היישום אינו מחובר לאינטרנט

השתקפותו והשפעתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בהסכמי עבודה בישראל

עבודה מס' 040362

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: חוק היסוד, מקומו במערכת יחסי העבודה ופסק דין דנילוביץ.

8,222 מילים ,28 מקורות

תקציר העבודה:

השתקפותו והשפעתו של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו
בהסכמי עבודה בישראל

תוכן העניינים: hc0362

1. מבוא
2. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
3. מקומו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו במערכת יחסי העבודה
4. פסק דין דנילוביץ - ביה"ד האזורי והארצי לעבודה, בג"ץ




עבודה זו בוחנת את מהותו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת השפעתו על משפט
העבודה בישראל. עם חקיקתו של חוק היסוד התרחשה מהפיכה חוקתית בישראל.
כבוד האדם - ומספר זכויות ספציפיות נוספות - הפכו לזכויות חוקתיות - על חוקיות. כיום
חקיקה רגילה הפוגעת בזכויות אדם עשויה להיות לא - חוקתית. לנשק הקונבנציונלי של
פרשנות החוק הרגיל על-ידי בית-המשפט הוסף הנשק הלא קונבנציונלי של הכרזת בטלות
החוק הרגיל הפוגע בכבוד האדם ושאינו מקיים את דרישותיה של פסקת ההגבלה.
הבטחת זכויות היסוד של הפרט נחשבת בדרך כלל לעניין של המשפט החוקתי, הווייתה
מכוונת להבטיח אי התערבות של המדינה באוטונומיה חברתית בתחום הפרטי. תפיסת
זכויות היסוד חופפת, בתחומים אחדים, את ההגבלות על השימוש לרעה בכוח של גופים
ציבוריים.
כך לדוגמא, את החובה לא להפלות, ניתנת לסווג גם כזכות יסוד לשוויון.
העובדים עצמם שמשו מושא לזכויות יסוד ספציפיות במובן הקלאסי.
הזכויות להתארגן ולנהל משא ומתן קיבוצי מוינו כזכויות היסוד של העובד.

בעבודה הצגתי בקצרה את השינויים שחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו עשוי להביא למשפט
הישראלי בכלל ולמשפט העבודה בפרט, תוך תיאור הבעייתיות והסכנות שהוא טומן בחובו
במצב הקיים, לדעתה של פרופסור רות בן-ישראל.
התמקדתי בהשתלשלות הפסיקה בעניינו של דנילוביץ, ביה"ד האיזורי לעבודה, בית-הדין
הארצי לעבודה, בג"ץ - תוך הצגת הגישות השונות והופעותיו של חוק יסוד: כבוד האדם
וחירותו.



מקורות:

כך שאל-על מעניקה כרטיסי טיסה חינם לבני - זוג כאלה ביודעין שמדובר ב"פסולי חיתון" וזאת בתנאי שלא מדובר בשני בני - זוג מאותו מין.
הוראות נוהל אלה של אל-על הינם בגדר "הסדר קיבוצי" חד-צדדי.
אל-על עצמה מודה בתקפות מעמדם של הוראות הנוהל שלה כ"הסדר קיבוצי" המעניק זכות עודפת לזו שנקבעה בהסכם הקיבוצי.
כידוע, ההסדר הקיבוצי הינו בעל תקפות והוא יכול להתקיים בצידו של ההסכם הקיבוצי, או אף בלעדיו.
ביה"ד קבע כי הסדר קיבוצי זה המזכה בכרטיס טיסה חינם או בהנחה לבני-זוג פסולי-חיתון מסוג אחד (כמו אלה הנשואים לאחרים), ומונע את מתן אותם הכרטיסים ל"פסולי חיתון" מסוג אחר (שניים מאותו מין), מהווה הוראה ונוהג הלוקה בהפלה פסולה.
אומנם אל-על לא התכוונה מלכתחילה להפלות בין פסולי-חיתון מסוגים שונים, אך לצורך קביעת קיומה של הפליה יש לבחון את התוצאה הסופית.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מגדיר הסכם קיבוצי - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, לרבות צו הרחבה ולרבות הסדר קיבוצי. מכאן שהאיסור על הפליה וסמכות ביה"ד לבטל הוראה מפלה חלה גם על הוראה שמקורה ב"הסדר קיבוצי".
ביה"ד מנמק את הטעמים לשלילת כל הפליה פסולה בבג"ץ נבו: ההפליה היא נגע היוצר תחושת קיפוח ותסכול. פוגמת בתחושת השייכות ובמוטיבאציה החיובית להשתתף בחיי החברה ולתרום לה. חברה שנוהגת הפליה אינה חברה בריאה ומדינה שבה נהוגה הפלייה אינה מדינה מתוקנת".(18)
ובבג"ץ פורז קובע השופט ברק:
הצורך להבטיח שיוויון הוא טבעי לאדם. מבוסס על שיקולים של צדק והגינות. המבקש הכרה בזכותו צריך להכיר בזכותו של הזולת לבקש הכרה דומה. הצורך לקיים שיוויון הוא חיוני לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנוהי. השוויון שומר על השלטון מפני השרירות. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים
את החברה. פוגעת בזהותו העצמית של האדם..."(19)
דבריו של השופט ברק נאמרו בטרם נחקק חוק יסוד כבוד-האדם וחירותו, אך בדבריו מנשבים עקרונותיו היסודיים והבסיסיים של חוק יוסד כבוד האדם: ההכרה בערך האדם, בכבודו בהיותו בן-חורין ולכבד את
זכויותיו ברוח העקרונות שבהכרזת העצמאות של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. הפלייה ודאי פוגעת בכבודו של האדם, בתחושותיו ומנוגדת לעקרונות לצדק ולשוויון שבהכרזת העצמאות.
ביה"ד לעבודה לא מצא כל סיבה מדוע יש להפלות בין "פסולי חיתון" מסוג אחד לבין "פסולי חיתון" מסוג אחר.
ביה"ד לעבודה קבע כי העדפתם של "פסולי חיתון" בני מין שונה, על פני "פסולי חיצון" בני אותו המין, עלולה להיות הכליה מצד מעביד בין עובדיו, מחמת "נטייתם המינית". וכאשר אל-על החליטה בצורה חד צדדית, בהסדר קיבוצי, להעניק הטבות לפסולי חיתון מסוג אחד, תוך העדפתם על פני פסולי חיתון מסוג אחר, יש בכך חשש לקיומה
של הפליה ב"תנאי עבודה" וזו אסורה על פי ס' 2 לחוק שוויון הזדמנויות
בעבודה כפי שתוקן בדצמבר 1991.
לכן ביה"ד לעבודה החליט לפסול את הוראה ההסדר הקיבוצי המפלה על רקע של "נטיה מינית".
ביה"ד לא נזקק לבחינה של ה"הקשר התעשייתי" בעת שפרש את ההסדר הקבוצי מכיוון שגילה הפליה פסולה בתוכו של ההסדר הקבוצי. מסקנתו של ביה"ד האיזורי הינה תוצא המשפטית בלבד שנבחנה, עפ"י הסיכום שבין הצדדים, בטרם שהתבררו עובדות המקרה ולכן הדיון נקבע לשמיעת רעיות בכדי לבחון את זכאותו לקבלת כרטיס טיסה חינם או
בהנחה עבור חברו.
פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה בעניין דנילוביץ
חברת אל-על ערערה ברשות על פסק דינו של ביה"ד האיזורי לעבודה והערעור התקיים בפני מותב בהרכב של שבעה: בראשות הנשיא גולדברג, סגנו אדלר, השופט אליאסוף וארבעה נציגי ציבור (שניים נציגי עובדים ושניים נציגי מעבידים).
הנשיא גולדברג קבע שבמותב ישבו שבעה מכיוון שמדובר בשאלה כללית של יחסי עבודה.
ביה"ד הארצי בוחן ומפרש את סעיף 17 להסכם הקיבוצי, שהינו במסגרת חלקו הנורמטיבי של ההסכם.
על הוראות אישיות בהסכם קיבוצי חלות שתי מערכות כללים של פרשנות.
האחת, כללי הפרשנות אשר חלים על הוראות חוק, ובכלל זה חזקת השיוויון, והחזקה לפיה בכל דבר חקיקה נתכוון המחוקק להגשים את ערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי של שיטתנו המשפטית, אלא אם נקבע במפורש אחרת וזאת על סמך בג"ץ שקדיאל, בג"ץ נבו וב"ע צים (20).
המערכת האחרת היא כללי הפרשנות החוזיים, אשר קובעת בסעיף 25 (א) לחוק החוזים "כי חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות.(21)
ביה"ד הארצי אימץ את פרשנותו של ביה"ד האיזורי להסכם הקיבוצי.
לעניין המונח "בן זוג", הרי שבמקרה זה גילו הצדדים להסכם הקיבוצי את דעתם באופן מפורש כי אינם מתכוונים לבן זוג מאותו מין. זאת מכיוון שבהסכם הקיבוצי נקבע "בן\בת זוגו (בעל ואשה)".
המילים "בעל ואשה" שהוצמדו למונח בן-זוג מגלים את דעתם של הצדדים כי נתכוונו למונח בן זוגו במובנו המצומצם. מכאן, כי המונח בן-זוג בהסכם הקיבוצי אינו כולל ידועים בציבור ובני זוג מאותו מין שאינם לכל הדיעות "בעל ואשה".
מכאן ממשיך ביה"ד הארצי במתן פרשנות להסדר הקבוצי. - ביה"ד הארצי לא מקבל את טענתו של דנילוביץ שסבר שהמונח ידועים בציבור, המופיע ב"הוראות המקצועיות" של אל-על, כולל בני-זוג מאותו מין.
זאת מכיוון שבצמוד למונח "ידועים בציבור" נאמר "כבעל\כאשה" ובכוכבית המבוארת שבתחתית ההסדר נקבעו המקרים הנכללים בגדר המונח "ידוע\ה בציבור כבעל\כאשה". העובדה כי בני זוג מאותו מין לא נכללו באותה רשימה מעידה כי אל-על אל נתכוונה להרחיב את הזכאות אף לאלה.
ביה"ד הארצי נכנס בהרחבה לבחון את קיומה של אפליה פסולה במקרה זה אחרי שמצא שההסכם הקיבוצי וההסדר הקבוצי החלים על עובדי אל-על מעניקים זכאות לכרטיסי טיסה בחינם או בהנחה לבני זוג נשואים ולידועים בציבור אך לא לבני זוג מאותו מין, על אף שאלה עומדים בכל אותם תנאים אחרים אשר נדרשים לצורך הוכחת קשר רציני
מתמשך ובלתי ארעי כפי שקובעות ההוראות המקצועיות.
מעמדו של עקרון השוויון נבחן רב בשורה של פסקי-דין של ביה"מ העליון וביה"ד הארצי לעבודה.
הצורך להבטיח שוויון בישראל לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין נלמד ממקורות שונים בהם הכרזת העצמאות.
בבג"ץ ברגמן ישנה התייחסות ל"עקרון היסוד של השיוויון הכל לפי החוק" ונאמר בו כי אמנם אין סעיף מפורש וכתוב לגבי עקרון זה, אך הוא מנשמת אפו של משטרנו החוקתי וכאשר הוראה של חוק ניתנת לשני פירושים, אזי עדיף את הפירוש המקיים את השיוויון. (22)
עמדה זו חוזרת ונשנית בפסיקת ביהמ"ש העליון בשורה של מקרים כמו בג"ץ אבו-חצירה, בג"ץ פורז, בג"ץ בורקאן ואחרים. (23)
הנשיא גולדברג מציג גם את הדיעה (שבראש מצדדיה עומד השופט ברק) על פיה עקרון השוויון הועלה בחוק יסוד: כבוד האם וחירותו לדרגת - על של עקרון חוקתי.
לפי השקפה זו חוק היסוד העלה את עקרון השיוויון, לרמה נורמטיבית חוקתית, העומדת מעל לרמתו הנורמטיבית של חוק "רגיל", כך שעקרון השוויון אינו עוד בגדר הלכה פסוקה אלא הועלה בחקיקה ואף ניתן לו מעמד מיוחד.
פרופסור ברק ויהודית קרפ טוענים כי נכון שעקרון השוויון לא נזכר במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אך הוא מצוי ונטמע בין הוראות החוק "בין על דרך האינקורפורקציה של הערכים הדמוקרטיים היהודיים שעוגנו בסעיף המטרה שבו, בין כפן האחוז במהותו של ערך עבוד האדם וחירותו, שהוא לב ליבו של החוק, בין מכח תביעתן
העצמאית של זכויות האדם המוגנות בו ובין מכוחם המצטבר של כל אלה. (24)
על פעולות משפטיות בתחום דיני העבודה חלה חובת שיוויון הן מכח החוק והן מכוחה של הפסיקה.
הפסיקה מטילה חובת שיוויון על הצדדים להסכם קיבוצי, שעה שאלה עוסקים בחלקו הנורמטיבי של ההסכם. כאשר צדדים להסכם או להסדר קיבוצי חותמים על הסכמים, יש במעשיהם הרבה מן המשותף לגופים ציבוריים כך שמשפט העבודה הקיבוצי קרוב יותר למשפט המנהלי מאשר למשפט הפרטי.(25)
החובה לנהוג בשיוויון מכח החוק מצאה את ביטויה הרחב ביותר בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988.
אפליה במישור הקיבוצי נבחנה ע"י ביה"ד הארצי לעבודה בפרשת חזין ומסקנתו הייתה שביה"ד לעבודה מוסמך לפסול הוראה מפלה בהסכם קיבוצי, כפי שביהמ"ש העליון לא היסס לפסול אפליה בתחום המשפט המנהלי.(26)
בית - משפט בישראל טרם קבע עד כה האם עקרון איסור האפליה אוסר אפליה מחמת נטיה מינית. ביה"ד הארצי קובע כי העקרון הכללי הינו רחב דיו כך שהוא חל על כל צורות ההפליה באשר הן, ובכלל זה נטיה מינית.
קיימות אמנות בינלאומיות שונות הנוגעות ליחסי עבודה ולאיסור הפלייה שישראל אישרה ואין בהן הוראה האוסרת הפליה מטעמים של נטיה - מינית. עם זאת, יש באמנות עלה כלי עזר פרשני חשוב הבוחן את היקפו של עקרון יסוד דוגמת איסור אפליה.
נטיותיו המיניות של אדם הינן עניינו הפרטי ביותר ואין לפגוע בו בשל כך כל עוד אינו עובר על החוק. מאז 1988 מותרים בישראל יחסי מין הומוסקסואליים בין בגירים מרצונם החופשי. (27) ביה"ד הארצי קובע כי בנטייה מינית של דנילוביץ אין אומנם כדי לשלול ממנו זכות, אך תוצאה זו אינה מובילה למסקנה כי היא מקנה לו זכות.
חברת אל-על טוענת כי החלת עקרון השיוויון על בני זוג מאותו מין, אינה משקפת את תקנת הציבור בישראל, וביה"ד צריך ליישם ערכים העולים בקנה אחד עם הערכים המקובלים בקרב הציבור בישראל ואינו מוסמך לקבוע ערכים חדשים.
תביעתו של דנילוביץ הוגשה בטרם תוקן חוק שוויון ההזדמנויות ולכן ביה"ד הארצי בודק את תביעתו של דנילוביץ על-פי הדין שהיה קיים באותה עת. ביה"ד הארצי פסק כי לאור הדין שהיה קיים בטרם התיקון אין להפעיל את "עקרון השיוויון אף לגבי "בני זוג" בני אותו מין.
זאת מן הטעם שההסכם הקיבוצי וההנחיות המקצועיות של אל-על קבעו "רשימה סגורה" של זכאים, וטענת ההפליה יכולה להיטען, באותה הצדקה אף לגבי בני זוג ממין שונה החיים יחדיו במשק בית משותף, והיכולים להינשא לפי החוק, אך אינם רוצים בכך מטעמים השמורים עמם, או בני זוג ממין שונה המקיימים משק בית משותף בפרק זמן הפחות
מ12- חדשים.
ביה"ד הארצי אף מקיש מפסיקת ביהמ"ש העליון וביה"ד הארצי בנוגע להקניית זכות "לידועה בציבור" (לא הוכרה זכותה לפנסיה ממעבידה מטעם דומה) לעניין בני זוג הומוסקסואלים.
ביה"ד הארצי פסק שהסכם הקיבוצי קבע במפורש את הזכאות "לבן\בת-זוג (בעל ואשה)", בנוהלי חברת אל-על נמנו ה"ידועים בציבור", ובהוראות המקצועיות מצויות הנחיות באותה רוח ולכן אין לקבוע זכאות לבני זוג בני אותו מין. אין לכפות על אל-על להעניק כרטיסים למי שלא הסכימה בהסכם הקיבוצי להעניק. כעת בוחן ביה"ד הארצי את
תביעתו של דנילוביץ לאור התיקון בחוק שוויון ההזדמנויות, שבא לשנות מהדין הקיים.
ביה"ד הארצי בוחן את מטרת התיקון מתוך דברי חברי הכנסת ומחליט לאמץ את פסיקת ביה"ד הארצי בנוגע לכך שמדובר באפליה בהסדר-הקיבוצי ומכאן פסל את ההוראה בהסדר שיש בה משום הפליה על רקע "נטיה מינית".
ביה"ד הארצי מוסיף באמרת אגב שעילת האפליה מכח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, לא רק מקימה לנפגע את הזכות לתבוע את פסילת הסעיף המפלה, אלא שהיא אף יכולה בנסיבות מסויימות, להצמיח לו זכות. בניגוד לדברי ביה"ד האיזורי).
במקרה שלפנינו לא מדובר בהוראה מגבילה זכות באופן מפלה, אלא בהוראה המעניקה זכות באופן מפלה. לכן סעד של בטלות לא יסייע לדנילוביץ.
לסיכום קובע ביה"ד הארצי שבמידה ויוכחו השאלות העובדתיות שבמחלוקת תקום לדנילוביץ הזכות לקבל כרטיסי טיסה לבין-זוגו, באותם תנאים שאלה מוענקים ל"בני זוג" בני מין שונה. - זאת רק החל מיום תיקונו של חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה. (שמ 2,1,92)
פסיקת בג"ץ
חברת אל-על לא ויתרה גם לאחר פסיקת ביה"ד הארצי והחליטה לעתור לבג"ץ. בג"ץ החליט לומר את דברו בנושא מהותי זה לאור הסוגיות החשובות שעלו בו: הסכמי עבודה, זכויות עובדים, שיוויון, אפלייה.
הרכב בג"ץ כלל שלושה שופטים בראשות המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון השופט ברק. בג"ץ אימץ את פסיקת ביה"ד הארצי ברב דעות - ברק ודורנר לעומת דעת המיעוט של השופט קדמי.
השופט ברק בודק את הקונסטרוקציה הסטטוטורית שמעלה דנילוביץ: נקודת המוצא שלה היא: הזכות החוזית לקבל טובת-הנאה מוענקת אך עבור ידוע בציבור שאינו בן מינו של העובד. על-פי קונסטרוקציה זו מהווה ההסדר החוזי הסדר מפלה, העומד בניגוד להוראות חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה. תרופה המוענקת לדנילוביץ בעקבות טענתו
להפליה זו הינה מתן צו (שיפוטי) המבוסס על הוראות החוק, לתיקון ההפליה.
השופט ברק בוחן בהרחבה את הזכות לשיוויון שמהווה ערך יסוד במשפט הישראלי וזאת לאור שורה של פסקי-דין של בג"ץ.
השופט ברק קובע כי עקרון השיוויון מעוגן בישראל במספר מערכות נורמטיביות:
1. עקרון הלכתי - פרי "המשפט המקובל נוסח ישראל" - אשר הוכר ופותח על-ידי פסיקת בתי-המשפט בישראל.
2. הדין הישראלי החקוק - תחילתו בהכרזת העצמאות הקובעת כי מדינת - ישראל תקיים שיוויון בין אזרחיה "בלי הבדלי דת, גזע ומין". המשכו בחקיקה אשר מגבשת שיוויון זה במערכות יחסים מיוחדות: חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א - 1951, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד - 1964, חוק שירות התעסוקה, תשי"ט - 1959, חוק
שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 ולשיא הגיעה ההתפתחות החקיקתית עם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר עיגן את השיוויון כזכות חוקתית על חוקית בגדריו כל כבוד האם. היום ניתן לעגן את עיקרון השיוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כשהמשמעות היא העלאת עיקרון השיוויון למדרגה נורמטיבית חוקתית, על-חוקית.
עם זאת הזכות לשוויון היא זכות יחסית ולא מוחלטת. גבולות התפרסותו של עקרון השוויון נקבעים ע"י איזון (פנימי) בין מכלול זכויות האדם ועל-ידי האינטרס הציבור. ניתן לפגוע בזכות לשיוויון מכוחם של ערכים ראויים אחרים. פגיעה בדין בישוויון עשויה להתקיים אם זו תואמת את ערכיה של מדינת-ישראל, היא לתכלית ראוה
ופגיעתה בשוויון אינה מעבר למידה הדרושה.
ביסוד כבוד האדם מונחת ההנחה שכל אדם ואדם הוא חופשי לפתח את גופו ורוחו על-פי רצונו. (28)
עקרון השוויון אינו כולל דינים שונים לאנשים שונים. עקרון השוויון דורש כי קיומו של דין מבחין יוצדק על-פי טיב העניין ומהותו. עקרון השוויון מניח קיומם של טעמים ענייניים המצדיקים שוני (הבחנה).
הפלייה קיימת באותם מצבים בהם דין שונה לאנשים השונים זה מזה (מבחינה עובדתית) מבוסס על טעמים שאין בהם כדי להצדיק בחברה חופשית ודמוקרטית הבחנה ביניהם. ביסוד ההפליה מונח גורם השרירות, חוסר - הצדק וחוסר הסבירות.
המשטר החוזי באל-על מעניק לעובד או לעובדת זכות לקבל טובת הנאה (כרטיס טיסה ללא תשלום או בהנחה) עבור בת-זוג או בן-זוג, או עבור ידועה - בציבור או ידוע בציבור ובלבד שהם מהמין האחר.
השופט ברק קובע כי שלילתה של טובת הנאה זו מבן-זוג באותו מין, מהווה הפליה ופגיעה בשוויון מכיוון שהטעם היחיד לשלילת טובת - ההנאה מחבר לחיי שיתוף מאותו מין, הוא בנטיה המינית. שוני זה אינו רלבנטי כלל לעניין הנדון (תמיכה בתא חברתי הדוק המבוסס על חיי שיתוף).
זו הבחנה שרירותית ולבתי הוגנת. ההפליה בענייננו היא על בסיס "הנטיה המינית" של העובד. הפליה זו - כלפי ההומוסקסואל וכלפי הלסבית הינה פסולה. יש בה פגיעה מפורשת בשוויון וזאת לאור סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות לעבודה כפי שתוקן ב 1992.
אם ניתנת טובת הנאה לעובד המקיים קשר חיים מתמשך וקבוע עם אשה, יש להעניק אותה טובת הנאה לעובד המקיים אותו קשר עם גבר אחר. בכך יגשים המעביד את עקרון השוויון וישמר מפגיעה בפרטיותו של העובד הנאסרת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם.
הסעד הראוי לו יזכה דנילוביץ הוא של הענקת טובת הנאה גם לאלה החיים חיים משותפים והם בני אותו מין. תרופה זו ידועה במשפט האמריקאי והקנדי ופתחה בעיקר לעניין חוקים המפירים את עקרון השיוויון הקבוע בחוקים.
השופט אינו נוגע בטקסט החוזי הקיים. הענקתה של טובה הנאה זו נגזרת במישרין מתוך עקרון השוויון שהוא עקרון נורמטיבי אשר הטקסט כפוף לו וחייב לציית לו. כל עוד ההסדר החוזי המפלה עומד בעינו מתבקש סעד של מתן טובת הנאה גם לסוג המופלה, באופן שההפליה תוסר.
השופט ברק קובע כי זו תרופה ראויה במישור החוקתי, המונעת את הצורך לבטל דבר חקיקה. זו תרופה שאינה מבנית ויש לבדוק בכל מקרה אם ההרחבה אפשרית. תרופה זו ראויה גם לתחום ההסכם הקיבוצי וההסדר הקיבוצי הקובעים משטר חוזי, הכפוף לעקרון נורמטיבי עליון בדבר שוויון. עקרון זה יונק את עליונותו מתוך חוק שוויון
ההזדמנויות בעבודה וחל גם במשפט הפרטי ולא רק במשפט ציבורי.
על המעביד מוטלת החובה שלא להפלות בין עובדיו בכל הנוגע לתנאי העבודה. כאשר הסדר חוזי שנערך על ידו כולל בתוכו הפליה אסורה, החוזה נגוע באי-חוקיות. ניתן לבטלו מכוח ההוראות בדבר החוזה הפסול, או כתרופה חילופית לדרוש מהמעביד כי יימנע מההפליה האסורה. הימנעות זו תשתכלל כאשר המעביד יחוייב להעניק את טובת ההנאה
לעובד שהופלה לרעה.
ניתן להרחיב מכוחו הנורמטיבי של החוק את היקף התחולה של הוראות בהסכם קיבוצי או בהסדר קיבוצי. מכוח עליונות נורמטיבית זו חייב המשטר החוזי להתאים עצמו לעקרון השוויון. התאמה זו אינה מצדיקה ביטול ההסדר החוזי הקיים. התאמה זו תוגשם על-ידי מתן טובת הנאה אשר מקורה בעקרון השיוויון המרחיב את ההסדר החוזי למצבים
שווים - לסוג המופלה לרעה.
לאור כל זאת דוחה השופט ברק (כשהשופטת דורנר מצטרפת אליו) את עתירתה של חברת אל-על.
השופט קדמי (עמדת מיעוט) חולק על השופטים ברק ודורנר. השופט קדמי טוען כי המושג "בן זוג \ בת זוג" שננקט בהסכמי העבודה אינו כולל בני זוג מאותו מין.
השופט קדמי מנתח את המשמעות המושגית במישור החברתי של "בן\בת זוג". בהקשר זה המושג הלשוני בן\בת זוג המהווים יחד "משפחה" מבטא במישור החברתי, חבירה של שני פרטים משני המינים.
הלשון הקיימת אינה מכירה ב"זוג" וב"משפחה" שאינם דו-מיניים, אלא כתופעה חריגה המצריכה תוספת מתארת לצד הנקיטה במושגים אלה, המאבדים את משמעותם הראשונית במקום שאין המדובר בחבירה של שני המינים. שניים מאותו מין יכולים לאמץ תווי אופי חיצוניים למעשה "משפחה", אך הם אינם הופכים בכך ל"זוג" ול"משפחה" במשמעותם
היסודית של מושגים אלה בלשוננו.
תנאי חיוני והכרחי הוא: ששני הפרטים המרכיבים "זוג" נמנים על שני המינים. החוק מדבר בלשון בני האדם ובמקום שביהמ"ש מבקש לסטות מלשון בני- האדם ולדבר "משפטית" יש לעשות כן בהוראה מפורשת, ברורה וחד-משמעית מטעמו של המחוקק, שישנה את משמעותו הלשונית של המושג "זוג" בהקשר החברתי ויעניק לו משמעות אחרת, שונה מזו
שיש לו בלשון הנוהגת.
הזוג ה"נשוי" והזוג ה"ידוע בציבור" הינם "זוג", בעוד ששניים שחברו לחיים משופים והם מאותו מין אינם "זוג" אלא "צמד חברים".
השופט קדמי מפרש את ההסכם הקבוצי ואת ההסדר הקבוצי במקרה שלפנינו ומסיק שבשניהם מדובר ב"בני-זוג" במשמעות החברתית הבסיסית של המושג "זוג". ההסדר הקיבוצי מוסיף את ה"ידוע\ה בציבור" בנוסף לזוג נשוי ובכך מונע הפליה פסולה ואסורה בין הזוגות.
השופט קדמי טוען שכאשר הלשון ברורה הרי אין לסטות מהמשמעות הלשונית המוסכמת ולתת למושגים שנוקט החוק או ההסכם משמעות שונה מזו שיש להם בעולמה של השפה.
השופט קדמי מסכים עם השופט ברק שפגיעה בעקרון השוויון יכולה להיות בין "שווים" ובמקום שמדובר במי שאינם שווים, אין לראות בנקיטה בטיפול שונה לגביהם ביחס לאחרים השונים מהם משום הפליה פסולה, אלא משום הבחנה מותרת.
השופט קדמי מצא כי בני הזוג מאותו מין ("צמד" כהגדרתו) אינם שווים ל"בני - זוג" ממינים שונים ולכן גם לא הגיע למסקנת ההפליה בין שני ה"זוגות". לכן לדעת קדמי אין בהטבה עם האחד, משום הפליה לאי הענקת ההטבה למשנהו.
אין מקום להכרה חלקית ומסוייגת במוסד הזוג ה"חד - מיני": לעניינם של הסכמי עבודה - כן ולעניינם של תחומים אחרים - אזרחות, מיסים, וכיוצ"ב - לא. שינוי תוכנו של המושג "זוג" צריך שיהיה כללי וגורף.
מותר למעביד להציע "טובת הנאה" לזוג דו-מיני בלבד, מבלי להיכשל בהפלייה, משום שהזוג החד-מיני אינו "זוג" והבחנה בין עובדים שהם "בני-זוג" במובן הלשוני הבסיסי, לבין עובדים שאינם כאלה הינה הבחנה מותרת ולא הפלייה.
השופט קדמי טוען כי מדובר ב"הפלייה למראה עין" בלבד והיא נעוצה במה שנראה על פניו כ"קיפוח חברתי". אך כל הבחנה בחלוקת טובות הנאה לעובדים כרוכה ב"קיפוח חברתי", ולא לכך מכוון עקרון השוויון כמחסום בפני הפליה.
השופטת דורנר מצטרפת לתוצאה של השופט ברק, אך לטעמה זכותו של דנילוביץ אינה נובעת רק מחוק שוויון ההזדמנויות, אלא היא נובעת מעקרון השוויון בכללותו שנקלט זה מכבר בתחום יחסי - העבודה.
חוק שוויון ההזדמנויות שיקף את עקרון השוויון בין המינים אך לא ייסד אותו. לכן לטעמה של השופטת דורנר היא הייתה נעתרת לתביעתו המקורית של דנילוביץ (אילו עמד עליה) לקבלת טובת הנאה עבור בן-זוגו עוד מ 1989, בטרם חקיקת התיקון.
השופטת דורנר מתבססת על התפתחות הנורמות החברתיות בישראל ובמדינות הנאורות, אשר כבר אינן שוללות באופן נחרץ יחסים הומוסקסואליים. שנויים אלה בתפיסה החברתית באו לביטוי במשפט העולם המערבי, ובני זוג הומוסקסואלים זכו לשוויון במדינות רבית.
בעקרון השוויון מחוייבות בראש ובראשונה רשויות ציבוריות, אך הוא חל גם בתחום יחסי העבודה בכללותם. חופש ההתקשרות של המעביד נסוג מפני הזכות לשוויון של העובד.
כרטיס הטיסה לא נועד לבן-הזוג הנשוי לעובד, וממילא תכלית ההטבה לא הייתה לעודד חיים במסגרת משפחה מסורתית. ההטבה צריכה להנתן לדנילוביץ עבור בן-הזוג שעימו הוא חולק את חייו למעשה. אומנם חברת אל-על לא התכוונה להחיל את ההסדר על בני-זוג מאותו מין, אלא שמינו של בן הזוג אינו רלוואנטי לתכלית מתן ההטבה.
ניתן לציין שעמדת דעת המיעוט (השופט קדמי) מפרשת את חוק שוויון ההזדמנויות באופן צר תוך דבקות בהגדרה לשונית של המושג "בן-זוג" ומכאן מסקנתו שמדובר בענייננו בהבחנה מותרת.
לעומת זאת, עמדת הרוב, ובמיוחד השופט ברק מתבססת על פרשנות מרחיבה של המושג "בן-זוג" וזאת לאור עקרון השוויון שקיבל מעמד איתן לא רק בפסיקה ובחקיקה ראשית אלא אף בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שעיגן אותו בכבלים עזים.
מעל לכל טיעוניו של השופט ברק שורה חוק יסוד כבוד האדם הקובע הגנה על זכויות האדם באשר הוא אדם לפרטיות, לצינעת חייו, שמירת כבודות וכד'.
ביבליוגרפיה
1. פ' רדאי, "חוקתיזציה של דיני העבודה", שנתון משפט העבודה, 1994, ע' 154.
2. א' ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", הפרקליט מ"א (ג), 1993, ע' 11.
3. א' ברק, בית המשפט העליון וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דברים שנשא א' ברק בטקס המינוי למשנה לנשיא בית-המשפט העליון, ביום 25.11.93.
4. א' ברק, פרשנות במשפט, 1992, (א), עמ' 373.
5. א' ברק, "פרשנותם של חוקי - היסוד", משפטים כ"ב, תשנ"ג, ע' 20. 
6. ק' קליין, "חוק יסוד כבוד האדם", המשפט א'. תשנ"ג, ע' 123.
7. א' ברק, "המהפיכה החוקתית: זכויות אדם מוגנות". משפט וממשל (א) 1992, ע' 9.
8. א' ברק, "שיטת המשפט בישראל - מסורתה ותרבותה" הפרקליט מ' 1992, ע' 197.
9. א' ברק, "זכויות אדם מוגנות והשמפט הפרטי" סהר קלינגהופר על המשפט הציבורי, ירושלים, 1993.
10. דב"ע נג/3-17 טוני טועמה - טכנו גומי בע"מ, פד"ע כ"ה 227.
11. בג"ץ 93/1683 יבין פלסט ואח' נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח', פד"ע כ"ה 227.
12. תב"ע (באר-שבע) נג/-12-1382חברת מפעיל בע"מ נ' רפאל עיאש.
13. דב"ע נג/4-8 ההסתדרות הכללית והסתדרות עובדי הארוח
והמלונות - מלון שרתון. (טרם פורסם)
14. תב"ע (ירושלים) נב/4-8 מדינת-ישראל-משרד הפנים (טרם
פורסם).
15. דב"ע מח/3-2 אורי גנני - אמירים, מושב עובדים, פד"ע יט' 419.
16. ר' בן-ישראל, "חוק יסוד ומשפט העבודה", שנתון משפט העבודה, 1994, ע' 38.
17. שם, ע' 42.
18. בג"ץ 87/104 נבו נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' פ"ד מד (4) 749.
19. בג"ץ 87/958 פורז נ' ראש עירית תל-אביב יפו, פ"ד מב (2) 309.
20. בג"ץ 87/153 שקדיאל נ' השר לענייני דתות ואח', פ"ד מב (2) 221.
דב"ע נ"ב/4-12 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י - האיגוד הארצי לקציני ים - צים חברת השיט הישראלית בע"מ (טרם פורסם).
21. דב"ע שן/4-21 ההסתדרות הכללית - תדיראן בע"מ פד"ע כב.173.
דב"ע מט/3-55 מדינת ישראל - לרר, פד"ע כ 531.
22. בג"ץ 69/98 ברגמן נ' שר האוצר ואח', כג (1) 693. 
23. בג"ץ 81/507 אבו - חצירה ואח' נ' היועמ"ש ואח', לה (4),
561.
בג"ץ 78/114 בורקאן נ' שר אוצר ואח', פד לב (2),  806.
24. י קרפ, "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - ביוגרפיה של מאבקי כח" משפט וממשל א (2) 323.
א. ברק, "זכויות אדם מוגנות: ההיקף וההגבלות" משפט וממשל א (2) 253.
25. דב"ע לג' 4-5 אוניברסיטת תל-אביב-ארגון הסגל של אוניברסיטת תל-אביב פד"ע ה' 85.
26. דב"ע לג/ 3-25 חזון וועד אנשי צוות דיילי אויר - אל על פד"ע ד' 365.
27. א, רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת-ישראל, שוקן, 1991, ע' 334.
28. בג"ץ 92/5688 וכסלבאום נ שר - הבטחון, פ"ד מז (2) 812.
*). - תב"ע (ת"א - יפו) מט/3-1503 יונתן דנילוביץ - אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ.
- דב"ע נג/ 3-160 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ - יונתן דנילוביץ.
- בג"ץ 94/721 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' דנילוביץ.

תגים:

חקיקהזכויות · הפרט · משפט · חוקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השתקפותו והשפעתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בהסכמי עבודה בישראל", סמינריון אודות "השתקפותו והשפעתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בהסכמי עבודה בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.