ההבדלים בין הכלים הספרותיים והקולנועיים ליצירת אי-בהירות

תקציר העבודה:

הקולנוע הוא אחת האמניות הצעירות ביותר הקיימות. הפיתוי לשפטו על פי אמות מידה הקיימות בתחומים אחרים, חזק מאוד, במיוחד לאור העובדה כי מדיום זה שואב מוטיבים ורעיונות רבים מתחומים אחרים. ההשענות ההדדית של עולם הקולנוע ועולם הספרות ברורה לעין - כמו הרומן, מציג הסרט, בדרך כלל, דמויות נרטיביות העוברות סדרה של קונפליקטים. לא ייפלא, אם כן, שהקולנוע שואב סיפורים רבים מעולם הספרות. אולם האם יכול המדיום הקולנועי, השונה מאוד למרות הכל מן המדיום הספרותי, "לתרגם" רומנים לסרטים? מהן בעיות האדפטציה בתרגום כזה? מה ההבדל בין השפה הספרותית לשפה הקולנועית, אם קיימת שפה כזו? מהם יתרונותיו וחסרונותיו של כל מדיום בהעברת מסריו? והאם ניתן לשפוט את המדיום הקולנועי לפי אמות המידה הספרותיות?
הנקודה העיקרית בה תדון עבודה זו היא בעיית יצירת הטשטוש ואי הבהירות בקולנוע ובספרות, על ההבדלים ליצור טשטוש כזה.
כמו כן, יוצגו ההבדלים וההקבלות העיקריות בין השפה הקולנועית לשפה הספרותית.
לסיום תידון יצירתו של הנרי ג'יימס, "סיבוב הבורגTHE TURN OF THE SCREW ויובהרו הנקודות העיקריות שבתרגום יצירה זו לסרט, ובמיוחד בעיית הטשטוש.
עבודה זו תדגים כי למרות שהן הבמאי והן הסופר מנסים לגרום לצופה ולקורא "לראות", הרי שמדובר בראיה שונה, שכן הסרט נתפס ישירות כדימוי חזותי, ואילו הרומן נתפס באופן עקיף באמצעות דימויים מנטליים לא חושיים. קהלי המטרה של שני המדיומים שונים בתכלית השינוי.
ההנחה כי קיים תוכן עצמאי ברומן, העומד בפני עצמו, וניתן לתרגום לסרט, אינה לוקחת בחשבון כי צפויים שינויים מהותיים במעבר ממערך מוסכמות וטכניקות אחד לשני, וכי שינויים אלה מחויבים במציאות מכיוון שמדובר בז'אנרים אמנותיים רחוקים מאוד זה מזה.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': יחסי הגומלין בין הקולנוע לספרות
פרק ב': אסטרטגיות של טשטוש וסתירה
פרק ג' שפת הקולנוע בהשוואה לשפה המילולית
הקול בקולנוע
זמן וחלל בקולנוע
אפיון דמויות בקולנוע
פרק ד': סיבוב הבורג מאת הנרי ג'יימס כיצירה ספרותית וקולנועית
סעיף 1: תחבולות המחבר
ההקדמה
סיפור בגוף ראשון
מספר נוסף
המכתב
סעיף 2: חלל וזמן
סעיף 3: הדמויות השונות ואיפיונן
האומנת
מרת גרוס
סעיף 4: מהדף אל המסך
עקרון האודיו-ויזואליות
סיבוב הבורג כסרט קולנוע

סיכום
ביבליוגרפיה
הערות שוליים

קטע מהעבודה:

מקורות:

BLUESTONE, G., "NOVELS INTO FILM - THE METAMORPHOSIS OF FICTION INTO CINEMA", UNIVERSITY OF CALIFORNIA PRESS, BERKLEY AND LOS ANGELES, 1961
ASTRUC, A., "NAISSANCE D'UNE NOUVELLE AVANT-GARDE: LE CAMERA STYLO", L'ECRAN FRANCAIS, NO. 144, 30, MARS 1948.
LINDGREN, E., "THE ART OF THE FILM: AN INTRODUCTION TO FILM", LONDON, 1948.
PANOFSKI, E., "STYLE AND MEDIUM IN THE MOVING PICTURES", CRITIQUE L, JAN.-FEB., 1947.
ARNHEIM, R., "FILMS AS ART", LONDON, FABER AND FABER,1958.
BAZIN, A., "WHAT IS CINEMA?", BERKLEY, UNIVERSITY OF CALIFORNIA PRESS.
ETZ,C., "LE CINEMA: LANGUE OU LANGAGE?", COMMUNICATIONS, LE SEUIL, 1964 NO 4.
METS, C., "ESSAIS SUR LA SIGNIFICATION DU CINEMA", PARIS, KLINCKSIECK, 1968.
BALAZS, BELA., "THEORY OF THE FILM", NEW YORK, ARNO PRESS,1972.
MENDILOW, A.A., "TIME AND THE NOVEL", LONDON, 1952/
EISENSTEIN, S.M., "THE FILM SENSE", LONDON, FABER AND FABER, 1968 )FIRST PUBLISHED 1943(.
חסון, א., "בעיות אדאפטציה של יצירה ספרותית ליצירה קולנועית", אוניברסיטת תל-אביב, אוקט. 1974.
פאזוליני, פ.פ., "הקולנוע הפיוטי", קולנוע, המכון הישראלי לקולנוע, מרץ 1974.
אונגר, ה., "קולנוע ופילוסופיה", דביר הוצאה לאור, 1991.

תגים:

ספרות · קלייטון · ספרים · התמימים · סרטים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההבדלים בין הכלים הספרותיים והקולנועיים ליצירת אי-בהירות", סמינריון אודות "ההבדלים בין הכלים הספרותיים והקולנועיים ליצירת אי-בהירות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.