האמן כנביא פוליטי לפי סארטר

תקציר העבודה:

האמן, ובכלל אמן אני מכלילה גם סופר או מחזאי, נמצא על פי רוב במעמד מיוחס יותר מכלל בני התמותה. הסיבה לכך, מדרך הטבע, שהאמן בעצם פירסומו הופך לדמות ציבורית וככזה, סוחף אליו אנשים שונים, שעל פי רוב רוצים ביקרם הם ונשענים על המוניטין הציבורי של האמן.
אישי ציבור אוהבים אמנים ובמיוחד סופרים. זה מכובד שאיש ציבור נפגש עם סופרים. מנהיגים ופוליטיקאים נוהגים מדי פעם להיוועד עם סופרים ולשמוע את דעתם [כמובן שבצורה לא מחייבת]. שמעון פרס אוהב סופרים. הוא היה חבר של סארטר.
לא רק פוליטיקאים מחפשים את קירבתם של הסופרים. גם הסופרים מחפשים את קירבתם של הפוליטיקאים. הם אוהבים להרגיש בעניינים. הם אוהבים להשמיע את דעתם ולייעץ עצות שונות [שאיש אינו מתחייב לקבל] ולהשתתף בפורומים, שאינם תורמים כמעט לאיש זולתם.
מעטים הם הסופרים שנודעת להם השפעה כלשהי, במיוחד בהיקף בינלאומי. השפעה בינלאומית נובעת מכך שהסופר הוא אכן מפורסם ולביקור שלו או אמירה, קיים ערך מוסף, מעבר למפגשי הסופרים- פוליטיקאים המתוארים לעיל. בעבר היה הפילוסוף בעל מימד חינוכי ראשון במעלה. את סוקרטס הוציאו להורג, כיוון שחששו מהשפעתו על הנוער. את שיקספיר וניטשה מרבים להזכיר בהקשרים מטאפוריים וגם אלבר קאמי שריכז את מחאתו החברתית הקשה על זוועות העולם והכחש האנושי, במסות הספרותיות שהוציא כמו "הנפילה", "הדבר" ואחרות.
דמות שונה וחריגה של אמן, היה סארטר. הוא פיתח פילוסופיה משלו, כתב רומנים ומחזות, סיפורים ותסריטים, ביוגרפיות ורשמי מסעות. הוא הביע דעתו כמעט על כל אירוע בעל משמעות בעולם. אולי ניתן להגדירו כאמן בשליחות הפוליטיקה המוסרית, כאשר יש להתייחס להבחנה הדיכוטומית שבין פוליטיקה מוסרית למוסר פוליטי. הוא מחה כנגד הטבח של הצרפתים באלג'ירים, האשים את נשיא ארצות הברית בביצוע רצח עם בויאטנם, הטיף למרכסיזם הלניניסטי חמישים שנה לאחר המהפכה.
ללא ספק, סארטר היה נביא פוליטי. הוא ניצל את המוניטין שלו כיוצר בעל שם והשמיע קולו על נושאים שונים בפוליטיקה העולמית. נאמנותו לא היתה נתונה לאובייקטים ספציפיים, כעורך דין הנאמן ללקוחותיו, אלא פעל על פי צו מצפונו ויכול היה לבקר את מי שקודם לכן או מיד לאחר מכן, היה בעדו. הדרך בה פעל לא היתה בעלת איכויות פופוליסטיות, שכן לרוב היו כנגדו טענות קשות מהצד המבוקר.
בעבודתי אשאל, האם הערך קודם לחירות, או שמא החירות היא זו שמכתיבה את איכותו של הערך כתוצאה מסיטואציה קיימת? לשם כך ארצה לברר את משמעותו של ה"ערך" אליבא דסארטר, את יחסו של הערך לחירות ואת מעמדו של הערך מול החירות בסיטואציות משתנות. לצורך כך אעזר בספריו של סארטר "ישות ואין" (1972),
"הבחילה" (1978), "בדלתיים סגורות" (1982) ו"הספרות מה היא?" (1979).
בעבודתי ארצה לטעון, כי למרות שהחירות מתנגשת עם הערך בסיטואציות מסויימות, הרי שסארטר רואה בחירות ערך עליון. טענה נוספת שארצה להעלות היא, שיכולתו של הסופר להשפיע על מהלכים מדיניים, פוליטיים וחברתיים, דלה למדי, אך מאידך, קולו של הסופר הינו בעל השפעה מוסרית, המסייעת להתוויית דעת הקהל ובכך כוחו החברתי.

* בדברי על הסופר כנביא פוליטי, כוונתי גם לנביא חברתי, כיוון שהמושג "פוליטי" מקיף מכלול, החל מהזירה הבינלאומית ועד הפרט.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: מהותה של האמנות ושל הספרות בפרט
פרק שני:מחוייבותו של הסופר
2.1. הסופר ואמנים אחרים
2.2. מחוייבותו של הסופר
פרק שלישי: החירות והערך
3.1. החירות
3.2. הערך
3.3. החרות והערך באמות מידה מוסריות
פרק רביעי: משקלה החברתי והפוליטי של הספרות
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

בילצקי, א., (1993), 'מסות על חירות האדם', תל-אביב.
ברינקר, מ., "מקומו של החיבור 'הספרות מה היא' בתיאוריה ובביקורת", בתוך סארטר, ז'.פ., (1979), הספרות מה היא, הוצ' הדר, תל-אביב, ע"מ 5-20.
ברינקר, מ., "על ז'אן-פול סארטר" עיתון 77, גליון 21, מאי-יוני 1980, ע"מ 30-31.
ברלין, י., (1969), 'ארבע מסות על החירות', תל אביב, רשפים.
גולומב, י., "'הבחילה' מן ה"שפם": עיונים בספרות-האותנטיות של סארטר", 'עכשיו' 63, 1996/1995, ע"מ 115-126.
וולפמן, י., "הזמן ואופני ביטויו ברומן הסארטריאני", עכשיו 45, חורף 1981, ע"מ 109-128.
וולפמן, י., "השפעת המינגווי על סארטר", עלי שיח 8-9, ספטמבר 1980, ע"מ, 36-49.
כנען, ח., "מקורו של מעשה האמנות", אוניברסיטת תל-אביב, 1991.
מילמן,י., "הציווי 'המוסרי-האסטתי' בספרות: עיון בדואליות הבסיסית של הפואטיקה הסארטריינית בשנות ה40-", דפים למחקר בספרות 4, 1988, ע"מ 249-266.
מרחביה, ח. (עורך), (תש"ו), 'חירות ומשטר', הוצאת גורן, ירושלים.
נפי, א., "אמת ואושר ב'בודליר' מאת ז. פ. סארטר", 'עיון' ל"ז [ב], ניסן, תשמ"ח, ע"מ 145-156.
סארטר, ז'.פ., (1938) [1978], הבחילה, (תרגם: הדרה לזר), ספרי סימן קריאה, תל-אביב.
סארטר, ז'.,פ., (1948), [1983], ידיים מזוהמות, (תרגם: יהושע סובול), הוצ' אור-עם, תל-אביב.
סארטר, ז'.פ., (1960) [1989], נידוני אלטונה, (תרגם: יצחק גורמזאנו-גורן), אור-עם, תל-אביב.
סארטר, ז'.,פ., (1964), המילים, (תרגם: אהרון אמיר), ספריית הפועלים/הקיבוץ המאוחד, מרחביה.
סארטר, ז'.,פ., (1972), מבחר כתבים א, (תרגום: מנחם ברינקר) ספריית הפועלים, תל-אביב.
סארטר, ז'.פ., (1972), מבחר כתבים ב, (תרגום: מנחם ברינקר) ספריית הפועלים, תל-אביב.
סארטר, ז'.פ., (1972), ישות ואין.
סארטר, ז'.פ., (1978), הרהורים בשאלה היהודים, (תרגם: מנחם ברינקר),ספרית הפועלים, תל-אביב.
סארטר, ז'.פ., (1979), הספרות מה היא? (תרגם: אליה גילדין), הוצ' הדר, תל-אביב.
סארטר, ז'.,פ., (1981), ארכה, [דרכי החירות ב], (תרגמה: יונת סנד), ספריית הפועלים/הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
סארטר, ז'.פ., (1982), בדלתיים סגורות, אור-עם, תל-אביב.
סארטר, ז'.,פ., (1984), ארבעה מאמרים, (תרגם: תהילה ואיטי דור-סנד), הוצ' הקיבוץ המאוחד/ ספריית הפועלים, תל-אביב.
סארטר, ז'.,פ., (1987), גיל התבונה, [דרכי החירות א], (תרגם: יונת סנד), ספריית הפועלים/הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
סארטר, ז'.פ., (1988), האקסיסטנציאליזם הוא הומאניזם, (תרגם: יעקב גולמוב), כרמל, ירושלים.
סארטר, ז'.,פ., (תשנ"ב), הזבובים, טקסט תאטרוני.
סנד, י., "אחרית דבר", ספטמבר 1980, רביבים, מופיע בתוך סארטר, 1981, ארכה, ספריית הפועלים/הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
קואומו, מ.מ. והולזר, ה. (עורכים), (1994), 'לינקולן על דמוקרטיה', כרטא, ירושלים.
שכטר, י., "שיחה על נושאים אחדים במשנת סארטר", 'מולד' כ"א [ד], מאי-יוני 1963, ע"מ 200-204.
שרפשטיין, ב.י., (1984), פילוסופים כבני אדם, זמורה-ביתן, תל-אביב, ע"מ 291-303.
Adorno, T., "Commitment", Aesthetics Politics, Debates Between Block, Lukas, Brecht, Benjamin Adorno, 1977, (Trans. Ed. by Taylor, R.,), Verso, London.
Barnes, H.E.,(1978), An Existentialist Ethics, The University of Shicago Press, Shicago.
Burnier, M. A., "On Maoism: An Intreview with Jean-Paul Sartre" in: Wilcocks, R., (1988), 'Critical Eassays on Jean-Paul Sartre', G. K. Hall Co., Boston.
Fitts, W.S., (1971), 'Tenessee Self Concept Scale', Manual Rep. Nashville Mental Health, Tenessee.
Frohock, W. M., "The Prolapsed World of Jean-Paul Sartre, in:
Wilcocks, R., (1988), 'Critical Eassays on Jean-Paul Sartre', G. K. Hall Co., Boston.
Goffman, E., (1963), "Stigma - Note on the Management of Spoiled Identity, Prentice Hall, New York.
Jeanson, F., "Passimism and Optimism in Sartre's Thought", in Warnock, M., (1971), 'Sartre', Anchor, New York.
Neff, W., (1968), 'Work and Human Behaviour', Atteton Press, New York.
Rokeah, M., (1973), 'The Nature of Human Values', Free Press, New York.
Schilpp, P.A., (1981), The Philosophy of Jane-Paul Sartre, Open Court, Evanston.

תגים:

ספרות · אמנות · מוסר · סרטר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האמן כנביא פוליטי לפי סארטר", סמינריון אודות "האמן כנביא פוליטי לפי סארטר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.