פירות העץ המורעל-פסילת ראיות שהושגו שלא כדין לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

תקציר העבודה:

במארס 1992 נחקקו בישראל שני חוקי יסוד חדשים: חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מכל החוקים האלו, נקבעו מספר זכויות אדם כבעלות עוצמה חוקתית על חוקית, שהיו עד אז מוכרות ברובן מכוח פסיקתו של בית המשפט העליון.
חקיקת חוקים אלו העלתה את רמתן הנורמטיבית של זכויות אלו, חייבה את כל הרשויות לכבד את הזכויות שבחוק זה והגבילה את כוח החקיקה של הכנסת.
חוקים אלו ציינו את תחילתו של עידן חדש בישראל וחקיקתם הוגדרה על ידי משפטנים כמהפכה חוקתית ועלייה על דרך לחוקה רשמית במדינת ישראל.
חוקי יסוד אלו ובעיקר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מעוררים שאלות רבות באשר להקיפם ולהשלכותיהם על תחומי המשפט השונים ומעוררים שאלות לגבי השלכותיהם האפשריות על המשפט הפלילי בכלל ועל זכויותיו היסודיות של
הנאשם בפלילים בפרט.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מאפשר שינויים של הכללים שהוצבו עד כה להרחבת זכויותיו של הנאשם בפלילים.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מוצא ביטוי מפורש בשלוש הוראות בחוק היסוד:
הראשונה קובעת כי: "אין פוגעים בחייו, בגופו ובכבודו של אדם באשר הוא אדם";
השניה קובעת כי: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו";
והשלישית קובעת כי: "חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". (סעיפים 1, 4 2, וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו) חקיקת חוקים אלו בעיקר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מעלה את השאלה האם גם בעניין ראיות שהושגו שלא כדין משתנה המצב המשפטי בעקבות חוק היסוד. שאלה זו מעוררת דילמה בנוגע לתפקידו של ההליך הפלילי ולגבי הדרך על פיה צריך בית המשפט לנהוג .
הדילמה ניתנת לביטוי בשאלה מהי מטרת פסיקתו של בית המשפט. האם המטרה היא בירור האמת והענשת העבריין, מטרה מקדשת את כל האמצעים לשם השגת ראיות, או שמא , מטרתו של בית המשפט לחנך לאור ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית תוך שמירה מוחלטת על זכויות האדם, אשר תצדיק פסילה מוחלטת של ראיות שהושגו באמצעים בלתי חוקים או בלתי הוגנים, גם במצב בו אין כל ספק בדבר אמיתות תוכנם .
בתחילת עבודתנו נציג שני דפוסי שיפוט שונים בתכלית בנושא פירות העץ המורעל: קנדה, לפני ואחרי כתיבת הצ'רטר ב-1982, וארה"ב לאחר פרסום ה-BILL OF RIGHTS (תוך ניסיון להראות שקשה יהיה להכיל תבנית שיפוט זו בארץ ישראל מפאת היותה מדינה יהודית דמוקרטית המחויבת לשלב בין היהדות לדמוקרטיה.
השלב הבא בעבודתנו , יהיה ניסיון לטפל בדילמה שהוצגה לעיל . ננסה לנתח את דפוסי השיפוט בישראל לפני חקיקת חוקי היסוד וכיצד צריכה החקיקה להשתנות לאור חוקים אלו, תוך הצגת היתרונות והחסרונות בכל שיטת שיפוט.
לבסוף ננסה להתגבר על הדילמה באמצעות מציאת דרכי ביניים אשר תאפשרנה להילחם בעבריינות ביעילות סבירה תוך שמירה על סטנדרטים מינימליים של זכויות האדם מבלי לוותר על הגינות בסיסית באכיפת המשפט הפלילי.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. החקיקה האמריקאית בנוגע לפירות העץ המורעל
3. החקיקה הקנדית בנוגע לפירות העץ המורעל
4. החקיקה הישראלית לפני חקיקת חוקי היסוד
5. פסילת ראיות לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
6. סיכום: דיון ומסקנות
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

בן זאב מ. , ראיות שהושגו שלא כהלכה-האמנם נסללה הדרך לעקרון הפסילה, הפרקליט, כרך ל"ב עמוד 466.
ברק אהרן, הקונסטיציוניזציה של מערכת המשפט, מחקרי המשפט, כרך י"ג עמוד 5.
ברק אהרן, זכויות נאשם: כבוד האדם כזכות חוקתית, הפרקליט, כרך מ"א עמוד 271.
גרוס עמנואל, הזכויות הדיוניות של החשוד או הנאשם עפ"י חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מחקרי המשפט, כרך י"ג עמוד 155.
הרנון אליהו, ראיות שהושגו שלא כדין, מחקרי המשפט, כרך י"ג עמוד 139.
הרנון אליהו, ראיות שהושגו באמצעים בלתי הוגנים, הפרקליט, כרך כ"ג עמוד 27.
הרנון אליהו, ראיות שהושגו שלא כדין-מבט השוואתי, בתוך ספר לנדוי, כרך ב' עמוד 983.
וילצ'יק א. ,קבילות ראיות שהושגו בחו"ל בהאזנות סתר, משפטים, כרך ט"ז עמוד 462.
ד"נ 9/83 , בית הדין הצבאי לערעורים, 21 - אח' נגד משה ועקנין.
ע"פ 1302/92 , מדינת ישראל נגד מרדכי בן ריימונד נחמיאס.
ע"פ 2286/91 , מדינת ישראל נגד אשר בן אברהם אילוז, 51 - אח'.
ת"פ 511/97 , מדינת ישראל נגד עדנאן עודה.

תגים:

ראיות · משפטים · האדם · פלילי · וחירותו · ראיה · יסוד · כבוד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פירות העץ המורעל-פסילת ראיות שהושגו שלא כדין לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", סמינריון אודות "פירות העץ המורעל-פסילת ראיות שהושגו שלא כדין לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.