אגדת אלכסנדר מוקדון

תקציר העבודה:

מטרת עבודה זו היא לסקור אגדה מתוך התלמוד ולאחר מכן להשוות אותה עם מקורות אחרים.

תאור התימטולוגיה
סדן מחלק את המסורות לסיווג משולש בהתאם לדרכי מסירתם: הפולקלור השמיעתי הכולל מסורות הנמסרות מפה לאוזן- מסורות מילוליות ומוסיקליות, הפולקלור החזותי- מראות וחפצים הנראים לעין והפולקלור החשיבתי- אמונות עם ומנהגים היונקים מהן. הוא חוקר את סיפורי הפולקלור הנחקרים שאצלו תוך שימוש בשפע של חומר כדי להגיע אל מסקנותיו בדרך דינמית כי הוא מטייל מטקס לטקסט, משמועה לשמועה, ממסורת למסורת, וכל תוספת משירה ומחדשת. גם ניסוחי הכותרות, המצביעים על פי רוב על הבעיה המרכזית של המאמר הם לעיתים קרובות דינמיים .
היינמן מדגיש את הפרספקטיבה ההיסטורית של אגדות ומשתדל לראות את אגדות הנדונות על רקע תקופותיהם וזאת אף על פי שאין זה בגדר האפשר לכתוב כיום היסטוריה של האגדה בכללותה, להבדיל מתולדות ספרות האגדה שאיננה בתחום עיסוק האגדות .
לחשיבה המשווה בחקר הסיפור העממי- הידועה גם כשיטה הגיאוגרפית היסטורית או "האסכולה הפנית"- נודע תפקיד מרכזי במתן הגדרה עצמית לחלק הפולקלור כתחום מחקר עמצאי. בשנות השישים ערערו חוקרי פולקלור ברחבי העולם כולו על עמדה השלטת של שיטה זו .
היא מצביעה על כך שמורכבותם של טקסטים סיפוריים במדרשי האגדה עשויים לנבוע משילוב שתי רמות שונות של מסר, הרמה האידיאולוגית והרמה הפסיכולוגית. שתי רמות אלה עשויות להיות מעומתות תוך צירופים שונים, החל בחיזוק משלים לאותו מסר עצמו וכלה בסתירה בין המסרים.
ספרות המדרש, וכמוה ספרות יהודית עממית אחרת, כוללת מוטיבים רבים המופיעים ומאפשרים לשחזר את המערכת הסמיוטית אשר ממנה נגזר המסר הפרידיגמטי.
"אין להבין סיפור בכלל וסיפור עממי בפרט בלא הבחנת משקעי המקורות ובלא הבהרת זיקתו לחד מערכת תרבותית שבה נתהווה וצמח. משקעי רקע אלה אינן אלמנט חוץ סיפורי אלא חלק אינטגרלי של הסיפור" .
חלק מהאגדות מופיעות במספר רב של גרסאות. כך לדוגמא סיפור התנא והמת הנודד מופיע בלמעלה מארבעים גרסאות סיפור המתגמות בז'אנרים מגוונים של מוסר ליטורגיה פילוסופיה וקבלה, חסידות פולקלור ואופות סיפור ספרותיות של המאה העשרים .
אבידב מצביע על כך כי ניתן להצביע על מגמות והשפעות סוציאליות על הסיפורים .

ראשי פרקים:
1.מבוא והצגת הנושא
2.תיאור הסיפור
3.תאור גרסאות
א.החלק השונה שבהם
ב.מוסר ההשכל
ג.דיון
4.סיכום
5.ביבליוגרפיה

מקורות:

אלשטיין יואב, "מוריד גשמים במאזניים", ביקורת ופרשנות, 30, רמת- גן, 1989.
בן גוריון, ממקור ישראל, תל-אביב, 1939.
היינמן יוסף, אגדות ותולדותיהן, כתר, ירושלים, 1974.
חזן-רוקם גלית, "הנחש בליל הכלולות", כתר, ירושלים, 1974.
ליפסקר אבידב, "שטיח חיים, שטיח מוות", ביקורת ופרשנות, 30, רמת- גן, 1989.
סדן דב, ש"י עולמות-י"ב מחקרי פולקלור, האוניברסיטה העברית, תש"ן.
פרנקל יונה, עיונים בעולמו הרוחני של סיפור האגדה, תל-אביב, 1992.
קושבסקי רלה, "התנא והמת הנודד", ביקורת ופרשנות, 30, בר- אילן, 1989.
מ"י בן גוריון, ממקור ישראל, תל-אביב, 1939, סיפור מספר קי'.
מ"י בן גוריון, ממקור ישראל, תל-אביב, 1939, סיפור קי"ב.
בן גוריון, צפונות ואגרות, ליפסיה, 1924, עמוד קכ"ז.

תגים:

מסורת · פולקלור · תימטולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אגדת אלכסנדר מוקדון", סמינריון אודות "אגדת אלכסנדר מוקדון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.