., חנה גולדמברג, יעקב גליק ומנחם רוזנר, 1994, "התעשייה הקיבוצית מוטיבציה ודגמי ניהול", אוניברסיטת חיפה, המרכז הקיבוצי, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.
* Bacon, J., 1985, "The Role of Outside Directors in Major Acquisitions and Sales", The Conference Board Research Bulletin, No. 80.
* Barkai, H., 1987, "Kibbutz Effiaency and the Incentive Conudrom", Research Paper No. 196, The M. Falk Institute, Hebrew University, Jerusalem.
* Baysinger, B. H. Butler, 1985, "Corporate Governance and the Board of Directors: Performance Effects of Changes in Board Composition", Journal of Law, Economics and Organization, 1, 1, Fall, pp:101-124.
* Berle, A.A Means, G.C., 1932, "The Modern Corporation", New York, Macmillan.
* Brickley, J. C James, 1987, "The Takeover Market, Corporate Board Composition, and Ownership Structure: The Case of Banking", Journal of Law and Economics, 30, 1, Apr., pp:161- 180.
* Byrd, J. Hickman, K.A., 1992, "Do Outside Directors Monitor Managers? Evidence from Tender Offer Bid", Journal of Financial Economics, 32, pp:195-221.
* Fama, E.F. Jensen, M., 1983, "Separation of Ownership and Control", Journal of Law and Economics, 26, pp:301-325.
* Flanagan, W., 1982, "Board and Room", FORBES, Oct., pp:219-222.
* Fosberg, R.H., 1989, "Outside Directors and Managerial Monitoring", Akron Business and Economic Review, 20, 2, Summer, pp:24-32.
* Fosberg, R.H., 1987, "Share Ownership, Information and Outside Directorship", Working Paper, Florida, Atlantic University.
* Freedman, E.R., 1984, "Strategic Management: A Stakeholder Approach", Boston, Pitman.
* Gopinath, C., J. Siciliano R.L. Murray, 1994, "Changing Role of the Board of Directors: In Search of a New Strategic Identity?", The Mid-Atlantic Journal of Business, Vol. 30, No. 2, June, pp:175-185.
* Judge, W.Q.,Jr., Zeithmal, C., 1992, "Institutional and Strategic Choice Prespectives on Board Involvement in the Strategic Decision Process", Academy of Management Journal, 35, pp:766-794.
* Katz, D. Kahn, R., 1966, "The Social Psychology of Organizat- ions", New York, Wiley and Sons.
* Lorsch, J.W., 1990, "Pawns or Potentates: The Reality of America's Corporate Boards", The Executive, 4, pp:85-87.
* Louden, K., 1982, "The Director", New York, NY:The American Management Association.
* Mace, M., 1986, "Directors: Myth and Reality", Harvard University, Boston, MA.
* Maslow, A.H., 1954, "Motivation and Personality", New York, Harper Ed.
* Nystrom, P.C., Starbuck, W.H., 1984, "To Avoid Organizational Crises, Unlearn", Organizational Dynamics, 13, pp:53-65.
* Patton, A., Baker, J.C., 1987, "Why Won't Directors Rock the Boat", Harvard Business Review, Nov.-Dec., pp:10-18.
* Perrow, C., 1986, "Complex Organizations", New York, NY: Random House.
* Pfeffer, J., 1972, "Size and Composition of Corporate Boards of Directors: The Organization and its Environment", Administrat- ive Science Quarterly, pp:218-228.
* Ricardo-Campbell, R., 1983, "Comments on the Structure of Ownership and the Theory of the Firm", Journal of Law and Economics, 26, pp:391-394.
* Rosenstein, S. J. Wyatt, 1990, "Outside Directors, Board Independence, and Shreholder Wealth", Journal of Financial Economics, 26, pp:175-192.
* Sherman, S.P., 1988, "Pushing Corporate Boards to be Better", Fortune, July 18, pp:58-67.
* Stewart, T.A., 1993, "The King is Dead", Fortune, Jun. 11, pp:34-41.
* Vance, S., 1983, "Corporate Leadership", New York, McGraw Hill.
* Weisbach, M., 1988, "Outside Directors and CEO Turnover", Journal of Financial Economics, 20, pp:431-460.
* Weiss, E., 1991, "The Board of Directors, Management, and Corporate Takeovers: Opportunities and Pitfalls", In Arnold Sametz, Ed., "The Battle for Corporate Control", Business One Irwin, Homewood, IL.
* White, J.B., 1992, "Corporate Lawyer is General in Battle for Separation of Powers at Top of GM.", Wall Street Journal, Oct. 29, pp:B1-B10.
* Winter, R., 1977, "State Law, Shareholders Protection, and the Theory of the Corporation", Journal of Legal Studies, 6, pp:251-292.
* Zahra, S., 1990, "Increasing the Board's Involvement in Strate- gy", Long Range Planning, 23, pp:109-117.
* Zahra, S. Pearce II, J.A., 1989, "Boards of Directors and Corporate Financial Performance: A Review and Integrative Model", Journal of Management, 15, 2, pp:291-334.

תגים:

קיבוץ · ניהול · כלכלה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "החלטת המפעלים הקיבוציים להקים מועצת מנהלים", סמינריון אודות "החלטת המפעלים הקיבוציים להקים מועצת מנהלים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.