היישום אינו מחובר לאינטרנט

תמורות בסדר העולמי ובמדינה הלאומית טריטוריאלית

עבודה מס' 040404

מחיר: 252.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הגדרות,תפיסות טריטוריאליות,המדינה הלאומית,השינויים הגיאופוליטיים,גבולות,עימותים,השפעת המעצמות.

3,993 מילים ,6 מקורות

תקציר העבודה:

תמורות בסדר העולמי ובמדינה הלאומית

הקדמהhc0404-
השאיפה והיכולת של קבוצה לאום, להכתיב כללי התנהגות, נורמות, תרבות, חברה
מנהגים ואורחות חיים בתוך תחום גיאוגרפי מוגדר, היכולת להטיל סנקציות על הפרת
הכללים והיכולת להכתיב מי שייך ומי לא שייך לקבוצה כל אלה עומדים ביסוד המושג
ריבונות, הנותן משמעות למילה טריטוריה.
הטריטוריאליות ככוח וכמגדיר זהות החלה לקבל את צורתה במאה ה17 - עם
התפיסה של העם כאורגניזם, בעל רצון משלו, שחלק ממאוויו הם בעלות על שטח. אך
גבולות טבעיים או פוליטיים מעולם לא סגרו באופן הרמטי את השטח השייך לכל עם
ורוב הסכסוכים בין קבוצות או עמים הם סכסוכים טריטוריאליים. בדורות האחרונים
התפתחו קונפליקטים בין מדינות רק סביב העניין הטריטוריאלי בעוד תביעות
המבוססות על טיעונים היסטוריים אתניים אסטרטגיים וכלכליים בלבד הפכו פחות
ופחות מקובלים. רבים מהמאבקים המזוינים בין המדינות מאז מלחמת העולם
השנייה התעוררו מתוך תחושות חופפות לגבי טריטוריה.
כשם שהמאה ה17 - היתה הסמן לתחילתו של סדר חדש הוא הסדר הטריטוריאלי
נראה שמלחמת העולם השנייה היתה תחילתו של מושג חדש והוא שמירת האיזון.
החלוקה הטריטוריאלית לא פתרה את אשר רצתה לפתור הבדלה ותיחום לצורך קשר
וגשר. מלחמת העולם השנייה היתה הדוגמא הנוראה למה תביעות טריטוריאליות על
בסיס היסטורי יכולות להביא. יש במקומות בהם החלוקה לא עונה על הצורך להקים
מוסדות חליפיים כמו שלטון משותף, אזורים ניטרליים, שטחי ללא ריבונות, ומצד שני
התאגדויות המפילות את חומות הטריטוריאליות לצרכים שונים כגון השוק המשותף
באירופה.
נוסף לצורך לחפש חלופה ל"סדר החדש" הנוקשה סידור גמיש יותר כמערכת איזונים
ובלמים, המוצאת פתרונות לא שגרתיים ולא קבועים לסכסוכים טריטוריאליים
ומנסה לפרקם לאינטרסים צרים על מנת לפותרם, יש להתייחס להתפתחות
הטכנולוגית ההופכת את הגבולות לדבר אנכרוניסטי. אם כל המטבעות מושווים
לדולר, עם קיימות מערכות על מדינתיות של מסחר ושווק, אם הגבולות אינם
משמשים עוד להגנה בשל טילים ארוכי טווח, אם קוקה קולה ג'ינס ומקדונלד הם
סמלי תרבות משותפים לכל העולם ויש חשש להכחדתם של מאות שפות במשך מאה
השנים הקרובות, הרי המושגים של טריטוריה וריבונות יהיו זקוקים להגדרה מחדש,
ולא ברור אם הסמלים הישנים ימשיכו להוות סימן ההיכר שלהם.

מבוא:
טריטוריאליות היא ההתייחסות של הפרט או הקבוצה למרחב שסביבו.
מכאן שהטריטוריה היא גורם התנהגותי והזיקה בין פרט למרחב היא חלק
מהאינסטינקט הטבעי. המושגים שדרווין פיתח לגבי מדעי הטבע, הושאלו במאה ה 19
למדעי החברה והרוח, והמושג מרחב מחיה עשה גם הוא את הדרך הזו. כלומר יש
ראיה של העם או הלאום כאורגניזם הזקוק למרחב מחיה או לטריטוריה.
מה פרוש ארץ, טריטוריה, שייכת לעם? האם זה עניין מדעי? משפטי?
כיוון שהגדרת עם היא עניין סוביקטיבי: אוכלוסייה מסוימת חשה שהיא עם, ואין
מבחן אובייקטיבי שיקבע זאת הרי גם שייכות הטריטוריאלית היא תחושה
סוביקטיבית. הזיקה הזאת נוצרת באמצעות שלטון, שהוא היחס בין המדינה לבין
הטריטוריה.
לשלטון הטריטוריאלי שתי פונקציות עיקריות: לקבוע מי שייך ומי אינו שייך, ולשמש
כאמצעי שליטה על אלה ששייכים. אם חושבים במושגים של עצמת שליטה הרי
השלטון של המדינה על מרחב טריטוריאלי הוא מוחלט.
במונחים של ימינו זה נראה כמעט מובן מאליו שחברה משתמשת בטריטוריה הן
להגדרה עצמית והן להפעלת שליטה, אך נראה שנושא הטריטוריה היו לו ביטויים
אחרים בחברות עתיקות ושל ימי הביניים, ועד היום עוד קיימים ביטויים אלה
במדינות העולם השלישי.
עליית מעמד הריבונות הטריטוריאלית של מדינות עצמאיות לעמדה מרכזית בחוק
הבינלאומי, כלומר יצירת זהות בין השתייכות לקבוצה ובין דרישה לטריטוריה,
מקורה בשלום ווסטפליה (מלחמת שלושים השנה). התקופה שהובילה למחלת
שלושים השנה צינה את ירידת הסדר הפוליטי האירופי שהיה מבוסס על הכנסייה ואת
עליית כוחם של המלכים והנסיכים. היא סימנה את עליית חשיבותה של המדינה את
התעצמות המגעים בינלאומיים ועליית עצמתה של הסמכות החילונית.
כתוצאה מכך הפכו רעיונות לגבי נהלים בינ"ל שהחלו להתפתח במחצית הראשונה של
המאה ה17 לבסיס לחוק הבינלאומי המודרני. בעבודה זו אטען שהקשר לאומיות-
שלטון-טריטוריה הוא קשר מודרני שמקורו בתהליכים ויתכן ואינו השלב הסופי.
אתאר את התהליכים בהתפתחות השינויים הגיאופוליטיים את השפעת הגבולות על
ניהול מערכת בינ"ל. אבדוק מה השפעת אינטרסים לאומיים ובין לאומיים בישוב
מחלוקות בין מדינות, מהי השפעת הופעתן של המעצמות על הסדר המדיני ואענה על
השאלה המרכזית בעיני האם טריטוריה היא רעיון, דבר מוחשי קיומי ואולי רק מעין
בולם זעזועים או חלק ממערכת בלמים המספק פתרון משתנה וזמני לשמירת האיזון
העולמי.

מקורות:

*תמורות בסדר העולמי ובמדינה הלאומית
תוכן עניינים:
הקדמה
מבוא
תמורות בסדר העולמי
א. תהליכים טרומיים בהתפתחות השינויים הגיאופוליטיים שינויים גיאופוליטיים הם שינויים של גבולות ותיחומים
ב. השפעת הגבולות וניהול מערכת בינ"ל
ג. השפעת אינטרסים לאומיים ובין לאומיים בישוב מחלוקות בין מדינות
ד. השפעת הופעתן של המעצמות על הסדר המדיני
ה. משאבי המדינות כמשפיעים מכריעים בסכסוכים ובישוב סכסוכים וביצירת שינוי הסדר העולמי
סיכום
ביבליוגרפיה
הקדמה:
השאיפה והיכולת של קבוצה לאום, להכתיב כללי התנהגות, נורמות, תרבות, חברה מנהגים ואורחות חיים בתוך תחום גיאוגרפי מוגדר, היכולת להטיל סנקציות על הפרת הכללים והיכולת להכתיב מי שייך ומי לא שייך לקבוצה כל אלה עומדים ביסוד המושג ריבונות, הנותן משמעות למילה טריטוריה.
הטריטוריאליות ככוח וכמגדיר זהות החלה לקבל את צורתה במאה ה17- עם התפיסה של העם כאורגניזם, בעל רצון משלו, שחלק ממאוויו הם בעלות על שטח. אך גבולות טבעיים או פוליטיים מעולם לא סגרו באופן הרמטי את השטח השייך לכל עם ורוב הסכסוכים בין קבוצות או עמים הם סכסוכים טריטוריאליים. בדורות האחרונים התפתחו
קונפליקטים בין מדינות רק סביב העניין הטריטוריאלי בעוד תביעות המבוססות על טיעונים היסטוריים אתניים אסטרטגיים וכלכליים בלבד הפכו פחות ופחות מקובלים. רבים מהמאבקים המזוינים בין המדינות מאז מלחמת העולם השנייה התעוררו מתוך תחושות חופפות לגבי טריטוריה.
כשם שהמאה ה17 היתה הסמן לתחילתו של סדר חדש הוא הסדר הטריטוריאלי נראה שמלחמת העולם השנייה היתה תחילתו של מושג חדש והוא שמירת האיזון. החלוקה הטריטוריאלית לא פתרה את אשר רצתה לפתור הבדלה ותיחום לצורך קשר וגשר. מלחמת העולם השנייה היתה הדוגמא הנוראה למה תביעות טריטוריאליות על בסיס היסטורי יכולות להביא.
יש במקומות בהם החלוקה לא עונה על הצורך להקים מוסדות חליפיים כמו שלטון משותף, אזורים ניטרליים, שטחי ללא ריבונות, ומצד שני התאגדויות המפילות את חומות הטריטוריאליות לצרכים שונים כגון השוק המשותף באירופה.
נוסף לצורך לחפש חלופה ל"סדר החדש" הנוקשה סידור גמיש יותר כמערכת איזונים ובלמים, המוצאת פתרונות לא שגרתיים ולא קבועים לסכסוכים טריטוריאליים ומנסה לפרקם לאינטרסים צרים על מנת לפותרם, יש להתייחס להתפתחות הטכנולוגית ההופכת את הגבולות לדבר אנכרוניסטי. אם כל המטבעות מושווים לדולר, עם קיימות מערכות על
מדינתיות של מסחר ושווק, אם הגבולות אינם משמשים עוד להגנה בשל טילים ארוכי טווח, אם קוקה קולה, ג'ינס ומקדונלד הם סמלי תרבות משותפים לכל העולם ויש חשש להכחדתם של מאות שפות במשך מאה השנים הקרובות, הרי המושגים של טריטוריה וריבונות יהיו זקוקים להגדרה מחדש, ולא ברור אם הסמלים הישנים ימשיכו להוות סימן
ההיכר שלהם.
מבוא:
טריטוריאליות היא ההתייחסות של הפרט או הקבוצה למרחב שסביבו.
מכאן שהטריטוריה היא גורם התנהגותי והזיקה בין פרט למרחב היא חלק מהאינסטינקט הטבעי. המושגים שדרווין פיתח לגבי מדעי הטבע, הושאלו במאה ה19 למדעי החברה והרוח, והמושג מרחב מחיה עשה גם הוא את הדרך הזו. כלומר יש ראיה של העם או הלאום כאורגניזם הזקוק למרחב מחיה או לטריטוריה.
מה פרוש ארץ, טריטוריה, שייכת לעם? האם זה עניין מדעי? משפטי?
כיוון שהגדרת עם היא עניין סובייקטיבי: אוכלוסייה מסוימת חשה שהיא עם, ואין מבחן אובייקטיבי שיקבע זאת הרי גם שייכות הטריטוריאלית היא תחושה סובייקטיבית. הזיקה הזאת נוצרת באמצעות שלטון, שהוא היחס בין המדינה לבין הטריטוריה.
לשלטון הטריטוריאלי שתי פונקציות עיקריות: לקבוע מי שייך ומי אינו שייך, ולשמש כאמצעי שליטה על אלה ששייכים. אם חושבים במושגים של עצמת שליטה הרי השלטון של המדינה על מרחב טריטוריאלי הוא מוחלט.
במונחים של ימינו זה נראה כמעט מובן מאליו שחברה משתמשת בטריטוריה הן להגדרה עצמית והן להפעלת שליטה, אך נראה שנושא הטריטוריה היו לו ביטויים אחרים בחברות עתיקות ושל ימי הביניים, ועד היום עוד קיימים ביטויים אלה במדינות העולם השלישי.
עליית מעמד הריבונות הטריטוריאלית של מדינות עצמאיות לעמדה מרכזית בחוק הבינלאומי, כלומר יצירת זהות בין השתייכות לקבוצה ובין דרישה לטריטוריה, מקורה בשלום ווסטפליה (מלחמת שלושים השנה). התקופה שהובילה למחלת שלושים השנה צינה את ירידת הסדר הפוליטי האירופי שהיה מבוסס על הכנסייה ואת עליית כוחם של המלכים
והנסיכים. היא סימנה את עליית חשיבותה של המדינה את התעצמות המגעים בינלאומיים ועליית עצמתה של הסמכות החילונית.
כתוצאה מכך הפכו רעיונות לגבי נהלים בינ"ל שהחלו להתפתח במחצית הראשונה של המאה ה17 לבסיס לחוק הבינלאומי המודרני. בעבודה זו אטען שהקשר לאומיות-שלטון-טריטוריה הוא קשר מודרני שמקורו בתהליכים ויתכן ואינו השלב הסופי. אתאר את התהליכים בהתפתחות השינויים הגיאופוליטיים את השפעת הגבולות על ניהול מערכת בינ"ל.
אבדוק מה השפעת אינטרסים לאומיים ובין לאומיים בישוב מחלוקות בין מדינות, מהי השפעת הופעתן של המעצמות על הסדר המדיני ואענה על השאלה המרכזית בעיני האם טריטוריה היא רעיון, דבר מוחשי קיומי ואולי רק מעין בולם זעזועים או חלק ממערכת בלמים המספק פתרון משתנה וזמני לשמירת האיזון העולמי.
כבר ציינו לעיל שהתפיסה הטריטוריאלית איננה זהה בכל העולם. אפשר להרחיב ולומר שגם במדינות הלאומיות - מודרניות המייצגות את הזהות הטריטוריאלית לאומית לא היה כך מתמיד:
ברומא, הגבול היה - יצירת קו התחלה, מובחנות טריטוריאלית, אפשרות להגדרת יחסים עם עמים ושבטים שלא תורבתו, שמירה על שלום השבטים והגדודים הרומיים שלהם גויסו ברברים.
הגבול היה אזור צף ולא קבוע או מוחלט. גם לאחר נפילת האימפריה הרומאית הגבולות באירופה היו נזילים מאוד, נבעו מעצמתו של המלך, האוריינטציה הצבאית שלו ומצבו הכספי. אם
נתבונן במסעי הצלב, לא היתה לגדודי האבירים כל בעיה של חציית גבולות.
היתה לאנשים נאמנות טריטוריאלית אלא משפחתית או שבטית.
שבט הציפאווה, האינדיאני אמריקאי, שחי בחלקים הצפוניים מרכזיים וצפוניים מזרחיים של ארה"ב ודרום מזרח קנדה, חי עד תחילת מגעו עם האדם הלבן בלהקות נודדות המאמינות בשוויון הזדמנויות. גודלן של היחידות החברתיות נע עונתית והאדמה היתה משאב לגידולים מרעה וציד משתנה מעת לעת ונתון לכולם.
גם כאשר אדם גידל דבר מה הוא לא תחם את השטח. הם לא השתמשו בטיעונים של בעלות על שטח. באפריקה, הקולוניאליות והיריבות בין המעצמות האירופיות על שטחים בה הן שהכניסו גבולות ותיחומים טריטוריאליים. אפשר אולי להכליל ולומר שככל שהמדינה נעשית מערבית מודרנית יותר, נושא הטריטוריאליות נעשה חשוב יותר, משמעותי יותר
ומשתלב עם המגמות האידיאולוגיות של הגדרה עצמית, שעצם הביטוי מבטא יצירת גבול או תיחום. לחברות מהסוג הפרימיטיבי שבטי, הקולוניאליזם הוא שהביא עמו את הגבולות.
תהליך העברת מרכז הכוח מן הכמורה והדת אל המלוכה והשלטון החילוני, היה התהליך שהחל את יצירת המדינה הלאומית. הגדרת
גבולות הטריטוריה והמאבק להרחבתם או לשמירה עליהם, וקביעת ההשתייכות של האנשים, הפסיקה להיות דתית או שבטית משפחתית
ונעשתה טריטוריאלית. אנו רואים כבר במאה ה17 הוגי דעות כמו פרנסיסקו דה וטוריה - תיאולוג ספרדי, והוגו גרוטיוס משפטן תיאולוג, והיסטוריון הולנדי שניסחו את חוק הלוחמה במונחים של בעלות על שטח: הרצון להמיר לנצרות אינו מצדיק לוחמה, אבל ניתן להשתמש בכוח כדי לשמור על זכויות לגיטימיות:הגנה בטחון השגת מה שהיה
שייך לנו או מגיע לנו, והטלת עונש.
גרוטיוס היה חלק ממסורת אינטלקטואלית שקבעה: שלפרט זכויות רכוש פרטי, למדינה זכויות טריטוריאליות, ומותר להשתמש בכוח כדי לשמור על הזכויות. המושג של גרוטיוס מלחמה צודקת המאפשר מלחמה רק בתגובה למעשה לא חוקי הופיעה כעיקרון מקובל בחוק הבינלאומי האירופי ששלט בסוף המאה ה18. מושג זה השתלב עם דחיית הפיאודליזם,
תנועת ההשכלה והדגש על הרכוש הפרטי. הממשלה אחראית להבטחת זכויות הפרט על רכושו. בסוף המאה ה18, עם עליית המדינה הריבונית לאומית - כאשר הסיסמא היא המדינה מעל לכל, אין מגבלות לגבי פעולת המדינה וכדי להגדיר מדינה חייבים להגדיר גבול או תיחום. עד למלחמת העולם הראשונה, הגישה ששלטה היתה שאסור בינלאומי ליציאה
למלחמה מהווה הפרת ריבונות המדינה. אנו רואים את הקשר בין ההתפתחות המתמדת של הלאומיות וטריטוריה בקונגרס וינה, בשנת 1815 שעסק בהחזרת הגבולות שלפני המהפכה הצרפתית, והכנסת הטיעון ההיסטורי כהוכחה לזכות טריטוריאלית מתמשכת. הדעות הלאומניות הקושרות בין עם וטריטוריה הלכו ושגשגו וזכו לתמיכה הולכת וגוברת לקראת
סוף המאה ה19, והחזיקו מעמד עד מלחמת העולם השנייה.
המדינה הלאומית שינתה את ההשתייכות של האנשים שהיתה שבטית משפחתית והם זוהו לפי השבט אליו נולדו. לעומת זאת כיום הם מזוהים לפי הטריטוריה, או כפי שאומר דוד נייט לפי האזור בו הם נמצאו. בניסיון המוקדם להגדיר מדינה לאומית אפשר היה להסתפק בהגדרה הגמישה של מדינה לאומית היא: "אזור גדול אבל קומפקטי עם שלטון
שושלת אחת לעתים עם אזורים הנלווים ועם שליטי משנה הקשורים או לא לשליט העיקרי". המושג המודרני של מדינה נוקשה יותר: יש בו אפיונים בסיסיים: קרקע, אוכלוסיית קבע , ממשלה כלכלה מערכת מחזורית ריבונות והכרה.
הלהט הלאומני הגיע לשיא ובמלחמת העולם ראשונה שציינה את התיחום מחדש של גבולות בינלאומיים רבים. חוזה השלום בוורסאי הגדיר את השלום באמצעות גבולות, והעניק מנדט לצרפת ואנגליה באזורים שנויים במחלוקת, כלומר לא מוגדרים מבחינה
לאומית טריטוריאלית. חוזה השלום של פריז היה אמור בעצם לתחם אחת ולתמיד את הגבולות הלאומיים הנכונים. התביעות שהוצגו בפני המדינאים שם היו טריטוריאליות בעלות אופי אתני אך התמקדו סביב טיעונים היסטוריים משום שהאתניות הוגדרה מונחים של עבר היסטורי משותף. חוזה זה שהתבסס על האמונה של חלוקה שתביא לרגיעה היה
בעצם הגורם למלחמת העולם השנייה שהיתה מבוססת על תביעות היסטוריות אתניות לגבי טריטוריה.
מעניין הוא התהליך שעברה גרמניה, ממצבור של שבטים גרמאניים עד להיווצרות מדינה לאומית גרמנית במאה ה19, ואז הוספה של ה"גזע" ללאום ולטריטוריה בטענה ההסטורית להשבת חלקים שנלקחו ממנה בעקבות חוזה וורסאי.
זוועות מלחמת העולם השנייה הביאו לחקיקה בינלאומית המוציאה מכלל אפשרות פרשנות של האיסור לתוקפנות אך עדיי התביעות המלוות בתוקפנות הן אלה המבוססות על עוול בחלוקה. הערפול באמנת האו"ם נותן בסיס לטענות היסטוריות, בעיקר הנושא של הגנה עצמית שאינו מגדיר מה היא הפעולה העוינת המתירה אותה. ולכן יש מדינות
שיכולות לטעון שפלישה לטריטוריה של מדינה אחרת מהווה פעולת תגמול, אפילו אם הטריטוריה לא היתה תחת שליטת המדינה התוקפת במשך תקופת זמן. אנו רואים איפה שהמדינה הלאומית שהתפתחה, היא מערכת שלטונית חילונית
הזקוקה לגבולות טריטוריאליים כדי לקבל הגדרה עצמית, לטעונים היסטוריים כדי לזכות בגבולות הטריטוריאליים ולסדרה של פעולות לשמירה, שליטה הגנה או התקפה כדי לשמור על הגבולות האלה בכדי לשמור על קיומה. המושג טריטוריה כרוך
בכל סוגי מערכות הארגון הפוליטי.
תמורות בסדר העולמי
א. תהליכים טרומיים בהתפתחות השינויים הגיאופוליטיים שינויים גיאופוליטיים הם שינויים של גבולות ותיחומים.
טריטוריאליות, או הגדרה באמצעות גבולות ותיחומים כרוכה בניסיון של יחיד או קבוצה להשפיע, להיהפך לטריטוריות על מנת להתקיים כמקומות. טריטוריאליות לא צריכה להיות אזור מוגן אם ע"י כך הכוונה היא שהאזור עצמו הוא אובייקט הגנה והמגן נמצא בתוך הטריטוריה. עצם הטריטוריאליות יוצרת שליטה, היא אסטרטגיה ליצירת רמות
שונות של גישה, והאסטרטגיה החילופית היא פעולה לא טריטוריאלית. גבול הטריטוריה הוא סוג של הסכמה, יכול להשתנות או להתחלף ויכול להיות נייד למשל - אי התקרבות לכלי ימי זר במים עמוקים. הטריטוריאליות אינה גיאוגרפית בלבד ומעוררת השפעות פיזיות חברתיות ופסיכולוגיות. ההגדרה הרשמית של הטריטוריאליות לא רק מסבירה
לנו מהי טריטוריאליות היא גם מרמזת למה היא יכולה לגרום. מעצם ההגדרה: טריטוריאליות חייבת לכלול צורה של מיון עפ"י אזור. מעצם ההגדרה חייבת הטריטוריאליות להכיל בתוכה צורה של הכרזה: סמן או סימון ובקרה ע"י טריטוריאליות נחסכים מאמצים ואמצעים. ההיגיון בטריטוריאליות יראה כשאסטרטגיה מרחבית הוא מציע מספר
יתרונות לעזרה בהשפעה ובשליטה. השליטה וההשפעה יוצרים את ההיגיון או את התוצאות של השימוש בטריטוריאליות הם מסבירים כיצד ולמה משתמשים בטריטוריאליות והם הבסיס לחשיבותה.
אם ניקח לדוגמא את הגבול אותו מגדיר קרטוצ'ויל כגבול הראשון במובן המודרני, כלומר יצירה של תיחום טריטוריאלי שלטוני ריבוני בין שני לאומים הרי היתה זו קביעת הפירנאים כגבול הברית בין צרפת לספרד באמצע המאה ה17. במקרה זה אי אפשר להתעלם מן הממד הממשי של הגבול, הפירנאים מהווים סמן ברור.
אלא שקרטומל טוען שלהתפתחות גבולות יש דפוס כמעט זהה בכל העולם וזה מוכיח על היעילות של ההפרדה. התהליך לדעת קרטומל הוא:
שלב 1. מחלוקת או תחרות - היווצרות המצב
שלב 2. שלב ביצועי של המחלוקת אקט אחד או יותר של כפיה
שלב 3. יש שני צדדים מובחנים וקיימים היוצרים גשר אחד עם השני והם, או אחד מהם מנסים להשיג ערכים ייחודיים, נדירים או מנוגדים. זה מעורר פעולות ותגובות, ושני הצדדים מודעים למחלוקת.
אם ננתח את הקורה היום בעולם לאור שלבים אלו, נוכל לראות שכמעט כל הסכסוכים הקיימים, המאיימים על הסדר העולמי הקיים מכילים את המאפיינים של קרטומל והסכסוכים להם אנו עדים כגון ביוגוסלביה לשעבר, תהליכי שלום, כגון זה שבמזרח התיכון, ותסיסה רעיונית כמו זו שבקנדה הם ביטויים של שלבים שונים של התהליכים הללו.
אפשר איפה לבוא ולומר שהתמורות בסדר העולמי יקבלו בראש ובראשונה ביטוי גיאופוליטי או במלה פשוטה יותר בצורת הגבולות ומיקומם.
ב. השפעת הגבולות וניהול מערכת בינ"ל
גבולות בין מדינות נחשבו כגורמים מפרידים ויציבים בין גורמים עוינים וכן מעודדי דיסאינטגרציה. למרות שזהות לאומית שונה ממקרה למקרה חוקרים זיהו כמה אלמנטים משותפים: הקיום של טריטוריה מוגדרת אם תחת שליטה פיסית או לא מחזק בבסיס כל תפיסה של לאומיות. אם הסולידריות שהאדם הלאומי משתוקק אליה מבוססת על
השתייכות לפיסת אדמה, אזי זהות מרחבית של קבוצה לאומית המוגדרת עפ"י השתייכות לאדמה נחשבת חיונית לביטחון ולחיוניות של הקבוצה.
המערכת הבינלאומית מתנהלת במין מאבק מתמיד של כוחות. המחלוקות, בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה נובעות תמיד מנושאי מיקום ומידת הטריטוריה שבמחלוקת. אלא שזו גישה אל הטריטוריה כאל עובדה מרחבית בלבד ולא כהליך חברתי. גישה כזו אינה מספקת הכרה הולמת לעוצמת הרעיונות המרחביים בפתוח המדיניות ומגבילה את הבנתנו
לגבי דינמיקות טריטוריאליות של הקונפליקט. אם בניהול המערכת העולמית מופיעים הטעונים ההיסטוריים כצידוק בלבדי מקובל לתביעות טריטוריאליות, הקונפליקטים עלולים לא להיפתר ואף לסכן את הסדר הקיים או לא לאפשר יצירת סדר או איזון אחרים. דוגמאות לא חסרות: רוב הגבולות הקולוניאליסטים באפריקה נקבעו ללא דיון משמעותי
ולא השתנו במשך הזמן. לעומת זאת בדרום אמריקה הגבולות חזרו והשתנו במהלך הקולוניאליזם הספרדי. רבים מקודמיהם ההיסטוריים של מדינות באסיה ובמזרח התיכון תפסו אזור שאינו תואם בדיוק לטריטוריה של יורשיהם היום.
כלומר, יש להיעזר בטיעונים נוספים לצד הטיעונים ההיסטוריים אם מתכוונים באמת לצאת מהשלב בו הקונפליקט והמודעות לו עומדים להיכנס או כבר נמצאים בתוך השלב בו הסיבה למאבק השתנתה והסבה האמיתית היא הרצון לשבור את היריב.ג. השפעת אינטרסים לאומיים ובין לאומיים בישוב מחלוקות בין מדינות.
כיון שקיימות היום צורות רבות של מדינות בהן חי יותר מלאום אחד וזה אומר שהם מתקיימים בתוך מערכת של איזונים ובלמים כל שהיא אפשר לקחת מכך דוגמאות בדיון בסעיף זה. לזהות לאומית של הקבוצות השונות בתוך מדינה רב לאומית שתי פנים: מצד אחד תפיסה קולקטיבית של חברי הקבוצה את זהותם הלאומית, מצד שני יחסים הרמוניים
שלדעת הכותב מחזקים את הזהות הקבוצתית בדלנית. באופן בסיסי זהות לאומית נובעת מהרגשת שייכות לקבוצת תרבות. לקבוצה ערכים מרכזיים תרבותיים.
שורשיה של הזהות בהצהרה פוליטית המעוגנת בשפת התרבות המשותפת.
והנה, חיות שתי קבוצות או יותר בעלות כל המאפיינים הללו בטריטוריה משותפת. המנגנון המאפשר זאת הוא מנגנון חברתי ואולי אישי פוליטי של ההרחקה וההקרבה לסירוגין או לפי הצורך של הזדהויות האישיות.
כדוגמא ראשונה אשתמש בשוויצריה שלאזרחיה זהות קנטונית - שפתית וזהות שוויצרית כללית. השוויצרים פתחו סדרה של זהויות מרחביות מקומיות המוכלות בתוך זהות לאומית גדולה יותר. אכלוס מוצלח של מספר קבוצות בתוך מדינה רב לאומית אחת תלוי בהתאמה נכונה בין הזהויות המרחביות והיכולת שלהן להכיל או לשנות אידאולוגיות
מרחביות.
במקרים בהם לא קיים איזון בין הקבוצות וישנה נטייה חזקה לעבר קבוצה אחת, הקבוצה השלטת, עלולים להתעלם מן הצרכים של קבוצות המעוט. להדגמת הוויה כזו אשתמש בקנדה שבה היתה החל מיסודה מוגדרת הזהות הצרפתית קנדית במושגים של ניגוד לבריטים הקנדים כלומר -דוברי האנגלית. הצרפתים בקנדה פתחו כתוצאה מכך סגרגציה
(סגירות) ברמה המקומית ואינטגרציה ברמה היבשתית לאומית. עם הפתוח והאורבניזציה המונח צרפתי קנדי התחלף למונח "קוויבקי".
כלומר מעבר מזהות תרבותית קתולית כפרית מסורתית לזהות מרחבית טריטוריאלית. כשחבל קוויבק סימל את האינטרסים הטריטוריאליים של הצרפתים קנדים.המצב היום שהתפיסות הבלתי תואמות של הצרפתים והאנגלים אינן מאפשרות שום קונצנזוס לבנייתה של מדינת קנדה. האם שני לאומים יכולים ליצור מדינה אחת? חברות רב לאומיות נמצאות
תחת איום בתוקף היותן מגוונות. רבות מהן נכשלות או פונות לטקטיקות של שימוש בכוח בשם שימור המדינה. קיום מוצלח של הקבוצות במערכת דמוקרטית תלוי ביכולת הממשלה לספק את צרכי הקבוצות מבלי לוותר על המדינה. קנדה עד כה הצליחה בשמירה על שלמותה וחוזקה הפוליטי תוך חיזוק המוסדות דמוקרטיים והסכם "מחוספס" וקשה בין
האוכלוסיות האנגלית והצרפתית. הצלחה זו היא בסכנה בשל התפיסות הטריטוריאליות האי סימטריות של שני העמים המשתנות בחדות בשנים האחרונות. התקווה מונחת בהופעתה של מפלגה שלישית רפורמית יש נטייה להתפלגות לאזורים ופתרון בסוג של קונצנזוס הדומה לקו השוויצרי.
לעומת זאת במדינות רבות של הגוש המזרחי שאיחדו תחת דגלן קבוצות לאומיות רבות ולא התחשבו בצורכיהן, התמוטטות המשטר הקומוניסטי בהן גרר בעקבותיו גם את התעוררות הלאומיות ודרישות פוליטיות לעצמה וכוח במסווה או בתרגום לדרישות טריטוריאליות היסטוריות.
בניתוח שלבי הקונפליקט לאומים אלה נמצאים במצב שבו האינטרס המרכזי הוא שבירת היריב, ולא השגת ערך ייחודי.
ד. השפעת הופעתן של המעצמות על הסדר המדיני
הנושא של המעצמות הגדולות מתחיל עוד בימי האימפריות.
הופעתה של כל אימפריה היתה כרוכה בשינוי הסדר העולמי הקודם לטובת סדר חדש שגבולות האימפריה מוגדרים ע"י פעילות צבאה באותו שלב ולעתים גם פעילות דיפלומטית או של מסע ומתן, למה שיקרא קרומכק יחסי לקוח. בעוד הרומאים הפכו את הגבולות לדבר צף, לנקודת התחלה בלבד שלא תמיד שבים אליה, או שהיא נמוגה תוך כדי
ההתפתחויות הדינמיות, הרי באימפריות האחרות הנזילות הגבולית לא היתה אידאולוגיה או תכנית פעולה אלא מצב משתנה בהתאם לעצמת האימפריה.
האימפריאליזם של המאה ה19 היה המסמן העיקרי של הגבולות שהתאימו לצרכי הכובשים אך לא תמיד התיישבו עם תרבות לאום שפה היושבים בחלקת ארץ מתוחמת. הסכם פאריז בתחילת המאה ה20, כפי שכבר ראינו, הביא את הלאומיות וגבולותיה לשיא, אל גם בישר את תחילתו של חלוקת העולם לגושים גדולים.
גישה ניגודית לחלוקה המתחילה כבר אצל עימנואל קנט, היא המדינה העולמית אבל למעשה אחרי מלחמת העולם השנייה נוצר עולם דו קוטבי.
הופעת שני הגושים הגדולים המערבי שכלל את ארה"ב קנדה יפן ומדינות מערב אירופה התייצב מול מסך הברזל של הגוש המזרחי הקומוניסטי. בחוץ, נותרו מדינות רבות שנקראו העולם השלישי וששני הגושים ניסו להפעיל השפעתם עליהן.
למרבית הפלא מתוך עולם זה עלתה שוב קריאה לסדר עולמי חדש, והן יצרו מעין גוש של תיאומים והסכמות התאם לעניין. תופעה זו מרמזת על מה שאומר כוהן שיציבות עולמית היא פונקצייה של תהליכי איזון ולא של סדר. סדר הוא דבר סטטי לעומת איזון שהוא דינמי. חלק מן הרצף כרוך בדיאלקטיקה שבה הניגודים מתפקדים אחד נגד השני
בשמירה על האיזון הדינמי באמצעות שינוי. המחשה לשינוי כזה היא האוריינטציה המחודשת וההערכות המחודשת של יחידות טריטוריאליות פוליטיות. מתרחשת הקבצה מחדש בכל הרמות. הופעת מעצמות אזוריות בשנות ה70, חוסר
התפתחות בעולם השלישי בשנות ה80, השינוי בגבולות רוסיה, ועוד ועוד, זוהי אבולוציה של המערכת הגלובלית.
הופעת המעצמות ממחישה את דעתו של סק שטריטוריאליות עבור בני האדם היא אסטרטגיה גיאוגרפית רבת עצמה לשליטה על אנשים או דברים ע"י תיחום. שטחים פוליטיים בעלות על קרקע הם הצרות המוכרות ביותר של טריטוריאליות אך היא משתנה ומופיעה ברמות שונות ובאין ספור קונטקסטים חברתיים. החיים ביחידות טריטוריאליות מוגדרות
פוליטית אולי נראה כשיא הלאומיות וההשתייכות אך בעשרות השנים האחרונות קיומנו קשור לארגונים טריטוריאליים הרחוקים מאתנו. כל הארגונים הטריטוריאליים האנושיים כרוכים בתפיסות של דרגה והיררכיה, והן נבדלות במורכבותן. אנו הקובעים את החשיבות ההיררכית בעינינו כשמקובל לחשוב שהמדינה היא החשובה ביותר. עם אימפריה
התקשה אדם להזדהות, ועם פירוקן נוצרו זהויות קבוצתיות טריטוריאליות והוצגו כדרושות או חיוניות לקיום לחברות
מקומיות.
אפשר איפה למקם את הופעת המעצמות על הקו של ההתפתחות החברתית מקבוצה לטריטוריה שהחלה בזהות האישית עם שבט או חמולה, בה בני האדם הוגדרו על ידי הקבוצה החברתית בה נולדו, והטריטוריה שלהם הוסברה במונחים של יחסים חברתיים.
גם הבעלות על הקרקע וחלוקתה היתה קשורה לזהותך החברתית.
התפתחה לקשר רגיונאלי שבו החברה בה נולדת היתה קשורה לטריטוריה מסוימת, התפתחות לכוון של קשר הדוק לטריטוריה, עד לכך שבמאות השנים האחרונות המושג מדינה ללאום מציין קבוצה חברתית דומיננטית. בני האדם פתחו שייכות לטריטוריה גדולה מאשר חברות מיידיות מחוזיות. המעצמה עמה מזדהה המדינה היא פתוח נוסף של הזהות
למרות הרחוק שלה מן הפרט.
ה. משאבי המדינות כמשפיעים מכריעים בסכסוכים ובישוב סכסוכים וביצירת שינוי הסדר העולמי.
תחומים גבולות וריבונות אינם פועלים על לוח חלק. המלים גבול וטריטוריה טעונים משמעות היסטורית המשתנה מדור לדור ומתרבות לתרבות. משמעות מיוחדת בקביעת הגבולות ובנכונות להיאבק עליהם למסדם או לנסות לקבוע סדר חדש יש למשאבי המדינה.
הדוגמא הטובה ביותר להמחשת רעיון זה היא מלחמת המפרץ. המשאב עליו נשען הסכסוך היה "הנפט". סאדאם חוסן העלה תביעה "כביכול" טריטוריאלית מנומקת בטיעון היסטורי של השבת כווית לשטחו. לולא היתה כווית משופעת בבארות נפט, ולכן חשובה לעולם המערבי היא היתה צריכה להתמודד עם סאדאם לבד, והסכסוך היה מסתיים בבליעתה
ע"י עיראק מבלי להתחשב כלל בצרכיה. ארה"ב ארגנה קואליציה עולמית שתמכה במוצהר ב"צד" הצודק שהטריטוריה שלו עמדה להיות מופקעת מידיו. אך למעשה, ניסתה לשנות את הסדר העולמי ולהיהפך למעצמה המובילה. השאלה שצריכה להישאל כאן מה היתה האידאולוגיה האמריקאית? חיזוק הדמוקרטיה המערבית, לא היה כנגד מה כי הגוש
הקומוניסטי כבר לא פעל בגוש, והמערכת הדו גושית שפעלה ממלחמת העולם השנייה לא פעלה יותר. האם היתה זו גישתו של קנט של "המדינה הגלובלית"?
נראה היה שהתייצבות ארה"ב בראש הקואליציה העולמית נגד עיראק היו לה בעיקר מניעים כלכליים: הגנה על מאגרי הנפט במזרח התיכון, איתות ליפן לא להביסה מבחינה כלכלית כי רק היא מסוגלת לסייע לה בפני האיום הסיני או הרוסי.
אנו רואים שטריטוריה אינה מושג מנהלי טהור אלא קשורה בערכים הקושרים בני אדם לקהילה גדולה. כיון שטריטוריה הוא עקרון המארגן את המערכת הבינלאומית קיים פוטנציאל ניכר להסלמה של מחלוקות על תחום עד כדי מלחמה. ((BOUNDARY מתקפה והגנה על גבולות נחשבים לחוקיים במסגרת החוק הבינלאומי מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
מכאן שעד היום שימוש בכפיה הוא אפיון מרכזי של ישוב מחלוקות טריטוריאליות. הסכמים פונקציונאליים ספציפיים מאפשרים בד"כ שימוש שקט במשאבים חוצי גבולות. גבול טבעי גורר בעקבותיו הבנה כי הוא נקבע כגבול עקב היותו מחסום, ואין סיבות לקונפליקטים. החלטה על קווי גבול היא מציאות חזקה בעולמנו השברירי והגבולות
ההולכים ומשתנים כל הזמן בשל כל הגורמים שתיארנו לעיל קובעים כל הזמן הסדרים חדשים או אולי איזונים מתמידים.
בהתייחסות לסדר חדש חייבים לקחת בחשבון חוץ מן היבשה את המים, המרחב האווירי ותנועת הלווינים. מכאן צריך לקחת בחשבון שלמדינה יש שלוחות של הסמכות הטריטוריאלית שהם המטוסים והאניות הנושאים את דגל המדינה לנושא הטריטוריאליות יהיה צמוד תמיד נושא השליטה. כיום יש שינויים שהם גדולים מאוד בהגברת הריבונות
ובמהותה, מצד שני קיימים חריגים טריטוריאליים המדגימים את הדינמיקה בהתייחסות לנושא הטריטוריאלי: אנו יכולים לראות
1. טריטוריה שאינה שייכת ריבונית לאף מדינה, (אנטארקטיקה)
2. מדינות מחולקות(גרמניה עד לפני מספר שנים) ו (קוריאה)
3. ריבונות משותפת:condominiom מה שמציעים לגבי ירושלים,
4. אזורים/נמלים/ערים - חופשיים
5. מובלעות טריטוריאליות או אזורים אקסטריטוריאליים
6. אזורים מפורזים או נייטרליים.
ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה בעיקר בנושא הלוויינים ותקשורת המחשבים אך גם בתחומים רבים נוספים, מעמידה בפני העולם המודרני שאלות לא קלות הנוגעות במישרין לזכיות הטריטוריאליות:
היא מעלה את שאלת השליטה המוגבלת במטבעות של הטריטוריה בגלל תלות המטבע המקומי במצב המטבעות הבינלאומי. הסכמי סחר חופשי גורמים לוויתור נוסף בריבונות הכלכלית. המחשוב ורשתות התקשורת הענקיות מעמידות ללעג את היכולת לשליטה בלעדית על מידע.
הגבולות המיועדים להגנה והפרדה הופכים לבלתי יעילים עקב המצאת הטילים ארוכי הטווח.
נושא התרבות שהיה לו תפקיד כל כך מכריע בתחושת השייכות הקבוצתית מקבל תפנית מעניינת בעולם שבו התקשורת הופכת את כולו ל"כפר גלובלי".
אנו רואים איפה שהמושג "סדר חדש" אינו עוסק עוד בהיררכיה הטריטוריאלית הגיאוגרפית בלבד. הגבולות הגיאופוליטיים חדלו להיות הרים נהרות ימים וקוים במפה בלבד, וסדר חדש גם דורש דיון מחודש במושגים טריטוריה, מדינה לאום.
סיכום
השאיפה והיכולת של קבוצה לאום, להכתיב כללי התנהגות, נורמות, תרבות, חברה מנהגים ואורחות חיים בתוך תחום גיאוגרפי מוגדר, היכולת להטיל סנקציות על הפרת הכללים והיכולת להכתיב מי שייך ומי לא שייך לקבוצה כל אלה עומדים ביסוד המושג ריבונות, הנותן משמעות למילה טריטוריה.
הטריטוריאליות ככוח וכמגדיר זהות החלה לקבל את צורתה במאה ה17 עם התפיסה של העם כאורגניזם, בעל רצון משלו, שחלק ממאוויו הם בעלות על שטח. אך גבולות טבעיים או פוליטיים מעולם לא סגרו באופן הרמטי את השטח השייך לכל עם ורוב הסכסוכים בין קבוצות או עמים הם סכסוכים טריטוריאליים. בדורות האחרונים
התפתחו קונפליקטים בין מדינות רק סביב העניין הטריטוריאלי בעוד תביעות המבוססות על טיעונים היסטוריים אתניים אסטרטגיים וכלכליים בלבד הפכו פחות ופחות מקובלים. רבים מהמאבקים
המזוינים בין המדינות מאז מלחמת העולם השנייה התעוררו מתוך תחושות חופפות לגבי טריטוריה.
כשם שהמאה ה17 היתה הסמן לתחילתו של סדר חדש הוא הסדר הטריטוריאלי נראה שמלחמת העולם השנייה היתה תחילתו של מושג חדש והוא שמירת האיזון. החלוקה הטריטוריאלית לא פתרה את אשר רצתה לפתור הבדלה ותיחום לצורך קשר וגשר. מלחמת העולם השנייה היתה הדוגמא הנוראה למה תביעות טריטוריאליות על בסיס היסטורי יכולות להביא.
יש במקומות בהם החלוקה לא עונה על הצורך להקים מוסדות חליפיים כמו שלטון משותף, אזורים ניטרליים, שטחי ללא ריבונות, ומצד שני התאגדויות המפילות את חומות הטריטוריאליות לצרכים שונים כגון השוק המשותף באירופה.
נוסף לצורך לחפש חלופה ל"סדר החדש" הנוקשה סידור גמיש יותר כמערכת איזונים ובלמים, המוצאת פתרונות לא שגרתיים ולא קבועים לסכסוכים טריטוריאליים ומנסה לפרקם לאינטרסים צרים על מנת לפותרם, יש להתייחס להתפתחות הטכנולוגית ההופכת את הגבולות לדבר אנכרוניסטי. אם כל המטבעות מושווים לדולר, עם קיימות
מערכות על מדינתיות של מסחר ושווק, אם הגבולות אינם משמשים עוד להגנה בשל טילים ארוכי טווח, אם קוקה קולה ג'ינס ומקדונלד הם סמלי תרבות משותפים לכל העולם ויש חשש להכחדתם של מאות שפות במשך מאה השנים הקרובות, הרי המושגים של טריטוריה וריבונות יהיו זקוקים להגדרה מחדש, ולא ברור אם הסמלים הישנים ימשיכו להוות
סימן ההיכר שלהם.
ביבליוגרפיה
1. Cohen Saul B., "Global Geopolitical Change in the Post-Cold War Era", Annals, Assoc. Amer. Geoger., Vol.81, 1991, pp. 551-580.
2. Kaplan David H., "Two Nations in Search of a State: Canada's Ambivalent Special Identities" Annals, Assoc. Amer. Geoger., Vol.84(4), 1994, pp. 585-606.
3. Knight David B., "Identity and Territory: Geographical Perspectives on Nationalism and Regionalism", Annals, Assoc.
Amer. Geoger., Vol.72, 1982, pp. 514-531.
4. Kratochwil F., Rohrlich P. Mahajan H., Peace and Disputed Sovereignty, University Press of America, Lanham, 1985, pp. 3-47.
5. Murphy Alexander, "Historical Justification for Territorial Claims", Annals, Assoc. Amer. Geoger., Vol.80, 1990, pp. 531-548.
6. Sack Robert D., Human Territoriality, Cambridge University Press Cambridge, 1986, pp. 5-27.

תגים:

פוליטית · ריבונות · לאומיות · לאום · טריטוריה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תמורות בסדר העולמי ובמדינה הלאומית טריטוריאלית", סמינריון אודות "תמורות בסדר העולמי ובמדינה הלאומית טריטוריאלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.